נתוני שוק העבודה בארה"ב היו חזקים מהציפיות, והראו שנכון לעכשיו, למרות העלאות הריבית, המשק האמריקאי רחוק ממיתון.

כלכלנים מקומיים מגיבים כעת על הנתונים ומעריכים מתי יתרחש מפנה, ועד מתי ובכמה יעלה הפד את הריבית כדי להשיגו.

מיטב דש: כדי לצנן את האינפלציה, הריבית תעלה ל-5%

נתוני שוק העבודה בארה"ב המחישו שהמשק האמריקאי רחוק ממצב של מיתון. כך אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. לדבריו, מלבד התוספת של 528 אלף משרות, מגוון האינדיקטורים מצביעים שהוא אפילו לא מתקרר:

• שיעור האבטלה חזר לרמה של 3.5%, אחד הנמוכים בהיסטוריה.
• 1% מהעובדים מועסקים במשרה מלאה, השיעור הגבוה מאז שנות ה-70.
• עדכון נתוני השכר הממוצע לחודשים האחרונים והעלייה הגבוהה ביולי הצביעו שלא הייתה בו התמתנות. השכר הממוצע (Production & Nonsupervisory workers) עלה בשיעור שנתי של 6.2%, הגבוה מאז תחילת שנות ה-80.
• שבוע העבודה הממוצע עומד על 34.6 שעות, אחד הגבוהים מאז שהנתון התחיל להתפרסם בשנת 2006.
• מספר משרות פנויות אומנם התחיל לרדת, אך הוא עדיין גבוה בכ-50% לעומת הרמה שהייתה לפני המגפה.

לסיכום, האינדיקאטור הכולל של שוק העבודה שמתפרסם ע"י Kansas City FED נמצא ברמה הגבוהה מאז סוף שנות ה-90.

עוד אומר זבז'ינסקי כי המשק האמריקאי יצר בממוצע 465 אלף משרות בחודש ב-6 החודשים האחרונים, ללא סימני התמתנות משמעותיים. לפי Jobs Calculator  של שלוחת ה-FED באטלנטה, כדי שהאבטלה תעלה ל-3.7% בסוף השנה בהתאם לתחזית ה-FED, קצב יצירת המשרות צריך לרדת לכ-15 אלף בחודש בלבד, בהנחה שאין שינוי בשיעור ההשתתפות. נראה, שהסיכויים לכך די נמוכים. גם אם קצב יצירת המשרות ירד בחצי, ל-230 אלף משרות בחודש, האבטלה תמשיך לרדת ותגיע לכ-3% בסוף השנה. ברמות אבטלה כל כך נמוכות ה-FED צפוי להמשיך ולהעלות ריבית בקצב יחסית גבוה, גם אם קצב האינפלציה יהיה בירידה בעקבות היחלשות הכוחות "הטרנזיטוריים".

על פי הניסיון ההיסטורי מאז סוף שנות ה-50 באפיזודות דומות, כדי להוריד את אינפלציית הליבה ב-4% (משיא של 6.5% במרץ לכ-2.5%) האבטלה צריכה לעלות בשיעור של בין 2.5% ל-3.0% לרמה של כ-6.0%-6.5%.

אחרי פרסום הנתונים האחרונים, השווקים מעריכים שכדי שה-FED ישיג את מטרתו ויוריד אינפלציה ליעד של 2% הוא יסתפק בעליית ריבית לכ-3.6%, כ-1.25% מעל הרמה הנוכחית. הערכת השווקים שהריבית תעלה בפגישתו בספטמבר ב-0.75% בסיכוי של 70% כבר בקושי מסתדרת עם התחזית שהריבית תעלה רק עד ל-3.6%. הסיכוי שזה יקרה יורד עוד יותר לאור ההתבטאויות האחרונות של דוברי ה-FED. אפילו אלה שנתפסים "היוניים" ביותר ביניהם, נשמעים רחוקים אפילו מלחשוב על האטה בקצב עליות הריבית.

הנחת השווקים לגמרי לא מסתדרת גם עם ניסיון העבר. בחינת כל האפיזודות מאז סוף שנות ה-50 בהם ה-FED העלה ריבית כדי להרגיע התפרצות של אינפלציית הליבה מצביעה על קשר מאוד הדוק בין שיעור עלייה בריבית לשיעור ירידה באינפלציה. על כל אחוז של עלייה בריבית, אינפלציית הליבה ירדה בכ-0.8%.

בהתאם לכך, כדי להוריד אינפלציית ליבה מ-6.5% (רמתה בשיא בחודש מרץ) לכ-2.5%, הריבית צריכה לעלות בסה"כ בכ-5% לרמה של 5.0%-5.25%. על פי הדפוס ההיסטורי, עליית ריבית ל-3.6%, כפי שמגלמות הציפיות בשווקים, או אפילו ל-3.8% לפי תחזית ה-FED, אמורה להספיק רק כדי להוריד אינפלציית הליבה לכ-4%-4.5%.

פסגות: קשה לראות היפוך מגמה בריבית כבר במרץ 2023

דו"ח התעסוקה של חודש יולי שם את החותמת הסופית על כך שהבעיה העיקרית של ארה"ב כיום היא בעיית האינפלציה ולא המיתון. כך אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות. לדבריו, נתוני הצמיחה של ארה"ב הראו שברבעון השני המשק האמריקאי נכנס באופן רשמי למיתון אבל קשה לומר על משק שייצר 528 אלף משרות בחודש יולי ו-465 אלף משרות בממוצע מדי חודש בחצי השנה האחרונה שהוא במיתון.

יתרה מכך, ניתן לחדד ולומר שדו"ח התעסוקה של חודש יולי שם את החותמת הסופית על כך שבעיית האינפלציה של ארה"ב היא בשוק העבודה ולא במגבלות האספקה, מחירי האנרגיה או שוק הנדל"ן. שיעור האבטלה ירד ל-3.5% כאשר שיעור ההשתתפות שעדיין נמוך באופן משמעותי מרמתו לפני הקורונה ירד גם הוא ב-0.1% ל-62.1%. שוק העבודה ההדוק ממשיך ללחוץ לעלייה מהירה בשכר ובהתאם, קצב הגידול השנתי בשכר השעתי עלה גם הוא ל-5.2%. לאחר דו"ח כזה אין שום סיבה להיות מופתעים מכך שההסתברות להעלאת ריבית של 75 נ"ב בפגישה הבאה (22 בספטמבר) עלתה בסוף השבוע וזו עומדת כיום על 76%. הדרך היחידה להתמודד עם אינפלציה שמגיעה משוק העבודה ולעצור את מנגנון ההיזון החוזר של אינפלציה-שכר-אינפלציה היא לקרר את המשק מספיק על ידי פגיעה בביקוש הצרכנים ובפירמות. באופן דומה, קשה להבין למה השווקים עדיין מגלמים ששיא הריבית יהיה במרץ הקרוב ולאחר מכן זו תחל לרדת.

