הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מאריך את ההקלה שקיבלו הבנקים ביחס המינוף במהלך משבר הקורונה, עד סוף 2023.

על פי הודעת הפיקוח על הבנקים, בראשות יאיר אבידן, לנוכח השפעת משבר הקורונה על נכסי התאגידים הבנקאיים והגידול המתמשך בפיקדונות התאגידים הבנקאיים המופקדים בבנק ישראל, נמשכה ברבעונים האחרונים השחיקה ביחס המינוף של המערכת הבנקאית.

כמענה לצורכי המשק ועל מנת לתמוך בהמשך התאוששות הכלכלה, הפיקוח על הבנקים מאריך את תוקף ההקלה שנקבעה בהוראת השעה (הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 250) בה נקבעה הפחתה של חצי נקודת אחוז ביחס המינוף, עד ליום 31.12.23. לאחר מועד זה יידרשו התאגידים הבנקאיים לשוב בתוך שני רבעונים ליחסי המינוף שנדרשו טרם הוראת השעה.

יחס המינוף של הבנקים הוא ההון העצמי לעומת סך הנכסים וההתחייבויות. בשגרה נדרשו הבנקים להציג יחס מינוף של 5% לפחות, כאשר שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי – נדרשו ליחס מינוף גבוה יותר של 6%. בעיצומו של משבר הקורונה, לקראת סוף שנת 2020, קיבלו  הבנקים הקלה של חצי אחוז ביחס המינוף על מנת לאפשר להם לסייע למשקי הבית ולעסקים במהלך התקופה הקשה. ההקלה ההיא הוגדרה כזמנית, והיתה אמורה להימשך עד מרץ 2021. כעת נראה כי היא ממשיכה להתארך.

בדומה למגמה מתחילת השנה, חודש אפריל נפתח בתנודתיות גבוהה בשווקים, אבל בסיומו התנודתיות כבר הפכה לירידות חדות באופן מובהק. אבל למרות המגמה השלילית, סגרה תעשיית קרנות הנאמנות את אפריל עם גיוסים של 150 מיליון שקל.

בחלוקה לקרנות אקטיביות או פסיביות, הקרנות האקטיביות המסורתיות סיימו את החודש עם פדיון קל, יחסית למתרחש בשווקים, של כ-510 מיליון שקל, בעוד בתעשייה הפסיבית נרשם דווקא גיוס כולל של כ-450 מיליון שקל, כאשר עיקר הגיוס מגיע מהקרנות המחקות אשר גייסו כ-305 מיליון שקל. קרנות הסל הוסיפו לגיוס עוד כ-145 מיליון שקל.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו באפריל בקטגוריית מניות בארץ הן בקרנות האקטיביות והן בקרנות הפסיביות  – כנראה על רקע העמידות היחסית של השווקים בארץ לעומת הנפילות הקשות בשוקי ארה"ב – והן ביחד גייסו כ-900 מיליון שקל.

סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש אפריל בכ-3.6 מיליארד שקל שמהווים ירידה של כ-0.9% מכ-387.4 מיליארד שקל לכ-383.8 מיליארד שקל, ירידה שנובעת מתשואה שלילית של כ-1% בסך של כ-3.75 מיליארד שקל וגיוס קל של כ-150 מיליון שקל.

הגוף הגדול בהיקף הכספים המנוהלים בתעשיית הקרנות הוא מיטב שמנהל 60.8 מיליארד שקל. מיטב ספג בחודש אפריל פדיונות בסך 501 מיליון שקל בהמשך לפדיונות בסך 564 מיליון שקל בחודש מרץ. הגוף השני בגודלו, קסם, מנהל 53 מיליארד שקל ובאפריל גייס 106 מיליון שקל, אחרי פדיונות של 259 מיליון שקל במרץ.

מגדל שוקי הון במקום השלישי, עם היקף נכסים מנוהלים של 48.8 מיליארד שקל, והוא המוביל ביצירות בקרנות נאמנות עם גיוסים סך 383 מיליון שקל בחודש אפריל בהמשך ליצירות של 111 מיליון שקל בחודש מרץ.

מי שמוביל בגיוסים מתחילת השנה וגם באפריל הוא בית ההשקעות ילין לפידות שמנהל רק קרנות נאמנות אקטיביות ועקף בחודשים האחרונים את המתחרה הצמוד אלטשולר שחם. באלטשולר ממשיכים לסבול מפדיונות קשים שהסתכמו ב-733 מיליון שקל בחודש אפריל ומתחילת השנה בכ-3.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה – פדיונות של 2.47 מיליארד שקל

את השליש הראשון של 2022 פתחה תעשיית קרנות הנאמנות במגמה מעורבת עקב ריבוי אירועים כלכליים מתגלגלים כמו האינפלציה הדוהרת בארה"ב, אירופה וישראל, מלחמת רוסיה-אוקראינה וכמובן שינוי במדיניות הריבית ברחבי העולם.

בסיכום השליש הראשון של 2022, נרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות פדיונות בסך כולל של כ-2.47 מיליארד שקל. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות: כ-4.2 מיליארד שקל, בעוד הקרנות הפסיביות גייסו סכום של כ-1.75 מיליארד שקל.

השקעה פסיבית או אקטיבית? מדדים או בחירת מניות?

רישיון שירות מידע פיננסי יאפשר לבעליו גם מתן שירות ייזום תשלומים לציבור. זאת התוספת שפרסמה רשות ניירות ערך להוראה לנותן שירות מידע פיננסי במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות של בעלי רישיון גם לשירותי ייזום תשלומים המהווה שירות משלים לשירות מידע פיננסי.

הרשות פרסמה את התוספת להוראה להערות הציבור והן יתקבלו עד 14 ביוני 2022.

שירות ייזום תשלומים הוא אמצעי תשלום חלופי המגוון את דרכי התשלום לבתי עסק וזאת ללא צורך בשימוש בכרטיס אשראי. השירות מאפשר ללקוח להעביר תשלומים מחשבון הבנק שלו, באופן פשוט ונוח וללא צורך בהזנת פרטי מקבל התשלום באופן ידני.  הלקוח נדרש רק לאשר באופן מקוון את הוראת התשלום מול הבנק שלו.

