בית ההשקעות מיטב דש מפרסם סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות לפיה תעשיית קרנות הנאמנות רושמת השבוע פדיונות נוספים של כ-500 מיליון ₪, ואילו הקרנות המסורתיות סיכמו את השבוע בגיוסים קלים מאוד.

הקרנות המחקות גייסו כ-130 מיליון ₪ מול פדיונות של כ-120 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות ושל כ-480 מיליון ₪ בקרנות הכספיות. קרנות מנייתיות וקרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית מובילות בגיוסים: קרנות מניות בארץ ובחו"ל גייסו השבוע כ-180 מיליון ₪. קרנות אג"ח כללי רשמו השבוע גיוס של כ-170 מיליון ₪ נוספים.

תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות של כ-1.25 מיליארד ₪ בשבוע החולף

שבוע המסחר התאפיין במגמה חיובית תוך קביעת שיא חדש במדד המעו"ף. מדדי המניות סיכמו את השבוע בעליות שערים ומשכו אחריהם את מדדי אג"ח קונצרני שסיכמו אף הם את השבוע עם עליות נאות. כמו כן, מדדי אג"ח ממשלתיות חזרו השבוע לעלות וקיזזו חלק מהתשואה השלילית שנרשמה מתחילת החודש. למרות העליות הנאות, המשקיעים לא התפתו לחזור לשוק, מה שהתבטא בגיוסים קלים בקרנות המסורתיות. מתחילת החודש, הקרנות המסורתיות איבדו כ-100 מיליון ₪, המתחלקים לפדיונות של כ-460 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות, ומנגד גיוסים של כ-360 מיליון ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

הקרנות המנייתיות כבשו השבוע את הבכורה וסיכמו את השבוע עם גיוסים יפים של כ-180 מיליון ₪, זינוק של כ-50% בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם. מחצית מהגיוסים בקרנות המנייתיות נותבו לקרנות המחקות בהובלת קרנות מחקות על מדדי המניות בישראל שגייסו השבוע כ-75 מיליון ₪. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המנייתיות מסתכמים בכ-290 מיליון ₪.

בדיקת מהון להון: הקרנות הכספיות משמידות הון! התשואה שלילית (במקרה טוב התשואה – אפס!)

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-170 מיליון ₪ – זינוק של כמעט פי 3 בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-520 מיליון ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה השבוע ב-0.4% בהובלת השחרים לטווח ארוך שהוסיפו 0.8%. בעקבות העליות שנרשמו השבוע באפיק הממשלתי, קצב הפדיונות השבוע בקרנות אג"ח מדינה נחתך בחצי לכ-90 מיליון ₪. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה מסכמות פדיונות של כרבע מיליארד ₪.

מיטב דש מורידים את תחזית האינפלציה השנתית ל-1.1%

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.7%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי עלה ב-0.8%. למרות התשואות הנאות באפיק, קרנות אג"ח קונצרני רשמו פדיונות של כ-30 מיליון ₪ – קצב הפדיונות נחתך בחצי לעומת השבוע הקודם.

התמתנות הפדיונות באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-490 מיליארד ₪ – ירידה של כ-20% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, פדיונות של כ-200 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות – קצב פדיונות זהה לשבוע הקודם.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות של כ-10 מיליון ₪, זאת למרות התחזקות הדולר אל מול השקל במהלך השבוע. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-21.05.15 כ-261.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-227.3 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-34 מיליארד ₪.

דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח לאומי שוקי הון, מפרסם סקירת מאקרו ובה הוא מעריך כי "על אף שככל הנראה בנק ישראל יותיר השבוע את הריבית לחודש יוני ללא שינוי, קיימת סבירות להורדת ריבית נוספת בהמשך הדרך".  רזניק מוסיף כי "סבירות זו תתחזק בעיקר ובמידה ונראה התחזקות נוספת של השקל".

לאומי שוקי הון מציינים בסקירתם כי שיעור צמיחת התמ"ג ברביע הראשון של השנה היה אמנם מעט מתון ביחס לעבר, אולם, השימושים במקורות, שהם מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק התוצר המקומי), הציגו צמיחה של 4.2% ביחס לרביע הקודם – קצב צמיחה גבוה מהממוצע ארוך הטווח.  בנוסף מציינים לאומי שוקי הון, כי ברבעון הראשון של השנה, בלטה העובדה כי פעילות הסקטור העסקי והביקושים המקומיים (בעיקר צריכה הפרטית) ממשיכים להיות חזקים יחסית.

לידר: "גידול בביקוש בדירות חדשות צפוי להביא להמשך עליית מחירים בשוק הדיור"

"אנו מעריכים כי הפעילות הריאלית ברביעים הבאים תצמח בשיעור דומה (ייתכן ואף מהיר יותר), כך שבשנת 2015 תחול האצה בקצב הצמיחה לשיעור של 3.5%", כותב דודי רזניק מלאומי שוקי הון.

