מחירי הדלק עומדים שוב בפני עלייה. זאת לאחר שכבר עלו בחודשים האחרונים. הפעם מדובר בעלייה חדה במיוחד, של יותר מ-30 אגורות לליטר.

עדכון המחירים יתרחש בחצות הלילה שבין שני לשלישי (28.2.2022-1.3.2022).

בעקבות העדכון, המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל ע"מ) לא יעלה על 7.05 שקל לליטר, עלייה של 34 אג' מחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 6.02 שקל לליטר, עליה של 28 אג' מחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות (ללא מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.

לדברי מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, "עליית מחירי הנפט הגולמי ליוותה את החודש האחרון, הן בשל המתיחות בגבול רוסיה-אוקראינה והן בשל העובדה כי מדינות רבות בעולם חוזרות לפעילות כמעט מלאה בעקבות דעיכת גל הקורונה החמישי. פלישת רוסיה בסוף השבוע שעבר לאוקראינה הובילה לעלייה נוספת במחירי חבית הנפט, שחצה את רף ה-100 דולר ביום חמישי האחרון. ביום שישי, לאחר שהתברר שהסנקציות שמטיל המערב אינן כוללות סנקציות בתחום האנרגיה, חלה התמתנות של מחיר החבית, אך היא עדיין גבוהה משמעותית ממחירה בסוף החודש שעבר. כמו כן, עליית שער החליפין של הדולר תרמה אף היא לעליית המחירים פה בארץ. אנחנו החודש במחיר הגבוה ביותר מאז שנת 2014".

 רובע עירוני חדש יקום בדרום מערב הרצליה. זאת לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה למתן תוקף את תוכנית 'חוף התכלת'.

הרובע החדש כולל 14,100 יחידות דיור במבני מגורים בגבהים שונים: בנייה נמוכה יחסית ומדורגת של 6-8 קומות מכיוון מערב (חוף הים) לכיוון מזרח (כביש 2), ושילוב של בנייה גבוה יותר שגם היא מדורגת מ-8 קומות ועד ל-30 קומות באזור התעסוקה בחלקה המזרחי.

בעקבות ההתנגדויות שהוגשו לוועדה המחוזית, הוחלט להגדיל את היקף יחידות הדיור המוצעות בתוכנית המופקדת מ-12,500 יחידות דיור ל-14,100 יחידות דיור. הוועדה קבעה תוספת של 1,600 יחידות דיור בהישג יד לשוק הפרטי, בנוסף לכ-1,890 יחידות דיור בהישג יד שתנהל הרשות המקומית, כולל הגדרת 40% מהן להשכרה ארוכת טווח במחיר מופחת מהשוק, וזאת על מנת להבטיח את האפשרות לקיום מגוון אוכלוסיות רחב ברובע העתידי.

רוב שטחו של הרובע הינו בבעלות פרטית, ויתר השטחים בבעלות רשות מקרקעי ישראל ועיריית הרצליה. הרובע מחולק ל-3 מתחמי תכנון בהם יקודמו תוכניות מפורטות.

בנוסף ליחידות הדיור, כולל הרובע כ-640,000 מ"ר שטחים למבני ציבור מקומיים וכלל עירוניים, כ-680,000 מ"ר שטחי תעסוקה, כ-30,000 מ"ר שטחי מסחר, כ-2,000 חדרי מלון, 690 דונם של פארק חופי בנוסף לכ-130 דונם שטחים פתוחים, לרבות פארק ארכאולוגי וטבע עירוני בתל מיכל. כמו כן,  מערך שבילים עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים המאפשר בין היתר, את נגישותו של הרובע אל טיילת החוף וחוף הים. זאת, תוך הישענות על תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה. התוכנית להקמת הרובע מציעה לאורך כביש 2 מבני תעסוקה כהמשך לרובע העסקים המערבי של הרצליה.

הרובע כולל מגוון שטחים ציבוריים ובהם פארק משמעותי בחלקה המערבי: הפארק החופי הכולל את הפארק הארכאולוגי 'תל מיכל' המשתרע על שטח כולל של 690 דונם, זאת בנוסף לכ-130 דונם של שטחים ירוקים. שטחים פתוחים אלו יוצרים חיבור של חלקי השכונה, דרך הפארקים המשמעותיים בחלקה המערבי ועד לחוף הים. עוד בהיבט הסביבתי, הושם דגש על ניהול מי נגר באמצעות שטחים ייעודיים לאיגום והשהיית מי נגר.

בהתאם לסמיכות לקו הרכבת הקלה (הקו הירוק) ושירות התחבורה הציבורית המשלים, מוצע תקן חנייה מופחת ופרוגרסיבי במטרה להפחית משמעותית את השימוש ברכב פרטי.

לדברי מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדר' ארז בן אליעזר, "מדובר בתוכנית להקמת רובע עירוני אינטנסיבי שישלב מגורים, מבני ציבור, תעסוקה, מסחר ומלונאות. כמו כן, התוכנית מייצרת שטחים פתוחים של פארק חופי משמעותי וכן שטחים ציבוריים בלב שכונת המגורים. התוכנית מהווה רצף עירוני שמקשר בין רובע דב מדרום למרינה ולאזור התעסוקה המתחדש בהרצליה פיתוח כל זאת תוך הסתמכות תחבורתית על הקו הירוק של הרכבת הקלה המגיע ממרכז תל אביב".

גבולות הרובע- בדרום-תוכנית תא/3700 בתל אביב (רובע עירוני בצפון-מערב העיר תל אביב); במזרח- כביש 2 ודרך ישעיהו לייבוביץ'; בצפון- רחוב אבא אבן; במערב- המרינה וקו המצוק הכורכרי לאורך חוף הים. הרובע העירוני החדש מתפרס על שטח של כ-2,000 דונם ומהווה כ-10% מהשטח המוניציפאלי של העיר הרצליה.

בחודש דצמבר 2021 נרשמה ירידה חדה במספר עסקאות הרכישה של דירות והן הסתכמו ב-11.8 אלף דירות. כך עולה מסקירת ענף הנדל"ן שפרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג. הירידה במספר העסקאות נבעה מכניסתה לתוקף של העלאת מס הרכישה על המשקיעים מ-5% חזרה ל-8% (כאן תמצאו את מדרגות המס המעודכנות). בהשוואה לחודש נובמבר ירד מספר העסקאות ב-35%, ובהשוואה לדצמבר 2020 נרשמה ירידה של 12.5%. בניכוי העסקאות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכם מספר העסקאות בשוק החופשי ב-10.2 אלף דירות, ירידה של 40% בהשוואה לנובמבר וירידה של 13% בהשוואה לדצמבר 2020.

שיא היסטורי ברכישת דירות בשנת 2021: 151 אלף

בסיכום שנתי נרכשו בשנת 2021 כ-151 אלף דירות, רמת שיא היסטורי, הגבוהה ב-27% מהשיא הקודם שנרשם בשנת 2015. בהשוואה לשנת 2020 זהו גידול של 40%.

