דורית סלינגר ופרופ' אבי בן בסט, מרצה בביה"ס לכלכלה של המסלול האקדמי המכללה למינהל ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, נשאו אמש דברים ביום עיון לזכרו של פרופ' חיים ברקאי ז"ל שערך בית הספר לכלכלה של המסלול האקדמי המכללה למינהל. הממונה על שוק ההון, הביטוח וחיסכון חשפה כי באוצר מגבשים מתווה בכדי לאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח, דיברה על אתגרי שוק ההון והביטוח ואמרה:
"אגף שוק ההון מיישם רגולציה חכמה, המכירה במגבלות הצרכן בקבלת ההחלטות, ונותנת לצרכן את הכלים לקבל את ההחלטות הנכונות. אנחנו מאמינים שיצירתיות יתר מגדילה את אי הוודאות של הלקוח בנוגע למוצר הביטוח, לכן הובלנו מהלך של פוליסות אחידות".

דורית סלינגר מרחיבה את השימוש בקופות גמל אישיות (IRA )

עוד אמרה סלינגר: "אנחנו מכוונים לצרכנות נבונה שחסרה בשוק הישראלי, מחשבון ביטוח החובה לרכב היה הצלחה, אנחנו בתהליכי פיתוח מתקדמים של מחשבוני דמי ניהול ודמי ביטוח בריאות, אשר יגרמו לתחרות גדולה יותר בשוק וחיסכון של הצרכן".

"אנחנו בונים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, אתר מידע לסכומים הנמצאים בביטוחי הבריאות אשר יאפשר לראות האם יש ללקוח  מספר מוצרי ביטוח בריאות מקבילים ולחסוך בהוצאה על ביטוחי הבריאות השונים", הוסיפה סלינגר.

סלינגר הדגישה כי "על החוסך להתעניין מידי פעם בחיסכון הפנסיוני ולא לבדוק את החיסכון רק בסמיכות לגיל הפרישה. מדינות הפנסיה בישראל היא מופת, גם המדינות הסקנדינביות לומדות מישראל כיצד לנהל את מדיניות הפנסיה". בנוסף ציינה סלינגר כי "אנחנו מגבשים מתווה בכדי לאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים".

25 מיליארד שקל בחשבונות פנסיה רדומים; סלינגר מנסה לאתר את הבעלים!

"יש קבוצה מאוד קטנה של אנשים ענף הפנסיה, שמקבלת החלטות מאוד גדולות ומשמעותיות לכלל תושבי המדינה, אין ספק שנדרש טיפול בנושא הריכוזיות בענף. יש לנו דרכים קלות ודרכים קשות לטפל בנושא הריכוזיות בענף הביטוח, נתחיל בקלות ונקווה שלא נצטרך להגיע לקשות. אנחנו מגבשים מתווה בכדי לאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים", חשפה סלינגר.

פרופ' בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ומרצה בביה"ס לכלכלה של המכללה למינהל דיבר על אתגרי הכלכלה הישראלית לאחר הבחירות ואמר כי : "למרות המחאה החברתית, והפעילויות שנעשו אחריה, אין שינוי של ממש בבעיות העומדות לפנינו: פריון נמוך, אי שיוויון כלכלי, יעילות נמוכה של השירותים הכלכליים, מבנה מערכת מסים מעוותת, מבנה מונופוליסטי בענפים מרכזיים, יוקר המחיה".

בנוסף אמר בן בסט: "הבעיה המרכזית בתקציב זו החלוקה שלו, ובעיקר אחוז ההוצאה על השירותים הציבוריים. ללא לחץ תקציבי, תקציב הביטחון לא יתייעל. מדיניות המיסוי ניטרלה את מאמצי הממשלה להורדת אי השוויון. במדיניות תקציבית צריך להיכנס אלמנט ערכי, צריך לשים גבולות להשקפת העולם הדוגלת באי התערבות בשוק. אפשר לטפל ביוקר המחיה ומשבר הדיור, עשו את זה כבר בעבר לאחר העלייה מברה"מ לשעבר, זוהי סוגיה של כושר הביצוע של הממשלה, שר האוצר החדש והישגיו במו"מ הקואליציוני, מעוררים תקווה גדולה לשינוי. חלוקת הכספים במשא ומתן הקואליציוני, ובעיקר ההיענות לדרישות החרדים, רוקנו את הקופה ולא השאירו תקציב למטרות חברתיות".

אופנהיימר מפרסמים סקירה בעקבות דוחות חברת לייבפרסון , ומזהירים כי ישנם סיכונים רבים בעסקי החברה. אופנהיימר כותבים בסקירתם: "אנו משמרים את המלצתנו Perform למניית LPSN נוכח סיכונים רבים בעסקיה, הכוללים שינויים באסטרטגיה עסקית ובמערך המכירות, האטה בקצב הצמיחה, דעיכה בפעילות הצ'אט המסורתית בעלת רווחיות גבוהה, וחוסר עקביות בביצועים עסקיים. יחד עם זאת, לאחר ירידה חדה של כ-50% מתחילת השנה, עשויה מניית LSPN להוות הזדמנות בראיה ארוכת טווח".

"לייבפרסון פרסמה דוחות חלשים, סיפקה תחזית נמוכה מהקונצנזוס לרבעון הבא והורידה באופן ניכר את תחזיותיה לשנת 2015 כולה. למרות שמידת אכזבה מסויימת היתה צפויה על ידינו, נוכח קשיי המעבר לפלטפורמת ה-LiveEngage ושינויים בניהול מערך המכירות, עוצמת הורדת התחזית השנתית היתה מפתיעה, במיוחד בהתחשב בסביבה עסקית תומכת, ועלולה להעיד על עזיבת הלקוח המוביל לפיתוח פנימי", כותבים אופנהיימר בסקירתם.

לייבפרסון: ההפסד הנקי ברבעון הראשון 2015 גדל והסתכם ב-2.1 מיליון דולר; המניה יורדת ב-14%

לייבפרסון פרסמה ברבעון הראשון 2015 הכנסות של 59.8 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 25% (צמיחה אורגנית של 15%), נמוך מהקונצנזוס של 60.7 מיליון דולר, כאשר הרווח של 0.04$ למניה היה דומה לצפי. EBITDA מתואם הסתכם ב-5.5 מיליון דולר (צמיחה של 14%), מעל הקונצנזוס.