באשר למתרחש בארה"ב, כותב רזניק כי "יו"ר הפד עדין מאמינה בהעלאת ריבית עוד השנה, למרות שפרוטוקול הפד מלמד כי חלה נסיגה מסוימת ביחס של חברי הפד להעלאת ריבית, הלא צפויה להתרחש, ככל הנראה, לפני הרבעון הרביעי של השנה, לכל המוקדם. למרות נתוני מקרו חלשים יחסית לאחרונה, קצב עליית האינפלציה (הליבה) בארה"ב מתקרב ליעד הפד".

לאומי שוקי הון על האג"ח הממשלתי: "שוק האג"ח הממשלתי התייצב השבוע, בחלק הארוך של העקומים (10 – 30 שנה) חזרה התלילות בסמוך לרמות השיא. להערכתנו עליית התשואות בתקופה האחרונה מהווה נקודת כניסה סבירה להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי על רקע הסבירות להורדת ריבית אחת נוספת. אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של 6 שנים תוך החזקה ישירה של המח"מ. אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. אנו ממליצים על רכישת חוזי אינפלציה OTC לטווח של עד שנתיים חלף אחזקת אג"ח ממשלתי צמוד מדד, המגלם אינפלציה גבוהה יותר. מרווחי ה AS בחלק הארוך של העקום הפכו שוב לשליליים. מומלצת רכישת אג"ח לטווח של 8 – 10 שנים כנגד קניית ריבית ה IRS לטווח דומה.

"עקב התשואות הנמוכות – אין פסול בהחזקת מזומן בתיק ההשקעות"

לאומי שוקי הון על האג"ח הקונצרני: מגמת ירידת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני התחדשה השבוע. ביצועי היתר של חברות מדרוג נמוך יחסית נמשכים. חברות נדל"ן מארה"ב גייסו השבוע 1.7 מיליארד ₪ בהובלת חברת מוניאן. למרות הסכום הגבוה, המרווחים בהנפקות לא היו גבוהים משמעותית מהנפקות קודמות. אנו ממליצים על השקעה במח"מ של כ – 3 שנים. אנו מעדיפים רכישות אג"ח דרך הנפקות לאור הפרמייה המוענקת בהנפקות .

שיעור האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, המשיך ב 2014 את מגמת העלייה והגיע בשנה זו ל-47.3% מכלל האשראי הבנקאי לעסקים. נתון זה עולה מנתוני דו"ח שהוכן ע"י הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והוגש לארגון המדינות המפותחות, ה- OECD.

מנתוני הדו"ח עולה כי מעל 95% מהאשראי הבנקאי ניתן על ידי חמשת הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון. עוד עולה מן הדו"ח כי הריבית על האשראי העסקי ממשיכה לרדת ועמדה ב-2014 על כ-4.5%, כ-1.5% מעל לריבית לעסקים גדולים.

משרד הכלכלה: "לפי נתוני השביתות ב-2014 – נמשכת מגמת היציבות בתחום יחסי העבודה"

גם הממשלה, כאמור, עוזרת בהגדלת היקף אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים ולפי הדו"ח, בשנים 2013 ו2014 הקרן להלוואות בערבות מדינה המשותפת לחשב הכללי במשרד האוצר והסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה העמידה מעל 4 מיליארד ₪ הלוואות . עסקים קטנים בישראל, נהנו מהלוואות בסך מצטבר של 1.495 מיליארד ₪ ו 1.437 מיליארד ₪ ב-2013. לעסקים בינוניים, אושרו הלוואות בסך 424 מיליון ₪ לעומת 593 מיליון ₪ ב-2013. סה"כ במהלך השנים שנסקרו גדל היקף ההלוואות ביותר מפי -10 .

כמו כן מפעילה הקרן מסלולים מיוחדים: כך לדוגמה, במהלך ולאחר מבצע צוק איתן – שהביא לפגיעה כלכלית בעסקים שנאלצו לקחת  הלוואות ומימון – העניקה המדינה, באמצעות הקרן בערבות מדינה, הקלות לאותם עסקים שנפגעו בבקשת ביטחונות. במסגרת הקלה זו, ירד שיעור הביטחונות הנדרשים לעסקים אלו מ-25% ל-10%.

בכל הנוגע לענף ההון סיכון, חושף הדו"ח כי השקעות הון סיכון גדלו ב-2013 ב-18% לעומת 2012 והסתכמו בכ-2.3 מיליארד דולר, מתוך זה כרבע על ידי קרנות ישראליות והשאר על ידי קרנות זרות.  חלקם של הקרנות הזרות גדל מ-50% ל-76%. עוד מדווחת הסוכנות ל – OECD כי 'ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם בתחום מימון הון סיכון. במדינה פועלות כ-70 קרנות הון סיכון, כולל 14 סניפים של קרנות בינלאומיות (בנוסף קיימות פעילויות של קרנות זרות ללא משרדים בישראל)'.

