משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים החל בהכנת סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש נפט וגז טבעי בים.

מטרת הסקר היא לתכלל שיקולים סביבתיים במסגרת פיתוח בר קיימא של משאבי נפט וגז טבעי בים ולאזן בין הצורך בפיתוח המשאב לצמצום פגיעה אפשרית בסביבה, תוך בחינת תועלות נוספות מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית. הסקר האסטרטגי הסביבתי יתייחס לכל המרחב הימי של מדינת ישראל (מים ריבוניים וכלכליים בלעדיים).

הסקר האסטרטגי הסביבתי נועד להוות בסיס ידע ואחד מכלי העזר לקבלת החלטות, עבור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, למתן זכויות לחיפוש ולהפקת נפט וגז טבעי בים.
זאת, לאחר שבחודש יוני 2012, החליט השר לבחון מחדש את המדיניות לגבי מתן זכויות חדשות לחיפוש נפט וגז טבעי בים ולשם כך החליט לסגור את הים למתן זכויות חיפוש חדשות.

סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "הסקר מאפשר קידום ופיתוח של משק הגז הטבעי בישראל, תוך שמירה מרבית על סביבה נקייה וירוקה. מהלך זה יאפשר לנו לוודא שנשמר האיזון בין הצורך בפיתוח משאבי טבע לבין שמירה על איכות הסביבה. פיתוח מאוזן הוא המפתח לביצוע תהליכים ברי קיימא".

הכנת הסקר תלווה על ידי ועדת היגוי, שהוקמה לאור פניית מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אורנה הוזמן-בכור, למנכ"לי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים הלאומיים, הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה וחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל).

הוועדה תלווה את הכנת הסקר, לרבות מיפוי בתי גידול ואזורים בעלי ערכיות בהתאם להמלצות חיא"ל והמכון הגיאולוגי, ניתוח והערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון, בחינת חלופות וניתוחן במרחב ובזמן, אישור טיוטה לפרסום להערות הציבור, הכנת דוח סופי ואישורו.

במסגרת כנס חקר ימים ואגמים בישראל שהתקיים בפברואר האחרון, הוצג לציבור חלק ג' בסקר – איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים. במפגש השתתפו גורמים, מהאקדמיה, ממשרדי ממשלה, מארגונים ירוקים, מתעשיית הנפט ומחברות ייעוץ ותכנון. בכנס הוצגו מקורות המידע, הצגה מדגמית של תוצרי מערכת מידע גאוגרפית (GIS) והמתודולוגיה למיפוי בתי הגידול והוצעו עקרונות להגדרת אזורים בעלי ערכיות סביבתית.

מסטרקרד מדווחת כי על פי המחקר האחרון שערכה, הצרכנים כבר אינם מתמקדים בבחינת מידת האבטחה של התשלומים הסלולריים, אלא בדיון על אודות האפשרויות הטמונות בחוויה דיגיטלית משופרת שמספקים המכשירים.

מסטרקארד הכריזה היום במסגרת כנס  MWC בברצלונה על הממצאים של מחקר התשלומים הסלולריים השנתי של החברה שפותח בשיתוף PRIME Research. המחקר התחקה במהלך שנת 2014 אחר 19.1 מיליון פוסטים שפורסמו באתרי מדיה חברתית בעולם: טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, בפורומים, בווייבו (סין), גוגל+ ויוטיוב. זוהי עליה לעומת 85,000 פוסטים בשנת 2012.

תוצאות המחקר מראות לא רק גידול ניכר בנפח השיחות, כי אם גם שינוי הן בטון והן בהתמקדות של הדיון החברתי. המחקר מצביע על זינוק בשיחות החיוביות: התחושה הכללית בנוגע לתשלומים סלולריים ממשיכה להשתפר. בשנת 2014, 94% מהשיחות בעולם היו חיוביות, בהשוואה ל-77% בשנה הקודמת ו-70% ב-2012. בנוסף, השיחות החיוביות ביותר התרכזו בנושאי חדשנות, תגמולים ומועדוני חברים ונוחות (הטון החיובי נכח ב-91%).

בטיחות ואבטחה מדורגות בין נושאי השיחה החיוביים ביותר: בסך הכל, 91% מהשיחות שעסקו אשתקד בביטחון ואבטחה היו חיוביות, עליה לעומת 20% בשנת 2012, כאשר זה היה הנושא השלילי ביותר שהופיע במחקר של אותה שנה. תחושת הבלבול והחששות בנוגע לביטחון ואבטחה, אשר הופיעו במחקרים של שנת 2012 ו-2013, הוחלפו כעת בצרכנים שציינו לטובה את הפתרונות המאובטחים יותר. טוקניזציה (קידוד סיסמה) וביומטריה, שהיוו נושאי שיחה מרכזיים ב-2014, תרמו משמעותית לנקודת המפנה הזו.

