השווקים קידמו את פניה של הודעת הריבית של הפד בערב יום העצמאות של ישראל בזינוקים חדים, אלא שאלה התחלפו בצניחה ביום המסחר שלמחרת. מה גרם לפליק-פלאק הקיצוני בשווקים בעקבות הודעת הריבית של הפד? אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, מנסה לענות.

לדבריו, התגובה המיידית להעלאת הריבית של הפד היתה אנחת רווחה של המשקיעים ועליות שערים חדות. על פניו, נדמה היה שהסיבה העיקרית לכך היתה שיו"ר הפד ג'רום פאואל הוריד מהשולחן את האפשרות להעלאות ריבית של 75 נ"ב בחודשים הקרובים ובכך למעשה הפחית את הלחץ על השווקים. בפועל, וכפי שהשוק כנראה הבין רק אחרי לילה של שינה טובה, פאואל אולי הבטיח אבל לא הבטיח לקיים. לא צריך ללכת רחוק בדפי ההיסטוריה כדי לראות שתחזיות הפד לא מתקיימות לעיתים קרובות ושציפיות השווקים הן אינדיקטור טוב יותר לחיזוי מאשר ההצהרות של פאואל וחבריו.

גם אחרי ההודעה של פאואל, החוזים העתידיים עדיין מתמחרים הסתברות של 24% להעלאה של 75 נ"ב ביוני, הסתברות שכנראה תעלה אם הציפיות האינפלציוניות יעלו. אגב, אין בכך שום דבר שמוריד מיכולתם וכישוריהם של חברי הפד שכן פונקציית המטרה שלהם היא לא לחזות מה יהיה אלא לנסות ולהשפיע על הציפיות של המשקיעים כדי לכפות על השוק את רצונם.

מכיוון שהפד מנסה להילחם באינפלציה ובעיקר בציפיות האינפלציה, הוא צריך לשמור לעצמו את היכולת להפתיע את השווקים. אם השווקים מצפים להעלאות ריבית של 75 נ"ב אז כדי להפתיע אותם הפד יצטרך להעלות את הריבית באופן חד יותר. לעומת זאת, אם פאואל אומר שהריבית לא תעלה ב-75 נ"ב, יהיה לו קל יותר להפתיע אם הוא יהיה חייב לעשות זאת. למי שהממבו ג'מבו הפסיכולוגי על ציפיות והכוונה עתידית הוא לא כוס התה שלו נציין עוד שני גורמים שהיו משמעותיים להערכתנו בהפנמה של השווקים שהודעת הפד היא לא חדשות טובות.

קדימון: הבנק האנגלי מעריך מיתון ב-2023

ראשית, הודעת הבנק המרכזי באנגליה ביום חמישי היוותה סוג של קדימון להודעות הפד העתידיות והכילה למעשה את כל מה שהשוק חושש ממנו. ה-BOE אמנם העלה את הריבית רק ב-25 נ"ב אבל לפי ההודעה הוועדה המוניטרית האנגלית לא מגובשת כאשר שני חברים רצו להעלות ב-50 נ"ב ושניים אחרים בכלל חשבו שאין טעם לאותת על העלאות נוספות בעתיד. יתרה מכך, הבנק האנגלי גם שם לראשונה על השולחן באופן ברור את המיתון ומעריך שהצמיחה ב-2023 תהיה שלילית. גם תחזיות הפד יעודכנו כלפי מטה ויראו כנראה שלהעלאות הריבית יש מחיר כואב בכלכלה.

שנית, החלטת הפד להעלות את הריבית לאט יותר (שוב, לכאורה) היא לא בהכרח חדשות טובות לשווקים שכן לפעמים לאט יותר זה גם לאט מדי. ציפיות האינפלציה בטווחים הארוכים עלו לאחר הודעת הפד. עלייה זו מלמדת על כך שהשווקים חוששים שהעלאת ריבית איטית מדי לא תצליח לעצור את האינפלציה בזמן והריבית פשוט תהיה גבוהה למשך זמן ארוך יותר. במילים אחרות, ייתכן בהחלט שהעלאות ריבית חדות וריקון השוק מהאוויר החם שבו עדיפות על העלאות ריבית מתונות והיוותרות במצב שבו יש אלטרנטיבות סולידיות ראויות לאורך זמן. השינויים במבנה העקום מלמדים שאכן מדובר בחשש לגיטימי בעיני השווקים. לפי עבודה שג'יי פי מורגן הוציאו בשבוע שעבר, 93% מהשינויים בתלילות העקום בחצי השנה האחרונה הובלו על ידי התשואה לשנתיים. מדובר כמובן על מסקנה הגיונית מאוד שכן השאלה שהמשקיעים שאלו את עצמם רוב הזמן היתה כמה מהר הריבית תעלה ולא מה היא תהיה בטווח הארוך. לעומת זאת, בימים שלאחר הודעת הפד, עליית התשואות הובלה על ידי התשואות הארוכות והעקום נהיה תלול יותר. שינוי כזה מלמד שהשוק למעשה מאבד אמון ומעריך שהריבית תגיע לרמה גבוהה יותר בטווח הבינוני כי הפד יתקשה לעצור את האינפלציה.

בשורה התחתונה, הפד נתן לשווקים כביכול מתנה ביום רביעי כאשר הודיע שהעלאות הריבית יהיו של 50 נ"ב "בלבד", אבל עם מתנות כאלו הביטוי "שונא מתנות יחיה" מקבל משנה תוקף.

 דו"ח התעסוקה ועתיד האינפלציה

באשר לדו"ח התעסוקה במשק האמריקאי, אומר גרינפלד כי השכר השעתי רשם באפריל עלייה של 0.3%, עלייה שהיתה מתונה יותר מהצפי. לא רק זאת אלא שלמעשה כבר מספר חודשים שנרשמת האטה בקצב העלייה בשכר בארה"ב. למעשה אם נסתכל על השינוי בשכר בשלושת החודשים האחרונים אז נראה שמדובר על גידול של 3.7% (במונחים שנתיים), זאת לעומת גידול של 5.5% ב-12 חודשים האחרונים.

במילים אחרות, גם אם המצב הנוכחי בשוק העבודה יישמר אז שככל שהזמן יעבור קצב הגידול השנתי בשכר ילך וירד. לא מדובר על מגמה שצריכה להפתיע שכן הקיצבאות מהממשל הסתיימו לפני כמה חודשים והחסכונות של הציבור נאכלים תוך כדי עליית מחירים. כתוצאה מכך יותר ויותר אנשים חוזרים לחפש עבודה והלחץ על השכר נשחק. גם הירידה בשיעור ההשתתפות שנרשמה באפריל מגיעה בעיקר מקבוצת הגילאים 24-16, כלומר לא מגילאי 64-25 שבדרך כלל מהווים את כוח העבודה העיקרי כך שניתן להניח שמדובר על אירוע שאינו מלמד על הכלל. באופן טבעי, ירידה בלחצי השכר תתורגם בשלב כלשהו גם לירידה בלחצי האינפלציה (בפיגור של 4-2 רבעונים) שמגיעה מצד הביקוש כך שמדובר על חדשות טובות לפד שיוכל כנראה להוריד את הרגל מדוושת הבלם מתישהו במהלך 2023.

