קבוצת לוזון הפסידה 46 מיליון שקל במחצית. כן לוזון בכל זאת לא כוכב. הוא לקח את החברה הכושלת דורי – קבוצת דורי, שהחזיקה בדורי בנייה, ויש לה אחזקה בדוראד וברונסון הפולנית, מידיה של גזית גלוב, והצליח לייצב אותה, ועדיין החברה מדממת.
במחצית הראשונה של 2017 הקבוצה הפסידה 46 מיליון שקל, כשההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות ומביצוע עבודות הסתכמו ב-430 מיליון שקל. במחצית המקבילה ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-565 מיליון של וההפסד הסתכם ב-14 מיליון שקל. ברבעון השני של 2017 ההפסד הסתכם בכ-30 מיליון שקל לעומת 16 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.
החברה לא ממש מפרטת את הסיבות להפסד הגדול, למעט הסבר על הוצאות חריגות, ייחוס הוצאות הפחתת בגין רכישת מלוא המניות של רונסון. אבל הירידה בהכנסות המצרפיות לצד חולשה ברווחיות הגולמית והתפעולית מהווים תמרור אזהרה.
מדד הביג מק – מה זה? ומה הוא מודד?
מדד הביג מק הוא מדד שמשווה את יוקר המחייה בין מדינות שונות. הוא אינו מתיימר להיות מדד מדעי, אבל הוא מאוד פופולארי, והוא מבטא את עלות הביג מק (של מקדונלדס) במדינות שונות. המדד שהחל כקוריוז של המגזין הכלכלי – אקונומיסט, כבר ב-1986, מצוטט היום בהרחבה בתקשורת. המדד מפורסם פעם בשנה כשעורי אקונומיסט מציינים כי לא מדובר במדד מדעי, אלא במדד שמבטא בצורה נוחה יותר את המושג 'שוויון כוח הקנייה' (PPP).
המדד נשען על מחיר ארוחה במקדונלדס' כאשר הרעיון פשוט – אם יוקר המחייה בארה"ב למשל כפול מיוקר המחייה בצ'כיה , אזי צפוי שמחיר ההמבורגר יהיה כפול. אם יוקר המחייה במדינות שונות זהה, אז צפוי שהמחיר יהיה בערך זהה. מאחורי ההנחה הפשטנית הזו, יש הרבה מאוד אלמנטים שעלולים להשפיע על המחיר ולפגוע בטענה הזו – ביקוש והיצע של המבורגרים; הכח של מקדונלדס באותה מדינה, שערי חליפין, מדינות מס ועוד. אבל, חייבים להודות שי בו הגיון וזה מכיוון שמקדונלדס' אכן חזקה במספר גדול מאוד של מדינות, והישענות על המחירים שלה, בעצם משמעה הישענות על הכלכלנים ואנשי התמחיר שלה שלוקחים בחשבון בעיקר את יוקר המחייה.
ולכן, בהחלט יש למחיר ההמבורגר משמעות – אולי לא מדעית ורשמית, אבל זה מבטא, לפחות באופן חלקי, את יוקר המחייה היחסי בין מדינות
הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר מאוד סחיר, של חברה מאוד חזקה. כמובן שאם היה נבחר סל של מוצרים סחירים של חברות בולטות, זה היה אפילו אמין יותר. באקונומיסט מסבירים כי הביג מק מיוצר באופן זהה בכל העולם – מאותם חומרי גלם, כך שמדובר בעקיפין בסל של מוצרים (חומרי גלם).
בפועל, משמש מדד הביג מק להבנת חוזקת המטבע המקומי מול הדולר. אם לדוגמה מקבלים שהביג מק יקר ביחס למחירו בארה"ב הרי שהמטבע המקומי גבוה ביחס לדולר, וההיפך.
השקל – יקר או זול?