המיקוד עובר אל היתרונות של תשלום סלולרי באמצעות חדשנות: למרות שהשיחות שעסקו באבטחה היו בין החיוביות ביותר במחקר, נפח השיחות הללו היה נמוך. השיחות על אודות חדשנות דיגיטלית והחוויה המשופרת שמספקים הניידות והמכשירים המחוברים היוו את נתח הארי (71%) של הדיונים שנערכו ברשתות החברתיות בקרב בעלי עניין במהלך 2014.

נוחות היתה ההיבט החיובי ביותר של תשלום סלולרי (94% תחושה חיובית). הצרכנים היו נלהבים ביותר לשתף אחרים ברכישות ספציפיות שביצעו בעזרת מכשירים ניידים, במיוחד בנוגע לאופן שבו הצליחו לנצל אותם על מנת לבצע רכישות יומיומיות. לצד נוחות, תמריצי תגמול נוספים – כמו שימוש בקופונים, מועדוני חברים או נקודות – נדונו לעיתים קרובות בהקשר של חדשנות (24% מהשיחות שקיימו בעלי עניין). יתרונות פוטנציאליים נוספים אשר ישולבו בהיצע התשלומים בסלולר מחזקים את האמון שמביעים הצרכנים בשימוש במכשירים ניידים (58% מהשיחות הונעו על ידי הצרכנים), ומצביעים על הזדמנויות עבור MasterPass ושירותי תשלום דיגיטליים אחרים.

מבדיקה של אלדר שיווק עולה כי בעשר השנים האחרונות נסק מחיר דירה ממוצעת בשכונת נווה שרת ב-314% למחיר של 2.147 מיליון שקל, בעוד שבתל אביב כולה המחיר זינק ב-147% למחיר ממוצע של 2.169 מיליון שקל ואילו הממוצע הארצי עלה "רק" ב-97% למחיר ממוצע של 1.22 מיליון שקל לדירה.

לדברי ירון שמיע, הבעלים והמנכ"ל של SGS, המקימה את שכונת גרין פארק בנווה שרת יחד עם אלקטרה השקעות ומטרופוליס, "לפני עשור נמכרה דירה ממוצעת במחיר של 518 אלף שקל כאשר המחיר הארצי הממוצע עמד על 620 אלף שקל, כלומר ניתן היה לרכוש אז דירה בצפון תל אביב במחיר הנמוך בכ-102 אלף שקל בממוצע. זהו מצב שמדגים כיצד כלל לא היה אז ביקוש לשכונה ובתוך עשר שנים, בעקבות תכניות של התחדשות עירונית, התמונה התהפכה".

במהלך השנים, ככל שהתקדמו תכניות ההתחדשות העירונית, המחירים בשכונה המשיכו לטפס יחד עם הנסיקה של המחירים בכל הארץ. ברבעון הרביעי של 2007 חל המהפך והמחירים בשכונה היו יקרים יותר מהממוצע הארצי. באותה עת נמכרה דירה בנווה שרת במחיר ממוצע של 755 אלף שקל לעומת מחיר ממוצע ארצי של 676 אלף שקל, כלומר הדירה בנווה שרת התייקרה בכ-237 אלף שקל בשנתיים, ואילו בשאר הארץ רק בכ-56 אלף שקל. אגב, המחיר הממוצע בתל אביב  בדיוק החל לחצות את המיליון שקל.

בתחילת 2011 חל המפנה הגדול כאשר ההתחדשות העירונית יצאה לדרך והחל הניתוק הגדול בין המחיר הממוצע הארצי למחיר הממוצע בשכונה. הפער, שעמד בכל אותם שנים על כ-60 אלף שקל, צמח ל-430 אלף שקל. כיום עומד הפער על כ-925 אלף שקל לדירה ממוצעת.

שמיע מוסיף כי "לאחר שפרויקט גרין פארק יצא לדרך והמבנים נהרסו בסוף 2013 המחיר כבר היה התנתק לגמרי מהממוצע הארצי. למרות זאת, הדירות בפרויקטי התחדשות עירונית מתומחרות לרוב כנגזרת לתדמית הישנה ולכן נחשבות לזולות יותר לעומת מחירן האמיתי בשוק. הפרויקטים הם בעלי תדמית גבוהה בשכונות מתחדשות כדוגמת גרין פארק שהופכת לשכונה צפון תל אביבית יוקרתית. כלומר הרוכש נהנה מדירה חדשה במחיר של דירה ישנה".