הרגישות של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים בעולם לאינפלציה הפכה להיות גבוהה מאוד, בדיוק באופן שבו הרגישות שלהם לנזילות עלתה לאחר המשבר של 2008. אינפלציה מצד הביקוש היא הפחד הגדול של בנקים מרכזיים שכן כדי לפתור אותה באמת אין ברירה אלא להדק את המדיניות המוניטארית יותר מהדרוש. לכן, ברגע שהבנקים המרכזיים נזכרו שאין ארוחות חינם ושמדיניות מוניטארית מרחיבה מדי עלולה להביא לסחרור אינפלציוני, הרף להפחתות ריבית הפך להיות גבוה בהרבה מאיפה שהיה לפני 2021.

גם אם הריבית הריאלית הנייטרלית (כלומר רמת הריבית שצריך לעלות מעליה כדי לקרר את המשק) כיום בארה"ב היא, כפי שמעריכים בפד, קצת מעל 0% וגם אם האינפלציה תלך ותתמתן מכיוון צד ההיצע לכ-4% בתחילת השנה הבאה, הפד עדיין צריך להעלות את הריבית לכ-4% כדי שהמדיניות שלו תחל להשפיע, מה שעדיין לא מגולם בשוק. חשוב יותר, עד שהשפעה זו תבוא לידי ביטוי בשוק העבודה, מה שהפך להיות תנאי הכרחי להפחתת ריבית, יחלפו שניים או שלושה רבעונים כך שקשה לראות כיצד הריבית יורדת כבר במרץ. בנוסף, כדאי לשים לב לכך שהמילה "אם" מופיעה פעמיים בפסקה הקודמת כך שמדובר על תרחיש אופטימלי. יתכן שגורמים כמו המלחמה באוקראינה או שוק הנדל"ן יגרמו לכך שייקח לאינפלציה יותר זמן לרדת ויתכן גם ששוק העבודה ה"חדש" או תהליכים של דה-גלובליזציה הביאו את הריבית הריאלית הנייטרלית להיות גבוהה יותר מכפי שהפד מעריך.

מזרחי טפחות: העלאת הריבית עד כה לא שוללת את תרחיש הנחיתה הרכה

מבחינת ה-Fed דוח התעסוקה נוח ומראה לשווקים, יחד עם נתוני התעסוקה החזקים, מגובים באינדיקטורים מובילים כמו רוב מדדי מנהלי הרכש, כי העלאת הריבית עד כה לא שוללת את תרחיש הנחיתה הרכה שהוא מתבסס עליו לצורך מדיניות ה-front loading (העלאת הריבית מהר וחד יותר) שלו. כך אומר רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. לדבריו, עונת הדוחות הקרבה לסיומה מעידה אף היא על כך שנכון למחצית הראשונה של השנה – החברות הסתדרו עם המצב והאופק שלהן להמשך השנה חיובי בדרך כלל.

מסיבה זו ראינו דווקא את איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב מגיבות בירידות חזקות (תשואות הפדיון עלו לכל אורך העקום) ואילו מדדי המניות לא רשמו שינוי של ממש. מדד דאו ג'ונס התעשייתי אף עלה.

התגובה החדה של איגרות החוב משקפת גם תיקון למהלך העליות המהיר שהן רשמו שבועות האחרונים ובכלל מעידה על תנודתיותו החדה מאוד של אפיק זה.

עדיין, הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב רגישים מאוד לנתונים מהשטח ובמיוחד לנתון על מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שיפורסם ביום רביעי השבוע ולפי הערכות יוסיף להיות גבוה מ-9% בחישוב שנתי (או כ-6% בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה).

אם הנתון יפתיע מעלה (כפי שקרה בחודש הקודם) ייתכן שתהיינה (שוב) קריאות הערכות להעלאת ריבית של 100 נ"ב, מה שיכול לגרום למהלך נוסף של עליות בתשואות הפדיון והיתללות של העקום.

מאידך, נתון נמוך יותר כנראה לא ירפה את ידיו של ה-Fed מלהעלות את הריבית ב-75 נ"ב בכל זאת, כי כאמור זו המדיניות שלו כרגע.

מכל מקום, ככל שעונת הדוחות מסתיימת תשומת הלב של השווקים חוזרת לנתוני המאקרו, משום שה-Fed הבהיר שהמדיניות שלו להמשך תלוית נתונים.

כמו כן, ממשיכים ללוות את השווקים שני הפילים שבחדר – מלחמת רוסיה–אוקראינה ונושא סין–טייוואן. עושה רושם שהתפתחויות בין גושיות תמשכנה להוות וקטור שיאתגר את סנטימנט המשקיעים, אם כי סביר שהשווקים צופים קדימה וכבר מתמחרים לפחות חלק מכך.

לממשלת ישראל ובפרט למשרד האוצר , יש מטרות שונות. כל ממשלה קובעת לעצמה מטרה על פי אידיאולוגיה, צרכים כאלה ואחרים, לפי התנאים שעומדים לרשות המדינה בכלל והממשלה בפרט ובהתאם לדברים אחרים שיכולים להשפיע על אופי ההתנהלות וכן על המטרות והיעדים.

אך באופן כללי למשרד האוצר יש שתי מטרות מוצהרות. הראשונה, לייצר תחרות בענפים שונים, רבים ככל שניתן, מתוך כוונה לעודד צמיחה וכלכלה בריאה יותר. המטרה השנייה היא, לעזור לאזרחים לייצר יותר כסף, לחסוך יותר, להשקיע אותו בצורה נכונה, ובאופן כללי להתנהל נכון מבחינה כלכלית ברמת הפרט והמשפחה.

זו אחת הסיבות מדוע הוקם אתר הר הביטוח GOV. מדובר על אתר שקיים מזה מספר שנים ומטרתו לאפשר לכל אזרח במדינת ישראל לקבל תמונת מצב מלאה אודות הפוליסות שהוא מחזיק ברשותו. האתר מספק מידע אודות פוליסות ביטוח רכב, דירה, חיים, בריאות ועוד. כל הפוליסות שרכשנו אי פעם, אנחנו יכולים למצוא באתר ולקבל עליהן את המידע הרלוונטי עבורנו.

חשוב לומר, לצד אתר הר הביטוח GOV, אנחנו יכולים למצוא גם חברות פרטיות שהקימו אתרים דומים ומספקים לגולשים אפשרות לקבל תמונת מצב מלאה לצד אופציות נוספות שלא קיימות באתר הממשלתי. אופציות שניתן לקבל בזכות התנאים והיכולות שעומדים לרשות החברות הפרטיות ולא עומדים בהכרח לרשות הממשלה.

איך הר הביטוח יכול לעזור לנו להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית?