בסוף חודש פברואר 2022 פרסם בנק ישראל תיקון לנוהל בנקאי תקין מספר 368 המאפשר בין היתר, פעילות של ייזום תשלומים בחשבונות בנק גם לשחקנים חוץ בנקאיים, בתנאי שהם מפוקחים על ידי אחד מהמאסדרים הפיננסיים וקיבלו ממנו אישור ייעודי לצורך כך.

לצורך מתן שירותי ייזום התשלומים, ישתמשו בעלי הרישיון, המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, בתעודה דיגיטלית שהונפקה להם על ידי הרשות. כמו כן, בעלי הרישיון יקבלו גישה למקורות מידע, והכל בהתאם לסטנדרט בנקאות פתוחה של בנק ישראל.

לדברי יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, "רשות ניירות ערך פועלת לאפשר לציבור שירותים פיננסיים מתקדמים ולהגביר את התחרות בשוק הפיננסי, בהתאם לסטנדרטים המובילים בעולם. הוספה של ייזום תשלומים תפתח את השוק, תרחיב את אפשרויות התשלום הקיימות היום ותפשט את תהליך התשלום עבור הציבור ועבור העסקים. פעילות ייזום התשלומים תרחיב עבור חברות הפינטק אפיק חדש לצד שירותי מידע פיננסי, שיהיו בתוקף כבר בחודש יוני הקרוב".

הטמעת שירותי מידע פיננסי היא אחד הנושאים שרשות ניירות ערך מקדמת, במטרה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית, כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה. תחום שירותי מידע פיננסי צפוי להעניק לציבור בישראל אפשרויות חדשות לנהל את כספו בצורה דיגיטלית, מונגשת, פשוטה ויעילה.

במסגרת שירות מידע פיננסי יוכל נותן השירות להציע ללקוחות מגוון שירותים כמו ריכוז מידע פיננסי ממקורות מידע פיננסי שונים, השוואת עלויות, העברת מידע לגופים פיננסיים לשם קבלת הצעות מחיר מתחרות להתקשרות עבור הלקוח; וכן ייעוץ בדבר התנהלותו הכלכלית של הלקוח.

עם סיום גל התחלואה החמישי (גל האומיקרון), וחזרת הפעילות הכלכלית ושוק העבודה למצבם האיתן ששרר טרם משבר הקורונה, המדד המשולב לחודש מרץ עלה ב-0.2%. כך פרסם בנק ישראל.  לדברי הבנק המרכזי, נראה, שעד כה, המלחמה באוקראינה, שהביאה לעלייה ניכרת במחירי הסחורות, לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות הריאלית של ישראל.

עוד לדברי בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (פברואר), מדד הפדיון בשירותים (פברואר) ויבוא התשומות לייצור (מרץ). שיעור המשרות הפנויות במרץ נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה (מרץ) ויצוא הסחורות (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

בנוסף, הודיע בנק ישראל כי המדד המשולב לחודש פברואר עודכן כלפי מעלה (מהתכווצות קלה, להתרחבות מתונה), וזאת בהשפעת הנתונים החיוביים שפורסמו על הייצור התעשייתי והפדיון בשירותים.

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

הבנק האמריקאי המרכזי יעלה את הריבית בקצב מהיר בחודשים הקרובים, אבל לקראת סוף השנה ימתן את המסרים הניציים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, חודש אפריל הסתיים בפלאשבקים של פיצוץ בועות עבר בשווקים כאשר מדד הנאסד"ק ירד במהלך החודש בכמעט 13%, החודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008. מניות הטכנולוגיה הגדולות שהובילו את העליות בשנתיים האחרונות וגרמו ללא מעט פעילים בשוק לדקלם שוב ושוב את המשפט "הפעם זה שונה", הראו שגם הפעם זה כנראה ממש לא שונה וירדו בחדות. אחרי חודש שכזה השאלה שכולם שואלים את עצמם היא האם זה כבר זמן טוב לקנות את הירידות או שיהיה זמן טוב יותר לעשות זאת בעתיד? תשובה ברורה לכך אין לאף אחד כמובן, אומרים בפסגות, אבל בהתחשב בכך שמדיניות הפד היא כנראה הגורם מס' 1 לירידות, הם מנסים להעריך כיצד היא תיראה בחודשים הקרובים.

לדבריהם, כבר תקופה ארוכה שהם מבחינים בין האינפלציה שמגיעה מצד הביקוש לזו שמגיעה מצד ההיצע. להערכת כלכלני פסגות ההבחנה הזו קריטית משתי סיבות:

1. אינפלציה שמגיעה מצד ההיצע היא בהגדרה זמנית. נכון, הזמניות הזו יכולה להימשך זמן רב אבל ברגע שמחירי האנרגיה ו/או המזון יפסיקו לעלות, הפקקים בנמלים יתחילו להיפתח ומפעלי השבבים יחזרו לייצר בתפוקה מלאה האינפלציה תרד בחדות. בפסגות מדגישים כי לא צריך שמחירי האנרגיה, המזון, הרכבים והשינוע ירדו כדי שהאינפלציה תרד שכן אינפלציה היא השינוי במחיר ולא רמת המחיר עצמה. מחישובים שהם ערכו, רק סעיף האנרגיה והרכבים יגרעו מהאינפלציה כ-3.5% ברגע שיפסיקו לעלות. אם מוסיפים את מחירי המוצרים בני הקיימא שמושפעים מאוד ממחירי השינוע הרי שמדובר על כ-4% ואולי אף יותר. אם בטעות תירשם ירידת מחירים בחלק מהסעיפים הללו (למשל ברכבים מדובר על תחזית די בטוחה) הרי שהאינפלציה תרד עוד יותר מכך.
2. הפד שינה את המדיניות שלו מאדישות לפאניקה רק ברגע שהחלו סימנים לאינפלציה בצד הביקוש ובעיקר לכך ששוק העבודה הדוק. אינפלציה כזו היא הכל חוץ מזמנית שכן מדובר על תהליך שמזין את עצמו – עליית שכר מובילה להעלאת מחירים שמובילה לדרישות לעליית שכר וחוזר חלילה. הפד יודע שהתהוות של תהליך כזה היא מסוכנת לאמינות שלו ולכן הוא עושה כל מה שביכולתו כדי לעצור אותו בעודו באיבו.

