לריבית המשכנתא הנוכחית!

ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש נובמבר ירדה ל-2.24% , בעוד שבחודש שעבר היא היתה 2.33%. הריבית הזו נמוכה בהשוואה היסטורית, ורוב הכלכלנים (אפילו כולם) מעריך שזו ריבית נמוכה גם ביחס לעתיד.  הנתונים על הריבית שפרסם בנק ישראל מספקים מידע לפי חיתוכי זמן שונים, כפי שניתן לראות בטבלה.  כאשר לרוב (אך לא תמיד!) ככל שטווח המשכנתא גדל כך הריבית גם עולה.

הבעיה בריבית הנמוכה היא שכך בדיוק מחממים את שוק הדירות. כולם מדברים על הרצון הטוב והכוונה להפחית את המחירים בשוק הדירות, אבל שום דבר לא יקרה עם ריבית כה נמוכה. ההיפך – הריבית הנמוכה מגבירה את הביקושים לדירות וזה מגיע מכמה כיוונים – אשית, אנשים פשוט מבינים שעלות המימון נמוכה מאוד, ולכן זזה הזמן מבחינתם לקנות דירות; שנית – אין אלטרנטיבה להשקעות – ההשקעות הסולידיות מספקות תשואה אפסית, וכאשר נבחנת התשואה מול  תשואה של נכס מניב , יש מקומות רבים שהנכס המניב מספק תשואה משמעותית גדולה יותר מפקדונות והשקעות סולידיות. וכך למעשה הביקוש לדירות מצד המשקיעים נשמר.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

מחשבון משכנתא

מדריכים נוספים:

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

למדריך מס רכישה

ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?

לנתוני ריבית משכנתא מעודכנים

בנק ישראל רוכש ורוכש ורוכש דולרים. הוא עושה את זה כדי להחזיק את הדולר (למרות שבתקופה האחרונה בלי קשר לרכישות הדולר מטפס ביחס לשקל); זה התחיל עם הנגיד הקודם פרופ סטנלי פישר ונמשך עם הנגידה הנוכחית – דר קרנית פלוג.

אלא שבינתיים הקופה התנפחה למעל 90 מיליארד דולר – סכום עתק שחלקו מושקע , שימו לב בנכסים – ניירות ערך, תעודות סל, אגרות חוב של חברות אמריקאיות וזרות – למה בנק ישראל מהמר על הכסף שלנו, ובמה הוא משקיע? בינתיים, אין לנו תשובות, ולביקורת שלנו הצטרף  גורם מפתיע פרופסור  אבי שמחון, שמכהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה.

שמחון, כך נכתב בגלובס (ראו כאן את המאמר המלא) תקף בחריפות את רכישות הדולרים של בנק ישראל. הרכישות האלו לדבריו מזיקות למשק ולצרכן הישראלי. שמחון אמר  כי עצירת רכישות המט"ח תביא לזינוק בשער השקל ולפיטוריהם של 20 אלף עובדים בתעשיית היצוא, אך לדבריו העובדים ייקלטו במהירות בענפי המסחר והשירותים שפעילותם הכלכלית תורמת תרומה גדולה יותר להכנסות המדינה ממסים. לטענת שמחון, התהליך כולו יאפשר בסופו של דבר למדינה להוריד מסים.

שמחון טען שהרכישות ויתרת המט"ח מסוכנת ומופרזת ביחס לגודלה של הכלכלה הישראלית. הסכום הזה, אמר שמחון, אינו תורם כמעט דבר לכלכלה, וניהול הכספים האלו כרוך בעלויות וסיכונים ושהתשואה שהם מניבים אפסית.

בבנק ישראל תקפו את שמחון – "הטענה כי הפיחות הוא למעשה רע לצמיחה היא טענה יוצאת דופן. התפיסה הכלכלית שהציג שמחון מתעלמת בראש ובראשונה מהעובדה שכמשק קטן ופתוח, המשק הישראלי לא יוכל למצות את יתרונותיו היחסיים בהתבססות על ענפים מקומיים שלא יכולים לייצר ולפתח תוך יתרונות לגודל". להרחבה בגלובס.

