היום נערך טקס הנחת אבן הפינה לרגל התחלת בניית הפרויקט להשכרה ארוכת טווח ברמת השרון. הטקס נערך במעמד שר האוצר, יאיר לפיד, ממלאת מקום ראש עיריית רמת השרון, שירה אבין, מנכ"ל חברת "דירה להשכיר", עוזי לוי ונציגי חברת אביב שייבנו את הפרויקט.

פרויקט הדיור להשכרה ארוכת טווח אותו מקדמת חברת "דירה להשכיר" הינו חלק מתכנית הדיור הרחבה שמוביל קבינט הדיור ברשות שר האוצר, יאיר לפיד, במטרה להוריד את מחירי הדיור ולאפשר לזוגות צעירים בישראל לרכוש דירה. כן זה מצטרף ליוזמות הנוספות של לפיד שבינתיים לא עוזרות לרבות תוכנית מע"מ אפס ומחיר מטרה.

הפרויקט ייבנה על ידי חברת אביב ושות' ומהווה חלק מהתכנית לבניית 150,000 יחידות דיור להשכרה בעשר שנים הקרובות ובמסגרתו ייבנו 246 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח מהן 61 במחיר מפוקח לפני "תוספת שבס" כאשר סיום בניית הפרויקט צפוי בתוך כשלוש שנים. על בניית הפרויקט אכלוסו ותנאי השכירות שיינתנו לדיירים אחראית חברת " דירה להשכיר" .

המכרז ברמת השרון נוהל על ידי הוועדה הבין משרדית בראשות סגן בכיר לחשבת הכללית ובהשתתפות אגף התקציבים, ונציגי רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. המכרז הינו חלק ממספר מכרזי חלוץ לקראת שיווק אלפי יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך. בחודשים הקרובים צפויים להתפרסם מכרזים נוספים לדיור להשכרה ביניהם 390 יחידות דיור במתחם הגדנ"ע בתל אביב ו-1200 יחידות דיור במתחם הרופאים בתל השומר.

במסגרת פרויקט הדיור הלאומי ובהתאם להוראות רשות מקרקעי ישראל, דייר שיחתום על חוזה במתחם יוכל להתגורר בו 5 שנים עם אופציה להארכה ב-5 שנים בכל פעם שחוזה השכירות מסתיים. תנאי השכירות וחוזה השכירות מוגדרים מראש בתנאי המכרז. עדכון המחיר בכלל הדירות, בהתאם להמלצות צוות 90 הימים, יהיה מפוקח וצמוד למדד המחירים לצרכן בלבד לתקופה של 3-5 שנים. לאחר מכן יועלה שכר הדירה לכלל הדיירים ב-1% לשנה בלבד לכל היותר.

שר האוצר, יאיר לפיד: "הפרויקט הזה הוא הצעד הראשון למהלך שישנה מן היסוד את שוק הדיור בישראל. אנחנו נכניס עשרות אלפי דירות להשכרה לאזורי הביקוש, מה שיוריד את מחירי הדיור שמאיימים למחוץ תחתם דור שלם של ישראלים צעירים. מכאן אני נוסע לישיבת קבינט הדיור בירושלים, שם נאשר את ההחלטה לשיווק מתחם הגדנ"ע בדרום ת"א כמתחם דיור להשכרה לטווח ארוך. המתחם הזה יוסיף עוד 390 יחידות דיור להשכרה, רבע מהן, כמו בכל הפרויקטים של הדיור להשכרה, יהיו במחיר מפוקח. הדיור להשכרה ארוכת טווח הוא נדבך מרכזי בתוך תכנית הדיור המלאה שלנו, אשר כוללת את מע"מ אפס, שצפוי לעבור בחודש הקרוב בכנסת; מחיר מטרה; פינוי מחנות צה"ל; בניית מעונות לסטודנטים ומתחמי מגורים חדשניים במכולות ובמבנים יבילים; תכנית "נתיב לדירה"; הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל; הסכמי הגג שיגיעו בשנה הבאה למאה אלף יחידות דיור; הועדה לתכנון מתחמים מיוחדים שהקמנו ושכבר החלה לפעול ותאפשר לנו תכנון בהליך מואץ לעשרות אלפי יחידות דיור; "חוק שכירות הוגנת" שלא יאפשר הקפצות מחירים לשוכרי דירות וצעדים רבים נוספים. המטרה שאני מציב היא אחת: שזוג צעיר ממעמד הביניים יוכל להרשות לעצמו לרכוש דירה. מדינת ישראל לא רואה יותר בקרקע מקור למקסום הכנסות המדינה, אלא תשתית ציבורית שנועדה לשרת את אזרחי ישראל".