על פי עדכון של האקונומיסט מינואר 2018 – השקל נמוך ב-9% משוויו ההוגן מול הדולר, אך הוא עדיין אחד מעשרת המטבעות החזקים בעולם. המטבע היקר ביותר בעולם, לפי המדד, הוא הפרנק השווייצי, שגבוה ב-28% ביחס לשווי ההוגן שלו מול הדולר.
מחירו הממוצע של הביג מק בארה"ב הוא 5.28 דולר, ואם במדינה מסוימת, המחיר הדולרי נמוך יותר, הרי שהמטבע שלה מתחת לשוויו ההוגן מול הדולר. זה המצב אצלנו, אבל חשוב להסתייג – הביג מק אינו מתיימר להיות מדד מדויק.
בשלוש מדינות – שווייץ, נורווגיה ושוודיה – ביג מק עולה יותר מאשר בארה"ב. זה סימן לכך שהדולר זול מדי ביחס למטבעות שלהן, אבל שוב צריך להסתייג – זה כמובן לא בהכרח המצב בפועל. ב"אקונומיסט" מציינים כי מחירו של המבורגר גם בגורמים לא סחירים כמו דמי שכירות ושכר לעובדים, שגבוהים יותר במדינות העשירות באירופה. לכן מחיר ארוחה אולי אינו מדד טוב לבדיקת התחרותיות של מדינה בשוק של מוצרים סחירים. המטבעות של שווייץ ונורווגיה נראים יקרים, למשל, אך לשתי המדינות יש עודפים גדולים במאזני הסחר שלהן.
מאז יולי, אז התפרסם המדד בפעם האחרונה, צמצמו מטבעות זולים רבים את הפער מול הדולר. בגוש היורו, למשל, המחיר הממוצע של ביג מק הוא 3.95 יורו, שהם 4.84 דולרים לפי השער הנוכחי. לפיכך, היורו נמוך ב-8.4% מערכו ההוגן מול הדולר. זהו שיפור לעומת הפעם הקודמת שבה פורסם המדד, אז היה היורו חלש ב-16% מהערך ההוגן שלו מול המטבע האמריקאי. היורו זינק לאחר שנגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, רמז כי הוא עשוי לצמצם בקרוב את רכישות האג"ח שלו.
מבין המדינות העשירות, רק המטבעות של בריטניה ויפן זולים במיוחד. במקרה של הליש"ט זה נובע מהברקזיט, בעוד שלין יהיה קשה יותר להישאר זול כל כך. כפי שאפשר היה לראות בהתחזקות היורו, כל רמז הכי קטן לסיומה של הרחבה מוניטרית עלול לעודד זינוק חד במטבע, וגם הבנק המרכזי של יפן החל לצמצם את רכישות האג"ח ואותת כי יעלה בשלב מסוים את הריבית
מה החוב של המדינה לפנסיה של אנשי הקבע? אף אחד לא יודע!
משרד האוצר לא יודע להעריך את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל. זאת ועוד – גם הפנסיה התקציבית לאנשי הקבע היא סוג של אומדן גס שתלוי במספר גדול של פרמטרים – מה שברור, מדובר בסכומי עתק שהמקורות להם יותירו חור גדול בתקציבים העתידיים.
ובכלל – החוב הכולל בגין הפנסיות לצד ההתחייבות העתידית בגין הקצבאות של ביטוח לאומי (קצבאות שונות) מבטאים גירעון משמעותי מאוד בתקציב.
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הדגיש בדוחות מדינת ישראל לשנת 2016 שפורסמו לאחרונה כי עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020 אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה. חזקינו טוען כי חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות.
יוזכר עי על פי הסכם מלפני שנה וחצי בין שר האוצר משה כחלון ובין שר הביטחון דאז משה יעלון נקבע כי תשולם פנסיית גישור – פנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל (43 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים ו-63 לנשים).
הבעיה בהערכת פנסיית הגישור היא לא עניין חדש. גם החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו בדוחות של שנה קודמת (2015) סייגה את היקף פנסיות הגישור וטענה שאין את הכלים להעריך סכום זה.