אז איפה אנחנו עומדים בכל אחת מהגזרות הללו שואלים בפסגות ומנסים לענות:

לדבריהם, לגבי צד ההיצע התמונה פחות טובה מכפי שהם העריכו לפני חודש או חודשיים. ראשית, מדיניות הקורונה של הממשל הסיני ממשיכה להיות מחמירה והסגרים מתחילים לתת את אותותיהם. סין סגרה את הפעילות במפעלים רבים ובנמלים כך ששרשראות האספקה העולמיות ימשיכו להיות בעייתיות בתקופה הקרובה. מספר האוניות שעוגנות מחוץ לנמלים בלוס אנג'לס חזר לעלות וצפוי אף לזנק כשסין תסיר את הסגרים והסחורות שמחכות בנמלים בסין ישלחו בבת אחת לשאר העולם. אגב, למי שחושב שסין נהנית מהסגרים האלו אז החדשות האחרונות שמגיעות על היווצרות שוק שחור רחב (אישורי נהיגה בשנחאי נרכשים ב-2000 דולר ויותר על ידי קמעונאים שרוצים לשנע סחורות ללקוחות שלהם) ואי שקט חברתי מתחילות להזכיר תקופות פחות טובות של סין. שנית, המתח בין רוסיה לאירופה רק מתגבר עם עצירת הגז לפולין עד כדי כך שגרמניה הסכימה במהלך שבוע שעבר ליישם באופן הדרגתי סנקציות על הנפט הרוסי. התחממות מזג האוויר והגדלת יבוא הנפט לאירופה מהמתחרים (בעיקר מאבו-דאבי) מאפשרים לאירופים להיות ניציים יותר במאבק הזה, מה שיתמוך במחירי האנרגיה גם בתקופה הקרובה.

מנגד, לדברי כלכלני פסגות, בצד הביקוש הולכים ומתגברים הסימנים להאטה שעשויה להפחית את הלחצים האינפלציוניים במחצית השנייה של השנה. התכווצות התוצר ברבעון הראשון נובעת ממגוון גורמים אבל היא גם מאותתת על ההאטה בביקוש כאשר צריכת המוצרים התכווצה ב-0.1% וצריכת השירותים עלתה בעיקר בזכות זינוק בצריכת שירותי בריאות בגל האומיקרון. מעבר לכך, הפער בין עליית המחירים וההאטה בצריכה יביא בשלב כלשהו שאינו רחוק, להערכת פסגות, להקלה גם על לחצי השכר. דוגמא טובה לתהליך כזה ניתן לראות בענף המלונאות בארה"ב, שם המחירים עלו לשיא של כל הזמנים (ממוצע של 146 דולר ללילה למי שמתכנן נסיעה), 10.9% גבוה יותר מהרמה שלפני הקורונה. מצד שני,  שיעור התפוסה עדיין נמוך ב-6.2% מהרמה שלפני הקורונה. עליית המחירים הכללית ובעיקר עליית השכר לא מותירה כרגע ברירה לבעלי המלונות אבל ברור גם שתהליך כזה לא יחזיק מעמד ובשלב כלשהו נראה שחלק מהמלונות ייסגרו, היצע העובדים בתחום יגדל ועליית המחירים תאט.

האינפלציה תדעך לקראת תחילת 2023

 לכן, מעריכים בפסגות שלקראת סוף השנה וביתר שאת בתחילת 2023 נראה את האינפלציה מתחילה לדעוך. בצד ההיצע התהליך עשוי להתעכב ולא להיות מהיר וחד כפי שהעריכו בפסגות קודם לכן, אבל לדבריהם בכל מקרה ניתן להניח ירידה של כ-2.5%-3% מצד זה. בכל מקרה, מה שבאמת מעניין את הפד זה צד הביקוש ופה צפוי להירשם השינוי המהותי ביותר שישפיע על מדיניות הפד.

בשורה התחתונה מעריכים בפסגות שבחודשים הקרובים הפד ימשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר מאוד (50 נ"ב ביום רביעי והסתברות גבוהה להעלאה של 75 נ"ב ביוני) אך גם שלקראת סוף השנה המסרים שלו יהיו פחות ניציים. קריאות הרגעה מצד הפד או אפילו היווצרות של ציפיות לכאלו צפויות להקל גם על השווקים ובעיקר על שוק המניות.

השקל עדיין חזק

לדברי כלכלני פסגות, השקל ראוי להיחשב כחזק למרות שהוא נחלש מול הדולר באופן משמעותי בתקופה האחרונה. ההשפעה של השינויים בדולר בעולם על שער החליפין היתה ותמיד תהיה כנראה חזקה יותר מהשפעה האירועים המקומיים כך שמראש לא היה לשקל סיכוי רב. לעומת זאת, אם מסתכלים על הפיחות בשקל מול הדולר מתחילת המגמה (4.8%) הרי שמדובר על פיחות מתון לעומת מטבעות אחרים כאשר האירו, היואן והין למשל פוחתו בשיעורים של 8.2%, 5.3% ו-14.4%, בהתאמה. האם השקל ימשיך להיות חזק (לעומת מטבעות אחרים) גם בתקופה הקרובה? לא בטוח בכלל אומרים בפסגות. האירועים האחרונים בסקטור הטכנולוגיה העולמי צפויים להשפיע גם על ענף ההייטק הישראלי וניתן בהחלט להניח שכמות הכסף שזרמה לישראל ממשקיעים זרים בשנתיים האחרונות (בהשקעות ישירות ופיננסיות) תפחת באופן משמעותי.