מנכ"ל חברת "דירה להשכיר", עוזי לוי: "אביב ברמת השרון הינו פרויקט ראשון מתוך רבים שנשיק בשנים הקרובות. דיור בשכירות ארוכת טווח הינה מתכונת דיור מקובלת ביותר בעולם המערבי, גם בישראל ככלכלה מפותחת יש מקום להתפתחות מתכונת דיור כזו. "דירה להשכיר" שוקדת על פיתוח וקידום פרויקטים של אלפי יחידות דיור במטרה לאפשר לזוגות צעירים בישראל ליהנות ממגורים ברמה גבוהה ובעלות סבירה. בכדי להבטיח מגורים באיכות גבוהה לאורך זמן, קו מרכזי בפעילות החברה יהיה שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי בתחומי המימון, היזמות והביצוע".

 

המגמה השלילית בבורסות העולם באוקטובר 2014, נתנה אותותיה גם בענף תעודות הסל בישראל, ולפיכך נבלמה המגמה להפניית השקעות חדשות לתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל – כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר. לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "מתחילת שנת 2014 הושקעו כ-5.9 מיליארד ₪ בתעודות סל מנייתיות בחו"ל, אך בחודש החולף הושקע רק כ-10 מיליון ₪ בתעודות על מדדי מניות בחו"ל, וזאת לאור הירידות החדות שהיו בבורסות העולם באוקטובר 2014. הגם זאת, המשיכה המגמה של פדיון תעודות מנייתיות בארץ, כך שמתחילת השנה עד אוקטובר (כולל) נפדו כ-650 מיליון ₪ מתעודות על מניות בארץ, מהם כ-14.5 מיליון ₪ בחודש החולף ".

לדברי סולומון, "שוק תעודות הסל בישראל מנהל נכון לסוף חודש אוקטובר 2014 כ-114.1 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת כ-114.5 מיליארד ₪ שנוהלו בסוף חודש ספטמבר 2014. הירידה בהיקף הנכסים המנוהלים, הינה לאור ירידות השערים בבורסות."

מבדיקתו של סולומון עולה בנוסף כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל הינו: כ-24.5% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-28 מיליארד ₪,
כ-29.5% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-33.8 מיליארד ₪, כ-18.7% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של למעלה
מ-21 מיליארד ₪, וכ-22% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של למעלה מ-25 מיליארד ₪ (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל,
סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

לדברי סולומון, בחודש אוקטובר 2014 המגייסת המובילה הינה הראל תעודות סל (כ-258 מיליון ₪). מתחילת השנה המגייסת המובילה היא פסגות תעודות סל (למעלה מ-2.4 מיליארד ₪). מבחינת נתחי השוק, הרי שקסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה מחזיקה ב-30.1% מהשוק, ואחריה נמצאת תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש שמחזיקה ב-29% מהשוק. פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.8%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.1% משוק תעודות הסל."

בתגובה להחלטת שר האוצר לפיד לאשר היום ה-3.11 רכישת 2000 דירות להשכרה באמצעות החברה הממשלתית בעלות של 400 מיליון שקלים אמר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "זה פתטי. מצד אחד הממשלה, שהיא הריבון והבעלים על קרקע המדינה, איננה משכילה לייצר יותר מ-40 אלף דירות לשנה, ובכך מעלה במו ידיה הן את מחירי הדיור והן את מחירי השכירות העולים כמעט בהתאמה, ומצד שני אותה ממשלה מייצרת "אספירין" על חשבון משלם המיסים ורוכשת מכספי ציבור כמות מוגבלת של דירות שספק רב, אם בכלל, תשפיע על המחסור בדירות להשכרה. מילא, אם הממשלה היתה מכריזה בריש גלי על מדיניות של חזרה רבתי לבנייה ציבורית סוציאליסטית כפי שהיה בימי מפא"י, בשנו החמישים והשישים של המאה שעברה, הייתי עשוי אולי להבין זאת. מילא, אם היתה מכריזה על תכנית חומש כוללת של בנייה להשכרה , זאת לצד שיווק קרקע מוגבר לבנייה למגורים, הייתי מבין זאת. אולם בתור החלטה נקודתית ספוראדית? פתטי. זו המילה..

שי רונן, מנכ"ל ובעלים של MY HOUSE לשיווק פרויקטים למגורים ותמ"א 38: "לפיד יזכה כשיגמור את הקדנציה היחידה שלו בממשלת ישראל בתואר המפוקפק "אלוף האלתורים". אחרי האלתור מספר 1, ביטול המע"מ, שגרם עד כה לנזק אדיר, לרוכשים ויזמים לשבת על הגדר, ורק העלה עוד יותר את מחירי הדיור, הגיע תור "אלתור מספר 2" של רכישת דירות להשכרה. הבעיה שלי איננה בכך שאלתור זה ייקבר בסופו של דבר ככל הנראה קבורת חמור אלא בכך ש עצם הצגתו גורמת בפעם המי יודע כמה לבלבול ציבור הרוכשים, בלבול היזמים והסטת תשומת לב מהמטרה העיקרית – פתרון משבר הדיור, אל פתרונות קוסמטיים של ייאוש שלצערי יגרמו בסופו של דבר רק לנזק, ורק יעלו עוד יותר את דמי השכירות ואת מחירי הדיור בכלל, עד שהחלטה זו תתבצע, אם בכלל. בכסף הזה, 400 מיליון שקלים, מוטב היה אם היו משקיעים אותו בקידום פתרונות הרבה יותר ישימים ומהירים דוגמת יישום תמ"א 38 בתל אביב וערי גוש דן בקצב מהיר יותר, מה שישפיע ללא ספק על הרגעת שוק הנדל"ן בכלל, ובתוך זה גם שוק השכירות המבעבע.

