בכנס "יעד האינפלציה בישראל- עבר, הווה ועתיד", שערך בנק ישראל, סקר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את התפתחות התפיסה של יעד האינפלציה, איך זה עובד בעולם, איך בישראל והאם הוא עומד להשתנות.

לדברי פרופ' ירון, "בשנים שלאחר המשבר של 2008, ועד למשבר הקורונה, האינפלציה במשקים מפותחים רבים, לרבות בישראל, התבססה ברמה נמוכה מהיעד. האינפלציה בעולם התאפיינה ברמות נמוכות מאד, אפילו שליליות, ולצד זאת נרשמה ירידה ברמת הריביות בפועל וכן ברמה של הריבית הטבעית – זו שתואמת מצב של תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.

"כתוצאה מכך, יכולתם של הבנקים המרכזיים לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה, כדי לתמוך בפעילות ולשמור על האינפלציה בתחום היעד, בפרט בתקופות של האטה משמעותית בפעילות, הפכה למאתגרת יותר. זאת כיוון שהיכולת להפחית את הריבית מתחת לאפס מצומצמת או אפילו לא מקובלת בחלק מהמדינות (ZLB).

"במצב שבו הריבית בפועל תחומה מלמטה על ידי הריבית המינימלית האפשרית, האינפלציה תהיה בממוצע נמוכה יותר, ולכן גם הציפיות לה. כך, יווצר מצב שבו גם תיווצר סטייה של האינפלציה מהיעד, וגם הריבית הריאלית תהיה גבוהה מהרצוי, זאת אף על פי שהיא שלילית במצב עולם זה. המצב הזה מחריף את האתגר, שכן ריבית ריאלית גבוהה מהרצוי מובילה להתמתנות נוספת באינפלציה, שהיא כבר מתחת ליעד.

"גורמים אלו הובילו להתפתחותו של דיון בבנקים המרכזיים ובאקדמיה שמטרתו לבחון האם נדרש שינוי במשטר יעד האינפלציה הקיים. הדיון מתמקד בדרכים להתאים את יעד האינפלציה לשינויים שמתחוללים בסביבה הכלכלית ולאפשרות להפעיל בסביבה זו את הכלים של המדיניות המוניטרית".

ירון המשיך והסביר כי "הגדרת משטר של יעד אינפלציה מורכבת ממספר רבדים. ברובד הראשון, נשאל האם למשל, 2 אחוזים, שהוא היעד המקובל כיום ברוב המדינות בעולם, הוא אכן הרצוי או שיש מקום להעלותו או להפחיתו? האם לקבוע אותו כנקודתי או כטווח? והאם להתייחס לסטיות כלפי מעלה ומטה מיעד נקודתי באופן סימטרי? ברובד נוסף ניתן לדון על התקופה על פיה בוחנים את העמידה ביעד – האם טווח זמן של שנה או יותר? בנוסף, אפשר גם לדון במצרף המחירים אליו מתייחסים – האם יציבות המחירים נבחנת על פי מדד המחירים לצרכן – ה"CPI"? או בניכוי רכיבים מסוימים? או מדד מחירים אחר, כמו למשל מדד מחירי התוצר או מחירי הצריכה הפרטית?

"רבות מהמדינות מגדירות יעד נקודתי, בדרך כלל ברמה של 2%, אולם יש המוסיפות אפשרות לסטייה מסוימת לשני הכיוונים. מרבית המדינות שהגדירו את היעד במונחי טווח, בהן גם ישראל, קבעו רצועה ברוחב של 2 נקודות אחוז. מתוכן, מספר מדינות, וביניהן ישראל, מגדירות את אותו הטווח ללא ציון נקודת האמצע.

"ההבדל המהותי בין יעד נקודתי לתחום הוא במידת המחויבות לערך האמצע. קיומו של טווח מאפשר לקובעי המדיניות יותר גמישות בהפעלת כלי המדיניות תוך התחשבות בזעזועים בפועל ומקורם, במצב מחזור העסקים וביכולת להפעיל את הכלים, תוך סטייה של האינפלציה מאמצע היעד. עם זאת, קביעה של תחום ללא ערך נקודתי במרכזו מחלישה את המחויבות לערך מסוים, מגדילה את אי-הוודאות לגבי היעד שאליו מכוונים קובעי המדיניות, ועלולה להקשות על עיגון הציפיות של הטווח הארוך בערך ספציפי כמרכז היעד. במסגרת משטר יעד אינפלציה, הציפיות לאינפלציה הופכות למרכיב מרכזי ביכולת להשיג את היעד: ככל שציפיות הציבור לאינפלציה מעוגנות ביעד, כך התנהגותו של הציבור, ובפרט קביעת המחירים והשכר, תואמת את היעד ומאפשרת את השגתו למעשה. כדי לייצר את אותן ציפיות המעוגנות בתוך טווח היעד הבנק המרכזי נדרש להנהיג מדיניות מוניטרית שהיא עקבית עם השגת היעד לאורך זמן. נושא זה אף מחדד וממחיש את חשיבות ההסברה והתיקשור של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים, תחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות.

"לכלכלות קטנות בעלות משק פתוח (SOEs) יש מאפיינים ייחודיים, ומכאן אתגרים נוספים: מחירי מוצרים רבים נקבעים בצורה אקסוגנית למשק, ובנוגע למוצרים הסחירים, משק קטן ופתוח, הוא במידה מסוימת Price taker. כמו כן, ב-SOE, שער החליפין מהווה ערוץ תמסורת משמעותי בהשפעתו על מחירים".

בחינה מחודשת: התהליך בעולם

לדברי פרופ' ירון, "תהליך בחינת יעד האינפלציה הוא תהליך שמתרחש, או התרחש ממש לא מזמן, במדינות רבות בעולם. ארבע המדינות הראשונות שאימצו את משטר יעד האינפלציה היו ניו-זילנד, קנדה, אנגליה ושבדיה. כיום רוב המדינות המפותחות פועלות במסגרת משטר שכזה, תוך הבדלים לא גדולים בהגדרה של היעד עצמו.

"ב-2019 החל הפד בארה"ב בתהליך רחב של סקירת מסגרת המדיניות שלו תוך שיתוף גורמים חיצוניים מהחברה האזרחית, על מנת להגביר את מידת השקיפות לציבור. מסגרת המדיניות המעודכנת של הפד שהוצגה ב-2020, ממשיכה לראות בשמירה על תעסוקה מקסימלית ויציבות המחירים המוגדרת כ-2% אינפלציה בטווח הארוך, מטרות מרכזיות. החידוש המרכזי ואולי החשוב ביותר שנוצר בעקבות תהליך זה, הוא התאמה של מסגרת המדיניות המוניטרית. כך, לאחר תקופה ממושכת של אינפלציה מתחת ליעד, הפד יפעל למשך תקופה מסוימת להשגת אינפלציה מעט מעל היעד, כך שבממוצע לאורך זמן האינפלציה תעמוד על 2%. זאת, באמצעות עיכוב העלאת הריבית, והעלאה מתונה בהמשך כך שהיא תהיה נמוכה לאורך זמן רב יותר. המסגרת הזו מכונה לעיתים (AIT- Average Inflation Targeting). עם זאת, כפי שמסגרת המדיניות הזו תוארה על ידי הפד, היא אינה סימטרית – ההתאמה המתוארת מתייחסת רק למקרה של אינפלציה נמוכה מהיעד. בנוסף לשינוי מרכזי זה, בהתייחס לשוק העבודה, הפד בחר להחליף את המילה "סטיות" (deviations) במילה " "shortfalls על מנת להדגיש כי ניתן לשמור על שוק עבודה יציב וחזק ללא גרימה להתפרצות האינפלציה.

