ה-FED ייאלץ להוביל לעלייה בריבית הריאלית ולהקשחת התנאים הפיננסיים כדי למתן את האינפלציה. כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI). בניגוד למסיבת העיתונאים בינואר שהייתה ניצית מאוד ביחס להודעת הריבית, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל שינה גישה ולא הגיע עם מסרים ניציים במיוחד, אלא נתן להעלאת הריבית ולעדכון תוואי הריבית של חברי ה-FED, ל-6 העלאות נוספות עד לסוף השנה  ל-2%-1.75% ול-2.75% בסוף 2023, לעשות את העבודה עבורו. אמנם קיימת שונות גבוהה בקרב חברי הבנק המרכזי , אך גם ה"יוניים" שבהם רואים צורך בהעלאת ריבית לסביבה של 2%, כאשר הניציים יותר מכוונים לסביבה של מעל 3%. בכל אופן הפער בין ההערכה החציונית לבין התמחור בשוק הצטמצם מאוד לשנה-שנתיים הקרובות, כאשר שוק האג"ח מתמחר סיכוי גבוה להאטה/ מיתון בעקבות העלאות הריבית לסביבה של 2.5%-2.75%, ואילו ה-FED באופן מובן משדר "נחיתה רכה" של הכלכלה.

התחזיות של ה-FED לא כוללות מיתון אלא הערכה שהעלאות הריבית וצמצום המאזן יובילו לבלימת האינפלציה ללא פגיעה בשוק העבודה. הערכות ה-FED הן לשוק עבודה הדוק בשנתיים הקרובות סביב 3.5% ואינפלציה מתמתנת, תחזית שיכולה להתממש, אם בכלל, רק בתרחיש של זעזוע היצע חיובי מאוד שכולל עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות, ירידה חדה במחירי הסחורות וסיום השיבושים בשרשרת האספקה. בשלב הנוכחי, לא רק שאין שיפור במרבית הגורמים, נרשמה לאחרונה הרעה והתגברות הלחצים האינפלציוניים, בעיקר כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הסחורות בעקבות ההידרדרות במישור הגיאו-פוליטי. כמו כן, ניסיון העבר מעלה כי הסיכוי של ה-FED להשיג "נחיתה רכה" של הכלכלה אינו גבוה, כאשר תנאי הפתיחה למחזור העלאות הריבית הנוכחי הופכים את המשימה לקשה להשגה. זאת מאחר שהאיחור של ה-FED בצמצום ההרחבה המוניטרית מציב אותו כיום מול אינפלציה של כ-8%, עם אבטלה של מתחת ל-4% ועם עקום תשואות שהשתטח באופן ניכר, תנאים שאיפיינו בעבר שלבים מתקדמים יותר של הריסון המוניטארי שלאחריהם המשק האמריקאי נכנס למיתון.

המסר העיקרי של ה-FED עם התנעת תהליך העלאת הריבית בשבוע החולף הוא שהאינפלציה גבוהה מדי וששוק העבודה הדוק מדי, ולכן צריך לצפות להאטה בקצב הצמיחה ולהקשחת התנאים הפיננסיים כדי להחזיר את האינפלציה אל היעד, והתהליך עלול להיות ממושך.  הדרך להשגת היעד עוברת דרך העלאת ריבית, ובאיבי.אי מעריכים כי צריך לצפות לכך כבר בהחלטה במאי שכן סביבת האינפלציה בפועל צפויה להמשיך ולעלות, ודרך צמצום המאזן, שבהסתברות גבוהה מאוד יתחיל בהודעה הבאה בחודש מאי.

העליות החדות במדדי המניות בעולם בשבוע האחרון נתמכו במספר גורמים וביניהם הציפיות להתקדמות במו"מ בין רוסיה לאוקראינה וטון מרגיע יחסית מצידו של פאואל, ואילו המניות הסיניות נתמכו גם בהתפתחויות רגולטוריות חיוביות לשם שינוי, שהפיגו את החשש מפני גריעת מניות סיניות מהמסחר בארה"ב. עם זאת, במבט קדימה, נכסי הסיכון יתקשו לשמור על מומנטום חיובי כל עוד לא נרשמה ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה.

עיקר העלאות הריבית בישראל – ברבעון השני והשלישי

בהתחשב בכך שה-FED מכוון להקשחת התנאים הפיננסיים, הרי שהחלטות הריבית ברבעון השני וככל הנראה מרבית ההחלטות ברבעון השלישי לא יושפעו יתר על המידה גם בתרחיש של הידרדרות בשווקים הפיננסיים. לכן, מעריכים באי.בי.אי בנוגע לישראל, הצפי הוא שעיקר העלאות הריבית יתרחשו ברבעון השני והשלישי של השנה לסביבה של 1%-0.75%. לעומת זאת, בחלקים המתקדמים של השנה תמונת המצב עשויה להשתנות, כלומר ההשפעות הממתנות על הפעילות צפויות לבוא לידי ביטוי, הן בהשפעת ההידרדרות הגיאו-פוליטית, הן בשל השחיקה בהכנסה הפנויה והן בשל ההשפעות של הריסון המוניטרי. ביטוי לכך ניתן בהנמכת תחזית הצמיחה של גופים רבים לאחרונה, כאשר בשבוע האחרון היה זה ה-OECD שחתך את תחזית הצמיחה ל-2022 בכנקודת האחוז, ה-FED שחתך את תחזית הצמיחה לארה"ב ב-1.2 נקודות האחוז ל-2.8%, וקרן המטבע הבינלאומית שאותתה על הנמכה צפויה של תחזית הצמיחה בעדכון הקרוב באפריל.  גורמים אלו צפויים לפעול להתמתנות האינפלציה, אך סימן השאלה הוא לאיזו סביבה. תנאי הרקע בארה"ב בעייתיים באופן ניכר מאשר באירופה ובוודאי מאשר בישראל, שבהן סביבת האינפלציה נמוכה יותר והלחצים משוק העבודה עד כה מתונים באופן ניכר, כך ששיפור בשרשרת האספקה וירידה במחירי הסחורות יספיקו כדי למתן את האינפלציה, אך לא ניתן לומר זאת באותה רמת מובהקות גם לגבי ארה"ב.