על פי הנתונים, מי שהובילו את הירידה ברכישות בחודש דצמבר היו המשקיעים, כאשר סך הדירות שרכשו עמד על 1.2 אלף דירות בלבד, ירידה חדה של 82% בהשוואה לרמה החריגה בגובהה שנרשמה בחודש נובמבר, טרם העלאת שיעור המס. בהשוואה לדצמבר 2020 זוהי ירידה חדה גם כן בשיעור של 52%. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 10.4% בלבד, ירידה של 8.5 נקודות אחוז בהשוואה לדצמבר 2020 וירידה חדה של 25.5 נקודות אחוז בהשוואה לחודש נובמבר האחרון.

ירידה ברכישת דירות על ידי משקיעים

כשיעור מסך העסקאות ירד משקל המשקיעים לשיעור של 10.4% בלבד, ירידה של 8.5 נקודות אחוז בהשוואה לדצמבר 2020 וירידה של 25.5 נקודות אחוז בהשוואה לרמת הגבוהה שנרשמה בנובמבר האחרון. יש לציין עוד כי שיעור זה נמוך ב-3.5 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור המשקיעים ביולי 2015, לאחר העלאת שיעור מס הרכישה בסוף יוני באותה שנה.

בפילוח רכישות המשקיעים לפי אזורי מיסוי מקרקעין נמצא כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים לאחר העלאת מס הרכישה הקיפה את כל האזורים באופן דומה, זאת בהשוואה לרמה הגבוהה שנרשמה בחודש נובמבר, טרם העלאת המס. מנגד, בהשוואה לדצמבר 2020 כבר ניכרת שונות גבוהה יותר בשיעורי השינוי ברכישות המשקיעים באזורים השונים, כאשר שיעור הירידה החד ביותר נרשם באזור תל אביב, בו צנחו רכישות המשקיעים ב-66%. מנגד, בולט אזור באר שבע בו ירדו רכישות המשקיעים בדצמבר האחרון בשיעור של 27% "בלבד" בהשוואה לדצמבר 2020. על רקע ממצאים אלו נציין כי גם בהעלאת המס הקודמת, בסוף יוני 2015, נרשם שיעור ירידה דומה ברכישות המשקיעים באזור באר שבע, שהיה שיעור הירידה המתון ביותר מבין אזורי הביקוש. באופן דומה, גם אז הוביל אזור תל אביב את הירידה ברכישות המשקיעים.

בפילוח רכישות המשקיעים לפי ערים נמצא כי מי שהובילה רכישות אלו בחודש דצמבר היתה באר שבע, עם 145 דירות, ובכך "עקפה" את תל אביב, אשר בדרך כלל מובילה ברכישות אלו. בתרשים המצורף מוצגות עשרים הערים הבולטות ברכישות המשקיעים בחודש שלאחר העלאת מס הרכישה, כאשר על רקע העלאת מס זו די היה ברכישות של 16 דירות להשקעה בלבד בעיר מסוימת בחודש דצמבר כדי שאותה עיר תיכלל ברשימת עשרים הערים המובילות ברכישות אלו (בחודש נובמבר לשם השוואה, טרם העלאת המס, נדרש רף מינימלי של רכישת 93 דירות להשקעה כדי להיכלל ברשימה זו). כפי שניתן לראות מהתרשים, בכל אחת מערים אלו עדיין נרשמה ירידה חדה ברכישות בהשוואה לחודש נובמבר, בדומה לשיעור הירידה הארצי, כאשר העיר באר שבע רשמה את שיעור הירידה המתון ביותר (46%-).

בסיכום שנתי רכשו המשקיעים 36.7 אלף דירות בשנת 2021, רמת שיא היסטורי, הגבוהה ב-9% מהשיא הקודם שנרשם בשנת 2015, גם כן על רקע גל רכישות משקיעים טרם הכבדת מס הרכישה עליהם. בהשוואה לשנת 2020 זהו גידול של 111%. בדומה להשפעת העלאת מס הרכישה בסוף יוני 2015, זו צפויה להביא לירידה משמעותית ומתמשכת ברכישות המשקיעים לאחר העלאת המס הנוכחית.

מכירות המשקיעים בחודש דצמבר הסתכמו ב-2.4 אלף דירות, ירידה של 37% בהשוואה לחודש הקודם וגידול של 2% בהשוואה לדצמבר 2020. ב"מלאי" הדירות בידי משקיעים נרשמה ירידה של 1.1 אלף דירות, זאת לאחר שבשנים-עשר החודשים הקודמים גדל "מלאי" זה בקרוב ל-6 אלף  דירות, בעקבות הורדת מס הרכישה בסוף יולי 2020.

סך העסקאות בדירות יד שניה בחודש דצמבר עמד על 7.1 אלף, ירידה של 11% לעומת דצמבר 2020 וירידה חדה של  38% בהשוואה לרמה הגבוהה שנרשמה בחודש נובמבר האחרון. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה במספר העסקאות בהשוואה לחודש נובמבר הקיפה את כל האזורים, כאשר שיעור השינוי נע בין ירידה של 27% באזור חדרה לירידה של 53% באזור תל אביב. על רקע ירידה חדה זו בעסקאות יד שנייה באזור תל אביב מציינים באגף הכלכלנית הראשית כי אזור זה רשם גם את הגידול החד ביותר בעסקאות בחודש נובמבר. בהשוואה לחודש דצמבר 2020 בולט אזור באר שבע עם גידול של 5% במספר העסקאות בדירות יד שנייה (לעומת ירידה של 11% ברמה הארצית), כאשר ממצא זה מוסבר במידה רבה בשיעור ירידה המתון ביותר (אם כי חד כשלעצמו) ברכישות המשקיעים, מבין כל האזורים.

מכירות הקבלנים בחודש דצמבר הסתכמו ב-4.6 אלף דירות, ירידה של 15% בהשוואה לדצמבר 2020 וירידה חדה של 31% בהשוואה לנובמבר האחרון. בניכוי המכירות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכמו מכירות הקבלנים בשוק החופשי בחודש דצמבר ב-3.1 אלף דירות, ירידה של 18% בהשוואה לדצמבר 2020 וירידה חדה של 44% בהשוואה לחודש הקודם.

בסיכום שנתי הסתכמו מכירות הקבלנים בשנת 2021 ב-55.5 אלף דירות חדשות, גידול חד של 41% בהשוואה לשנת 2020 ורמת שיא היסטורי במכירות אלו. בניכוי המכירות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכמו מכירות הקבלנים בשוק החופשי בשנת 2021 ב-41 אלף דירות, גידול של 61% בהשוואה לשנת 2020.

בפילוח גיאוגרפי של מכירות הקבלנים בשוק החופשי בחודש דצמבר בולטים אזורי המרכז ובאר שבע, עם מכירות של 500 דירות בכל אחד מהם, כאשר באזור באר שבע זהו אף גידול של 2% בהשוואה לדצמבר 2020, אם כי בדומה לאזורים האחרים גם באזור זה נרשמה ירידה חדה בהשוואה לרמת המכירות הגבוהה בנובמבר האחרון. אזורי ירושלים ותל אביב בולטים בשיעורי ירידה חדים מהממוצע הארצי.

