מנהל קרנות הנאמנות של הראל הודיע בסוף השבוע שעבר כי מנהל הקרן – הראל פיא גמישה להעלות את שוויה של מניית ליברטי (מס' בורסה: 1085042) שהונפקה על ידי ליברטי פרופרטיס בע"מ ("המניה"), המוחזקת בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות פרסום מפרט הצעת רכש מלאה למניות החברה.
להלן מובאים פרטים בענין זה:
המחיר שנקבע למניה: 3,350 אג'.
המחיר האחרון שנקבע למניה על ידי מנהל הקרן: 3,000 אג'.
שיעור השינוי בשווי המניה: כ-11.67%.
שעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי המניה: כ-0.53%.
שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי המניה (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו היא שוערכה לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ-1.54%.
ליברטי היא מניה לא סחירה במיוחד, והצעת הרכש בפרמיה של כ-12% מאוד קריטית לקרן מכיוון ששיעור האחזקה של הקרן במניה הוא גבוה- קרוב ל-5%. המהלך הזה גם תורם תשואה לקרן וגם נזילות – הקרן תיפטר מהשקעה לא סחירה ותקבל מזומנים.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים בחודש מאי נשאר ללא שינוי
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עמד בחודש מאי על 109.4 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.2% והגיע ל-103.3 נקודות.
ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2017 לעומת מאי 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש מאי 2017 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.4%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (ב-3.0%), ברזל לבנייה ורשתות ברזל (ב-2.7% כל אחד), אבן (ב-1.4%) ושיש (ב-0.9%).
לעומת זאת, עלו מחירי חומרי מחצבה אחרים כגון: מצע א' (ב-1.2%), מוצרים למיזוג אויר ומוצרי מתכת אחרים כגון: קולטן לניקוז וכו' (ב-1.0%) וצבעים (ב-0.8%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש מאי 2017 ב-0.2% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-1.8%.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש מאי 2017 ב-0.3%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מאי 2017, יש לציין ירידת מחירים של 1.4% בפרק מסגרות ונגרות. לעומת זאת עלה פרק מעליות ב-0.6%.
בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד תשומות הבנייה מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
משקלות המדד מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003. בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.
מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011 ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב 0.4%.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% במאי 2017, בהשוואה לאפריל 2017, והגיע לרמה של 100.7 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). המדד ללא דיור עלה ב-0.6% והגיע לרמה של 100.6 נקודות. המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.3% כל אחד, והגיעו לרמה של 100.5 נקודות כל אחד.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-10.9% וירקות ופירות ב-1.6%.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: תקשורת ב-0.6% ודיור ב-0.3%.
מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-0.7%, המדד ללא דיור עלה אף הוא ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.5% והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2017 לעומת מאי 2016) עלה המדד הכללי ב-0.8%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.6% כל אחד והמדד ללא דיור עלה ב-0.5%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין פברואר 2017 – מאי 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-1.5% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.9%.
מדד מחירי מזון ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (ב-4.5%), גבינה (ב-3.9%), שמנת (ב-3.7%), לחם מיוחד, כגון: לחם דיאטטי ובגט (ב-3.4%), דגנים פריכים (ב-2.6%), קקאו (ב-2.3%), עופות (ב-2.2%), קפה נמס (ב-1.6%), בשר כבש (ב-1.1%), בשר משומר ומעובד (ב-1.1%), ביסקוויטים, עוגות וכדומה (באחוז אחד), קמח (באחוז אחד) ומוצרי בצק (באחוז אחד).
התייקרו במיוחד: טחינה (ב-3.7%), חומץ, חרדל ורטבים (ב-3.5%), אורז יבש (ב-3.2%), תה (ב-3.1%), ממתקים ושוקולד (ב-2.8%), משקאות קלים (ב-2.6%), סלטים מוכנים (ב-2.3%), שימורי דגים ודגים מעובדים (ב-2.2%), בשר חזיר (ב-2.1%), ביצים מיוחדות, אורגניות וכדומה (ב-2.0%), משקאות אלכוהוליים (ב-1.8%) אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-1.7%), מיונז (ב-1.4%) ובשר בקר קפוא (באחוז אחד).
בנק ישראל מסדר את יחסי העבודה בין הבנקים לבין יועצי המשכנתאות. כזכור הבנקים טוענים כי יועצי המשכנתאות לא מספקים ערך ללקוחות, ובמקרים רבים גם מזיקים להם. הבנקים מנפנפים בחוסר ידע וניסיון של חלק מיועצי המשכנתאות, וכן מציגים מקרים של הונאה – בהם יועצי משכנתאות לכאורה הונו לקוחות. מנגד, טוענים יועצי המשכנתאות כי הם תורמים תרומה אמיתית ללקוחות. הם חוסכים להם כסף רב, וזו הסיבה האמיתית שהבנקים לא מעוניינים בהם. הבנקים מעוניינים להמשיך ולקחת ריביות גבוהות ולהרוויח יותר על הלקוחות. היועצים פוגעים ברווחים שלהם. יש בזה הרבה, אם כי מצד שני צריך לזכור כי יש גם הרבה יועצי משכנתאות לא מתאימים – ללא ידע והכשרה.