היזם אורן מור, מנכ"ל אייקום, מומחה להתחדשות עירונית: "זהו לצערי עוד אבן גולל על קבורת ההתחדשות העירונית בכלל והפינוי בינוי בפרט. הצורך הבהול לפתע ברכישת 200 דירות להשכרה, הינו סימפטום של הזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל הממשלה הנוכחית, את הפתרון האמיתי היחידי שיוכל גם לייצר רבבות יחידות דיור חדשות וגם להעניק לדור הצעיר, עתידה של מדינת ישראל,תקווה כלשהי לדיור בר השגה במחיר סביר ובאזור הביקוש. מעבר לבזבוז המיותר של 400 מיליון שקלים, מעידה פעולה זו על מיס קונספציה ותעדוף לא נכון בעליל גם של פקידי האוצר וגם יתר משרדי הממשלה, שעיניהם טחו לראות כי הם מחפשים את האור מתחת לפנס בכל מיני פתרונות אינסטנט, זאת במקום פתרון אסטרטגי רציני וארוך טווח דוגמת הפינוי בינוי שייצר לא רק רבבות יחידות דיור חדשות, אלא גם אלפי מקומות עבודה, ייצור צדק חברתי, ויעניק סוף, סוף שמץ של תקווה לזוגות הצעירים ומשפרי הדיור לעתיד טוב יותר."

 

בנק לאומי צריך לשלם מיליארדים על כך שעזר (לטענת רשות המס האמריקאית) ללקוחות אמריקאים להעלים מס.  עד כאן, ניחא, אבל מה עם המנהלים ? למה הם יוצאים בלי קנס? עזבו קנס, היו רווחים גדולים בשנים האחרונות שבגינם המנהלים קיבלו בונוסים, אבל מסתבר שזה לא בדיוק רווחים אכותיים, יש בדרך הוצאה של 2 מיליארד, אז בעולם רציונלי ואמיתי, זה  אמור להקטין את הרווח ואת הבונוסים. המנהלים צריכים להחזיר את הבונוסים. לא במקרה הזה,   ולא במקרים אחרים שקורים בארץ – המנהלים נהנים מרווחים, וכשמסתבר בדיעבד שהרווחים מנופחים, אז מה? אז הם כבר לא מחזירים חלק מהבונוסים.
"תשמעו סיפור שלא ייאמן: בכירים בבנק לאומי חשודים שאיפשרו ללקוחות אמריקאים להעלים מס מהרשויות בארה"ב, ואתם ואני עומדים לשלם על זה מעל 2 מיליארד ש"ח!" כותבת זהבה גלאון , יו"ר סעית מרץ, " ככה זה קרה: בשלוש השנים האחרונות בנק לאומי נחקר על ידי רשויות המס האמריקאיות, …שטוענות כי הבנק עזר ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מס. הטענות ככל הנראה נכונות וידועות לכל המעורבים בדבר, וההסתבכות הזאת לפי הפרסומים האחרונים אמורה לעלות לנאשמים כ-2.4 מיליארד (!!) ש"ח. אבל אם הייתם מצפים שהבכירים והבכירים לשעבר בלאומי יהיו מוטרדים, תחשבו שוב. כבר לפני למעלה מעשור, הדירקטוריון של הבנק אישר לנושאי המשרה הבכירים בבנק פטור מאחריות במקרים כאלה. המשמעות היא שלא הם ישלמו במקרה שייתפסו, אלא שהבנק עצמו יישא בקנס. או בתרגום חופשי: מי שמחזיק במניות הבנק ישלם ובמקרה של לאומי, למרבה הצער, אלה ממשלת ישראל וקרנות הפנסיה שלכם ושלי."קחו לדוגמא את גליה מאור, מי שהיתה בתקופה הרלוונטית יו"ר קבוצת לאומי, ופעלה מול אותם עברייני מס. למרות המעורבות הישירה שלה בסיפור הזה, אין לי ספק שהיא רגועה היום מאוד. אמנם, בשנות עבודתה בבנק היא נהנתה מתגמול של יותר מ-80 מיליון ש"ח, שהגיע בין היתר מהרווחים האדירים שהבנק השיג באמצעות הפעילות שנמצאת עכשיו בחקירה, אבל כשהבנק עומד לשלם על הפעילות הזאת אף אחד לא מבקש ממנה להחזיר את הכסף.