"אחרי שדיברנו על התהליך בארה"ב, נעבור לאיחוד האירופי. עד לאחרונה הוגדר יעד האינפלציה על ידי הבנק האירופי כ"מתחת אך קרוב ל-2 אחוזים". משמעותו של יעד כזה הייתה שהבנק ייחס חשיבות גדולה יותר לסטייה של האינפלציה כלפי מעלה מעבר ל-2 אחוזים, אך מוכן לסבול במידה רבה יותר סטייה כלפי מטה. כמו הפד בארה"ב, גם הבנק המרכזי האירופי פרסם ב-2021 את תוצאותיו של תהליך של בחינה מחדש של האסטרטגיה המוניטרית שלו, לראשונה מאז 2003. ה-ECB קבע כעת יעד סימטרי סביב 2 אחוזים כך שההתייחסות לסטיות לשני הכיוונים זהה. הבנק הסביר שכיוון שהריבית קרובה לגבול התחתון, במצב של אינפלציה נמוכה נדרשת מדיניות מרחיבה משמעותית ומתמידה יותר, וזו יכולה להתבטא בסטייה זמנית של האינפלציה מעל היעד".

התהליך בישראל

לבסוף הסביר פרופ' ירון כיצד עובד התהליך בישראל: "ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שאימצו את יעד האינפלציה כמסגרת למדיניות המונטרית, כאשר כיום מקובל לתארך את 1997 כמועד שבו יעד האינפלציה הפך לעוגן המרכזי של המדיניות. בתחילת דרכו שימש משטר יעד האינפלציה כמסגרת שסייעה בתהליך הדיסאינפלציה לאחר תוכנית הייצוב ב-1985, לסביבה של יציבות מחירים. תהליך ההתכנסות לסביבה של יציבות מחירים אופיין בקביעת יעדי אינפלציה במדרגות הולכות ויורדות בהתאם להתפתחות האינפלציה בפועל.

"כבר בספטמבר 2019, עוד בטרם שמענו את המילה "קורונה", הכרזתי בכנס כלכלי כי במסגרת התהליך האסטרטגי אותו יזמתי כשהגעתי לבנק לתפקידי, יוקם צוות לבחינת משטר יעד האינפלציה בישראל. כמובן, ההכרזה אז לא הייתה קשורה לגובה אינפלציה כזה או אחר, בטח שלא לעלייה החדה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים בעולם ובישראל.

"תהליך הלמידה התחיל כאמור זה מכבר – והוא עדיין נמשך. הכנס המכובד הזה הוא חלק מתהליך למידה עמוק ורציני. תהליך הבחינה כולל מצבי עולם כלכליים שונים, הן מבחינת התפתחות האינפלציה והן מבחינת הפעילות הכלכלית המקומית והעולמית הם בעלי חשיבות להצלחתו בתום הבחינה.

"עד כה התקיימו מספר כנסים בינ"ל שארגן הבנק בנושא, בהם גם השתתפו נגידי בנקים מרכזיים ומומחים נוספים לתחום, נכתב ספר מקצועי בנושא בהובלת מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, וד"ר סיגל ריבון, ראש האגף המוניטרי בחטיבת המחקר, בוצעו מספר ניתוחים מקצועיים ואף מחקרים בנושא והיום ההתכנסות שלנו במעמד זה היא אבן דרך נוספת בתהליך.

"אנחנו עדיין לא יודעים לומר איך התהליך יסתיים – בהחלט ייתכן שבסוף התהליך נגיע למסקנה שהמשטר הקיים הוא הנכון ואין צורך לשנות אותו, אולם אנחנו חייבים לאתגר את החשיבה מכל הכיוונים לפני שנגיע למסקנה כזו. וכך בהחלט נעשה", סיים ירון את דבריו.

לראשונה זה 19 שנה: בנק ישראל בוחן שינוי של יעד האינפלציה

אם מתחילת 2022 הלך הגירעון התקציבי השנתי והתכווץ בהתמדה, הרי שכעת המגמה התהפכה לגמרי, והגירעון השנתי הפך לעודף.

לראשונה מאז שנת 2007 נמדד ב-12 החודשים האחרונים עודף תקציבי של 6.4 מיליארד שקל, שהם כ-0.4% מהתוצר. זהו העודף התקציבי הגבוה ביותר שנמדד משנת 1987. כך עולה מנתונים שפרסם משרד האוצר.

עם זאת, על אף העודף התקציבי ב-12 החודשים האחרונים, בחודש יוני נמדד גירעון של 1.5 מיליארד שקל, לאחר חמישה חודשים שבהם נמדד עודף תקציבי.

באוצר מדגישים כי חודש יוני מאופיין עונתית בגירעון גבוה. כך למשל ביוני אשתקד נרשם גירעון של כ-8.9 מיליארד שקל. בנטרול הוצאות הקורונה הגירעון עמד על כ-4.1 מיליארד שקל.

עוד לפי נתוני האוצר, הכנסות המדינה הסתכמו מתחילת השנה בכ-241.2 מיליארד שקל, לעומת כ-193.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר גידול של כ-24.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מנגד, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-209.3 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.9 מיליארד הוצאות שלתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. מדובר, אם כך, על קיטון של 11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בנטרול תוכנית הסיוע מדובר על גידול של כ-2.8%.

ONE ZERO הבנק הדיגיטלי קיבל בימים האחרונים רישיון ייעוץ פנסיוני מרשות שוק ההון ויחל בקרוב להעניק ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי לקהל לקוחותיו כחלק מחבילת שירותי הבנקאות הפרטית שהוא מעניק, שצפויה לכלול בהדרגה שורה של ייעוצים וליווי פיננסי מקיף.

הבנק צפוי להעניק שירותי ייעוץ פנסיוני במודל אובייקטיבי לאחר שחתם על הסכמי הפצה עם מרבית הגופים המוסדיים. לראשונה בישראל, לקוחות הבנק ייהנו מייעוץ פנסיוני שוטף עם עדכונים חודשיים והתאמות של המוצרים הפנסיונים לשינויים במצבם האישי ובמצב המשק.