ילין לפידות מפרקת/ סוגרת את הקרן הכספית שלה על רקע חוסר האטרקטיביות למשקיעים (ראו כאן – הקרנות הכספיות משמידות הון).

הקרנות הכספיות מניבות הפסדים למשקיעים על רקע הפחתת הריבית, והשאלה הגדולה היא מדוע אין התערבות רגולטורית כדי להוריד את דמי ההפצה שגובים הבנקים. דמי ההפצה האלו הוגדרו כדמי הפצה מקסימליים וראוי ונכון שאם הבנקים בעצמם אינם מפחיתים את שיעורם יחייבו אותם לעשות זאת.

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

היום התקיים שולחן עגול במשרדי רשות ני"ע בירושלים בנושא "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון".

הפיקוח על גילוי, יציבות והגנה על המשקיע ועל הצרכן במערכת הפיננסית בישראל, מופקד בידי רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון. בצד אלה פועלת הרשות להגבלים עסקיים שתפקידה למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות החופשית בשווקים.

הרגולטורים המפקחים על שוק ההון בישראל נבדלים זה מזה במאפיינים רבים ובכללם: פילוסופיית הפיקוח, מידת העצמאות, היקף הסמכויות, כלי הפיקוח, יכולת האכיפה והמשאבים העומדים לרשותם.

הדיון בסוגיה עולה על רקע הטענה שהגיעה העת לשנות את מבנה הפיקוח על שוק ההון, כפי שנעשה בלא מעט שוקי הון בעולם בעשרים השנים האחרונות. בין השאר, נטען שמבנה הפיקוח בישראל המבוסס בעיקרו על סוג המוצר הפיננסי המפוקח, כרוך בקשיים בתיאום בין המפקחים, ו/או חפיפה בפעילותם, שגורמים לעיתים לארביטראז' רגולטורי או לעודף רגולציה בהתחשב בעובדה שעל מוצרים דומים חל משטר פיקוח שונה שמקשה על תיאום בין רגולטורים, במיוחד בעתות משבר כלכלי. הצורך בתיאום בין הרגולטורים קשור גם למתח המובנה הקיים בין עקרון היציבות (לרבות סיכונים מערכתיים) לבין עקרון הגילוי אצל הרגולטורים השונים.

הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הטענה לשנות את מבנה הפיקוח בישראל נשען לא רק על ארביטראז' רגולטורי בין מסגרות הפיקוח השונות אלא גם על העובדה שההתפתחויות בשוק ההון ומידת מורכבות המכשירים הפיננסים השונים כגון: P2P, זירות מסחר, השקעות בנדל"ן, מוצרים פיננסים חדשים שמוצעים ע"י חברות ביטוח ובתי השקעות, מאבדים את הזהות הפונקציונאלית שלהם ולכן מחייבים תיאום בין הרגולטורים יותר מאי פעם.

הדיון עסק בשאלה מהו מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, לאור חשיבותו והעקרונות העומדים בבסיסו. בין היתר נדונו השאלות: האם מבנה הפיקוח הקיים הוא המבנה הנכון לשוק ההון הישראלי, האם נכון לעבור למבנה רגולציה מאוחד של רגולטור "על", או לעבור למודל פיקוח דו-ראשי (Twin Peaks) המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן, ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית.

לדיון זה הוזמנו הרגולטורים הפיננסיים, נציגים מהשוק והאקדמיה ולקחו בו חלק המפקח על הבנקים, מר דודו זקן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פרופ' אבי בן בסט, החוג לכלכלה באוני' העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' ישי יפה, בית הספר למנהל עסקים באוני' העברית, פרופ' רותי פלאטו שנער, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר הדר ז'בוטינסקי, מר צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, מר דן פרופר, יו"ר חברת אסם, מר משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, מר מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ולשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר, מר דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, מר איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ועו"ד אמיר שרף, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אשר הוביל את הדיון אמר כי "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש".

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מר דודו זקן, אמר כי "אני שמח שאנו מקיימים היום את הדיון החשוב הזה. אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי. המודל הרצוי הוא כזה שמתאפיין בראייה מערכתית, נותן מענה לאיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, ובסופו של דבר יש בו גם מנגנון שמאפשר, בעת הצורך, הכרעה. עד שכולנו נסיים לדון, בשלב ראשון, עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית – הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה".