"יחד עם חברתי לסיעה, ח"כ תמר זנדברג, פנינו לאחרונה לכל הגורמים שרשאים להתערב, בבקשה שיעצרו את הכופר שכולנו עומדים לשלם כדי להגן על בכירי לאומי שסרחו. שר האוצר והמפקח על הבנקים ענו לנו שהם נמנעים להתערב כי מדובר בחקירה של "רשויות אכיפה זרות". איזה שטויות. ההסדר שפוטר את בכירי הבנק מאחריות וסכום העתק שכולנו הולכים לשלם עליו, הם מקומיים מאוד. אנחנו מחכות עדיין לתשובת מבקר המדינה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בתקווה שייענו לבקשתנו לעצור את התשלום ולהטיל אחריות אישית על מי שחשודים בעבירות.

"אני פונה כאן שוב לשר האוצר. לפני שהציבור משלם עוד הפעם על הפשעים של אליטת ההון חסרת הבושה, לפני שההבטחות שלך "למצוא את הכסף" ו"לפעול למען מעמד הביניים" שוב מתגלות כדיבורים חלולים. תעצור את הדבר הזה. אל תאפשר לגליה מאור וליתר הבכירים שהרוויחו מיליונים מפעילות בלתי חוקית להשתמש בכסף של הציבור כדי לנקות את עצמם מאחריות. אל תאפשר להם להמשיך לצחוק, עם הכסף של כולנו, כל הדרך אל הבנק

מיטב דש מפרסמים תחזית ביצועי קופות הגמל באוקטובר 2014; התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות צפויה לנוע בין תשואה שלילית של 0.2% לבין תשואה חיובית של 0.2%.

אוקטובר היה  חלש יחסית בתעשיית קופות הגמל. כך עולה מניתוח של מיטב-דש.

בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת), יציגו באוקטובר 2014 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת אפסית. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה שלילית של 0.4% לבין תשואה חיובית 0.4%.

ירידות השערים בשוקי המניות בחו"ל (באירופה וביפן), בשוקי המניות בארץ ובשוק האג"ח הקונצרני המקומי פגעו בתשואות החודש. מנגד, עליות השערים בשוקי המניות בארה"ב, באגרות החוב הממשלתיות בארץ (הצמודות והשקליות, בדגש על הארוכות) והתחזקות המט"ח (בעיקר הדולר והאירו) פעלו כגורם ממתן.

בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת (עד ה-30 לחודש שהוא היום האחרון לחישוב התשואות בקופות הגמל): בארה"ב מדד ה-S&P עלה ב-1.1%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.9%, ומדד הנאסד"ק עלה ב-1.6%. באירופה נרשמה מגמה שלילית חזקה: ה-DAX הגרמני ירד ב-3.8%, ה-Eurostoxx 50 ירד ב-5.9% וה-CAC הצרפתי ירד ב-6.2%. גם ביפן נרשמה מגמה שלילית מובהקת והניקיי ירד בשיעור של 3.2%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית: מדד ת"א 25 ירד ב-2.4%, מדד ת"א 100 ירד ב-2.2%, מדד ת"א 75 ירד ב-4.1% ומדד יתר 50 ירד ב-6.9%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים זעירות: מדד התל בונד 20 ירד ב-0.1%, מדד התל בונד 40 ירד ב-0.3% ומדד התל בונד 60 ירד ב-0.2%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו ב-0.7% .

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלה בשיעור של 1.0%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על מגמה מעורבת, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.4%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו ב-0.9%, ואילו האג"חים לטווח של 10–5 שנים עלו ב-0.5%. עליית המדד הכללי ב-1% נובעת מהתרומה של אגרות החוב לתקופה של יותר מ-10 שנים שעלו בתלילות.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-1.0%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-0.5% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו בשיעור תלול של ב-1.7%. המק"מים נותרו ללא שינוי והגילונים עלו ב-0.1%.

מיטב דש מפרסמים סיכום חודשי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות: המסורתיות גייסו באוקטובר כ-3.1 מיליארד; נרשמו פדיונות כבדים של כ-2.5 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות, כמעט חצי מהפדיונות בכל השנה - כ-6 מיליארד ₪