בשנת 2021 החלה בנייתן של כ-63,300 דירות. מדובר בעלייה של 13% בהתחלות הבנייה לעומת 2020. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כרבע מן הדירות שהחלה בנייתן (24.8%) היו במחוז תל אביב, כ-9% היו במחוז ירושלים.

מפילוח לפי ערים עולה כי הערים המובילות בהתחלות הבנייה ב-2021 הן תל אביב-יפו עם 5,052 דירות שהחלה בנייתן, עלייה של 45% לעומת שנת 2020; אשקלון עם 3,743 דירות שהחלה בנייתן, עלייה של 17.4% לעומת 2020; ירושלים – 3,175 (31.6%); ראשון לציון – 2,692 (-0.7%); בת ים – 2,105 (380%).

עוד עולה מהנתונים כי כרבע מהדירות שהחלה בנייתן היו בסבסוד ממשלתי, וכ-2,120 דירות, כ-3.3%, נבנו להשכרה.

מתוך הדירות שהחלה בנייתן, כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-6,130 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38/2. כמות הדירות שהחלה בנייתן לאחר הריסה הייתה גבוהה פי 3 מהדירות שנהרסו בפועל.

ב-2021 הסתיימה בנייתן של כ-46,780 דירות

במקביל להתחלות הבנייה, בשנת 2021 הסתיימה בנייתן של כ-46,780 דירות, מתוכן כ-23.5% במחוז המרכז לעומת כ-5.7% בלבד במחוז ירושלים. משך בנייה ממוצע של בניין (משוקלל לפי מספר הדירות שבו) הוא כשנתיים וחצי.

אפשרות העבודה מרחוק הפכה אפקטיבית יותר בתקופת הקורונה, ויישומה הגדיל את היצע המשרות האיכותיות למתגוררים באזורים שהיצען בהם מצומצם. כתוצאה מכך גדלו האפשרויות לצמצום פערים בין-אזוריים בשוק העבודה. אם אלה אכן יצטמצמו, הדבר עשוי לסייע בצמצום פערים בין-אזוריים בתחומים אחרים. כך עולה מתיבה בתוך דוח בנק ישראל לשנת 2021, אשר התייחסה לעבודה מרחוק של שכירים בשנת 2021.

על פי הממצאים, תקופת הקורונה חוללה מהפכה בהיקפי העבודה מרחוק, שהייתה קריטית למיתון השלכות הסגרים על פעילות העסקים, על מצבם הכלכלי של משקי הבית ועל רווחתם, ולכן גם על הפעילות המקרו-כלכלית. העבודה מרחוק מיתנה את פגיעתה של המגפה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית, ולכן חשיבותה הכלכלית בתקופה זו רבה. עסקים שפעילותם לא נחשבה לחיונית בתקופת הקורונה והפעלתם מרחוק לא התאפשרה, כגון חלק מענפי התעשייה, התחבורה, המסחר והתרבות, פעלו לאורך התקופה במתכונת חלקית, ולפרקים פעילותם והתעסוקה בהם היו מושבתות כליל. כך פערה השונות ביכולת לעבוד מרחוק הבדל בפגיעת המשבר בין עובדים ומעסיקים שאפשרות זו עמדה לרשותם לאלה שלא יכלו ליהנות ממנה.

עבודה מרחוק בעת הקורונה רווחה גם בענפים שלא הורגלו בה לפני כן, למשל במגזר הציבורי. הדבר דרש התגברות על מחסור בציוד, שיפור תשתיות ושינוי בשיטות העבודה.

מהרבעון השני של 2021 ירד שיעורם של העובדים המשלבים עבודה מרחוק בכל הענפים. היקף העבודה מרחוק גבוה מהממוצע בענפי ההיי-טק, בשירותים במקצועיים, המדעיים והטכניים, בשירותים הפיננסיים ובביטוח. מעבר להשפעתם של משלח היד והענף הכלכלי, אקדמאים, נשים, הורים לילדים עד גיל 10, יהודים (לעומת ערבים) והמתגוררים במרכז הארץ מתאפיינים בהיקף נרחב יותר של עבודה מרחוק.

לדברי בנק ישראל, במהלך שלושת הרבעונים האחרונים של 2021 התייצב שיעור המשלבים עבודה מרחוק ברמה נמוכה בהשוואה לתקופות הסגרים, אך השילוב נותר הסדר עבודה משמעותי, בפרט בענפים ואצל העובדים שפריונם גבוה. נוסף על כך הוא אפשר את גמישות התעסוקה לנוכח התחלואה הגבוהה שעוד שררה, בתקופות התגברותה, והמגבלות שבאו בעקבותיה, והיווה רכיב בתנאי העבודה של נשים, בפרט אימהות לילדים צעירים.

הסיכוי לשלב עבודה מרחוק יורד אצל המתגוררים מחוץ למחוזות תל אביב והמרכז, והוא הנמוך ביותר אצל תושבי מחוזות הצפון. חלקן של שעות העבודה מרחוק אצל הנשים גבוה יותר מאשר אצל הגברים, ובפרט אצל אימהות לילדים עד גיל 10. ממצא זה מרמז שהעבודה מרחוק הייתה חלק חשוב מתנאי העבודה של אימהות במהלך התקופה של התייצבות הפעילות בצד הקורונה.

לסיכום הדברים אומרים בבנק ישראל כי ההבדלים בדפוסי העבודה מרחוק משקפים פערים בפריון העבודה בין היכולים ליהנות מאפשרות זאת למי שאינם יכולים, ואלה מתואמים עם המיקום הגיאוגרפי. שינויים במבנה הגיאוגרפי של הפעילות הכלכלית, כולל במרחקים שבינה למקומות המגורים של העובדים, ובפריסה המרחבית של הפעילות המסחרית עשויים לקחת זמן רב, אך השינוי שחל באפשרויות העבודה מרחוק ובהיקפיה בתקופת הקורונה עשוי לחולל תמורות בפריסה הגיאוגרפית של הפעילות הכלכלית, כולל במרחקים שבינה למקומות המגורים של העובדים, ובפריסה המרחבית של הפעילות המסחרית.

