מגמת ההיחלשות בשוק הנדל"ן מתחדדת. מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשלושת החודשים אפריל-יוני 2022 נמכרו כ-10,970 דירות חדשות, כך שמדובר על ירידה של 14.4% לעומת הרבעון הקודם, ינואר-מרץ 2022.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות בשלושת החודשים אפריל-יוני עמדה על כ-15,970 דירות, כך שהדירות שנמכרו מהוות כ-68.7% מהכמות המבוקשת.

בחינת נתוני המגמה מראה כי הכמות המבוקשת של דירות חדשות ירדה מחודש אוקטובר 2021 בקצב של 1.9% לחודש, לאחר שמחודש מאי 2020 נרשמה עלייה בקצב של 1.4% לחודש.

בחודש יוני עצמו נמכרו כ-3,550 דירות חדשות, ירידה של 3.4% לעומת החודש הקודם.

מבט על המחצית הראשונה כולה מראה כי מספר הדירות החדשות שנמכרו בה הסתכם ב-23.8 אלף, ירידה של כ-11% לעומת המחצית הראשונה אשתקד.

בחינת נתוני המגמה מראה כי מחודש אוגוסט 2021 נרשמה ירידה בקצב של 3.3% בחודש, לאחר שמחודש אפריל 2020 עד יולי 2021 נצפתה עלייה בקצב של 2.3% לחודש.

כרבע מכלל הדירות שנמכרו בשלושת החודשים אפריל-יוני 2022 מתרכז בערים נתניה – 624, תל אביב-יפו – 561, אשקלון – 489, רמת גן – 473 וירושלים – 464.

מגמת התחזקות השקל נמשכה ביתר שאת בשבוע שעבר. המטבע המקומי השלים התחזקות של כ-10% מול הדולר במהלך של מעט יותר מחודש. כתוצאה מכך השקל מחק את כל הירידה שרשם מול סל המטבעות במחצית הראשונה של השנה והוא שוב נסחר ברמת שיא. מגמה זו  צפויה להחזיר את בנק ישראל להתערבות בשוק המט"ח, התערבות ממנה הוא נמנע לחלוטין מראשית השנה. כך מעריכים כלכלני לאומי בראשות הכלכלן ראשי  ד"ר גיל מיכאל בפמן, ואסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון דודי רזניק.

 2022 תסתיים בעודף תקציבי

עוד לדברי לאומי, פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-0.8 מיליארד שקל ביולי 2021. מדובר בחודש השישי מתוך שבעה מתחילת השנה שהסתכם בעודף תקציבי, התפתחות אשר מצביעה על המצב התקציבי החיובי של ישראל בעת הנוכחית. בהקשר זה, מציינים בלאומי כי ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי 2022 נרשם עודף תקציבי של כ-9.7 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר, זאת לעומת עודף של כ-0.4% תוצר בסוף חודש יוני.

ההיקף המצטבר של ההכנסות ממסים עמד מתחילת השנה (ינואר-יולי) על כ-264.9 מיליארד שקל, נתון המשקף עלייה של כ-14.9% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה ב-2021, זאת בהשוואה לקצב גידול שנתי של כ-5% בתקופה שלפני משבר הקורונה. בהמשך לחודשים קודמים, נרשם גידול בגבייה של מס חברות ומיסוי מקרקעין, ומנגד נרשמה ירידה בהכנסות מרווחי הון, עקב הירידות החדות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה, שהתמתנו בחודש האחרון. במקביל, לאור צמצום ההוצאה לתוכנית הסיוע, ההוצאות היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

השיפור בנתוני התקציב נמשך גם בחודש יולי, שהוא החודש השני ברציפות בו נרשם עודף בחישוב שנתי (לראשונה מאז 2007). כמו כן, מדגישים בלאומי כי העודף המצטבר מתחילת השנה הסתכם בכ-34.4 מיליארד שקל והוא גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, כאשר בשנה שעברה נרשם באותה תקופה גירעון מצטבר של כ-44.4 מיליארד שקל. במבט קדימה, נראה כי העודף התקציבי שהצטבר בשבעת החודשים הראשונים של 2022, צפוי להביא לכך שהשנה הנוכחית תסתכם בעודף תקציבי. אולם, השינויים בסביבה המאקרו כלכלית, ובראשם: תחזיות לצמיחה מתונה, אינפלציה גבוהה מהיעד, ריבית במגמת עלייה, ומידה רבה של חוסר וודאות בשווקים הפיננסיים ובסביבה הפוליטית בישראל; עשויים למתן את הגידול בעודף התקציבי במבט קדימה, ובדגש על שנת 2023.

הריבית בארה"ב תעלה ב-50 נ"ב בספטמבר

באשר לעולם אומרים כלכלני לאומי כי הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להביא את הפד להסתפק בעליית ריבית של 50 נ"ב בחודש ספטמבר. בכל מקרה מהלך העלאות הריבית יימשך.

לדבריהם, מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יולי, זאת לאחר עליית 1.3% ביוני. תחזית לאומי הייתה לעלייה של 0.1% וממוצע הקונצנזוס היה לעלייה של 0.2%.

המדד הכולל עלה ב-8.5% במשך 12 החודשים שהסתיימו ביולי, נמוך מאשר העלייה של 9.1% לתקופה שהסתיימה ביוני. מדד הליבה עלה ב-5.9% במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האנרגיה עלה ב-32.9% ב-12 החודשים האחרונים ומדד המזון עלה ב-10.9% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979.

במבט קדימה, מדד חודש אוגוסט צפוי להיות אפסי גם כן והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה להישמר סביב 8.5%. הירידה באינפלציה נובעת בעיקר מירידת מחירי הבנזין ודלקים אחרים ולא מרכיבי הליבה. הקצב השנתי של רכיב הליבה צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית, ולא נוחה לבנק הפדרלי של ארה"ב, של כ-6%, ולכן הריבית צפויה להמשיך ולעלות לרמה של כ-3.5% בסוף 2022 לעומת כ-2.33% עתה.