הממשלה בחרה להקים את הר הביטוח GOV, מתוך שתי כוונות המשולבות זו בזו. ראשית, לאפשר לכל אזרח ליהנות משקיפות מלאה ומידע כולל אודות הפוליסות שעומדות לרשותו. שנית, מתוך כוונה לעודד תחרות גבוהה יותר בתחום הביטוח.

ברגע שאנחנו יודעים אילו פוליסות עומדות לרשותנו, אז קל יותר לנו יותר להחליט אילו מהן אנחנו צריכים ועל אילו אנחנו יכולים לוותר. אנחנו יכולים לחסוך כך הרבה מאוד כסף וליהנות מהשקעה הרבה יותר חכמה באמצעות פוליסות שאכן משתלמות לנו.

מעבר לכך, אנחנו יכולים ליהנות מתחרות גבוהה יותר בשוק הביטוחים, מאחר ויש לנו אפשרות לבחור, לא רק אילו פוליסות אנחנו רוצים וצריכים ועל אילו אנחנו יכולים לוותר, אלא יש לנו נקודת מיקוח הרבה יותר טובה מול חברות הביטוח השונות. הן יצטרכו לעבוד קשה יותר בשביל שנישאר אצלן ונמשיך לשלם עבור הפוליסה שלנו.

את מי זה יכול לשרת?

בעיקרון, אתר הר הביטוח יכול לשרת כל אחד מאיתנו. כל מי שאי פעם רכש פוליסות ביטוח יכול לקבל כאן מידע שישרת אותו.

בפרט זה יכול לשרת אנשים שמחזיקים בכמות גדולה של פוליסות והם לא בהכרח מודעים לכך. אלו יכולות להיות פוליסות שנרכשו לפני שנים רבות וכן אלו יכולות להיות פוליסות שנרכשו על ידי מקומות עבודה שונים, מבלי שהם זוכרים או אפילו יודעים על כך.

במה הן דומות לפיקדון בנקאי, במה הן שונות, כמה אפשר להשקיע, ומתי הסיכוי הכי גבוה להרוויח מהן. כל מה שצריך לדעת על קרנות כספיות 

הנה חידה: מהו אפיק השקעה סולידי, שדומה מאוד לפיקדון בנקאי אבל אינו כזה?

הנה התשובה: קרנות כספיות.

קרנות כספיות הן סוג של קרנות נאמנות שמחויבות להשקיע באפיקים לטווח קצר (של כמה חודשים) ברמת סיכון נמוכה. בחודשים האחרונים, על רקע עליית הריבית שנמצאת כבר ברמה של 4.75% ועומדת להמשיך לעלות, הפכו הקרנות הכספיות למכשיר השקעה מנצח. במק"מ מקבלים תשואה צפויה של  קרוב ל-4.6% (הרחבה כאן) ובפיקדונות אפשר לקבל 4.5%-4.6%, אבל רק אם סוגרים את הכסף לשנה (הרחבה כאן). בפיקדונות לזמן קצר בבנקים אתם עדיין מקבלים ריבית שנתית של 0.5%-1% אולי קצת יותר. אבל בקרנות כספיות אתם מקבלים בסביבות 4% בשנה. כלומר, כאשר מדובר בהשקעה לזמן של חודשים, עדיפה קרן כספית, כאשר מדובר על השקעה לטווח של שנה יש יתרון לפיקדון עם ריבית קבועה. אבל הפיקדון הוא לשנה בלי אפשרויות יציאה. בקרן כספית אתם יכולים לצאת בכל רגע. אגב, תיזהרו מקרנות כספיות שלוקחות-גובות שיעור הוספה. מדובר על הפרש בין שער קנייה למכירה, זו עמלה שהיתה נהוגה פעם ופה ושם מחזירים אותה. בקרנות כספיות יש גופים שהחזירו אותה ואז יש גם לחשב את העמלה הזו. ככלל, הקרנות הכספיות הן ללא עמלות קנייה ומכירה וגם לא משלמים עליהן מס (כי הן רחוקות מתשואת המדד).

ואיך זה שבקרנות כספיות יש תשואה טובה? 

מהסיבה הפשוטה – מדובר בקרן של מיליארדים עם כוח מיקוח מול הבנקים ועם גמישות בהשקעות.

פירושו של התנאי שמחייב את הקרנות להשקיע באפיקים לטווח קצר הוא שמשך החיים הממוצע של כלל הנכסים בקרן לא יעלה על 90 יום בכל עת, כאשר הקרנות מחויבות על פי תשקיף להשקיע רק בפיקדונות בנקאיים שקליים לא צמודים, במלוות קצרי מועד (מק"מ), בניירות ערך מסחריים (נע"מ) לא צמודים בדירוג 1A או מקביל לו, ובאיגרות חוב לא צמודות בדירוג AA ומעלה עם זמן לפדיון שאינו עולה על שנה.

מדובר כאמור על אפיק השקעה סולידי, שמהווה תחליף לפיקדונות הבנקאיים. (פיקדון בבנק – כל מה שצריך לדעת)

בדומה לקרנות הנאמנות, גם הקרנות הכספיות מפוקחות בידי רשות ניירות ערך.

יש קרנות כספיות שקליות וקרנות כספיות שצמודות למטבע חוץ.

הקרנות הכספיות נחשבות למוצר פופולרי בעולם. בארה"ב הן נקראות Money Market Fund. בישראל הן הושקו לראשונה בשנת 2008 וגייסו בהתחלה מיליארדי שקלים.

אלא שבערך מאז, בגלל המשבר הפיננסי בשוקי ההון והמשבר הריאלי שבא בעקבותיו, הורדו הריביות בעולם לרמות אפסיות, ושהו שם מאז במשך שנים רבות. במצב הזה התמסמסה האטרקטיביות של הקרנות הכספיות, באין להן אפשרות להניב תשואה.

אבל שנת 2022 הביאה איתה מפנה מבורך לפחות מבחינת הקרנות הכספיות. התפרצות אינפלציונית, שנבעה מסגרי הקורונה המתמשכים, שיבוש בשרשרות האספקה ומלחמת רוסיה ואוקראינה, אילצה בנקים מרכזיים בעולם לפתוח במהלך של העלאות ריבית שנמצא עדיין בעיצומו.

העלאות הריבית האלה מגדילות את פוטנציאל התשואה של הקרנות הכספיות ואת האטרקטיביות שלהן.

ואומנם, קטגוריית הקרנות הכספיות השקליות מרכזת, נכון לסוף יוני 2022, השקעות בהיקף מצרפי של כ־14.5 מיליארד שקל ב־16 קרנות, לאחר שצברה כ־2.6 מיליארד שקל מתחילת השנה.

כמה ואיך משקיעים?