אגב, גם בצד ההיצע נדמה שישנם יותר ויותר סימנים להפחתת הלחצים האינפלציוניים. סעיפי הקורונה תרמו חלק גדול מהאינפלציה שאנו רואים היום בארה"ב ובשאר העולם. למעשה, מספיק שמחירי הרכב, השינוע והאנרגיה יפסיקו לעלות כדי שהאינפלציה תקטן בכ-4%. בינתיים, מדד מנהיים למחירי הרכבים מיד שנייה רשם באפריל ירידה שלישית ברציפות, מה שמאותת על כך שהאינפלציה יכולה להישחק באף יותר מ-4% דרך צד ההיצע. יתרה מכך, ההערכה היא שקצב ירידת מחירי הרכבים ילך ויגבר ככל שעלות האשראי תעלה והמחסור בשבבים וברכבים ייפתר, מה שעשוי להחזיר את האינפלציה לאזורים נוחים מבחינת הפד, בוודאי אם גם צד הביקוש יראה התמתנות וההאטה במשק תימשך. לכן, בפסגות חוזרים על הטענה לפיה העלאות הריבית של הפד ייעצרו מוקדם יותר מכפי שהשוק מעריך כרגע וכי בטווח הבינוני המגמה השלילית בשווקים תתהפך.

108,100 יחידות דיור חדשות אושרו בארץ בשנת 2021. כך עולה מדו"ח הפעילות השנתי שפרסם מינהל התכנון. הדו"ח כולל מידע ונתונים המסכמים את פעילות מינהל התכנון (מטה ולשכות התכנון המחוזיות) ושל מוסדות התכנון ברמה הארצית והמחוזית.

עוד עולה מהנתונים כי מתוך יותר מ-100 אלף יחידות הדיור שאושרו, 104,122 יחידות דיור אושרו במוסדות התכנון המחוזיים והארציים ו-3,978 יחידות דיור אושרו במוסדות התכנון המקומיים אשר אישורן התאפשר הודות לתוכניות המתאר הכוללניות שאושרו בוועדות המחוזיות.

בנוסף ליחידות הדיור, מינהל התכנון שם דגש על קידום תוכניות לתשתיות תחבורה ואנרגיה מתחדשת, ושמירה על מעמד השטחים הפתוחים.

שרת הפנים, איילת שקד: "עם כניסתי למשרד הפנים הנחיתי את יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר, לפעול בשיתוף מנהל התכנון לצמצם את לוחות הזמנים על ידי קיצור של תהליכים וויתור על בירוקרטיה מיותרת. בהתאם לכך אנחנו רואים שיפור אדיר בלוחות הזמנים – אישור תכנית עומד כיום על פחות מ 16 חודשים בממוצע!

"עוד הנחיתי להגדיל צפיפויות על ידי עדכון הלוחות בתמ"א 35, לאפשר תוספת קומות ויח"ד באזורים עירוניים, ולתת מענה לתשתיות הנדרשות לגידול האוכלוסייה על מנת להתמודד עם משבר הדיור והמצוקה המורגשת בשטח. בין היתר פעלתי יחד עם מטה התכנון הלאומי לקידום הקמת יישובים חדשים בנגב ולשינוי מדיניות תכנונית. לצד כל אלה אני לא מקלה ראש בהשלכות שיש לתוספת כה מאסיבית של יח"ד, ולכן הדגשתי את החשיבות של השמירה על השטחים הפתוחים והקפדה על איכות התכנון, בין היתר מתוך מחשבה על איכות החיים שלנו ושל הדורות הבאים. על כן, יחד עם מטה התכנון ומינהל התכנון הכרזתי בשנה האחרונה על 19 שמורות טבע. בנוסף אני פועלת לפיתוח של אנרגיה מתחדשת ובהתאם לכך אושרו 26 תכניות למתקנים פוטו-וולטאים".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השנה אני מסיימת את כהונתי כמנכ"לית מינהל התכנון. בשנה זו, ביתר שאת, אני מתכבדת להציג את העשייה הענפה של מינהל התכנון במגוון תחומים – דיור, עירוניות והתחדשות עירונית, תשתיות, תחבורה, תעסוקה, שטחים פתוחים, רישוי ורגולציה.

"מינהל התכנון דוגל במדיניות תכנון על פיה האדם במרכז, ואשר מכוונת לאיכות בתכנון, לצד פיתוח יעיל ומקיים, חזון וחשיבה ארוכת טווח למען הדורות הבאים. מוסדות התכנון אישרו בשנים האחרונות כאמור מאות אלפי יחידות דיור וימשיכו לאשר בהתאם לתוכנית האסטרטגית לשנת 2040. עם זאת, המאמץ הלאומי נדרש בקידום וביצוע תשתיות-על חיוניות. אנו נמצאים בעיצומו של משבר ביצועי ברמת התשתיות- מתחבורה ואנרגיה ועד לכיתות לימוד. ברור לכל כי לא ניתן לבנות ולאכלס שכונות ללא המענה התשתיתי הנדרש – ביוב, מים, חשמל וכמובן תחבורה ציבורית".

בין המהלכים המשמעותיים שקודמו בשנת 2021 על ידי מינהל התכנון:

איכות התכנון – מינהל התכנון קידם השנה שורה של מהלכים בתחומי הדיור, ההתחדשות והעירוניות, מתוך מטרה לתת מענה לצרכי הדיור של האוכלוסייה ולהבטיח את איכות חייהם של תושבי הערים מתוך ראייה ארוכת טווח ולמען הדורות הבאים. כחלק ממדיניות זו:

שינוי בהוראת תמ"א 35 – כחלק מהיערכות מדינת ישראל להכפלת האוכלוסייה, מקדם מינהל התכנון ארגון מחדש של המרחב העירוני, בו חיים 90% מהאוכלוסייה בישראל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לאשר עדכון לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, שעיקרו ארגון מחדש של המרחב הבנוי. משמעות העדכון היא שהצפיפות בערים תעלה כמו בערים גדולות בעולם, כך שיתאפשר צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה יותר והקטנת זיהום האוויר בעיר.

פורסם 'מבט: כלי להצגת איכות התכנון' –  כלי שנועד להבטיח את הטמעתם של עקרונות רצויים ונושאים מהותיים לפיהם ייבחן התכנון המוצע, תוך שיפור השקיפות והוודאות עבור היזמים והמתכננים.

שמירה על השטחים הפתוחים – השנה הוכרזו 19 אתרים כשמורות טבע וגנים לאומיים חדשים. מדובר בכ-181,600 דונם, הכוללים מגוון רחב של בתי גידול המשתרעים על שטחים מצפון הארץ ועד דרומה.

פרויקט המטרו – השנה הועברו לאישור הממשלה שני קווי מטרו: קו מטרו M1 דרומי (תת"ל 101 א) וקו מטרו M3 (תת"ל 103). 

אנרגיה מתחדשת – מינהל התכנון ממשיך להוביל גם השנה מהלכים סטטוטוריים במטרה הגדלת הייצור באנרגיות מתחדשות, כחלק מהפיכת מערכת החשמל בישראל לירוקה יותר ונקייה יותר. השנה המליצה המועצה הארצית לאישור הממשלה על תוכנית מתאר ארצית כוללת לתשתיות משק האנרגיה (תמ"א 41 אשר תוטמע בתמ"א 1 לאחר אישורה בממשלה ובכפוף לקבלת כתב שיפוי). כמו כן, אושר שינוי 10 לתמ"א 1, שהינו עדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאיים (תמ"א 10/ד/10), המהווה אבן יסוד בקידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. בשנת 2021 אושרו 26 תוכניות למתקנים פוטו וולטאים קרקעיים.

ועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) – המליצה לאישור הממשלה על 14 תוכניות, ביניהן: ארבע בתחום דרכים ומסילות, שלוש בתחום אנרגיה מתחדשת, שתיים בתחום הסעת המונים. בנוסף, נחתמו בוות"ל 15 היתרים, 30 הרשאות ואושרו 63 חבילות תכנון מפורט לביצוע.