שירותי ייעוץ פנסיוני במודל אובייקטיבי מבוססים על קבלת עמלת הפצה זהה מכלל גופי הפנסיה בישראל, באופן שמונע הטיה לגוף כזה או אחר. העמלה הנהוגה עומדת על 0.25% ובמקרים של קרן פנסיה, שדמי הניהול שלה נמוכים לעיתים מעמלת ההפצה הופכת את הייעוץ בתחום הפנסיה באופן כללי לבלתי כדאי. במסגרת ההתקשרות של ONE ZERO עם הגופים המוסדיים הונהג לראשונה מודל הפצה חדשני וייחודי הכולל לצד עמלה קבועה של 0.25% גם תקרת עמלה. מודל זה יתמרץ את ONE ZERO להעניק ייעוץ פנסיוני גם על קרנות פנסיה וגם ללקוחות שאין להם סכומי כסף גבוהים מאוד.

10,000 לקוחות ראשונים

ONE ZERO החל לגייס לקוחות בתחילת השנה מרשימת ההמתנה המונה מעל 80 אלף איש ובשבוע הקרוב יחצה את רף 10 אלף הלקוחות הראשונים. בשילוב טכנולוגיה חכמה של בינה מלאכותית, הבנק מציע שירותי בנקאות פרטית הכוללים ניהול כסף פרואקטיבי עבור הלקוחות, בטווח הקצר, הבינוני והארוך במגוון היבטים פיננסיים. בזכות היכרות ולמידת המערכת הטכנולוגית את מאפייני הפעילות של הלקוחות, מנהלי הכספים של הבנק, כמו גם היועצים הפנסיוניים, ילוו אותם בנקודות משמעותיות בחיים כמו חתונה, ילדים, שינוי בהכנסה, החלפת מקומות עבודה ועוד וידעו להתאים עבורם את מרכיבי ההתנהלות הכלכלית בכל זמן נתון.

אריק צ'יקוטאי, סמנכ"ל התפעול והבנקאות שהוביל יחד עם הצוות שלו את תהליך קבלת הרישיון מול רשות שוק ההון: "לראשונה בישראל, כלל הציבור הישראלי ייהנה מנגישות לייעוץ פנסיוני אובייקטיבי מתמשך ומותאם אישית. שירות הייעוץ צפוי להיות מושק בחודשים הקרובים".

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "אני רוצה להודות לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון ד"ר משה ברקת ולצוות שלו. בתוך שנתיים, הצלחנו להקים בנק שלם מאפס עם חשבון עו"ש (בקרוב מאד חשבון משותף), כרטיסי אשראי, צ'קים, מט"ח, ערבויות בנקאיות, ני"ע (פיילוט שהחל ביולי), פרויקט בנקאות פתוחה ועכשיו קבלת רישיון ייעוץ פנסיוני. קבלת הרישיון היא אבן דרך חשובה במסגרת השלמת בניית חבילת שירותי הבנקאות הפרטית, שיאפשרו למנהלי הכספים שלנו לנהל בהדרגה את כלל החיים הפיננסים של הלקוחות".

בשנים האחרונות עומדות כלכלות העולם בפני אתגרים דרמטיים המשפיעים על כל אחד מאיתנו – אינפלציה דוהרת וריביות מטפסות מוציאות את האוויר מבועת ההשקעות בשוק ההון ומאלצות את המשקיעים למצוא אפיקי השקעה חדשים.

בפני משקיעים המבקשים להוריד את רמת הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם, עומדת האפשרות של השקעות אלטרנטיביות, המציעות חלופות להשקעות המסורתיות בשוק ההון, מסייעות בגידור הסיכונים בתיק ההשקעות ומוסיפות לו פוטנציאל לתשואה עודפת.

אחרי שנים רבות בהן המשקיעים העיקריים בהשקעות אלטרנטיביות כללו בעיקר גופים מוסדיים גדולים, ההשקעות האלטרנטיביות הופכות למסלול השקעה לגיטימי ומבוקש גם בקרב משקיעים פרטיים, המבקשים להשקיע במסלולי השקעה אלטרנטיביים הכוללים השקעות בנדל”ן בחו”ל, השקעה בתשתיות, בקרנות פרייבט אקוויטי – קרנות גידור, חברות טכנולוגיה, ביוטק ופארמה ועוד

השקעות הדורשות ידע וסבלנות

ההשקעות האלטרנטיביות משלבות שני מאפיינים עיקריים המבדלים אותן מההשקעות המסורתיות בשוק ההון. המאפיין הראשון הוא סוג הנכסים, הכוללים נכסי נדל"ן, קרנות וחברות ריאליות במקום מזומן או אגרות חוב.

אופי הנכסים מוביל למאפיין השני של ההשקעות האלטרנטיביות והוא מרכיב הנזילות. העובדה שמדובר בסוג נכסים שאינו מאפשר לסחור בהם בבורסה ברמה היומיומית, הופכת את הנזילות של נכסים אלו למוגבלת. משקיע בהשקעות אלטרנטיביות צריך לקחת בחשבון שמדובר בהשקעה לטווח ארוך יחסי וכי עליו לוותר על יכולת הנזילות עד למימוש הנכסים

למרות החשש הראשוני שחוסר נזילות עשוי להעלות, משקיעים רבים רואים בכך יתרון, בעיקר בעלי הסבלנות המשקיעים למען העתיד. היתרון בנזילות המוגבלת הוא יתרון כפול –המשקיעים בהשקעות אלטרנטיביות נהנים מפרמיית אי הנזילות אשר "מפצה" על חוסר הנזילות לפרק זמן מסוים. בנוסף, הם נהנים מהשקעה בעלת קורלציה נמוכה לשוק ההון, שאינה תלויה בעליות והירידות בבורסה, מייצרת פיזור סיכונים אפקטיבי ומבטיחה פוטנציאל תשואה גבוה ביחס לסיכון הגלום בה.

מאפיין נוסף של ההשקעות האלטרנטיביות הוא הצורך במידע מקדים רב לצורך ביצוע ההשקעה. בניגוד להשקעות בשוק ההון שהמידע עליהן, כולל מחיר הקנייה והמכירה שלהן, חשוף וידוע לכולם, בהשקעות אלטרנטיביות יש צורך להכיר היטב את השוק המצומצם המאפיין כל השקעה, את הרגולציה שבו ואת סוגי הנכסים השונים שניתן למצוא בו.

מסיבה זו בוחרים רבים להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות באמצעות חברות המתמחות בהשקעות אלו, הנמצאות בקשר עסקי עם שותפים מקומיים במקומות שונים בעולם ומסייעים להן באיתור ההזדמנויות הטובות ביותר.

פרופימקס המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות בנתה לאורך שנים רשת של שותפים אסטרטגיים מקומיים במדינות בהן היא משקיעה, ויצרה רשת של הזדמנויות השקעה ייחודיות עבור לקוחותיה, המשקיעים הכשירים.

"מאז ומתמיד דגלנו בגישה של השקעת מירב המאמצים באיתור וטיפוח שותפים אסטרטגיים בעלי ידע מקומי וניסיון רב-שנים", מסביר אלחנן רוזנהיים, מייסד ומנכ"ל פרופימקס. "ברור לנו כי השותפים המקומיים שלנו הם גורם מפתח בשרשרת הערך של כל השקעת נדל"ן מחוץ לישראל. הם אלו שמכירים את השוק המקומי ויודעים לאתר השקעות והזדמנויות שאף משקיע מבחוץ לא ידע לזהות".