למרות נתוני מדד חודש יולי שהצביעו על היחלשות באינפלציה, הבנק המרכזי האמריקאי צפוי להמשיך להעלות את הריבית באופן משמעותי בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות, בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד. לדבריהם, נתוני האינפלציה בארה"ב עדיין לא ממש מהווים עדות חד משמעית לכך שהאינפלציה בדרך למטה, אך כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן וייתכן כי המדד האחרון הוא הצעד הראשון. עם זאת, מעולם לא היה ספק כי האינפלציה צריכה להתחיל ולרדת, במיוחד אחרי הירידה האחרונה במחירי האנרגיה. השאלה תמיד הייתה היא לא אם האינפלציה תרד, אלא איפה היא תעצור – ב-2.0% או ב-4.0%? מבט על רכיבי הליבה עשוי להבהיר את הסוגיה. מצד אחד, האינפלציה שהביאו איתם הקשיים בשרשראות האספקה והזינוק במחירי האנרגיה הולכת ונעלמת. מצד שני, אינפלציית הליבה נותרה ברמה גבוהה של 5.9% בדומה לחודש יוני כאשר סעיפי הדיור, הבריאות והתחבורה שמהווים יחדיו 45% מהמדד, המשיכו להאיץ. בפרט, סעיף הדיור שהוא הגדול במדד האיץ ל-5.8% ועל פי ההערכות עוד צפוי להמשיך ולהאיץ במהלך השנה הקרובה. לכן, גם אם ניקח בחשבון שהשפעת מחירי האנרגיה תמשיך לדעוך ושבסעיפים מסוימים כמו רכבים או ריהוט ירשמו ממש ירידות מחירים, עדיין האינפלציה צפויה להיות גבוהה בשל השפעות צד הביקוש.

בשל כך, אומרים בפסגות, העלאות הריבית צפויות להימשך באופן משמעותי. להערכת כלכלני פסגות, עד סוף השנה הריבית בארצות הברית תגיע לאזור ה-4.0% בעוד שחוזים העתידיים מגלמים ריבית של 3.5% בדצמבר הקרוב. יתרה מכך, שוק האג"ח מגלם הפחתות ריבית במהלך הרבעון השני של 2023, תרחיש שנראה לכלכלני פסגות כבעל סבירות נמוכה. הפד אמנם עשוי לעצור את העלאות הריבית בתחילת השנה אבל כדי להוריד ריבית הוא חייב להיות משוכנע ששוק העבודה התקרר. גם אם נניח שהעלאות הריבית של הפד עד סוף השנה יספיקו על מנת לגרום להאטה במשק, שוק העבודה מגיב בדרך כלל בפיגור של כשני רבעונים כך שסביר להניח שלא נראה הפחתות ריבית לפני הרבעון הרביעי של 2023, אם בכלל.

המגמה החריגה של גביית המסים מתחילה להיחלש, כך שהעודף בתקציב צפוי להתאפס או אף להפוך לגירעון עד סוף השנה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם,

תקציב המדינה המשיך להיות בעודף גם בחודש יולי בגובה של 0.6% תמ"ג. ההכנסות עדיין גבוהות מאוד ביחס למגמה ארוכת הטווח, כאשר ההוצאות מאידך חזרו למגמה. אולם, קצב הגידול בגביית המיסים הישירים והעקיפים מתחיל להתמתן. כתוצאה מעודף בתקציב, בשנה האחרונה פדה משרד האוצר נטו כ-24 מיליארד שקל בשוק האג"ח המקומי ועוד כ-7 מיליארד בחו"ל, והוא עדיין מחזיק בקופה יתרות בסך של כ-70 מיליארד שקל לעומת כ-30-40 מיליארד לפני הקורונה.

בניתוח מיוחד שפרסם משרד האוצר הוא פירט שלושה מקורות לעלייה חדה בגביית המיסים בשנים 2021-2022  – הכנסות ממיסי מקרקעין, משוק ההון ומאופציות לעובדים. רשות המיסים מציינת שבכל שלושת התחומים המגמה בהכנסות נחלשת – שוק הנדל"ן מתקרר, במיוחד בעסקאות המשקיעים עתירות המיסים. שוק ההון התהפך השנה והסב בעיקר הפסדים ותחום ההיי טק, כמו כן, מניב הרבה פחות מיסים מאשר בעבר.

הלחצים להתחזקות השקל יתגברו

עוד מעריכים במיטב כי חזרתם של השווקים להתנהגות רגילה צפויה להגביר מאוד לחצים להתחזקות השקל. לדבריהם, בסוף חודש יוני שיעור חשיפת כלל המוסדיים למט"ח ירד ל-14.5%, הרמה הנמוכה מאז מרץ 2020, זאת לאחר הגעה לשיא של כמעט 19% בתחילת 2021. החשיפה למט"ח ללא הגנות מטבע ירדה הרבה פחות והיא גבוהה בכ-4% לעומת מרץ. ירידה בחשיפה למט"ח התרחשה תוך עלייה לשיא של קרוב ל-14% מהתיק של שיעור הגנות מטבע באמצעות נגזרי שקל/מט"ח, כאשר היקף ההגנות במונחים כספיים דווקא ירד מתחילת השנה (בגלל הירידה בשווי התיק הכולל עקב הירידות) והוביל לפיחות השקל. הקשר בין השינוי בסך הפוזיציה המוגנת לבין שע"ח שקל/דולר ניכר בבירור בשנים האחרונות. הורדת חשיפת המוסדיים למט"ח לרמת שפל תוך כדי פיחות השקל במחצית הראשונה של השנה משקפת שינוי בדפוס ההתנהגות שלהם. בעבר הם היו הרבה יותר "טרנדיים". ככל הנראה, השנה המוסדיים הניחו שהפיחות היה זמני. בינתיים, חזרה למגמת הייסוף מתחילת יולי מוכיחה שהם צדקו.

המוסדיים מקטינים חשיפה למט"ח לא רק על ידי הגדלת שיעור ההגנות, אלא גם באמצעות הגדלה לשיא של החשיפה לנכסים זרים באמצעות החוזים על מדדי המניות בחו"ל, במקביל להורדת חשיפה ישירה.

האם המוסדיים יעלו את החשיפה למט"ח מהשפל בסוף יוני? במיטב מעריכים כי תשובה שלילית לשאלה זו סבירה יותר. התלות הכמעט מוחלטת של השקל בהתנהגות שוק המניות, בעיקר האמריקאי, בשנים האחרונות הופכת חשיפה למט"ח ללא יותר מהגנה על תיק המניות בתקופות של ירידות במניות. פערי הריביות, חשבון השוטף של מאזן התשלומים והפרמטרים האחרים הפכו להרבה פחות רלוונטיים בהשפעה על השקל.