מועצה ארצית לתכנון ובנייה – המועצה הארצית דנה ב-98 תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות. הומלצו לאישור הממשלה 14 תוכניות מתאר ארציות (תמ"א) ואושרו חמש תוכניות מתאר מחוזיות (תמ"מ). נושאי התכנון העיקריים במועצה הארצית היו פיתוח אזורי, תשתיות תחבורה ותשתיות אנרגיה ומים. בוועדות שלצד המועצה הארצית – הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים (ולקשח"פ) והוועדה לשמירה על החופים (ולחו"ף), נדונו מעל 90 תוכניות, שהופנו לטיפולן.

החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית – אושרו כ-33,800 יחידות דיור (מעל לשליש מסך יחידות הדיור שאושרו) ביישובים ערביים, דרוזים וצ'רקסיים או בתוכניות שתוכננו עבור חברות אלה ביישובים מעורבים. 

טיפול בתוכניות – בשנת 2021 טיפל מינהל התכנון (בוועדות המחוזיות והארציות) בכ-5,800 תוכניות. 20 אחוז מתוכן אושרו. רוב התוכניות קודמו בוועדות המחוזיות (5,560), ומתוכן אושרו 1,141.

שמירת מגמת משך הזמן הכולל לאישור תוכנית והזמן להכרעה – הזמן הכולל הממוצע לאישור תוכנית בסמכות ועדה מחוזית ממשיך לעמוד על 24 חודשים (שנתיים). משך זמן זה הינו המשך למגמה בקיצור הזמן הממוצע לאישור תוכנית שהושגה בשנים האחרונות. כמו כן, משך הזמן להכרעה בתוכנית בהתאם לתיקון 101, עומד על 15.7 חודשים (1.3 שנים), בדומה לשנה שעברה.

פעילות הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) –

הוותמ"ל טיפלה ב-40 תוכניות (הכרזות, בהליך אושרו), מתוכן אושרו שש תוכניות הכוללות 21,678 יחידות דיור.

קצב הצמיחה ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, לפי הקשר בין השינוי הרבעוני במדד המשולב של בנק ישראל לבין השינוי בתמ"ג העסקי בעשרים השנים האחרונות, עלייה קטנה יחסית בשיעור של כ-0.3% במדד המשולב ברבעון הראשון מבשרת על קצב צמיחה נמוך בתמ"ג. גם הגידול בהכנסות ממסים, שמתחילת המגפה היה פרמטר טוב לחיזוי הצמיחה, מגלם צמיחה נמוכה ברבעון הראשון.

עם זאת, מציינים במיטב כי צמיחה נמוכה ברבעון הראשון עדיין משקפת סיכוי משמעותי לקצב צמיחה גבוהה בשנת 2022 כולה בגלל "אפקט הקצה" של הצמיחה החריגה ברבעון הרביעי של 2021.

עוד מציינים במיטב כי כל הנתונים מצביעים על כך שהמשק הישראלי מגיע למגבלות היצע, מה שגורם לעלייה מהירה של השכר במגזר העסקי שתומכת בלחצים לעליית מחירים מעבר להשפעות זמניות של התייקרות מוצרי היבוא. כל זה קורה על רקע ביקושים הרבה יותר חזקים מביקושים "נורמליים", שמוגדרים על ידי המגמה ארוכת הטווח. בנסיבות אלה סיכון האינפלציה בישראל נמצא ברמה גבוהה ואמור לגרום לריסון מהיר יותר על ידי בנק ישראל.

הריבית בישראל בעוד שנה: 1.75%-2% 

לדברי כלכלני מיטב, עלייה בסיכון האינפלציה והתחממות של שוק העבודה מגבירים סיכוי לעליית ריבית, והם מעדכנים את התחזית לעליית ריבית בעוד שנה ל-1.75%-2.00%.

לדבריהם, בשבוע האחרון חלו מספר ההתפתחויות שצפויות להשפיע על האינפלציה בישראל:

בהמשך להיחלשות השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-5% באפריל, הוא הספיק לרדת בעוד כ-2% מתחילת מאי. בטווח הקצר תהיה השפעה בעיקר על מחיר הדלק והנסיעות לחו"ל, אך הישארות שע"ח ברמות אלה לאורך זמן צפויה להשפיע על האינפלציה לפי מקדם התמסורת של כ-10%.

מחירי הפחם עלו מתחילת החודש בכ-25% והשלימו עלייה של 123% מתחילת השנה. מחירי הפחם משפיעים על תעריף החשמל בישראל.

הריבית של בנק ישראל בעוד שנה שמגולמת בתשואת המק"מ לשנה, שהונפק בשבוע שעבר בתשואה של 1.15%, עומדת על כ-2%. גם בעקום ריביות ה-IRS מגולמת ריבית דומה.

מתחזית זו נגזר שבנק ישראל יעלה ריבית ב-0.25% ב-7 מתוך 8 פגישות במהלך השנה הקרובה.

ארה"ב: מתרבים סימני האטה בהתרחבות הפעילות  

באשר לעולם אומרים כלכלני מיטב כי מתרבים סימני האטה בהתרחבות בפעילות במשק האמריקאי. לדבריהם, הפעילות הכלכלית בארה"ב נחלשת, כפי שהעידה ירידה במדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים (ISM) בחודש אפריל.  המדד בתעשייה מתואם בדרך כלל עם הצמיחה במשק האמריקאי כפי שמשתקף במדד האינדיקאטורים המובילים. יחד עם זאת, לא מדובר בינתיים בהתכווצות בפעילות, אלא בהאטה בצמיחה כי שני המדדים גבוהים משמעותית מ-50.

לעומת מדדי מנהלי הרכש, בשוק העבודה האמריקאי קשה לזהות בבירור סימני האטה. נמשך גידול מהיר במשרות כאשר בחודש אפריל התווספו מעל 400 אלף משרות בדומה למרץ. שיעור האבטלה נותר יציב והשכר הממוצע המשיך לעלות, גם אם בקצב מעט איטי יותר מאשר בחודשים הקודמים. למרות גידול מהיר במשרות, מספר משרות פנויות הגיע לשיא חדש בחודש מרץ.

שוק העבודה הוא בדרך כלל אינדיקטור מפגר לפעילות בכלל המשק. הפעם השפעת ההאטה בפעילות המשק על שוק העבודה צפויה לא רק להיות מאוחרת, אלא גם קטנה במיוחד בגלל שתי סיבות עיקריות:

1. עדיין חסרות בשוק עבודה האמריקאי כ-6.7 מיליון משרות לעומת הרמה שהייתה אמורה להיות אם לא הייתה המגפה. מספר זה גבוה ממספר המובטלים שעומד על 5.9 מיליון. במצב זה חברות שסובלות ממחסור חריף בעובדים ימנעו מפיטורים גם אם תהיה האטה בפעילות המשק.
2. עדיין צפוי להימשך גידול בביקושים לשירותים בעקבות הירידה בתחלואה. סביר להניח שעלייה בביקוש לשירותים תמשך למרות ההאטה, מה שצפוי לתמוך בגיוסי עובדים לסקטור זה שהנו עתירי כוח אדם.

בנסיבות אלה, הנזק של האטה אפשרית במשק האמריקאי לשוק העבודה, אפילו האטה חריפה יחסית, צפוי להיות מתון.