מעודד תחרות: משרד הכלכלה יזרים 50 מליון ש"ח למחלבות הקטנות והבינוניות

מספר הקרנות הישראליות שביצעו השקעות חדשות (השקעה ראשונה בחברת הזנק) נשאר דומה, כ-40 גופי השקעות פעילים בשנה. הפעילות של קרנות זרות שביצעו השקעות חדשות עלה מ-26 ב-2009 ל-84 ב–2013. בשנת 2009 חלה צניחה בסך השקעות הון הסיכון בישראל, מלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה הקודמת ל-1.1 מיליארד דולר בלבד. בשנים הבאות התאוששה התעשייה וסך השקעות הון הסיכון הגיע לשיא של כ-2.3 מיליארד ₪ ב-2013, עם המשך המגמה במחצית הראשונה של 2014.

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי: "להערכתנו, הגידול בהיקף האשראי הבנקאי לעסקים הקטנים והבינוניים נובע משינוי תפיסה של המערכת הבנקאית, שמתחילה להפנים שמתן מספר קטן של הלוואות לקונצרנים ענקיים מסוכן באופן משמעותי יותר ממתן מספר גבוה של הלוואות בהיקף קטן יותר לעסקים הקטנים והבינוניים. המנגנון של הקרן בערבות המדינה עוזר ליצירת תחרות בין הבנקים ולהגדלת היקף האשראי לעסקים הנמצאים בסיכון גבוה יותר שכן רמת אי ההחזר בקרן בערבות המדינה גבוה פי 7 מרמת אי ההחזר במערכת הבנקאית. לצערנו, עדיין לא חל שינוי משמעותי בהיקף האשראי החוץ הבנקאי שהעסקים הקטנים והבינוניים מצליחים לגייס ולכן אנו עובדים על מספר מנגנונים שיעזרו לייצר את הגשר בין הרי המזומנים הנמצאים בניהול של הגופים המוסדיים ובין העסקים הקטנים והבינוניים. אחד הכלים שנמצא בשלבים מתקדמים מאוד הוא קרנות ההון הפרטיות בשיתוף של הממשלה והגופים המוסדיים, אשר אמורות להיות מושקות לקראת סוף השנה."

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים הבוקר להחלטת הריבית שתיערך היום ב-16:00, וצופים יציבות בריבית היום על רקע עלייה בציפיות האינפלציה ונתונים כלכליים חיובים. יחד עם זאת, מדגישים האנליסטים של בית ההשקעות כי "אין לפסול הפתעה היום, כולל הכרזה על תוכנית רכישת אג"ח".

לידר שוקי הון מציין כי שער החליפין של השקל נמצא היום כ-0.5% מעל הרמה שבה נמצא ערב הורדת הריבית ב- 23.2.15. על אף הצפי ליציבות, לידר מדגישים כי "אין לפסול הפתעה היום, כולל הכרזה על תוכנית רכישת אג"ח (QE)". לידר מציינים כי מדיניות זו נועדה בעיקר לפחת את השקל על ידי הדפסת כסף. עלייה בתלילות העקום מהווה רקע נוח עבור בנק ישראל.

לידר: "התמתנות בגידול במספר המועסקים ברבעון א' עלולה להדאיג את בנק ישראל"

לידר שוקי הון מתייחסים למספר נתוני מאקרו שפורסמו לאחרונה בארץ, ומציינים כי המשק הישראלי ממשיך לצמוח בקצב בהחלט סביר, עם גידול של 4.2% בשימושים. הקטרים העיקריים: הצריכה הפרטית וענפי הטכנולוגיה העלית. לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי הייצור התעשייתי של ענפי ההיי טק עלה ב- 17.8% ברבעון א' בקצב שנתי. בנוסף, מדד מנהלי הרכש ממשיך לדשדש סביב קו ה- 50, עם חולשה בהזמנות ליצוא.

באשר לאינפלציה מעריכים לידר שוקי הון כי נדמה שהתחזית הממוצעת של האינפלציה של החזאים (1.1%) מעט גבוהה מדי.  בנוסף מציינים לידר כי הקפאת שכר דירה עשויה למתן את עליית מחירי השכירות בטווח הארוך, אך עלולה להביא לעליית מחירים ערב החקיקה. מחירי הסחורות בעולם (CRB) ירדו ב- 1.5% מאמצע חודש מאי ועד היום.

"כל עוד הריבית אפסית – תאוות הבצע תגבר ואנשים יפנו לשוק המניות וצפויים להרוויח מכך לא רע"

באשר לנתוני המאקרו בשווקים העולמיים, מציינים לידר כי שורה של נתונים חיוביים בארה"ב פורסמו כולל עלייה בהתחלות הבנייה ובמדד האינדיקטורים המובילים.  מסתמנים סימנים ראשוניים לעליית אינפלציה בארה"ב. ג'נט ילן סבורה ש"רעש סטטיסטי" השפיע לרעה על הנתונים בחודשי החורף.