לכתבות קשורות:

הצביעות של בנק ישראל

 השקרים של פישר

בחודשים אוגוסט-ספטמבר נרשמו כיווני שינוי מנוגדים במספר הדירות שנרכשו, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים (יוני-יולי) התייצב מספר העסקאות על כשמונת אלפים (רמה נמוכה כשלעצמה). כך, לאחר ירידה של 14 אחוזים במספר העסקאות בחודש אוגוסט (בהשוואה ליולי), נרשמה עלייה בשיעור דומה בחודש ספטמבר, אשר הציבה את מספר העסקאות על 7.8 אלפי דירות. רמה זו הינה הגבוהה ביותר שנרשמה בחודש ספטמבר מאז 2009.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

בפילוח בין דירות חדשות לדירות יד שניה נמצא כי הגידול ברכישת דירות חדשות בספטמבר היה גבוה משמעותית מזה שנרשם בדירות יד שניה (23 אחוזים לעומת 9 אחוזים, בהתאמה). כמו-כן, בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הגידול החד ברכישת דירות חדשות מקיף את כל האזורים, למעט תל אביב. מנגד, בדירות יד שניה התרכז הגידול בשני אזורים בלבד, כאשר אחד מהם מאופיין במלאי גדול של "דירות בהמתנה" .

את הגידול במספר העסקאות בספטמבר הובילו רוכשי דירה ראשונה (מרביתם זוגות צעירים), עם גידול של 24 אחוזים בהשוואה לחודש אוגוסט. זאת לאחר שבחודש הקודם הוביל סגמנט זה של השוק את הירידה במספר העסקאות. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל הזוגות הצעירים בחודש ספטמבר על 40 אחוזים, השיעור הגבוה ביותר מאז דצמבר אשתקד. יתכן והספקות שהועלו במהלך אותו חודש בתקשורת לגבי סיכויי תכנית מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה לעבור בכנסת היו בין הגורמים שתרמו לגידול זה. יצוין כי מאז אפריל השנה, עם ההכרזה על תכנית מע"מ אפס, ועד חודש אוגוסט היה נמוך מספר הדירות שרכשו הזוגות הצעירים בשבעת אלפים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בחודש ספטמבר הצטמצם פער זה באלף דירות.

רכישות המשקיעים בחודש ספטמבר רשמו גידול מתון יחסית של 6 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם (מחצית משיעור הגידול בסך העסקאות). כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים בספטמבר על 23 אחוזים, השיעור הנמוך ביותר מאז אוקטובר אשתקד. זאת לאחר שמאז תחילת השנה נע משקל המשקיעים בשוק בטווח צר של בין 25-26 אחוזים. הירידה במשקל המשקיעים בולטת במיוחד על רקע הפחתת ריבית בנק ישראל בחודש ספטמבר ב-0.25 נקודת אחוז.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה היום דיון מיוחד בהשתתפות הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, בעקבות פרסום טיוטת התקנות לביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופות החולים.

במהלך הדיון הסוער אמר יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ לסלינגר: "התכנית שאת מציגה היא רעה והיא בחסר. אנשים שילמו דמי ביטוח כל חייהם, אשר מקנים להם זכויות רבות, ואתם מצמצמים אותן. אני לא מבין מדוע מזה 3 שנים אין אפשרות לחדש ביטוחים קולקטיביים. חברות גדולות פנו לאוצר עם תכנית טובה ל-18 השנים הבאות, אבל הפקידים החליטו לא לאשר להם, כי הם גמרו אוניברסיטה בהצטיינות. חברת הביטוח "כלל" פנתה אליכם אז, ואני לא רוצה להגיד איפה עובדת היום הפקידה שהיתה אז בתפקיד. ניצלתם את סמכותכם כריבון בצורה בריונית. ל"צוות" יש ביטוח למאה שנה ולא אישרתם לו. ומה אם יבוא אחריך מפקח חדש ויחליט שהוא משנה את התכנית? יש לממונה על שוק ההון והביטוח כוח בלתי סביר ואין מעליו בתי משפט. נגיש הצעת חוק שתקבע כי כל שינוי בתקנות הביטוח ידרוש אישור של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת". כץ הוסיף: "על משרד האוצר להחיל ביטוח בריאות סיעודי ממלכתי לכלל אזרחי ישראל באמצעות הוספת חצי אחוז למס הבריאות. בינתיים, עד שנת 2015, יש לאפשר הצטרפותם של מבוטחים לביטוחים ארוכי טווח".