באשר לתגובת השווקים להודעת הריבית של הפד, אומרים כלכלני מיטב כי שוק האג"ח האמריקאי הגיב להודעת ריבית ה-FED בצורה לא לגמרי שגרתית: הציפיות לריבית בסוף 2022 ו-2023 שמגולמות בחוזים ירדו מעט בכ-0.1%, כנראה בעקבות אמירת הנגיד שעליית ריבית בשיעור של  0.75% לא נידונה בישיבה. מאז ההודעה ועד סוף השבוע, חלה עלייה משמעותית בתלילות עקומי התשואות, הריאלי והנומינאלי, תוך עלייה משמעותית בתשואות הארוכות וירידה קטנה בקצרות. ציפיות האינפלציה עלו מעט, בעיקר בטווחים הארוכים.

כעיקרון, תהליך עליית ריבית אמור להיות מלווה בירידה בתלילות העקום. עלייה בתשואות הארוכות תוך עלייה חדה בתלילות העקום, כפי שקרתה בשבוע שעבר, יכולה לבשר שהריבית לא עולה מספיק כדי לרסן אינפלציה או להעיד על עלייה בסיכון פיסקלי.

לא נראה ששוק האג"ח האמריקאי נבהל בשבוע שעבר מהסיכון הפיסקלי. ההודעה על צמצום המאזן תאמה בדיוק לציפיות. כמו כן, תחזית ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי שפורסמה בשבוע שעבר הייתה נמוכה מהציפיות.

סביר יותר שהשוק מטיל ספקות בנכונות ה-FED להילחם בנחישות באינפלציה, כפי שבא לידי ביטוי ב"ריכוך" למסר מרסן של ה-FED שסיפק יו"ר הפד באמירתו על הסרת האופציה לעליית ריבית ב-0.75%. ביום ההודעה עצמה השוק דווקא שמח לשמוע את המסר. אולם, הבהלה שהתבטאה בירידות חדות במניות ועליות חדות בתשואות האג"ח, התעוררה יום לאחר החלטת ריבית שבו פורסמו נתוני מאקרו בעייתיים.

לדברי כלכלני מיטב, המסקנה שעולה מההתפתחויות בשווקים לאחר הודעת ה-FED מעידה שהמשקיעים שחששו קודם מפני עליית ריבית מוגזמת תוך זלזול בסיכון האינפלציה, פוחדים כעת יותר מהאינפלציה שהופכת לסיכון דומיננטי יותר. בנסיבות אלה הדבר הנכון ביותר שיכול לעשות בנק מרכזי ולא רק האמריקאי הוא העברת מסר לפיו יעשה הכל כדי לרסן אינפלציה ללא ניסיונות "ריכוך" כדי "לשמח" את השווקים.

בהתאם לתחזיות, הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-0.5% והכריז על כוונותיו לצמצם את תיק הנכסים שלו שהיקפו עומד כעת עומד כעת על 9 טריליון דולר. לאחר ההעלאה, הריבית בארה"ב עומדת כעת על טווח של 0.75%-1%, לאחר שהועלתה ב-0.25% בישיבת הפד הקודמת, לראשונה אחרי ארבע שנים.

העלאה של הריבית בארה"ב בבת אחת בחצי אחוז נחשבת לצעד אגרסיבי במיוחד, שלא ננקט על ידי הפד מאז שנת 2000.

הבנק האמריקאי המרכזי נאבק בחודשים האחרונים באינפלציה שהרימה את ראשה בארה"ב אחרי שנים רבות של תרדמת. קצב האינפלציה השנתי בארה"ב נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר זה ארבעים שנה.

בדברים שליוו את הודעת הריבית אמר יו"ר הפד, ג'רום פאואל, כי יש "סיכוי טוב" להצליח לחזור למחירים יציבים בלי לגרום עלייה חדה באבטלה. "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להחזיר את המחירים היציבים כמה שיותר מהר ובצורה האפקטיבית ביותר. אנחנו סבורים כי יש סיכוי טוב שנצליח לעשות זאת בלי עלייה משמעותית באבטלה או האטה חדה בפעילות במשק".

פאואל הוסיף כי העלאת הריבית אולי אינה "נעימה" ודורשת ריביות גבוהות יותר בטווח הקצר, אך בטווח הארוך כולם ייהנו ממנה.

נראה כי פאואל הצליח להרגיע את השווקים, שהמתינו בציפייה דרוכה לדבריו ולהחלטתו ואף היו מי שסברו כי ההעלאה תהיה אף יותר חדה. המדדים בוול סטריט הגיבו להחלטת הפד בעליות חדות. אך ביום המסחר למחרת העליות החדות כבר נמחקו והתחלפו בירידות חדות.

גם בנק אוף אינגלנד העלה ריבית

האינפלציה המואצת היא לא תופעה ייחודית לארה"ב, ולמעשה מורגשת במידה כזאת או אחרת במדינות רבות נוספות. זאת הסיבה שיום אחרי הודעת הפד, גם הבנק אוף אינגלנד העלה את הריבית בבריטניה פעם נוספת ב-0.25% לרמה של 1%, הגבוהה ביותר זה 13 שנים. לדברי הוועדה המוניטרית שליוו את החלטת הריבית, היא צופה אינפלציה של 10% בבריטניה בשנה הקרובה בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסגרים המתמשכים בסין שממשיכה להיאחז במדינות האפס הדבקה מקורונה.

שיעור האבטלה ממשיך לרדת. במחצית הראשונה של חודש אפריל עמד אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה על 2.9% לעומת 3.7% במחצית השנייה של חודש מרץ.  כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במונחים מספריים מדובר על כ-120 אלף בלתי מועסקים במחצית הראשונה של אפריל לעומת כ-159 אלף בלתי מעסקים במחצית השנייה של מרץ.

עם זאת, שיעור התעסוקה עמד על 61.0%, לעומת 61.3% במחצית השנייה של מרץ.

במקביל פרסמה הלמ"ס את נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל שעמד בפברואר השנה על 12,052 שקל, עלייה לעומת 11,781 שקל בחודש ינואר ו-11,772 בכל שנת 2021.

מספר משרות השכיר במשק עומד על 3.833 מיליון אנשים, עליה של 16.3% לעומת פברואר 2021 בו מספר המשרות עמד על 3.296 מיליון איש, ונותר כמעט ללא שינוי לעומת ינואר 2022 שם עמד מספר המשרות על 3.831 מיליון איש.

בתחום ההייטק נמשכת חגיגת השכר. בחודש פברואר 2022 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק על 30,049 שקל, עלייה של 5.9% לעומת פברואר 2021 אז עמד על 28,365 שקל.

העובדים שמרוויחים הכי הרבה הם עובדי מחקר ופיתוח עם 40 אלף שקל, בעוד המתכנתים עם שכר ממוצע של 31.5 אלף שקל. אחריהם עובדי שירותי מידע עם 25 אלף שקל, ייצור מחשבים גם עם 25 אלף שקל, ייצור כלי תחבורה 20.7 אלף שקל, ייצור תרופות 18.3 אלף שקל ושירותי תקשורת סוגרים את הרשימה בפער ניכר עם 17.3 אלף שקל בחודש – אבל כמעט בכל התחומים מדובר בהמשך עלייה משמעותית בשכר.