לידר שוקי הון מציינים כי "סקרי הציפיות בסקטור העסקי באירופה ירדו מעט במאי אך עדיין משקפים התרחבות. כוונת ה- ECB להגדיל רכישות אג"ח בחודשים מאי-יוני (על חשבון יולי-אוגוסט) גרמה לפיחות ביורו, זאת בנוסף לדברי ילין: "risk overheating the economy".

שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות תרשיחא, שיגר מכתב לשר האוצר משה כחלון ושר הבינוי יואב גלנט, בדרישה להקפיא את מכרזי מחיר מטרה וזאת לאור פרסום תוצאות מכרזי מחיר מטרה בראש העין.

לדבריו, תכנית "מחיר מטרה" שתופסת תאוצה ונותנת מענה רק לאזורי הביקוש היא מכת מוות לפריפריה, משום שאין תוכניות ממשלתיות ופעולות שיטפלו במחירי הדירות בפריפריה, דבר שנחוץ שבעתיים נוכח "מחיר מטרה". כיום דירות במודיעין, בראש העין ובאזורים נוספים במרכז, שיש בהן ותהיה בהן "תוכנית מטרה", זולות יותר מדירות בנהריה, כרמיאל, מעלות, דימונה, צפת וכיו"ב (אותן הדירות, באותו מפרט ומטראז' מגורים), ואם הן יקרות יותר, אז זה בכמה אלפי שקלים בודדים.

פורסמו מכרזי מחיר מטרה בראש העין; הקבלנים: זה שמוציאים מכרז לא אומר שניגש

בוחבוט קורא לממשלה לעצור את תוכנית מטרה ולא ליזום תוכניות דומות כמו תוכנית מחיר למשתכן שמבוססות על סבסוד הקרקע רק באזור המרכז ובמקביל לפעול עוד היום להשבת מענק מקום לרוכשים, כולל למשפרי דיור ממרכז הארץ, בגובה של עד 200,000 ₪, ולהגדיל את הסבסוד הממשלתי להוצאות הפיתוח מ-50% לכ-75% באזורי עדיפות לאומית א'. בנוסף, קורא לתקצוב "תקן 100" הן למוסדות ציבור והן לשיקום תשתיות וותיקות בעיר ("חדש מול ישן"), משום שבמצב הנוכחי כדי לתת שירות לתושבים, אנו נאלצים להסכים ל"העמיס" על עלויות הפיתוח הגבוהות ממילא, גם עלויות מוסדות ציבור וגם עלויות שיקום אזורים וותיקים.

בוחבוט מוסיף כי אם תתקדם תכנית מטרה, כל תקציבי התחבורה האדירים שהושקעו בפריפריה ירדו לטמיון – הכבישים המהירים והרכבות יוותרו ריקים, וכל שיישאר למשרד התחבורה הוא להוסיף נתיבים בכבישים 431  ו-5.

קרן הנאמנות פסגות ספיר (2D) נקובה $ (מספר קרן: 5119730) מציעה הנחה בשיעור ההוספה ברכישה מעל היקף מסויים. האם כדאי? מנהל הקרן החליט לשנות את הקריטריון להחזר הוספה לרוכשי יחידות בקרן – "כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בכמות מזערית של 25,000 יחידות לפחות ברכישה אחת, יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של מלוא סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות, וזאת בכפוף להצגת אישורים למנהל הקרן בדבר סכום הרכישה האמורה ובדבר סכום ההוספה ששולם בגינה", כך מוסרים מחברת ניהול הקרנות של פסגות ומוסיפים – "וזאת במקום ההחלטה הקודמת – כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בסכום של 50,000 דולר ומעלה ברכישה אחת יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות".

המשמעות היא פשוטה – מי שקונה בהיקף של 25 אלף יחידות (כ-25.5 אלף שקל) יהיה פטור משיעור הוספה של כ-2%. בפסגות מכוונים את המשקיעים לרכוש בהיקף גדול ולחסוך את 2% האלו, כשבכל מקרה הם ישלמו את דמי הניהול השוטפים – 0.4%, וכאן נמצא היתרון. הקרן הזו נמצאת בקטגוריה אג"ח חו"ל שבה דמי הניהול גבוהים פי כמה מדמי הניהול בקרן פסגות ספיר. ומכאן שאם אתם מחפשים קרן בקטגוריה , אזי מצד אחד יש יתרון בקרן הזו שבה דמי הניהול נמוכים יחסית , אך מצד שני יש לה שיעור הוספה. ניתן לחשב זאת, ולראות מה עדיף בהינתן טווח ההשקעה. אבל  אם אתם משקיעים מעל 25.5 אלף שקל, אזי יש לכם יתרון בולט – אין שיעור הסופה, כשבמקביל דמי הניהול יחסית נמוכים. כמובן שצריך גם לבדוק את מנהל הקרן, ביצועיו, החזקותיו. אבל דמי הניהול בעידן של ריבית נמוכה ובהתאמה תשואה נמוכה, הפכו להיות קריטיים בבדיקת בחירת קרנות נאמנות בכלל, וקרנות אג"ח בפרט.