סלינגר השיבה: "אם תאגיד יגיש מודל שיבטיח יציבות ופתרונות למבוגרים, נשקול בחיוב את המשך הביטוח הקולקטיבי שלו. השוק הזה רץ יותר מהר ממה שהספקנו להפנים. הוא לא תומחר נכון מלכתחילה; ב-20 שקל לחודש לא קונים כיסוי כל כך יקר. המוצר הקיים כיום אינו טוב. אם לא היינו פועלים בנקודת הזמן הזאת, היינו מתעוררים עם הרבה מאוד מבוטחים קולקטיביים שאין להם פתרון". לשאלת ח"כ מיקי רוזנטל, השיבה סלינגר כי על מנת לקבל מענה סיעודי סביר, נזקק מטופל להוצאה של עשרת אלפים עד 12 אלף בחודש. רוזנטל בתגובה: "אם כך, על האדם הממוצע להוסיף 7,000 שקלים בחודש לקצבה שאת מציעה בתקנות החדשות". סלינגר: "חיפשתי פתרון הולם ל-200 אלף מבוגרים מעל גיל 60 שאין להם פתרון סביר אחר. זה ממש לא פתרון אופטימום, אבל העמסתם של אותם 200 אלף על הקולקטיב הגדול של 4 מיליון מבוטחים גורמת לעול זניח מאוד".

ח"כ איציק שמולי: "זאת ההונאה הכי גדולה בחסות המדינה שהיתה כאן, אם מתוך רשלנות ואם מסיבה קשה יותר. אנשים הם היו בטוחים שהם קונים ביטוח שמכסה אותם מפני מקרים סיעודיים גם לעוד 30 שנה, ולא אמרו להם שבאותיות הקטנות מופיע שזה לפרק זמן מוגבל. שכחתם שתפקידכם לשמור גם על הציבור ולא רק על חברות הביטוח. אולי חלק מכם חושב על מקום העבודה הבא שלו. אם המודל הנוכחי כושל ולא מחזיק מעמד, למה המשכתם לאשר אותו לאורך עשרות שנים? איפה אתם מול המאפיונריות של חברות הביטוח? לפי המודל שלכם, חברות הביטוח לא נדרשות להכניס את היד לכיס, אבל מטילים את הגזרה הזאת על 4 מיליון מבוטחים בקופות החולים".

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג: "זה מאוד מטריד שיש פה הצעה שלכאורה לא פותרת שאלות מהותיות כמו הפרמיה ללקוח יחיד והשירות שיקבל. שיקול הדעת נשאר לחלוטין אצל אגף שוק ההון והביטוח ואתם יכולים להחליט שאתם לא מוכנים לתת לו מה שחסך כל החיים".

ח"כ יעקב מרגי: "המפקחת מייצגת נאמנה את חברות הביטוח באינטרסים שלה".

סלינגר בתגובה: "האגף עושה עבודתו נאמנה ומקצועית. אני לא מגנה על חברות הביטוח, אלא על המבוטחים. יציבות חברות הביטוח חשובה לנו רק במובן שהיא מסוגלות לתת מענה למבוטחים. הביטוח הקולקטיבי לא נעשה על ידי הפרט הקטן, אלא על ידי המעסיקים שלו; הם ידעו מה הם רוכשים ואולי סמכו על יכולתם למחזר את הביטוחים לאורך זמן. התקנות שהצגתי מאוד מפורטות ומובנות. אנחנו מצפים שהמחיר למבוטח לא יעלה על מאתיים שקל בחודש. לא נאשר תעריפים גבוהים מכך לגילאים המבוגרים".

יו"ר הוועדה ח"כ כץ הודיע כי יתקיימו דיון המשך בתקנות בשבועות הקרובים.

בחודש אוקטובר 2014, הסתכמו יבוא הסחורות ב-20.8 מיליארד ש"ח, יצוא הסחורות ב-17.1 מיליארד ש"ח והגירעון בסחר בסחורות ב-3.7 מיליארד ש"ח. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יצוא הסחורות בחודשים ינואר-אוקטובר 2014, היווה 75.8% מהיבוא (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) לעומת 75.0% באותה תקופה אשתקד .

הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-4.1 מיליארד ש"ח בממוצע לחודש, 49.1 מיליארד ש"ח במונחים שנתיים (51.3 מיליארד ש"ח בשנת 2013 ו- 70.4 מיליארד ש"ח ב-2012).

בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2014 ירד יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-5.7% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 7.5% בחישוב שנתי במאי-יולי 2014.

בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2014 עלה יצוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-15.1% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 2.2% בחישוב שנתי במאי-יולי 2014.

יבוא הסחורות באוקטובר 2014, הסתכם כאמור ב-20.8 מיליארד ש"ח. מתוכם 40% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 18% יבוא מוצרי צריכה, 12% יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-30% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

נתוני המגמה מצביעים על ירידה ביבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) שירד ב-15.5% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2014 בהמשך לירידה של 20.8% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2014. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-62% מיבוא מוצרי השקעה) ירד ב-9.8% בחישוב שנתי. יבוא כלי תחבורה להשקעה ירד ב-13.0% בחישוב שנתי.

יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוקטובר 2014 ב-17.1 מיליארד ש"ח. 81% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים). 17% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי, ייעור ודיג.

צוות בינמשרדי בהובלת מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, רן קיוויתי ובשיתוף אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, השלים תהליך עבודה להנגשה ופישוט תהליך מילוי טפסי הבקשות להלוואות בערבות מדינה.

במסגרת התהליך, צומצם משמעותית מגוון הטפסים הנדרשים במסגרת תהליך הגשת הבקשה להלוואה מטעם הקרן ההלוואות בערבות המדינה – המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה – וגובש טופס אחד חדש, אחיד וכוללני, שמחליף חמישה טפסים שונים ומבלבלים, אותם נדרשו מגישי הבקשות למלא, בהתאם למאפייניהם השונים.

עוד נמסר מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, כי מהיום עובדות מול הקרן הממשלתית להלוואות בערבות המדינה שתי חברות מתאמות חדשות – "גיזה" ו "משרד רואה חשבון בן דוד" – שנבחרו במכרז ע"י אגף החשב הכלכלי במשרד האוצר. חברות אלו, מחליפות את מקומן של "תבור" וחברת "BDI" כחברות המתאמות את הטיפול בהלוואות בערבות המדינה.

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, רן קויתי: "מדובר במהפכה קטנה אך משמעותית מאד לאלפי עסקים קטנים ובינוניים בישראל. הצלחנו להקטין משמעותית את רמת הבירוקרטיה עימה נדרש בעל העסק להתמודד, בבואו לבקש הלוואה. במסגרת התהליך, צמצמנו בכמחצית את מספר השאלות בשאלון, הפכנו שאלות רבות לפתוחות באופן שמאפשר לבעלי העסקים חופש ביטוי ופירוט הסברים, ביטלנו את הצורך בהעתקה מפרכת של נתונים מהדו"חות הכספיים ואיחדנו את כל הדרישה למידע מהעסק לטופס אחד, אחיד וידידותי לכלל העסקים והיזמים. אנו תקווה כי השינוי יעודד יותר עסקים קטנים ובינוניים לפנות לקרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים".

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

לאחר תקופה ארוכה של אי בהירות לגבי מיקום המכרזים החדשים  במסגרת מחיר מטרה של משרד השיכון והבינוי,  פורסמו הערים בהם על פי המשרד יפורסמו המכרזים הראשונים בשנה הקרובה. מדובר בערים בית שמש, גדרה, הרצליה, יוקנעם, ירושלים, מודיעין, מכבים-רעות, קריית מוצקין, קריית אתא, ראש העין ורמלה. עם זאת טרם ציין המשרד את המיקום המדויק של פרסום המכרזים בכל עיר כמו גם את היקף יחידות הדיור.

בשבוע שעבר התחייב שר הבינוי, אורי אריאל, על פרסום מכרזים בהיקף ניכר כבר בשנה הקרובה: "אחרי שמע"מ אפס יעבור את אישור הכנסת נפרסם בין 12 אלף יחידות דיור ל-15 אלף יחידות דיור כבר בשנה הקרובה", אמר אריאל.