אין הגבלת מינימום על השקעה בקרן כספית. ניתן להשקיע גם סכום נמוך בהיקף של כמה מאות שקלים ומעלה, אבל מאחר שהבנק גובה עמלת דמי משמרת שנתית עבור אחזקת הקרן, ייתכן שהשקעה של סכומים קטנים אינה כדאית. ההשקעה נעשית בסכום חד פעמי או בהוראת קבע.

קרנות כספיות – יתרונות

כאמור, בישראל פועלות 16 קרנות כספיות שקליות. עד סוף 2022 נעו דמי הניהול בהן בין 0.02% בלבד ל־0.17%, לעומת דמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, שעומדים על פי נתוני רשות ניירות ערך על 0.68%. עם זאת, בתחילת 2023 הודיעו 11 מתוך 16 הקרנות על העלאת דמי הניהול וכעת מדובר על ממוצע דמי ניהול של 0.13%.

יתרון נוסף של הקרנות הכספיות הוא שאין תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כלומר האינפלציה מקוזזת מהרווח. זאת לעומת פיקדון בנקאי, שממוסה ב־15% על הרווח הנומינלי ללא התחשבות באינפלציה.

עוד יתרון חשוב הוא שניתן לקנות ולמכור קרנות כספיות כל יום ללא קנס שבירה, בניגוד לנהוג בפיקדונות בנקאיים, שאינם סחירים ולכן יש להמתין עד לתאריך הפירעון על מנת לשחררם.

יתרון רביעי הוא שהרווחים מקרן כספית ניתנים לקיזוז מרווחי השקעות אחרים, בעוד רווחים מפיקדונות לא ניתן לקזז (פיקדון או קרן כספית?)

קרנות כספיות – חסרונות

כאמור, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות תלויה בגובה הריבית במשק, וזהו החיסרון העיקרי שלהן. כל עוד הריבית במשק אפסית, הן לא יניבו כל תשואה עודפת למשקיעים. אבל בעיצומה של 2022, שהביאה איתה כאמור מפנה עולמי באינפלציה ובריבית, גם האטרקטיביות של הקרנות הכספיות משתנה, ולטובה.

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

פיקדון בבנק – כל מה שצריך לדעת

השכר הממוצע לשכיר במאי 2022 עמד על 11,753 שקל, עלייה של 4.2% לעומת מאי 2021, אז עמד השכר על 11,280 שקל. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עם זאת, לעומת אפריל 2022, אז עמד השכר על 12,026 שקל, מדובר על ירידה של כ-300 שקל, 2.6%.

זהו המשך של מגמה שנראתה גם בחודשים הקודמים, ומקורה כנראה בחזרה הדרגתית לעבודה של עובדים בשכר נמוך. ואומנם, על פי הנתונים מספר משרות השכיר במאי היה 3.941 מיליון, עלייה של 10.1% לעומת מאי אשתקד ועלייה של 1.1% לעומת אפריל השנה.

השכר הריאלי הממוצע במשק, שמגלם את השפעות האינפלציה, עומד על 10,570 שקל, ירידה של 2.8% לעומת החודש הקודם אך ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

במגזר ההייטק, שלו מקדישה הלמ"ס בחינה מיוחדת, ממשיכים להרגיש את המשבר בחברות, שמתמודדות עם נפילות בשווי מניותיהן ועם צמצומים בכוח האדם.

השכר הממוצע למשרד שכיר בתחום ההייטק עמד בחודש מאי על 26,878 שקל, עלייה של 8.3% לעומת מאי 2021 (24,826), אבל ירידה קלה לעומת השכר הממוצע בתחום ההייטק באפריל שעמד על 26,937 שקל.

מספר משרות השכיר בהייטק היה 383,8 אלף, עלייה של 11.8% לעומת מאי 2021 ועלייה של 1% לעומת אפריל 2022.

משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.7% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לרמה בחודש אפריל 2022.

השכר הממוצע הגבוה ביותר בתחום ההייטק הוא בענף מחקר ופיתוח, עם שכר ממוצע של 30,185 שקל, ואחריו ענף התכנות, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עם שכר ממוצע של 28,894 שקל.

39 אלף יחידות דיור חדשות יתווספו לעיר מודיעין מכבים רעות. זאת לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז החליטה לאשר למתן תוקף את תכנית המתאר לעיר הכוללת את תוספת יחידות הדיור, שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-240 אלף תושבים.

התוכנית חלה על כל מרחב התכנון של העיר, בשטח של 50 אלף דונם כאשר מתוכם כ-22 אלף דונם נשמרים כשטחים פתוחים. ותהווה מדיניות ארוכת טווח לתכנון ולפיתוח העיר.

בנוסף להוספת יחידות הדיור למגורים בתמהיל מגוון, התוכנית מחזקת את העירוניות על ידי יצירת שלד ברור המחבר בין חלקי היישוב, בדגש על רציפות בין השכונות, תוך יצירת מערכת דרכים עירונית נגישה ומקושרת הן ע"י העדפה לתחבורה ציבורית והן לרוכבי אופניים. בתוך המרחב העירוני, התוכנית קובעת עקרונות תכנון לרחובות מוצללים המקשרים בין השטחים הפתוחים העירוניים למרחב הבנוי.

התוכנית קובעת הקמת רובע עסקים חדש בחלק הצפון-מערבי של העיר המבוסס על עירוב שימושים שישלב מגורים, תעסוקה, מסחר, תרבות ופנאי וכן מוסדות ציבור, אשר יהווה את החוליה המקשרת בין העיר הקיימת לפארק הטכנולוגי המתפתח ולשטחים הירוקים הסובבים את העיר. בצמוד לרובע העסקים החדש, מציעה התוכנית הקמת מוסדות עוגן מטרופוליניים: מרכז רפואי אזורי ומרכז אקדמאי. התוכנית קובעת הארכת קו הרכבת הקיים כשלוחה תת קרקעית מתחנת מודיעין מרכז לכיוון רובע העסקים החדש. אשר יאפשר נגישות מירבית  למרכז הרפואי האזורי ולמרכז להשכלה גבוהה.

כמו כן, התוכנית שמה דגש על שמירת השטחים הפתוחים הרבים הקיימים בתחומה המוניציפלי של העיר וכוללת הנחיות לשמירתם ליצירת רצף פתוח ואיכותי, לשמירת הקשר ליערות קק"ל העוטפים את העיר ולחיזוק המסדרון האקולוגי הארצי החוצה את העיר. התוכנית קובעת, כי הגבעות הדרומיות הצופות על עמק איילון, שהן חלק מהמסדרון האקולוגי, יהיו גן לאומי.