מה זה שיעור הוספה ואיך מנהלי הקרנות משתמשות בו לשווק את הקרנות

שיעור הוספה הוא סוג של עמלה בעת רכישת חלק מקרנות הנאמנות. שיעור ההוספה מבטא פער בין מחיר הקנייה של יחדיה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות). שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן.

שיעור הוספה – איך משקללים בעלויות ההשקעה?

אין הצדקה כלכלית ואמיתית בשיעור ההוספה. זו דרך של מנהל הקרן להרוויח יותר, זו דרך של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת. השימוש בו, לטענת מנהלי קרנות נועד לגרום לכך שלא יהיו תנודות משמעותיות בהיקף נכסי הקרן, שהמשקיעים ידעו מראש שהם יקנסו על יציאה מהירה. זה נוח ומתאים לקרנות כי הן רוצות לחיות בעולם עם פחות תנודות ביצירות ובפדיונות. אבל, יש לשימוש בשיעור ההוספה גם יתרונות למשקיעים בקרנות –  ניתן לצפות שבמקביל לשיעור הוספה יהיו דמי ניהול נמוכים – הרי מדובר בטרייד אוף בין העמלות האלו, וניתן להעלות את שיעור ההוספה, ובמקביל לתת פיצוי דרך הפחתת דמי הניהול. כלומר, אם אתם רוצים להשקיע בקרן בתחום מסוים אל תפסלו מיד את הקרן עם שיעור ההוספה, אולי דמי הניהול שלה נמוכים כך שבשקלול העלויות היא אטרקטיבית בקבוצה שלה. ורק להמחשה – נניח שיש קרן שגובה 1.2% דמי ניהול וקרן אחרת שגובה 0.2% דמי ניהול אבל שיעור הוספה של 2% – מה עדיף לכם? זה תלוי כמובן בזמן שאתם מתכוונים להחזיק בקרן הנאמנות. "נקודת האדישות" בין הקרנות היא 2 שנים, והנה החשבון – העלות הכוללת למשך שנתיים בקרן בלי שיעור הוספה היא 2.4% (1.2% כפול שתיים); העלות הכוללת בקרן עם שיעור ההוספה היא גם 2.4% – דמי ניהול של 0.4% (0.2% כפול שנתיים) ו-2% עלות הוספה. יש הבדל מסוים בעיתוי התשלום, אבל בגדול זה זהה.

אם זמן האחזקה יהיה ארוך יותר, יש עדיפות לקרן עם שיעור ההוספה, וההיפך אם ההשקעה היא עד שנתיים יש יתרון לקרן בלי שיעור ההוספה.  נניח שההשקעה מתוכננת ל-5 שנים – העלות בקרן עם דמי הניהול תהיה 6%  (1.2% כפול 5 שנים) ואילו העלות בקרן בלי שיעור ההוספה תהיה 3% – עלות  דמי ניהול של 1% (0.2% כפול 5 שנים) ושיעור הוספה של 2%.

הטכניקה הזו – של איזון בין דמי הניהול לשיעור ההוספה דווקא מתחזקת, ובצדק –  מגוונים את אפשרויות למשקיעים שבוחרים אם להשקיע לזמן ממשוך יותר ובתמורה לעלויות נמוכות יותר. כל אחד והחלטתו.  אך השימוש הגובר בטכניקה הזו, מנוגד למגמה הכללית –  צמצום של עלויות ההוספה.

שיעור הוספה – מנהל הקרן יכול לתמרן

שימוש נוסף בשיעור ההוספה של מנהלי הקרנות מביא לעלויות שונות בין המשקיעים גם אם הם משקיעים לאותו פרק זמן. כלומר, לא רק שהעלויות יהיו שונות בין המשקיעים שבוחרים פרקי זמן שונים, הם יהיו שונות בין המשקיעים באותו טווח זמן. איך עושים זאת? הנה התשובה –

בדמי ניהול אין למנהל הקרן אפשרות לשחק  – מדובר בדמי ניהול אחידים לכולם. אבל בשיעור ההוספה יש למנהל הקרן תמרון – הוא יכול לקבוע מי כן משלם ומי לא, הוא יכול לקבוע היקף רכישה שפוטרת משיעור הוספה, וזה חשוב! מנהל הקרן יכול לקבוע לדוגמה שמי שקונה בהיקף של 100 אלף שקל פטור משיעור הוספה. ואז נוצר מצב שיש עלויות שונות בין המשקיעים.  הבעיה שהשימוש בטכניקה הזו לא נפוץ, ולא בטוח שהקהל יודע לאבחן אם מדובר בקרן שניתן לחסוך בה עלויות בהינתן רכישה בהיקף מסוים.

בבנק לאומי ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר.