נציין כי מרגע פרסום המכרזים הראשונים ועד שיתחילו להימכר הדירות הראשונות בפועל צפויה לעבור כשנה וחצי. עוד נציין כי מי שירכוש דירה במסגרת הטבת המע"מ לא יהיה זכאי לרכישת דירה במסגרת מחיר מטרה ולהיפך.

למדריך מחיר למשתכן

מחיר למשתכן – איך לקחת משכנתא? 

יוזמה מבורכת של האוצר!  שר האוצר, יאיר לפיד והרשות לזכויות ניצולי השואה השיקו שירות אינטרנטי חדש המאפשר בדיקה פשוטה ומהירה של זכויות והסדרי סיוע המיועדים לניצולי השואה.  ככה ניצולי השואה  ידעו מה מגיע להם, איך לקבל את זה , איך לפנות  – זו הקלה גדולה מאוד ומאוד מבורכת.

המחשבון לבדיקת זכויות פותח לבקשת שר האוצר על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה, במסגרת המאמץ לסייע לניצולי השואה במיצוי זכויותיהם. באמצעות מחשבון הזכויות, ניצולי השואה או מי מטעמם יקבלו מידע בדבר זכאות אפשרית לקבלת גמלה או הטבה. כמו כן, המחשבון מנחה כיצד ניתן לממש את הזכויות. מדובר בכלי שעשוי להיות עזר רב לניצולי השואה שמתקשים להבין את זכויותיהם ומתקשים פרקטית לקבל את המגיע להם.

השירות האינטרנטי קל ונוח לשימוש. באמצעות מענה פשוט על מספר שאלות קצרות וכלליות, כגון תאריך לידה, ארץ לידה ושנת עליה, יתקבל מידע על הסדרי הסיוע והזכויות לזכאים מגופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים. מחשבון הזכויות האינטרנטי מצטרף למרכז המידע הטלפוני ואתר הרשות לזכויות ניצולי השואה באמצעותם יכולים ניצולי השואה לקבל מידע בנוגע לזכויותיהם וזכאויותיהם באשר להסדרי הסיוע השונים.

התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה בהובלת שר האוצר הרחיבה את אוכלוסיית הזכאים, הכירה בזכאותם של עשרות אלפי ניצולים חדשים והגדילה את ההטבות לניצולים המוכרים. מרגע אישורה במליאת הכנסת, נקטה הרשות לזכויות ניצולי השואה בשורת יוזמות שסייעו לאתר למעלה ממאה אלף זכאים פוטנציאלים, באופן שלא דרש מהזכאים לנקוט בפעולה.

כחלק מתוכנית הסיוע הלאומית לניצולי השואה, עובדים בימים אלו במשרד החינוך יחד עם הרשות לזכויות ניצולי השואה על פרויקט מעורבות חברתית וסיוע לניצולים של תלמידים בכל רחבי הארץ. הפרויקט צפוי להתחיל בחג החנוכה ובמהלכו יגיעו התלמידים למרכזי "עמך" הפרוסים ברחבי הארץ ויסייעו להם במימוש זכויותיהם באמצעות מחשבון הזכויות.

‫‬‬‬‬‬‬

שר האוצר, יאיר לפיד: "אני רוצה לומר לניצולי השואה: נלחמתם כדי לחיות. נלחמתם כדי לשרוד. נלחמתם כדי להתגבר. נלחמתם כדי לקבל הכרה מהמדינה. נלחמתם בבירוקרטיה הישראלית כדי לקבל את הזכויות המגיעות לכם. עכשיו אתם יכולים להפסיק להילחם. עכשיו אנחנו נלחמים בשבילכם. אנחנו נלחמים כדי שכל ניצול וניצולת שואה ידעו בדיוק מה מגיע להם ויקבלו את כל מה שמגיע להם. הרבה פעמים שואלים אותי למה לקחתי את משרד האוצר. מה הייתי צריך את זה. והתשובה פשוטה. בשביל זה".

מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, עפרה רוס: "זהו צעד משמעותי נוסף שיזמנו על מנת לסייע לניצולים למצות את זכויותיהם. אני מעריכה כי המחשבון שפיתחנו יסייע לניצולים לקבל הטבות שלא קיבלו קודם לכן באמצעות בדיקה פשוטה, קלה ומהירה"

כאן ניתן למצוא  –  את המחשבון באתר הרשות לזכויות ניצולי השואה

לפי הצעת החוק, שיזם ח"כ  מאיר שטרית, בעל דירה בפרויקט פינוי בינוי יהיה זכאי לערבות בנקאית בשווי הדירה החדשה שהיזם התחייב למסור לו; יו"ר הוועדה, ח"כ רגב, אמרה בהקשר זה –  "מיזמים של התחדשות עירונית מהווים את אחד מהפתרונות הטובים למשבר הדיור הקשה"

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד), אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות (הבטחת נכסי בעלי דירות בעסקאות מסוג של התחדשות עירונית), התשע"ה–2014, שיזמו חברי הכנסת מאיר שטרית (התנועה), עליזה לביא (יש עתיד), איציק שמולי (העבודה), ניצן הורוביץ (מרצ), דב חנין חד"ש), נסים זאב (ש"ס), רינה פרנקל (יש עתיד) ואורי מקלב (יהדות התורה)

היו"ר, ח"כ רגב פתחה את הדיון: "מיזמים של התחדשות עירונית מהווים את אחד מהפתרונות הטובים למשבר הדיור הקשה בישראל. מעבר לפתרון במחסור בקרקע, המיזמים הללו מכניסים חיים למרקם הבנוי, מגוונים את הרכב האוכלוסייה ואף דואגים לשמירת השטחים הפתוחים".

היא הסבירה כי הצעת החוק, "נועדה להגן על מתקשרים בעסקאות להתחדשות עירונית ובכך לקדם ולתמרץ עסקאות אלו. החוק היום קובע חובה להבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות באמצעות ערבות בנקאית או בדרך אחרת הקבועה בחוק. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי החובה תחול גם על עסקאות להתחדשות עירונית".

יוזם החוק, ח"כ שטרית: "בפינוי בינוי אדם שמפנה את דירתו, לא מקבל שום ערבות. אם מסר את דירתו והקבלן פושט רגל, לך תחפש. הצעת החוק תגן על הקונה ותסייע בשכנוע הדיירים, שיש להם חששות, לחתום על האישור".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר הדגיש את הצורך להשוות עסקה מסוג זה לעסקה רגילה של קנייה מקבלן והבהיר כי "לעסקה זו יש מאפיינים ייחודיים, כאשר הדייר הוא גם המוכר וגם הקונה, לא משלם כסף מכיסו ואין כספים המועברים לקבלן".

במהלך הדיון עלו שתי סוגיות שהיו"ר, ח"כ רגב קבעה כי יועלו שוב בדיונים לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שמשרדי הממשלה והח"כ היוזם שטרית, יגיעו להסכמות לגביהם:

הסוגיה הראשונה שעלתה היא הצורך שהחוק יקבע מהו מנגנון לקביעת ערך הדירה החדשה, על פיה ייקבע גובה הערבות: עו"ד נועה עמירב פטאל מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמרה כי "אין צורך לקבוע את מנגנון ההסכמה לקביעת ערך הדירה החדשה. לא הגיעו אלינו תלונות בתחום הזה". היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד רוזנר הגיב כי "נקודת המוצא של החוק היא שקיים פער בין היזם לדיירים וקביעת הסכמה מרוקנת את החוק מתוכנו כי היזם יכתיב את ערך הדירה הנמוך ביותר". עו"ד אהוד נדב, היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ, אמר כי "אין צורך להעמיס עוד עלות של שמאי. היזם שהולך לבנק לברר מימון, מציג דוח אפס, שם צריך להצהיר על מחיר הדירות, שמתבסס על שמאות. על כך השיב עו"ד רוזנר כי "אם יוצג לפני הדייר דוח אפס של הבנק אז ממילא יש הסכמה על השמאי ואם דוח אפס לא מוסכם, הולכים לשמאי של פינוי בינוי, וזה מה שהצעת החוק קובעת".