לא נראה שכהגנה מפני ירידות במניות צריך להחזיק מט"ח בשיעור של קרוב ל-15%-20% מהתיק, שמהווה כמעט מחצית מסך משקל החשיפה המנייתית של כ-40%-50% בתיקי הפנסיה והגמל.

הגדלת החשיפה למט"ח יכולה להיות הגיונית בעיקר כנגד סיכונים ספציפיים שקשורים לישראל, כלכליים, פוליטיים או גיאופוליטיים. אולם, נראה שחשיפה למט"ח בשיעור של לא יותר מ-10%-15% מהתיק מספיקה לצרכים אלה.

השווקים חושבים ובצדק שהמדד הנמוך לא צפוי להשפיע על ה-FED

באשר לעולם, אומרים כלכלני מיטב כי השווקים לא מייחסים השפעה חזקה של היחלשות האינפלציה על החלטות ריבית ה-FED. לדבריהם, בשבוע האחרון המשיכו להתקבל הנתונים שהצביעו על ירידה באינפלציה "הטרנזיטורית" לעומת המשך הלחצים לעלייה באינפלציה מבנית. קצב האינפלציה בארה"ב ירד והיה נמוך מהתחזית.  גם מדד המחירים ליצרן ומדד מחירי היבוא ירדו מתחת לציפיות. מדדי המחירים ליצרן ירדו גם ביפן וסין.

• לירידה בקצב האינפלציה תרמה ירידה במחירי האנרגיה ובמוצרים חוץ מאנרגיה ומזון שמשקלם כ-30% ממדד המחירים האמריקאי. לעומת זאת, נמשכת עלייה בקצב האינפלציה של המזון (כ-13% מהמדד) ושל השירותים ללא שירותי אנרגיה (56% מהמדד) שמהווים החלק המבני ו"הדביק" של האינפלציה.
• מאז השפל בחודש יולי, מחירי המתכות כבר עלו בכ-15%, הסחורות החקלאיות בכ-11% ומדד סחורות האנרגיה בכ-19%.
• נרשמה התמתנות בציפיות האינפלציה של הצרכנים בסקר ה-FED בניו יורק ובסקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. גם ציפיות העסקים לאינפלציה בסקר שלוחת ה-FED באטלנטה ירדו מ-3.7% ל-5%.
• לעומת זאת, עלות יחידת העבודה, בעלת קשר הדוק לאינפלציה, עלתה ברבעון השני לקצב של 9.5%, השיעור הגבוה ביותר מאז שנות ה-70.
• הניתוק בין הפסימיות הכללית בסקר סנטימנט העסקים הקטנים לבין תוכניותיהם הגבוהות יחסית לגייס עובדים מוכיח ששוק העבודה בינתיים לא מושפע משמעותית מההאטה בפעילות הכלכלית.

עוד אומרים במיטב כי נראה ששוק האג"ח לא מתמחר את סיכוני האינפלציה והריבית:

• התשואות הארוכות התנתקו לראשונה בשלושת החודשים האחרונים מציפיות לריבית ה-FED בסוף 2023 המגולמות בחוזים.
• במחצית הראשונה של השנה הציפיות לריבית ה-FED בסוף 2023 היו גבוהות מתחזיות ה-DOTS של ה-FED. לאחרונה זה התהפך. הציפיות בשוק נמוכות מתחזיות ה-FED שניתנו בחודש יוני, למרות שדוברי ה-FED הפכו כולם להרבה יותר "נצים" לאחרונה.
• הפער בין הציפיות לריבית ה-FED בעוד 12 חודשים לבין תשואת אג"ח ל-10 שנים עלה לרמה הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות, מאז שקיימים הנתונים.
• הפער 2Y/10Y ירד למינוס 0.41%, קרוב לשיא היפוך העקום ב-40 השנים האחרונות שעמד על מינוס 0.53%. יש גבול עד כמה עקום התשואות יכול להתהפך לפני שהמשקיעים יברחו לאג"ח הקצרות. היפוך כל כך חד של העקום משקף ירידה מהירה של ריבית ה-FED, מה שיכול לקרות במיתון קשה. אולם, זינוק במניות לא תומך בהתפתחות זו.
• פרמיית הסיכון עבור הזמן (Term Premium) באג"ח ל-10 שנים האמריקאי שמתפרסמת ע"י בלומברג נמצאת ברמה שלילית של מינוס 0.68%, אחת הנמוכות אי פעם. אלמלא פרמיית הסיכון השלילית, תשואת האג"ח ל-10 שנים הייתה עומדת על כ-3.5%, מה שהיה ומשקף בצורה הגיונית יותר את הסיכונים הקיימים. לולא פרמיית זמן שלילית כל כך, עקום התשואות לא היה הפוך. דרך אגב, כשהעקום התהפך בעבר, פרמיית הסיכון של האג"ח ל-10 שנים הייתה דווקא חיובית.

במיטב אומרים כי הרוח הנגדית לשוק האג"ח צפויה להתגבר לא רק בגלל שעליית ריבית תהיה גבוהה מהתחזית, אלא גם בגלל הגידול הצפוי בהיצע האג"ח. ראשית, מספטמבר ה-FED הולך להכפיל קצב צמצום המאזן מ-45 ל-90 מיליארד דולר בחודש. שנית, משרד האוצר האמריקאי עומד להגדיל יתרת המזומן בקופה מ-570 ל-700 מיליארד דולר עד סוף השנה, כפי שהודיעה לאחרונה, בניגוד לירידה בקופה בחודשים האחרונים.

לפי הודעת משרד האוצר, קצב הנפקות נטו של אג"ח ממשלתיות שהיה אפסי בחודשים אפריל-יולי, יעלה לכ-160 מיליארד דולר בחודש בממוצע באוגוסט-דצמבר. בתחילת השנה קצב ההנפקות היה אף גבוה יותר, אך אז ה-FED עשה QE וכעת הוא עבר ל-QT.