מהיום, נשים העובדות כשכירות ומושפעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, יכולות לממש את זכאותן למענק עבודה בתנאים משופרים. כך הודיעה רשות המסים.

כזכור, לאחר שנים שבהן עמד גיל הפרישה לנשים על 62, נחקק באוקטובר 2021 חוק  שלפיו גיל הפרישה לנשים יעלה מ-62 ל-65 בהדרגה במשך 11 שנה.

על פי הודעת רשות המסים, שכירות שנולדו לאחר ה-1 בינואר 1960, גילן מעל 60 והן עומדות בקריטריונים שנקבעו בחוק יכולות מהיום להגיש בקשה לקבלת מקדמה על חשבון מענק העבודה עבור שנת 2022, אם הכנסתן החודשית הממוצעת גבוהה מ-800 שקל ונמוכה מ-7,760 שקל.

המקדמה היא בשיעור של 60% מסכום המענק המלא ותשולם ב-4 פעימות: הראשונה תוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, השנייה ב-15 ביולי של אותה שנה, השלישית ב-15 באוקטובר של אותה שנה והרביעית ב-15 בינואר של השנה העוקבת. יתרת המענק תשולם במועדים הקבועים בחוק.

המקדמה מהווה הטבה ייחודית ביחס ליתר הזכאים והזכאיות, אשר מקבלים את המענק כולו במהלך השנה שלאחר השנה המזכה. לצד המקדמה מעניק החוק הטבות נוספות לנשים המושפעות מהעלאת גיל הפרישה, כמו שיעורי מענק מוגדלים וטווח הכנסה מזכה מורחב לעומת יתר האוכלוסייה, אשר זכאית  למענק רק כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת גבוהה מ-2,130 שקל ונמוכה מ-7,030 שקל.

נשים עצמאיות העומדות בקריטריונים יוכלו להגיש בקשה למענק עבור שנת 2022 החל מה-1 בינואר 2023 ולאחר שיגישו את הדו"ח השנתי. המענק לעצמאיות ישולם במועדים הקבועים בחוק: פעימה ראשונה ב-15 ביולי 2023, פעימה שנייה ב-15 באוקטובר 2023, פעימה שלישית ב-15 בדצמבר 2023 ופעימה רביעית ב-15 בפברואר 2024.

את הבקשה למענק ניתן להגיש דרך המערכת המקוונת.

הירידות במניות הטכנולוגיה בארה"ב, בפרט הישראליות, מסמנות היחלשות צפויה בפעילות המשק הישראלי.

בינתיים, הנתונים הכלכליים במשק, כולל בשוק העבודה, רמת הביקושים במרבית הענפים והייצור התעשייתי ממשיכים להצביע על התרחבות בפעילות. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, קיים קשר הדוק לאורך שנים בין הביצועים של מדד BlueStar Israel Global Technology Index, שכמובן מושפע מהנאסד"ק, לבין הצמיחה בישראל.

קיימים סימנים שהזירה הטכנולוגית המקומית כבר מתקררת. כפי שמדווח אתר geektime, בחודש מרץ גייסו סטארט אפים ישראליים סכום נמוך יותר מאשר במרץ 2021 כאשר אפריל היה אחד החודשים החלשים ביותר בשנים האחרונות. קיימים גם סימנים לקיפאון מסוים בכמות משרות שכיר בתחום ההייטק.

עם זאת, ייתכן שהפעם עודפי החיסכון המשמעותיים בידי המגזר הפרטי ירככו את ההשפעה על הצמיחה של היחלשות במגזר הטכנולוגיה. גם מצבו הכללי של שוק העבודה שבו חסרים עובדים בתחומים רבים אמור לספק תמיכה לפעילות המשק.

צריכים לציין גם שמדד ת"א 125 התנתק מהירידה החדה במניות הטכנולוגיה הישראליות בניגוד למגמת ארוכת הטווח של קורלציה גבוהה ביניהם. קשה לצפות להמשך ניתוק הקשר לאורך זמן.

בינתיים, אומרים במיטב דש, שוק העבודה בישראל המשיך להתחזק בחודש מרץ. שיעור האבטלה בהגדרה המסורתית ירד לתחתית היסטורית של 3.4%. שיעור האבטלה הרחב ירד מ-5.4% ל-4.9%. הירידה בשיעור האבטלה התרחשה תוך יציבות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיעור התעסוקה (מועסקים מסך האוכלוסייה בגילאי העבודה) חזר לרמות טרום המגפה.

מדד הפדיון בכלל ענפי המשק במחירים קבועים ממשיך לעלות הרבה מעל המגמה ארוכת הטווח. המכירות בענפי המסחר גם הן גבוהות מהמגמה, במיוחד במסחר הסיטונאי. המכירות החזקות של החברות במשק מסבירות חלק מהגידול בהכנסות ממסים, וחלק ממגמת עליית המחירים.

עוד אומרים במיטב דש כי נתוני המכירות בכרטיסי אשראי, שכוללים את חודש מרץ, משקפים שינוי בתמהיל קניות הצרכנים בעקבות ירידה בתחלואה והסרת המגבלות. רכישות מוצרים שונים (ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה) שהיו פופולריים מאוד בתקופת המגפה, מתחילות להיחלש, ייתכן גם בהשפעת חזרה של הנסיעות לחו"ל. לעומת זאת, אחרי הירידה בדצמבר וינואר, בפברואר ובמיוחד במרץ נרשמה קפיצה בהוצאות לשירותי פנאי ובילוי, תיירות ואירוח.  התגברות צריכת השירותים צפויה להוביל לעלייה בביקוש לעובדים בענפים אלו שהנם עתירי כוח אדם.

מדד אפריל יעלה ב-0.9%; האינפלציה השנתית – 3.6%

באשר למדד חודש אפריל אומרים כלכלני מיטב דש כי בעקבות עלייה במחירי הפירות והירקות באפריל ופיחות השקל הם העלו את התחזית למדד חודש אפריל מעלייה בשיעור של 0.8% ל-0.9%. התחזית השנתית עלתה ל-3.6%.