הממונה על ההגבלים עסקים, פרופ' דיוויד גילה, ברך על היוזמה לדון בנושא חשוב זה וציין את שיתוף הפעולה הפורה בין רשות ההגבלים העסקיים, כאחראית על קידום התחרות, לבין הרגולטורים הפיננסיים הייעודיים.

נעם פינקו, אנליסט פסגות ברוקראז', מפרסם היום סקירה לקראת תוצאות חברות הנדל"ן המניב לרבעון הרביעי של שנת 2014. פינקו מתייחס באופן כללי למגמות ולצפי בענף, וכן פרטנית לתוצאות הכספיות שהחברות צפויות לפרסם.

פינקו מעריך כי תוצאות החברות ימשיכו להצביע על יציבות יחסית בשורת ה-NOI עם השפעות נקודתיות הנובעות מעונתיות ושינוי במצבת הנכסים. על אף שלהערכתנו שיעורי ההיוון בספרים גבוהים מידי, לנוכח תשואות האג"ח הנמוכות מאוד, איננו יודעים האם השמאים יורידו את שיעורי ההיוון ובכך יובילו לשערוכים. להערכתנו לפחות בנכסים המובילים צריכה להיות ירידת שיעורי היוון.

פינקו מתייחס למגמות אחרונות בענף (לפי חברות המחקר): שיעור התפוסה הגבוה במרכז ת"א משאיר את דמי השכירות במשרדים ברמות גבוהות. עם זאת מורגשת ירידה קלה בדמי השכירויות בשל היקף הבניה הגבוה בת"א ובסביבתה. מורגשים ביקושים במתחמי היי-טק. כרגע עודף היצע קיים בעיקר באזור בני ברק.

מסחרי – עדיין קיימים ביקושים גבוהים לחנויות במרכזי הערים ובקניונים. הגברת התחרות משפיעה מאוד במספר אזורים כגון באר שבע,  והצפון וההשפעה גורמת לחברות הקניונים לתת הנחות ו/או הטבות אחרות כגון השקעה בחנויות של הרשתות גם בנכסים חזקים יותר. להערכתנו ברבעון האחרון של השנה נרשמה התאוששות נאה בפדיונות השוכרים.

לוגיסטיקה- רמת המחירים נותרת יציבה והיקף הביקושים גבוה.

מיעוט עסקאות בנכסים מובילים לנוכח פערים בין קונים ומוכרים – למוכרים אין סיבה למכור בשל הריבית הנמוכה ואי התאמת שיעורי ההיוון כלפי מטה.

צפי בענף משרדים: הדעות חלוקות בין גורמים שונים. ישנם גופים המעריכים כי עודף ההיצע המתוכנן כבר מוביל וימשיך להוביל לירידת דמי שכירות. גופים אחרים חושבים שהירידה תחל עם כניסת הפרויקטים שבתכנון (שלהערכתנו יהיה עיכוב בחלקם) כאשר קיים חשש מעודף היצע בעיקר באזור המרכז. להערכתנו על אף העובדה שההיצע החדש במרכז ת"א יהיה מוגבל בשנתיים הקרובות, דמי השכירויות יזלגו כלפי מטה (למעט אולי במבנים מובילים) ובמידה ותגבר המגמה של יציאת חברות ממרכז העיר אזי גם נראה ירידת מחירים משמעותית בת"א העשויה להשפיע על כלל השוק.

צפי בענף הקניונים: על אף ביקושים גבוהים לשטחי מסחר בעיקר בנכסים המובילים והמשך כניסה והתרחבות של רשתות בינלאומיות, אנו סבורים כי בעלי הקניונים ילכו יותר לקראת השוכרים בשל: תחרות, חשש מהאטה בצריכה (עם זאת פדיונות הרבעון הרביעי היו דווקא טובים) לצד המחאה המתגברת על יוקר המחייה וכן צמיחה הדרגתית (אך איטית) במכירות באינטרנט. נציין גם את הגדלת הלחץ שמפעילים השוכרים על הקניונים (ישנה מגמת יצירת קבוצות אופנה גדולות שכוחן יגדל מול הקניונים).

בשורה התחתונה, כותב פינקו: "אנו סבורים כי באופן כללי הדוחות יהיו טובים מבחינה תפעולית ולא יצביעו על שינוי מגמה בענף. יש חששות כאמור מעל הענף, אך החברות שאנו מסקרים הינן חברות חזקות מאוד ובעלות רכיב ייזום המהווה מנוע צמיחה ולכן פגיעה עתידית בתוצאותיהן (אם תהיה) לא צפויה להיות דרמטית בשלב זה. ירידת התשואות על האג"ח בשוק לשפל מדהים הובילה את מניות חברות הנדל"ן המניב לשיאים חדשים ולהערכתנו אולי אף עלו בחלקן יותר מידי, אם כי בהחלט יש מקום לשקול במודלים העלאת מכפילים/הפחתת שיעורי היוון. אנו נשקול את מחירי היעד וההמלצות לאחר הדוחות. להערכתנו המניה הזולה ביותר בסקטור הינה אשטרום נכסים".