גם בשוק האג"ח המקומי תמחור הסיכון נמוך מדי

בישראל אין כמעט סימני האטה בכלכלה וקצב האינפלציה צפוי להמשיך ולעלות לפחות עוד מספר חודשים, אך הציפיות לריבית ל-3 חודשים בעוד 9 חודשים ירדו אצלנו מאמצע יוני מכ-3.5% ל-2.4%, לעומת ירידה מכ-4.2% ל-3.8% בארה"ב. עקום התשואות בישראל השתטח במהירות והתלילות 10Y/2Y ירדה לרמה הנמוכה היסטורית. גם ציפיות האינפלציה בישראל ירדו יותר מאשר במדינות האחרות.

ככל הנראה התחזקות השקל יכולה להסביר ירידה חדה בציפיות בישראל.  אולם, קיימת כאן סתירה מסוימת. התחזקות השקל תלויה בהמשך עליות בשוק המניות שיכולות להתקיים אם אין מיתון או האטה חריפה. אולם, בלי מיתון או האטה משמעותית יהיה קשה יותר להחזיר אינפלציה ליעד, מה שאמור לדחוף לעליית ריבית חזקה יותר בארה"ב ולהשליך גם על ישראל.

בלקרוק (BlackRock), חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, לא נבהלת מהמשבר בשוק הקריפטו ומשיקה קרן spot (נכס בסיס) לביטקוין. הקרן תושק עבור לקוחות מוסדיים המבקשים לעקוב אחר ביצועי הביטקוין בצורה מיטבית.

בהודעת החברה נאמר כי  "למרות הירידה בשנה האחרונה בשוק הנכסים הדיגיטליים אנו עדיין רואים התעניינות משמעותית מלקוחות מוסדיים המבקשים לגשת לעולם הקריפטו באופן יעיל. ביטקוין הוא נכס הקריפטו הוותיק, הגדול והנזיל ביותר, וכרגע הוא נושא העניין העיקרי של לקוחותינו בתחום נכסים קריפטוגרפיים".

לפני כשבוע הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם קוינבייס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, במסגרתו ללקוחות בלקרוק תהיה גישה ישירה למסחר והשקעות באמצעות קוינבייס. בנוסף, יוצעו שירותי קריפטו למוסדות וגופים גדולים, שייחשפו דרך קוינבייס.

בלרוק, בניהולו של לארי פינק, היא אחד השמות האמינים והמוכרים בעולם ההשקעות, ותחת ניהולה נמצאים נכסים בהיקף של כ-9 טריליון דולר.

עוד בתחילת 2021 הכריזה הקרן על השקת שתי קרנות שמאפשרות השקעה בחוזים עתידיים על הביטקוין – BlackRock Strategic Income Opportunities ו-BlackRock Global Allocation Fund Inc. זאת בהמשך לדבריו של המנכ"ל פינק על כוונתם לבחון השקעה במטבעות דיגיטליים ושהם “יכולים להיות נכס נהדר".

אלא ש-2022 הביאה איתה ירידות חדות בשוקי ההון בעולם והמשבר הגיע גם אל שוק הקריפטו. המטבעות הווירטואליים התמוטטו בזה אחר זה כשהם מוחקים שווי כולל של כ-2 טריליון דולר וחלק מהחברות הפועלות בתחום קרסו, כגון צלזיוס הישראלית-אמריקאית שהקפיאה בתחילה את חשבונות לקוחותיה וכחודש לאחר מכן הגישה בקשה לפשיטת רגל.

לאחרונה, במקביל להתאוששות בבורסות העולם, חוו גם מטבעות הקריפטו התאוששות, והביטקוין, מטבע הדגל של התחום, טיפס ב-16% מהשפל.

לדברי אסף אלמליח, אנליסט קריפטו פיננסי בכיר בבית ההשקעות פרוקסיביט: "כניסת בלקרוק לעולם המטבעות הדיגיטליים נותנת עוד גושפנקה לשוק ולמוצרי ההשקעה הדיגיטליים. הבעת האמון של גוף בסדר גודל כזה תהווה בסיס נוח עבור כספי וול-סטריט לזרום אל עולם המטבעות הדיגיטליים".

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

בלוקצ'יין – מהפכה במטבעות הדיגיטליים; מה זה? איך זה צפוי להשפיע עלינו? ומה מחיר הביטקוין?

אחרי פיחות חד בשער השקל מול הדולר במחצית הראשונה של 2022, באחרונה רושם המטבע המקומי תיקון ומתחזק ברציפות מול המטבע האמריקאי. (הדולר – לאן?)

מה גורם להיפוך המגמה והאם היא תימשך? רונם מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מנסה להשיב.

לדבריו, "השקל משקף לאורך זמן איתנות כלכלית, יציבות מחירים ויציבות פיננסית של כלכלת ישראל ושוקי ההון והמט"ח שלה. לכן, בכל פעם שנרשמות התפתחויות שפועלות לייסופו, הוא מגיב ולא אחת בעוצמה.

כך קורה גם בזמן האחרון. השקל התחזק ב-6.7% כנגד הדולר מתחילת יולי, וכנגד האירו התחזק ב-8.7%. מדובר, אם כך, ב"סיפור מקומי".

במסחר בין הבנקים נמשכת התחזקות השקל. בכלל, בתקופה זו התחזק השקל ב-8.0% כנגד סל ממוצע משוקלל של 24 מטבעות!

אך יש לזכור: במחצית הראשונה של השנה פוחת דווקא השקל ב-14.4% כנגד הדולר וב-5.0% כנגד האירו.

לכן, מתחילת השנה השקל עדיין איבד 4.1% כנגד הדולר (אך התחזק ב-5.9% לעומת האירו).

את הזינוק האחרון של השקל ניתן להסביר על ידי הגורמים הבאים:

ראשית, תיקון לפיחות החד מאוד שנרשם כאמור במחצית הראשונה של השנה. בתקופה זו היה השקל אחד המטבעות עם הביצועים החלשים יותר כנגד הדולר.

שנית, שינוי כיוון של הדולר בעולם. הוא התחזק ב-13% כנגד האירו מתחילת השנה, עד לשער של 1-1, בגלל שהריבית בארה"ב עלתה הכי מהר מבין המדינות המפותחות ובנוסף הדולר שימש מטבע חוף מבטחים לנוכח העצבנות והמתיחות בשווקים ע"ר פלישת רוסיה לאוקראינה. אולם לאחר שבחודש שעבר החלה גם הריבית בגוש האירו לעלות, והנושא ירד קצת מהכותרות, האירו החל להתאושש והתחזק ב-3% כנגד הדולר. היחלשות הדולר בעולם התבטאה גם בכך שאיבד גובה כנגד השקל.

