רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון יממנו הקמת מחשב קוונטי ראשון למדינת ישראל בתקציב של כ-200 מיליון שקל. זאת במסגרת התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטים.

יכולת חישוב קוונטי תניח את התשתית הטכנולוגית לאקו-סיסטם ישראלי שיוביל את פיתוחי העתיד בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, ההנדסה והמדע.

ההשקעה במחשב הקוונטי תנותב לשני מסלולים מקבילים ומשלימים: רשות החדשנות תתמקד בפיתוח ובניית תשתית מחשוב קוונטי להרצת חישובים בצורה ישירה או דרך גישה לענן בעיקר למטרות אופטימיזציה או לשיפור מרכיבים שונים במחשוב קוונטי. התשתית תאפשר בדיקה של אלגוריתמים קיימים, והיא תהיה זמינה לביצוע מחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה, אך לא תכלול מתקני ייצור (Fabless). בתחילת הדרך ייתכן שימוש חלקי בטכנולוגיה מחו"ל לצורך הקמת והפעלת התשתית. בהמשך ישולבו בתשתית זו מעבדים וטכנולוגיות קוונטיות מפיתוח ישראלי.

מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון תקים מרכז יכולות קוונטי לאומי שירכז סביבו אקו-סיסטם ישראלי לבניית יכולת כחול-לבן. המרכז ישתף פעולה עם האקדמיה, התעשייה ועם כלל גופי תל"ם ויעסוק בשלל השכבות בפיתוח המעבד הקוונטי, הכוללים את היבטי החומרה, הבקרה, האופטימיזציה, האלגוריתמיקה, ההתממשקות ועוד. זאת במטרה להגיע לפיתוח מחשב קוונטי מלא.

מחשב קוונטי, בניגוד למחשב קלאסי, מבוסס על שיטת עיבוד מידע מתקדמת, המבוססת על תופעות ממכניקת הקוונטים ומאפשרת  עיבוד בו זמני של מספר מצבים עצום. בעיבוד קוונטי ניתן לקצר משמעותית את זמני החישוב ועל כן הוא מהווה קפיצה של ממש ביכולת החישובית.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, "יכולת המיחשוב הקוונטי היא טכנולוגיה שהתעשייה הישראלית לא יכולה להתעלם ממנה. על התעשייה לפתח ידע וגישה לתשתיות שבהם היא תוכל לפתח מנועי צמיחה באותן פעילויות שבהן היא תשכיל להוביל".

לדברי ראש מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר דני גולד, "המיחשוב הקוונטי, על כלל רבדיו, מסתמן כמרכיב עתידי חשוב לביטחון המדינה ועליונותה הטכנולוגית. התנעת המהלך במסגרת התוכנית הלאומית מהווה צעד משמעותי לביסוס עצמאות ישראלית בתחום זה".

אם לא נראה שינוי בקרוב במתיחות בין רוסיה לאוקראינה, מחיר הדלק עלול להגיע אל רף 7 שקלים לליטר. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות עפר קליין.

לדבריהם, ההודעה של הממשל בארה"ב שפלישה רוסית לאוקראינה ממש מעבר לפינה, המשיכה להקפיץ את מחיר הנפט והחיטה ותרמה להתחזקות הדולר בעולם. אם פלישה אכן תתרחש, אספקת הנפט והחיטה בעולם תיפגע והמחירים ימשיכו ויעלו. הבנקים המרכזיים יתקשו לעצור את מגמת הצמצום, נוכח האינפלציה הגבוהה מלכתחילה, והדולר צפוי להתחזק לאור נהירה של משקיעים ל"נכסים בטוחים".

נכון לעכשיו, למרות המתיחות, בהראל לא נותנים כרגע הסתברות גבוהה למלחמה מלאה על רקע העלות הכבדה והקושי להשיג ממנה הישג משמעותי, אך עם זאת לדבריהם אי אפשר להתעלם מהעלייה בסיכון, ועצם האיום, אם יימשך, ישפיע כאמור על הכיס שלנו.