הבנק האמריקאי המרכזי צפוי להעביר מחר הילוך ויעלה את הריבית בחצי נקודת אחוז, כצפוי. כך מעריך עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. לדבריו, הפוקוס של המשקיעים יהיה על נאום הנגיד ובמיוחד על פרטי צמצום המאזן שצפוי להתחיל השבוע. כלכלני הראל צופים עלייה דומה לפחות בשתי הפגישות הבאות ושהריבית הקצרה תגיע קרוב ל-3% בסוף השנה, תרחיש שברובו כבר מגולם בשוקי האג"ח. הסיבות לכך הן הציפיות הגבוהות לאינפלציה ועליית השכר שגם באה לידי ביטוי במדד עלות התעסוקה שעלה ב-4.5% ב-12 החודשים האחרונים, כאשר הצמיחה השלילית ברבעון הראשון לא תרתיע את הבנק.

עוד מציינים בהראל כי הבנק המרכזי באוסטרליה מצטרף לשאר הבנקים בשווקים המפותחים כאשר העלה את הריבית הבוקר לראשונה מאז המשבר ברבע נקודת אחוז ל-0.35% (כמו בארץ – מעל הצפי לעלייה של 0.15), ואותת שזו תחילתו של מחזור העלאות ריבית. לחצי השכר והאינפלציה הגבוהה (5.1%) תרמו לכך. בנוסף הבנק הודיע שיחל בצמצום המאזן, מוקדם מהצפוי, אך הוא לא צפוי לבצע מכירה אקטיבית של הנכנסים.

בחמישי, צופים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בבריטניה יעלה את הריבית בפעם הרביעית ברציפות. אך בניגוד לארה"ב הם צופים עלייה של 0.25% בלבד לאור ההשלכות השליליות העתידיות של המלחמה באירופה בריטניה.

בניגוד לכך (ולרוב העולם) ביפן הבנק המרכזי הותיר את הריבית ומדיניות השליטה על העקום ללא שינוי וינסה לרכוש אג"ח ללא הגבלה כדי לעמוד בכך. הבנק עדכן כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה לאור הפיחות החד ביין והזינוק במחירי הסחורות שלהערכתו תגיע ליעד ה-2% עוד השנה. אך הם לא צופים שהאינפלציה או הצמיחה החזקה תימשך ולכן ימשיכו במדינות המרחיבה עד שיראו עלייה משמעותית בשכר. בהראל מטילים ספק ביכולת של הבנק להתמיד ברכישות האג"ח לאור עליות הריבית בעולם, אך כל עוד ימשיך בכך היין צריך להמשיך ולהיחלש.

העלאת ריבית קרובה גם בישראל

באשר לתמונת המצב בישראל אומרים בהראל כי הנתונים החזקים משוק התעסוקה והפיחות בשקל מקרבים העלאת ריבית נוספת גם אצלנו.

דוח התעסוקה למרץ הצביע על המשך שיפור כאשר שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) ירד ל‑3.1% (על פי נתונים מנוכים עונתיות), קרוב לרמת השפל שנרשמה ערב הקורונה. המשך צמצום הפער בין מספר המובטלים לבין מספר המשרות הפנויות ממשיך לתמוך בעליית שכר ובהמשך עליית ריבית של בנק ישראל.

גם הפיחות החד בשקל בשבועיים האחרונים (4% מול הדולר ויציבות מול האירו) תומך בכך. הפיחות הוא כתוצאה של התחזקות הדולר בעולם לאור הירידות בשווקים והצפי לעליית ריבית מהירה של הפד. בעקבות הפיחות והעלייה במחיר הדלק במאי עדכנו כלפי מעלה את תחזית האינפלציה לאפריל ולמאי ל-0.8% ו-0.6% בהתאמה.

מליאת הכנסת התכנסה (2.5.22, א' באייר התשפ"ב) לדיון פגרה מיוחד בעקבות בקשתם של 25 חברי כנסת.

בדברי ההסבר להצעה לסדר "הממשלה מפקירה את העצמאים ולא מממשת את תכנית המענקים" נכתב כי "ממשלת ישראל רומסת כלכלית את הציבור הישראלי. מרגע השבעתה הביאה אין ספור העלאות מסים שגרמו לזינוק מטורף ביוקר המחיה. גם עכשיו לאחר שהוצגה "תכנית מענקים", לא נעשים שום צעדים למימושה והעצמאים ממשיכים להיזרק מתחת לגלגלים".

ח"כ אופיר כץ שנימק את ההצעה לסדר, נתן דוגמאות לבעלי עסקים שספגו לדבריו מכה כלכלית קשה בעקבות גל האומיקרון ונשארו בלי סיוע ובלי גב. "בזמן שהעצמאים מתאוששים ומנסים לשקם את העסק מהתקופה הקשה הם ממשיכים להיגרר למטה עד שאין לאן. ב-28.2 הודעתם שיש תוכנית והתחייבתם לסייע לעצמאים, אבל עד היום העצמאים לא ראו שקל. העצמאים גוססים כבר חודשים ואתם בממשלה יושבים על האולימפוס. הבאתם תוכנית קמצנית, מחוררת ומלאה במוקשים".
ח"כ כץ מנה את תחלואי התוכנית ואמר כי אוכלוסיות שלמות נענשות מטעמי חיסכון. "אנחנו נתמוך בתוכנית, אבל נלחם בכל כוחנו לשנותה, כי ציבור העצמאים זקוק לזה כמו חמצן. לא נוותר ונעשה הכל כדי להשיג את המיטב עבור העצמאים".

ח"כ קרן ברק אמרה: "כשמשבר הקורונה פרץ, אלוהים שמר על מדינת ישראל ואזרחיה, כי אנחנו היינו על הגה השלטון. אם זה היה קורה חלילה וחס בימים האלה של הממשלה הנוכחית לא היה פה כלום – לא עצמאים ולא שכירים. כבר בימים הראשונים טיפלנו בשכירים עם חל"ת; אנחנו לא הפקרנו אף מגזר כי אנחנו ניהלנו מדינה, וניהלנו כלכלה כששם המשחק הוא ודאות. התוכנית של הממשלה הנוכחית היא אות מתה".

השר חמד עמאר השיב: "ביום ראשון אנחנו מביאים לוועדת שרים לחקיקה את הצעת החוק לסיוע לעצמאים. אני מאמין שנצליח להעביר ושהיא תגיע כבר ביום שני לכנסת, והקואליציה והאופוזיציה יתמכו בהצעת החוק כדי להביא את הסיוע לעצמאים. אני מאמין שנצליח להעבירה בקריאה שניה ושלישית כמה שיותר מהר, כי המטרה שלנו לתת סיוע לעצמאים. מאז גל האומיקרון הממשלה הכינה תוכנית חסרת תקדים בסכום של 4 מיליארד שקל. התוכנית כללה בין היתר: גידול משמעותי במענק העבודה, הטבות מס למשפחות צעירות עובדות, הגדלת הסבסוד לצהרונים וצעדים להפחתת מחירים. כמו כן הופחת מחיר הבלו ב-50 אגורות בצעד שעלותו מיליוני שקלים".

בתום הדיון בהצעה לסדר, הצביעה מליאת הכנסת להעביר את הדיון לוועדת הכספים.

בדברי ההסבר להצעה לסדר "ממשלה כושלת שאיבדה את הרוב בכנסת נאחזת בכיסאותיה באופן לא דמוקרטי וחסר תקדים" נכתב: לאחר ניסיונותיה הרבים, לא ניתן אלא לקבוע כי הממשלה נכשלה ביציבותה ובניהולה של המדינה. בלתי מתקבל על הדעת שמפלגת רע"מ מציבה אולטימטום לממשלה ובכך מסכנת את בטחון המדינה ומאלצת את הממשלה להיאחז בקרנות המזבח- רק לשם קיומה של הממשלה. הממשלה איבדה את אמון הציבור ולכן אינה רלבנטית יותר ולא תוכל להמשיך לכהן.