הריבית בישראל תעלה לכ-1.25%-1.50% בשנה הקרובה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, בעקבות האצה באינפלציה, שלפי עליית מדד המחירים מנוכה עונתיות בארבעת החודשים האחרונים, הגיעה לקצב שנתי של 5.1%, בנק ישראל צפוי להתחיל סדרה של העלאות ריבית החל בפגישתו הקרובה באפריל. לא רק נתוני האינפלציה מעלים חשש שבנק ישראל נמצא "מאחורי העקום": הריבית הנוכחית לא מתאימה גם למצבו של שוק הנדל"ן אחרי עלייה של 13% במחירי הדירות בשנה האחרונה ושיאים ברכישת הדירות החדשות ונטילת משכנתאות; נתוני בנק ישראל משקפים עלייה חדה בכל סוגי האשראי בשנה האחרונה. האשראי העסקי, הצרכני והמשכנתאות גדלו בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז 2007; שוק העבודה ממשיך להתהדק, כאשר מספר משרות פנויות הגיע שוב לשיא בחודש פברואר.

 עם זאת, מעריכים במיטב דש כי בשנה הקרובה עליית ריבית לא צפויה לפגוע משמעותית בצמיחת המשק. לדבריהם, בינתיים, עד סוף פברואר, עליית תשואות האג"ח לא השפיעה על הריבית בבנקים. הריבית הממוצעת על המשכנתאות בריבית קבועה, גם הצמודות וגם השקליות, לא עלתה. אולם, עליית ריבית בנק ישראל ועליית תשואות שהייתה לאחרונה צפויה לייקר הלוואות, בפרט המשכנתאות. לפי החישוב שעשו במיטב דש, עלייה של 1% בריבית תוביל לגידול בהחזר החודשי על המשכנתאות הקיימות בכ-250 שקל בחודש בממוצע ללווה. סך ההוצאה השנתית הנוספת של כלל נוטלי המשכנתאות צפויה להסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל. אם מוסיפים לסכום זה כ-1.2 מיליארד שקל בגין עלייה בתשלומי ריבית על האשראי הצרכני, מקבלים שבסך הכל, משקי בית צפויים להוציא כ-4 מיליארד שקל נוספים בשנה כתוצאה מעליית ריבית בשיעור של 1%. סכום זה מהווה כ-0.4% מסך הצריכה הפרטית השנתית, כך שלא נראה שעליית ריבית ב-1% תפגע משמעותית בצריכה הפרטית.

במשכנתאות חדשות עליית ריבית תשפיע לא רק על גובה הריבית המשתנה, אלא גם הקבועה. לפי הערכת כלכלני מיטב דש, עליית ריבית ב-1% תעלה החזר חודשי בכ-380 שקל לכ-4,500 שקל בהנחה שגודל המשכנתא הממוצעת לא ישתנה. אילו גובה המשכנתא הממוצעת ימשיך לגדול כפי שצמח בשנה האחרונה, ההחזר יגדל בכ-1000 שקל לכ-5,100 שקל.

לדבריהם, בשנתיים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה בכ-8%, כאשר גובה ההחזר הממוצע על משכנתא חדשה עלה בכ-19%, למרות שריבית בנק ישראל נשארה ללא שינוי ותוך התארכות תקופת ההלוואה הממוצעת ביותר משנה. עליית ריבית תרחיב עוד יותר את הפער בין קצב גידול תשלומי החזר משכנתא לבין גידול בשכר, מה שצפוי להתחיל לקרר את שוק הדיור.

הריבית בארה"ב: קצב ההעלאות צפוי לעלות  

באשר לעולם אומרים במיטב דש כי צריך לחכות לנתונים שמשקפים תקופת מלחמה. לדבריהם, קצב העלייה במכירות הקמעונאיות בארה"ב התמתן בשלושת החודשים האחרונים. לעומת זאת, קצב העלייה של הייצור התעשייתי התגבר. צריך לקחת בחשבון שחשיבות הנתונים שמשקפים תקופה לפני המלחמה באוקראינה לזיהוי המגמות העתידיות קטנה היום מהרגיל. עוד מציינים במיטב דש כי נתוני מדד המחירים ליצרן ומדד מחירי היבוא הצביעו על התייצבות בקצב עליית המחירים. אולם, גם נתונים אלה עדיין לא כוללים השפעת העלייה במחירי הסחורות מאז תחילת המלחמה.

לגבי החלטת הריבית של הפד אומרים במיטב דש כי הבנק האמריקאי המרכזי הפתיע מעט את השווקים עם תחזית יחסית "נצית" לעליית ריבית.

להערכתם, התחזית עוד תעלה במהלך השנה הקרובה, ויש לכך מספר סימנים: הנגידים לא נותנים הערכות לגבי הסיכון לתחזית הריבית, אך הם מוסרים הערכות לגבי הסיכון לתחזית האינפלציה. באופן חסר תקדים כל הנגידים העריכו שהסיכון לתחזית האינפלציה שלהם מוטה כלפי מעלה. מכאן ניתן להבין שכנראה גם הסיכון לתחזית הריבית מוטה לאותו הכיוון. כמו כן, בימים שאחרי ההחלטה מספר נגידים התבטאו שאלמלא המלחמה באוקראינה הם היו תומכים בעליית ריבית של 0.5% והעריכו שהגברת הקצב ל-0.5% סבירה מאוד בהחלטות הבאות. בהתחשב בעובדה שקצב האינפלציה צפוי להתחזק בעקבות העלייה במחירי הסחורות, אפשרות זו סבירה מאוד. בנוסף, אומרים במיטב דש, כי בסקירות קודמות שלהם הם הראו כי בשישים השנים האחרונות לא היה מקרה אחד שבו הצליחו להוריד אינפלציה כל כך גבוהה עם ריבית כל כך נמוכה. כדי להוריד אינפלציה גבוהה מ-3% הפד תמיד היה צריך להעלות ריבית מעל גובה האינפלציה. תחזית הפד שהוצגה בשבוע שעבר של הורדת אינפלציית ליבה שעומדת כעת מעל 5% ל-2.6% בשנת 2023 עם ריבית ריאלית אפסית ובמצב של תעסוקה מלאה (אבטלה של 3.5%) לא קרתה אף פעם בעבר וגם לא יכולה להתממש על פי שום מודל כלכלי סביר. זה או wishful thinking של הפד או חוסר רצון שלו להציג לציבור את מה שהוא חושב באמת. לבסוף, אומרים במיטב דש, לא רק הניסיון ההיסטורי מטיל ספקות בתחזית הפד על כך שעליית ריבית ל-2.8% תספיק כדי להחזיר אינפלציה אל תחום היעד, אלא גם המתרחש במדינות מזרח אירופה בשנה האחרונה – שם פולין, צ'כיה והונגריה התחילו להעלות ריבית כבר לפני יותר מחצי שנה אולם האינפלציה ממשיכה לעלות, ממחיש עד כמה משימת בלימת האינפלציה עשויה להיות מאתגרת.