באשר לאינפלציה בארה"ב אומרים כלכלני הראל כי זו הפתיעה כלפי מעלה בינואר ועלתה ל-7.5%. בעקבות זאת השווקים מתמחרים שהבנק המרכזי יעלה את הריבית בכמעט 1.5 נקודות אחוז עוד השנה. למרות זאת, בהראל לא סבורים שהבנק המרכזי יסיים את תוכנית הרכישות לפני המועד המתוכנן (בעוד כשבועיים), או יקדים את העלאת הריבית לפני הישיבה המתוכננת בעוד 4 שבועות, דבר שעלול לשדר לחץ מיותר לשווקים.

באשר לתמונת המצב המקומית, אומרים בהראל כי קופת המדינה התחילה חזק את 2022, כאשר הכנסות המדינה ממסים בינואר המשיכו להפתיע לחיוב ועמדו על כ-47 מיליארד שקל, שיא חודשי שגבוה ב-10 מיליארד שקל בהשוואה לשיא הקודם. הגירעון כאחוז מהתוצר ירד בחדות ל-3.3% (לעומת 4.5% בדצמבר).

עודף שיא של כ-18.5 מיליארד שקל  בתקציב הממשלה בתחילת שנה לצד המזומנים הרבים שבידי הממשלה יובילו להערכת כלכלני הראל בחודשים  הקרובים לצמצום הנפקות אג"ח ממשלתיות (גם כאשר לוקחים בחשבון את העלייה בגיוסים ברבעון האחרון השנה כתחליף למיועדות). במקביל כמובן עולה האפשרות של הרחבת הצעדים הפיסקאליים של הממשלה.

בישראל – צפי לשתי העלאות ריבית ב-2022

ביום שני האחרון של ינואר תתפרסם החלטת הריבית הראשונה לשנת 2022 ובהראל צופים שהיא תישאר ללא שינוי. השאלה המרכזית היא האם בדומה לשאר הבנקים המרכזיים בעולם בנק ישראל יאותת על כך שהצעד הבא שלו יהיה למעלה עוד השנה או שהוא יחזור על כך שהוא יהיה סבלני. להערכתם, להמשך השיפור בשוק העבודה יהיה חלק חשוב בהחלטת הבנק. נתוני סקר כוח האדם למחצית השנייה של ינואר הראו ירידה נוספת בשיעור האבטלה הרחבה ל‑5.5%, לצד סקר מגמות בעסקים לינואר שהראה שהאומיקרון לא פגע באופטימיות החברות (מלבד המלונאות), ויותר חברות רואות אינפלציה של מעל 3% השנה. על כן הם צופים שבנק ישראל יעלה את הריבית פעמיים במחצית השנייה של השנה.

יותר מ-77 אלף יחידות דיור בכל רחבי הארץ ישווקו במסגרת תוכנית השיווק השנתית (במכרזים פומביים בלבד) של רשות מקרקעי ישראל לשנת 2022. התוכנית שפרסמה רמ"י כוללת מכרזים בהם משווקת קרקע לבנייה של מעל 30 יח“ד והיא כוללת גם שיווק במסלול דיור להשכרת ארוכת טווח. כמו כן, התוכנית אינה כוללת מכרזים שפורסמו לפני שנת 2022 ועדיין לא נסגרו.

על פי התוכנית, הכי הרבה יחידות דיור ישווקו במרכז הארץ – 19,053. לאחר מכן ברשימה נמצאת חיפה עם 18,177 יחידות דיור, דרום הארץ – 15,620 יחידות דיור, ירושלים – 13,315 יחידות דיור, צפון הארץ – 5,781 יחידות דיור ולבסוף תל אביב עם 5,199 יחידות דיור.

יש לציין כי בתוך הנתון של חיפה ותל אביב נכללות יחידות דיור לשיווק בערים ויישובים נוספים, ולא רק בשתי הערים עצמן. כך למשל בין היישובים שנכללים בנתון יחידות הדיור בחיפה נמצאים בין היתר שלומי, הקריות, פרדס חנה ואור עקיבא. בנתון יחידות הדיור לשיווק בתל אביב נכללות בין היתר גם הרצליה, חולון, רמת גן ובת ים.