השותפים המקומיים אינם מופקדים רק על איתור ההזדמנויות, אלא עוסקים בניהול השוטף של ההשקעה באמצעות הידע שלהם בשוק וברגולציה המקומית, מוסיפים ערך להשקעה ויודעים איך ומתי לממשה ברווחים הגבוהים ביותר.  כל זה חוסך  למשקיעים הישראליים את הטרחה הכרוכה בניהול הנכסים בחו"ל ובהשבחתם.

להגדיל את התשואה בלי לעשות מהפכה בתיק ההשקעות

משקיעים פרטיים המעוניינים לשפר את ביצועי תיק ההשקעות לא חייבים לשנות את כל תמהיל התיק. אפשר להקטין את הסיכון ולהגדיל את התשואה גם באמצעות שינוי מסויים בתיק, והגדלת מינון ההשקעות האלטרנטיביות.

"השקעות אלטרנטיביות משלימות את תיק ההשקעות המסורתי", מסביר רוזנהיים. "מחקרים מקיפים שבחנו המרכיבים של תיקי השקעות קלאסיים במשך כמעט רבע מאה, מצאו כי החלפה של 10%  – 30% מתמהיל התיק לטובת השקעות אלטרנטיביות, השיאו תשואות גבוהות יותר והסיכון לא עלה, אלא אפילו ירד מעט.

בתקופות כמו התקופה בה אנו חיים עכשיו, המתאפיינת באי ודאות בכלכלה הגלובלית, השקעות איכותיות בנדל"ן בחו"ל עשויות להתברר כעוגן בתיק ההשקעות. על מנת שזה יקרה חשוב ביותר שהמשקיעים יבחרו  בקפידה את החברה הבונה עבורם את תיק ההשקעות ומנהלת אותו, ויסתמכו רק על מנהלי תיקים עתירי ניסיון ומוניטין, שיאפשרו להם לצלוח את התקופה ללא סיכון מיותר של כספם ואפילו להגדיל את התשואות

בעיות במערכת או במוצרי חשמל הן דבר שכל אחד בוודאי כבר הספיק לחוות לפחות פעם אחת במהלך חיינו. וכולנו יודעים כמה אותן בעיות יכולות לפגוע ברמת החיים שלנו, ביכולת שלנו להתפרנס או פשוט לקיים משק בית. לכן איתור וטיפול בבעיות חשמל בבית ובעסק שלנו הינן יכולות חשובות שנכיר, לפחות ברמה הבסיסית שתאפשר לנו לאבחן האם אנו זקוקים לקרוא לחשמלאי מוסמך.

בנוסף אנשים שמסוגלים לאתר ולהבין טוב יותר, את בעיות החשמל שלהם, מסוגלים לתאר לחשמלאי את הבקשה שלהם באופן שיקל על פתרון הבעיה. במיוחד היכולת לאתר קצרים חשמליים, יכולה לעזור לנו להבחין ולבודד את המקור לאותם קצרים חשמליים ובעיות במערכת החשמל בנכס שלנו.

המשיכו לקרוא ואנחנו מבטיחים שבעוד דקה גם אתם תדעו איך לאתר קצר חשמלי בדירה שלכם, באופן עצמאי וללא שום דאגה.

איך לאתר קצר בדירה באופן עצמאי

החשמל שלכם בדירה קופץ ואתם לא מסוגלים להפנות את העצבה למכשיר החשמלי או לתקלה שגורמת לקצר החשמלי בדירה שלכם? יש מספר פעולות שאתם יכולים לעשות, על מנת לסמן ולהתביית על הגורם שגורם לקצר החשמל בעצמכם.
אז איך עושים את זה בכלל?
אז קודם כל יש לנשום עמוק ולהבין שלכל בעיית קצר החשמל שלכם יש פתרון, אך קודם בו נפנה לשיטה לאתר קצר חשמלי בדירה באופן עצמאי.
השיטה לאיתור קצר בדירה שלכם באופן עצמאי מתחילה מהצד בו אתם מורידים את כל הפקקים בלוח החשמל של הדירה שלכם.

לאחר שסיימתם להוריד את כל הפקקים יש לעלות את הפקקים כל אחד בתורו.  הפקק שיקפיץ את החשמל ויגרום לקצר הוא הפקק הבעייתי. בנוסף לכך במקרים של קצר חשמלי שפגע ממש בלוח החשמל ניתן לאתר שקעים שרופים בדירה , באמצעות הריח השרוף של הפלסטיק, מהם מורכבים הפקקים בארון החשמל.

מהו קצר חשמלי

קצר חשמלי (לעיתים מקוצר לקצר או s/c) הוא מעגל חשמלי המאפשר לזרם לעבור בנתיב לא מכוון ללא פעילות חשמלית או פעילות חשמלית נמוכה מאוד. כתוצאה מכך זורם זרם מוגזם במעגל, או במילים אחרות עובר יותר מידי זרם חשמלי שגורם למערכת החשמלית לעלות על גדותיה ולהפסיק לפעול.

כתוצאה מכך זרם חשמלי מוגבל רק על ידי ההתנגדות המקבילה של שאר הרשת החשמלית שעלולה לגרום נזק למעגל, התחממות יתר, שריפה או פיצוץ. למרות שבדרך כלל הקצר החשמלי הוא תוצר של תקלה, ישנם מקרים בהם קצרים נגרמים בכוונה. לטיפול בקצר חשמלי מומלץ לפנות לחשמלאי מוסמך שיוכל להציל את מערכת החשמל שלכם בדירה.

החשמלאי שיציל אתכם מכל בעיה וקצר בחשמל

אז לאחר שגילינו את מקור הקצר בדירה שלכם, נשאר רק לפנות לחשמלאי מוסמך, לטיפול בקצרים חשמליים בדירה. חשמלאי שיוכל להציל אתכם מכל צרת חשמל- החשמלאי שמציל.

חברת החשמלאי שמציל עובדת בפריסה ארצית רחבה בתחום שירותי החשמל השונים, ומעסיקה חשמלאים מוסמכים בתחומים שונים, על מנת להעניק לקהל הלקוחות הישראלי את שירותי  החשמלאות הטובים ביותר בארץ.
באתר האינטרנט של החשמלי שמציל ניתן למצוא את המענה המושלם למגוון רחב של תקלות חשמל שיכולות להפריע לכם בבית, בעבודה ובעסק.  זאת בנוסף לעבודות הכוללות חיבור של דודים, כיריים חשמליות, תנורים שונים, חיבורי דירות, עסקים ומפעלים לחשמל והגדלה לתלת פאזי. בנוסף לשירותי החלפות של לוחות חשמל החברה מספקת שירותים שונים ברמה המקצועית ביותר ובמחירים האטרקטיביים ביותר בארץ. אנו מזמינים אתכם לאתר של החשמלאי המציל וליצור קשר כבר היום באמצעות פרטי ההתקשרות באתר, עם החשמלאי שיציל אתכם מכל צרה.