בנוסף מציינים אופנהיימר כי הנהלת לייבפרסון הורידה באופן ניכר את תחזיותיה לשנת 2015, עם תחזית מאכזבת גם לרבעון הבא. ברבעון השני 2015 צופה החברה הכנסות בטווח 58.5-59.5 מיליון דולר (צמיחה שנתית של 15%-17%, או צמיחה אורגנית זעירה של 1%-3% בלבד), נמוך מהקונצנזוס של 64 מיליון דולר, כאשר הרווח הנקי צפוי בטווח 0.00$-0.02$, נמוך מהצפי של 0.06$. התחזית לרבעון הבא מניחה ירידה רבעונית, מצב נדיר עבור חברה המבוססת על מודל מנויים. תחזית זו משקפת את עזיבת הלקוח המוביל.

אופנהיימר מורידים מחיר יעד לאלוט: "מורידים את תחזית ההכנסות והרווח לשנתיים הבאות"

בשנת 2015 כולה צופה לייבפרסון הכנסות בטווח של 243-247 מיליון דולר, צמיחה של 16%-18% לעומת השנה שעברה (צמיחה אורגנית מוערכת של 3%-5% בלבד), נמוך משמעותית מתחזיתה הקודמת של הנהלת החברה בטווח 263-269 מיליון דולר ומהקונצנזוס של 265 מיליון דולר. הרווח הנקי השנתי (על בסיס פרופורמה) צפוי כעת בטווח 0.10$-0.15$ למניה, נמוך משמעותית מהערכה הקודמת של 0.27$-0.32$ למניה, ומהקונצנזוס של 0.28$ למניה. במקביל, הנהלת החברה הפסיקה לספק מידע על מספר נתונים (שיעור נטישה, מחיר מכירה ממוצע ועוד).

בשורה התחתונה כותבים אופנהיימר: "מניית לייבפרסון ירדה חדות לאחר פרסום דוחותיה ובכך השלימה ירידה של כ-50% מתחילת השנה. אנו מאמינים כי ירידה כה חדה עשויה להוות הזדמנות ארוכת טווח, כאשר התמחור הנוכחי של LPSN משקף מכפיל מכירות של 1.6 בלבד, דיסקאונט למכפילי חברות ה-SaaS ולעסקאות ה-M&A שנעשו בתחום".

בחודש אפריל 2015, הסתכמו יבוא הסחורות ב-18.4 מיליארד ש"ח, יצוא הסחורות ב-15.7 מיליארד ש"ח והגירעון בסחר בסחורות ב-2.7 מיליארד ש"ח. כך עולה מנתוני הלמ"ס המתפרסמים היום. מתחילת השנה הסתכם הגירעון בסחר בסחורות ב-7.7 מיליארד ש"ח (23.2 מיליארד ש"ח במונחים שנתיים).

יצוא הסחורות בחודשים פברואר- אפריל 2015, היווה 85.4% מהיבוא (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) לעומת 77% באותם חודשים אשתקד. הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בארבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-7.7 מיליארד ש"ח לעומת גירעון של 14.2 מיליארד דולר ינואר-אפריל 2014. בחודשים פברואר-אפריל 2015 עלה יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-2.5% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 10.5% בחישוב שנתי נובמבר 2014 – ינואר 2015. בחודשים פברואר-אפריל 2015 ירד יצוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-13.1% בחישוב שנתי. זאת, לעומת עלייה של 4.8% בחישוב שנתי בנובמבר 2014- ינואר 2015.

הגירעון המסחרי במארס הסתכם ב-3.5 מיליארד ש"ח

סחר הסחורות בחודש אפריל 2015, הושפע בין היתר משינויים בערך הש"ח לעומת המטבעות  בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אפריל 2015 התחזק הש"ח ביחס לדולר ארה"ב ב-1.5%. ביחס לאירו התחזק הש"ח ב-1.9%, ביחס לפרנק השווייצרי הנחלש ב-0.2%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק ב-1.6% וביחס לין היפני התחזק הש"ח ב-0.8%.

יבוא הסחורות באפריל 2015, הסתכם כאמור ב-18.4 מיליארד ש"ח. מתוכם 45% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 18% יבוא מוצרי צריכה, 13% יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-24% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

הלמ"ס: גידול של 8.2% בכמות הדירות החדשות המבוקשות במארס

יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה על פי נתוני המגמה, ב-5.6% בפברואר-אפריל 2015. זאת, בהמשך לעלייה של 17% בנובמבר 2014-ינואר 2015. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא ברזל ופלדה עלה ב-10.3% בחישוב שנתי, יבוא מוצרי מזון גולמיים עלה ב-18.8% בחישוב שנתי ויבוא מתכות אל-ברזליות עלה ב-5.9% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד יבוא תשומות לחקלאות ב-9.4% בחישוב שנתי.

נתוני המגמה מצביעים על עלייה ביבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) שעלה ב-7.5% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2015. זאת, בהמשך לעלייה של 2.6% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר2014- ינואר 2015. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-71% מיבוא מוצרי השקעה) עלה ב-18.8% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד יבוא כלי תחבורה להשקעה ב-21.6% בחישוב שנתי (ירידה של 2.0% בממוצע לחודש).

בחודשים פברואר-אפריל 2015 ירד יבוא מוצרי צריכה על פי נתוני המגמה ב1.6% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 4% בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015.  יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה ב-4.0% בחישוב שנתי בפברואר-אפריל 2015. עיקר העלייה הייתה ביבוא מזון ומשקאות שעלה ב-7.7% בחישוב שנתי. לעומת זאת, יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) ירד בפברואר-אפריל 2015 ב-9.5% בחישוב שנתי.

הלמ"ס: האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מצביעים על עלייה כמעט בכל המדדים

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים נטו) הסתכם בחודשים ינואר-אפריל 2015 ב-8.8 מיליארד ש"ח, לעומת 9.7 מיליארד ש"ח בחודשים המקבילים של שנת 2014. יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בארבעת החודשים הראשונים של השנה ב-10.5 מיליארד ש"ח, נמוך ב-35% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

יצוא הסחורות הסתכם בחודש אפריל 2015 ב-15.7 מיליארד ש"ח. 83% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 15% יצוא יהלומים ו-2% יצוא חקלאי, ייעור ודיג. היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) ירד בפברואר- אפריל 2015 ב-12.1% בחישוב שנתי. זאת, לעומת עלייה של 4.6% בחישוב שנתי, בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015.

פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית: יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-51% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) עלה בפברואר- אפריל 2015, על פי נתוני המגמה, ב-12.1% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 40.3% בחישוב שנתי בנובמבר 2014- ינואר 2015 (עלייה של 2.9% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ברוב ענפי היצוא בתעשיות אלו.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (31% מכלל היצוא התעשייתי) ירד ,על פי נתוני המגמה, ב-32.8% בחישוב שנתי בפברואר- אפריל 2015 (ירידה של 3.3% בממוצע לחודש), בהמשך לירידה של 16.4% בחישוב שנתי בנובמבר2014-ינואר 2015. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה של 39.3% ביצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם בחישוב שנתי (ירידה של 4.1% בממוצע לחודש).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (11% מכלל היצוא התעשייתי) ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-35.4% בחישוב שנתי (ירידה של 3.6% בממוצע לחודש). זאת, בהמשך לירידה של 34.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015 (ירידה של 3.5% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה של 25.6% ביצוא ענף ייצור מוצרי מתכת בסיסית בחישוב שנתי (ירידה של 2.5% בממוצע לחודש).

בחודשים פברואר- אפריל 2015 עלה יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (7% מכלל היצוא התעשייתי), ב-6.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 17.6% בחישוב שנתי, בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה של 13.3% ביצוא ענף ייצור טקסטיל, מוצרי הלבשה, עור ואביזרים נלווים.

יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר-אפריל 2015, לפי נתונים מקוריים, ב-11.8 מיליארד ש"ח, לעומת 12.7 מיליארד ש"ח בחודשים המקבילים בשנת 2014. היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בינואר-אפריל 2015 ב-2.1 מיליארד ש"ח – (נתונים מקוריים) ירידה של 14.5% בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2014. יצוא גידול פרחים ירד ב-34.5% באותה תקופה.

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "מאז החלטת הריבית האחרונה (ב-27 לאפריל) השקל התחזק ב-0.3 אחוז בלבד מול סל המטבעות. בשבוע האחרון נמשכה העלייה בציפיות לאינפלציה בישראל בכל הטווחים. להערכתנו, עליית הציפיות לאינפלציה יחד עם היציבות שנרשמה לאחרונה בשער החליפין כנגד הסל מקטינים מאוד את ההסתברות להורדת ריבית החודש".

קליין מציין בסקירת המאקרו של הראל פיננסים כי באפריל בנק ישראל רכש כ-615 מיליון דולר, סכום הדומה לממוצע הרכישות החודשי מתחילת השנה. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק ב-0.3 אחוז בלבד מול סל המטבעות (ייסוף של 1.5% מול הדולר שקוזז עם פיחות של 1.3% מול האירו).

בנק ישראל: "בדיונים המוניטריים – כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית לחודש מאי על כנה"

מהצד הפיסקאלי, מציין קליין כי המגמה החיובית בהכנסות הממשלה ממסים נמשכה גם בתחילת הרבעון השני; באפריל הכנסות  המדינה ממסים הסתכמו ב-21.6 מיליארד ₪, עלייה ריאלית (בניכוי שינויי חקיקה) של 8.6 אחוזים בהשוואה לאפריל אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד קלות ל-2.56 אחוזי תוצר.

"להערכתנו, הגירעון הממשלתי בשנת 2015 יהיה בהסתברות גבוהה מאוד מתחת ל-3 אחוזים. לגבי הגירעון הצפוי בשנת 2016 נראה שעל רקע ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים יש כאן אתגר אמיתי (אך נחכה בסבלנות להצגת התקציב לפני שנבקר אותו)".

הראל פיננסים על תיק ההשקעות: שומרים על מבנה תיק האג"ח לצד שינוי מבנה התיק המנייתי

הראל פיננסים מציינים מספר נתוני מאקרו מהארץ ומהעולם שפורסמו לאחרונה: בישראל נמשכת העלייה במדד אמון הצרכנים; מכירות דירות חדשות ממשיכות לעלות; המשך מומנטום חיובי בהכנסות המדינה ממסים; חברת הדירוג Fitch אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A עם תחזית יציבה. מנגד, סימני שאלה סביב שיעור האבטלה: האטה משמעותית בקצב גידול התעסוקה במגזר העסקי בינואר פברואר.

בארה"ב: נתוני דוח התעסוקה האחרון היו מעורבים. מצד אחד עלייה מחודשת במספר המועסקים ושיעור האבטלה שהמשיך לרדת, מנגד הגידול בשכר הממוצע לא הואץ. האצה במדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים, יציבות בסקטור התעשייה. האשראי לצרכנים גדל מעבר לצפי במרץ.

באירופה: הסקרים המוקדמים לקראת הבחירות הכלליות בבריטניה היו רחוקים מהמציאות; יציבות במדד מנהלי הרכש בגוש האירו לאפריל; ירידה במכירות הקמעונאיות. בסין: נתוני סחר החוץ לאפריל היו נמוכים מהצפי; הבנק המרכזי הפחית שוב את הריבית במועד לא מתוכנן.

"בישראל קיימת בעיית חיסכון – הן במישור הפנסיוני והן במישור הוולונטרי. שילוב הכוחות בין התעשייה הפיננסית אשר מחויבת לסייע לחוסכים להימנע מטעויות פיננסיות נפוצות והמדינה אשר תפקידה לפעול לקידום החינוך הפיננסי בישראל, יחד עם המשך הגברת המודעות בקרב ציבור החוסכים, יוכלו לסייע לצמצום הבעיה". כך אמר היום (ג') מנכ"ל פסגות בית השקעות, חגי בדש, בכנס הסוכנים השנתי של בית ההשקעות בשיתוף "עדיף".

לדברי בדש, ניצני הגדלת חיסכון כבר נראים בקרב הציבור, אם כי עדיין במספרים נמוכים. "כיום, חצי שנה בלבד לאחר שהחל פסגות לשווק פוליסות חיסכון, הוא מנהל בהן כחצי מיליארד ₪, זאת כאשר הענף כולו מנהל כ-14 מיליארד ש"ח על פי הערכות. עד סוף השנה ינהל פסגות מעל למיליארד ₪ בפוליסות החיסכון" אמר בדש בכנס.

פסגות על דוחות דלתא: "המשך צמיחה במכירות ויציבות ברווח למרות השפעות מטבעיות וחולשה באירופה"

לגבי כניסת פסגות לענף הביטוח הוסיף: "שנים ארוכות לא קמה בישראל חברת ביטוח חדשה. העובדה שגוף בסדר גודל של פסגות, עם יותר ממיליון לקוחות, הוא זה שנכנס לשוק, היא בשורה צרכנית משמעותית המייצרת תחרות בענף ותורמת להקטנת הריכוזיות בו. נכון להיום מציע פסגות ביטוח חיים וביטוח משכנתא בנוסף לפוליסות החיסכון.