שלישית, הקשר ההדוק והמתמשך בין שער השקל לבין שוקי המניות בחו"ל – בדגש על מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק. מדד זה איבד 30.3% במחצית הראשונה של השנה, אך עלה 16.3% מאז, כך שהתנהגותו דומה מאוד לזו של השקל. ההסבר המוכר – צורך של גופים מוסדיים מקומיים להקטין/להגדיל חשיפה למט"ח על מנת לשמר את החשיפות בחו"ל בתקופות של עליות/ירידות בשוקי המניות, מה שדוחף להתחזקות/היחלשות של השקל, בהתאמה.

רביעית, הנתונים הכלכליים והתעסוקתיים מצביעים על איתנות המשק והדוחות האחרונים של חברות הדירוג Fitch ו-Moody's הראו זאת בבירור. גם דוח קרן המטבע הבינלאומית על ישראל היה מהמשופרים יותר בהשוואה בין מדינות. מדובר בגורם שתושבי חוץ ומשקיעים זרים לוקחים בחשבון והוא משפיע לטובה על כניסת ההון לתוך המשק. הם גם זוכרים שישראל הפגינה חוסן בכל המשברים העולמיים האחרונים כולל משבר המשכנתאות של 2008 ובתקופת הקורונה.

חמישית, המשך נתונים חיוביים מכיוון מאזן התשלומים והחשבון השוטף מהווה תמיכה מתמשכת בשקל גם בתקופות תנודתיות יותר.

שישית, בעוד מדינות רבות בעולם נקלעו לגירעונות תקציביים גדולים והחובות הציבוריים שלהן תפחו, אצלנו כבר חודשיים שהתקציב נמצא בעודף. גם נקודה זו מספקת יתרון חשוב לכלכלת ישראל לעומת משקים דומים לה.

הסבר נוסף – למרות שהאינפלציה בארץ נמוכה בהרבה מזו שבחו"ל, בנק ישראל אימץ מדיניות מוניטרית דומה של front loading – העלאות ריבית חדות ותכופות יחסית. כך קורה שפערי הריבית בין ארה"ב לישראל התרחבו לאט מאוד בחודשים האחרונים ולכן לא היוו כוח שדחף לפיחות של השקל".

מנחם מוסיף ואומר כי "על אף האמור לעיל, יש להביא בחשבון כי בנק ישראל ער למצב וכפי שראינו היטב בשנה שעברה – לא יהסס לרכוש דולרים ולהגדיל את יתרות המט"ח שלו אם יחשוב שייסוף השקל מהיר מדי ואינו מתיישב עם הנתונים הכלכליים בשטח.

כמו כן, שערי חליפין מושפעים משורה ארוכה של גורמים, הפועלים בתקופות שונות ובעוצמות שונות, מה שגורם להם להיות תנודתיים ומקשים על איתור מוקדם של נקודות תפנית. הדברים הללו נכונים עוד יותר כששווקים משיקים אחרים – כגון שוקי הסחורות וניירות הערך, תנודתיים מאוד אף הם, כפי שאנו עדים מתחילת השנה.

במיוחד, יש לקחת בחשבון את המצב הביטחוני המקומי וכן את סימני השאלה בתחום המשילותי והפיסקלי.

דווקא על רקע התחזקותו המהירה של השקל, יש חשיבות לגורמים הללו.

אם, חלילה, תהיינה הסלמות ביטחוניות נוספות, או שהבחירות הקרובות שוב לא יוכרעו והמשק ייכנס למערכת בחירות נוספת, מה שיגרור דחיות חוזרות ונשנות של אישור תקציב המדינה, יאלץ את המשק לשוב למציאות של תקציבי 1/12 וימנע ביצוע של רפורמות חיוניות (תשתיות תחבורתיות, בריאות, חינוך ועוד) – הדבר יגרור תגובות חריפות של חברות הדירוג ומשקיעים זרים ועלול לגרום שוב מהפך וחזרה של השקל לפיחות.

במקרה כזה יוכל, עם זאת, בנק ישראל להשתמש ביתרות המט"ח הגדולות שלו כדי למתן פיחות שייראה לו חד מדי.

בשורה התחתונה, בכפוף לקושי כאמור לצפות קדימה את התנהגות השקל, סביר להניח כי התחזקותו לא תימשך בקצב הנוכחי, אך אינני מזהה כרגע גורמים כבדי משקל שיחזירו אותו למגמת הפיחות של המחצית הראשונה של השנה".

הדולר – לאן?

איך משקיעים בדולר – כל הדרכים, יתרונות וחסרונות

חדשות טובות לחוסכים: כספי פנסיה אבודים יחולקו בין העמיתים הקיימים בקופות ולא יוחזרו למעסיקים. כך הכריע בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים. בהכרעתו דוחה בית המשפט את ערעורם של נאמני פירוק חברת מגה, בדבר כספי פנסיות אשר הופקדו לקופות הפנסיה של חברת הלמן-אלדובי על ידי מגה, קו-אופ וקלאב מרקט, ולהם לא נמצאו העמיתים הזכאים (כספים אבודים). שופטי העליון עמית, מינץ וגרוסקופף קיבלו את עמדת הלמן-אלדובי כי מרגע העברת כספי העובדים לקופת הגמל, התנתקה זיקת המעסיקים לכספים אלו ואין להשיבם גם במקרה שלא ניתן למצוא את בעליהם המקוריים.

בנוסף קבע העליון שכספים אבודים אשר נמצאים אצל גופים מוסדיים אינם בגדר "נכס עזוב" אלא מוחזקים ומנוהלים על ידי נאמן ידוע, ועל כן לא מדובר בכספים שנדרש להעבירם לאפוטרופוס הכללי.