מס רכישה דירה ראשונה (ודירה שנייה) – ככה זה עובד!

השלכותיה של המלחמה באוקראינה עלולות למתן את הצמיחה אבל לא להסיטה מהמסלול. כך אומרים כלכלני מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, מאז מלחמת העולם השנייה לא היו מלחמות שהובילו לירידות של יותר מ-20% בשוק המניות האמריקאי בגלל המלחמה עצמה. בדרך כלל, הירידות נמחקו בפרק זמן של חודשיים-שלושה (ראו טבלה). מלחמה, כמו כל זעזוע לא כלכלי, בדרך כלל פחות מסוכנת לשווקים מאשר משבר כלכלי או פיננסי.

בהנחה שהמלחמה לא תתפשט למדינות נוספות (סיכון שקיים, אך נמוך), השאלה שנשאלת היא אם המלחמה עלולה להוביל למשבר כלכלי/פיננסי. הסכנה העיקרית שנשקפת מהאירועים מאיימת על הכלכלה האירופאית שעלולה לסבול משיבושים קשים או מהפסקה בהספקת הגז מרוסיה. במידה והאירוע יגרום רק לעלייה במחירי סחורות האנרגיה והאחרות, כפי שקרה עד עתה, הנזק לצמיחה בכלכלה האירופאית עשוי להסתכם בכ-0.3%-0.4% תמ"ג, כפי שהעריכו ב-ECB בסוף השבוע. זה לא נזק מבוטל, אך נסבל.

לדברי כלכלני מיטב דש, הכלכלה האמריקאית חשופה פחות להשלכות המלחמה וכך זה גם מתבטא בשווקים. הסיכון העיקרי נובע מעליית מחירים, שיצטרפו לעליות שכבר היו. החסכונות שהצטברו אצל משקי הבית בתקופת המגפה עשוי לסייע להתמודד עם העלייה במחירי הדלק, החשמל, המזון וכו'.

ארה"ב: האינפלציה ממשיכה "לברוח" מעלה

ציפיות האינפלציה הגלומות הגיבו בחדות לאירועים באוקראינה. הציפיות לשנתיים בארה"ב עלו מעל 4% ובאירופה לרמות של כ-3.0%-3.5%, כאשר הציפיות ל-10 שנים בגרמניה חצו לראשונה מאז 2011 את הרף של 2%. תחזיות האינפלציה של קונצנזוס החזאים של בלומברג עלו לא רק ל-2022, אלא גם ל-2023. קצב עליית המחירים שהשתקף במדדים השונים (PPI, CPI, PCE, מדדי מחירי היבוא) שהתפרסמו בארה"ב ובאירופה בשבוע שעבר מצביע על התגברות האינפלציה, לרוב מעל התחזיות. בסקר ציפיות האינפלציה של העסקים בארה"ב שעורכת שלוחת ה-FED באטלנטה מתפרסמים פעם ברבעון תשובות העסקים לגבי הגורמים שישפיעו לעלייה במחירי תוצרתם בשנה הקרובה. בסקר שערכה שלוחת ה-FED באטלנטה בחודש פברואר שיעור העסקים שצפויים להעלות מחירים בגלל התייקרות מחירי תשומות המשיך לעלות והגיע לשיא של כ-60%. כל אלה, לדברי כלכלני מיטב דש, מראים שהאינפלציה בארה"ב ממשיכה "לברוח" מה שמעלה את הסיכוי שה-FED יאלץ להעלות ריבית מעבר לציפיות הנוכחיות הקיימות בשוק.

האם המלחמה תשפיע על סוגיית הריבית? בשבוע שעבר, אומרים במיטב דש, נשמעו הערכות של החזאים ואף של כמה מבכירי הבנקים המרכזיים שלפיהן שבגלל סיכון להאטה בפעילות בעקבות המלחמה הבנקים המרכזיים ידחו או ימתנו עליות ריבית. להערכת מיטב דש, הערכות אלה לא יתממשו. להפך, אינפלציה גבוהה יותר בעקבות המלחמה אף עשויה לאלץ את הבנקים המרכזיים לזרז עליית ריבית. האירועים של שנות ה-70 ממחישים שהניסיון לסייע לצמיחה במחיר של ויתור על בלימת האינפלציה, שכבר הייתה גבוהה קודם והאיצה בעקבות זעזוע מעלייה במחירי הנפט, הסתיים גם באינפלציה גבוהה וגם בצמיחה נמוכה.

לדברי כלכלני מיטב דש, מקור דאגה אחר בעולם הוא סין, אשר ההתפתחויות בה היו שליליות ומגבירות סיכון להעמקת ההאטה בכלכלה: למרות מאמצי הממשל וצעדי הקלה במדיניות, נמשכת הרעה בענף הנדל"ן, כאשר עוד חברות מזהירות שלא יעמדו בהתחייבויות; האינדיקאטורים השוטפים המיידיים בסין בתחום התעשייה ממשיכים להיחלש, כפי דווח בסוף השבוע בבלומברג; המגפה שוב התפרצה בשלושה מוקדים במדינה; הרשויות חידשו התערבויות רגולטוריות בפעילות חברות הטכנולוגיה.

ישראל: מדד פברואר – 0.6%, הריבית – פלוס 1% בעוד שנה

אשר לישראל, אומרים במיטב דש כי סיכוני האינפלציה ממשיכים להתגבר, והם עדכנו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים ל-3.0%. תחזיתם למדד חודש פברואר עלתה ב-0.1% ל-0.6% בעקבות הציפייה להתייקרות מחירי הטיסות לחו"ל עם הסרת המגבלות ע"י הממשלה. גם התחזית למדד המחירים לחודש מרץ עלתה ב-0.1% ל-0.6% לאור העלייה הצפויה במחירי הדלק.

לדבריהם, הציפיות לעליית ריבית בנק ישראל, במיוחד לאחר הודעתו בשבוע שעבר, גרמו לירידה בציפיות האינפלציה, אך לדעתם בשלב זה, אין לכך הצדקה בגלל הסיבות הבאות: קיים סיכון סביר שגם בנק ישראל, כמו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם, נמצא "מאחורי העקום" ומתחיל להעלות ריבית מאוחר מדי; בשתי האפיזודות האחרונות של עליית ריבית בנק ישראל ב-2009-2011 וב-2005-2006 לא הייתה כמעט ירידה בציפיות האינפלציה לאורך תקופת עליית הריבית, למרות שאז התנאים תמכו יותר בירידה באינפלציה מאשר כעת; מחירי הסחורות עלו במונחים שקליים מתחילת השנה בשיעור חד, החל מ-13% במחיר החיטה ועד ל-45% במחיר הפחם. בחודש פברואר לבדו עלו מחירי הסחורות במונחים שקליים בשיעור בין 6% ל-13%; ציפיות האינפלציה הקצרות בישראל נמוכות משמעותית מהציפיות בארה"ב ובאירופה לאחר עלייה חדה בהן על רקע האירועים האחרונים.