מהנתונים שהציג בדש בכנס עולה כי עד כה, כשנה וחצי בלבד מאז שהחלה החברה לשווק מוצרי ביטוח, מונה התיק שלה קרוב ל-9,000 פוליסות עם היקף פרמיות שנתי של כ-20 מיליון ₪. פסגות משווק את מוצריו הן באמצעות סוכני ביטוח והן באמצעות מכירות ישירות, והוא בית ההשקעות הראשון שקיבל, בשנת 2013, רישיון למכירת ביטוח ממשרד האוצר. כניסתו של בית ההשקעות הגדול בישראל, המנהל כיום קרוב ל-200 מיליארד ₪, לענף מהווה עבורו מקור ליצירת ערך ומנוע צמיחה משמעותי, זאת לצד פעילויותיו הנוספות.

האמת על חגי בדש – מעדיף כותרת מחמיאה בעיתון על פני תשואה למשקיעים!

בהמשך התייחס בדש לסביבת הריבית והאינפלציה הנמוכות ולצורך להתאים את תיק נכסי הציבור לסביבה החדשה "תיק נכסי הציבור בישראל הגיע השנה לשיא כל הזמנים – למעלה מ-3.2 טריליון שקל. מתוכו, החלק המרכזי ביותר נמצא בחסכונות לטווח ארוך המהווים כ-40% מהתיק, כאשר סגמנט זה יותר מהכפיל עצמו בעשור האחרון. מרכיב נוסף הינו הפיקדונות בבנקים, "הר שקלים" שמונה כיום כ-900 מיליארד המוחזקים בריבית אפסית. למעלה מ-40 מיליארד שקלים יצאו מהפיקדונות בשנה האחרונה בעיקר לקרנות נאמנות, תעודות סל, פוליסות חיסכון ותיקים מנוהלים, ואנו צופים כי המגמה תימשך."

עוד התייחס בדש בדבריו לדרך בה ניתן לייצר תשואה ריאלית חיובית עבור ציבור החוסכים בישראל "הסביבה הכלכלית והפיננסית הנוכחית תומכת בהעלאת החשיפה למניות תוך סלקטיביות בהשקעה בין המדינות, הסקטורים והחברות השונות. יש גם מקום להמשיך ולהעלות את שיעור החשיפה לחו"ל בתיקים, וכן להגדיל את הרכיב הלא סחיר, זאת לצד שמירה על נזילות גבוהה וניהול סיכוני המח"מ והאשראי ברכיב האג"ח".

"בנוגע להגדלת החשיפה לחו"ל, יש גם מקום לגוון את תמהיל ההשקעה" הרחיב בדש. "חו"ל זה לא רק מניות, היום זה גם אג"ח. בשנה האחרונה התשואות בישראל ירדו בחדות והן אף נמוכות מהתשואות בארה"ב לדוגמה, עובדה המאפשרת להיחשף להיצע רחב ולהשיג תשואה עודפת ללא הגדלת הסיכון", סיכם.

ענקית ביטוח האשראי הבינלאומית, Coface, החלה לדרג את האקלים העסקי של ישראל. זאת בעקבות כניסתה לפעילות ישירה במדינה.  Coface מעניקה לישראל, בדירוג הכללי, את הציון: A3 המוגדרת כ"רמת סיכון סבירה". סקלת הדירוגים של החברה בעלת שבע אפשרויות ונעה בין הציוןA1  ל-D. כאשר A1 הוא הציון הגבוה ביותר ומצביע על סיכון נמוך ביותר ו-D הוא הסיכון הגבוה  ביותר. בנוסף, מדרגת החברה את האקלים העסקי בישראל בציון: A2. הדירוג העסקי בוחן את סביבת הפעילות העסקית במדינה על פי פרמטרים של בירוקרטיה, רגולציה וכו'.

על פי Coface, ישראל מדורגת בדירוג הכללי  A3 בדומה למדינות כגון: סין, איחוד האמירויות, צרפת, בלגיה, הולנד, אירלנד ועוד. בציון הגבוה מישראל, מדורגות המדינות ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, בריטניה ועוד. כמו כן, ישראל מדורגת מעל המדינות יוון, ספרד, ארגנטינה ועוד. ב-Coface מעריכים כי שנת 2015 תסתיים בישראל עם אינפלציה שלילית שתעמוד על 0.1%-. עוד מעריכים בחברה, כי נתון הצמיחה (תמ"ג) לסוף שנת 2015 יעמוד על 3.2%.

Fitch אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית 'יציבה'

לדברי כרמינה מנדולה, מנכ"ל Coface ישראל, ישראל נהנית ממספר נקודות חוזק מרכזיות וביניהן: התעשייה נשלטת על ידי מוצרי היי-טק, כוח עבודה מיומן מאוד, תמיכה פוליטית וכלכלית מארה"ב והתפוצות, הפקת גז טבעי מאז אמצע 2013 מעתודות גדולות וחוסנה של המערכת הבנקאית. לצד זאת, נקודות החולשה שנרשמו לישראל הן: פיצול פוליטי והמשך בקיפאון במשא ומתן הישראלי-פלסטיני.

Coface על הקואליציה החדשה

בהתייחס למצב הפוליטי, ב-Coface טוענים "גם הקואליציה החדשה תמשיך לסבול מהפיצול הפוליטי של המדינה, במיוחד לאור נושאים שנויים במחלוקת והידרדרות תדמיתה של המדינה בחו"ל. ישנם גם איומים אזוריים, כמו מתח המורגש במזרח ירושלים והסכסוך עם החמאס, הממשיכים לערער את המצב הביטחוני בישראל".

Coface: בעקבות צוק איתן – האטה קלה בצמיחה

בעקבות מצבע 'צוק איתן' שהתקיים בקיץ האחרון, "נכרה האטה קלה במשק הישראלי אך למרות זאת הוא נהנה מעלייה חזקה בצריכה הפרטית (3.9%) בשנת 2014, במיוחד בתקופת הרבעון האחרון", אומרים בחברת הביטוח. הצמיחה אמורה לעמוד על כ -3%, בעיקר כתוצאה משקעות ומהייצוא בשנת 2015. הכלכלה הישראלית תיהנה מהצמיחה הדינמית בארה"ב, ירידה במחיר הנפט והמדיניות מוניטרית מרחיבה שנוקט הבנק המרכזי. בנוסף, צפוי ענף התיירות להתאושש עם התייצבות במצב הביטחוני".