כלכלני מיטב דש מפרסמים סיכום חודשי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, וקבעים כי חודש אוקטובר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, נרשמו ירידות במדדי המניות המקומיים ובאגרות החוב הקונצרניות, ומנגד – עליות באגרות החוב הממשלתיות על רקע העליות באג"ח ממשלת ארה"ב. הקרנות המסורתיות רשמו החודש גיוסים של יותר מ-3.1 מיליארד ₪ המתחלקים לכ-2.2 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות וכ-840 מיליון ₪ בקרנות המחקות. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-1.6 מיליארד ₪ – ירידה של כ-35% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-20.6 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רשמו החודש עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-1%, מדד ממשלתי שקלי עלה ב-0.8% ועלייה של 1.2% נרשמה במדד ממשלתי צמוד. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-1.5 מיליארד ₪ – ירידה של כ-15% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות הממשלתיות עומד על יותר מ-15.3 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידות שערים – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידה של עד כ-0.3% ומנגד, נרשמה עלייה של 0.1% במדד קונצרני כללי בהובלת מדדי קונצרני צמוד מט"ח (!) ותל-בונד שקלי. בהמשך לתשואות השליליות החודש ולמגמה השלילית ברבעון ה-3, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש פדיונות גדולים של כ-550 מיליון ₪ – עלייה קלה בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני מסתכמים לכ-1.9 מיליארד ₪.

ירידות במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה שלילית של עד כ-2.4%. מדד ת"א 75 המשיך והעמיק את הירידות עם תשואה שלילית של 4.1%. הקרנות המנייתיות סיכמו את חודש אוקטובר עם פדיונות קלים, זאת לעומת גיוסים של כ-620 מיליון ₪ בספטמבר. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-180 מיליון ₪, 1/3 מתוכם נותבו לקרנות המחקות. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות המנייתיות1 מסתכמים לכ-3.6 מיליארד ₪.

קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לגייס תוך שהן נהנות מפיחות השקל כלפי הדולר. החודש הסתכמו הגיוסים ב-560 מיליון ₪ – ירידה קלה בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח חו"ל מסתכמים בכ-2 מיליארד ₪.

חודש של פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות איבדו החודש כ-2.5 מיליארד ₪. מתחילת השנה, סך הפדיונות בקרנות הכספיות עומד על כ-6 מיליארד ש"ח. בהמשך לכך, הקרנות השקליות איבדו החודש כ-30 מיליון ₪ וכ-450 מיליון ₪ מתחילת השנה.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-31.10.14 כ-270.9 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-55.5 מיליארד ₪.

לאור פרסומים לא מדויקים באשר לפיקוח על זירות המסחר, מבקשת רשות ניירות ערך להבהיר לציבור כי הפיקוח על זירות אלו טרם החל, ועל הסיכונים הכרוכים בכך

בישראל פועלות זירות מסחר רבות שסוחרות מול לקוחות במכשירים פיננסים מורכבים באמצעות מערכות מסחר אינטרנטיות. המכשירים הפיננסים הבולטים הנסחרים בזירות אלה הינם: חוזה הפרשים (CFD – contract for differences), אופציה בינארית (binary option) ועסקת ספוט מתגלגלת (rolling spot forex). המכשירים הללו מוצעים על נכסי בסיס שונים אך בעיקר על מטבעות (מכאן גם כינוין של חברות אלה – חברות "פורקס").

לאחרונה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד – 2014, אשר נועדו להחיל פיקוח על פעילות זירות המסחר. התקנות צפויות להתפרסם ברשומות בקרוב, אולם מועד תחילתן הוא שישה חודשים לאחר הפרסום ברשומות. הפיקוח לא יחל מיד ביום התחילה אלא ביחס לכל זירה שהגישה בקשה לרישיון – לאחר סיום הליכי הרישוי שלה.

רשות ניירות ערך מבקשת להבהיר, כי בניגוד לפרסומים לא מדויקים שהיו בנדון, הפיקוח בפועל על פעילות שבגינה נדרש רישיון זירת סוחר טרם החל ולאף אחת מן הזירות אין כיום רישיון לפעילות מטעם הרשות.

לאור האמור, על הציבור להביא בחשבון את הסיכונים הרבים הכרוכים בפעילות זירות המסחר עד תחילת הפיקוח. סיכונים אלו כרוכים בין היתר במורכבות הפעילות, מינוף גבוה, רף שקיפות נמוך, יציבות הזירה, והיותה לעיתים קרובות צד נגדי לעסקה שמבצע הלקוח. גם אחרי תחילת הפיקוח תהיה הפעילות בזירות כרוכה בסיכונים, אולם בהיעדר פיקוח, הסיכונים הללו גדולים במיוחד.