האם השוק מגלם מספיק העלאות ריבית? לדברי כלכלני מיטב דש, בנק ישראל אותת בשבוע שעבר שהוא מתכוון להתחיל בעליית ריבית בחודשים הקרובים. בהתאם לכך הם עדכנו את התחזית לריבית בעוד שנה מעלה ל-1%. להערכתם, הריבית צפויה לעלות יותר מפעם אחת ב-2023, בייחוד לאור התגברות סיכוני אינפלציה בעקבות האירועים האחרונים.

מבחינת ישראל, השילוב של זינוק במחירי הנפט ביחד עם הפיחות המשמעותי לו אנו עדים בשקל מגביר את הסיכונים האינפלציוניים בישראל וצפוי להוביל לעדכונים כלפי מעלה בתחזיות החזאים. כך מעריכים הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות גיא בית אור, ומתן שטרית בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.

בהקשר זה, לדבריהם, לאחר דברי הנגיד פרופ' אמיר ירון לבלומברג כי עליית ריבית באפריל היא אפשרית – נראה כי בנק ישראל, בדומה לבנקים המרכזיים האחרים בעולם, מוצא את עצמו במלכוד. האם אפשר להעלות ריביות כאשר הסיכון הגיאו-פוליטי מכיוון רוסיה-אוקראינה מתממש? כרגע אין לנו תשובה ברורה. הבנקים המרכזיים יצטרכו לשקול את הפגיעה הצפויה לביקושים המצרפיים אל מול הזינוק הנוסף הצפוי באינפלציה העולמית.

לדברי בית אור ושטרית, תגובת המערב לפעולותיה של רוסיה צפויה להיות בצורה של החרפת הסנקציות הכלכליות על רוסיה ולאור העובדה שרוסיה היא אחת משלוש יצרניות הנפט הגדולות בעולם ומקור הגז העיקרי לאירופה – הסיכונים למחירי הנפט בפרט והאנרגיה בכלל ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה.

באשר לשוק האג"ח אומרים כלכלני פסגות כי נראה כי כמעט בכל תרחיש, למעט היפר-אינפלציה, תשואות האג"ח הארוכות צריכות לרדת באופן משמעותי. מעבר להערכותיהם כי האטה כלכלית במהלך החודשים הקרובים תוביל לעצירת מחזור העלאות הריבית מוקדם מהצפוי – כאשר ריבית הפד תגיע לשיאה ברמות של 1.25%-1.50% – נושא אוקראינה מהווה אתגר משמעותי למקבלי ההחלטות.

במקרה שהבנקים המרכזיים מחליטים להאט את קצב הצמצום לאור אי הוודאות הגיאו-פוליטית הגדולה והמשמעויות שלה לפעילות הכלכלית ולמחירים, ברור מה צריך לקרות – שוק האג"ח ייאלץ לתמחר מתווה העלאות ריבית מתון יותר, מה שיוביל לירידה בתשואות האג"ח. במקביל, בתרחיש שכזה, סביר כי ציפיות האינפלציה יעלו, הסנטימנט השלילי בשוק המניות עוד יעמיק באופן שיוביל לריצה לנכסים בטוחים – ושוק האג"ח הממשלתי בראשם.

במקרה שהבנקים המרכזיים ממשיכים כמתוכנן, אנו נמצאים בתרחיש בו התהליכים בשוק ההון והכלכלה צפוים להכביד על תשואות האג"ח הארוכות לאורך זמן כאשר הסיכון לפעילות הכלכלית רק יגבר והשווקים יגיעו להבנה זו מהר יותר. על כן, בתרחיש זה נראה את השתטחות העקום ואף התהפכות העקום קוראת מאוד מהר – העלאות הריבית יתמכו בעליית התשואות בחלקים הקצרים בינוניים מעבר לרמתם הנוכחית בעוד שהחלקים הארוכים יוכבדו משוקי המניות וההאטה הכלכלית.

בינתיים, הכאוס בשווקים מוביל גם לזינוק דרמטי בציפיות האינפלציה בארה"ב כאשר הציפיות לשנתיים כבר עוד רגע נוגעות ב-4.0%.

בנק מזרחי גובה את העמלה היקרה ביותר על ניהול חשבון עו"ש – 16 שקל בחודש, בנק דיסקונט הוא הזול ביותר – 10 שקלים בחודש. כך עולה מהדיווח התקופתי למחצית הראשונה של 2021 אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית, שהגיש המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, לוועדת הכלכלה של הכנסת. יצוין כי עמלות אלה נגבות על ניהול חשבון עו"ש ללא מסלול מוגדר, ובפיקוח על הבנקים ממליצים ללקוחות להצטרף למסלול עמלות בסיסי, הכולל עד 10 פעולות בערוץ הישיר (אינטרנט) ועד פעולה אחת על ידי פקיד בחודש, שמחירו מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 שקלים.

בנוסף ישנו גם מסלול עמלות מורחב הכולל עד 50 פעולות בערוץ הישיר ועד 10 פעולות מול פקיד, ותעריפיו נעים בין 20 ל-30 שקל בבנקים השונים.

מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי 60% מסך החשבונות משלמים פחות מ-10 שקלים בממוצע בחודש, 13% מהחשבונות כבר מצורפים לשירות המסלולים, ול-27% מוצע להצטרף לשירות.

לדברי הפיקוח על הבנקים, תקופת דוח זה אופיינה בחוסר ודאות גבוהה אשר השפיעה על הפעילות הבנקאית של הציבור. בתקופה זו נמשך משבר הקורונה וחל סגר שלישי עד מרץ 2021, אשר הביא לשינוי משמעותי בשגרת החיים של הציבור. בנוסף, חל מבצע "שומר חומות" בחודש מאי 2021, אשר השפיע על אזורים נרחבים במדינה. המציאות המשתנה באופן תדיר השפיעה על צריכת השירותים של הציבור, כפי שמשתקף בדוח זה.

להלן עיקרי הדוח:

•     במהלך המחצית הראשונה לשנת 2021 נמשכה מגמת הירידה ביחס סך ההכנסות מעמלות לנכסי המערכת הבנקאית. מגמת ירידה זו החלה לאחר הרפורמה בשנת 2008, ועד היום נרשמה ירידה בשיעור מצטבר של כ-45%. ירידה זו מיוחסת, בין היתר, למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח בנושאי עמלות מגוונים בשנים האחרונות. הירידה במחצית הראשונה בשנת 2021 ממשיכה מגמה זו, אך גם מושפעת במידה רבה ממשבר נגיף הקורונה אשר המשיך לתת את אותותיו בפעילות המשק ומשקי הבית בתקופה זו.
•     עיקר הסכום ששולם על ידי הציבור, יחידים ועסקים קטנים, על עמלות בנקאיות נובע מפעילות בניירות ערך (33%), ולאחריו עמלות בגין ניהול חשבון עובר ושב (19%), אשראי (16%) וכרטיסי חיוב (16%).
•     העלות הממוצעת של ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב לחשבון במחצית הראשונה בשנת 2021 עלתה בשיעור של כ-6% ביחס לעלות הממוצעת בשנת 2020 ועומדת על 23.8 שקל לחודש, וירדה בכ-11.5% ביחס לעלות ב-2019, טרם תקופת הקורונה, עת עמדה על 26.9 שקל. עלות זו מורכבת מ:

–  עלות ניהול העו"ש הסתכמה ב-10.7 שקל, ירידה של כ-5.5% בהשוואה ל-2020 הנובעת בעיקר מירידה של כ-35% בכמות פעולות של החזרת חיוב מסיבת "אין כיסוי מספיק". כמו כן, המשיכה מגמת המעבר לביצוע פעולות בדיגיטל, שתורמת גם היא להוזלת העלות. בעשור האחרון ירדה עלות ניהול העו"ש בכ-47%.