מבחינת ערים ספציפיות נציין למשל כי בחיפה ישווקו 1,000 יחידות דיור, בראשון לציון ישווקו 2,000 יחידות דיור, בירושלים כ-1,500, בבאר שבע – כ-1,900 ובתל אביב פחות מ-1,000 יחידות דיור.

בחודש מארס 2022 יהפכו בדיקות התקן לבנייה ירוקה למחייבות במסגרת חוק התכנון והבנייה. בהתאם לזאת, מבנה שיעמוד בדרישות התקן הישראלי 5281 לבנייה ירוקה, יקבל את האישור שעבר הסמכה כמבנה ירוק. עד כה היישובים והרשויות בפורום ה-15 (15 הערים העצמאיות בישראל שאינן מקבלות מענקים מהממשלה, מחיפה ועד באר שבע) יישמו את התקן באופן וולונטרי ובעוד כחודשיים יחויבו יתר הרשויות לעמוד בתקנים המחמירים.

לאחרונה, הרשויות המקומיות החברות בפורום ה-15 דרשו להחיל את דרישות התקן לבנייה ירוקה גם על יתר המבנים, כלומר על מבני ציבור, מבני חינוך ומשרדים ללא קשר לגודלם. בעקבות כך, החליטה מעבדות איזוטסט להשיק רשמית את "אות הבניין הירוק".

מדובר באות פיזי, אשר יוצב בכניסה למבנים שיעברו את ההסמכה הירוקה ויעיד על כך שהמבנה עומד בדרישות התקן הישראלי 5281 לבנייה ירוקה. "אות הבניין הירוק" יותאם לדרישות המחמירות של פורום ה-15 לעמידה בדרישות התקן הירוק בכלל המבנים שיידרשו לכך.

לדברי מנכ"ל מעבדות איזוטסט, גל דאי, "ההתמודדות עם משבר האקלים מתחילה ביישומו של תקן הבנייה הירוקה. לא פחות מ-40% מפליטות גזי החממה נובעים מבנייני מגורים. אנו גאים להשיק רשמית את אות הבניין הירוק כחלק מעידוד הקיימות והעמידה בדרישות התקן הישראלי המחמיר 5281, אשר נועד להיטיב עם הסביבה ולמען בריאות טובה יותר עבור הדיירים".

כרטיסי ביקור הם כלי מרכזי בערכה של כל בעל מקצוע. הם דרך להציג את עצמך, את החברה שלך ואת השירותים שלך ללקוחות פוטנציאליים. בעידן הדיגיטלי, כרטיסי הביקור התפתחו מקארדסטוק פיזי לגרסאות דיגיטליות. כרטיס הביקור הדיגיטלי הוא דרך עבורך להציג את הכישורים והמומחיות שלך בצורה מרתקת שתקל על אנשים לזכור אותך.

כרטיסי ביקור דיגיטליים

כרטיסי ביקור דיגיטליים הם גם חסכוניים יותר מאלה המסורתיים אשר ניתן להתאים אישית עם אפשרויות התאמה אישית כמו גודל, צבע, סגנון גופן ועוד! כרטיס ביקור דיגיטלי הוא ייצוג דיגיטלי של המותג האישי שלך. זה לא רק פיסת נייר עם פרטי הקשר שלך, זה הביטוי של הזהות המקצועית שלך. כרטיסי ביקור דיגיטליים נועדו להיות ניתנים לשימוש בפלטפורמות שונות ובהקשרים שונים. הם נוצרים באמצעות תוכנות כגון Adobe Illustrator ו-Photoshop. או דרך חברת ניו דיגיטל שיוצרת עבורכם את הכרטיס ביקור הדיגיטלי.

כרטיסי ביקור קיימים כבר הרבה זמן, אבל זה כבר לא רק על הכרטיס הפיזי. כרטיסי ביקור הם כעת דיגיטליים ואנשים משתמשים בהם כדי לשתף מידע עם עמיתיהם ולקוחותיהם. כרטיסי ביקור דיגיטליים הופכים פופולריים יותר מכיוון שניתן לשתף אותם בקלות במדיה חברתית ובפלטפורמות אחרות. הם גם פחות יקרים לייצור, מה שאומר שחברות לא צריכות להוציא עליהם הרבה כסף. השימוש בכרטיסי ביקור דיגיטליים גדל משמעותית בשנים האחרונות, מה שאומר שיש הרבה הזדמנויות לעסקים לנצל את הכלים הללו.