רשת החנויות אופטיקה הלפרין מעסיקה עובדים בתפקיד אופטומטריסטים וכך הם מציגים את עצמם בפני הצרכנים, בעוד שהם אינם מורשים לעסוק באופטומטריה. כך עלה בעקבות חקירה שערכה  הרשות להגנת הצרכן.

בעקבות החקירה הודיעה הרשות כי על כוונתה להטיל קנס בסך 174,190 שקל על רשת האופטיקה בגין הטעיית הצרכנים באשר לזהות נותן השירות.

לדברי הרשות, בעבר, הוטל על החברה עיצום כספי על ידי הרשות, אך החברה לא הפרה את החוק בשלוש השנים שקדמו להפרה בהליך זה. לאור זאת בוצעה הפחתה של 10% מהסכום המקורי בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (במקור הסכום היה 193,545 שקל ופחת ל-174,190 שקל).

יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

לדברי הרשות, החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות שהתקבלו מצרכנים. מהחקירה עולה כי החברה מעסיקה עובדים בתפקיד אופטומטריסטים וכך הם מציגים עצמם בפני הצרכנים, בעוד שהם אינם מורשים לעסוק באופטומטריה.

לדוגמה: באחד מהמקרים שנחקרו נמצא כי צרכנית רכשה על סמך בדיקה של נציג שהציג עצמו כאופטומטריסט, 3 זוגות משקפי ראייה בשווי של כ-12,000 שקל. כעבור זמן מה גילתה הצרכנית כי המשקפיים אינם מתאימים לה, ולכן נתבקשה לעבוד בדיקה נוספת, ושוב נבדקה על ידי נציג שהציג עצמו כאופטומטריסט, ובהמשך הזמינה שוב משקפיים חדשים. אך גם במקרה זה, המשקפיים לא התאימו למצבה ולכן זומנה לבדיקה שלישית ושוב הוזמנו משקפיים חדשים. נמצא כי, 2 מתוך 3 הבדיקות שנעשו לצרכנית, בוצעו על ידי מי שהציגו את עצמם כאופטומטריסטים למרות שלא היו בעלי היתר לעסוק באופטומטריה, חרף העובדה כי הציגו עצמם ככאלה וביצעו לצרכנית בדיקות ראייה מתוקף תפקיד זה. המדובר במעשה העלול להטעות צרכן בזהות נותן השירות.

בנוסף, נמצא כי החברה לא ציינה במסגרת הפרסומים מטעמה את המספר המינימלי של זוגות המשקפיים המוצעים במכירה מיוחדת (מבצע) כנדרש לפי החוק.  המדובר בהפרה בנסיבות מחמירות, כיוון שהחברה פרסמה את המודעות בצורה נרחבת במספר עיתונים.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "הצגת מצג לצרכנים לפיו עובד בתפקיד אופטומטריסט הוא אכן אופטומטריסט ובעל היתר לעסוק בתחום זה, בעוד שלא כך הם פני הדברים הינה הטעיה בזהות נותן השירות המהווה הטעיה בעניין מהותי בביצוע העסקה. הנזק במקרה הספציפי הזה עשוי לפגוע בבריאותם של ציבור הצרכנים אנו רואים בכך הפרה חמורה וממשיכים במאבקנו להגנה על ציבור הצרכנים ולמיצוי הדין כנגד המפרים".

דוח התעסוקה של חודש יוני במשק האמריקאי היה טוב מהצפוי עם תוספת של 372 אלף מועסקים חדשים, מה שהוריד מעט מהחששות למיתון, לפחות לחודש הקרוב. מצד שני, אם מישהו קיווה להאטה במתווה העלאות הריבית של הפד הרי שנכונה לו אכזבה שכן נתוני התעסוקה של יולי מחזקים את ההערכות שהעלאת הריבית הקרובה תהיה שוב בגובה של 75 נ"ב. כך מעריך אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, בסקירה שהוקדשה לאירועים הכלכליים בחו"ל.

לדבריו, האבטלה בארה"ב נותרה על 3.6% אבל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ב-0.1% ל-62.2%, מה שמלמד שלפחות במהלך יוני לא נרשמה חזרה של עובדים לשוק העבודה. נתון דומה היה ניתן לראות כבר ביום רביעי כאשר בדוח ה-JOLTS של חודש מאי התברר שלמרות ירידה מסוימת במספר המשרות הפתוחות, שוק העבודה האמריקאי עדין מייצר כמעט 2 משרות פתוחות על כל אדם שמחפש עבודה. בהתאם לכך, הלחצים לעלייה בשכר עדיין חזקים וזה עלה ב-12 חודשים שהסתיימו ביוני ב-5.1%.

מכיוון שלחצי האינפלציה שמגיעים משוק העבודה הם הסדין האדום של הפד (כמו של כל בנק מרכזי אחר היום בעולם), כל עוד לא נראה את עודף הביקוש לעובדים (משרות פתוחות לעומת מחפשי עבודה) מצטמצם, הפד לא יפסיק להעלות את הריבית.

פער זה יצטמצם, להערכת כלכלני פסגות, לקראת סוף השנה משני הכיוונים – מצד אחד המיתון, הירידות בשווקים הפיננסיים והקיטון בחסכונות יביאו עובדים רבים חזרה לשוק העבודה. מצד שני, המיתון יגרום לירידה בביקוש לעובדים, לצמצום בכוח האדם ולעלייה בשיעור האבטלה. השילוב של סימנים להאטה בשוק העבודה עם התמתנות האינפלציה מכיוון גורמי ההיצע יגרום לפד לחשב מסלול מחדש כנראה כבר בתחילת 2023.

בריטניה: כישלון הברקזיט והאינפלציה הם הסיבה לאובדן האמון בג'ונסון

באשר להתפתחויות בבריטניה, אומרים בפסגות כי אחרי שיותר מ-50 חברים ממפלגתו התפטרו, בוריס ג'ונסון התפטר מתפקידו כראש ממשלת בריטניה. כמו לכל אורך כהונתו, גם מהלך ההתפטרות של ג'ונסון לא חף מדרמות מיותרות כשראש הממשלה לשעבר מסרב כרגע להתפנות מדאונינג 10 עד שיוחלט על מנהיג חדש למפלגה השמרנית, מה שעשוי לקרות רק באוקטובר. כך או כך, בריטניה יוצאת לדרך חדשה כאשר למקבלי ההחלטות יש לא מעט נושאים בוערים על הפרק ובעיקר תהליך הברקזיט והאינפלציה הגואה.

למי שתוהה, אגב, הסיבה המרכזית לאובדן האמון בג'ונסון היא לא אותה חשיפה על חבר המפלגה שביצע מעשים מגונים בעודו שיכור כלוט ולא העובדה שג'ונסון ניסה לטייח את הסיפור. אין ספק שמדובר על סיפור עסיסי מאוד לתקשורת אבל בסופו של דבר זהו רק הקש ששבר את גב הגמל. חוסר האמון בג'ונסון וההפסדים של השמרנים בשתי מערכות בחירות אזוריות בשבועיים האחרונים הם בראש ובראשונה תוצאה של כישלון הברקזיט והאינפלציה הגואה בבריטניה, שתי תופעות שקשורות אחת לשנייה בעבותות. אם בכל העולם המחסור בעובדים שוק העבודה בא לידי ביטוי בעליית שכר ובאינפלציה הרי שבבריטניה מדובר על בעיה עמוקה יותר שכן בעקבות הברקזיט נוצר מחסור אדיר בעובדים שבעבר הגיעו מהאיחוד האירופי.