על פי אומדן החלקי של החשב הכללי. התשלומים לגמלאי מערכת הביטחון מהווים מחצית מכלל תשלומי הפנסיה כאשר חלקם של גמלאי מערכת הביטחון מהווה 40% מהחבות האקטוארית הכוללת של המדינה המגיעה ל-747 מיליארד שקל (כולל גם את העובדים שטרם פרשו לפנסיה ויהיו זכאים לפנסיה תקציבית).
לתכנן את הפרישה, זה תהליך לא פשוט, אבל אפשר והכרחי לעשות זאת – הנה מדריך פרישה, והנה מחשבון פרישה.
כתבנו כאן כמה מדריכים על החזרי מס- איך בודקים אם מגיע החזר מס, איך ממלאים בקשה להחזר מס, איך יודעים אם יש החזר מס כתוצאה ממס על הבורסה, ועוד ועוד.
כולל מחשבוני מס (מחשבון נקודות זיכוי, מחשבון חישוב מס ועוד)
חשוב לזכור – בקופת האוצר יש מיליארדי שקלים שמחכים לכם – אתם זכאים להגיש דוחות למס הכנסה ולקבל החזר כספים – זה יכול להיות בגלל עבודה לא רציפה בשנה מסוימת; בגלל שלא עדכנו לכם בתלוש שכר את מס הילדים, את המיקום הגיאוגרפי של הבית ועוד סיבות רבות. החשש של רבים הוא שברגע שהם דורשים ממס הכנסה כסף, אז מס הכנסה לא יעזוב אותם, זה סוג של דעה קדומה עם אינסטינקטים הישרדותיים – זה לא אמור להיות קשור, אבל בהחלט ייתכן שאם אתם מבקשים עכשיו החזר גדול, מס הכנסה ירצה לראות את הדיווחים שלכם בשנים הבאות.
אבל אם מגיע אז מגיע – זה הכסף שלכם, אין לכם ממה לפחד.
לא לגעת בכספי הפיצויים – נכון, לפעמים אין ברירה, אבל חשוב שתדחו את הרגע הזה. כספי הפיצויים הם הכסף שאמור לשרת אתכם בעתיד, בתקופת הפנסיה, לצד הפנסיה השוטפת, אז תשתדלו לא לגעת בסכומים החשובים האלו. כאן תוכלו לקבל הסבר על פיצוי פיטורין, וכאן יש מחשבון פיצוי פיטורין וכאן – הסבר משעשע (יחסית) של משרד האוצר –
מדד חודש יולי ירד ב-0.1% בדומה להערכות הכלכלנים.
מדד המחירים לצרכן בחודש יולי ירד ב-0.1% בהמשך לירידה של 0.7% בחודש הקודם. ומכאן שלמרות הציפייה שהמדד השנה יהיה חיובי בשיעור של כ-1% ומעלה, זה לא הולך לקרות (כנראה). קצב העלייה במדד המחירים היא סביב האפס, כאשר הכלכלנים מעריכים שגם ב-12 החודשים הקרובים המדד לא יעלה בצורה משמעותית – מתחת ל-1%.
ואם כך, עולה שאלה מאוד פשוטה – למה בנק ישראל מתעקש להותיר את תוואי האינפלציה (טווח מדד המחירים לצרכן) על 1% עד 3% בשנה. כבר שנים רבות שהמדד נמוך משמעותית מהיעד הזה, כשבשנתיים האחרונות המדד היה שלילי.