ארה"ב: הנתונים הכלכליים השוטפים די חזקים

באשר לעולם אומרים במיטב דש כי הנתונים הכלכליים השוטפים בארה"ב די חזקים וכי כמות התמריצים שניתנו במהלך השנתיים האחרונות עדיין מספיקה כדי להתמודד עם גורמי הסיכון החדשים שהופיעו לאחרונה.

דבריהם, ההוצאה הצרכנית הריאלית בארה"ב צומחת בדיוק בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצרכנים עדיין צורכים מוצרים מעל המגמה ארוכת הטווח והשירותים מתחתיה, אך הפערים נסגרים בהדרגה. ההכנסה הריאלית של משקי הבית ממשיכה להישחק ולאיים על המשך גידול בצריכה הפרטית. כדי לתמוך ברמת הצריכה, משקי הבית מקטינים את שיעור החיסכון שירד באפריל ל-6.2% לעומת ממוצע של כ-7.5% בשנתיים שקדמו למגפה. בנוסף, מציינים במיטב דש כי

שוק הנדל"ן בארה"ב נחלש. ניכרת ירידה במכירות הבתים החדשים והקיימים בהשפעת עלייה חדה במחירים והתייקרות המשכנתאות.

החברות האמריקאיות ממשיכות להגדיל השקעות. ההשקעות בציוד צמחו ברבעון הראשון בשיעור של 15.3%, ההשקעות בקניין רוחני ב-8.1%.  לעומת זאת, ההשקעות במבנים ירדו.

באשר לאינפלציה בארה"ב, אומרים במיטב דש כי האינדיקטורים האחרונים מסמנים שהאינפלציה לא צפויה להתמתן משמעותית בקרוב

נתון האינפלציה העיקרי אחריו עוקב ה-FED, PCE Core, רשם ירידה בקצב שנתי בחודש מרץ לראשונה בשנה האחרונה מ-5.3% ל-5.2%. המדד הכללי עלה מ-6.3% ל-6.6%, מעט נמוך מהתחזיות.

אולם, הנתונים האחרים שהתפרסמו בשבוע שעבר מצביעים שהלחצים לעליית מחירים לא נחלשים משמעותית: סקרי שלוחות ה-FED לאפריל מראים שהמחירים אותם שילמו העסקים שוב חזרו למגמת עלייה. Employment Cost Index  עלה ברבעון הראשון מעל התחזית והגיע לקצב שנתי של 4.5%, הגבוה מאז תחילת המדידה לפני 20 שנה. מדד זה מצביע שהאינפלציה בארה"ב כבר השתרשה בשוק העבודה.

במיטב דש מעריכים כי ה-FED צפוי לבצע סדרה של העלאות ריבית בשיעורים של כ-0.5%. לדבריהם, נתוני מאקרו די טובים, שעדיין לא מעידים על חולשה בביקושים, צפויים כמעט בוודאות לתמוך בעליית ריבית ה-FED בשיעור של 0.5% בישיבתו השבוע. עלייה זו כבר מגולמת בשווקים. החוזים מגלמים שה-FED יעלה ריבית ב-4 פגישות הקרובות עד ספטמבר ב-2% במצטבר מהרמה הנוכחית. על רקע זה, התשואות הארוכות בעקום האג"ח האמריקאי שוב התקרבו ל-3%. להערכתנו, עליית התשואות עדיין לא הגיעה לסיומה.

ה-ECB צפוי להיכנע

אשר לאירופה אומרים במיטב דש כי הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 0.2%, דומה לרבעון הרביעי של 2021. למעט גרמניה, בשאר המדינות העיקריות שיעור הצמיחה ירד, כאשר באיטליה הצמיחה ירדה למינוס 0.2% והכלכלה הצרפתית לא צמחה כלל.

למרות הצמיחה הנמוכה, האינפלציה באירופה ממשיכה לעלות. שיעור אינפלציית הליבה עלה מעל התחזיות ל-3.5%, הגבוה מאז הקמת גוש האירו.

סיכון האינפלציה באירופה מתגבר גם בגלל ההיחלשות המהירה של האירו ששערו ירד באפריל כמעט ב-5%  כתוצאה מהרחבת פערי הריביות בין ארה"ב לאירופה. גם המטבעות האחרים נחלשו בחדות ביחס לדולר, בייחוד היין היפני. גם היחלשות היין תואמת במדויק את הרחבת פערי התשואות בין ארה"ב ליפן.

להערכת כלכלני מיטב דש, הבנק המרכזי האירופאי יתחיל להעלות ריבית באחת הפגישות הקרובות.

אחרי חודש מרץ שבו הציגו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תשואה חיובית, הפחד חזר לשווקים ובעקבותיו התהפכה שוב המגמה. להערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב דש גמל ופנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו באפריל 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת שלילית של 1.2%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה שלילית של 0.9% לבין תשואה שלילית של 2.0%.

כאמור בחודש מרץ השיגו קופות הגמל לראשונה ב-2022 תשואות חיוביות אחרי פתיחת שנה צולעת בחודשיים הראשונים ותשואות שליליות בינואר-פברואר. אלא שבאפריל שוב נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות בעולם ובאיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בארץ, ואלה פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים מתונות בהרבה מאלה שנרשמו בשווקים העיקריים: מדד ת"א 35 ירד ב-0.2%, מדד ת"א 125 עלה ב-0.6%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור של 2.3%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-2.9%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-1.4%, 1.0% ו-1.2% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 0.2%. מדד אג"ח קונצרני כללי ירד ב-0.6%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.5%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-0.5%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-0.6%.