כרטיסי ביקור דיגיטליים הם דרך להציג את התמונה והמותג שלך במרחב דיגיטלי. חשוב שיהיה לך אחד, במיוחד אם אתה עומד לפגוש אנשים חדשים או ליצור נטוורקינג.

ישנם סוגים רבים ושונים של כרטיסי ביקור דיגיטליים:

• כרטיס כתובת אתר
• כרטיס חתימה באימייל
• כרטיס פרופיל מדיה חברתית
• כרטיס סמל אפליקציה

כרטיסי ביקור הם הכלי החשוב ביותר לשיווק דיגיטלי. הם הרושם הראשוני שאתה עושה על מישהו. חשוב שיהיה לך כרטיס ביקור המשקף את התדמית המקצועית שלך. כרטיסי ביקור הודפסו ונשלחו באופן מסורתי בדואר, אך עם הופעת הדפוס הדיגיטלי וכלים מקוונים כמו Canva, חלה עלייה בעסקים שבוחרים בכרטיסי ביקור דיגיטליים. כרטיסי ביקור דיגיטליים הופכים פופולריים מכיוון שניתן להתאים אותם בקלות ולהדפיס אותם בעלות נמוכה.

ניתן למצוא תבניות כרטיס ביקור דיגיטלי גם באינטרנט, מה שמקל על יצירת כרטיס ביקור מותאם אישית מבלי להקדיש שעות ליצירת אחד מאפס. במדריך זה, נסקור כיצד תוכל ליצור כרטיס ביקור דיגיטלי משלך באמצעות Canva או תוכנה דומה אחרת כרטיס ביקור דיגיטלי הוא ייצוג דיגיטלי של הזהות המקצועית שלך. אתה יכול להשתמש בו כדי לשתף את הפרטים האישיים שלך, כמו גם את החברה שאתה מייצג.

כרטיסי ביקור דיגיטליים משמשים לעתים קרובות כדי לשפר את המיתוג האישי ולהציג את העבודה העדכנית ביותר של אדם או חברה. הם עוזרים לך לבנות נוכחות מקוונת מקצועית יותר ולוודא שהמותג שלך תמיד מעודכן. ניתן לשתף כרטיס ביקור דיגיטלי    בקלות בפלטפורמות מדיה חברתית כמו לינקדאין, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. זה גם מציע דרך נוחה לאסוף פרטי קשר מאנשים המעוניינים לדעת יותר עליך ועל עבודתך

אושרה סופית תוכנית המתאר למתחם הבורסה ברמת גן. התוכנית קובעת מדיניות וכלים להתחדשות מתחם הבורסה המשלב בתוכו בניינים ומגדלים חדשים לצד מבנים ותיקים עם תמהיל שימושים של משרדים, מסחר, מגורים, מלונאות מעונות סטודנטים ושטחי ציבור. כעת, עם אישור התוכנית על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב,  ניתן יהיה לקדם תוכניות מפורטות מכוחה.

התוכנית מאפשרת הקמת 1,750 יחידות דיור, 1,500 חדרי מלון, 400 יחידות דיור לטובת דיור מוגן, 500 חדרי מעונות סטודנטים ועד 3 מיליון מ"ר עבור שטחי תעסוקה ו-200,000 מ"ר עבור שטחי מסחר.

במרכז המתחם ייקבעו בתוכניות מפורטות שני מרכזים ציבוריים משמעותיים לטובת תרבות וספורט בהיקף של 8,000-10,000 מ"ר כל אחד, וזאת מתוך כוונה להפוך את הבורסה למוקד של פעילויות תרבות וספורט לצד מרכז עסקים ראשי במטרופולין.

בחלקה הצפון מערבי של הבורסה מתוכנן להיבנות מוסד חינוכי לצד מגדלי תעסוקה בהיקף שטח של 7200 מ"ר.