"לא צריך לחפש פתרונות קסם חדשים ויצירתיים, אלא לראות את העבר – המשכנתאות המסובסדות לזכאים"

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות, התייחס היום להצעת החוק בנושא העלאת גג מימון המשכנתא ל-90%, ואמר כי "הצעת החוק היא צעד קטן אך לא מספיק שמבצעת מדינת ישראל לטובת הזוגות הצעירים בתחום הדיור. העלאת גג מימון המשכנתא לגובה של 90% אמנם תשיג את המטרה של רכישת דירה ע"י זוגות צעירים בעלי הון עצמי נמוך, אך גם תעודד אותם לקחת משכנתא עם מגבלות מימון שהופכות אותה ליקרה, בתנאים שקובעים הבנקים, ותכניס אותם לחובות שילכו ויתפחו. לא צריך לחפש פתרונות קסם חדשים ויצירתיים, אלא לראות את העבר – המשכנתאות המסובסדות לזכאים. אלו הציעו תנאי מימון אטרקטיביים, כאשר המשכנתאות הללו לא נחשבו לחלק מהמימון הבנקאי ובפועל העלו את גג המימון של המשכנתא, והוזילו את העלויות לצעירים. הענקת המשכנתאות נקבעה לפי קריטריונים שקבעה המדינה שיכלה לתעדף את אזורי הפריפריה או זוגות מעוטי יכולת, ויחד עם מענקי מקום שונים נתנו מטריה הולמת לנושא רכישת דירה ראשונה, וכך סייעה לא רק לזוגות צעירים, אלא גם עודדה מגורים בפריפריה ושירות צבאי. צעדים פופוליסטיים כמו הצעת החוק הנוכחית אולי נראים טוב בבחירות, אבל בשטח הדרך ליישומם ארוכה והם אינם מביאים את הציבור ליעד הנכסף.

 

משרד הכלכלה שם לו כיעד להגדיל את היקף המכירות של חברות ישראליות בחו"ל. לפיכך, השיק המשרד, באמצעות מינהל סחר חוץ, תכנית חדשה ונרחבת בשם "כסף חכם", המעניקה ליווי מקצועי וסיוע בגובה 50 מיליון שקלים לחברות המשווקות לחו"ל במטרה להשיג גידול משמעותי בהיקף המכירות של החברות המשתתפות בתכנית לעד שני שווקי יעד.

התכנית מבוססת על יצירת תהליך ממוקד ומעמיק של החברות בשווקי יעד ותכלול אבני דרך על פי לוחות זמנים מוגדרים, לפרק זמן של שנתיים עם אפשרות להארכה לשנה נוספת. החברות המשתתפות בתכנית יזכו לליווי של מערך הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה, יועצים שיווקיים וגופים מקצועיים נוספים. היקף התמיכה הכספי המרבי לו תזכה כל חברה הוא 500,000 שקלים.

המקצה הראשון הסתיים ב- 7/10/2014 ומיד בסיומו נפתח המקצה השני לתכנית "כסף חכם", אשר יסתיים בסוף שנת 2014. במסגרת מקצה זה יתקיים גם "מקצה ייעודי לאוכלוסייה הערבית" בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה. המקצה הייעודי יאפשר לעודד חברות להתמודדות על קבלת סיוע בתנאי סף נוחים יותר ושיעורי תמיכה מוגדלים.

 

הצעת חוק להגדלת המשכנתא עד ל-90%  ממחיר הדירה, צפויה להיות מאושרת היום על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.  הצעת החוק מתייחסת למתן  משכנתא לרוכשי דירה ראשונה, והיא מרחיבה את שיעור המשכנתא באופן משמעותי  – מ-50%-70% ל-90! . על הצעת החוק חתומים ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שמעון אוחיון, רוברט אילטוב וחמד עמאר מישראל ביתנו.יוזם הצעת החוק, הוא  יו"ר ישראל ביתנו, שר החוץ אביגדור ליברמן, כשמטרתו  לספק פתרון שייקל על זוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה.

המשמעות הפרקטית היא שכולם (כמעט כולם) יוכלו לרכוש דירה! 10% הון עצמי , לעומת 25%-30% שצריך כיום, זה סכום שיחסית קל לגייס. לא דווקא כהון עצמי אמיתי; גם החלק הזה יוכל להיות מגוייס דרך הלוואות. איך זה עובד? הרוכשים יכולים לפנות לבנקים לקבל מימון (בלי קשר לדירה), לפנות לכרטיסי אשראי לקבל הלוואה, לחברות ביטוח, ולגופים פיננסים נוספים. עם הגיוס ממקורות אלו הם יכולים לפות לבנק המשכנתאות שלמרות שחשוב לו מאיפה הגיע הכסף (אותן 10%), הוא לא באמת יכול לדעת ברוב המקרים עם מדובר במימון או הון עצמי אמיתי.  ועל רקע זה ברור שהצעת החוק הזו בעייתי. כבר היום עם הון עצמי לכאורה של 25%-30%, רוכשים מצליחים להשיג מימון גם להון זה, אז כמובן שכשדרישות ההון ייקטנו/ יפחתו בהתאמה רבים יותר יוכלו, להשיג הון עצמי ולגייס כסך לדירות – האם זה מה שיוזם החוק רצה? נראה לנו שלא!  