לאחרונה פרסם בנק ישראל מחקר שלפיו אחד מהגורמים למדד הנמוך הוא הייבוא הזול, לרבות הייבוא העצמי. אנשים פשוט קונים דרך האינטרנט עם מכס זול במיוחד ובמחירים נמוכים מאוד, וזה חוסך להם עשרות אחוזים ביחס למחירי המוצרים של החברות המקומיות
כפל ביטוחים זה פשוט חבל – כפל ביטוחים שאתם משלמים כפול ובמקרה הצורך לא תקבלו כפול, זה פשוט בזבוז כסף. יש ביטוחים כפולים שאתם משלמים יותר אבל בזמן שתצטרכו תקבלו יותר, וזה עוד איכשהו בסדר – יש ביטוחי חיים רבים כאלו. אבל בביטוח בריאות, יש פעמים רבות חפיפה וכפל שגורם לכם לזרוק כסף – הנה סרטו של משרד האוצר, איך תעלו על כפל הביטוחים הזה ואיך תחסכו סכום לא מבוטל
מעודכן ל-03/2018
מדד תשומות בנייה למגורים עלה בחודש יוני ב-0.2% והתחזית קדימה של כלכלני חברת הפיננסים הראל היא לעלייה מתונה יותר בחודשים הבאים. להערכתם, בשלושת החודשים הבאים (מדד יולי, אוגוסט וספטמבר) המדד יעלה בשיעור מצטבר של 0.2% – נמוך יחסית לתקופה מקבילה בשנים הקודמות. בשנה שעברה עלה המדד בחודשים אלו ב-0.6%.
עוד מעריכים בראל כי מדד המחירים לצרכן בחודש יולי יעלה ב-0.1% ובחודש אוגוסט ב-0.2%. להערכתם, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשלושת החודשים הקרובים ב-1.5% – זה המון! זו בשורה ממש לא מעודדת לשוכרים. המדד הזה מספק תובנה על עליית מחירי השכירויות בחוזים חדשים.
בנוסף, מעריכים בהראל כי מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקופה זו ב-0.2% בלבד. בתקופה המקבילה ב-2016 המדד הזה עלה ב-2.3%.
מדד תשומות הבנייה מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
משקלות המדד מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003. בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.
מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מעודכן ל-03/2018
מטריקס מדווחת על גידול של 14% בהכנסות ברבעון השני של 2017 ל-668.5 מיליון שקל, לעומת הרבעון המקביל בשנת 2016. במקביל הרווח התפעולי עלה, אם כי בשיעור נמוך של 1.7% ל-41 מיליון שקל. בשורה התחתונה ירד הרווח ל-22.8 מיליון שקל לעומת 23.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה הרוויחה מטריקס 52.6 מיליון שקל בהשוואה ל50.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
הגידול במכירות, מסבירה הנהלת החברה נובע, בין היתר, מאיחודה של חברת אביב ייעוץ שנרכשה בסוף השנה שעברה. כמו כן הושפעו התוצאות מעונתיות – בתקופת פסח (רבעון שני) יש חולשה בתוצאות ביחס לרבעון קודם, וכמו כן חלה עלייה בשכר של אנשי תוכנה – שינוי שהשפיע על הרווחיות של החברה.
מעודכן ל-12/2021
מיליארדי שקלים נשכחו בחשבונות בנק רדומים (לרבות חשבונות של נפטרים) – אז תקראו, ותפנימו – עם קצת מאמץ אתם יכולים למצוא את הכסף שלכם ושל קרובים לכם – הנה מדריך רחב והנה הוידאו של משרד האוצר – תקשיבו, תקראו ותפעלו , ואם תצטרכו עזרה, תשאירו פרטים בטופס שבמדריך…
אתם חייבים לבדוק את דמי הניהול בפנסיה שלכם, יש לזה משמעות של עשרות אלפי שקלים ולרוב של מאות אלפי שקלים בפנסיה – אז למה אתם מחכים. הנה המחשבון שלנו שמראה כמה תוכלו לחסוך בא תעברו לקרן פנסיה ברירית מחדל, הנה המדריך המקיף שלנו על פנסיה ברירית מחדל, והנה פרסומת של האוצר שאולי תזרז אתכם לפעול –