ועל רקע זה, בנק ישראל מתערב וקובע כי הבנקים יוכלו לפסול יועצי משכנתאות חיצוניים רק במקרה של הונאה. בנק ישראל מורה כי ייאסר על הבנקים לדרג את היועצים בהתאם לתרומתם לפעילות העסקית של הבנק. כלומר, לא יוכלו לאשר ליועצים שנוחים לבנק (איתם הבנק "מסתדר" בעמלות ובריביות), אלא יוכלו ויצטרכו לאשר את כולם, למעט מקרים של הונאה.
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר פרסמה את ההנחיות האלו אחרי שלפני מספר חודשים שלחה מכתב לבנקים בנוגע לעבודתם עם יועצי המשכנתאות החיצוניים. המכתב העדכני היום גובש יחד עם רשות ההגבלים העסקיים, בעקבות בדיקה שביצעה הרשות. בבדיקה עלה כי הבנקים הצרו באופן שיטתי ומכוון את צעדיהם של יועצי המשכנתאות ובכך פגעו בתחרות, מה שתמך בעליית הריביות במשכנתאות בשנתיים האחרונות!
והנה חלקים מהמכתב – "למען הסר ספק, לא יילקחו בחשבון שיקולים הנוגעים לרווחיות פעילות היועץ עבור הבנק, סוגי העסקאות המבוצעות על ידו ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הבנק ועסקים נוספים שהוא מביא לבנק…על הבנק ייאסר לשלם ליועץ טובות הנאה באופן ישיר או עקיף עבור הייעוץ במשכנתאות, וכן ייאסר להגביל את פעולת היועץ משיקולים שונים שאינם קשורים לחשש להונאה… הדירקטוריונים של הבנקים יקבעו את מדיניות הבנק בנושא הפעילות מול היועצים, שתוגש גם לפיקוח על הבנקים. המדיניות תכלול את הקריטריונים שיפסלו עבודה מול יועצים מסוימים. זאת ועוד, הפיקוח על הבנקים מטיל את האחריות על ניהול הסיכונים במשכנתאות על הבנק, גם כאשר הלקוח יפעל באמצעות היועץ, לרבות סיכונים משפטיים, פרטיות הלקוח והחובה לפעול בשקיפות והגינות מולו"
כך או אחרת, הלקוח ייצטרך לבוא לפחות פעם אחת אל הבנק במהלך תהליך קבלת המשכנתא. עם זאת, הבנק יאפשר ליועץ לקבל ללא נוכחות הלקוח את הצעת המשכנתא הראשונית, וזאת בניגוד למצב כיום לפיו חלק מהבנקים אוסרים על מתן פרטים והצעה ליועץ ללא נוכחות הלקוח.
בבנק ישראל מסכמים וכותבים כי העקרונות האלו נועדו להבטיח כי לקוחות המבקשים להיות מיוצגים על ידי יועץ משכנתאות יוכלו לעשות זאת ובצורה אפקטיבית, ומנגד לצמצם ככל הניתן את הסיכונים בכלל והסיכונים מפני הונאות בפרט אליהם הלקוחות והבנקים עלולים להיות חשופים בשל הייצוג של היועץ, שאינו חייב ברשיון ופעילותו אינה מפוקחת.
בתגובה למהלך בנק ישראל, אמר יונתן ברלינר, סגן יושב ראש התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל, "אנחנו שמחים על הוראות בנק ישראל. זה ניצחון גדול, בראש ובראשונה לציבור הלקוחות בישראל. נגמרו הימים בהם הלקוח עמד אובד עצות מול תאגידים בנקאיים, עם תעריפים משתנים ומסלולים לא ברורים. המפקחת על הבנקים הודיעה היום באופן ברור שהבנקים לא יכולים למנוע מלקוחות להסתייע ביועץ משכנתאות אובייקטיבי ועצמאי. הכוח עובר ללקוחות ואנחנו קוראים לציבור להיעזר ביועצי משכנתאות ולעמוד על זכותו להשוות מחירים ולהשיג משכנתה בתנאים מיטביים. התאחדות יועצי המשכנתאות מברכת על פתיחת השוק לתחרות אמיתית וראויה".
מדד המחירים בחודש מאי צפוי להיות גבוה – כך מעריכים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות.
כלכלני בנק אגוד, סבורים שמדד מאי יהיה גבוה במיוחד – 0.5%, עם זאת להערכתם המדד לשנה קדימה יעלה ב-0.6% בלבד (לעומת תחזית קודמת לעלייה של 0.7%). הירידה בתחזית המדד מיוחסת לירידת מחירי הנפט בשבועות האחרונים. במקביל, מעדכנים כלכלני אגוד את מדד יולי ל-0% (בעבר העריכו עלייה של 0.1%).
בקבוצת איילון מספקים תחזית נמוכה מאוד ביחס למדד מאי. להערכתם, המדדים הנמוכים בחודשים האחרונים, מבטאים מגמה של מדדים נמוכים מהתחזית – "מדד המחירים לחודש אפריל 2017 היה נמוך הן מן התחזיות המוקדמות אשר העריכו עלייה חודשית של 0.3% וחשוב מכך נמוך ביחס למדדי ינואר הממוצעים בעשר שנים האחרונות אשר עמדו בממוצע ברמה של 0.66%. למעשה מלבד מדד אפריל 2014 לא נרשם מדד אפריל כה נמוך מאז אפריל שנת 2003. אין להתעלם מן העובדה שמדד המחירים לחודש מרץ 2017 הפתיע כלפי מעלה ועלה ב-0.3% ולפיכך בהתבוננות דו חודשית עלה מדד המחירים במצטבר ב-0.5%, אבל, מדובר בעלייה נמוכה מן הממוצע בעשור האחרון והיא גבוהה מהעלייה המצטברת אשתקד בעיקר בשל הירידה החדה במחירי האנרגיה בתקופה המקבילה.