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון, מתייחס להתנהלות המסחר עד כה, וכותב כי "הסיפור של היום שייך לדולר שנגע ברף של 4 שקלים".

אזולאי כותב כי "ההסבר המקובל הוא שהפחתת הריבית בשבוע שעבר הינה הגורם העיקרי שהניע את הפיחות, אלא שהדולר מפגין עוצמה בשווקי העולם ולא רק מול השקל. תחושתי היא שבנק ישראל נכנס למלחמת המטבעות העולמית עם כלי נשק בעל עוצמה קטנה מאוד שהשפעות הלוואי שלו עלולות להזיק למשק בטווח הארוך יותר מאשר להועיל לו".

אזולאי מציין כי "לעת עתה, הפחתת הריבית תמשיך לתמוך בנכסי הסיכון ולכן על אף ההעפלה של רוב המדדים לנקודות שיא, אני מניח המגמה תימשך".

הראל פיננסים מפרסמים הבוקר סקירת המלצות השקעה שבועיות, בה מציינים כלכלני בית ההשקעות כי השבוע האחרון של פברואר חתם את אחד החודשים החזקים ביותר במניות בתקופה האחרונה.

בהראל פיננסים כותבים כי "S&P500 עלה ביותר מ-4% והנאסד"ק ביותר מ-6% – אך זה עדיין לא הספיק למדדים האמריקאים לסגור את הפערים מול המדדים המובילים באירופה כאשר יורוסטוקס 50 כבר השלים עלייה של 14% מתחילת שנה, וניקיי ביפן עלה בכ-7.7%. המגמות האלה צפויות להערכתנו להימשך, כך שאנו ממשיכים להמליץ כי בחלק החו"לי של תיק המניות מקומה של ארה"ב יהיה לכל היותר כ-50% והשאר יוקצה בין אירופה ליפן ומעט למזרח אסיה".

הראל מציינים כי "עונת הדוחות כבר לקראת סיום, אחרי ש-482 חברות פרסמו דו"חות. הרווח עלה בכמעט 5% לעומת רבעון קודם –  4.5% מעל התחזיות. 68% מהחברות היכו תחזיות. אך למרות הרושם החיובי, מהסיכום כרגע עולה שמספר החברות שעדכנו כלפי מטה את תחזיות הרווח לרבעון הבא כפול ממספר החברות שעדכנו אותו כלפי מעלה. הסיבה המרכזית לכך היא התחזקות הדולר, כאשר גם השיפור בשוק העבודה מאיים להביא לעלייה בהוצאות השכר של החברות. אגב, באירופה רואים מגמה הפוכה שבה ירידת מחירי הנפט עוזרת לחברות וכך גם היחלשות היורו. שיפור בצריכה הפרטית בגרמניה ועלייה מפתיעה בצריכה פרטית בצרפת רק מחזקות את התחזיות החיוביות".

בנוסף מציינים הראל פיננסים כי "השווקים המתעוררים מתפקדים פחות טוב בתקופה האחרונה, בין היתר בשל התנודתיות הגדולה במטבעות שלהם מול הדולר. את החשיפה לשווקים מתפתחים ניתן להערכתנו להמיר בחשיפה לשוק המניות המקומי. מצד אחד, לאורך זמן הוא נותן תשואות דומות; מצד שני, הורדת הריבית בישראל לרמה אפסית מגדילה את האטרקטיביות של השוק המקומי. הביצועים החזקים של השוק המקומי בשבוע האחרון (ת"א 100 עלה ב-2.5%) עשויים להמשיך לבלוט בתקופה הקרובה, כאשר הביצועים של מניות השורה השנייה (ת"א 75 וגם יתר 50) מצדיקים להערכתנו חשיפה גם למניות אלה. מומלץ לשמור על חשיפה מקסימאלית למניות בתקופה הקרובה – למרות שבמידה גדולה של ודאות ניתן לומר כי היא תגדיל את התנודתיות בתיק, אך עשויה להגדיל גם את התשואה שלו".