S&P אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של +A עם תחזית יציבה

Coface על האינפלציה

"השילוב של מחירי סחורות נמוכים ומחירים נמוכים יותר של חשמל ומים, יאטו את האינפלציה, שצפויה להיות קרובה ל-0 בשנת 2015", אומרים ב-Coface, "לכן הבנק המרכזי דואג לשמירה על שיעור ריבית נמוך בכדי לעורר מחירים ולהימנע מתקופה ממושכת של דפלציה. בנוסף התמיכה במדיניות הכלכלית של הבנק המרכזי תתרום להחליש את השקל מול הדולר. יבואנים ימשיכו ליהנות מהירידה במחיר הנפט (כ -20% מהייבוא), ובייצוא יהיה שיפור על ידי התחזקות הכלכלה האמריקנית (שוק היצוא המרכזי), לצד גידול בהפקת הגז".

קבוצת Coface , הינה מובילה עולמית בתחום ביטוח האשראי ומציעה לחברות ברחבי העולם פתרונות כדי להגן עליהן מפני סיכון פשיטת הרגל האפשרית של לקוחותיהן, הן בשוק המקומי בו הם פועלים והן בשווקי יצוא. הקבוצה, המעסיקה כ-4,440 עובדים, סיימה את שנת 2014 עם מחזור עסקי של 1.441 מיליארד יורו. כיום פועלת Coface ב-98 מדינות בצורה ישירה ובלתי-ישירה כשהיא מבטחת עסקאות של כ-40,000 חברות בלמעלה מ-200 מדינות בעולם. בכל רבעון מפרסמת Coface הערכות סיכון ל-160 מדינות המבוססות על הידע הייחודי שיש לחברה על מוסר התשלומים במדינות אשר מגיע מ-350 המומחים הממוקמים קרוב ללקוחות החברה.

רשות ניירות ערך יזמה בתיאום ושיתוף עם ראשי בתי ההשקעות המנהלים תעודות סל רפורמה בתחום: תעודות הסל יחדלו להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו ל-ETF ("קרן סל") עם אפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. רשות ניירות ערך פועלת זה מספר שנים להסדרת תחום תעודות הסל ולהעברתן למשטר פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, כשיו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר מנסה לדחוף את הרפורמה בתחום ולא אחת נאלץ לסגת בגלל דחיות ועיכובים של וועדת הכספים או חוקים שמכבידים על התוכנית.

הרשות פרסמה בעבר הצעה לתיקון חקיקה רחב היקף. פיקוח מסוג זה, ללא שינוי מאפייני המוצר כנכס מתחייב, היה מצריך פיקוח יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וקביעה של רגולציה מחמירה.

לאור התמשכות הליכי החקיקה מחד, וצמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל מאידך, החליטה הרשות לקדם מהלך שיאפשר מעבר מהיר יותר של התעודות לפיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ויצמצם משמעותית את הסיכון המערכתי הגלום במכשיר זה.

על פי המנגנון המוצע, שעקרונותיו סוכמו עם מנהלי תעודות הסל, ישתנה המבנה המשפטי של תעודות הסל מאגרת חוב לקרן נאמנות, תוך ביטול התחייבות של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. ביטול ההתחייבות יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של התעודה ביחס למדד אחריו היא עוקבת, הרשות תאפשר למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. טעויות העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלאנדרית.

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. נוכח המעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי שכר מנהל התעודה ודמי הניהול הנוספים בגובה רצועת הביטחון בלבד, ככל שיעמיד כזאת. לאחר המהלך יהיו תעודות הסל דומות יותר למכשיר ה- ETF המקובל והמצליח בעולם.

המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר: הקטנה דרמטית של דרישות ההון הצפויות ממנהלי תעודות הסל; צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת על תחום זה; הורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, ובכך תתאפשר תחרות בתחום זה, שכולל היום ארבעה מנפיקים בלבד.

מהלך זה יחליף את יזמת הרשות להסדרה של שני מוצרים שונים – "תעודת סל" ו"קרן סל" ובעקבותיו יסחר בבורסה בישראל מוצר השקעה פאסיבית אחד בלבד. ככל שהמנהל יבחר שלא לגבות דמי ניהול נוספים לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת ביטחון באותו שיעור, יהיה המוצר דומה במהותו ל"קרן סל" (ETF) במתכונתה המוכרת, אשר בה נהנה המשקיע מכל פירות נכסי הקרן, אך גם חשוף באופן מלא לכל טעות עקיבה ביחס למדד, חיובית או שלילית. לאחר השלמת ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות מחקות שיבחרו בכך לרשום את הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך להיות מוצר השקעה פאסיבי נסחר, בהתאם למודל זה.

הלמ"ס מדווחת כי מדד אמון הצרכנים בחודש אפריל עומד על 16%-, והוא מצביע על מגמת שיפור בציפיות הצרכנים מאז חודש דצמבר, שבו עמד על 28%- . ערך זה, בדומה לחודש שקדם לו, הוא מבין הערכים הגבוהים שנמדדו מאז תחילת הסקר במרס 2011. נזכיר, כי "סקר אמון צרכנים" מהווה חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD.

במדינות הסקנדינביות: דנמרק, שוודיה ופינלנד קיימת אופטימיות, וערך המדד חיובי. בחודשים האחרונים, המדד חיובי גם במדינות נוספות: באירלנד, בממלכה המאוחדת, בהולנד, בספרד, בגרמניה ובצ'כיה. בדנמרק ובאירלנד, ערך המדד גבוה במיוחד ועומד על 21%.

מדד אמון הצרכנים עמד במארס על 17%- והצביע על שיפור

ערך מדד אמון הצרכנים היחסי שעמד באפריל על 108% (בדומה למרס 106%), הוא הערך הגבוה ביותר שנמדד מאז מרס 2012, והוא מצביע על מגמת שיפור בציפיות הצרכנים.

מדד אמון הצרכנים עלה מ-28%- בחודש דצמבר 2014, ל-16%- בחודש אפריל 2015, זאת לאחר שבמחצית השנייה של 2014 הייתה יציבות בערך המדד. יש לציין, שערך המדד באפריל 2015, 16%-, הוא מבין הערכים הגבוהים שנמדדו מאז תחילת הסקר במרס 2011.