אגב, דווקא צפון אירלנד שבה הברקזיט לא מיושם כמעט בגלל הרגישות מול אירלנד והסכמי יום שישי הטוב, נהנית מאז הברקזיט מיתרון ברור, מה שעיצבן לא מעט תומכי ברקזיט במפלגתו של ג'ונסון. בהסתכלות קדימה, אי הוודאות הפוליטית בבריטניה תימשך כנראה עד סוף השנה גם אם השמרנים ימצאו מחליף וגם אם בריטניה תלך למערכת בחירות.

כך או כך, אומרים בפסגות, ניתן להניח שתהליך הברקזיט יתמתן בעקבות השינויים הפוליטיים שיהיו במהלך השנה הבאה. גם אם זה ייקח עוד זמן, בסופו של יום בריטניה תגיע, בדומה למדינות אחרות כמו שוויץ או נורבגיה, להסכמים עם האיחוד האירופי שיאפשרו לה להמשיך להיות מחוץ לאיחוד אך עם זכויות וחובות כמו של כל חברה באיחוד.

שער האירו-דולר מתקרב לשוויון

בפסגות מתייחסים גם להתפתחויות בשער החליפין אירו-דולר, אשר כמעט הגיע לנקודת השוויון בין שני המטבעות. אם בתחילת התהליך היה מדובר בעיקר על התחזקות הדולר על רקע הירידות בשווקים והחשש מהעלאות ריבית מהירות של הפד, הרי שבשבועות האחרונים (עד יום שישי) דווקא ראינו את תשואות האג"ח בארה"ב מעט יורדות ואת שוקי המניות מעט נרגעים. לכן, ניתן בהחלט לומר שהסיפור בשבועות האחרונים הוא ללא ספק ההיחלשות של האירו.

קשה לומר עד כמה המצב באירופה בעייתי מבלי להיסחף לאובר-דרמטיזציה. משבר האנרגיה באירופה ובעיקר בגרמניה רחוק מסיום ובהתאם לכך האינפלציה בגוש האירו תתמתן פחות מאשר בארה"ב. מצד שני, אם האינפלציה הגבוהה היתה אמורה להביא את ה-ECB להעלות את הריבית מהר יותר הרי שפתיחת המרווחים בתשואות האג"ח של איטליה תקשה מאוד על הבנק המרכזי לעשות את העבודה שלו מבלי להסתכן שידור חוזר של משבר החובות של 2012. במילים אחרות, ה-ECB שגם כך לא ממש מפורסם בהחלטיות שלו, צפוי להיות מהוסס יותר מתמיד שכן הוא נמצא בין הפטיש לסדן וצריך לבחור בין משבר אינפלציה למשבר חובות.

אם זה לא מספיק אז אפשר להוסיף לקלחת את משבר המזון שהולך ומתעצם באפריקה שצפוי להוביל לגלי הגירה שיגיעו ברובם לאירופה ויגרמו לחסר שקט פוליטי ביבשת.

בשורה התחתונה, אומרים בפסגות, האופק הכלכלי של ארה"ב אמנם לא משהו אבל זה של אירופה הרבה פחות טוב.

אגב, כדאי לשים לב שהיחלשות האירו עוזרת במובן מסוים לצרכן הישראלי שכן השקל נחלש מול סל המטבעות באופן מתון הרבה יותר מאשר מול הדולר. בתקופה של אינפלציה גבוהה היינו רוצים כנראה לראות את השקל שומר על יציבות ומונע לחצים נוספים לעליית מחירים מכיוון המטבע כך שבהיבט הזה לפחות, האירועים באירופה דווקא תומכים במשק המקומי.

יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף חודש יוני 2022 בסך 193,810 מיליון דולר, קיטון בסך של 5,998 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם, וירידה של 7% לעומת השיא של 2,083 מיליון דולר בדצמבר 2021. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 38.7%.

את הקיטון מסביר בנק ישראל על ידי שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-6,739 מיליון דולר.

מאידך הקיטון קוזז בחלקו ע"י:

• העברות המגזר הפרטי בסך של כ-348 מיליון דולר.
• העברות הממשלה מחו"ל בסך של כ-393 מיליון דולר.

אחרי שב-2021 בנק ישראל נאבק בהתחזקות השקל, רכש דולרים והגדיל את היתרות, באו השווקים והאינפלציה ועושים לו את העבודה. במהלך החודשים האחרונים הדולר התחזק בהתמדה מול השקל והגיע לרמה של 3.5 שקלים. ההתחזקות של המטבע האמריקאי נבעה בין היתר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה למחסור בחומרי גלם, מה שהעלה את מחירם, וגם בשל העובדה שהדולר נחשב לאפיק השקעה בטוח בעתות של משברים ואי ודאות. בנוסף, תחילתה של סדרת העלאות ריבית בארה"ב והצהרות הבנק המרכזי האמריקאי בדבר כוונתו לצמצם את המאזן שלו, דבר שיגרום להפחתת נזילות בשווקים, גורמות אף הן להתחזקות הדולר בעולם, מה שמחליש את השקל.

השאלה כיצד יפעל בנק ישראל עכשיו עם היתרות שברשותו, שעדיין מאוד גבוהות, ועד כמה יאפשר לדולר להתחזק ולשקל להיחלש.

הישראלים מעדיפים נסיעות קצרות לחו"ל, משתמשים פחות בכסף מזומן ומסתמכים יותר על טכנולוגיות תשלום חדשות. כך עולה מסקר שערכה חברת האשראי ויזה בקרב 550 ישראלים בגילאי 18 ומעלה, שבחן את הרגלי התשלום שלהם לפני, תוך כדי ואחרי הטיול.

על פי הממצאים ממוצע ימי השהות של ישראלים בחו"ל בשנת 2018 עמד על 8.9, בעוד עתה הוא עומד על 6.5 ימים, ירידה של 27%.

ממצאי הסקר חושפים שהסתמכות הישראלים על טכנולוגיות הולכת וגדלה. בתחום התשלומים, 49% מהנוסעים משלמים עם כרטיס אשראי פיזי או באמצעות ארנק דיגיטלי. מנגד, השימוש במזומן פוחת – רק 47% משתמשים כיום במזומן, בהשוואה ל-57% בשנת 2018. נתון מעניין נוסף הוא ש-37% מהנשאלים מציינים שאחד השימושים המרכזיים בטלפון הסלולרי בעת השהות בחול הוא ביצוע תשלומים והעברות כספים.