–  עלות כרטיסי חיוב הסתכמה ב-13.1 שקל, עלייה של כ-18% בהשוואה ל-2020. העלייה נבעה בעיקר מגידול בהכנסות מעמלות עסקאות ומשיכות במט"ח, זאת עקב חזרת המשק לשגרה מסוימת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד שבה פרץ משבר הקורונה.

לדברי המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, "אני שב וקורא לציבור לעשות שימוש בערוצים ישירים ובאמצעים דיגיטליים ולבחון את כדאיות שירות המסלולים עבורם, ובכך לחסוך בעלויות. בתוך כך הפיקוח דואג במגוון דרכים לאוכלוסיות שעלולות לגלות קשיים בתפעול אותם האמצעים הישירים, כדי לשמור על רמת שירות גבוהה גם עבורן. כמו כן, אני קורא לציבור להשוות את איכות ועלות השירותים בין הבנקים השונים, ובכלל זאת לעשות שימוש בדוח 'ת"ז הבנקאית' שצפוי להיות מוצג ללקוחות באתרי הבנקים ב-28 בפברואר. עוד ראוי לציין שלפני חודשים מספר הושקה המערכת שמאפשרת ניוד לקוחות בקלות ובנוחות, עליה שקד הפיקוח במשך תקופה ארוכה. המערכת עומדת כעת לרשות הלקוחות וביכולתה לסייע לקידום התחרות ורווחת הצרכן הבנקאי. בימים אלה בהם משבר נגיף הקורונה עדיין נותן את אותותיו, אני קורא למערכת הבנקאית לנקוט יתר רגישות, בפרט בעיסוק בנושאים צרכניים שהינם בלב הרגישות הציבורית, כדוגמת מחירי השירותים הבנקאיים".

מאז ימי הדוט קום, הרבה דברים עברו על האינטרנט ואחד החשובים בהם הוא הזדמנויות השקעה חדשות שלא היו אפשריות קודם לכן. אז מה היה לנו – מיליוני אתרים הוקמו, הרשתות החברתיות קמו, גוגל הפכה למהפכה בתחום חיפוש המידע. האינטרנט יצר מהפכה חובקת עולם, בתחום זמינות הידע והפצתו. אולם לצד הדמוקרטיזציה של המידע, בשני העשורים האחרונים יצר האינטרנט גם אין ספור הזדמנויות בתחום ההשקעות. לא לבעלי הון ועשירים בלבד.

השקעה במסחר מקוון

בעשרים השנים האחרונות גדל נפח המסחר המקוון, ללא הפסקה. כבר מזמן נשבר המחסום הפסיכולוגי שהפריע לביצוע רכישות מבלי לגעת או לממש את הסחורה. אנשים קונים כיום צעצועים, מכונית, כלי בית, מתנות, תכשיטים ואופנה והכל – אונליין. זה אך מתבקש שאנשים שרוצים להיכנס לעסקים או לבצע השקעות ישקלו להצטרף למגמה. רכישה של נכס דיגיטלי מסוג חנות מקוונת יכולה להתאים הן להשלמה של עסק קיים והן כעסק בפני עצמו. ניהול החנות יכול להיעשות על ידי עובד שכיר או בצורה עצמאית לחלוטין. ניתן להקים חנות מאפס, אולם רכישה של חנות קיימת מביאה עימה מוניטין קיים, טרפיק חזק (תנועת לקוחות), והערכה טובה של תזרים המזומנים הצפוי.

השקעות מבוססות בלוקציין

שנים לא מעטות שהמושג בלוקציין נמצא בכותרות. מדובר בדרך טכנולוגית ל"ייצור" של מטבעות דיגיטליים ואף לכריתת חוזים מאובטחים, ללא אפשרות של שכפול בלתי מורשה. בתחילה, המשוגעים לדבר כרו ביטקויין, אך כיום מרבית הפעילות נעשית בבורסות של מטבעות קריפטוגרפיים ואצל חלפנים מקוונים. לא רק מטבעות מסוג ביטקויין שעלו דרמטית מאז הושקו זמינים למכירה. נכסי בלוקציין אחרים הם אתריום ועוד שלל מטבעות שחלקם החלו כבדיחה (דוג קויין) אך הפכו להשקעה שמניבה תשואות עתק. המילה האחרונה בתחום היא non-fungible token כלומר – טוקנים מסוג NFT. טוקנים (אסימונים) אלה מייצגים בעלות על נכסים דיגיטליים שנמכרים בכסף רב. נכסים כאלה יכולים להיות צילומים דיגיטליים, תמונות, גיפים, מנגינות ועוד. רק נציין שכמו בבורסה, איש אינו יודע אם בשלב זה המגמה של נכסים מבוססי בלוקציין תמשיך לכיוון עליית מחירים או שמדובר במגמת הפוכה.

גיוס בשיטת מימון המונים

רוצים להרים מיזם ואין לכם דרך לממן אותו בעצמכם? האינטרנט הביא לצמיחה של דרך מימון חדשה, לכל איש עסקים או יזם. שיטת מימון ההמונים, שמתנהלת על פני פלטפורמות שונות בעברית או בשפות אחרות, מאפשרת להציג לציבור רעיונות עסקיים בעלי ערך חברתי. מטרתו של היזם היא להרוויח. ואכן אפשר להרוויח לא מעט, אך בדרך גם משתפים את הציבור בהצלחה. בבסיס הרעיון נמצא הכוח של ההמונים, שיהיו מוכנים לממן רעיונות או מיזמים בתמורה לקבלת תמורה מסוימת. לדוגמא, אם המטרה היא לפתח גדג'ט טכנולוגי מעניין, התורמים למיזם יהיו מהראשונים שיקבלו גדג'ט (ללא תשלום נוסף) ולעיתים יזכו גם בתמורות נוספות עבור ההשתתפות.

הלוואות חברתיות – השקעה חברתית מסוג אחר

שוק האשראי בישראל לא פוסח על האינטרנט, וכיום כל אחד יכול להפוך לבנקאי ולהלוות כסף לאנשים שרוצים הלוואה. השקעה מהסוג הזה נעשית באמצעות פלטפורמה מקצועית או אפליקציה. הפלטפורמה מקבלת מהציבור הרחב בקשות להלוואות ומעניקה דירוג של רמת סיכון לכל הלוואה. חלק מהבקשות לא מאושרות וחלק יאושרו בריבית על פי רמת הסיכון. ככלל, הריבית ללווים יותר נמוכה בהשוואה לריבית הבנקאית. מצד שני, משקיעים שיש בידם כסף מפקידים אותו דרך הפלטפורמה ונהנים מתשואה סולידית אך הרבה יותר גבוהה ביחס לתוכניות חיסכון בבנק. הכסף מועבר ללווים, על פי רמת סיכון מועדפת שהמשקיע מגדיר. בהתאם לכך, מוגדרת התשואה (הריבית), שיקבל כל משקיע עבור השקעתו.