המגמה השלילית ניכרה בצורה בולטת יותר בשוקי העולם, כאשר בארה"ב ירד מדד הדאו ג'ונס ב-2.2%, מדד ה-S&P ירד ב-5.4% ואילו מדד הנאסד"ק ירד בשיעור התלול ביותר של 9.5%. הפיחות החד של השקל מול הדולר בשיעור של 4.5% מיתן מאוד את השפעת ירידות השערים על תשואות הקופות.

גם באירופה נרשמו ירידות שערים, כאשר ה-DAX הגרמני ירד ב-3.0%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-2.3%, וה-Eurostoxx 50 ירד ב-3.2%.

מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור של 3.5%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד  בשיעור חד של 7.7%.

כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

ינואר-אפריל 2022: תשואה ממוצעת של 2.7%-

אפריל השלילי בשווקים סוגר תמונת מצב שלילית מאוד בכל השליש הראשון של השנה, מה שפעל כגורם שלילי על תשואות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בארבעת החודשים ינואר-אפריל. להערכת מיטב דש, בסיכום ארבעת החודשים הציגו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תשואה שלילית ממוצעת של 2.7%.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית חזקה. בארה"ב נרשמו ירידות שערים חדות כאשר מדד ה-500 S&P ירד ב-10.0%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-6.7%, ומדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק איבד 17.7%.

גם באירופה, בין היתר על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה, נרשמה מגמה שלילית ובעוצמה חזקה: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-12.0%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-9.0%, וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 12.1%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור של 6.8%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-14.5%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

לעומת זאת, שוק המניות בישראל הציג עוצמה יוצאת דופן  ומגמה חיובית נרשמה במרבית המדדים המובילים: מדד ת"א 35 עלה ב-2.0%, מדד ת"א 90 עלה ב-4.6%, מדד ת"א 125 עלה בשיעור של  2.6% ואילו מדד יתר 60 ירד בשיעור חד של 6.8%.

באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד אג"ח קונצרני כולו ירד ב-2.9%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד מאז ראשית השנה ב-4.7%.

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות!

באופן בלתי צפוי, כלכלת ארה"ב התכווצה ב-1.4% ברבעון הראשון של 2022. זאת בניגוד לציפיות האנליסטים שחזו עלייה של 1% בתמ"ג האמריקאי.

מדובר בהיפוך מגמה חד לאחר הצמיחה בקצב שנתי של 6.9% שנרשמה ברבעון הרביעי של 2021.

הנתון גם משקף את הרבעון החלש ביותר מאז התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020, אשר גררה את ארה"ב למיתון עמוק, אם גם קצר.

הירידה בצמיחה נבעה מהעובדה שארה"ב מייבאת יותר משהיא מייצאת, וכן מקצב איטי יותר של השקעות שמבצעים עסקים במלאים.

למרות הנתון החלש, כלכלנים סבורים כי לא מדובר במגמה וכי כלכלת ארה"ב עדיין נמצאת במסלול של חידוש הצמיחה, אם כי בקצב מתון, ברבעון השני והלאה, בעיקר בגלל העובדה שהצרכנים והעסקים האמריקאיים ממשיכים להוציא כסף.

כעת נשאלת השאלה כיצד יגיב הפדרל ריזרב לנתוני הצמיחה החלשים. בחודש מרץ החל הבנק האמריקאי המרכזי במהלך של העלאת הריבית ברבע אחוז, לראשונה מאז 2018, זאת במטרה לבלום את האינפלציה שהרימה ראש אחרי שנים רבות, ורשמה קצב שנתי של 7.8% ברבעון ינואר-מרץ. הבנק האמריקאי הבטיח להמשיך להעלות את הריבית, כאשר לקראת ישיבתו במאי כבר נשמעו קולות המדברים על העלאה נוספת בשיעור של חצי אחוז ועוד העלאות צפויות בהמשך.

העלאת ריבית אגרסיבית עלולה להשקיע את ארה"ב במיתון, וכעת כשבידי קברניטי הבנק המרכזי הנתון החלש ברבעון הראשון של השנה, יהיה מעניין לראות כיצד ימשיכו לנווט את הספינה.

מחיר הדלק שוב משנה כיוון, כלפי מעלה. בחודש אפריל ירד מחיר הדלק בחצי שקל לליטר לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן הודיע על הפחתת הבלו, ואילו כעת, במסגרת עדכון המחירים לחודש מאי, מודיע משרד האנרגיה כי המחיר שוב בדרך לעלות.

על פי הודעת משרד האנרגיה, בחצות הלילה שבין שבת לראשון (30.4.2022-1.5.2022) יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 7.06 שקל לליטר, עלייה של 12 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 6.04 שקל לליטר, עליה של 11 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות (ללא מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

 לדברי משרד האנרגיה, עליית המחירים בחודש האחרון נובעת מהעלייה בשער החליפין של הדולר מול השקל, שתרמה כשני שלישים מהעלייה, וכן מהעלייה ברכיב הבלו כתוצאה מעליית מדד המחירים לצרכן החל מתחילת השנה.

תשע רשויות מקומיות ישתתפו במיזם חדש של משרד התחבורה לשיפור תשתיות תחבורתיות ואיכות החיים בערים קטנות ובינוניות.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקדם פרויקטים תחבורתיים קצרי טווח, שיתנו עדיפות לתחבורה ציבורית ובת קיימא, בתשע "רשויות השינוי" – טירת כרמל, עפולה, קרית מוצקין, נהריה, אור עקיבא, בית שמש, שפרעם, מודיעין עלית ואופקים.

במסגרת המיזם, המשרד יעבוד מול הרשויות המקומיות שנבחרו, יבחן את הצרכים הייחודיים של כל רשות ויחתום על הסכמי תחבורה מקיפים, שיכללו תקציבים לקידום פרויקטים של תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, הליכתיות ותחבורה קלה, בטווח המיידי. המשרד יסייע וילווה את הרשויות עם יועצים מקצועיים מהמתקדמים בתחום, להוצאת הפרויקטים לפועל בצורה המיטבית, תוך דגש על חווית המשתמש של התושבות והתושבים ושיתוף הציבור.