לדברי ח"כ לוי-אבקסיס, "מדובר בתיקון לחוק חשוב מאד למעמד הביניים בישראל ולמעשה לכל מי שחולם לרכוש דירה ראשונה. המצב כיום מדיר מלכתחילה אוכלוסיות גדולות מהאפשרות לרכוש דירה ראשונה, מאחר והדרישה להון עצמי בגובה כמעט שליש מעלות הדירה היא דרישה שמרבית המעוניינים ברכישת דירה ראשונה אינם יכולים לעמוד בו. בכל שנה אנו רואים כיצד המשכנתאות חוזרות לקופת האוצר ונשאר עודף תקציבי כי זוגות מגלים שהם אפילו לא מסוגלים לגייס את ההון העצמי כדי להתחיל את המהלך – הגיע העת לשנות את המציאות הזו. במסגרת התיקון לחוק נדרש ששני בני הזוג יעבדו ובנוסף נדרש להראות יכולות הכנסה מסוימות, ועדיין, השינוי שאנחנו מבקשים לבצע עשוי להקל משמעותית על זוגות צעירים ברחבי הארץ שבשבילם רכישת דירה עד היום הייתה רק בגדר חלום".

הכל נכון, אבל גב לוי-אבקסיס – כמה מגיעים מהר מאוד למשבר פיננסי, כשאין יכולת להחזיר את החוב, כשלוקחים הלוואה גדולה מדי, שחיים ברמת חיים גבוה ממה שאפשר, בסוף זה מתפוצץ בפרצוף של כולנו – זה הרי בדיוק מה שקרה באמריקה הגדולה לפני 6 שנים- משבר סאבפריים, ובמילים אחרות משבר משכנתאות!

איך רוכשים דירה בלי הון עצמי – זה מסוכן!

לוי אבקסיס פרסמה מאמר בגלובס שמצדיק לכאורה את גישתה. במאמר טוענת לוי אבקסיס – "אותם צעירים שאין להם הון עצמי נאלצים בלית ברירה לבצע קומבינות של הלוואות על הלוואות מחברים, מבני משפחה, משניים או שלושה בנקים שונים בדמות הלוואות קטנות שמתחברות להלוואה אחת גדולה שאף אחד לא היה נותן להם לאור יכולת השתכרותם. ויש את מה שכולם – כולל משרד האוצר – יודעים אבל מעלימים עין, וזה שרבים מאלו שלא מסוגלים לגייס הון עצמי הולכים לשוק האפור ולוקחים הלוואות בריביות רצחניות וזה קורה כל יום ולאור היום".   אבל גב' לוי אבקסיס, זאת בדיוק הבעיה, ואת לא פותרת אותה. עכשיו יהיה להם יותר קל לעשות את הטריקים האלו, הם פשוט ייקחו 10% מערך הדירה כהלוואות על גבי הלוואות (משפחה, חברים, בנקים, חברות כרטיסי אשראי ועוד) ורק אז הם ייפנו לבנק וייקחו משכנתא של 90%. כמות האנשים שתרכוש דירה בדרך הזאת תהיה פי כמה וכמה מאשר בעבר.  במה זה לכל הרוחות יעזור?   אולי תהיה להם דירה, אבל זה יהיה מינוף מטורף, השתעבדות להלוואות גדולות, השתעבדות לדירה, וזה יינפח את שוק הדירות – מפה ועד משבר משכנתאות הדרך היא מאוד קצרה.

מחשבון משכנתא

מדריכים נוספים:

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

למדריך מס רכישה

ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?

לנתוני ריבית משכנתא מעודכנים

 

דירקטוריון הבורסה אישר השקתו של מדד חדש – תל בונד-ריבית משתנה, מדד תל-בונד העשירי שמחשבת הבורסה. המדד יושק ב-2 בנובמבר 2014. במדד צפויות להיכלל 16 אג"ח קונצרניות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה, בשווי שוק של כ-13.2 מיליארד ₪, הכלולות במאגר תל-בונד (כ-250 אג"ח בשווי שוק של כ-230 מיליארד ש"ח).

הבורסה תשיק את המדד החדש לאור הביקוש הגבוה למוצרי תל-בונד, ולאחר שהתקיים הליך התייעצות עם פעילים בשוק בהם מנפיקי תעודות סל וקרנות מחקות, גופים מוסדיים ופעילי אג"ח. המדד צפוי לעניין משקיעים הצופים עליית ריבית וכן משקיעים המבקשים לגוון את תיק השקעותיהם באג"ח קונצרניות בריבית משתנה.

אג"ח בריבית משתנה זוכות כיום לייצוג מינורי במדדי תל-בונד (כ-6% ממדד תל בונד-מאגר) ולכן השקת מדד זה והנפקת מוצרים שיעקבו אחריו צפויות לתרום לסחירות באג"ח אלו.

שווי תעודות הסל והקרנות המחקות העוקבות אחר מדדי תל-בונד עומד כיום על כ-25 מיליארד ש"ח, כאשר על 3 מדדי תל-בונד האחרונים שהשיקה הבורסה כבר הונפקו כ-4 מיליארד ש"ח. לכך יש להוסיף קרנות נאמנות רגילות ומוצרים נוספים, שחלקם פועלים כמוצרים מחקים ללא מדיניות מוצהרת.