"אנו מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2017 יעלה ב-0.1%. כמו כן, אנו מעריכים כי האינפלציה בשנת 2017 תסתכם ב-0.7% בלבד והאינפלציה בשנה הקרובה תסכם ב- 0.5%. השקל החזק אשר להערכתנו צפוי להמשיך ולשמור על עוצמתו לצד מחירי הסחורות המרוסנים ושינויים מבניים במשק צפויים לשמר אינפלציה נמוכה בשנים הקרובות".
בקבוצת הפיננסים הראל סבורים שהמדד בחודש מאי יעלה ב-0.4%, אם כי הם מדגישים כי ציפיות השוק הן לעלייה של 0.3% (הציפיות הנגזרות ממחירי האג"ח בבורסה). להערכתם, הירידות בציפיות האינפלציוניות כפי שהן מתבטאות בשוק ההון, הן ציפיות מוגזמות וחדות מדי. עוד הם סבורים שמדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הקרובים (מאי, יוני, יולי) יעלה ב-0.6%.
יונתן כץ מלידר שוקי הון מסביר כי קיימים שני כוחות הפועלים לכיוון התמתנות באינפלציה בישראל – מגמת הייסוף המתמשכת בשקל והגברת התחרותיות. מנגד, במבט קדימה, לחץ לעליית השכר, אבטלה נמוכה, וביקושים מקומיים חזקים יחסית, פועלים להאצה באינפלציה.
"עיקר ההשפעה של הייסוף והגברת התחרותיות (e-commerce בפרט) נמצא במוצרים הסחירים (מוצרי תעשייה)", אומר כץ ומוסיף – "במשק הנמצא בצמיחה מהירה, היינו מצפים לראות האצה באינפלציה במחירי השירותים אשר מושפעים יותר מרמת הביקושים המקומיים במשק ומעליית השכר. מחירי השירותים מתחלקים לשתי קבוצות; שירותי דיור ושירותים אחרים. שירותי הדיור בהחלט מהווים גורם דומיננטי ביותר התורם לעליית האינפלציה, אך עדיין אין סימנים להאצה בקצב עליית המחירים.
"במשק בתעסוקה מלאה מלווה בלחצי שכר והוזלות במחירי המוצרים הסחירים, סביר לצפות ללחצי אינפלציה במחירי השירותים, אותם שירותים אשר אינם חשופים לתהליך של הגברת התחרות. בסביבת המאקרו הנוכחית סביר לצפות להמשך עלייה במחירי השכירות, ואפילו להאצה מסוימת -סביר להניח עלייה של 2.5% ב-12 החודשים הקרובים, לפחות".
מעודכן ל-03/2018
מדד מחירי הדירות של מכון גזית גלוב – מנותק מהמציאות (למרות הכוונות הטובות). אז איזה מדד הוא הנכון ביותר? ראו בהמשך
מכון גזית גלוב לנדל"ן, שנמצא במרכז הבינתחומי בהרצליה ומומן על ידי חברת גזית גלוב, מתיימר לספק מדד מיהמן על מחירי הדירות. המכון מפרסם מדי רבעון מדד מחירי דירות, כשברבעון הראשון של 2017 המדד עמד על עלייה של 2.3%, בניגוד אגב לנתוני הלמ"ס.
המדד של מכון גזית גלוב לנדל"ן מתבסס על המתודולוגיה של מדד קייס שילר בארה"ב. המדד בודק בניינים שבהן היו כמה עסקאות (והמטרה להגיע לדירות שבהן היו עסקאות פעמיים במהלך תקופת המדידה) וכך יהי אפשר לעקוב באופן הכי אמיתי אחרי מחירה של דירה – לדוגמה הדירה נמכרה בשנת 2011 ב-2 מיליון שקל, ועכשיו אותה דירה נמכרה ב-2.3 מיליון שקל – משמע מחירה של הדירה עלה ב-15%. זה מדד שעל פניו הוא הכי קרוב למציאות, אבל חשוב להבהיר שהדירה בכל אחת מהעסקאות יכולה להיות בכל זאת שונה – מרוהטת לעומת לא מרוהטת, משופצת לעומת לא משופצת ועוד.
ובכל זאת, המדד הזה נחשב אמין. אבל יש בעיה – המדגם של הדירות במדד הזה נמוך במיוחד ואפילו לא מייצג. המכון לקוח מדי רבעון פחות מ-200 עסקאות ומהם הוא מנתח את עליית המחירים/ שינוי המחירים במדד הדירות. זה היקף עסקאות אפסי ביחס להיקף בפועל, וזה וודאי לא מדגם מייצג. הקשר בין נתוני העסקאות שמדד זה מודד לבין המדד האמיתי, ממש לא מובהק.
מעבר לכך, עסקאות מכירה של דירות שנרכשו לפני שנת 2000 לא מקבלות ייצוג במדד. המשמעות היא שמראש ההתייחסות של המאגר היא למאגר מידע מצומצם, והמאגר הזה יש להתייחס רק לעסקאות חוזרות (בדירות שכבר היו בהן עסקאות) וכל זה עוד תחת מגבלה נוספת – עסקאות רק החל משנת 2000. זה משאיר כמות קטנה מאוד לחישובי המדד. עם זאת, ככל שכמות הנתונים תתרחב, וככל שיעבור זמן, היקף הנתונים הרלבנטיים והעסקאות שניתן לגזור מהם שינויים על מחירי הדירות יגדל, ואז אולי זה יבטא מדד אמיתי. בינתיים זה לא כך.