אמון הצרכנים באפריל 2015, לפי קבוצות אוכלוסייה, מצב תעסוקה ורמת השכלה:

בקרב האוכלוסייה היהודית  עמד ערך המדד על 15%-. בקרב האוכלוסייה הערבית ערך המדד עמד על 24%- . בקרב אנשים שאינם מועסקים עמד ערך המדד על 24%- והצביע על פסימיות רבה יותר מזו שבקרב המועסקים, שאצלם עמד ערך המדד על 12%- .

ערך המדד בקרב חסרי תעודת בגרות עמד על 20%-, בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית, עמד ערך המדד על 16%-, ובקרב בעלי תעודה אקדמית עמד ערך המדד על 13%-.

השוואה בין-לאומית של מדד אמון הצרכנים:

השוואה בין-לאומית של מדד אמון הצרכנים מלמדת על כך שבמדינות הסקנדינביות: דנמרק, שוודיה ופינלנד נצפתה אופטימיות וערך המדד חיובי. בחודשים האחרונים, מתקבל מדד חיובי גם במדינות נוספות: באירלנד, בממלכה המאוחדת, בהולנד, בגרמניה בספרד ובצ'כיה. בדנמרק ובאירלנד, נצפתה רמה גבוהה יחסית של אופטימיות וערך המדד בהן עמד על 21%. נראה, כי המגמה הכללית, בכל מדינות ה-OECD הנבחרות המוצגות בתרשים, היא של הלך רוח אופטימי יותר לעומת אפריל 2014, כנראה בעקבות התאוששות מהמשברים הכלכליים שפקדו את המדינות הללו. גם ברוב המדינות שבהן התקבל מדד אמון צרכנים שלילי, בהשוואה לאפריל 2014 נראה שיפור ניכר בהערכות הציבור.

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלה ב-1.8 נקודות באפריל 2015

בספרד, ניכר שיפור משמעותי בין שתי התקופות, מערך של 8%- באפריל 2014, עלה המדד לערך חיובי של 4% באפריל 2015. בסלובניה באפריל 2015 עמד ערך המדד על 11%-, לעומת 29%- באפריל אשתקד. בישראל, אף כי חל שיפור ניכר בערך המדד בחודשים האחרונים, הוא עדיין נמוך ביחס לרוב מדינות ה-OECD.

גם ביוון, שנמצאת תקופה ממושכת במשבר כלכלי עמוק, חל שיפור בציפיות הצרכנים במהלך השנה האחרונה, וערך המדד באפריל 2015 עמד על 41%-, לעומת 53%- באפריל אשתקד.

מדד אמון הצרכנים היחסי:

מדד אמון הצרכנים היחסי, נגזר ממדד אמון הצרכנים. המדד מחושב יחסית לתקופת הבסיס – מרס 2011 עד פברואר 2012. נתוני המדד היחסי משלימים את התמונה שמציג מדד אמון הצרכנים כמאזן משוקלל של ארבע השאלות המרכיבות אותו, ומסייעים לקריאה נוחה של השתנות המדד מחודש לחודש.

בחודש אפריל 2015 עמד מדד אמון הצרכנים היחסי על 108%, בדומה לחודש מרס (106%). זהו הערך הגבוה ביותר שנמדד מאז מרס 2012 והוא מצביע על מגמת שיפור בציפיות הצרכנים. מגמת השיפור במדד נצפית הן לעומת חודש ינואר 2015, שבו עמד המדד על 85%, והן לעומת אפריל אשתקד שבו עמד על 4.90%.

בנק ישראל מעדכן היום את סך ביצועי המשכנתאות בחודש אפריל 2015  בהתפלגות על פי מסלולי הצמדה שונים. סך ביצועי המשכנתאות לחודש אפריל ירד והסתכם ב-4.7 מיליארד שקל – ירידה של כ-0.9 מיליארד שקל ביחס לנתוני מארס 2015, שבו עמד סך ביצועי המשכנתאות על 5.6 מיליארד שקל. כמו כן, מדובר בגידול של כ-0.7 מיליארד שקל ביחס לחודש אפריל 2015.

בנק ישראל מדווח כי מעט פחות ממחצית מהמשכנתאות ניתנו בריבית משתנה (2.14 מיליארד שקל), והיתר ניתנו בריבית קבועה (2.56 מיליארד שקל). סך המשכנתאות שניתנו בצמוד למדד הסתכמו ב-1.59 מיליארד שקל, אולם רובן אינן צמודות מדד – 3 מיליארד שקל.

"נהירת הציבור אל מיחזורי המשכנתא חיובית – אך המספר עדיין לא מספק"

בנק ישראל מציין כי הנתונים כוללים מחזור משכנתאות במסגרת המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתה לזכאים בהיקף של 62 מיליוני ש"ח בינואר 2015, היקף של 232 מיליוני ש"ח בפברואר 2015, היקף של 320 מיליוני ש"ח במרץ 2015 וכן היקף של 224 מיליוני ש"ח באפריל 2015.

כאמור, כי בחודש מארס 2015 נרשם זינוק בביצועי המשכנתאות לסך 5.598 מיליארד ש"ח. נזכיר כי מדובר בזינוק של כמיליארד ש"ח לעומת חודש פברואר, אך מדובר בין היתר במחזור משכנתאות.

פראייר מי שלא ממחזר – בנק ישראל מאריך לזכאים את מחזור המשכנתא ללא עלויות!

כזכור, המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתא לזכאים, הוארך ב-3 חודשים, עד ל-31/8/15.  בסוף 2014 הודיעו בנק ישראל ומשרד הבינוי על קידום מהלך לעידוד פירעון מוקדם, או מחזור, של הלוואות משכנתא של המדינה לזכאים. הלוואות אלו ניתנו בריביות גבוהות מאלו שנהוגות כיום בשוק המשכנתאות, ולכן אין שום הצדקה כלכלית שלא למחזר (להחליף את המשכנתא) או לפרוע. הסלוגן של בנק ישראל היה פראייר מי שלא ממחזר. בנק ישראל דאג שניתן יהיה למחזר בקלות ביעילות, ובזול – העמלה היחידה שתיגבה היא עמלת שינוי תנאי ההלוואה, שלא תעלה על סך של 120 שקל. חוץ מזה, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרסם חוזר חשוב בעניין לפיו –  חברת הביטוח שמנהלות את פוליסת ביטוח חיים שנרכשה במקביל למשכנתא, תאפשר ללווה המבקש למחזר את המשכנתא, להמשיך את הכיסוי הביטוחי הקיים באותם תנאים, ללא צורך בחיתום רפואי.