הם מציינים כי בשבוע האחרון חלה רגיעה מסויימת לאחר שבועיים בהם התרחשה עליית תשואות חדה בחלק הארוך של עקומים ממשלתיים מרכזיים בחו"ל ובישראל. בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל עדיין נמוכות מאוד, וצפויות להמשיך ולעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
להערכתם, אנו נמצאים בתחילתו של מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, הם ממליצים על מתן עדיפות לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי. כמו כן אנו ממשיכים להתמקד במח"מ הבינוני.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף בחשיפה לסיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת אחזקה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים הקרובים תומך גם באפיק המנייתי בישראל.
לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית לאפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה.
מרווחי הסיכון באג"ח קונצרני ישראל בדירוגים נמוכים (High Yield) עלו בחצי השנה האחרונה. מנגד, השיפור הכלכלי בישראל וסביבת הריבית הנמוכה מקטינים את הסיכון הרוחבי באפיק. הם ממליצים על השקעה באפיק, כאחזקה בסיכון גבוה. מומלצת השקעה סלקטיבית ולא באמצעות מדדים.
להערכתם, הלחצים לתיסוף של השקל ביחס לדולר ימשכו בטווח הקרוב, אם כי פעולות בנק ישראל עשויות למתן השפעה זו. אנו ממליצים על צמצום החשיפה הדולרית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

כלכלני בנק אגוד ממליצים השבוע שורה של שינויים בתיק ההשקעות: לממש חלק מהרווחים בשוק המניות ולהסיט 2% מהאחזקה במניות בתיק השקעות מייצג, לטובת השקעה באג"ח חו"ל. במקביל, ממליץ הבנק להסיט 3% מההשקעה במזומן לאג"ח חו"ל. עוד הם ממליצים להקצות 5% מהתיק, המושקע בסחורות, לזהב. ביחס לשוק המט"ח מעריכים באגוד כי התנודתיות בזירת המט"ח צפויה להימשך בטווח הקצר.

שוק המניות: "על רקע העליות המרשימות בשוקי המניות בעולם מזה תקופה ורמות המחירים בהן נסחרים המדדים בעולם, אנו ממליצים על מימוש חלק מהרווחים, תוך צמצום החשיפה המנייתית בתיק מייצג מ-23% ל-21%", כותבים כלכלני הבנק בסקירה השבועית. "אנו מעבירים 2% מהתיק, המושקעים במניות חו"ל, לטובת אג"ח חו"ל. בתיק הספקולטיבי חשיפת המניות המומלצת נותרת ללא שינוי – 38%. להערכתנו, רמת הריביות הנמוכה בארץ ובעולם צפויה להימשך ולתמוך בחברות ובהתייעלותן ובאפיק המנייתי. אנו ממשיכים בהמלצתנו על חשיפה מנייתית בתיקי הלקוחות בשילוב עם מזומן ופיקדונות". באגוד ממליצים להשקיע 40% מחלק המנייתי בתיק בשוק המניות הישראלי והיתר בחו"ל, בחלוקה הבאה: ארה"ב 48%  גוש האירו 30% (בדגש על חברות גלובאליות), אסיה ללא יפאן – 10% ,יפאן 7% ואנגליה – 5%.

שוק האג"ח: באגוד מציינים כי "השבוע התכווץ קצת המרווח השלילי בין אג"ח ישראל וארה"ב, מ- 0.33%- (מינוס) ל- 0.23%-. על אף הירידה הקלה במרווח, הוא כנראה יישאר שלילי בטווח הנראה לעין. יתרה מכך, ניתן למצוא בארה"ב גם אגרות חוב קונצרניות בדירוגים סביב הדירוג של מדינת ישראל (A) בתשואות גבוהות יותר. השילוב הזה של עודף תשואה בארה"ב, יחד עם דולר נמוך יחסית לתקופה האחרונה, מאפשר לשקול להזיז קצת כספים לכיוון אג"ח בחו"ל, בדגש על ארה"ב, גם בתיק הסולידי. אנו מעבירים השבוע 2% ממניות חו"ל ו- 3% מהנזילות לאג"ח בארה"ב (יחד 5%). בתיק הספקולטיבי אנו מגדילים את האחזקה באג"ח חו"ל ב- 2% נוספים ובסה"כ ,7% גם באגרות High Yield". באגוד ממליצים להחזיק באג"ח חול באמצעות תעודות סל יעודיות בחו"ל או קרנות ישראליות המשקיעות באג"ח בחו"ל, כאשר מי שאינו מעוניין בחשיפה לדולר יכול לעשות זאת דרך קרנות מנוטרלות מטבע. המח"מ המומלץ הוא סביב 4-5 שנים. החשיפה המומלצת לאג"ח ממשלתי היא 16%, גם בתיק מייצג וגם  בתיק ספקולטיבי, במשקל שווה בין שקלי לצמוד. החשיפה המומלצת באג"ח קונצרני עומדת על 16%, הן בתיק סולידי והן בתיק ספקולטיבי, במח"מ ממוצע של עד 3 שנים בעדיפות לאגרות איכותיות יותר (מבחינת דירוג ובטחונות).