סימני שינוי חיובי בסין

במיטב דש מציינים גם סימני שינוי חיובי בסין. לדבריהם, נתוני המכירות הקמעונאיות, הייצור התעשייתי וההשקעות לחודש פברואר הכו את התחזיות בשיעורים חסרי תקדים, מה שמעלה חשש לאמינותם. הסינים משדרים נכונות לתמוך בצורה יותר חזקה בכלכלה, בין היתר על ידי הגברת ההשקעות של המגזר הממשלתי בהן מסתמן גידול לאחרונה. בעבר גידול בהשקעות הממשלה הורגש לא רק בפעילות הכלכלית בסין עצמה, אלא גם בהתחזקות הצמיחה בעולם, אך זאת על חשבון גידול משמעותי בחובות בתוך המשק הסיני. כמו כן, גידול בהשקעות הממשל צפוי להגדיל ביקוש לסחורות, כפי שקרה בדרך כלל בעבר, ולהחריף עוד יותר את בעיית האינפלציה.

התפתחות חיובית נוספת הייתה הודעת תמיכה בשוק המניות ונכונות להסדיר רישום המניות הסיניות בבורסות בארה"ב. יתכן גם שהממשל האמריקאי יקל לחצים על סין כדי להרחיק אותה מרוסיה, מה שגם עשוי לסייע למשק הסיני. כנגד ההתפתחויות החיוביות, עומדת המדיניות "אפס תחלואה" שפוגעת בפעילות הכלכלית בסין על רקע ההתפרצות האחרונה במספר החולים במדינה.

הפיקוח על הבנקים נוקט צעדים נוספים נוכח עלייה בסיכון האשראי לענף הבינוי והנדל"ן.

במכתב ששיגר אל הבנקים כותב המפקח על הבנקים יאיר אבידן כי בתקופה האחרונה חלה עלייה בסיכון האשראי במערכת הבנקאית לענף הבינוי והנדל"ן, אשר באה לידי ביטוי בגידול מואץ של יתרות האשראי ובמאפייני הסיכון לענף בחלק מהתאגידים הבנקאיים. על פי הנתונים שתיאר המפקח במכתב, במהלך שנת 2021 גדלה יתרת האשראי המאזני בענף הבינוי והנדל"ן בחמשת הבנקים הגדולים ב-5.44 מיליארד שקל, המהווה גידול של כ-26%. גידול זה לווה, בין היתר, בהגדלת תיאבון הסיכון, בהקלות בתנאי החיתום ובירידה בתמחור עסקאות חדשות באופן שאינו הולם את מאפייני הסיכון.

 בעקבות כך, שלח המפקח על הבנקים במחצית השנייה של שנת 2021 הנחיה לנקוט פעולות שמטרתן, בין היתר, לחזק את ניהול סיכוני האשראי של המערכת הבנקאית, וביניהן הגברת הליכי הניטור והבקרה אחר התפתחות סיכון האשראי, בפרט בעסקאות חדשות המוגדרות בסיכון מוגבר; בחינת ואתגור ההפרשה הנדרשת להפסדי אשראי; הרחבת התיאור האיכותני והכמותני במסגרת הדוחות הכספיים להתפתחות הסיכון הענפי.

לנוכח המשך המגמה של העלייה במאפייני הסיכון וכחלק מהחלטה לנקוט בצעדים פיקוחיים נוספים, שלח כעת המפקח על הבנקים מכתב ובו הנחיות נוספות שמטרתן לחזק את ניהול הסיכונים, את השקיפות ואת כושר הניטור אחר הסיכון בתיק.

 ואלה עיקרי הצעדים:

1. דרישה להקצאת הון נוספת בגין מימון קרקעות במינוף גבוה – הבנקים יידרשו להגדיל את משקל הסיכון של הלוואות שניתנו ושיינתנו לרכישת קרקעות, בשיעור LTV העולה על 75%.
2. הפיקוח יעביר למערכת הבנקאית דוגמאות מייצגות לתהליכי חיתום וסיווג אשראי – במטרה להמחיש ולהדגים את תהליך הניתוח של צוותי הביקורת של הפיקוח על הבנקים ולסייע בכך לניהול הליכי החיתום והסיווג של האשראי בבנקים יפורסמו דוגמאות למקרים מייצגים שעלו אגב ביצוע של תהליכי ביקורת שביצע הפיקוח בהתייחס לאשראי לענף הבינוי והנדל"ן. הדוגמאות יתייחסו, בין היתר למימון פרויקטים בליווי פיננסי סגור ולמימון רכישת קרקעות.
3. הרחבת דרישות הדיווח לפיקוח על ענף הבינוי והנדל"ן – על אף קיומו של מידע שמדווח בנושא הנדל"ן, הוחלט על הרחבה והעמקה של דרישות המידע שימסרו הבנקים בדיווחיהם לפיקוח כדי לאפשר מעקב טוב יותר אחר התפתחות הסיכון לענפים אלו.

על פי מכתב המפקח, שלושת הצעדים האלו יידונו בהליכי ההתייעצות המקובלים וייכנסו לתוקפם בהקדם.

 לדברי אבידן, "לאור עלייה בתיאבון לסיכון ובחשיפות המערכת הבנקאית לענף הבינוי והנדל"ן הנחינו בתקופה האחרונה את הבנקים לקיים דיונים מתאימים בנושא בדירקטוריון ובהנהלותיהם, שמטרתם בחינת תיאבון הסיכון, מדיניות האשראי, הגברת הניטור והבקרה, ניתוח מאפייני התפתחות הסיכון ולוודא קיומם של הפרשות נאותות.