האם מתווכים בעסקאות של ניירות ערך נחשבים כמציעים ניירות ערך ועל כן כפופים לחוק ניירות ערך? האם שימוש בנתונים פומביים לצורך שיווק השקעה עשוי להיחשב כהצעה של ניירות ערך?

רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה, נדרשה לשתי הסוגיות האלה אשר עלו במהלך עבודתה השוטפת, במסגרתה מבצעת הרשות ביקורות במיזמים הפונים למשקיעים פוטנציאליים בהצעה להשקעת כספים, אשר לא פנו לקבלת היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך.

על פי סעיף 15, אסור לבצע הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

סוגיה נוספת שעמדה לפתחה של הרשות היתה מתי השקעות בפרויקטי נדל"ן עשויות להיחשב להשקעות בניירות ערך. על כך השיבה הרשות מוקדם יותר החודש (פברואר 2022) כאשר קבעה כי גם רכישת דירה עם רישום בטאבו עשויה להיחשב כנייר ערך.

וכעת לעמדתה בשתי הסוגיות שלעיל:

לדברי הרשות, בחלק מהמיזמים שנבדקו על ידיה נמצא כי בהצעת ומכירת ניירות הערך לציבור אשר מחייבות פרסום תשקיף היו מעורבים גופים שפעלו כמתווכים בלבד בשיווק ההשקעות במיזמים העסקיים, בלי שהיתה להם מעורבות בפעילות המיזמים או בניהולם. מעורבות זו העלתה את השאלה אם יש לראות בהם כמי שמציעים ניירות ערך ועל כן כפופים להוראות סעיף 15 לחוק.

גם מתווכים בעסקאות ני"ע ייחשבו כמציעים

עמדת הרשות בסוגיה זו היא שפעילות "תיווך" מסוג זה אינה מוציאה את הגורם המתווך בין משקיעים מהציבור למיזם העסקי מגדר תחולת סעיף 15 לחוק. לדבריה, סעיף 15 קובע כי כל מי שמציע ניירות ערך לציבור כפוף לתחולת החוק. החוק אינו מכיר במעמד של "מתווך" ככזה המעניק פטור מתחולתו. נהפוך הוא, ככל שגורם כלשהו מבקש להציע לציבור ניירות ערך של תאגיד כלשהו מוטלת עליו, מכוח החוק, החובה לפרסם תשקיף של התאגיד המנפיק עבור אותם משקיעים. היות המציע – המבצע את פעולות השיווק של ניירות הערך בגדר "מתווך" אינה מעלה או מורידה לעניין החובות המוטלות עליו על פי חוק ניירות ערך.

פרסום נתונים כספיים לצורך שיווק נחשב לאסור על פי החוק

 באשר לסוגיה האם שימוש בנתונים פומביים לצורך שיווק השקעה עשוי להיחשב כהצעה של ניירות ערך, אומרת הרשות כי נחשפה לפרקטיקה לפיה מיזמים המבקשים לגייס משקיעים מהציבור מפרסמים בכלי תקשורת ובעיקר במדיה החברתית "פרסום כללי" על ההצעה ופרטיה תוך שהם מבקשים לחסות תחת חריג הפרסום הכללי הקבוע בסעיף 15 לחוק. עם זאת, לדברי הרשות, במסגרת "הפרסום הכללי" לציבור נמסרים על ידם נתונים כספיים המתפרסמים באופן פומבי במקורות שונים. נתונים אלה מתייחסים לאופי ההשקעה המוצעת ומוצגים באופן המרמז על התוצאות הצפויות של ההשקעה במיזם המגייס. לשם המחשה מציינת הרשות את הדוגמאות הבאות:

א. גופים שמפרסמים את שיעור התשואה הממוצע לטענתם על בסיס מקורות פומביים כלשהם מהשקעת נדל"ן בשכונה או בעיר בה מצוי פרויקט נדל"ן המשווק על ידי אותו גוף.

ב. גופים שנתנו סקירה אובייקטיבית לכאורה על שיעורי הריבית הממוצעת להלוואות בנייה או גישור, לצד שיעורי ריבית מהלוואות המשמשות לצרכים אחרים.

ג. גופים שציינו טווח של תשואות פוטנציאליות מפעילות מהסוג המוצע על ידם.

הכללתם של נתונים כספיים מעין אלה העלתה את השאלה אם הם נחשבים בגדר חריג "הפרסום הכללי" הקבוע בסעיף 15 לחוק.

עמדת הרשות בסוגיה זו היא שפרסומים של נתונים כספיים אובייקטיביים לכאורה שמרמזים על התוצאות הכספיות הפוטנציאליות של השקעה משווקת אינם נכללים בחריג "הפרסום הכללי" אף אם מדובר בנתונים חיצוניים לפעילות המיזם.

לדברי הרשות, עמדה זו מבוססת על חריג "הפרסום הכללי" הקבוע בסעיף 15, שאוסר לפרסם נתונים כספיים. איסור מפורש זה מעיד על חשיבותם של נתונים כספיים במסגרת הצעה של ניירות ערך. על כן, פרסומים שמטרתם לעקוף הוראה זו, לא יכולים לחסות תחת פטור הפרסום הכללי.

בקרוב נוכל לצפות בכלי רכב אוטונומיים מתנייעים על כבישי הארץ. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את פקודת התעבורה, העוסקת בהפעלת רכב עצמאי (אוטונומי) ורכב בעל עצמאות מותנית, בישיבה בהשתתפות שרת התחבורה, ח"כ מרב מיכאלי. הצעת החוק נועדה לייצר תשתית חוקית לניסויים בכלי רכב אוטונומיים, שתאפשר ניסוי בשימוש ברכבים למטרות ציבוריות כמו הסעת נוסעים, נסיעות שיתופיות, משלוחים ועוד.

בדיונים הקודמים שקיימה הוועדה בהצעה הסביר סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, כי הרכב העצמאי הוא מנוע-צמיחה כלכלי ו-640 חברות הזנק בישראל כבר עוסקות בנושא. שאיפת המשרד היא אפס תאונות דרכים, הקטנת פליטות והורדת הגודש בכבישים – ולכל אלו ניתן מענה ברכב העצמאי, כאשר בעשור הקרוב כלי רכב אלו ישמשו בעיקר להסעה ציבורית ופחות לרכב פרטי. פלור ציין כי אם החקיקה תאושר בקרוב סופית במליאה ניתן יהיה להתחיל בניסוי כבר במחצית השנייה של השנה.

עם זאת, בתחילת הכנת ההצעה התברר כי משרד התחבורה יידרש להתקין תקנות רבות, שאם לא תתוקנה בזמן הדבר עלול לעכב את היישום. בעקבות זאת התקבלה הצעתו של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, לפיה מרבית ההסדרים הנדרשים בתקנות יובאו כבר כעת כתוספת להצעת החוק.