ראש העיר מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס: "אישור תכנית המתאר מהווה אמירה חד משמעית על המשך ביסוסה של העיר כאחת הערים החזקות והמובילות בישראל. בעת תכנון תכנית המתאר שמנו דגש על מספר מטרות על: תוספת יחידות דיור בעיר בתמהיל מגוון, תוך הקפדה על עיקרון של שמירת לפחות 25% מהן לטובת בנות ובני העיר. שמירת האופי המיוחד של העיר, תוך שימור השטחים הירוקים הסובבים אותה והפיכת הגבעות הדרומיות לגן לאומי ומיצוב המסדרון האקולוגי כחלק בלתי נפרד מהעיר מודיעין מכבים רעות.

אני שמח, כי הועדה אישרה את החזון שלי להקמת הקמת רובע העסקים הכולל מרכז רפואי אזורי, מרכז אקדמי ואזור תיירות, יאפשר לעסקים נוספים להתבסס בעיר ובכך יספקו עוד מקומות תעסוקה.

אמשיך לפעול במלוא המרץ לקדם את עקרונות תוכנית המתאר וליישמם בפועל על מנת לשמור את מודיעין מכבים רעות כעיר העתיד, גם 25 שנים לאחר הקמתה, הכוללת מרכזי עסקים מודרניים, מלונאות, מערך תחבורה מתקדם בלב ליבה של מדינת ישראל בישראל, בין ירושלים לתל-אביב".

מ"מ יו"ר הוועדה המחוזית מרכז ומתכנן המחוז, גיא קפלן: "התוכנית מאפשרת פיתוח עירוני הכולל עירוב שימושים וציפוף במתחמי הבינוי החדשים תוך שמירה על השטחים הפתוחים הערכיים העוטפים את העיר ויצירת רצף פתוח ואיכותי תוך מענה תחבורתי המבוסס על תחבורה ציבורית המבוססת על שבילי אופניים, נתבי תחבורה ציבורית וקישורם לתחנות הרכבת בעיר. כמו כן, התוכנית מאפשרת מגוון יחידות דיור שייתנו מענה לכל סוגי משקי הבית להתגורר בעיר מודיעין מכבים רעות".

משקיעים מגיבים בחיוב לרכישה חוזרת (Buy Back) של איגרות חוב על ידי חברות, תגובה שמתחילה ביום הרכישה ונמשכת במועד הדיווח הפורמלי על הרכישה לציבור ואף מספר ימי מסחר לאחר-מכן. כך עולה ממחקר שערכו פרופ' אבי וואהל מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נדב שטינברג מבנק ישראל. (השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת)

רכישות חוזרות של איגרות חוב על-ידי החברות שהנפיקו אותן הן תופעה נפוצה בעולם ובישראל; רכישות חוזרות בפועל של איגרות חוב בשוק על-ידי חברות ציבוריות בישראל הסתכמו ביותר מ-7 מיליארד שקל בשנים 2008-2020, או כ-5% משווי האג"ח בתחילת התקופה. חברות נוטות לרכוש את איגרות החוב שלהן לאחר ירידה במחירן, לדוגמא בתקופות משבר, כגון משבר הקורונה.

החוקרים השתמשו בנתונים מפורטים על כל רכישה חוזרת בפועל של איגרות חוב על-ידי החברות הציבוריות בישראל בשנים 2008-2020 – 5,588 אירועים של רכישה חוזרת של איגרות חוב על-ידי 199 חברות. הנתונים כוללים את מועד הרכישה ומועד הדיווח עליה לציבור, כמו-גם את המאפיינים של כל איגרת חוב. כדי לבחון אם רכישות חוזרות של איגרות חוב מובילות לשינוי במחירי האיגרות הנרכשות, מעל ומעבר לצפוי, החוקרים השתמשו באמידה אקונומטרית המפקחת על כל המאפיינים הרלוונטיים של איגרות החוב. הם השתמשו בנתונים יומיים על כל איגרות החוב הקונצרניות בישראל בשנים 2008-2020 כדי לבחון את ההשפעה של רכישות חוזרות על השינוי במחיר של איגרות החוב הנרכשות, מעל ומעבר למה שמוסבר על-ידי מאפייני האיגרת, החברה והתאריך הנבחן.

על פי הממצאים, חברות נוטות לרכוש חזרה את איגרות החוב שלהן לאחר ימים שבהם מחירן יורד. החוקרים מצאו תשואה עודפת של 0.15% ביום שבו ביצעה החברה את הרכישה החוזרת ותשואה עודפת של עוד 0.15% ביום שבו היא דיווחה עליה לציבור (בדרך-כלל למחרת הרכישה). התגובה לרכישה החוזרת נמשכת גם בימים שלאחר הדיווח ומתבטאת בתשואה עודפת של עוד כ-1% במצטבר בחמשת הימים שלאחר הדיווח לציבור על הרכישה.

החוקרים השתמשו במדגם הגדול של הרכישות החוזרות כדי לזהות מאפיינים של הרכישה החוזרת, של איגרות החוב ושל החברות הרוכשות המשפיעים על תגובת המשקיעים לרכישה החוזרת. הם מצאו שבמרבית המקרים החברות אינן מכריזות מבעוד-מועד על תוכנית לרכישה חוזרת של איגרות חוב, אבל כאשר הן כן בוחרות לעשות זאת השוק מגיב בחיוב לעצם ההודעה על תוכנית הרכישה ואם וכאשר החברה אכן רוכשת איגרות חוב במסגרת התוכנית, תגובת השוק לרכישה בפועל מהירה יותר ביחס לרכישות אד-הוק. בנוסף, התגובה של המשקיעים לרכישה החוזרת חזקה יותר כאשר מדובר ברכישה חוזרת של איגרות חוב הסובלות מדירוג אשראי נמוך יחסית ('אג"ח זבל').

לבסוף, החוקרים מצאו שאנשי פנים בחברות (בעל השליטה ובכירים בחברה) נוטים לרכוש מניות של החברות בחודשים שלפני ביצוע רכישה חוזרת של איגרות החוב; רכישת מניות על-ידי אנשי פנים בחברה בחודשים שלפני הרכישה החוזרת של איגרות החוב מובילה בתורה לתגובה חיובית יותר של מחירי איגרות החוב לרכישה החוזרת. יחדיו, הממצאים הללו מרמזים לכך שרכישה חוזרת של איגרות חוב מהווה אינדיקציה לכך שלהנהלת החברה יש אינפורמציה חיובית על מצב החברה שאינה משתקפת במלואה במחירי איגרות החוב.

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת

ככה תנהלו את הכסף שלכם… לבד

רשות המסים מפרסמת סקירה (מצ"ב) המציגה את הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחר משבר 2020 ומציגה את המגמות בהכנסות 2022. 

 לדבריה, שיעורי הגידול המרשימים ב-2021 לעומת 2019 בהכנסות ממסים ישירים מוסברים בעיקר על ידי גידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין, הכנסות משוק ההון והכנסות מרווחי הון ואופציות לעובדים. במחצית הראשונה של 2022 הגידול בהכנסות ממיסי מקרקעין עדיין מסביר חלק ניכר מהעלייה. בהכנסות ממסים עקיפים העלייה מתונה יותר בתקופה ינואר 2021–יוני 2022 לעומת התקופה המקבילה שנה קודמת.