הראל פיננסים מפרסמים הבוקר תחזית שבועית לשוק ההון, ושואלים – האם אחרי עליית התשואות הארוכות, הן שוב בדרך למטה?

בהראל פיננסים סבורים כי כנראה שלא תחול ירידה לרמות הנמוכות מהן עלו, אך התשובה תלויה בהתפתחויות השכר בארה"ב, בצמיחה ובאינפלציה בגוש היורו ובמועד עליית הריבית בארה"ב. בנוסף מציינים הראל פיננסים כי השוק המקומי הלך השבוע נגד המגמות בעולם – ציפיות האינפלציה עלו ומרווחי הקונצרני נפתחו.

בסקירתם מעניקים הראל המלצות השקעה שבועיות. בנוגע למניות – ממליצים הראל להשאיר חשיפה ולהקטין סיכונים: "למרות הירידות בימים האחרונים, מדדי המניות האמריקאים עדיין קרובים לשיא כל הזמנים וגם באירופה הם לא רחוקים", כותבים הראל פיננסים בסקירתם. "אבל תופעה בולטת שראינו בשבוע האחרון על רקע התנודתיות הזו היא החזרה לשווקים עם תנודתיות (בטא) נמוכה יותר. בעולם זה הביצועים של השוק האמריקאי היו גם בשבוע האחרון (שבוע שלישי ברציפות) טובים יותר מהשווקים באירופה. ברזולוציה האירופאית, ראינו ביצועים חזקים יותר לשוק הבריטי שיש לו את הבטא הנמוכה ביותר מתחילת השנה. השוק הבריטי נהנה גם מהתוצאות הברורות של הבחירות שם, שמבטיחות את המשך מדיניות המפלגה השמרנית ומסירות מעל הפרק רפורמות שתיכננה מפלגת הלייבור כמו מס שנתי על בתים בשווי מעל 2 מיליון ליש"ט ומס הכנסה של 50%. כפי שטענו בשבועות האחרונים , הגדלת משקל ארה"ב על חשבון אירופה וגם באירופה הגדלת משקל בריטניה על חשבון גרמניה הם צעדים המשאירים חשיפה לשוק המניות, תוך הקטנת הסיכון בחשיפה זו".

הראל פיננסים: "מעריכים כי עליית הריבית הראשונה בארה"ב תתרחש השנה – גם אם הצמיחה תאכזב"

בהראל פיננסים מציינים כי "גם השוק המקומי ירד בשבוע החולף אך הוא שמר על רמת תנודתיות נמוכה יחסית. במידה רבה, החשיפה לשוק המקומי מצדיקה את עצמה כתחליף לחשיפה לשווקים מתעוררים שחלקם מתאפיינים בתנודתיות גבוהה. השוק המקומי נהנה מהעובדה שיש בו חברות גדולות בתחומים חמים יותר כיום כמו תרופות, טכנולוגיה ובנקים. שלושת המגזרים האלה בלטו בביצועים בשבוע האחרון בארה"ב, כאשר המצטיין היה הפיננסים, בעיקר לאור ההנחה שהם ייהנו מעליית הריבית, ברגע שזו תגיע, אך גם על רקע הדו"חות הטובים והמכפילים הסבירים שלהם. באופן פרדוקסלי, דווקא הבנקים – סקטור שבעבר הצטיין בבטא גדולה יותר מהשוק – הוא כיום בעל תנודתיות נמוכה יותר, לכן במידה מסוימת הוא דפנסיבי (כמו בשוק המקומי).  גם סקטור התרופות והטכנולוגיה חוזרים לבלוט לטובה. במבט קדימה, העובדה שרואים עלייה בעלויות ההעסקה ומדברים על עליית שכר המינימום, אלה גורמים שפחות טובים לחברות שמוכרות שירותים במרווחים נמוכים יחסית, בענפים כמו הסעדה, מלונאות ומסעדות מזון מהיר. גם מהבחינה הזו מגזרי הטכנולוגיה, הבנקים והתרופות, שהם יותר עתירי הון והתמחויות גדולות יותר, הם סקטור מעניינים להשקעה".

בגזרת הדו"חות הכספיים, הראל פיננסים מציינים כי עד עתה פורסמו הדו"חות של 450 מ-500 החברות ב-S&P. עונת הדו"חות הזו היא אחת המפתיעות ביותר של השנים האחרונות. היא החלה בציפייה לירידה של 5.6% ברווח (לעומת הרבעון המקביל ב-2014) ונכון לרגע זה אנו בפלוס 1.2%. מדובר בתיקון של כמעט 7% בצפי הרווחיות, כך שאפשר לומר שזו עונה טובה, אם כי הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שזה מגיע ממקום נמוך (בעיקר בגלל הנפט).

הראל פיננסים על האג"ח הקונצרני: מגמות מנוגדות בשוק המקומי

בעוד שבאג"ח הממשלתי נרשמו ירידות בכל העולם, בקונצרני נרשמו דווקא ביקושי שיא בהנפקות. בשבוע החולף גייסו חברות בארה"ב אג"ח ב-62.4 מיליארד דולר באחד השבועות העמוסים ביותר מאז תחילת השנה . ברשימת המגייסות בולטות חברת התרופות Abbvie, חברת אפל וחברת האנרגיה רויאל דץ של.

בשוק המקומי נרשמו בשבוע החולף שתי מגמות סותרות. בעוד שהמרווחים בדירוגי AA נשארו נמוכים, המרווחים בדירוגים הנמוכים נפתחו. בדירוגים הגבוהים  ייתכן שהפדיון של ממשלתי צמוד 5472 הוביל חלק מהמשקיעים להגדיל חשיפה לאג"ח קונצרני צמוד בדירוגים גבוהים כתחליף לממשלתי.

קרנות אביב: "שוק המניות ימשיך להיות האפיק המועדף"

"פתיחת המרווחים בדירוגים הנמוכים לא היתה חלק ממגמה כלל עולמית, אלא מקומית, ועל פניו – להערכתנו – לא בצדק. לפתיחת המרווחים עשויות להיות כמה סיבות מעבר, כאשר אחת מהן עשויה להיות ההנפקות הגדולות בתל אביב של חברות הנדל"ן מארה"ב. ההנפקות האלה (במיוחד אלה הצפויות החודש) מאפשרות להיחשף לחברות בדירוג גבוה יחסית (AA-) ותשואה גבוהה יחסית בהשוואה לחלופות בשוק המקומי, הנובעת מכך שההיכרות של השוק עם החברות האלה נמוכה. מנגד, נראה כי הסאגות המתמשכות באג"חים כמו אפריקה, קבוצת פישמן ואחרות תורמות לביצועים חלשים יותר במדדים כמו תל בונד תשואות. בשבוע האחרון ירד המדד ב-1.9% והמרווח בו נפתח ליותר מ-5.5%, לעומת 5.18% שבוע קודם לכן", כותבים הראל פיננסים.