"בנוסף, החלטנו לפרסם היום סט צעדים נוספים שיאפשרו לקיים מערכת ניהול סיכונים אחראית יותר ובכללם, ריתוק הון נוסף למימון קרקעות ממונפות, ובנוסף, העמקת והרחבת דיווח המידע של חשיפת המערכת הבנקאית לענף. אנו רואים חשיבות רבה למימון וליווי ענף הנדל"ן במשק הישראלי, זאת לצד שמירת תיאבון סיכון ומתודולוגיית חיתום אשראי שמרנית ונאותה. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק הבינוי והנדל"ן, לרבות תיאבון לסיכון, מדיניות האשראי, החיתום והתמחור ונשקול את הצורך בנקיטת צעדים נוספים בהמשך, לפי הצורך".

העלאת הריבית שכל העולם חיכה לה קרתה: לאחר שמאז 2018 נותרה הריבית בארה"ב ללא שינוי, הכריז הבנק האמריקאי המרכזי, בראשות ג'רום פאואל, על העלאת הריבית ב-0.25% לטווח שבין 0.25% ל-0.50%. הוועדה המוניטרית של הפד הודיעה גם כי הריבית תעלה בכל אחת מישיבותיה עד סוף השנה, כלומר עוד שש העלאות ריבית, לרמה של 1.9% בסוף 2022. הוועדה צופה עוד שלוש העלאות ריבית ב-2023 ואפס העלאות בשנה שלאחר מכן. העלאת הריבית אושרה כמעט פה אחד, למעט קולו של נשיא שלוחת הפד של סנט לואיס, ג'יימס בולארד, שביקש להעלותה ב-0.5%.

המהלך של הפד היה צפוי ובשווקים ממתינים לו כבר כמה חודשים, אך בכל זאת שיעור ההעלאה המדויק לא היה ודאי עד הרגע האחרון. מצד אחד הפד אמור לתת מענה לאינפלציה הגואה, שעומדת כעת על קצב שנתי של 7.8%, הגבוה ביותר זה ארבעים שנה. האינפלציה שהתעוררה מתרדמת ארוכת שנים בעקבות מחסור בחומרי גלם ושיבושים בשרשרות האספקה עקב משבר הקורונה, עלולה "לברוח" עוד יותר לבנק האמריקאי, ולכן הערכות רבות דיברו על העלאת ריבית של 0.5%.

אלא שהמלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה מעיבה על תחזיות הצמיחה בארה"ב ובעולם, והעלאת ריבית חדה מדי עלולה לחנוק את הצמיחה, כך שהפד נאלץ להסתפק כרגע בהעלאה מתונה של 0.25%.

עם זאת, בהנחה שהמלחמה היא זמנית ותסתיים ובהינתן שהאינפלציה כאן כדי להישאר, ברור לכול כי לא מדובר בהעלאה חד פעמית של הריבית, וכעת ההערכות נעות בין עוד 4 ל-7 העלאות ריבית של הפד בהמשך.

איך החלטת הפד תשפיע על בנק ישראל?

ניתן להעריך כי העלאת הריבית בארה"ב תשפיע גם על קבלת החלטות הריבית בישראל, ורוב הכלכלנים סבורים כי לא יהיה מנוס מהעלאתה ב-0.25% בישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-11 באפריל. עם זאת, הכלכלנים חלוקים באשר לקצב העלאות הריבית בהמשך – חלקם סבורים כי יהיה צורך בהאצת הקצב על מנת לרסן בזמן את האינפלציה, שגם בישראל תפסה תאוצה ועומדת  כעת על קצב שנתי של 3.5%, בעוד אחרים סבורים כי ניתן יהיה להסתפק בקצב מתון.

לאור מדד פברואר הגבוה וההאצה במחירי הדיור, בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית בחודשים הקרובים. כך מעריך יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון בתגובה לפרסום מדד פברואר, שעלה ב0.7%, מעל כל התחזיות.

להערכת כץ, מאוד ייתכן שנראה העלאת ריבית בכל שלוש הישיבות הקרובות: ב-11 באפריל, בסוף חודש מאי ובתחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי, שעומד כעת על 3.5%, צפוי לעלות ל-4%-4.5% לפחות ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר.

מיטב דש: בנק ישראל יעלה ריבית בקצב מוגבר

גם בבית ההשקעות מיטב דש מעריכים קצב העלאות ריבית מוגבר. להערכתם, ככל הנראה בנק ישראל נמצא "מאחורי העקום". כדי לא להגיע למצב של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, הוא צפוי להעלות ריבית בקצב מוגבר יותר מהצפוי, כך שהריבית בעוד שנה תעמוד על כ-1.25%. יתכן אף שבפגישתו באפריל הוא יעלה ריבית ל-0.5%.

עוד צופים במיטב דש כי מדד חודש מרץ יעלה ב-0.7% ויושפע מעלייה במחירי הדלק, התייקרויות בסעיף המזון, הדיור, ההלבשה (עונתי) התרבות והנסיעות לחו"ל.

מדד אפריל צפוי, להערכתם, לעלות ב-0.5%, אך עשוי להפתיע עקב תזוזות חדות במחירי הסחורות ועלייה חדה במדד המחירים ליצרן באירופה.

סביבת האינפלציה במשק האיצה עוד לפני השפעות המלחמה. התחזית של מיטב דש לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עלתה מ-3.2% ל-3.3%.

הראל: קצב העלאות הריבית יהיה מתון
לעומת לידר ומיטב דש, בהראל ביטוח ופיננסים סבורים כי קצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון מהקצב הגלום בשוק ההון. בהראל, שהגיבו גם הם לעליית מדד פברואר, מעריכים כי האינפלציה תחצה את רף ה-4% בעוד חודשיים לאור העלייה הנוספת במחירי האנרגיה והמזון ותישאר מעבר לגבולות היעד לפחות ב-12 החודשים הבאים.