ח"כ ישראל כץ נימק את ההצעה לסדר וקרא לראש הממשלה נפתלי בנט לנצל את כנס הפתיחה עם חזרתה של הכנסת מפגרת החורף ולהודיע על התפטרות מתפקידו. "אני קורא מכאן לרוה"מ נפתלי בנט להודיע על שהוא נוטל אחריות, ולמען האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ולמען השמירה על הדמוקרטיה – הוא מתפטר מתפקידו ומאפשר לנשיא המדינה להטיל על יו"ר הליכוד בנימין נתניהו להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית, בהתאם לרצון הציבור ולטובת המדינה וכדי להימנע מהליכה לבחירות נוספות. במידה שלא יעשה כן אני קורא לחברי הכנסת לקבוע תאריך מוסכם לבחירות שבהן הציבור יכריע". עוד אמר כי הממשלה לא מאפשרת למשטרת ישראל לפעול באופן חופשי לאכיפת החוק והסדר בהר הבית וכי מנסור עבאס מאיים פוליטית להפיל את הממשלה אם לא תמנע מאכיפת החוק.

ח"כ קטי שטרית אמרה: "במקום להתקדם ולהנהיג, הממשלה הזאת מפנה את ראשה לאחור ואומרת 'אבל ביבי, אבל ביבי'.. מתי תעשו כבר משהו מבלי להכניס את המשפט 'אבל נתניהו'. לא הגיע הזמן להמשיך ולהגיד 'אנחנו עכשיו נמצאים פה, להתבגר ולקחת אחריות?".
עוד אמרה: "זוהי ממשלה שפוגעת בביטחון וביהדות. זוהי ממשלה שמושתתת על שנאה, שמרכיב אותה השמאל החדש שכמותו לא היה בישראל. זוהי ממשלה הבזבזנית ביותר שהמדינה משלמת כל שקל ושקל עבורה. זוהי הממשלה המאותגרת והמסוכנת ביותר. הממשלה הכי פחות יהודית והכי פחות ציונית והכי פחות דמוקרטית ולמען עתיד מדינת ישראל אני מתפללת לסיומה של הממשלה הזאת".

השר מתן כהנא השיב: "הדיון הזה הוא מוזר ומיותר. ביום ראשון הקרוב הכנסת תחזור לקדם חוקים עבור מדינת ישראל. בין היתר, נמשיך את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית על ידי החמרת ענישה ונסדיר את סוגיית כלי הירי. טובת אזרחי מדינת ישראל עומדת לנגד עיניכם- חברי האופוזיציה, ואני משוכנע שתצביעו בעד".

בתום הדיון בהצעה לסדר, הצביעה מליאת הכנסת להעביר את הדיון לוועדת הכנסת.

פרסום התיקונים שמציע משרד הבינוי והשיכון לחוק המכר עורר סערה בקרב אנשי מקצוע, קבלנים ועורכי דין בתחום הנדל"ן. בראש התיקונים עומדת ההצעה לבטל את הצמדת מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה ולהמשיך להצמיד למדד רק את רכיב הבנייה מכלל עלות הדירה. שר השיכון זאב אלקין משוכנע כי התיקון המוצע יחסוך עשרות אלפי שקלים לציבור רוכשי דירות. מנגד, יש רבים הסבורים כי אלה לא ירוויחו דבר מהשינוי, ואולי אף ייפגעו יותר.

"החלטה אומללה"

לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, " מדובר בהחלטה אומללה שמוסיפה שמן למדורה ותעלה את מחירי הדירות. הדבר עלול לקרות בדיוק כפי שקרה לאחר שהזהרנו את הממשלה מהעלאת מס הרכישה. הממשלה הנוכחית עושה את אותן טעויות של הממשלות הקודמות ובמקום לגבש תוכנית מקיפה שתתמודד עם הכשלים שמעלים את מהמחירים, היא בוחרת לייצר רגולציה פופוליסטית, תוך הטעיית הציבור, כאילו היא הולכת לחסוך לו כסף. אזכיר שבשנת 2021 מחירי הדירות החדשות עלו בכ-18% ומדד תשומות הבניה עלה ב-6% בלבד – האם רוכשי דירות הפסידו באמת או להיפך? אינני מבין מדוע אצה הדרך לממשלה הזו לבחור בכלים שלא יפתרו דבר. אי הצמדת מחיר הקרקע למדד תשומות הבנייה יוביל לחישוב הסיכון של עליית מחירי הקרקע בתוך מחירי הדירות, דהיינו לעליית מחירי דירות. כל רגולציה שמטילה עונשים וקנסות נוספים בעת איחור במסירת דירות תוביל לכך שקבלנים לא ייקחו סיכון שיהיה עליהם להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם כשרגולטורים לא יעמדו בזמני התגובה הנדרשים, ולכן ההתחייבות שלהם תהיה לזמן בנייה ארוך יותר שיתממש. שוב בממשלה באים לברך ויוצאים מקללים".

"מהלך פופוליסטי"

לדברי עו"ד דורון אריאל, מומחה למקרקעין ויו"ר הועדה לבנקאות ופיננסים בלשכת עורכי הדין, "תזכיר החוק שפורסם היום עוסק בכמה תחומים, שכולם מהווים לדעתי מהלך פופוליסטי ולא ראוי שנועד לייצר כותרות בלבד. כל פעם נכנס שר שיכון חדש ועושה מהלך פופוליסטי אחר נגד הקבלנים ולכאורה למען רוכשי הדירות, אבל משיג את התוצאה ההפוכה. הרגולטור לתפיסתי איבד שליטה לחלוטין, אני סבור שהוא צריך להפסיק ולחבוט בקבלנים ולהתמקד ביצירת דירות חדשות ובהפשרת קרקעות, ובפתרון הבעיות של הליכי התכנון והרישוי, ולא להתעסק רק בקבלנים בצורה פופוליסטית ובזויה. הגיע הזמן שהקבלנים יקימו על כך קול זעקה.

"ראשית, בניתוק רכיב הקרקע מההצמדה למדד תשומות הבנייה, ייווצר מצב שהרוכשים יידרשו להשיג הון עצמי גבוה יותר ולא תתאפשר פריסת תשלומים של 20:80, כי הקבלנים ידרשו מהרוכשים לשלם להם על רכיב הקרקע מראש ולא יאפשרו להמתין עד למסירה. שנית, חיוב הקבלנים לשלם על האיחורים גם אם לא בהכרח הם קשורים אליהם עצמם – יוביל לייקור נוסף של הדירות. ממילא כבר כיום הקבלנים מחויבים לשלם על איחורים שנגרמו בגללם והם מגלמים זאת במחיר הדירה, אז למה להחמיר עוד יותר בכך שהקבלן יצטרך לשלם על כל איחור ולא משנה מה הסיבה? ומה קורה אם הדירה כבר מוכנה למסירה, אך חברת החשמל או כיבוי אש למשל לא נותנים אישור? למה שהיזם יספוג את התשלום על איחורים כאלה שלא קשורים אליו?

"דבר נוסף הוא הביטול של תשלום שכר הטרחה של עורך הדין בסך 5,000 שקל. המחוקק כבר הוריד את גובה התשלום לסכום זה, כשבפועל המחיר יקר בהרבה והקבלנים מגלמים גם אותו במחיר הדירה, ועכשיו גם רוצים להוריד את זה. זה בלתי נתפס.