הראל פיננסים על תיק ההשקעות: שומרים על מבנה תיק האג"ח לצד שינוי מבנה התיק המנייתי

את עליית התשואות בשוק המקומי יש לבחון על רקע המגמה העולמית. כמו בעולם, גם בישראל עליית התשואות התמקדה בחלק הארוך, מתוך הבנה כי בחלק הקצר הריביות נמוכות ויישארו כך לאורך זמן (חוץ מארה"ב, כנראה). הדבר הוביל לכך שבכל העולם שיפוע עקום התשואות עלה דרמתית ומי שספג את הפגיעה הגדולה הם משקיעים באג"ח הארוך ומשקיעים במח"מ בינוני שהעדיפו את הגישה של בניית מח"מ סינתטי. בהסתכלות קדימה, על רקע העובדה שכלום לא השתנה בסביבת המקרו בשוק המקומי, קשה לפסול את בנקודת הזמן הנוכחית את המח"מ הסינטטי.

"בשלב הנוכחי, אנו דבקים במבנה התיק האג"חי והתרחשויות השבוע האחרון לא גרמו לנו לשנותו. את הסיכונים הורדנו בעיקר דרך מבנה תיק המניות בחו"ל", כותבים הראל פיננסים בשורה התחתונה.

בנק ישראל מפרסם היום את פרוטוקול הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על גובה הריבית לחודש מאי 2015 ומדווח כי כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה. הטיעון המרכזי לכך הוא שסביבת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך הצמיחה בקצב של כ-3% ובחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד בתוך כשנה. זאת תוך שהמדיניות לוקחת בחשבון את ההתפתחויות בשווקי הנכסים.

הגורמים העיקריים להחלטה על פי בנק ישראל:

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

בנק ישראל מפרסם את המתווה להקמת אגודות בנקאיות בישראל

מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, בהובלת מחירי הדלק וסעיף הדיור. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 1%. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה, או מעט מתחתיו. הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות סביב מרכז היעד.

האינדיקטורים לפעילות ברבעון הראשון מצביעים על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב המתון ששרר בשנתיים האחרונות. נתוני סקר החברות תומכים בהערכה זו. המדד המשולב עלה במארס ב-0.4%, ונרשם גידול בהכנסות ממיסים. בניכוי השפעות חריגות, נרשמה במארס עלייה של 3.3% וברבעון הראשון ירידה של 0.9% ביצוא הסחורות במונחים דולריים.

קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה את התחזיות לצמיחה באירופה וביפן, וכלפי מטה את התחזיות לצמיחה בארה"ב ולהתפתחות הסחר העולמי. בנתונים השוטפים מגוש האירו ישנם סימנים להתאוששות, וחלק מהנתונים המאכזבים בארה"ב משקפים גורמים חד פעמיים. על פי הציפיות העולות מהשווקים, נדחה מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב.

לידר: "התמתנות בגידול במספר המועסקים ברבעון א' עלולה להדאיג את בנק ישראל"

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/3/15, ועד ל-24/4/15, התחזק השקל מול הדולר ב-3%, ונרשם ייסוף של 1.7% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.7%, בין היתר על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה במספר משקים עיקריים. ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי  והמשך הייסוף  עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

נמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. מספר העסקאות התמתן מעט בפברואר, גם בקרב המשקיעים.

בנק ישראל מציין בהודעתו כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים,  על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

"אנו עדים היום לתקופה מעניינת מאוד – ריבית נמוכה ברמה היסטורית שמשפיעה על שווי הנכסים. מכיוון שעלות המימון מאוד נמוכה ולאור אלטרנטיבות ההשקעה – משקיעים מוכנים לשלם יותר על כל נכס". כך אמר היום רן גולדשטיין, סמנכ"ל וראש תחום נדל"ן של מידרוג בפורום שוק החוב של מידרוג שנערך הבוקר בתל אביב.

"המשקיע הסביר רואה תשואה יותר גבוהה בעסקי הנדל"ן לעומת השקעות אלטרנטיביות. היות ועלות המימון שלו נמוכה, ביכולת המשקיע להציע מחיר עודף לנכסים, דבר שמעלה את מחירי הנכסים בשוק", אמר גולדשטיין והוסיף: "שיעורי ההיוון הקיימים היום בשווקים השונים, הינם נמוכים באופן אבסולוטי ובין היתר, משקפים את רמת הריבית הנמוכה הקיימת בשווקים השונים".

מידרוג מעניקה דירוג Aa3 לפניקס לגיוס של עד 700 מיליון שקלים

לדבריו, "עליית הריבית עלולה לגרום לעלייה בשיעורי ההיוון, דבר שיפחית את שווי הנכסים. אולם צריך לזכור שני דברים מרכזיים: שווי הנכסים נגזר גם מהתזרים שאותו הם מייצרים ועל כן בסביבת כלכלה צומחת קיימת ציפייה לעלייה בשכר דירה, שתמתן הן את הפחתת שווי הנכס והן את השינוי בשיעור ההיוון".

גולדשטיין הוסיף ואמר עוד כי, "צריך לשים לב בכל מקרה לכך שגם עליה בריבית איננה גורמת בהכרח לעליה חד ערכית בשיעורי היוון וכי שיעורי ההיוון לא יעלו באותו מידה או מהירות כמו שיעורי הריבית".

מוקדם יותר הבוקר נאם ערן היימר, מנכ"ל חברת דירוג האשראי מידרוג, בכנס "פורום שוק החוב" ה- 20 בתל אביב ואמר כי "בכל העולם כמו בישראל כולם נמצאים במלכודת דבש של ריבית נמוכה, במשחק שיצר שיווי משקל חדש של "תיקו אפס" שמי שיוצא ממנו ראשון עלול להיות המפסיד. המשחק המסוכן הזה של ריבית לא ריאלית יוצר תמחור חסר לסיכוני שוק, סיכוני אשראי ותמחור עודף לנכסים".