כך או אחרת, מדד מחירי הדירות של הלמ"ס הוא המיהמן ביותר (למרות שהוא לא חף מבעיות). אך שימו לב – זה מבלבל, יש מדד מחירי דירות ויש מדד הדיור, וזה ממש לא אותו הדבר. מדד מחירי הדירות מתייחס למחירי הדירות, מדד הדיור מתייחס לעלות הדיור באופן כללי, ולא רק למחירי הדירה. כאן, תוכלו להרחיב על העניין, וכאן תוכלו לקבל את הנתונים המעודכנים על מחירי הדירות
מוניות בינעירוניות – האם כדאי?
תחבורה זה עניין יקר, ואנשים רבים מעדיפים להשתמש בתחבורה ציבורית – אוטובוסים, רכבת ואפשרויות נוספות, מאשר לרכוש רכב או לשכור (בעיקר בליסינג).
אחת האפשרויות נוספות היא מוניות השירות הבינעירוניות. המוניות האלו יכולות להיות פתרון מתאים לאנשים רבים. המחיר אמנם לא נמוך, אך זה פתרון נוח וזמין – לא צריך להידחף באוטובוס, לא צריך לחכות לרכבת שאולי תאחר, זו נסיעה במונית ספיישל שאמורה להיות מהירה ויעילה.
בנסיעות בינעירוניות במוניות השירות, יש שתי אפשרויות לקביעת התשלום – מונה או תעריף שנקבע מראש על ידי משרד התחבורה. התעריף – מסתבר לא באמת מעניין את נהגי המוניות.
משרד התחבורה מפרסם את התעריף מדי שנה בהתאם לצו פיקוח על מחירי השירותים – הנה המחירים . במסמך הזה יש את כל אפשרויות הנסיעה והתעריפים. בפועל, התעריפים מחולקים לשני סוגים – תעריף מס' 1 לנסיעה לשעות שבין 5:30 ל-21:00, ותעריף 2 המשמש לנסיעה בשעות שבין 21:01 ל-5:29.
אבל, תעריף לחוד ומציאות לחוד. מסתבר שחברות המוניות לא ממש מיישמות את התעריפים שקבע משרד התחבורה. בבדיקה שנעשתה בערוץ 2 עלה כי הנסיעה מתל אביב לירושלים שאמורה לעלות 296 שקל – סכום מכובד לכל הדעות, אבל כשפונים לתחנת מוניות, המחיר שנמסר להם הוא 350 שקל ויותר.
זה נכון גם לנסיעות קצרות יותר, אחרי הכל נסיעה לירושלים היא באמת יקרה (אם או בלי הניפוח של תחנת המוניות). נסיעה מתל אביב לבת ים אמורה לעלות, על פי התעריף 52 שקל. תחנות המוניות יסברו לכם שכדאי להשתמש במונה, אבל אם תתעקשו על תעריף קבוע מראש זה יהיה בין 60 שקל ל-100 שקל.
דוגמה נוספת – נסיעה מלוד לראשון לציון. התעריף 55 שקל, אבל התחנות מציעות במחיר כמעט כפול.
ומה קורה בצפון? נסיעה מחדרה לחיפה, ומחיפה לתל אביב. התחנות הציעו 250 שקל, מחדרה לחיפה בעוד התעריף הוא 227 שקל, אבל דווקא בנסיעה מחיפה לתל אביב הוצע סכום של כ-400 שקל נמוך מהתעריף (שמוגדר כמחיר מקסימום) בסך 437 שקל.
ומה קורה עם מזמינים דרך גט טקסי? אז נכון שגט טקסי הבטיחו עם ההשקה לפני ארבע שנים (ב-2013) שהם יציעו מחירים נמוכים מהתעריף, אבל (וזה גם משהו) הם מציעים בדיוק את התעריף.
על כל פנים, מחירי הנסיעות במונית (נסיעה בינעירונית ונסיעה בתוך העיר) מתייקרים בהתאם לסעיפים נוספים (מזוודות, הזמנה טלפונית ועוד). הנה תוספות על המחיר הרגיל (על מחיר המונה)
- הזמנה טלפונית: תוספת של 4.80 ₪
- מטען: מחיר הנסיעה כולל הובלת מטען יד. על מזוודות רשאי נהג המונית לגבות 4.10 ש"ח ליחידה
- מספר נוסעים: אם יש יותר מ-2 נוסעים, רשאי הנהג לגבות תוספת של 4.60 ש"ח, אלא אם כן הנוסעים הנוספים הם מתחת לגיל 5
- נסיעה בכביש 6: נסיעה בכביש 6 (למעט קטע 18 ממחלף עירון עד עין תות) – תוספת של 15.7 ש"ח. התוספת לנסיעה בקטע 18 של כביש 6 תעמוד על 5.60 ₪
- נסיעה במנהרות הכרמל: התוספת בנסיעה דרך מנהרות הכרמל תהיה 8.60 ש"ח לנסיעה בקטע אחד ו-17.2 ש"ח לנסיעה בשני הקטעים
- נסיעה בנתיב המהיר: תוספת בנסיעה דרך "הנתיב המהיר" תהיה על פי עלות האגרה כפי שמוצגת על גבי השלט האלקטרוני בכניסה לנתיב אלא אם המונית פטורה מתשלום האגרה
- נסיעה מנתב"ג: תוספת של 5 ₪
- נסיעה משדה דב או נמל חיפה: תוספת של 2 ₪
- המתנה של נהג מונית לנוסע (לאחר תחילת הנסיעה) כרוכה בתשלום של 87.20 ש"ח לשעה, כשהחישוב נעשה כל רבע שעה
- מחיר התחלתי של מונה בכל הארץ, למעט אילת (בה התעריף הוא ללא מע"מ) הוא 11.5 ש"ח (באילת: 9.8 ש"ח). כל פעימת מונה מוסיפה למחיר 0.30 ₪
במשרד התחבורה מדגישים כי הנוסע יכול לבחור בכל מצב תעריף או מונה. בכל מונית קיים – מונה ממוחשב. מדובר על מונה שמותקן בו מחירון ממוחשב, הכולל את כל יעדי הנסיעה ואת כל התוספות למחיר.