"לתפיסתי הפתרון צריך להיות כמה שפחות התערבות של המחוקק בשוק הנדל"ן, אבל המחוקק שלנו הוא איש של פאניקה וכל יום מוציא הוראת חוק חדשה וכל יומיים מתקן את חוק התכנון והבנייה וחוק המכר. בכל העולם מחירי הנדל"ן עולים ואפילו יותר מישראל, בקנדה, באוסטרליה, בארה"ב בלונדון, אבל הם לא מתקנים את החוקים כל יום".

"הצעת החוק תזיק לרוכשים"

לדברי אירית הופר-שרייבר, בעלים ומנכ"ל משותף באינהאוס שיווק נדל"ן: "על אף שמטרתו של שר השיכון לסייע לרוכשי הדירות ראויה, בפועל צפויה הצעת החוק להזיק לרוכשי הדירות בטווח הקצר. כידוע, מדד תשומות הבניה אינו משקף נאמנה את ההתייקרויות הממשיות בתחום הביצוע, אשר התייקרו בשיעור חד יותר משמעותית בשנתיים האחרונות. לכן, על אף שהצמדת רכיב עלויות הבניה לבדו למדד תשומות הבניה נשמעת הגיונית, בפועל היא צפויה להביא את הקבלנים לתמחר את הדירות החדשות שבבניה במחיר גבוה יותר מלכתחילה על מנת להגן על עצמם מפני הפסדים, וכך תוביל להתייקרות נוספת במחירי הדירות.

"גם הסעיף אשר מחייב את הקבלן לשלם לרוכש מיידית עבור כל איחור במסירה, בלי קשר לשאלה מהי סיבת האיחור, היא הצעה בעייתית בלשון המעטה, וגם לה צפויה להיות תוצאה אחת ברורה – זמני מסירה שייקבעו על ידי הקבלנים מראש למועד מאוחר יותר, על מנת לצמצם את החשיפה לקנסות. יש לומר שכבר היום זמני המסירה ארוכים משמעותית מבעבר. אם עד לפני 3-4 שנים עמד זמן המסירה הממוצע של דירה בבניין בן 10 קומות על 24 חודשים מתחילת ביצוע, היום אנחנו כבר מדברים על 40 חודשים, והצעת החוק רק תחמיר את המצב".

"בא לברך ויצא מקלל"

לדברי עו"ד אמיר דרמר, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד עורכי דין צבי שוב, "חלק מהתיקונים המוצעים אכן נדרשים אולם חלקם עלולים ליצור מצב ש'בא לברך ויצא מקלל' ולפעול הלכה למעשה לרעת הרוכשים.

"לדוגמא, ביטול שכ"ט עורך דין שמצד אחד יינתק לחלוטין את הקשר בין פעולות עורך הדין בפרויקט, שחלקן נעשות לטובת הרוכשים, כדוגמת רישום בית משותף ורישום זכויות ומצד שני סביר שהעלויות יגולגלו בפועל על הרוכש בדרך של העלאת מחיר הדירה הנרכשת.

"קביעה לפיה כמעט בכל מצב היזם ישלם פיצויים במקרה של איחור במסירת הדירה גם אם זה נגרם שלא בשליטתו, עלולה לגרום ליזם לקחת מראש שולי בטחון גבוהים יותר כך שגם בפרויקטים שהוא יכול היה לקבוע מועד מסירה מוקדם הוא יקבע מועדים רחוקים שיגדרו את הסיכון שלו לאחר במסירה ולשלם פיצויים בהתאם לחוק.

ראוי שהמחוקק יבחין בין פעולות נדרשות כדי להגן על הרוכש ביחסים הבסיסיים, שאינם שוויוניים, בינו לבין היזם לבין מהלכים שמתערבים בשוק החופשי ובסופו של דבר עלולים לפגוע בצורה עקיפה ברוכשי הדירות ובמערכת היחסים המשפטית והמסחרית שבין שני אנשים פרטיים".

מחשבון מדד תשומות הבנייה 

משרד השיכון, בראשות השר זאב אלקין, ממשיך לקדם את התיקונים שיזם בחוק המכר, בראשם ביטול הצמדת מחיר הדירה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה. זאת בעקבות עלייה ניכרת שנרשמה בשנה האחרונה במדד וגרמה לייקור של מחירי הדירות.

כעת פרסם המשרד להערות הציבור את עיקרי הנושאים שבתיקון:

1. הגבלת הצמדת מחירי הדירות: נכון להיום נהוג להצמיד את מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה. על כן, הרוכש משלם את עליית המדד על כל רכיבי מחיר הדירה, גם כאלה שאינם מושפעים מהמדד כגון הקרקע, הרווח היזמי והמע״מ.
   על פי תזכיר החוק המוצע, יזם יוכל לבצע הצמדה רק של רכיב הבנייה מכלל עלות הדירה וזאת רק עד למועד המסירה שנקבע בחוזה ולא עד מועד המסירה בפועל. יתרת הסכום לא תוצמד כלל. הסכום שיוצמד למדד ייקבע בהתאם לעלות בנייה למ"ר, וזאת לפי חלוקת אזורים בישראל ולפי סוגי הבנייה כפול שטח הדירה, כפי שמופיע בחוזה המכר.
2. פיצוי בגין איחור במסירת דירה:החוק מצמצם את הפטור מתשלום פיצוי לרוכש במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש. משכך, הרוכש יהיה זכאי לקבל פיצוי על איחור במסירה בכל מקרה שאינו באחריותו.
3. איסור גביית הוצאות משפטיות: נכון להיום, ניתן לגבות מרוכש הדירה, בנפרד ממחיר הדירה, תשלום בגין הוצאות משפטיות המשולמות ישירות לעורך דין מטעם המוכר. הסכום מוגבל לסך של 5,114 שקל. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכר טרחה עבור עורך הדין, מעבר לעלות הדירה עצמה.

לדברי השר אלקין, "מרגע כניסתי לתפקיד אמרתי שיש לשנות את חוק המכר על מנת להגן על רוכשי הדירות אל מול הקבלנים והיזמים. תיקון החקיקה המוצע הוא תוצאה של עבודת מטה מורכבת אשר בוצעה במשרד על ידי האגפים השונים, תוך קיום שיח משמעותי עם כלל הגורמים הרלוונטיים בשוק הנדל"ן. אני מאמין שתיקון החוק עתיד להביא עסקאות מכר הוגנות יותר בשוק הנדל"ן בישראל, יחד עם ודאות עבור הרוכשים".

לדברי אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, "התיקון לחוק המכר מגיע בזמן קריטי עבור עשרות אלפי רוכשי דירות שצפויים לקנות את דירתם בזמן הקרוב. חוקי המכר לא עודכנו מזה 5 שנים והגיעה העת להסיר מהם את האבק ולתקן מה שצריך. אני רוצה להודות לכל הגורמים שלקחו חלק בעבודה ומאמין שבקרוב נצליח להכניס את התיקון לספר החוקים במדינת ישראל".

מחשבון מדד תשומות הבנייה

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מאריך את ההקלה שקיבלו הבנקים ביחס המינוף במהלך משבר הקורונה, עד סוף 2023.

על פי הודעת הפיקוח על הבנקים, בראשות יאיר אבידן, לנוכח השפעת משבר הקורונה על נכסי התאגידים הבנקאיים והגידול המתמשך בפיקדונות התאגידים הבנקאיים המופקדים בבנק ישראל, נמשכה ברבעונים האחרונים השחיקה ביחס המינוף של המערכת הבנקאית.