נתונים מעניינים נוספים שעלו בסקר: 63% משתמשים באתרי המלונות והלנות הפרטיות לצורך הנסיעה, 48% משתמשים באתרי השוואת מחירים ו-40% משתמשים באתרי און ליין של סוכנויות הנסיעות. כמו כן, שיעור המשתמשים באפליקציות נסיעות, ניידות וניווט בארץ היעד עלה משמעותית  – מ-13% ב-2018 ל-27% ב-2022.

להלן מספר ממצאים נוספים:

נסיעות עונתיות לחו״ל: 53% הישראלים מתכננים נסיעה בחודשי יולי-אוגוסט לחו"ל. עוד 29% יטוסו לחו"ל בחגי תשרי ועוד 17% יטוסו גם בחודשים שעד סוף השנה.

ביעדים החמים אין שינוי: אירופה ממשיכה להיות היעד המועדף לישראלים גם אחרי הקורונה – 75%  מהישראליים שיטוסו בהמשך השנה לחו"ל בחרו במדינות אירופה כיעד מועדף, ואחריהן איי יוון, קפריסין וטורקיה -20%  וארצות הברית עם 10%.

אורכה של החופשה מתקצר: 44% ישארו בחו"ל בין 4-5 לילות, 20% בין 6-7 לילות, 11% בין 8-10 לילות. כתוצאה מכך ממוצע ההוצאות של המטייל בארץ היעד ירדה ל-2,219 דולר בשנת 2022 לעומת 3,196 דולר בשנת 2018.

השימוש מזומן גם הוא ירד: בעוד שבשנת 2018 הישראלי הביא אתו בממוצע דולר 1,374 ליעד כעת הממוצע עומד על 1,120 דולר .

פחות מזומן מומר כעת לפני הנסיעה ולאחר החזרה ארצה, וסכום הכסף שנותר לאחר הנסיעה הוכפל. מספר הישראלים הממיר כסף לפני הנסיעה ירד ל-80% מ-90% בשנת 2018. בדומה לזה, מספר הישראלים שהמיר בחזרה את הכסף שנותר אחרי הנסיעה ירד ל-15% לעומת 29% בשנת 2018. למרות זאת, הממוצע של כסף מזומן שנותר אחרי הנסיעה הוכפל ואף יותר, מ-100 דולר בשנת 2018 ל- 250 דולר בשנת 2022.

שינוי קל בלבד במשיכה מכספומטים: 23% מהישראלים השתמשו בכרטיס האשראי למשיכת כסף מהכספומט לעומת 25% בשנת 2018 . ועדיין יש לציין כי 16% הרגישו שאינם בקיאים מספיק בתהליך המשיכה בכספומט בחו"ל.

כמה עולה להוציא דרכון ומה זה דרכון דיגיטלי?

הזמנתם כרטיס, ארזתם לבד ואז הטיסה בוטלה: מה מגיע לכם וכמה

הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2022 צפויה להסתכם ב-4.9%. כך צופים באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בדוח עדכון לתחזיות והמגמות המקרו כלכליות לשנת 2022.

באוצר מסבירים, לאחר התאוששות מהירה של המשק שנת 2021, הפעילות הכלכלית החלה לחזור לקצב הנורמטיבי. הצמיחה השלילית ברבעון הראשון של 2022 שיקפה את הירידה בצמיחה ביחס לרבעון הרביעי של 2021 אשר היה גבוה באופן חריג.

באשר להמשך הצמיחה מניחים באוצר כי קצבי האינפלציה גבוהים בעולם ובארץ, והמדיניות המוניטרית המרסנת שבאה בעקבותיהם, ימתנו את קצבי הצמיחה בעולם בשנת 2023. בהתאם לזאת, מעריכים באוצר כי קצב הצמיחה החזוי בשנת 2023 יעמוד על 3.5%.

הרכב הצמיחה החזויה בישראל מראה שגם בשנת 2022 הצמיחה צפויה להיות מובלת על ידי הגידול בצריכה הפרטית. לדברי האוצר, הצמיחה בשנת 2021 עלתה בקצב מהיר של 11.6%, וזאת כפיצוי על צמצום אפשרויות הצמיחה בתקופת הקורונה. בשנת 2021 שוק העבודה ההדוק תומך בהמשך הצמיחה ברכיב זה, וזאת לצד ההשפעה השלילית של ההתפתחויות הכלכליות בעולם. להערכת האוצר, השפעות אלה יבואו לידי ביטוי בעיקר בשנת 2023.

היצוא צפוי להמשיך ולצמוח בעיקר לאור פעילות ענף ההייטק. הירידות בשוקי ההון בעולם ובייחוד במניות הטכנולוגיה שהחלו בסוף 2021 הורידו את השווי של חברות ההייטק המקומיות, ובאוצר צופים התמתנות מסוימת בפעילות בסקטור זה, לאחר צמיחה מהירה מאוד שחוו ענפי ההייטק מאז שנת 2020. ההשקעות שבוצעו בענפים אלה בשנת 2021 וברבעון הראשון של 2022 תרמו משמעותית לגידול בהכנסות המדינה ממסים גם במחצית הראשונה של 2022.

תחזית הכנסות המדינה העדכנית לשנת 2022, עודכנה כלפי מעלה ועומדת כעת על 456.6 מיליארד שקל. נתון זה גבוה משמעותית מהתחזיות הקודמות.

באשר לאינפלציה, אומרים באוצר כי שיעור האינפלציה בישראל עומד על 4.1%, נכון לחודש מאי 2022, והוא נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. התחזית לשנת 2022 עומדת על 4.2%, ולשנת 2023 על 3%.

ברקע העלייה בתחזית האינפלציה ניצבות בין היתר המלחמה באירופה, שמובילה לעלייה במחירי החיטה והאנרגיה העולמיים, והמדיניות הסינית של "אפס סובלנות לקורונה", שגורמת להמשך שיבושים בשרשראות האספקה.

באוצר מדגישים כי התחזית נעשתה בסביבה עם רמת חוסר ודאות גבוהה וקיימים סיכונים משמעותיים אשר יכולים להשפיע הן על הצמיחה והן על ההכנסות, רובם לשלילה.

התפתחות המלחמה באירופה והסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבותיה, שכבר גרמו לזעזוע בשוק האנרגיה והסחורות, עלולה להביא לפגיעה חמורה בצמיחה העולמית ולאינפלציה ממושכת אשר ישפיעו על המשק הישראלי. מנגד, המצב הגאו-פוליטי בעולם מהווה הזדמנות להגדלת היצור הביטחוני.

כמו כן, עלולים להופיע וריאנטים חדשים של קורונה אשר יעילות החיסונים נגדם תהיה פחותה, וההתמודדות עמם עלולה להשפיע על הפעילות הכלכלית.

המשך שיבושים בשרשרות אספקה ועלייה במחירי השילוח צפויים לתרום ללחצים אינפלציוניים בעולם ובארץ מנגד, במידה שתהיה הקלה משמעותית בעומסים בנמלים ייתכן כי הצמיחה תעלה על הציפיות.