בנוסף, במהלך הישיבות הקודמות התקבלה הצעתו של יו"ר הוועדה מיכאל ביטון, לפיה מספר כלי הרכב המשתתפים בניסוי יעלה מ-400, כפי שהציע משרד התחבורה בתחילה, ל-500. במהלך הדיונים אושרו הסדרים רבים נוספים שנועדו לאפשר התמודדות עם סוגיות של בטיחות, ביטחון, הגנה על מערכות מידע והגנה על הפרטיות.

שרת התחבורה מרב מיכאלי, שהשתתפה בדיון בוועדה, התייחסה לשינויים ואמרה כי בתחילת כהונתה היו עליה לחצים להכניס את ההצעה לחוק ההסדרים, אך היא סירבה כי חשבה שבהצעה הזו צריך לדון "כמו שצריך". היא הוסיפה כי היא שמחה על כך ואמרה כי ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות בעולם שתאפשר לרכבים אוטונומיים לנוע בכבישים. עוד ציינה השרה כי חשוב שהניסוי יערך לא רק במרכז, אלא במרקמי חיים שונים, בצפון, בדרום, בנגב ובגליל וכינתה זאת "פריצת דרך מרגשת".

היו"ר ביטון אמר גם הוא כי המשרד צריך להיות גאה בכך שהוא מוביל את הקדמה ונמצא בחזית העולם בבדיקת טכנולוגיות חדשות. הוא הוסיף כי ישראל היא פורצת דרך בעולם העסקי, ועכשיו תהייה פורצת דרך גם בשימוש בטכנולוגיה לצרכים ציבוריים. הוא הוסיף כי אישור ההצעה מביא בשורה לחברה הישראלית, ואמר כי עכשיו תועבר ההצעה לאישור במליאת הכנסת ויש לקוות שזה לא ייתקע.

מי יכול להגיש תביעה נגד הצבא? ומתי צריך להגיש אותה? כשאנחנו מדברים על צה"ל – צבא ההגנה של מדינת ישראל – אנחנו מרגישים שכל מה שאנחנו יכולים לעשות מול הגוף הזה זה לשרת בו, להתגייס אליו או להשתחרר ממנו. אבל בילוי של שנתיים וחצי שלוש בתוך גוף צה"לי חזק, לא דמוקרטי ולפעמים אף דורסני – יכול להוליד נזקים פיזיים ונפשיים. נזקים אלה יכולים להתגלות בזמן השירות או כשמסיימים את השירות, ומדובר בקשיים שלא קל להתמודד עמם.

חיילים וחיילות שמשרתים או שירתו בצה"ל, עלולים להתמודד עם המצבים האלו גם כשהם נמצאים בזמן השירות או כמה שנים לאחר השחרור, כשהם מגלים עד כמה ישפיע עליהם השירות הצבאי לרעה וגרם להם לנזק. מדובר בנכות נפשית או פיזית, בהלם קרב, ובשאר תרחישים.

אומנם לא כולם יודעים זאת, אבל מי שנפגע בצה"ל, החל מפגיעה פיזית פגיעה נפשית: יכול להגיש תביעה נגד הצבא.

אז כיצד מגישים תביעה כזאת?

תביעה נגד הצבא מגישים כאשר אתם יודעים שיש לכם עילה לעשות זאת. אם תוכלו להוכיח כי ישנו קשר בין הנזק הפיזי או הרפואי והנפשי שנגרם לכם – לבין משהו שהתרחש בשירות, החל מפעולה שהשתבשה וגרמה לנכות עד פעולת האיבה שהובילה לפציעה ומקרים של פציעה או פגיעה אפילו על ידי החיילים. במקרים כאלה ואחרים תוכלו כנראה להגיש תביעה.

אבל כדי לדעת האם ישנה עילה, חשוב לפנות לאנשים שמבינים כיצד תוכלו להגיש את התביעה נגד משרד הביטחון ומהם סיכויי ההצלחה שלכם במידה ותגישו אותה.

אנשי מקצוע שתצטרכו בהגשת תביעה נגד הצבא הם עורכי דין צבאיים שמגיעים מתוך המערכת, יודעים כיצד להתנהל בה ויכולים לייעץ לכם ולספק לכם את כל המידע הדרוש להגשת התביעה.

כיום יותר מתמיד יכולים חיילים וחיילות להגיש תביעות מול צה"ל ומול משרד הביטחון ובכך להתמודד עם נזקים שנגרמו להם. ההתמודדות נעשית פעמים רבות על ידי קבלת סכומי פיצויים שעוזרים להמשך החיים.

אז אם אתם רוצים לקבל פיצוי על איזה שהוא נזק שנגרם לכם במהלך השירות – כדאי לעשות זאת בליווי עורך דין צבאי שיוכל לעזור לכם להבין מה הן הזכויות שלכם ומה היא הדרך הנכונה ביותר למצות אותן.

חברת "דן" תחשמל את כל צי האוטובוסים שלה עד סוף העשור ותנקוט צעדים להגברת ההתייעלות והתחרות בתחבורה הציבורית. זאת, במסגרת הארכת הסכם ההפעלה של חברת "דן" בחמש שנים נוספות.

ההסכם הקודם שהיה אמור להסתיים בשנת 2025, הוארך בחמש שנים נוספות, במטרה להבטיח את יציבות השירות במהלך עבודות התשתית הנרחבות, המתבצעות במטרופולין ויימשכו עד סוף העשור.

הארכת ההסכם היא חלק מתוכנית החומש הממשלתית להתמודדות עם הגודש בתנועה, באמצעות צירי העדפה בלעדיים והגברת תדירות השירות. בקרוב יפורסם מכרז להפעלת כ-15% מהיקף הפעילות בדרום גוש דן, שיכלול גם קווים שיועברו מאגד והוספה משמעותית של קווי שירות ישירים ומהירים למוקדי ביקוש ברחבי המטרופולין. הזכיין החדש לאשכול דרום גוש דן יתחיל לפעול בראשית 2024.

ההסכם המעודכן כולל התחייבות של חברת דן לשיפור משמעותי ברמת השירות לנוסעים בתחבורה הציבורית, כולל עמידה בלוחות זמנים, שיפור המידע לציבור והפעלת מרכז ניהול תחבורה ציבורית בזמן אמת. חברת דן תמשיך גם בתהליכי התייעלות, לרבות פרישת עובדים, שינוי מבני והנפקה לציבור או הכנסת משקיעים זרים, כך שבתום ההסכם החברה תוכל להתמודד בשוק תחרותי ללא מגבלות והעדפות.

ההסכם המעודכן הוא צעד ענק ליישום מדיניות הממשלה, למעבר לאנרגיה ירוקה ונקייה בתחבורה הציבורית. חברת דן התחייבה לחשמל את כל צי האוטובוסים שלה, המונה כ-1,000 כלי רכב, ולהקים תשתית חשמול וטעינה עבורם עד סוף העשור.

כיום נעים במטרופולין גוש דן עשרות בודדות של אוטובוסים חשמליים ובתוך פחות משנתיים, יגיע מספרם ל-400 אוטובוסים שיתרמו להפחתה דרסטית של רמות הרעש וזיהום האוויר בעיר.