מפרקי מגה טענו בערעור כי יש להשיב את הכספים האבודים לקופות החברות, אשר נמצאות בהליכי פירוק, על מנת לסייע להשיב לנושי החברות את כספם. אולם במסגרת פסיקתם, קיבלו שופטי העליון את טענות חברת הלמן-אלדובי, אשר יוצגה על ידי עו"ד ארנון שגב, כי נכסי הקופות מוחזקים ומנוהלים על ידה בנאמנות בעבור עמיתיהן, וכי עם הפקדתם של כספים לקופות הופכים הם לנכסיהם של העמיתים –  מרגע זה למעסיק אין כל זכות בהם והוא אינו זכאי לקבלם בחזרה, אלא בנסיבות החריגות הקבועות בחוק. הפסיקה, אשר נכתבה על ידי שופט העליון גרוסקופף בהסכמת השופטים עמית ומינץ, העדיפה את הפתרון שהציעה הלמן-אלדובי כי הכספים האבודים יחולקו בין עמיתי החברות המזוהים. שופטי בית המשפט העליון אף קבעו הנחיות חשובות לבתי המשפט לפירוקים בכל הנוגע להחלטות הנוגעות לכספי חיסכון פנסיוני.

עו"ד ארנון שגב, אשר ייצג בהליך את הלמן-אלדובי, מסר: "לפסק הדין ישנן השפעות רוחב דרמטיות ביחס לסוגיית הכספים האבודים הנמצאים אצל גופים מוסדיים. אנחנו מעריכים כי בעקבות הפסיקה, גם רשות שוק ההון תוציא תחת ידה הנחיות חדשות ומותאמות ברוח פסק הדין של בית המשפט העליון".

בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מסתתר נתון חשוב – העלייה בביצועי המשכנתאות לוותה בעלייה של שיעור המימון ושיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כ-15% מהמשכנתאות נלקחות יחד עם הלוואה צרכנית סמוכה ללקיחת המשכנתא. למה שאנשים יקחו הלוואה במקביל ללקיחת משכנתא? כנראה שאין להם את ההון העצמי המספק, כנראה שהמימון שהם נדרשים אליו גדול בהרבה ממה שאנחנו רואים בנתוני המשכנתאות של הבנקים. זה מסוכן, אם כי, מדובר על היקף יחסית לא גבוה – 15% מהציבור שלוקח משכנתאות. אז האם הציבור מסתיר הלוואות להגדלת ההון בעת לקיחת משכנתא? כנראה שכן. אבל, לא בטוח שמסתיר. הבנק נותן מימון בהתאם לערך הדירה, הלווים צריכים להשיג הון עצמי, אם אין להם הם לוקחים הלוואה. מבחינת הבנק זה כנראה תקין.

המשק הישראלי התאושש ממשבר הקורונה – קובעים בנחרצות כלכלני בנק ישראל בדוח על היציבות הפיננסית החצי שנתי  (הדוח מתפרסם מדי חצי שנה). התוצר נמוך רק במקצת מקו המגמה שלפני המשבר; שוק העבודה הדוק, והביקוש לעובדים גבוה; הגירעון הלך והצטמצם בעקביות, עד שהפך, ביוני,  לעודף .

הכלכלנים ממשיכים ומתארים את השיפור בכלכלה המקומית: האינפלציה הואצה במהלך שנת 2021, ומתחילת 2022 עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים הייתה מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה. עד תחילת חודש יולי הועלתה ריבית בנק ישראל שלוש פעמים, לרמה של 1.25%.

למלחמה באוקראינה השפעה ישירה מוגבלת על המשק הישראלי. ההשפעה העקיפה עוברת בעיקר באמצעות עליית מחירי הסחורות.

התנאים הפיננסיים התהדקו ברוב המשקים הגדולים, והסיכונים לצמיחה הגלובלית גברו בהשפעת המלחמה בין רוסיה­­­ לאוקראינה, מעבר של בנקים מרכזיים ברחבי העולם להידוק מוניטרי  והאטת הפעילות הכלכלית בסין.

הידוק המדיניות המוניטרית בזמן רגיש, כאשר משקים רבים עדיין משתקמים מנזקי משבר הקורונה, מעמיד בנקים מרכזיים בפני האתגר לאזן בין הצורך לרסן את האינפלציה לצורך לאפשר המשך התאוששות של הכלכלה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

בתקופה הנסקרת נרשמו ירידות שערים בשוק ניירות הערך ועלייה של מרווחי הריבית בין אג"ח החברות לאג"ח הממשלתיות. זאת בהשפעת עלייתה של האינפלציה בישראל ובעולם, ובעקבותיה עליית הריבית ועליית המתח הגיאו-פוליטי.

מחירי הדירות עלו בשנת 2021 עלייה חדה, וזו נמשכת גם בתחילת 2022. גם יחס מדד מחירי הדירות למדד מחירי השכירות המשיך לעלות.

האשראי למגזר העסקי צמח במהירות בשנת 2021 וברבעון הראשון של 2022, בהובלת האשראי הבנקאי, שהתרחב תוך ירידת הריביות במגזר העסקים הגדולים והבינוניים. התרחבות האשראי העסקי נמשכה גם בחודשים אפריל–מאי 2022, וזאת למרות עלייה של הריביות בכל המגזרים.

ניתוח נתוני החברות הציבוריות מעלה כי נכון למועד הניתוח, האינדיקטורים לעמידות העסקים מצביעים על איתנות גבוהה וסיכון נמוך, המתבטאים בירידה מסוימת של המינוף ועלייה של כושר ההחזר במרבית הענפים.

האשראי הבנקאי לענף הבינוי גדל בשנתיים האחרונות בקצב מואץ, תוך כדי עלייה בתיאבון -לסיכון. חלק מרכזי של גידול האשראי נועד למימון קרקעות בשיעורי מימון גבוהים ובמחירים חריגים בהשוואה לעבר, אשר מגלמים ציפייה להמשך עלייתם של מחירי הדירות. במהלך התקופה הנסקרת הורה בנק ישראל לחזק את ניהול הסיכונים בבנקים, בין היתר באמצעות הקצאת הון נוספת בגין מימון קרקעות במינוף גבוה. מדדי העמידות (המינוף וכושר ההחזר) בענף הבינוי והנדל"ן נמוכים מאשר בשאר הענפים.

נמשכה מגמת ההתרחבות של האשראי למשקי הבית, לדיור ולא לדיור, לצד עלייתן של הריביות החל מחודש מרץ. איכות האשראי, הנמדדת כשיעור האשראי בפיגור והאשראי הפגום, טובה בהסתכלות היסטורית.