בניתוח מגמות, ניתן לראות כי בהכנסות ממסים ישירים מסוף שנת 2021 ועד אמצע שנת 2022 נמשכה מגמת העלייה, אך התמתנה מעט. ההכנסות ממסים עקיפים נמצאו במגמת עלייה אף הן, אך בשיעור מתון יותר. מתחילת שנת 2022 השתנתה המגמה וההכנסות נמצאות במגמת ירידה.

ניתוח הכנסות מרווחי הון וניכויים מאופציות לעובדים בשנת 2021 מציג שיא של הכנסות בסך כולל של כ-12 מיליארד שקל. לאורך השנים השתנה הרכב ההכנסות מרווחי הון. הכנסות מחברות שהיוו 61%-70% בשנים 2014-2013 בהתאמה, ירדו לכ- 40% בשנים 2015–2020, פרט לשנת 2019. בשנת 2021 ירד משקל ההכנסות מרווחי הון חברות ל-24% בלבד, למרות העלייה בהיקף הכנסות אלה. הירידה במשקל החברות נבעה מעלייה חדה בהכנסות מרווחי הון יחידים.

מניתוח נתוני הגבייה מניכויים, עולה כי הענף בעל המשקל הרב ביותר בשנת 2021, בדומה לשנת 2020, הינו ענף הפיננסים. משקלו עלה מ-18% בשנת 2020 ל-20% בשנת 2021. בשנת 2021 חל שינוי במשקלם של רוב הענפים. כך מידע ותקשורת (ענף ההייטק) עלה ל-13%, פעילות מקצועית ל-10%. התעשיה ירדה מ-12% בשנת 2020 ל-11% בשנת 2021.

הכנסות ממיסי מקרקעין צמחו במהירות לאורך שנת 2021 והגיעו לשיאן בחודש אוקטובר 2021, עלייה של 231% בהכנסות ממס שבח ושל 211% בהכנסות ממס רכישה לעומת אוקטובר 2019, בעקבות גידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות. הגידול החד במספר העסקאות נבע, בין היתר, מהצפי להעלאת מס הרכישה למשקיעים. במחצית הראשונה של 2022 נצפה המשך גידול ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך שיעור הגידול הולך ופוחת.

לאחר צמיחה מרשימה ברוב ענפי המשק בהכנסות ממע"מ ייצור מקומי בשנת 2021, פרט לענף הבידור וענף האירוח, גם במחצית הראשונה של שנת 2022 רוב הענפים ממשיכים לצמוח בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, כולל ענף האירוח וענף הבידור ואומנות. בהשוואה למחצית הראשונה של 2019, תקופת "טרום קורונה", העלייה  בשני הענפים הנ"ל הנה בשיעורים של 14% ו-13% בהתאמה (כ-5% וכ-4% בהתאמה בחישוב השנתי). ענף הפעילות בנדל"ן וענף הבינוי נמצאים בעלייה גבוהה של 53% ו-26% בהתאמה. החריג הוא ענף המסחר שנמצא בירידה מתונה של 1% לעומת מחצית ראשונה 2021. הירידה באה לאחר צריכה גבוהה במיוחד ברבעון שני 2021 ונבעה מתחלופת הצריכה בחו"ל ומפיצוי לאחר רבעון ראשון 2021 שבו הוטלו הגבלות על המשק.

רשות ניירות ערך דורשת מחברות לכלול בדוחותיהן התקופתיים ניתוח של השפעת האינפלציה על תוצאותיהן בתקופת הדוח וכן להתייחס ולנתח את הסיכונים לתוצאות בעתיד ככל שתימשך מגמת האינפלציה.

הרשות מסבירה כי החל משנת 2021 חלה עלייה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם – בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל ב-2.8% ועליית מדד יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ-4.4%. בארה"ב האינפלציה בחודשים האחרונים משקפת עלייה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית, עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו-9.5% בכלכלות מתפתחות.

הרשות מוסיפה כי לצד עליית המחירים העולמית החליטו בנקים מרכזיים בעולם להעלות את הריבית במטרה לבלום את עליות המחירים. גם בנק ישראל העלה את הריבית החל מאפריל 2022 והיא עלתה במספר פעימות לרמה הנוכחית של 1.25% ובהתאם לתחזיות מחלקת המחקר של בנק ישראל עד הרבעון השני של 2023 אמורה הריבית לעלות ב-1.5% ולהגיע ל-2.75%.

עוד אומרת הרשות כי לשינויים במגמות האינפלציה והריבית בישראל ובעולם יש השפעה לא מבוטלת על פעילותם העסקית של תאגידים, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי על הביקוש למוצרי החברות, במנה העלויות השוטפות, ובפרט עלות חומרי גלם וכוח אדם, מבנה עלויות מימון של התחייבויות קיימות ועלות הגיוס של חוב חדש ועוד. למגמות אלה עשויות להיות השפעות עסקיות שונות (חיוביות ושליליות) על כל חברה וכל סקטור.

הרשות מדגישה כי תקנות ניירות ערך דורשות מהחברות גילוי בקשר למגמות, אירועים והתפתחויות בסביבה המקרו כלכלית שיש להם או צפויה להיות להם השפעה מהותית על התוצאות העסקיות.

על כן, מבהירה הרשות, על מנת להבטיח כי ציבור המשקיעים יקבל מידע מפורט, מדויק ובזמן אמת אודות השינויים המתרחשים בכלכלה העולמית על עסקי התאגיד, כל תאגיד נדרש לבחון את מידת חשיפתו לשינויים באינפלציה ובשיעור הריבית ואת הגילוי הנגזר מכך.

האם שליחי וולט יוכרו כעובדים? הדרך לשם התקצרה היום בהרבה.

בית הדין האזורי לעבודה החליט לקבל בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה שהוגשה במטרה להכיר בשליחי החברה כעובדים הזכאים לזכויות סוציאליות. כיום נחשבים השליחים כפרילאנסרים, שמקבלים שכר עבור שעות העבודה שלהם, אך אינם זוכים לזכויות סוציאליות, כגון תשלומים לביטוח לאומי, פנסיה וימי חופשה.

לדברי השופטת אריאלה גילצר-כץ כפי שנכתבו בהחלטה, "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש, וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה".

את הבקשה לתביעה הייצוגית הגיש לפני כשנתיים גולן חזנוביץ', שעבד כשליח בוולט ותבע הכרה ביחסי עובד-מעביד.