להערכת הראל, מדד מרץ יעלה ב-0.6% בשל העלייה במחיר הדלק ועלייה עונתית בסעיף הדיור. התחזית למדד אפריל נעה בין 0.7% ל-1%, והיא תלויה במחיר הנפט בסוף מרץ – שקובע את מחיר הבנזין המפוקח באפריל. ב-12 המדדים הקרובים צופים בלידר אינפלציה של 3.2%, בהנחה שמחירי הסחורות יירדו במחצית השנייה של השנה ושהשקל ירשום התחזקות קלה.

לדבריהם, אין ספק שעליית הציפיות לאינפלציה מעבר לגבול העליון של היעד גם בטווח הבינוני לצד החלטות הבנק המרכזי בגוש האירו לצמצם את קצב הרכישות והבנק המרכזי בארה"ב להעלות את הריבית תומכות בהעלאת ריבית של בנק ישראל בהחלטה הבאה ב-11 באפריל. עם זאת, מאמינים בהראל שקצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון מהקצב הגלום בשוק ההון על רקע הגירעון הנמוך, החלק הגדול של גורמים חיצוניים כמו מחירי הנפט בעליית המחירים והחשש מהתחזקות מחודשת של השקל.

לאחר ביטול ריבית החובה על אוברדראפט של עד 2,000 שקל והפחתת עמלת הקצאת האשראי ביותר מ-50% – בנק דיסקונט יוצא בעוד מהלך תחרותי ייחודי ומבטיח לראשונה במערכת הבנקאית מענה מהיר מבנקאי, תוך שעה לכל היותר, דרך שירות "התכתבות עם בנקאי" באפליקציה.

במקרים המצריכים טיפול ממושך, הלקוחות יקבלו תוך שעה עדכון באשר לתהליך הנדרש להשלמת הטיפול בבקשתם.

מוקדם יותר השבוע (14.3.2022) פרסם בנק ישראל את הסקר השנתי שלו בנושא שביעות הרצון של לקוחות משקי בית מהשירות שניתן להם על ידי הבנקים. ממצאי הסקר הצביעו על שביעות רצון גבוהה מהשימוש באפליקציות של הבנקים, אך מנגד חלה ירידה בשביעות הרצון מזמני ההמתנה לקבלת שירות וכ-62% מהלקוחות שענו על הסקר בממוצע אינם מרוצים מזמן ההמתנה עד לקבלת שירות מבנקאי בסניף, לעומת כ-64% בסקר 2019 (לכתבה המלאה).

המהלך החדש של דיסקונט הוא  צעד נוסף בשורת צעדים שמוביל הבנק לשיפור השירות והנגשתו, מתוך הבנה שקבלת מענה זמין ומהיר מהבנק, ובפרט מענה אנושי, הוא נושא שמטריד את הלקוחות. השירות החדש יאפשר ללקוח לשאול כל שאלה בלחיצת כפתור ולקבל מענה אנושי בתוך שעה, ויחסוך חיפוש אחר המוקד המתאים לסיוע והמתנה מיותרת.

לדברי אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט, "צריך להודות ביושר, השירות שהציבור מקבל היום מהבנקים לא מספיק טוב ואנחנו בקבוצת דיסקונט נחושים לשנות זאת. ההתחייבות למענה מבנקאי תוך שעה באפליקציה היא שירות ייחודי שנותן מענה לאחד הנושאים המטרידים ביותר את הלקוחות – תחום השירות וזמינות המענה האנושי. אנחנו מבינים שלא יכול להימשך מצב בו לקוח לא מקבל תשובה מהירה מהבנק או שהוא לא יודע כיצד להגיע לבנקאי. האפשרות להתכתבות מהירה עם הבנקאים המקצועיים של דיסקונט וליווי הלקוח ע"י בנקאי עד להשלמת הטיפול, תביא ערך משמעותי ללקוחות שלנו ומשקפת גם היא את המחוייבות הבלתי מתפשרת שלנו להיות הבנק הטוב ביותר ללקוחותיו ולייצר תחרות אמיתית במערכת הבנקאית".

מדד תשומות הבנייה לחודש פברואר 2022 עלה ב-0.5%. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש ינואר עלה המדד ב-0.8%, כך שמדובר בעלייה של 1.3% במדד מתחילת השנה.

עליית המדד ממשיכה מגמה שנרשמה כבר בשנה שעברה, כתוצאה מעלייה במחירי חומרי גלם לבנייה בעקבות משבר הקורונה שגרם לשיבושים בשרשרות האספקה ולמחסור בחומרי גלם מסוימים. ב-12 החודשים האחרונים פברואר 2021-פברואר 2022 רשם מדד תשומות הבנייה עלייה מצטברת של 6.1% (כאן תמצאו מחשבון של מדד תשומות הבנייה).

מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בסוף פברואר לא מבשרת טובות באשר לכיוון של המדד מאחר ששתי המדינות הן יצואניות גדולות של מתכות, בין היתר ברזל לבנייה. נכון לעכשיו מדד תשומות הבנייה של פברואר עדיין אינו משקף את מלוא השפעת המלחמה, אבל ככל שהיא תתמשך ההשלכות על המדד – ומכאן גם על רוכשי דירות – עלולות להיות דרמטיות, שכן המחירים צפויים לזנק בשיעורים גדולים.

מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. זהו מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות בעיקר מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים לרוב למדד זה (להרחבה על מדד תשומות הבנייה – קראו כאן).

לאחרונה אושרה רפורמה בחישוב המדד, שעל פיה מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה, מה שצפוי להוזיל את עלויות הדירות (קראו כאן בהרחבה על הרפורמה).

מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2022 עלה ב-0.7%, מעל הציפיות.  כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.9%.

על פי נתוני המגמה, לתקופה שבין נובמבר 2021-פברואר 2022, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-3.5%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים – 5.3%, תחבורה – 1.9%, תחזוקה הדירה – 1.1% ומזון -0.6%. ירידת מחירים בולטות נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%.

עליית המדד בפברואר עדיין אינה משקללת את מלוא ההשפעה של המלחמה פרצה בסוף פברואר בין רוסיה לאוקראינה, וככל שזו תתמשך ניתן לצפות לעליות נוספות של מדד המחירים.