מיזם "רשויות השינוי" נועד לצמצם את הנסועה הפרטית ולהפחית את הגודש בכבישים העירוניים, באמצעות הגדלת מספר הנוסעים בכלי תחבורה, לרבות נסיעות שיתופיות, ומעבר אנשים משימוש ברכב הפרטי לשימוש בתחבורה ציבורית וחלופות אחרות.

המיזם מתעדף רשויות מקומיות, בהתאם לפוטנציאל שלהן לחולל שינוי תחבורתי בטווח זמן קצר ומיידי, והנכונות שלהן לקדם תחבורה ציבורית וחלופות לרכב הפרטי. בשלב הראשון של המיזם נבחרו כאמור תשע רשויות מקומיות מגוונות, מכל רחבי הארץ וגווני האוכלוסייה.

כל הרשויות המקומיות במיזם מונות מעל 20 אלף תושבות ותושבים ואינן מתוקצבות במסגרת תוכניות אחרות של משרד התחבורה. ברשויות קיימות תוכנית תכנוניות לתחבורה ולשבילי אופניים, מועסק ממונה תחבורה ציבורית, והן נכונות לקדם פרויקטים של תחבורה ציבורית ובת קיימא.

הרשויות נבחנו ונבחרו על בסיס פערים בתשתיות התחבורה הקיימות, בתחום מסופי התחבורה הציבורית, שבילי אופניים ונתיבי העדפה לתחבורה הציבורית. כמו כן, נבחנו פערים בשירות התחבורה הציבורית הקיימים, ופערים ביעדי הפיצול, בין השימוש ברכב פרטי לבין השימוש בתחבורה ציבורית, רכיבה והליכה.

עם הצלחת המיזם, משרד התחבורה ירחיב אותו לרשויות מקומיות נוספות, בהתאם לדירוג ולבחינה שבוצעה. מיזם "רשויות השינוי" מצטרף למגוון רחב של סלים באמצעותם מקדם משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים  ברשויות המקומיות, ובכלל זה מיזם שותפים לדרך וסלים רבים נוספים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי: הרשויות המקומיות הן שותפות שלנו ואני מאמינה שבעבודה משותפת נוכל לקדם את התחבורה בכל רשות ורשות למען הציבור. ראשי וראשות הרשויות מכירים את הצרכים של התושבות והתושבים בצורה הטובה ביותר, ויחד עם היכולות, התכנון והמשאבים שאנחנו נביא מהמשרד נוכל להתאים בין הצרכים השונים לבין הפתרונות התחבורתיים שלנו. אני מאמינה בשיתופי פעולה כדרך פעולה ובטוחה שתשע הרשויות האלה הן רק ההתחלה של המיזם הזה. הפתרונות שנייצר יחד, יובילו כבר בטווח הקרוב והקצר לשינוי מציאות החיים של תושבות ותושבים רבים שסובלים כבר יותר מדי שנים מהזנחה בתחום התחבורה. "רשויות השינוי" הוא הדוגמא לשינוי שאנחנו מביאות במשרד לשינוי סדרי העדיפויות, החזרת ההשקעה לנגב ולגליל, וחיזוק משמעותי של שירות ותשתיות התחבורה הציבורית שלנו".

מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מיכל פרנק: 'רשויות השינוי' יהיו חוד החנית בקידום מרחב תחבורתי בהתאם למדיניות המשרד לעודד תחבורה ציבורית, רכיבה וקישוריות. התשתיות שיפתח המשרד בתשעה יישובים בפריפריה ייתנו מענה הוליסטי, באמצעות הקצאת משאבים ממוקדת ביישובים נבחרים, שתייצר השפעה של ממש בשטח לתועלת התושבים. אני מאמינה ששיתוף פעולה פורה בין משרד התחבורה לרשויות המקומיות יניב פתרונות תחבורה בני קיימא מהירים, אמינים ונוחים לרווחת הציבור".

בחודשים הקרובים האינפלציה והריבית ימשיכו לעלות. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות עפר קליין. לדבריהם, ההחלטה להעלות את הריבית בישיבת הוועדה המוניטרית במרץ התקבלה פה אחד, ונוסח סיכום הדיונים בבנק ישראל לא מלמד על קו ניצי במיוחד כרגע.

הערכות: מדד אפריל יעלה ב-0.7%

רגע לפני חג הפסח, מדד המחירים לצרכן במרץ עלה ב-0.6%, מעט נמוך מהערכות המוקדמות. עלייה עונתית נרשמה בסעיפי הדיור (0.7%), הנופש (3%) וההלבשה (5%) במקביל לעלייה חדה במחירי הדלק בעקבות המלחמה במזרח אירופה. מדד מחירי המזון הפתיע כאשר נותר ללא שינוי, אך בהראל מעריכים כי הוא יעלה במהירות במדדים הבאים עם סיום המבצעים לאחר פסח והזינוק במחירי התשומות בעולם. על פי האומדנים הראשוניים, צופים כלכלני הראל עלייה של 0.7% במדד אפריל בשל עלייה עונתית במחירי הנופש לפסח, עלייה במחירי הדלק (לפני הפחתת הבלו) ועלייה במחירי המזון. במדד מאי הם צופים עלייה של כ-0.4%-0.5%, ירידה במחיר הדלק והחשמל מול עלייה במחירי ההלבשה והמזון.

לדברי כלכלני הראל, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נותרה ללא שינוי על  אך להערכתם היא תעלה בחודשים הקרובים ותגיע לסביבות ה-4% ותישאר מעבר לגבולות יעד האינפלציה של בנק ישראל גם ב-12 החודשים הבאים. עם זאת, להערכתם, המדד איננו תומך בתוואי עליית ריבית מהיר על רקע אינפלציית ליבה מתונה יחסית (2.3% ללא אנרגיה, רכבים ופעולות שיזמה הממשלה) ועל רקע החשש מהתחדשות התחזקות השקל. סיכומי הדיונים להחלטת הריבית של בנק ישראל הראו שכל חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהעלאה של רבע נקודת אחוז. עוד צוין שהוועדה תומכת בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית ותגיב בהתאם להתפתחויות הנתונים (נוסח סטנדרטי שלא מלמד על קו ניצי). הדברים מאששים את הערכתנו שהריבית בעוד כשנה תהיה גבוהה בכ-1 נקודת אחוז, מעט נמוך מהתוואי שנגזר מהשווקים.