לדעת פעילים בשוק, השקת מדד אג"ח בריבית משתנה תעורר בטווח הארוך הנפקות של אג"ח מסוג זה, בדומה למדד תל-בונד שקלי שהחל את דרכו עם 19 סדרות בלבד וכיום מונה 46.

המדד צפוי לעמוד בכל תנאי הסף הנדרשים על מנת שיוכל להוות נכס בסיס למוצרי מדדים. סף הדירוג המוצע לאג"ח שיכללו במדד החדש הופך אותו למדד אפשרי להשקעה עבור המשקיעים מוסדיים.

לדברי רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים: "בהשקת המדד החדש מיישמת הבורסה, הלכה למעשה, את מדיניותה להרחיב את מגוון המדדים המוצעים על ידה וממילא את מגוון המוצרים הפיננסיים שייסחרו בבורסה ויעקבו אחרי מדדים אלו. הבורסה תמשיך להטות אוזן קשבת לצרכי השוק ולהשיק מדדים נוספים".

כלכלני בנק לאומי כותבים הבוקר בסקירה שבועית כי לדעתם, בנק ישראל מצוי בעמדת המתנה כאשר הותיר הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי. הבנק הדגיש כי עשוי להיות עוד מקום להפחתת ריבית במידה ומצב המשק לא ישתפר בחודשים הקרובים. בנוסף, ציינה הוועדה כי "תבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים".

המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש ספטמבר בשיעור של 0.2% ביחס לחודש אוגוסט. מדובר בשיעור צמיחה חודשי גבוה במעט משיעור הצמיחה בחודשים האחרונים וגבוה יותר מהממוצע מתחילת השנה.

קיימים אינדיקאטורים, כמו גידול ברכישות בכרטיסי אשראי, המעידים על שיפור מסוים בצריכה הפרטית בעת האחרונה.

נמשכת מגמת פיחות השקל מול סל המטבעות. בשנים האחרונות היו מספר אפיזודות בהן רשם השקל תיקון והיחלשות ביחס לסל המטבעות הריאלי. תיקונים אלו היו זמניים ולא החזיקו מעמד לאורך זמן.

ההבדל בין כלכלת ארה"ב למרבית הכלכלות המפותחות האחרות בעולם בא לידי ביטוי השבוע בהפסקת תוכנית הרכישות בארה"ב לעומת הרחבת תוכנית הרכישות ביפן. קיימת סבירות כי פערי התשואה בין אג"ח ממשלת ארה"ב לאג"ח שאר מדינות ה G7 ימשיכו להתרחב. גם שוקי המניות צפויים ליהנות מההרחבה ביפן.

הם ממליצים על מח"מ אחזקות של כ- 5 שנים.  ממליצים על אחזקת מח"מ ארוך יותר באפיק צמוד המדד.

נמשכת המלצתם לאחזקה עודפת בשקלים הלא צמודים על רקע סביבת האינפלציה השלילית הצפויה להימשך בחודשים הקרובים. מאידך יש לתת את הדעת כי פיחות השקל צפוי לתרום לעלייה ברמת האינפלציה בחודשים הבאים, כך שבחלק הקצר ביותר של העקום (טווח של 1 – 2 שנים) נראה כי רמת הציפיות האינפלציוניות סבירה לקנייה וכן בחלק הארוך של העקום.

אמצע העקום השקלי, כמו גם אמצע העקום הצמוד, ממשיך להיות "יקר" באופן יחסי כאשר הריבית העתידית הגלומה לעוד 5 – 6 שנים עומדת על כ 2.5% ואילו ציפיות האינפלציה עשויות עוד לרדת.

לאור העובדה כי מהלך הורדת הריבית מוצה, ברובו, ולאור פערי התשואה השליליים מול אג"ח ארה"ב בטווח של 5 שנים אנו ממליצים להחזיק את מח"מ האחזקות השקלי בצורה סינתטית של שילוב אג"ח קצר יחד עם איגרות ארוכות מאוד לטווח של 10 שנים ומעלה.

בצמודי המדד אנו ממליצים על אחזקות במח"מ ארוך בעיקר. חשיפה לצמודי מדד קצרים מומלצת בעיקר על ידי רכישת מדד לשנה בחדרי עסקאות (ברמה של 0.6% לשנה) וכן על ידי חשיפה דרך איגרות חוב קונצרניות בדרוג גבוה המעניקות מרווח גבוה יחסית.

בחלק הקצר של העקום השקלי מומלצת אחזקת אג"ח בריבית משתנה חלף אחזקת מק"מ ואג"ח בריבית קבועה לטווח של עד שנתיים. לאור הסיכוי הנמוך להורדות ריבית נראה כי הסיכון באחזקת אג"ח בריבית משתנה קטן יחסית.