כמענה לצורכי המשק ועל מנת לתמוך בהמשך התאוששות הכלכלה, הפיקוח על הבנקים מאריך את תוקף ההקלה שנקבעה בהוראת השעה (הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 250) בה נקבעה הפחתה של חצי נקודת אחוז ביחס המינוף, עד ליום 31.12.23. לאחר מועד זה יידרשו התאגידים הבנקאיים לשוב בתוך שני רבעונים ליחסי המינוף שנדרשו טרם הוראת השעה.

יחס המינוף של הבנקים הוא ההון העצמי לעומת סך הנכסים וההתחייבויות. בשגרה נדרשו הבנקים להציג יחס מינוף של 5% לפחות, כאשר שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי – נדרשו ליחס מינוף גבוה יותר של 6%. בעיצומו של משבר הקורונה, לקראת סוף שנת 2020, קיבלו  הבנקים הקלה של חצי אחוז ביחס המינוף על מנת לאפשר להם לסייע למשקי הבית ולעסקים במהלך התקופה הקשה. ההקלה ההיא הוגדרה כזמנית, והיתה אמורה להימשך עד מרץ 2021. כעת נראה כי היא ממשיכה להתארך.

בדומה למגמה מתחילת השנה, חודש אפריל נפתח בתנודתיות גבוהה בשווקים, אבל בסיומו התנודתיות כבר הפכה לירידות חדות באופן מובהק. אבל למרות המגמה השלילית, סגרה תעשיית קרנות הנאמנות את אפריל עם גיוסים של 150 מיליון שקל.

בחלוקה לקרנות אקטיביות או פסיביות, הקרנות האקטיביות המסורתיות סיימו את החודש עם פדיון קל, יחסית למתרחש בשווקים, של כ-510 מיליון שקל, בעוד בתעשייה הפסיבית נרשם דווקא גיוס כולל של כ-450 מיליון שקל, כאשר עיקר הגיוס מגיע מהקרנות המחקות אשר גייסו כ-305 מיליון שקל. קרנות הסל הוסיפו לגיוס עוד כ-145 מיליון שקל.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו באפריל בקטגוריית מניות בארץ הן בקרנות האקטיביות והן בקרנות הפסיביות  – כנראה על רקע העמידות היחסית של השווקים בארץ לעומת הנפילות הקשות בשוקי ארה"ב – והן ביחד גייסו כ-900 מיליון שקל.

סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש אפריל בכ-3.6 מיליארד שקל שמהווים ירידה של כ-0.9% מכ-387.4 מיליארד שקל לכ-383.8 מיליארד שקל, ירידה שנובעת מתשואה שלילית של כ-1% בסך של כ-3.75 מיליארד שקל וגיוס קל של כ-150 מיליון שקל.

הגוף הגדול בהיקף הכספים המנוהלים בתעשיית הקרנות הוא מיטב שמנהל 60.8 מיליארד שקל. מיטב ספג בחודש אפריל פדיונות בסך 501 מיליון שקל בהמשך לפדיונות בסך 564 מיליון שקל בחודש מרץ. הגוף השני בגודלו, קסם, מנהל 53 מיליארד שקל ובאפריל גייס 106 מיליון שקל, אחרי פדיונות של 259 מיליון שקל במרץ.

מגדל שוקי הון במקום השלישי, עם היקף נכסים מנוהלים של 48.8 מיליארד שקל, והוא המוביל ביצירות בקרנות נאמנות עם גיוסים סך 383 מיליון שקל בחודש אפריל בהמשך ליצירות של 111 מיליון שקל בחודש מרץ.

מי שמוביל בגיוסים מתחילת השנה וגם באפריל הוא בית ההשקעות ילין לפידות שמנהל רק קרנות נאמנות אקטיביות ועקף בחודשים האחרונים את המתחרה הצמוד אלטשולר שחם. באלטשולר ממשיכים לסבול מפדיונות קשים שהסתכמו ב-733 מיליון שקל בחודש אפריל ומתחילת השנה בכ-3.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה – פדיונות של 2.47 מיליארד שקל

את השליש הראשון של 2022 פתחה תעשיית קרנות הנאמנות במגמה מעורבת עקב ריבוי אירועים כלכליים מתגלגלים כמו האינפלציה הדוהרת בארה"ב, אירופה וישראל, מלחמת רוסיה-אוקראינה וכמובן שינוי במדיניות הריבית ברחבי העולם.

בסיכום השליש הראשון של 2022, נרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות פדיונות בסך כולל של כ-2.47 מיליארד שקל. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות: כ-4.2 מיליארד שקל, בעוד הקרנות הפסיביות גייסו סכום של כ-1.75 מיליארד שקל.

השקעה פסיבית או אקטיבית? מדדים או בחירת מניות?

רישיון שירות מידע פיננסי יאפשר לבעליו גם מתן שירות ייזום תשלומים לציבור. זאת התוספת שפרסמה רשות ניירות ערך להוראה לנותן שירות מידע פיננסי במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות של בעלי רישיון גם לשירותי ייזום תשלומים המהווה שירות משלים לשירות מידע פיננסי.

הרשות פרסמה את התוספת להוראה להערות הציבור והן יתקבלו עד 14 ביוני 2022.

שירות ייזום תשלומים הוא אמצעי תשלום חלופי המגוון את דרכי התשלום לבתי עסק וזאת ללא צורך בשימוש בכרטיס אשראי. השירות מאפשר ללקוח להעביר תשלומים מחשבון הבנק שלו, באופן פשוט ונוח וללא צורך בהזנת פרטי מקבל התשלום באופן ידני.  הלקוח נדרש רק לאשר באופן מקוון את הוראת התשלום מול הבנק שלו.

בסוף חודש פברואר 2022 פרסם בנק ישראל תיקון לנוהל בנקאי תקין מספר 368 המאפשר בין היתר, פעילות של ייזום תשלומים בחשבונות בנק גם לשחקנים חוץ בנקאיים, בתנאי שהם מפוקחים על ידי אחד מהמאסדרים הפיננסיים וקיבלו ממנו אישור ייעודי לצורך כך.

לצורך מתן שירותי ייזום התשלומים, ישתמשו בעלי הרישיון, המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, בתעודה דיגיטלית שהונפקה להם על ידי הרשות. כמו כן, בעלי הרישיון יקבלו גישה למקורות מידע, והכל בהתאם לסטנדרט בנקאות פתוחה של בנק ישראל.

לדברי יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, "רשות ניירות ערך פועלת לאפשר לציבור שירותים פיננסיים מתקדמים ולהגביר את התחרות בשוק הפיננסי, בהתאם לסטנדרטים המובילים בעולם. הוספה של ייזום תשלומים תפתח את השוק, תרחיב את אפשרויות התשלום הקיימות היום ותפשט את תהליך התשלום עבור הציבור ועבור העסקים. פעילות ייזום התשלומים תרחיב עבור חברות הפינטק אפיק חדש לצד שירותי מידע פיננסי, שיהיו בתוקף כבר בחודש יוני הקרוב".

הטמעת שירותי מידע פיננסי היא אחד הנושאים שרשות ניירות ערך מקדמת, במטרה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית, כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה. תחום שירותי מידע פיננסי צפוי להעניק לציבור בישראל אפשרויות חדשות לנהל את כספו בצורה דיגיטלית, מונגשת, פשוטה ויעילה.

במסגרת שירות מידע פיננסי יוכל נותן השירות להציע ללקוחות מגוון שירותים כמו ריכוז מידע פיננסי ממקורות מידע פיננסי שונים, השוואת עלויות, העברת מידע לגופים פיננסיים לשם קבלת הצעות מחיר מתחרות להתקשרות עבור הלקוח; וכן ייעוץ בדבר התנהלותו הכלכלית של הלקוח.