שוק המט"ח: "לאחר תקופה של כחודשיים שבהן נחלש הדולר מול המטבעות המרכזיים, חזר הדולר למגמת ההתחזקות, בעיקר לנוכח התבטאות של בכיר בבנק המרכזי על הגברת קצב רכישות האג"ח", כותבים כלכלני הבנק. "נתוני המאקרו שפורסמו בשבוע האחרון בארה"ב היו מעורבים. מפרוטוקול פגישת הפד עולה כי רק מעטים מחברי הוועדה סבורים שהנתונים הכלכליים ישתפרו ויצדיקו העלאת ריבית כבר ביוני. להערכתנו, בטווח הקצר צפויה להימשך התנודתיות בזירת המט"ח, למרות הגברת קצב רכישות האג"ח, אם כי בטווח הארוך, כפי שציינו בשבוע שעבר, צפוי הדולר להתחזק מול המטבעות המרכזיים ובעיקר מול האירו. נקודת תמיכה לדולר מול השקל נמצאת ב- 3.80 שקל לדולר ונקודת ההתנגדות היא 4.053 שקל לדולר.

עדכונים בדמי הניהול בקרנות הנאמנות של פסגות. בקרן הנאמנות  פסגות (4B) ת"א MID CAP (מספר קרן: 5116892) יעלו דמי הניהול מ-1.73% ל-1.98%; בקרן –  פסגות מחקה (00) שקלי ריבית קבועה 2-5 שנים ממשלתיות (מספר קרן: 5111422) יועלו דמי הניהול ל-0.15%, לאחר שהיו אפס.

מנגד, בפסגות שם הקרן מפחיתים דמי ניהול בקרנות הבאות – קרן הנאמנות  פסגות (1D) אג"ח דולר + 10% (מספר קרן: 5121348) – דמי הניהול היו 0.75% והן יופחתו ל-0.49%.  כמו כן, בקרן פסגות תיק חו"ל (2B)י 20/80 – מגודר מט"ח (מספר קרן: 5121355) יופחתו דמי הניהול מ-0.87% ל-0.57%.

במקביל דיווחו בהראל קרנות נאמנות על שינויים בדמי הניהול   בקרנות הבאות – בקרן  הראל (0D) אג"ח בינלאומי נקוב $ (מספר קרן: 5103247) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן היה לפני השינוי: % 0.75 והוא יופחת ל-0.5%, אך מנגד  בקרן –  הראל (1A) מדינה + 10% (מספר קרן: 5115910) יועלו דמי הניהול מ-0.45% ל-0.55%.

בחרתם להשקיע דרך קרן נאמנות שקלית?  דמי הניהול יגרמו לכם להפסיד! – דוגמאות – אי.בי.אי  מק"מ והראל פיא שקלית קצרה  

הכתבה שלנו התפרסמה בגלובס 

לא ייאמן כי יסופר – אם אתם משקיעים במלווה קצר מועד (מק"מ) אתם תקבלו תשואה שנתית של 0.1%, אבל אם רוכשים קרן נאמנות שמתמחה במק"מים כדי להרוויח יותר, הרי בכל זאת מדובר במקצוענים שמבינים בהשקעות,  אתם צפויים להתאכזב –  אתם אפילו תפסידו! ראו הוזהרתם!

למדריכי קרנות נאמנות 

התשואה של המק"מ – 0.1%  זו התשואה שמספקים האפיקים השקלים בכלל, ומק"מ נכלל במשפחה הזו – מק"מ הוא סוג של אגרת חוב שקלית שמונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של שנה.  בשוק יש כמה סדרות של מק"מים שהארוך ביניהם הוא לשנה – התשואה השנתית של כולם סביב 0.1%. אבל אתם לא מסתפקים בזה, אתם רוצים יותר מהכמעט אפס הזה (בהינתן העמלות זה ממש אפס!) אז אתם פונים לקרן נאמנות שמתמחה במק"מים. אלא שהקרן הזו לא יכולה להשיג הרבה יותר ממה שאתם מקבלים – נכון, יש לה יתרון לגודל (היקף כספי), היא גם משחקת בהנפקות מק"מ ומרוויחה עוד כמה מאיות האחוז, אבל בשקלול כל אלה לא מדובר בהפרש משמעותי.

וכאן מגיע השוס הגדול –  יש קרנות נאמנות שקליות שלא מתביישות לקחת דמי ניהול מנופחים, מופרזים, לא מוסריים, סוג של כמעט גניבה לאור יום ובחסות החוק – הכל אמנם גלוי, אבל נו באמת,   גברת כהן מחדרה יודעת לבדוק את שיעור דמי הניהול בקרן שקלית? האם היא יודעת שעובדים עליה? ננסה כאן לעזור לה, נתחיל בקרנות השקליות ונעבור בטורים הבאים לקרנות אגחיות וקרנות בתחומים אחרים.