וולט ישראל היא חברה ישראלית פרטית שנמצאת בבעלות התאגיד הפיני Wolt Enterprises. הרעיון שעומד בבסיסה הוא שהחברה מתווכת בין מסעדות ללקוחות. המסעדות נרשמות לשירות המשלוחים של החברה, והלקוחות מזמינים מהן משלוחים באמצעות האפליקציה.

נכון לעכשיו נשען המודל העסקי של החברה על עקרונות כלכלת הפלטפורמה, או כלכלת החלטורה, שעל פיהם עבודת השליחים היא עבודה מזדמנת, עבודה צדדית או ארעית, שבה אנשים נשכרים לתקופות קצרות מועד, ונוהגים לעבור מעבודה לעבודה לעתים קרובות.

כיום, החברה מבטיחה תשלום מינימלי של 40 שקל לשעה גם אם השליחים לא עשו אף משלוח במהלך השעה שבה סימנו שהם עובדים. אם הם כן ביצעו שליחות בפועל, התשלום הוא 20 שקל למשלוח של 1.5 ק"מ, או 23-26 שקל למשלוחים ארוכים יותר, ותוספת של 100 שקל לעבודה של לפחות 40 שעות במהלך שישי-שבת. שליח ממוצע של וולט יגיע לשכר חודשי שינוע סביב 10,000 שקל. (כמה מרוויחים השליחים?)

כמה מרוויחים פרילנסרים בישראל?

צפירת ארגעה בנוגע למיזמי תמ"א 38 בקרבת תחנות המטרו בגוש דן.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה שלא לאמץ את המלצות הוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) לעצור באופן גורף את היתרי הבנייה לתמ"א 38 בסביבת תחנות המטרו. תחת זאת החליטה המועצה להעביר את תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70) להערות והשגות הוועדות המחוזיות לצורך חשיבה מחדש.

כחלק מקידום מערכת המטרו להסעת ההמונים בגוש דן, פרויקט התשתית הגדול ביותר שמתוכנן במדינת ישראל מאז הקמתה, מקודמת תוכנית מתאר ארצית לפיתוח מרחב תחנות המטרו. התוכנית מתווה את מדיניות התכנון סביב תחנות המטרו המאושרות והמתוכננות. בין היתר, קובעת התוכנית הוראות והנחיות לתכניות אחרות שיקודמו בתחומה, מתוך ראייה כוללת. התוכנית עוסקת בהעצמת הבינוי הסמוכה לתחנות, מעודדת עירוב שימושים, קישוריות ונגישות של המרחב לתחנות.

זאת ועוד, התוכנית נותנת מענה לסוגיית ייעול השימוש בקרקע במרחבים האורבניים סביב תחנות המטרו באמצעות קביעת עקרונות והוראות של תכנון מוטה תחבורה ציבורית המאפשרות חידוש של אזורים רבים ויצירת תועלות רבות בתחומי הדיור והתעסוקה במרחב תחנות המטרו.

במסגרת הדיון עלתה סוגיה של הטלת מגבלות על הוצאת היתרים לפי תמ"א 38 ומכוח תוכניות לפי סעיף 23. הוולנת"ע המליצה למועצה הארצית למנוע אפשרות של הוצאת היתרים מכוח תמ"א 38 בכל הטבעת הראשונה לתחנות העתידיות (500-300 מטר) ולבחון הרחבה של הגבלה זו גם לטבעת השנייה לתחנות המטרו, עד טווח של כ-800 מטרים מכל תחנה.

פרויקט המטרו אמור לעבור בשטחן של 24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן מתחת לפני הקרקע – ולאורך התוואי יהיו 109 תחנות. פירושה של הפסקת הוצאת היתרים הוא למעשה עצירה של פרויקטי תמ"א כמעט בכל גוש דן, שם הם משמשים אחת הדרכים העיקריות להגדלת היצע הדירות.

אלא שבשל השיתוק הפוליטי וההליכה לבחירות בפעם החמישית בתוך שלוש שנים, כלל לא אושר חוק המטרו, כך שהוא תלוי באוויר ובסימן שאלה, בעוד פרויקטי הבנייה יכולים להימשך.

כעת החליטה, המועצה הארצית, בהובלת יו"ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר, כי על מנת להכריע בסוגיה המורכבת יש לבצע בחינה מקיפה של מידת ההשפעה העלולה להיגרם מכוח הוראות מגבילות על הוצאת היתרים ומאידך לבחון האם המשך הוצאת היתרים במתחמי ההשפעה יש בו כדי לפגוע בהתחדשות המרחבית הצפויה במתחמי המטרו. על כן, הוחלט כי המועצה הארצית תשוב ותדון בנושא המגבלות לאחר עבודת מטה אשר תכלול בחינה של נתוני הרשויות המקומיות והרשות להתחדשות עירונית, זאת ביחס להיקף ההיתרים בתחום ההשפעה של תמ"א 70 ומידת ההשפעה שתהיה להגבלה כאמור על פרויקטים של תמ"א 38, וכן הצעותיהן למנגנוני גמישות ובקרה שיאפשר מתן היתרים במקרים המתאימים.

יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר: "עברנו היום אבן דרך משמעותית נוספת בקידום תוכנית המטרו, אישור קווי המטרו בוועדה לתשתיות לאומיות מהווה רק מרכיב אחד ממכלול שלם של תוכנית ארציות לפיתוח מרחבי ההשפעה של המטרו. תמ"א 70 הינה התוכנית אשר תשנה את כל המטרופולין ותוביל את גוש דן בעשרות השנים הקרובות. כמו כן, אני בטוח שנצליח להגיע למנגנון יעיל ומוסכם שיפתור את סוגיית ההתחדשות העירונית".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תמ"א 70 מגלמת איכות תכנון ברמה הגבוהה ביותר. מדובר על התוכנית החשובה במרחב האורבני של מטרופולין תל-אביב ומהווה משלימה לתכנון קווי המטרו. תשתית המטרו ואינטנסיביות עירונית משמעותית ואיכותית סביב המטרו הן קריטיות והן צו השעה לאתגרי הכפלת אוכלוסיות המדינה מחד וקידום תשתיות להסעת המונים יעילה. התוכנית התקבלה פה גם במועצה הארצית בקונצנזוס על חשיבותה ואיכותה".

דיפלומט, יבואנית מוצרי המזון והטואלטיקה, שעמדה במרכז המחאה על העלאות המחירים שלה, נסוגה מהן, לפי שעה. בהודעה שהוציאה החברה נכתב כי היא דוחה את ההעלאות שתוכננו ל-1 באוגוסט, עד אחרי החגים.

גל עליות המחירים שוטף את המשק הישראלי בחודשים האחרונים. מוצרי מזון, חשמל, מים, משכנתאות ועד לאחרונה גם מחירי הדלק (ששינו כיוון מטה באוגוסט) עלו בשיעורים לא מבוטלים והם מעיקים יותר ויותר על כיסיהם של האזרחים.