מצב החירום האקלימי ממשיך להוות איום כבד על הכלכלה העולמית ובכלל זה על כלכלת ישראל. סיכון זה מתווסף לסיכונים נוספים בהגברת הלחץ על שרשרות האספקה העולמיות וכן מוסיף אי ודאות לתחזית.

בנוסף לסיכונים הגלובליים, קיימים גם סיכונים שמקורם במצב הכלכלי והגאו-פוליטי בארץ. בין אלה ניתן למנות החמרה במצב הביטחוני, השפעת המגמות הגלובליות על ענף ההייטק, עלייה משמעותית בשיעורי האינפלציה בארץ ושינוי מגמה בשוק העבודה.

שלושה מתחמי התחדשות עירונית עתידים לקום בעיר יהוד. זאת לאחר שאושרו בוועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)

התוכנית, שקודמה על ידי קבוצת "כתב" בשיתוף עיריית יהוד, כוללת 3 מתחמים אשר ממוקמים בלב העיר הוותיקה: ברחובות קדושי מצרים, ביאקובסקי, ויצמן והרצל.

התוכנית כוללת הקמת 1,154 יחידות דיור שיוקמו ב-14 מבנים בני 9 עד 17 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור בתוכנית, 230 יוקצו עבור דירות קטנות. בנוסף ליחדות הדיור, התוכנית מקצה שטח של 3.5 דונם לטובת הקמת בית ספר יסודי חדש ברחוב בהרצל, 1,500 מ"ר עבור שטחי מסחר, כ-25,000 מ"ר עבור שטחי ציבור, ו-5 דונם עבור גינות ופארקים שכונתיים.

כיום מצויים בתחום התוכנית, 15 בנייני רכבת בני 3-4 קומות ובהם 330 יחידות דיור, במצב תחזוקתי ירוד, שיפונו לטובת הפרויקט החדש.

בנוסף, התוכנית שמה דגש על שדרוג המרחב הציבורי באמצעות הרחבת מדרכות רחבות מלוות בנטיעת עצים ליצירת רצף צל, מערך פארקים שכונתיים, ושבילי הולכי הרגל, על מנת ליצור רשת הליכה מיטבית אשר מחברת בין השטחים הפתוחים הסובבים וכן יצירת נגישות למבני הציבור הסמוכים ושבילי אופניים.

התוכנית שאושרה הינה פועל יוצא של "תוכנית ליבת העיר" אשר קידמה עיריית יהוד לאור תהליכי התחדשות עירונית משמעותיים שעוברת העיר. תוכנית זו הציבה לה למטרה ליצור "אזור מגורים עירוני דינאמי המהווה אבן מרכזית בפסיפס העירוני והמעניק לתושביו איכות חיים גבוהה, מרחב ציבורי משוכלל ומאפשר העצמה אישית וקהילתית".

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הותמ"ל, שלומי הייזלר: "היום הוועדה אישרה תוכנית שמהווה נדבך נוסף ומשמעותי בתהליכי התחדשות עירונית שמתרחשים בלב העיר יהוד מונוסון. התוכנית זכתה לתמיכת התושבים והרשות המקומית ומהווה בשורה לדיירים המתגוררים במתחם באמצעות הגדלת היצע יחידות דיור בעיר הוותיקה יחד עם שדרוג של מערך הפארקים והשבילים ברשת העירונית.

שליחה אנונימית בתפוצה רחבה של מסרוני פישינג ומכירת קנאביס הפכה לתופעה רחבה ומטרידה, ממש מכת מדינה. מסרונים אלו מהווים מטרד משמעותי לציבור, ובחלקם אף משמשים לגניבת פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי ואף עלולים לעודד ילדים ובני נוער לצרוך סמים. על רקע פניות רבות שהתקבלו בנושא, משרד התקשורת מפרסם שימוע במטרה להביא לצמצום משמעותי של התופעה המטרידה.

האסדרה החדשה של משרד התקשורת מציעה לחייב את חברות הסלולר להפעיל מנגנונים שיחייבו את זיהוי שולח המסרונים (אימות חזק מראש), יגבילו שליחת מסרונים בתפוצה רחבה באופן אנונימי ויסייעו בזיהוי גורמים עוינים ומטרידים.

במסגרת האסדרה, מפיץ מסרונים המשתמש במערכות הפצת מסרונים יחויב לעבור אימות חזק ואמין ולהזדהות באמצעות שיחת וידאו מול גורם אנושי בה ימסור את שמו, כתובתו ויציג תעודות או מסמכים המזהים אותו. בנוסף, יתבצע אימות על כרטיס האשראי שבאמצעותו נרכשה חבילת ההפצה לאחר בדיקה שהכרטיס אינו גנוב. כמו כן, חברות הסלולר לא יאפשרו את הפצת המסרונים באמצעות הנייד למנויי פריפייד בכמות העולה על 50 מסרונים ליום. מנגנונים אלו יקלו על המשטרה להגיע לשולחי המסרונים, מה שירתיע את המפיצים ויצמצם את התופעה.

בנוסף, שוקל המשרד לקבוע מגבלות על המסרונים שמקורם בחו"ל, כך שמסרונים אלו לא יוכלו להגיע עם כותרת המתחזה למספר ישראלי או עם שדה מזהה שהוא טקסטואלי כך שלא ניתן יהיה לזהותם. במשרד התקשורת סבורים כי האסדרה המוצעת תביא לצמצום משמעותי בתופעת מסרוני הפישינג ומסרוני הקנאביס תוך מספר חודשים.

האסדרה מציעה לצמצם את יכולת ההפצה האנונימית של מסרונים בתפוצה רחבה, ללא עיון או התערבות בתוכן ההודעה, ובכך לאזן בין חופש הביטוי של השולח אל מול ההגנה על האזרחים מתופעה זו.

שר התקשורת, יועז הנדל: "החלטנו לצאת למלחמת חורמה בתופעת מסרוני הקנאביס והפישינג שאין ישראלי שלא סובל ממנה. אנחנו מסדירים את המימון והשקיפות כדי לצמצם דרמטית את תופעת מסרוני פישינג והצעות רכישת הקנאביס. משרד התקשורת בראשותי ימשיך להיות קשוב ולסגור פרצות המאפשרות לפגוע ולהטריד את הציבור בישראל. לעת עתה אני ממליץ לנהוג בזהירות הנדרשת, לא להשיב להודעות ממקורות לא ידועים או למסור פרטים אישיים כמו כרטיסי אשראי ולא ללחוץ על לינקים חשודים״.

מנכ״לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "אנחנו רואים לאחרונה יותר ויותר תופעות פליליות כמו מכירת סמים, התחזות והונאות באמצעות מסרונים. לא נאפשר לגורמים עלומים ומפוקפקים להציף מדינה שלמה בהודעות ספאם, מדובר במטרד של ממש ואנחנו נחושים לשים לזה סוף. האסדרה החדשה תקבע מנגנונים שמחייבים את השולח להזדהות, להזין כרטיס אשראי ולא תהיה אפשרות להפיץ מסרונים באופן אנונימי, מה שיצמצם דרמטית את התופעה שבה מנגישים באופן חופשי ויזום סמים לילדינו״.