באשר לאג"ח הקונצרני כותבים הראל פיננסים: "מרווחי הקונצרני המדורג בארה"ב שבו לרמתם הממוצעת מהשנים האחרונות, כאשר גם מחירי  אג"ח היי יילד עלו השנה בכ-3%-4%%, על רקע התאוששות במחירי הנפט וחזרה לתאווה לסיכון.  מי שמהווה עדיין משקולת הן דווקא חברות הנפט, שממשיכות להיסחר בתשואות דו-ספרתיות. בגרמניה, גייסה הממשלה לראשונה בתולדותיה אג"ח ממשלתי לחמש שנים בתשואה שלילית של מינוס 0.08%".

בהראל מציינים בנוסף כי "גם בשוק המקומי נרשמו ביצועים חזקים באפיק הקונצרני. בשבוע האחרון לבדו עלה תל בונד 20 ב-1.3% והשלים עלייה של 2.75% מתחילת 2015. תל בונד 60 עלה בשבוע האחרון בכ-1% והשלים עלייה של 2.6% מתחילת שנה. תל בונד תשואות עלה בשבוע האחרון ב-1.4% ומתחילת השנה זינק ב-3.7%. בעקבות הורדת הריבית בשבוע שעבר, סביר להניח שכמו בשבוע האחרון, גם בתקופה הקרובה נראה נהירה לנכסים בסיכון גבוה יותר, כך שבפיזור הנכון ראוי להיחשף לאג"ח קונצרני בכל הדירוגים".

הראל פיננסים כותבים: "אנו ממשיכים להמליץ גם על חשיפה לאג"ח בחו"ל, הן משיקולי פיזור, הן משיקולי נזילות  והן משיקולי דירוג. עדיפות לאג"חים דולריים שבהם התשואות גבוהות יותר, כאשר ניתן לשמור על חשיפה מסוימת לדולר או לנטרל את כולה".

הראל סבורים כי בתיק ההשקעות – מילת המפתח היא פיזור. "בעקבות הורדת הריבית בישראל, סביר שנראה יותר ויותר הגדלה של סיכון בתיקי ההשקעות כדי להגדיל את התשואה. ראינו זאת היטב בשבוע החולף בתפקוד חזק של כל האפיקים המסוכנים – מניות, אג"ח קונצרני בדירוגים נמוכים ואג"ח ארוך. שוק האג"ח הישראלי היה אחד הטובים בעולם מאז תחילת 2015, מה שמקרין על התשואה העתידית שלו. נכון לעכשיו, נראה כי פוטנציאל התשואה בתיק סולידי בישראל הוא נמוך יחסית, ולהערכתנו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לתבל את התיק בכמה שיותר סוגי נכסים, כאשר הפתעה חיובית יכולה לבוא מכל אחד מהם – מניות ישראליות וחו"ליות, אג"ח קונצרני בדירוג גבוה ונמוך (בארץ ובחו"ל), מט"ח וכו'. נראה כי יותר מבעבר, הצורך בניהול שוטף של תיק ההשקעות רק יגדל בתקופה הקרובה, שכן יהיה קשה יותר מבעבר להיצמד לנכס בודד ולרוץ אתו לאורך זמן בתקווה לתשואה שוטפת גבוהה ולרווחי הון", כותבים הראל.

לאור העליות החדות במרבית המדדים בבורסות העולם בחודש פברואר 2015, שווי הנכסים המנוהלים בשוק תעודות הסל הגיע בחודש החולף למעל 121.6 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת כ-117 מיליארד ₪ שנוהלו בסוף חודש ינואר 2015 , כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "בשנת 2015 נמשכת המגמה של הפניית השקעות חדשות לאפיקים מנייתים בחו"ל, כך שמתחילת השנה הושקעו בנטו מעל 1 מיליארד ₪ בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל. יחד עם זאת, למרות העלייה במדדי הבורסה המקומית וגיוס חיובי בחודש פברואר 2015 של כ-291 מיליון ₪, הרי שמתחילת השנה ישנו גיוס שלילי בתעודות סל על מדדי מניות בארץ (פדיונות של כ-28 מיליון ₪), מה שממשיך לפגוע במחזורי המסחר בבורסה בתל-אביב".

לדברי סולומון, "בחודש פברואר 2015 אנו רואים גם פדיון חד בתעודות פיקדון בשיעור של כ-1.8 מיליארד ₪ (מתחילת השנה פדיון של 2.1 מיליארד ₪), וזאת לאור הירידה בשיעורי הריבית במשק, כשבמקביל עמדו למשקיעים אלטרנטיבות השקעה טובות הן באפיקים מנייתיים, והן באפיקים אג"חיים, שהניבו תשואה נאה, לאור עליית המדדים השונים".

עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בחודש פברואר 2015, הינה כדלקמן: כ-23.1% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-28.1 מיליארד ₪, כ-32.7% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-39.8 מיליארד ₪, כ-18.8% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של כ-22.9 מיליארד ₪, וכ-19.1% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של מעל 23.2 מיליארד ₪ (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

סולומון ציין כי, בחודש פברואר 2015 מנפיקת תעודות הסל שגייסה הכי גבוה, הינה הראל סל (מעל 280 מיליון ₪), שהיא גם המנפיקה שגייסה הכי הרבה מתחילת השנה (כ-440 מיליון ₪). מבחינת נתחי השוק, הרי שקסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה מחזיקה ב-29.9% מהשוק, ואחריה נמצאת תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש שמחזיקה ב-29.3% מהשוק. פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.3%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.4% משוק תעודות הסל."

גולף מציגה הבוקר את תוצאות שנת 2014 והרבעון הרביעי של השנה. גולף מדווחת כי מכירות הקבוצה בשנת 2014 הסתכמו בכ-718.3 מיליון ש"ח, גידול של כ-4.5% לעומת שנת 2013.

מכירות הקבוצה ברבעון הרביעי גדלו בכ-5.8% והסתכמו בכ-197.5 מיליון ש"ח, לעומת כ-186.6 מיליון ש"ח ברבעון המקביל בשנת 2013. הרווח הגולמי ברבעון צמח בכ-6.4% והסתכם בכ-116.6 מיליון ש"ח, לעומת כ-109.5 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי בשנת 2013.

הרווח התפעולי בשנת 2014 הסתכם בכ-43.7 מיליון ש"ח (המהווה כ- 6.1% מסך ההכנסות  לעומת כ- 64.1 מיליון ש"ח (המהווה כ- 9.3% מסך ההכנסות) בשנת 2013. הירידה ברווח התפעולי נבעה בעיקר מהעלייה בהוצאות המכירה, השיווק וההנהלה. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-10.8 מיליון ש"ח (המהווה כ-5.5% מסך ההכנסות) לעומת כ-19.4 מיליון ש"ח (המהווה כ-10.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי בשנת 2014 הסתכם בכ-35.7 מיליון ש"ח (המהווה כ-5% מסך ההכנסות), לעומת כ-50.2 מיליון ש"ח (המהווה כ- 7.3% מסך ההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-9.6 מיליון ש"ח (המהווה כ-4.9% מסך ההכנסות), לעומת כ- 15.4 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-8.2% מסך ההכנסות).

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2014 בכ- 16.4 מיליון ש"ח.

אלי מזרוח, מנכ"ל קבוצת גולף, אומר הבוקר: "אנו מסכמים את שנת 2014, שהייתה שנת מפנה בקבוצת גולף. בשנת 2014 פעלנו רבות על מנת להמשיך ולקדם את החברה במטרה לבסס אותה כחברת האופנה והלייפסטייל המובילה בישראל. אנו בעיצומו של תהליך שינוי בכל רבדי הקבוצה. מטרתנו היא לבנות קבוצה דינמית, מתפתחת, קשובה לשוק וללקוחותינו, משתנה וצומחת עם המגמות המובילות בעולם".

מזרוח מוסיף כי "על אף השפעת 'צוק איתן' בקיץ, הצלחנו לבלום את מגמת השחיקה במעמדה התחרותי של הקבוצה ולראשונה מזה 4 שנים אנו מציגים יציבות בפדיון בחנויות זהות((SSS ברמת הקבוצה, אנו פועלים לשיפור פרמטרים אלו בשנת 2015 ולאחריה. רכישת מנועי צמיחה חזקים מהווה נדבך משלים למהלכים אלו. בנוסף, הקמנו ערוצי שיווק אפקטיביים וחדשנים ללקוחותינו הוותיקים וסגמנטים חדשים כמו לדוגמא מתן ערך מוסף לחברי מועדון הלקוחות שלנו, הקמת קהילת בלוגרים בעלי מאפיינים דומים לקהל היעד שלנו, מתן דגש על השיח ברשתות החברתיות ואנו רואים את ראשית הצלחתן של הפעילויות השונות".

בנוסף ציין מזרוח כי במסגרת התוכנית האסטרטגית הושלמו 2 רכישות ממוקדות, מכוונות מטרה וסינרגטיות לגולף(כיתן וקבוצת טופשופ), והקבוצה בשלבים מתקדמים גם להשלמת רכישת עדיקה שתאיץ את חדירתה של גולף למסחר המקוון והצומח במהירות .