סוגיה נוספת, שהועלתה על ידי נציגי הבנקים, היא הקושי במתן ערבות במקביל לכל הדיירים, בעת שיעבוד הדירה: עו"ד אורלי דותן מבנק הפועלים: "בפינוי בינוי מדובר במאות או עשרות אנשים הכרוכים בעסקה ולוקח חודשים או שנים להחתימם. יהיה קושי ארגוני להיכנס לעסקה בו זמנית". במקום זאת, הציעה "אפשרות של יצירת נאמנות- שהבנק ייתן התחייבות מוגבלת בזמן, למתן הערבות ובמידה והערבות לא תינתן- השעבוד יתבטל". היא הוסיפה כי "אפשרות נוספת לפתרון היא שעו"ד המייצג את הדיירים יאסוף מראש את כל הערבויות והשעבוד יימסר תמורת הערבות".

ח"כ שטרית, אמר כי אינו מתנגד לבחון את הפתרונות, אך "מציע לאשר בקריאה ראשונה כך ואז לדון בהם"  החוק אושר לקריאה ראשונה פה אחד, בקולותיהם של חברי הכנסת רגב ושטרית

מדריך פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת

ועדת הכספים אישרה הבוקר (ד') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מע"מ אפס על דירה ראשונה ברוב של 10 בעד מול 6 נגד. עתה תעבור הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת חאישורה הסופי אולם לפי שעה לא ברור מתי תתקיים ההצבעה. חברי כנסת מהאופוזיציה שטענו אתמול, כי חלק מהנושאים שנידונו בימים האחרונים הם "נושאים חדשים", המחייבים אישור של ועדת הכנסת על-מנת שניתן יהיה להמשיך לדון בהם ולאשרם לקריאה שנייה ושלישית, משכו את בקשתם לדיון בוועדת הכנסת.

שחר אבישי, מנהל מערך ייעוץ משכנתאות באקסלנס: "בנובמבר ובדצמבר צפויים מבצעים של קבלנים, שידחפו כלפי מעלה את הביקוש למשכנתאות". הוא מוסיף כי "ההמתנה של הלווים הצעירים לחוק מע"מ 0 מיתנה את הביקושים למשכנתאות באוקטובר, ויחד עם עיתוי החגים, שחלו השנה מאוחר יחסית לשנה שעברה, הביאה לירידה בהיקף הביקושים למשכנתאות בחודש האחרון". כך אומר שחר אבישי, מנהל מערך ייעוץ משכנתאות באקסלנס, בעקבות פרסום הנתונים על הירידה בהיקף המשכנתאות בחודש אוקטובר.

אבישי מציין, עם זאת, כי "רמות הביקושים ממשיכות להיות גבוהות, ואף צפויות לגדול בנובמבר ובדצמבר, על רקע מבצעים ומרתונים של הקבלנים, שצפויים למשוך את הביקושים כלפי מעלה. המגמה ארוכת הטווח לא השתנתה – הדירות יקרות יותר מביאות למגמה של עלייה בהיקף המשכנתאות, ואי הודאות של רוכשי הדירות נמשך. היום שוב התפוצצה ישיבה על חוק מע"מ 0 ונראה שטקטיקת האי ודאות ממשיכה להיות הדרך המועדפת להתמודד עם מחירי הדירות והביקושים הגבוהים ועם ההיצע הנמוך".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה היום כי בחודש אוקטובר 2014 נמשכה השפעת מבצע "צוק איתן" על מספר כניסות המבקרים לישראל: 311 אלף כניסות מבקרים לישראל נרשמו בחודש אוקטובר, ירידה של 21% לעומת מאוקטובר 2013.

מבין כניסות המבקרים, נרשמו 276 אלף כניסות של תיירים (19% פחות אוקטובר אשתקד) ו-35 אלף כניסות של מבקרי יום (ב-36% פחות אוקטובר 2013), 12,700 מהן היו של נוסעים בשיוט.

בנוסף מסרה הלמ"ס כי באוקטובר השנה נרשמו 522 אלף יציאות לחו"ל של ישראלים, מתוכן 461 אלף יציאות היו דרך האוויר, 49 אלף יציאות היו דרך היבשה והשאר (12 אלף יציאות) היו דרך הים. באוקטובר השנה יצאו לחו"ל 485 אלף ישראלים, 96% מתוכם יצאו פעם אחת בלבד .