מחירי הדירות עלו ב-13% בשנה

במקביל פרסמה הלמ"ס את מדד מחירי הדירות, אשר אינו חלק ממדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים, מחירי הדירות (חדשות ויד שנייה) ממשיכים בכיוון מעלה, והם עלו ב-2.1% בפברואר. מהשוואת העסקאות שבוצעו בדצמבר 2021-ינואר 2022 לעומת דצמבר 2020- ינואר 2021 נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-13%. מדובר בעליית המחירים השנתית הגבוהה ביותר זה עשור. העליות נרשמו בכל המחוזות: צפון – 2.9%, מרכז – 2.5%, דרום – 2.2%, תל אביב – 2.1%, חיפה – 1.7% וירושלים – 1.1%.

המלחמה באוקראינה תחתוך את הצמיחה ותגדיל את האינפלציה. אירופה עלולה לספוג מכה בקנה מידה היסטורי מעליית מחירי האנרגיה. זה זמן להשקיע במניות בשווקים מפותחים. כך אומרים כלכלני מכון ההשקעות של בלקרוק (BII) בסקירה השבועית שהם מפרסמים.

כלכלני בלקרוק צופים כי מלחמת אוקראינה תשפיע באופן מרחיק לכת על סביבת המאקרו: "אנו רואים את מלחמת אוקראינה מצמצמת את הצמיחה הגלובלית, מגבירה את האינפלציה ומכניסה את הבנקים המרכזיים למצב בעייתי. אנו מעדיפים מניות במדינות מפותחות על רקע הסביבה האינפלציונית".

לדבריהם, "בעוד המלחמה באוקראינה גובה מחיר נוראי בחיי אדם, אנו רואים שהיא גם גובה מחיר כלכלי כבד, בעיקר בשל עליית מחירי האנרגיה. מדובר בזעזוע קשה באספקה שמתווסף לבעיית שרשרת האספקה הקיימת וזה גורם לאינפלציה ולצמיחה איטית יותר, בעיקר במדינות גוש האירו. המצב מכניס את הבנקים המרכזיים ללחץ היות והעלויות של הכלת האינפלציה הולכות וגדלות ואין באפשרותם של הבנקים לשכך את הזעזוע שחווה הצמיחה", מסבירים בבלקרוק.

בהתייחס למחירי האנרגיה מציינים בבלקרוק: "העלייה האחרונה במחירי האנרגיה הביאה את גוש האירו לשיעור יוצא דופן של נטל עלויות אנרגיה כאחוז מהתוצר. מדובר בשיעור גבוה יותר מזה שראינו בשנות ה-70 המוקדמות, ארה"ב עדיין נמצאת במקום בטוח מתחת לשיעור המדובר. זו הסיבה שאנו רואים את משבר האנרגיה הנוכחי, עבור אירופה, ככזה שיכול להשתוות למשברים חריפים מהעבר דוגמת אמברגו הנפט ב-1973. אנו מאמינים כי התחזיות של הבנק האירופי המרכזי מעריכות בחסר את השפעות הזעזוע על הצמיחה. ארה"ב נמצאת בנקודה חיובית יותר לפי השקפתנו. הזעזוע עדיין קטן יותר ממשברי אנרגיה קודמים ולארה"ב יש גם שיכוך טוב יותר להשפעות על הצמיחה כתוצאה מהמומנטום החזק שלה בריסטארט הכלכלי".

בבלקרוק מעריכים כי הבנקים המרכזיים יגיבו בהעלאות ריבית נוספות: "בנקים מרכזיים יצטרכו לנרמל את המדיניות כשהכלכלה כבר לא זקוקה יותר לתמריצים, אנו מאמינים שזה יוביל להעלאות ריבית בעתיד. ה-ECB כבר השאיר נתיב פתוח להעלאת ריבית ראשונה מזה כעשור והפד צפוי להעלות השבוע ריבית, לראשונה מאז משבר הקוביד. עם זאת, אנו עדיין רואים תגובה מצטברת עמומה יותר מאי פעם לאינפלציה כשההבנה היא שהידוק אגרסיבי יוביל לפגיעה גדולה מדי בצמיחה ובתעסוקה. המסקנה שלנו היא שבנקים מרכזיים פחות יטו לעצב את תוצרי המאקרו בעתיד הקרוב".

מבחינת ההשקעות, בבלקרוק נוטים למניות בשווקים מפותחים על מנת להתמודד עם המצב: "אנו מעדיפים לקחת סיכון במניות בשווקים מפותחים על פני התשואות הריאליות השליליות של אג"ח בסביבה אינפלציונית. אנו צופים כי מחירי האנרגיה יפגעו ברווחיות של תאגידים, בדגש על אירופה. הירידות האחרונות בשווקים שיקפו זאת והמניות באירופה תלויות באופן הדוק בצמיחה הגלובלית. אנו נמצאים במשקל חסר באג"ח ממשלתיות ומאמינים שהן מאבדות בסביבה הנוכחית את היתרונות של הגיוון. אנו רואים כי משקיעים דורשים תגמול גבוה יותר כדי להחזיק אג"ח כאלה בסביבה של אינפלציה גבוהה ועלייה בהיקפי החוב. בתוך עולמות האג"ח אנו מעדיפים אג"ח לטווח קצר ואג"ח צמוד למדדי האינפלציה".

רשות ניירות ערך, בראשות היו"רית ענת גואטה, והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בראשות המפקח יאיר אבידן, קיימו היום כנס משותף בנושא רפורמת הבנקאות הפתוחה כצעד לקידום מערכת פיננסית פתוחה. הכנס מתקיים לקראת כניסתו לתוקף של חוק שירותי מידע פיננסי בחודש יוני 2022, המועד בו יוכלו חברות להציע שירותי מידע פיננסי לציבור הרחב.

הרפורמה מבוססת על העיקרון כי המידע האישי של כל לקוח ולקוחה שייך להם והם רשאים להחליט לאן לנייד מידע זה. הלקוח רשאי לפתוח את המידע האישי בפני שחקנים חדשים במערכת הפיננסית, על מנת לקבל מחברות פינטק (טכנולוגיה פיננסית) הצעות לשירותים פיננסיים מותאמים אישית לצרכיהם והכל באופן דיגיטלי, נגיש ומתקדם. הטמעת שירותים חדשים אלו נועדה להגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, להרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים המוצעים ללקוחות, ולהגביר את ההכלה הפיננסית.