מעודכן ל-03/2018
מחירי הדירות ברשות המיסים – איך מאתרים את המחירים ? האם אלו נתוני האמת? ואיך זה עוזר למוכרים ורוכשים דירות?
רשות המסים השיקה בשנת 2011 (לפני כן זה היה בשלב ניסיוני) את החיפוש אחרי עסקאות לפי אזור מסוים. המערכת הנקראת – "מידע נדל"ן" מאפשרת חיפוש אחרי עסקאות נדל"ן שהיו משנת 1998. מדובר בדיווחים של הרוכש ומוכר הדירה לרשויות המס, ולכן מדובר במחירי אמת, אלא אם הרוכשים והמוכרים לא מדווחים בחוזה על מחיר האמת.
ולמה שהם לא ידווחו על נתוני האמת – יכול להיות שמעורב בעסקה כסף במזומן שלא רוצים לדווח עליו, וכך מפחיתים את מס הרכישה שעל הרוכש לשלם ובהתאמה את מס השבח של המוכר. זה בהחלט קיים, אבל כנראה שבמינון לא גדול במיוחד, כלומר, במבט על כלל העסקאות שנמסרות ומדווחות ברשות המיסים, סביר להניח שהן מייצגות את הסביבה של המחיר האמיתי.
המידע הזה הפך לנגיש לציבור בעקבות עתירה לרשות המיסים ואישור של בית המשפט, והחשיבות שלו גדולה – אם אתם מוכרים דירה או מתכוונים למכור דירה, דרך המערכת של רשות המיסים, תוכלו לדעת כמה אתם צפויים לקבל על הדירה שלכם. אז נכון שלא כל הדירות בבניין הם במחיר זהה, אבל כך תוכלו לקבל בסיס ועליו לעשות את ההתאמות – למשל אם יש לכם מידע על מחיר בקומה הראשונה והדירה שלכם בקומה עשירית, אז מן הסתם שתוסיפו סכום מסוים בגין הקומה הגבוה (תלוי באזור ובפרמטרים נוספים, אך ככלל הפרש של קומה עשוי להתבטא לרוב בתוספת של בין 10 ל-30 אלף שקל). כמו כן, תלוי כמובן בשטח הדירה ומספר החדרים, אך גם אם תמצאו במערכת המיסים דירה שונה בשטח, תוכלו להעריך ממנה את שדווי הנכס שלכם.
ולרוכשי הדירות גם מדובר במידע חשוב במיוחד. מכאן הם יוכלו לגזור אם המחיר שמציעים להם גבוה או נמוך.
אז איך מחפשים ואיך מוצאים מידע במערכת המס? בשלב הראשון נכנסים לאתר המיסים (מיסוי מקרקעין) ל-מידע נדל"ן. כאן תצטרכו למלא פרטים נחוצים כמו סוג הנכס ומהות העסקה.
סוג הנכס – דירת מגורים, מגרש, בניין וכו'. אבל כדאי לחפש את הכל (כללי) – אין לכם מה להפסד, והרבה פעמים המידע לא מדויק – כלומר המדווחים יכולים להזין בטעות בניין למרות שזו דירה. ;מהות העסקה (אם לדוגמה מדובר על דירת מגורים אז האם דירה רגילה, דירת קרקע, דירת גן ועוד? – גם כאן, אגב מומלץ להותיר את כל האפשרויות. כמו כן, יש כמובן צורך לפרט את מקום הדירה. אפשר לחפש לפי עיר ורחוב וניתן גם לפי גוש וחלקה – המידע הזה מופיע בפרטי הארנונה, וגם דרך אתר רות המיסים – איתור גוש חלקה
בסיום תצטרכו לחזור על מספר שמופיע בסיום (לצורכי אבטחת מידע), לחצו על חיפוש ותקבלו רשימה של עסקאות במקום שחיפשתם.
החיפוש יכול להיות לאזורים נרחבים (בין גושים שונים, או לכל הרחוב) והוא יכול להיות ממוקד יותר. בכל מקרה, אתם יכולים למקד את החיפוש לפי תאריכים, ולפי טווח מחירים. אפשר גם לחפש לפי מספר חדרים, אבל זה יחסית בעייתי כי מספר החדרים לא בהכרח קשור לשטח הדירה, וגם כל דירה נמדדה ונמדדת אחרת (עם או בלי שטחים משותפים וכו'). צריך בחיפושים לזכור שהמערכת הזו יחסית חדשה – 6-7 שנים, והיא מתייחסת לקרוב ל-20 שנה, אך הדיווח בעיקר בעבר היה שגוי, עמוס בטעויות, ולכן קשה להסתמך עליו, אם כי, ככל שהוא חדש יותר, כך הוא יותר אמין (אם כי טעויות עדיין מתרחשות).