העלייה בביצועי המשכנתאות לוותה בעלייה של שיעור המימון ושיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כ-15% מהמשכנתאות נלקחות יחד עם הלוואה צרכנית סמוכה ללקיחת המשכנתא.

כמחצית ממסגרות העו"ש הקיימות היו בפברואר 2022 במצב של משיכת יתר, וכרבע מסך המסגרות היו במצב של משיכת יתר מתמשכת. שיעורים אלה נמוכים בהשוואה לשנים קודמות, לפני פרוץ משבר הקורונה.

בחודשים האחרונים ירדה רמת הנזילות בשוק האג"ח הממשלתיות, בדומה להתפתחויות במדינות רבות. בשוק אג"ח החברות התופעה מתונה יותר, ובשוק המניות רמת הנזילות נותרה יציבה. הגופים הפיננסיים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שמרו בתקופה הנסקרת על יציבות, תוך גידול ברווחים. תרחישי הסיכון העיקריים מתמקדים בהתמתנות הפעילות הגלובלית כתוצאה מהידוק המדיניות המוניטרית, המתחייב מעליית האינפלציה; בהמשך חוסר הוודאות הפוליטית בישראל; ובירידת האיכות של האשראי היזמי בענף הבנייה.

כ-45 אלף זוגות נישאים בישראל מדי שנה בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין, קרוב ל-70% יהודים. בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הצעירים היהודים שחיים במגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה, במקביל לירידה בשיעור הנישאים.

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה היהודית, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-13%. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה באותה תקופה מ-2% ל-11%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 49-45 נע בין 2.4% בבית שמש ל-29.0% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 49-45 נע בין 4.1% בבית שמש ל-32.4% בתל אביב-יפו.

גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו לראשונה הוא 27 כשבשנת 1970 היה גיל זה 25. הגיל הממוצע בקרב החתנים החרדים שנישאו לראשונה – 22.5, לעומת 29 בקרב החתנים היהודים שאינם חרדים. גיל הנישואין הממוצע בקרב כלות שנישאו לראשונה היה 24.6 (25.2 בקרב היהודיות). 

הגיל הממוצע בקרב הכלות החרדיות שנישאו לראשונה היה 21.5, לעומת 27.0 בקרב הכלות היהודיות שאינן חרדיות.

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-65%. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-51%, בהתאמה.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 29-25 נע בין 13.8% בבני ברק ל-80.6% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 29-25 נע בין 19.1% בבני ברק ל-88.7% בתל אביב-יפו.

הציפיות לגיוס עובדים

המנהלים בעסקים שבמדגם התבקשו לציין מהן הציפיות שלהם לשינוי בגיוס עובדים בשנה הקרובה לעומת השנה הקודמת. יותר מ-40% מהמנהלים בענפי ההייטק בתעשייה ובשירותים צופים שהיקף גיוס העובדים בחברתם יגדל בשנה הקרובה, לעומת כ-21% מהמנהלים ביתר ענפי התעשייה.

מנהלים רבים בענפי ההייטק בתעשייה ובשירותים צופים ירידה בגיוס העובדים (29% ו-17%, בהתאמה), לעומת פחות מ-9% מהמנהלים ביתר ענפי התעשייה והשירותים.

הציפיות לשינוי בפעילותה הכלכלית של החברה בשנה הקרובה

המנהלים בעסקים שבמדגם התבקשו לציין מהן הציפיות שלהם לשינוי בפעילות הכלכלית של חברתם בשנה הקרובה לעומת השנה הקודמת.

בכלל הענפים שנכללים בסקר, ניכר אחוז גבוה יותר של מנהלים הצופים עלייה בפעילות הכלכלית של החברה בשנה הקרובה מאשר מנהלים הצופים ירידה בפעילות הכלכלית.

כ-52% מהמנהלים בענפי ההייטק בשירותים צופים גידול בפעילות הכלכלית בשנה הקרובה, לעומת 22% מהמנהלים בענפי התעשייה (ללא הייטק).

בכלל הענפים ניכר שככל שהחברה מעסיקה יותר עובדים, כך הציפיות של המנהלים שלה לגבי השינוי הצפוי בפעילות הכלכלית – חיוביות יותר.

כ-18% מהמנהלים בענפי התעשייה (ללא ההיטק) צופים ירידה בפעילות הכלכלית, וכ-13% ענו שאינם יודעים כיצד תשתנה הפעילות הכלכלית שלהם בשנה הקרובה.

הציפיות לגיוס הון ולגיוס אשראי בשנה הקרובה

גיוס הון ואשראי הוא מרכיב חשוב וקריטי עבור חלק מהחברות, ואילו עבור חלק אחר הוא אינו רלוונטי. האומדנים בלוחות 4-3 חושבו עבור חברות שמרכיב זה רלוונטי לפעילותן הכלכלית (פחות מ-60% מהחברות שהמנהלים שלהן השיבו לסקר).

ניכרת שונות גדולה בין ענפיי ההייטק בשירותים לענפי ההייטק בתעשייה לגבי גיוס הון. כ-42% מהמנהלים בענפי הייטק בשירותים צופים המשך עלייה בגיוס ההון בשנה הקרובה. לעומת זאת, רק כ-4% מהמנהלים בענפי ההייטק בתעשייה צופים גידול בגיוס ההון, וכ-19% צופים ירידה בגיוס ההון בהשוואה לשנה הקודמת.

יותר מ-50% מהמנהלים בכלל הענפים צופים שגיוס האשראי יישאר ללא שינוי בהשוואה לשנה הקודמת.

הציפיות לשינוי בשכר העובדים

השינויים באינפלציה בישראל ובעולם משפיעים על משתנים כלכליים רבים ובהם גם על שכר העובדים. בסקר נשאלו המנהלים על השינוי הצפוי להערכתם בתשלומי השכר לעובדים בשנה הקרובה לעומת השנה הקודמת.

יותר מ-55% מהמנהלים בענפי ההייטק (בתעשייה ובשירותים) צופים שתשלומי השכר יעלו בשנה הקרובה.