הרפורמה צפויה לשנות את האופן בו הציבור צורך שירותים פיננסיים יומיומיים, כגון: ריכוז המידע הפיננסי עבור הלקוח בכלל השירותים הפיננסים שלו, השוואת עלויות של שירותים פיננסיים, קבלת הצעות ערך מתחרות, פיזור השירותים הפיננסיים בין גופים שונים בקלות וביעילות ועוד. מהלך זה וצעדים נוספים להגברת התחרות במערכת הפיננסית מאפשרים לכניסת שחקנים חדשים, לרבות חברות הפינטק.

המפקח על הבנקים: "הלקוחות יוכלו לקבל הצעת ערך מותאמות יותר"  

הכנס נפתח בדבריו של אבידן שאמר: "אנו משוכנעים שיש מקום לקדם מערכת פיננסית פתוחה שבה הלקוח, בהתאם לבחירתו, יבחר את האופן בו יצרוך את שירותיו, כמו גם, יאפשר את השימוש בנכס המידע שבבעלותו. כך יוכלו הלקוחות לקבל הצעות ערך ומוצרים מותאמים יותר, ייעוץ טוב יותר, שירות מגוון יותר, חווית לקוח טובה יותר וכן גם הכלה פיננסית במגוון שירותים ומוצרים פיננסים. בבנקאות פתוחה יציבה ופעילה יש כדי להביא ערך ללקוח וגם לשחקנים הפעילים בתחום. זו הסיבה שאנחנו נרגשים לקראת הפתיחה של האקו-סיסטם מעבר לגבולות המערכת הבנקאית. נקודת המפנה צפויה בחודש דצמבר 2023, אז צפויים כל סלי המידע להיכנס לתוקף ביחס לכלל הלקוחות והתאגידים. אני מודה ליו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה ולצוות הרשות על חלקם בשיתוף הפעולה הכן והפורה, לקידום האקו-סיסטם של מערכת פיננסית פתוחה בישראל".

יו"רית הרשות גואטה התייחסה ואמרה: "הציבור הישראלי ילמד איך להפוך את המידע הפיננסי הפרטי שלו לנכס שיניב לו ערך דרך אופטימיזציה של עלויות והתאמה אישית טובה יותר של חבילת המוצרים הפיננסיים הנכונה לו. שירות מידע פיננסי הוא רק הצעד הראשון ברפורמה ושירותי תשלום הם הצעד הבא והם חלק בלתי נפרד מחיי הצרכנים הפיננסיים, ולכן פתיחת השוק הזה צפויה להביא להגברת תחרות במקטעים פיננסיים נוספים בעתיד. באירופה שוק התשלומים הוא זה שהניע קדימה את רפורמת שירותי המידע, בעוד בישראל התשתית החוקית והטכנולוגית בתחום שירותי המידע רחבה הרבה מעבר למידע אודות תשלומים. למעשה בכך ישראל מקדימה את אירופה".

הכנס עסק בכל ההיבטים הקשורים בעולם פיננסי פתוח ובהם יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה, הליך הרישוי למתן שירותי מידע, שינוי דפוסי הצריכה של השירותים הפיננסיים, הרגולציה על מקורות המידע, הסטנדרט המשמש לבנקאות פתוחה, חווית הלקוח ועוד.

מידע פיננסי הוא מידע על אודות הפעילות הפיננסית של הלקוח שמתנהלת אצל הגופים הפיננסיים שהוגדרו כמקורות מידע וכוללים, בין היתר: תנועות ויתרות בחשבון עובר ושב בשקלים חדשים או במטבע חוץ; מידע אודות הפעילות של הלקוח בכרטיסי חיוב; מידע על אודות האשראי של הלקוח, לרבות ריביות בגינו; מידע על החסכונות של הלקוח; מידע על תיק ניירות הערך שמחזיק הלקוח.

המידע הפיננסי של הלקוח מועבר באמצעות מערכת מקוונת מאובטחת שדרכה מחויב הגוף הפיננסי לתת גישה למידע הפיננסי. בשלב הראשון, הגופים הפיננסיים המחויבים על פי חוק להנגיש את המידע הפיננסי של לקוחותיהם הם בנקים וחברות כרטיסי אשראי. בהמשך ידרשו לכך גם נותני אשראי חוץ בנקאי, חברות ביטוח וחברות המנהלות קופות גמל ביחס למידע בנושא אשראי.

נותן שירות מידע פיננסי אשר קיבל רישיון מרשות ניירות ערך, לדוגמא חברת פינטק, יהיה רשאי לקבל, בהסכמת הלקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי אודותיו, המצוי בידי מקורות מידע פיננסיים שונים, לדוגמא בנק. במקביל, הצעת החוק מטילה על מקורות המידע חובה לאפשר לנותני השירות גישה מקוונת למידע של לקוח, בכפוף להסכמתו, באמצעות ממשק מאובטח. על בסיס המידע האישי, יוצעו ללקוח שירותים מקוונים הכוללים, בין היתר, ריכוז מידע פיננסי המתקבל ממקורות מידע שונים; השוואת מחירים, עלויות או תשואות; העברת מידע לספקים פיננסיים לשם קבלת הצעות מתחרות; וכן ייעוץ בדבר התנהלות כלכלית.

בנוסף, הצעת החוק קובעת כי השימוש במידע פיננסי של לקוח יהיה לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הכלכלית בלבד. כמו כן, במטרה למנוע ניגודי עניינים בין נותן שירות מידע פיננסי לבין לקוח, נקבעו מגבלות שונות. לדוגמא, מצב של ניגוד עניינים עלול להיווצר כאשר נותן מידע פיננסי משמש גם כיצרן של מוצרים או שירות פיננסי ולכן נקבע כי נותן שירות המצוי במצב זה, לא יוכל לתת שירות של השוואת עלויות או תיווך בנוגע למוצרים או שירותים אלה.

הצעת החוק נועדה להבטיח תחרות הוגנת ושוויונית בין הגורמים הפיננסיים הפעילים בשוק. בהתאם לכך, המידע אינו מועבר באופן חד-סטרי בין גופים המתחרים על שיווק מוצר פיננסי בעל תכליות דומות.