ואיתו מתגברת גם המחאה, כאשר דיפלומט, יחד עם היבואניות שסטוביץ וקימברלי, ספגו חצי ביקורת כבדים, בין היתר מיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שקרא לחרם צרכנים עליהן. (רוצים לדעת בכמה יגדלו ההוצאות שלכם? היכנסו למחשבון וגלו). בין היתר אמר בר דוד: "שסטוביץ', דיפלומט, קימברלי, נגמרה החגיגה. כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש: אני קורא לאזרחי מדינת ישראל להפסיק לקנות את המוצרים של החברות הללו. יש תחליפים לכל דבר. אני מצפה שנהיה צרכנים נבונים, ונקנה את התחליפים. עלינו לקנות חכם ולהפסיק את יוקר המחיה".

גם רשתות השיווק הרימו דגל אדום, כאשר סירבו לדרישת החברות ליישם את המחירונים החדשים בחנויות והודיעו כי ימשיכו למכור במחירים הנוכחיים, למרות איומי היבואניות לא לשווק להן סחורה. מדובר באיום לא מבוטל כשמדובר במוצרים רבים ומאוד פופולריים, שעלולים להותיר לא מעט מדפים ריקים.

דיפלומט, בבעלות נעם וימן, מייבאת בין היתר מוצרים שנמצאים כמעט בכל משק בית, כמו חיתולי פמפרס, קטשופ היינץ, שוקולד מילקה ועוד, והיעדרם של אלה בחנויות יורגש מאוד. מנגד, גם העלאת המחירים המתוכננת תורגש מאוד בכיסם של הצרכנים.

בהודעתה, ציינה דיפלומט כי היא עושה מאמצים רבים למנוע עליות מחירים, אך עקב האינפלציה והעלייה במחירי תשומות גלובליות, הדבר עלה בידה רק באופן חלקי.

קימברלי, המייבאת בין היתר את חיתולי האגיס ונייר טואלט לילי, הודיעה בתחילה כי לא תיכנע ללחץ, אך כעת נראה כי גם היא תתקפל ולא תעדכן את מחיריה כלפי מעלה, בשלב הזה.

בגלל ההקלה במחירי הדלק, מדד חודש אוגוסט יעלה ב-0.1% בלבד. עם זאת, ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בסוף אוגוסט בחצי אחוז נוסף. גם הריבית בארה"ב צפויה לעלות בחצי אחוז נוסף בישיבת הבנק המרכזי בספטמבר. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, מחיר הבנזין המפוקח ירד שלשום ב-19%, הירידה החודשית החדה ביותר מאז שהחל פיקוח המחירים. כתוצאה מירידה חדה במחירי הנפט, במרווחי הזיקוק ובעיקר הפחתה נוספת של הבלו (42 אגורות לפני מע"מ). הדבר יפחית כ-0.6-0.5 נקודת אחוז ממדד אוגוסט. עם זאת, אומרים בהראל, כי כרגע הם משאירים את התחזית ל-12 החודשים סביב 3%, בשל הסבירות הגבוהה שנראה עלייה מחודשת של הבלו בעוד מספר חודשים. בשל כך הם גם מוצרים את התחזית לעליית ריבית של חצי אחוז באוגוסט וצופים כי תמשיך לעלות בעקביות עד לסוף השנה.

ארה"ב:  הריבית תעלה בחצי אחוז בספטמבר

באשר לעולם אומרים בהראל כי הבנק המרכזי בארה"ב המשיך להעלות את הריבית בקצב המהיר ביותר מאז שנות השמונים עם עוד 0.75 נקודת אחוז ל-2.25%-2.5%, בדומה לצפי וקרוב לסביבת הריבית ה"ניטרלית" החזויה של הבנק. אף אחד מחברי הוועדה לא צידד בעליית ריבית חדה יותר ויו"ר הפד ג'רום פאואל ציין שהריבית תמשיך לעלות ושהקצב ייקבע על פי הנתונים שיפורסמו.

להערכת כלכלני הראל, לחצי השכר הגבוהים שבאים לידי ביטוי במדד עלות העבודה, לצד הצפי שלהם שאינפלציית הליבה כמעט ולא תרד בחודשים הקרובים תומכים בעלייה של חצי אחוז בהחלטה הבאה ב-21 בספטמבר, ובריבית של כ-3.5% בסוף השנה, מעט גבוה ממה שמגולם בשווקים. זאת למרות המשך האינדיקטורים המעידים על המשך חולשה בשוק הדיור, ירידה בסנטימנט החברות ו"התקררות" בשוק העבודה (עלייה בדרישות השבועיות לדמי אבטלה) שיבואו לביטוי בדוח התעסוקה בשישי הקרוב.

ברבעון השני התוצר התכווץ ב-0.9% בשיעור שנתי (על פי האומדן הראשוני). צמיחה של הצריכה הפרטית והיצוא קוזזו עם ירידה חדה במלאים ובהשקעות למגורים. ארה"ב אמנם במיתון לפי ההגדרה הרשמית (2 רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר), אך מדובר במצב חריג שמלווה בירידה באבטלה ולכן לא תומך בעצירה של עליית הריבית.

אירופה – הריבית תגיע ל-1% בסוף השנה

באשר לאירופה, התוצר בגוש האירו צמח ב-2.8% בשיעור שנתי ברבעון השני (על פי האומדן הראשוני), טוב מהערכות המוקדמות, אך עם שונות בולטת בין המדינות. ההקלה בהגבלות הקורונה והנהירה לשירותי הארחה ונופש הטיבו מאוד עם ספרד (5%), איטליה (4%) וצרפת (2%). אך החולשה בתעשייה בשל קשיי האספקה והשלכות המלחמה איפסו את הצמיחה בגרמניה, ותרמו לצמיחה שלילית בלטביה וליטא שיותר מושפעות לשלילה מהסנקציות על רוסיה.

למרות צפי להאטה ברבעונים הבאים מעריכים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו יעלה את הריבית בעוד חצי נקודת אחוז בפגישה הבאה ב-8 בספטמבר ויגיע ל-1% בסוף השנה, מעט מעל הצפי המגולם בשווקים.

צמיחה עולמית – קודם סין ואח"כ העולם

הצמיחה השלילית בסין ובארה"ב ברבעון השני תרמו לעדכון כלפי מטה של קרן המטבע הבינלאומית לתחזית הצמיחה הגלובלית ל-3%.2  השנה ו-2.9% בשנה הבאה. הקרן צופה צמיחה נמוכה יותר בארה"ב (2.3% השנה ו‑1% ב-2023) גם בשל העלאות הריבית המהירות יותר. לסין התחזית עודכנה כלפי מטה (3.3% השנה ו-4.6% ב-2023) הרבה מתחת ליעד הצמיחה של 5.5%, וזה בהנחה שנראה התאוששות בסין במחצית השנייה.