פחות מ-4% מהמנהלים צופים ירידה בתשלומי השכר בשנה הקרובה, למעט המנהלים בענפי התעשייה שכ-10% מהם צופים ירידה בתשלומי השכר לעובדים.​

מדד המחירים לצרכן האמריקאי עלה בקצב שנתי של 8.5% בחודש יולי, פחות מהתחזיות ופחות מדד יוני שעלה ב-9.1%. זוהי עלייה נמוכה מהציפיות, המהווה אינדיקציה לכך שהאינפלציה בארה"ב נבלמת. כלכלנים ציפו לעלייה של 8.7% במדד. עם זאת, מדובר עדיין בקצב אינפלציה מהיר למדי, שנמצא בשיא של קרוב לארבעים שנה.

ההיחלשות היחסית נובעת מירידה במחירי הנפט שאיבדו 4.6% ביולי ומחירי הבנזין שירדו ב-7.7%, וקיזזו עלייה של 1.1% במחירי המזון ועלייה של 0.5% במחירי השכירות.

בנטרול מחירי המזון והאנרגיה, שנחשבים לתנודתיים, עלה מדד הליבה בקצב שנתי של 5.9% וחודשי של 0.3%, לעומת התחזיות לעלייה של 6.1% ו-0.5%, בהתאמה.

נתוני האינפלציה מצטרפים לנתונים חיוביים משוק העבודה האמריקאי שהצביעו על תוספת משרות גבוהה מהצפוי ועל שיעור אבטלה של 3.5%.

ההיחלשות המסתמנת באינפלציה היא סימן חיובי מבחינת הפדרל ריזרב שביצע עד כה ארבע העלאות ריבית חדות במטרה לרסן את האינפלציה. נכון לעכשיו נמצאת הריבית בארה"ב ברמה של 2.25%-2.5%. נכון לעכשיו התחזיות מדברות על העלאה נוספת של 0.75% בישיבת הבנק המרכזי הבאה בספטמבר, אך הנתון הנוכחי עשוי לאותת לפד כי הוא יכול למתן את קצב ההעלאות.

הערכות הרווח בשווקים אופטימיות ואינן משקפות האטה משמעותית. על כן עדיפה השקעה באיגרות חוב בעלות דירוג השקעה. כך סבורים האנליסטים של מכון ההשקעות של בלקרוק, חברת ניהול הנכסים הפיננסיים מהגדולות בעולם, בניהולו של לארי פינק.

לדבריהם, "התשואות הנוכחיות בשווקים נראות אטרקטיביות יותר מאשר בתחילת השנה. הסיבה לכך היא עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות והתרחבות המרווחים. מיוני השווקים שבויים בתפיסה כי יש סיכוי להורדת ריבית בעקבות ההאטה בצמיחה. זה הביא לירידה בתשואות, הגברת הביצועים של מוצרים בדירוג השקעה ועלייה של כ-10% במניות. בבלקרוק אנחנו עדיין אוהבים אשראי בדירוג השקעה ברמות הנוכחיות, כיוון שהמרווחים הצטמצמו רק באופן שולי בזמן שהמשקיעים חוזרים למניות.

"חברות בדירוג השקעה נמצאות במצב טוב – היחס בין תשלומי שירות החוב לרווחי הייצוא נשאר נמוך, משמע יכולת שירות החוב נשארה גבוהה, ומספר המקרים של חדלות פירעון ב-2022 הוא הנמוך ביותר מאז 2014. אנו חושבים שאיכות האשראי עדיין יציבה, המדד של S&P מראה שכוכבים עולים באשראי, או אלו שמגיעים למעמד של דירוג השקעה בתשואה גבוהה, עלו על אלו שהולכים בדרך אחרת. אנחנו מעדיפים אשראי באיכות גבוהה על רקע מצב מאקרו מחמיר, וחושבים שחלק מהנכסים בתשואות גבוהות אכן מציעים הכנסה אטרקטיבית, אבל החשש מפני התרחבות המרווחים בכל האטה מפנה אותנו לכיוון מוצרים בדירוג השקעה. גם מגמות בשוק האג"ח הקונצרניות תומכות במשקל היתר שלנו באשראי – ההיצע נמוך יחסית, כמות הנפקות אג"ח עסקיות ירדה השנה בכמעט 20% לעומת 2021 ומנפיקים רבים יכולים לחכות ולראות אם תנאי המימון משתפרים לפני הנפקת חובות נוספים. בנוסף, צורכי המימון אינם דחוקים לאחר העלייה בהנפקות בשנה שעברה".

עוד מעריכים האנליסטים של בלקרוק כי הניסיונות לעצירת האינפלציה יובילו את הכלכלה למיתון עמוק. לדבריהם, "השווקים מצפים כעת שהתכווצות מתונה תוביל לירידת שערים ולהורדת האינפלציה. אנחנו לא חושבים ש"נחיתה רכה" כזו סבירה במשטר מאקרו הפכפך המעוצב על ידי אילוצי ייצור. בנקים מרכזיים יצטרכו להוביל את הכלכלה למיתון עמוק אם באמת ירצו לעצור את האינפלציה. אנחנו חושבים שהם יעשו זאת בסופו של דבר, למרות שהם עדיין לא מוכנים להצהיר זאת. לכן אנו מאמינים שנראה צמיחה נמוכה יותר ואינפלציה מוגברת בהמשך, ובמקביל עלייה בתשואות האג"ח, סיכון לנפילות במניות, ואשראי בדירוג השקעה שייהנה מתשואות כוללות גבוהות יחסית".

"אנו במשקל יתר באשראי בדירוג השקעה לעומת מניות בהסתכלות טקטית, מה שמוביל לעלייה באיכות בגישת "תיק שלם" לאחר שהפחתנו את הסיכון במהלך השנה בתגובה לעלייה בתנודתיות המאקרו. הערכות השווי של מוצרים בדירוג השקעה עדיין נראות אטרקטיביות, המאזנים נראים חזקים וסיכוני המימון נראים מתונים. כתוצאה מכך, אנו מאמינים שאשראי בדירוג השקעה יעבור טוב יותר את תקופת ההאטה הכלכלית מאשר מניות. כמו כן אנו צופים האטה בפעילות, המבססת את משקל החסר שלנו ברוב המניות בשווקים מפותחים.

מתי בבלקרוק יהיו חיוביים למניות שוב? "הסימן שלנו יהיה שינוי מדיניות של הבנקים המרכזיים בעת ההתמודדות שלהם הם ההאטה המשמעותית בצמיחה, מה שיסמן לנו שהם מוכנים לחיות עם אינפלציה".