הקרנות הכספיות משמידות הון, כתבנו כאן אתמול ולא תיארנו עד כמה הבריחה מהן תהיה מהירה. בימים האחרונים קצב הפדיונות עומד על 0.5 מיליארד שקל ביום, והתעשייה שמנהלת כ-50 מיליארד שקל בסכנה. הסיבה – הפחתת הריבית האחרונה שגרמה בעצם לקרנות הכספיות להיות הפסדיות – התשואה שהן יכולות לספק למשקיעי שלהן עומדת על 0.1% ולכל היותר 0.15% בעוד שדמי הניהול עומדים בממוצע על 0.17%.  משמש הפסד שנתי למשקיעים.

מיטב דש סובל מאוד מהמגמה הזו, מעל 40% מהכספים בקרנות הנאמנות נמצאים בקרנות הכספיות, וגם אקסלנס ממנהל סכומים גדולם בכספיות  – כשליש מהיקף הכספים שהוא מנהל. הגוף עם החשיפה הגדולה ביותר הוא אנליסט – 56% מהיקף הכספים שהוא מנהל (7 מיליארד שקל) נמצא בקרן כספית, ולכן  החליטו באנליסט על המהלך הבא – הקמת קרן כספית חדשה – אנליסט כספית (00) שבה דמי הניהול מופחתים דרמטית ל-0.01% (לצד דמי נאמן של 0.02%)  , וזה לעומת דמי ניהול של 0.1% בקרן הכספית "המסורתית".

אבל אליה וקוץ בה – לקרן החדשה יהיו דמי הוספה/ שיעור הוספה של 0.1%, שמשמעותו עמלה של 0.1% שמשולמת מיד (רוכשים את הקרן ב-0.1% מעל שוויה) ואז ככל שהאחזקה בקרן הכספית ארוכה יותר כך העמלה הזו מעין מתחלקת על יותר זמן והופכת את ההשקעה לאטרקטיבית (שיעור ההוספה מתחלק על פני כמה שנים), אך אם מדובר בהשקעה לזמן קצר, אזי העמלה הזו מתבטאת במעין עמה שנתית גבוה, והנה הדגמה.

נניח שמשקיע רוכש את הקרן ומחזיק בה (מתכוון להחזיק בה 2 שנים) אזי שיעור ההוספה תחליפי בעצם ל-0.05% בדמי הניהול (0.1% של שיעור הוספה שמחולקים על פני שנתיים), ואז אולי הקרן הכספית הזו כן כדאית.  מנגד, אם הכוונה של המשקיע היא להחזיק את הקרן במשך חצי שנה אחת  בלבד אזי שיעור הוספה של 0.1% לחצי שנה בעצם מבטא עמלה של 0.2% בשנה וזה בטח ובטח לא כלכלי – הקרן הכספית הזו מסבה הפסד גדול.

זו הדרך של אנליסט להתמודד עם הבריחה מהקרנות הכספיות, לכאלו שחושבים על טווח ארוך זה עשוי להיות כלכלי.

ולמה הגופים האלו לא מורידים את דמי הניהול באופן גורף? בגלל דמי ההפצה. הם מחויבים לשלם לבנקים דמי הפצה ש 0.1%, כך שהם בעצמם לא מרוויחים תחת דמי הניהול הקיימים וההוצאות האלו.  הגופים האלו מנסים להפחית את עמלת ההפצה ובהתאם את דמי הניהול שלהן, אבל מהלך כזה יימשך זמן ולא יספק פתרונות לבריחה הצפויה מהקרנות הכספיות בימים, שבועות וחודשים הקרובים.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

בנק ירושלים מציע ללקוחותיו וללקוחת כל הבנקים פיקדונות שקליים –  את ההפקדה ניתן לעשות דרך האינטרנט (אתר הבנק) ולא צריך בשביל זה חשבון בנק בבנק עצמו. אפשר פשוט לפתוח חשבון פיקדון בלבד.

הריבית על הפיקדונות כמו במקומות אחרים נמוכה, למעשה, בבנק ירושלים עוד יחסית נדיבים עם הלקוחות הפרטיים והקטנים. בפיקדון שקלי בריבית קבועה לשנתיים ניתן לקבל 0.49% לשנה. בפיקדון בריבית שקלית משתנה למשך שנתיים, ניתן לקבל ריבית שנתית של פריים פחות 1.15% שזה היום – 0.45%. אם הריבית תעלה אז כמובן שהריבית בפיקדון תעלה; וההיפך – אם הריבית תרד אז הריבית בפיקדון תרד.