מחירי הדירות עולים, אך יתמתנו בהמשך

בהתייחס למחירי הדירות, אומרים בהראל כי מדד מחירי הדירות המשיך ועלה ב-1.8% (בין אמצע ינואר לאמצע פברואר 2022), כך שב-12 החודשים האחרונים מחירי הדירות זינקו ב-15.2%. תרמו לכך גם העלייה במדד תשומות הבנייה שמושפע מהזינוק במחירי הסחורות בעקבות המלחמה במזרח אירופה, עם עלייה של 1% במרץ ו-6.6% ב-12 החודשים האחרונים. עם זאת, מעריכים כלכלני הראל כי תהליך העלאת הריבית, הגדלת שיעור המס, לצד העלייה החדה בתשואות האג"ח שמתגלגלת לעליית הריביות למשכנתאות ועליות המחירים שכבר ראינו צפויים למתן את הביקושים בהמשך השנה.

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים בהראל כי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה תחזיות הצמיחה מתעדכנות כלפי מטה והאינפלציה כלפי מעלה, כך גם תחזית קרן המטבע הבינלאומית שחוזה צמיחה של 3.6% השנה ובשנה הבאה, כנקודת אחוז פחות בהשוואה לתחזית מלפני 3 חודשים. עיקר האשם מגיע מגוש האירו (2.8%) והשווקים המתעוררים (רוסיה) לצד צמיחה נמוכה יותר בסין (4.4%). בלטו לחיוב ארה"ב עם עדכון קל כלפי מטה (3.7%), לצד יצואניות הסחורות כגון ברזיל, ניגריה וערב-הסעודית שמרוויחות מהזינוק במחירי הסחורות. הקרן לא צופה מיתון בכלכלות הגדולות אך הסיכונים מוטים כלפי מטה במקרה שנראה הידוק מוניטרי מהיר של הבנקים המרכזיים כתוצאה מהעלייה באינפלציה.

בארה"ב – מתכוונים ללחוץ על הברקס בשתי הרגליים

בארה"ב האינפלציה ממשיכה לעלות ועמדה על 8.5% במרץ (שיא של 40 שנה). להערכת כלכלני הראל היא תתמתן בחודשים הבאים, אך היא תישאר מעל ליעד הבנק המרכזי לפחות עד לסוף השנה הבאה. עליות השכר והעובדה שבניגוד לאירופה חלק גדול מהאינפלציה בארה"ב לא מגיע רק ממחירי האנרגיה דוחקת בבנק המרכזי לפעול במהירות. בהראל צופים עלייה של חצי נקודת אחוז בפגישות הבאות של הועדה המוניטרית, תרחיש שכבר בא לידי ביטוי בשווקים, שצופים כעת שהריבית הקצרה תעמוד על כמעט 3% בסוף השנה. המהלך יאט את הצמיחה לקראת סוף השנה לאור ההשפעה בפיגור של עליות הריבית על הכלכלה אך מוקדם לדבר על מיתון.

למרות המלחמה סנטימנט החברות בגוש האירו נותר איתן באפריל, כך על פי מדד מנהלי הרכש שעלה ל‑55.8 נקודות (אומדן ראשוני). הסרת הגבלות הקורונה הובילה לעלייה בביקושים, בדגש על ענפי התרבות ההארחה והנופש. מנגד, בהעדר גידול בהכנסה הביקושים מגיעים על חשבון צריכת מוצרים ובכך נרשמה ירידה בביקושים בענף התעשייה, שממשיך לסבול גם מהשיבושים באספקה שהוחרפו כתוצאה מהמלחמה במזרח אירופה. הערכות קרן המטבע שאירופה לא תגלוש למיתון לצד אינפלציה גבוהה (7.4% במרץ ו-2.9% ללא אנרגיה ומזון) יובילו להערכת כלכלני הראל את הבנק המרכזי בגוש האירו להעלות את הריבית עוד השנה. הבנק אכן אותת בהחלטת הריבית לפני פסח שהוא צפוי לסיים את תוכנית הרכישות בסביבות הקיץ, ואותת על אפשרות של העלאת ריבית בסמוך לכך. עם זאת, מעריכים בהראל כי השווקים מתמחרים העלאת ריבית מהירה השנה שלא לוקחת בחשבון את השפעת המלחמה שתבוא לידי ביטוי בהמשך.

באשר לסין אומרים בהראל כי הצמיחה ברבעון הראשון הייתה טובה מהערכות המוקדמות כאשר התוצר עלה ב-4.8% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. אך חשוב לזכור שהסגרים המחמירים החלו רק בסופו של הרבעון ושההשפעה השלילית רק מתחילה לבוא לידי ביטוי בנתונים. כך לדוגמא המכירות הקמעונאיות במרץ ירדו ב-3.5% (בהשוואה למרץ בשנה שעברה). לכן תחזיות הצמיחה לסין (IMF=4.4%) עודכנו כלפי מטה. מלבד הפגיעה בענפי השירותים כתוצאה מהסגרים, ההאטה בשוק הנדל"ן נמשכת כך מכירות הדירות במרץ נמוכות ב-29% בהשוואה למרץ בשנה שעברה. להערכת כלכלני הראל, הדבר תומך בירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה בהמשך השנה. לאור זאת הבנק המרכזי בסין הפחית את יחס הרזרבה לבנקים ב-0.25 נקודת אחוז (0.5% לבנקים קטנים), המהלך שקול להפחתת ריבית. להערכת כלכלני הראל, כעת כמעט חודש מתחילת הסגר מתגברים גם הסיכויים להפחתה בריבית.