כמו כן, חשוב להבין שלא תמיד משווים תפוזים לתפוזים – חיפשתם דירה ברחוב מסוים ועלו מחירים מגוונים ושונים – אולי בגלל שברחוב יש דירות יוקרה לצד דירות בדמי מפתח.
דוגמה – דירה ברח' הרצל 42 ברמת גן
נניח שאתם מתעניינים לרכוש דירה ברח הרצל 42 ברמת גן – כמה היא צריכה לעלות? נכנסים למערכת החיפוש של רשות המס – מידע נדל"ן רושמים כללי בסוג הנכס ובמהות העסקה, בכתובת מגדירים את הכתובת האמורה, לוחצים חיפוש ומקבלים סדר גודל של 10 תוצאות. מה שמעניין יותר הם כמובן התוצאות המאוחרות – וכאן רואים שבסוף 2014 ובמהלך 2015 היו עסקאות בסך של 1.35 – 1.375 מיליון שקל – אז עברו מעל שנתיים, וצריך לקחת את זה בחשבון (אפשר לבדוק בכמה עלו מחירי הדירות בטווח זה – סדר גודל של 10% פלוס), ואפשר גם לעבור לבניינים צמודים ולנסות לראות מה המחירים שם – מחיר לדירה, ולגזור מחיר למטר רבוע. מה שחשוב לדעת שניתן להיכנס לעסקה של כל דירה ולקבל פרטים נוספים.
ההבדל בין מדד מחירי הדירות למדד הדיור
המים יוזלו ב-14.5%; הארנונה תתייקר ב-2.2%
הארנונה בשנת 2018 צפויה להתייקר בבכ-2.2% כך עולה מבדיקה שערך משרד עוה"ד כץ גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי. הבדיקה פורסמה בגלובס.
בפועל, בהתאם לחוק ההסדרים, מתעדכנים תעריפי הארנונה כל שנה בהתאם לנוסחה משולבת, הלוקחת בחשבון 50% מעליית מדד המחירים לצרכן ו-50% מעליית מדד השכר הציבורי. המדידה נעשית בין המדדים הידועים ב-20.5.2017 אל מול המדדים הידועים ב-20.5.2016. מהבדיקה עולה, כי למרות שמדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הזו בשיעור של 0.7%, הרי שבגלל העלייה החדה שחלה במדד השכר הציבורי – כ.3.7% תתייקר הארנונה בשיעור גבוה יחסית לשנים קודמות. בשנת 2017 התייקרה הארנונה ב-1.8% ובשנת 2016 ב-1.3%.
חשבון המים יירד
מועצת רשות המים הודיעה השבוע על הפחתה של 14.5% בתעריפי המים של צרכני משקי הבית, החל מיוני 2017. זו בשורה גדולה למשקי הבית. התעריף החדש יעמוד על 6.54 שקלים לקוב מים, עבור 3.5 קוב לנפש בתעריף הראשון. ההפחתה נובעת למעשה בזכות השבת התקבולים בגין הפקת מים על ידי מפיקים פרטיים לטובת משק המים. בארבע השנים האחרונות נרשמה הפחתה של 30% בתעריף המים.
מעודכן ל-07/2020לא רק חיסכון לכל ילד: עוד דרכים לחסוך לילדים שלכם ולייצר להם מודעות לחינוך פיננסי – זה משתלם (תרתי משמע)
ילדים מביאים איתם שמחה – זה נכון כמובן, אבל לא רק שמחה. מחקר שנעשה לאחרונה מצא שגידול ילדים כרוך בהוצאות משמעותיות לכל אורך שנותיו של הילד. בשלוש השנים הראשונות לחייו ההוצאות מגיעות בממוצע ל-3,670 שקל בחודש עבור משפחה בעלת הכנסה של כמעט 18,000 שקל נטו. כך שעלות גידול הילד הראשון במשפחה עומדת על יותר מ-130 אלף שקל בשלוש השנים הראשונות לחייו. זה הממוצע, במקרים רבים מדובר על הוצאה כפולה ויותר מכך. אם מוסיפים לכך גם את ההוצאות על שכר דירה, מזון ובריאות – נוצר לחץ כלכלי על ההורים שמעלה את הצורך בחשיבה כלכלית נכונה ומדגיש גם את חשיבות החיסכון לטווח ארוך עבור הילדים. כלומר, מעבר להוצאות המחיה השוטפות, אנחנו כהורים צריכים לחשוב על חיסכון מתאים לילדים כבר בגיל צעיר, וכמה שיותר צעיר – כך עדיף.
אז מסתבר שעוזרים לנו – החל משנת 2017 המדינה בעצם מפרישה כסף בגין תוכנית "חיסכון לכל ילד", אבל זה לא ממש מספיק. צריך לחשוב ולהשקיע סכומים נוספים כדי ליצור לילדים שלנו התחלה סבירה לחיים העצמאיים.
להפיק את המקסימום מתוכנית חיסכון לכל ילד
בינואר 2017 הושקה תוכנית חיסכון לכל ילד. על פי התוכנית, יפקיד הביטוח הלאומי 50 שקל מדי חודש עבור כל ילד מגיל 0-18. ההורים רשאים להפקיד 50 שקל נוספים על חשבון קצבת הילדים שהם מקבלים ועל ידי כך להגדיל את סכום החיסכון ל-100 שקל בחודש. כלומר, ניתן לחסוך 1,200 שקל בשנה.