יעד נוסף של ההסכם הוא הגברת התחרותיות. על פי ההסכם המעודכן, יוצאו כל קווי השירות של דן למכרזי הפעלה עד שנת 2030. לפחות 30% מהקווים יופעלו על ידי זכיינים פרטיים עד שנת 2028.

משרד התחבורה הודיע כי על מנת להבטיח את השירות הטוב ביותר לנוסעי ונוסעות הרכבת הקלה של גוש דן, הוא יאפשר לכל המפעילים להשתתף במכרזי ההפעלה ויסיר את הגבלת ההשתתפות על חברת דן. אם דן תזכה באחד ממכרזי אלה, יוצאו קווי אוטובוסים נוספים למכרז.

במטרה לעודד את החברה לפעול להגדלת מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית, הוגדל מעתה התמריץ המשולם לחברה בגין כל נוסע, במקום לבסס את הסבסוד על עלות לק"מ, ללא קשר למספר הנוסעים.

לדברי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי, "לאורך ההיסטוריה של המשרד התרגלו לגזור סרטים של כבישים ומחלפים חדשים, והנה עברנו לגזור סרטים של תחבורה ציבורית חדשה – האוטובוס המפרקי החשמלי הראשון בגוש דן שנכנס לפעילות במסגרת הסכם דן. כל מי שחיה וחי בגוש דן וגם מחוצה לו מבינים שאנחנו בנקודת האל חזור, אם אנחנו רוצות ורוצים לצאת מהפקק אנחנו חייבות וחייבים לעלות על האוטובוס. חתמנו היום הסכם שמבין שישראל חייבת להיגמל מכלי הרכב הפרטי, הסכם שמאיץ ומכניס להילוך גבוה מאוד את שיפור השירות, את חשמול האוטובוסים בגוש דן ואת הדור הבא של התחבורה הציבורית שלנו שתופעל על ידי נהגים ונהגות מצוינים. נהגים מרוצים יתנו שירות לנוסעות ונוסעים מרוצים וזאת מטרה לא פחות חשובה של ההסכם הזה. אנחנו נפעל לתת אופק תעסוקתי ולגייס עוד נהגות ונהגים תוך שדרוג מעמדם, התנאים והשכר. זאת אחריות שלקחתי על עצמי עם כניסתי למשרד ואני סמוכה ובטוחה ששר האוצר ומשרד האוצר שהם שותפינו להסכם הזה יצטרפו אלי גם במהלך הזה".

מספר דורשי העבודה במשק נמצא בירידה ומתקרב מאוד להיקפים שנרשמו ערב המשבר. כך עולה מדוח "דופק שוק העבודה" שמפרסם שירות תעסוקה. על פי הנתונים, בינואר עמד מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה על 168.8 אלף, קרוב מאוד ל-164 אלף שהיו רשומים בפברואר 2020, ולמעשה מדובר במספר הנמוך ביותר מאז פרץ המשבר. בשירות התעסוקה מציינים כי אף שהמספר מצוי בירידה ביחס לדצמבר, מדובר בירידה בהיקף נמוך יותר מאלו שנרשמו בחודשים שקדמו לדצמבר.

מצטרפים חדשים לעומת מסיימי זכאות לדמי אבטלה – ינואר 2022

במהלך חודש ינואר נרשמו 29,323 דורשי עבודה חדשים בסך הכל, לרבות מחדשי רישום. מנגד, מספר דורשי העבודה שסיימו את זכאותם וירדו מהרישום בשירות התעסוקה בינואר עמד על 39,472. בשירות התעסוקה מדווחים כי מספרם של מסיימי הזכאות צפוי לרדת בחודשים הקרובים, זאת כתוצאה ממיצוי תקופת הזכאות. מנגד, מעריכים בשירות התעסוקה, כי מספר הנרשמים החדשים בחודשים הבאים צפוי להיות בהיקפים דומים לאלו שנרשמו בינואר ובדצמבר, ואפשר שאף למעלה מכך.

עוד עולה מהנתונים כי נרשמה ירידה משמעותית יותר בקרב תובעי האבטלה ביחס לחודש הקודם, לעומת ירידה קלה בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. מאז היציאה מהסגר השלישי ירד מספר תובעי האבטלה מ-698 אלף ל-88.1 אלף בינואר 2022. מנגד, מאז הפסקת הזכאות לדמי אבטלה נרשמה עלייה עקבית במספר תובעי הבטחת ההכנסה, אם כי בין דצמבר לינואר נרשמה ירידה של 3.7 אלף אך היא נמוכה בהשוואה לזו שנרשמה בקרב תובעי האבטלה. יתר על כן, מספר תובעי הבטחת ההכנסה בינואר 2022 גבוה בכ-20% ממספרם בינואר 2020.

מספר תובעי האבטלה השוהים בחל"ת ירד בינואר לרמתו הנמוכה ביותר מאז פרץ המשבר ועמד על 6.8 אלף בלבד, אם כי המספר והשיעור עודם גבוהים מאלו שאפיינו את התקופה שקדמה לפרוץ המשבר.

על כל משרה פנויה בינואר התמודדו 1.2 דורשי עבודה בלבד, הנתון הנמוך ביותר מאז 2009. בעוד בינואר 2021 התחרו על כל משרה פנויה במשק 11.7 דורשי עבודה, הרי שבינואר התמודדו רק 1.2 דורשי עבודה. מדובר ביחס הטוב ביותר שנרשם בישראל מאז 2009, וכמו כן טוב בהרבה מזה שנרשם ערב המשבר שאז עמד על 1.7.

מבחינת ההתפלגות הגילאית, מראה הדוח של שירות התעסוקה כי שיעור הצעירים  בקרב דורשי העבודה הפעילים בינואר גבוה יותר ממה שהיה לפני המשבר, אך עדיין נמוך משמעותית ממה שהיה ברוב שלבי המשבר. מבחינה מגדרית, נשים מוסיפות להיות רוב בקרב דורשי העבודה, אם כי בשיעור נמוך במקצת ממה שהיה לפני המשבר. מבחינה מגזרית, במספרים מוחלטים נרשמה בינואר ירידה במספר דורשי העבודה בכל המגזרים – יהודים שאינם חרדים, יהודים חרדים, ערבים ואחרים. אולם חשוב להדגיש, כי לאורך החודשים האחרונים שיעורם של הערבים בקרב דורשי העבודה גבוה משמעותית משיעורם קודם למשבר, כאשר שיעורם בינואר 2022 גבוה ב-4.5 נקודות האחוז משיעורם בינואר 2020. יצוין, כי העלייה בשיעורם מתכתבת עם שיעורם הגבוה יחסית בקרב מקבלי הבטחת ההכנסה. כך או כך, שיעור ירידה משמעותי יחסית, אם כי לא גבוה לכשעצמו, נרשם בקרב האוכלוסייה החרדית (0.2 נקודות האחוז, כאשר בינואר 2022 שיעורם בקרב דורשי העבודה הוא בדיוק כפי שיעורם ערב המשבר).