קרנות נאמנות שקליות אלו קרנות שמחזיקות בנכסים שקליים – מקמים, פיקדונות ואגרות חוב שקליות.  הקרנות האלו מחולקות לטווחי השקעה. ככל שטווח ההשקעה קצר יותר זה יותר קרוב לפיקדונות בנקאיים קצרים, יותר קרוב למק"מ, ופחות מסוכן – ככל שהטווח השקעה ארוך יותר אז כאשר הריבית תתחיל לעלות (ומתישהו זה יקרה) האגרות חוב המוחזקות בקרנות ירדו בשיעור גבוה יותר. כלומר, הבטוח ביות אלו השקליות לטווח הקצר. אבל סיכוי צמוד לסיכון – ככל שהסיכון נמוך יותר התשואה/ הסיכוי נמוכים יותר.

נתמקד בקרנות השקליות לטווח קצר. הקרנות האלו אמורת לייצר בשנה תשואה אפסית של 0.1% אולי קצת יותר לאור היתרון לגודל והגמישות בהשקעות. נניח שמנהל הקרן יצליח להניב תשואה של 0.2%, אפילו 0.3% – לכאורה המשקיעים צריכים להיות מרוצים, אבל רגע, לקרן יש דמי ניהול –  יש מנהל קרן, הוא בוחר השקעות, הוא מחליט מתי למכור ומתי לקנות, על זה המחזייקם בקרנות משלמים דמי ניהול. דמי הניהול במקרים מסוימים הם שערורייה, והנה המקרה הראשון –  קרן הנאמנות אי.בי.אי 00 מק"מ – קרן של בית ההשקעות אי.בי.אי בתחום השקלי הקצר. הקרן מחזיקה (על פי עדכון אחרון) מעל 80% במק"מים, וכ-14% נזיל. אין כאן הרבה תמרון, אין כאן הרבה ניהול, אבל באי.בי.אי לא מתביישים לגבות דמי ניהול של 0.46% – דמי נוהול שלא רק מאפסים את התשואה בקרן הנאמנות, אאל סביר שיהפכו אותה לשלילית – אתם מבינים? תשקיעו לבד תקבלו אפס, תשקיעו דרך מומחה ואפילו תפסידו.

בקרן הזו של אי.בי.אי   מנוהלים מעל 190 מיליון שקל – אנשים פרטים כנראה שהשקיעו כשזה היה כלכלי, ושכחו את הכסף בקרן. יועץ ההשקעות שלהם שכח לעדכן או שהוא בכלל לא מודע לעניין, ובינתיים הם מפסידים ואי.בי אי מכניסה כ-1 מיליון שקל בשנה שלא מגיעים לה.

והנה עוד גוף שלא מתבייש לגבות דמי ניהול מופרזים – הראל שמנהל את קרן הנאמנות הראל פיא 00 שקלית קצרה גובה דמי ניהול של 0.6%. על מה?, ובכן על פי העדכון האחרון 44% מההשקעות של הקרן הם במק"מ, כ-43% בממשלתי שקלי, והיתר בקונצרני שקלי ועוד. יש פה ניהול, אבל התמרון קטן, הגמישות קטנה, האפסייד בזכות הניהול הוא בשוליים. קשה לראות את הקרן הזו מניבה תשואה חיובית בטווח הקרוב, ועדיין מעל 120 מיליון שקל מושקעים בקרן הזו, כנראה חוסר תשומת לב וחוסר ערנות של המחזיקים.

בנק ישראל מדווח היום כי המדד המשולב למצב המשק בחודש אפריל עלה ב-0.2%, נמוך מעט מקצב גידולו בחודשים האחרונים ודומה לקצב גידולו הממוצע בשנתיים האחרונות.

על פי דיווח בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעלייתם של מדד הייצור התעשייתי ושל מדד הפדיון במסחר לחודש מרץ, אך קצב גידולו התמתן החודש בעקבות הירידה במדדי יצוא ויבוא הסחורות באפריל ובעקבות ירידת שיעור המשרות הפנויות בחודשיים האחרונים לאחר עלייה מתמשכת.

"החלטת הריבית הקרובה – הזדמנות לבנק ישראל לטפל בספקולנטים בשוק המט"ח"

בחודש שעבר דיווח בנק ישראל כי המדד המשולב למצב המשק בחודש מרץ עלה ב-0.4%, שיעור גבוה מעט מקצב גידולו הממוצע של המדד בשנה האחרונה. בבנק ישראל ציינו כי המדד המשולב מרץ 2015 הושפע לטובה מעלייה ביבוא מוצרי הצריכה וביבוא התשומות לחודש מרץ, וכן מעלייה במדד הייצור התעשייתי לחודש פברואר.

​מדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינתיטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, ביום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי. המדד המשולב מורכב משני אלמנטים, המחושבים במודל בו זמנית: (1) קצב הצמיחה ארוך הטווח, המבטא את קצב הצמיחה הממוצע של התוצר העסקי (המשתנה על פני זמן); (2) קצב הצמיחה המחזורי, המבטא התפתחויות קצרות טווח ומתואמות בקצב הצמיחה של רכיבי המדד ושל התוצר העסקי. הפרמטרים של מודל זה נאמדים באמצעות מסנן קלמן בתדירות מעורבת (חודשית ורבעונית) ומתעדכנים באופן שוטף.