ואיפה מנהלים את החיסכון? ובכן, את תוכנית החיסכון לכל ילד, ניתן לנהל בבנק שמציע מגוון מסלולים – מסלולים עם ריבית קבועה לא צמודה, ללא תחנות יציאה, או במסלולי ריבית משתנה או ריבית צמודה.
ישנן תוכניות ללא תחנות יציאה, קרי ללא אפשרות לשינוי מסלול החיסכון לאורך התקופה, או תוכנית עם תחנת יציאה מדי חמש שנים, כך ששינוי מסלול החיסכון יתאפשר בכל תחנה. גובה הריבית תלוי בגיל החוסך ובתנאי המסלול. תינוק, עם 18 שנות השקעה לפניו, במסלול ריבית קבועה לא צמודה וללא תחנות יציאה, יוכל ליהנות מריבית שנתית של 2% עד 4%. בגיל 18 יקבל הילד מענק על-סך 500 שקל מהביטוח הלאומי, ויוכל, בכפוף לאישור ההורים, למשוך את החיסכון לכל מטרה.
היכנסו לפרטים מלאים על תוכנית חיסכון לכל ילד
האם להפקיד 50 שקל נוספים לתוכנית החיסכון?
להגדלת ההפקדה יש יתרונות ברורים, במיוחד עבור הורים שמסיבות שונות אינם חוסכים ואינם משקיעים במסגרת אחרת. מדובר בסוג של "חיסכון כפוי". אותו חיסכון כפוי מייצר פתרון לזוגות הנתקלים במחסום התנהגותי-פיננסי מסוג זה. אם 600 שקל נוספים בשנה הם סכום שאותם הורים יוכלו לעמוד בו, יש טעם להפנותו להשקעה לטווח ארוך שלבסוף יביא לכך שהילד ייהנה מסכום גדול משמעותית עם הגיעו לבגרות. חשוב לדעת שההחלטה היא הפיכה, כך שאם בחרתם לא להגדיל את ההפקדה כעת, תוכלו לעשות זאת מאוחר יותר.
התוכנית עצמה אמנם מבטיחה פיקדון שישמש את הילד כשיגיע לבגרות, אבל הורים יכולים להפיק ממנה את המקסימום אם ישתמשו בה ככלי לחינוך פיננסי. ניתן ורצוי לשתף את הילדים בדו"חות רבעוניים, לעקוב יחד איתם בשינויים בערך החיסכון, ולהרגיל אותם לחשיבה כלכלית לטווח הארוך ולא רק עבור מטרות קצרות מועד או אימפולסיביות.
הקניית המודעות של חיסכון ארוך טווח
לילדים שנולדו לתוך העולם הצרכני המהיר ישנם דחפים אימפולסיביים לרוב ורצון לקבל את הדברים "כאן ועכשיו". אחד הדברים המרכזיים שהורים יכולים להקנות לילדים בשלבי ההתבגרות הוא חשיבה לטווח הארוך ולא רק השבעת הסיפוק המיידי. אחת הדרכים לעשות זאת היא לקבוע יעד שבשבילו הם ירצו לחסוך. זה יכול להיות קורקינט חדשני או משחק מחשב, ובכל מקרה – מוצר או חוויה שעלותו גבוהה והם מאוד מעוניינים להשיג אותו. כדאי לסגל לילד כבר בשלבים המוקדמים את היכולת לאיפוק, להצבת יעדים ולגיבוש תוכנית שתוביל אותו אל היעד. חיסכון חודשי שכזה יאפשר להם להבין שיש דברים שכדאי לוותר עליהם בטווח הקצר, עבור ההזדמנות לרכוש דברים יותר משמעותיים לטווח הארוך.
ניהול תקציב בעולם הילדים
בניגוד אלינו, לילדים קשה להבין תקציב בפרק זמן חודשי. לכן מומלץ מאוד לתת דמי כיס במינון חצי שבועי ולהחליט שזה התקציב שלהם בימים הקרובים. ייתכן שיהיו ימים שהילדים ירצו לבזבז את כל הסכום בבת אחת, וכאן המקום לחנך אותם שאם הם ניצלו את התקציב כולו, הם יצטרכו לחכות כמה ימים עד שיקבלו שוב סכום לבזבוזים. בדיוק כפי שאנו ההורים מחכים לרגע המיוחל שבו תיכנס המשכורת לחשבון הבנק.
לסגל לילדים את ההבנה של קבלת שכר על השקעת זמן ומאמץ בביצוע משימות זו אמנם עבודה קשה, אך שכר גדול בצידה. לילדים יש הרבה זמן פנוי, בעיקר בתקופות של חופשות, ואפשר לתת להם משימות מעט מורכבות כמו סידור חדר הצעצועים או ניקיון משותף של הבית. בתמורה למאמץ שישקיעו הם יקבלו שכר בדמות דמי כיס, מה שיקנה להם ערכי עבודה להמשך החיים. חשוב לא להעניק שכר על פעולות יומיומיות שהם ממילא צריכים לבצע כמו לשטוף כלים או לסדר את החדר.
סדרי עדיפויות
כשאנו חוסכים לעתיד, חשוב שנבהיר מהם סדרי העדיפויות שלנו, קודם כל לעצמנו כהורים ולאחר מכן לילדים. האם זו מטרה חומרית כמו מכשיר כלשהו או ריהוט יוקרתי? או אולי החיסכון נועד לחוויה משותפת כמו טיול לחו"ל? כשבונים סדר עדיפויות, כדאי שנבין גם מה הכרחי עבורנו ומה בגדר מותרות. חלק גדול מהצריכה שלנו כולל אלמנטים שהם לאו דווקא חיוניים, וכשמעלים את הדברים למודעות – הם מאפשרים לנו להבין על מה הולך הכסף שלנו, ואיך לתכנן את ההוצאות העתידיות בצורה יותר נבונה ונכונה לנו.
חינוך לחיסכון מתחיל ראשית כול ממתן דוגמה אישית לילדים. הקפידו להיות מסודרים ובקיאים במכשירי החיסכון השונים שברשותכם כמו גם במצבכם הכלכלי. תכננו לטווח הארוך והקפידו לשתף את הילדים בסיבות, המוצדקות, לסירוב לרכוש להם צעצוע חדש ויקר מתוך גחמה. לאחר שווידאתם שהתנהלותכם הכלכלית היא נבונה ואחראית, הנחילו את עקרונות האיפוק והתכנון ארוך הטווח לילדיכם, הם אולי יקשו עליכם מעט בהתחלה אך יודו לכם על זה בעתיד הרחוק.
בזק הגדילה רווחים ברבעון הראשון, למרות ירידה בהכנסות; מצפה לרווח של 1.4 מיליארד ב-2017
בזק, הצליחה להגדיל את הרווח ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל בעיקר תודות לירידה במיסים. החברה בשליטת שאול אלוביץ' ובניהול סטלה הנדלר, הרוויחה ברבעון 350 מיליון שקל – 22% מעל הרווח ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות הסתכמו ברבעון ב-2.45 מיליארד שקל, בהשוואה ל-2.56 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות האלו מגיעות מכמה תחומי פעילות של החברה – הטלפוניה הקווית שעדיין אחראית לרוב רווחי החברה, הסלולר שמהווה תחום פעילות חשוב בחברה, בזק בינלאומי – שיחות בינלאומיות, וכן לבזק שליטה בחברת הלוויין – יס.
השיפור ברווח למרות הירידה בהכנסות מוסבר בעיקר בהוצאות מס של 113 מיליון שקל, ב-70 מיליון שקל פחות מהמיסים ברבעון המקביל.
בשורה התפעולית – הרווח התפעולי ירד מעט ל-566 מיליון שקל. הנהלת החברה מצפה לרווח שנתי של 1.4 מיליארד שקל, ה-EBITDA (רווח לפני מס, פחת והפחתות) צפוי להגיע ל-4 מיליארד דולר, והתזרים החופשי צפוי להסתכם ב-2 מיליארד שקל.
הכנסות בזק מהפעילות הקווית ירדו ברבעון ב-3% ל-1.08 מיליארד שקל. ההכנסות משירותי אינטרנט עלו בכ4% ל409 מיליון שקל. מספר קווי האינטרנט עלה ב22 אלף לכ1.85 מיליון ביחס לרבעון הרביעי של 2016 .
מניית בזק סובלת בשנה האחרונה מחולשה על רקע חששות כי הרגולטור ישפיע על המחירים והרווחים בשוק הקווי, ויאיץ את הרפורמות בתחום הטלפוניה בכלל. הרפורמה בתחום הסלולר, הכבידה מאוד על חברות הסלולר הגדולות, שאיבדו את רוב הרווחים שלהם. מעבר לכך, בזק חשופה לתחרות הולכת וגדלה בשוק הקווי, ובהתאמה ההכנסות שלה והרווחים שלה בתחום יורדים, אם כי, הם עדיין מבטאים שליטה של החברה בשוק המסורתי.
מדד מחירי הדיור ירד ב-0.1%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.2%, ומנגד – מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אפריל 2017, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש מרץ 2017. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מרץ 2017 – אפריל 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2017 – מרץ 2017.
אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2017 – מרץ 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. ירידה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. בחודש אפריל חל חג פסח ולכן מספר העסקאות שדווחו היה נמוך בהשוואה לחודש ללא חגים. לפיכך, הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות פברואר 2017 – מרץ 2017, לעומת פברואר 2016 – מרץ 2016, עלו המחירים ב-4.7%. מהשוואת העסקאות ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת ינואר 2016 – פברואר 2016, עלו המחירים ב-6.0%.
מחירים ממוצעים של דירות בבעלות
המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2017, עמד על 1,445.2 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הרביעי של שנת 2016 שעמד על 1,487.9 אלפי ש"ח. ירידה זו, של 2.9%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.
תחזוקת הדירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%.התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-3.0%) והוצאות זגגות (ב-1.5%).הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-3.6%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: פרחים וצמחים (ב-5.0%), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-3.2%), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-3.0%), נרות ומפיצי ריח (ב-2.9%), אביזרים לציוד חשמלי (ב-2.4%), כסאות (ב-2.2%), ציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (ב-2.0%), תנורי חימום (ב-1.7%), ארונות, מזנונים, כונניות, שידות וכדומה (ב-1.6%) וציוד חשמלי גדול (ב-1.2%). התייקרו במיוחד: אגרטל (ב-7.4%), מפות ומפיות (ב-5.5%), כלי מיטה ומגבות (ב-4.4%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (ב-2.3%), כלי בישול ואפיה (ב-1.5%), מראות, שעונים ומסגרות (ב-1.3%) וכלי אוכל (ב-1.1%).