כמו כן, במסגרת התוכנית נקבעו הנחיות לשיפור ושדרוג המרחב הציבורי, לרבות נטיעות של עצי צל ושינוי חתך הרחוב, בהעדפה  ליצירת שבילי אופניים וצירי הולכי רגל  אשר יקשרו את מתחם הבורסה לאזורים הסובבים אותו, וזאת לצד החובה בהקמת חזיתות מסחריות לאורך הרחובות במטרה להפוך את האזור למקום מזמין להולכי רגל וידידותי  למשתמש, ומתוך מגמה לעודד את הפעילות המסחרית במתחם מעבר לשעות העבודה של המשרדים.

מתחם הבורסה נקבע כאזור לתוספת זכויות בנייה, אזור בו ניתן בתכניות מפורטות להגדיל את זכויות הבנייה מזכויות  בסיסיות לזכויות מרביות וזאת בכפוף לביצוע תועלת ציבורית שתהיה מחוץ למתחם הבורסה שמוגדרת  בתכנית לשימור, חיזוק והתחדשות עירונית. מדובר בכלי תכנוני חשוב המאפשר לרשות המקומית לשמר בניינים ברחבי העיר, לחזק  מבנים  או להביא להתחדשות של מתחמים מבלי שיהיו לנטל על הקופה הציבורית.

בהיבט התחבורתי, היות ומתחם הבורסה גובל ברחוב ז'בוטינסקי המשורת היטב על ידי תחבורה ציבורית וכן ממוקמות בו תחנות רכבת קלה של הקו האדום והמתחם סמוך לתחנת רכבת כבדה, נקבע בתוכנית כי תקן החניה לרכב יהיה מצומצם, וזאת במטרה לעודד שימוש באמצעי התחבורה הציבורית השונים ובנוסף שימוש ברכב דו גלגלי ואופניים. בנוסף, מתחת לדרכים הציבוריות במתחם ניתן יהיה להקים חניונים ציבוריים מתוך מטרה לתת מענה גם לאמצעי תחבורה של הרכב הפרטי ומתוך כוונה לאגם חניות.

התוכנית כוללת גם התייחסות למבנים היסטוריים בתחום התוכנית וקובעת הנחיות לבחינה כוללת של מתחם המלטשות הישן.

מתחם הבורסה ששטחו 343 דונם תחום בין שלושה צירים מרכזיים, דרך ז'בוטינסקי מדרום, דרך אבא הלל ממזרח ורחוב ביאליק מצפון ודרך איילון ממערב היה בתחילה לאזור לתעשייה זעירה ומלאכה כשהקמת מגדל שמשון באמצע שנות השישים היה לסנונית הראשונה להתפתחותו כאזור תעסוקה וכבורסת יהלומים. במשך השנים נבנו במתחם מגדלי משרדים נוספים ובשנת 2017 החל תהליך של פיתוח הרחובות המרכזיים לטובת הולכי הרגל.

כ-56 אלף דירות חדשות נמכרו בשנת 2021 בישראל. כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על זינוק של 37% לעומת הנתון בשנת 2020, שבה נמכרו כ-40 אלף דירות.

בלמ"ס מציינים גם את הכמות המבוקשת לדירות חדשות, אשר עמדה ב-2021 על כ-70,500 דירות, עלייה של 27.6% לעומת שנת 2020.

על פי נתוני למ"ס, כשליש מכלל הדירות החדשות שנמכרו במהלך 2021 מתרכז ביישובים תל אביב-יפו (4,111 דירות, עלייה של 35% לעומת 2020), אשקלון (4,070 דירות, עלייה של 51% לעומת 2020), ירושלים (2,848 דירות), רמת גן (2,464 דירות), ובת ים  (2,057 דירות).

בין היישובים שבהם נרשמה עלייה ניכרת משנת 2020 ל-2021 במספר הדירות שנמכרו נמצאים בת ים, אור עקיבא, מודיעין-מכבים-רעות, גבעת שמואל ובני ברק.

בבית שמש ובקרית גת נצפתה ירידה במספר הדירות שנמכרו בין 2020 ל-2021.

מגמת העלייה באינפלציה בארה"ב נמשכה גם בינואר, עם עלייה של 0.6% במדד הכללי ובאינפלציה הבסיסית, שהובילה לקצבים שנתיים של 7.5% ו-6%, בהתאמה. תמהיל האינפלציה בארה"ב כבר אינו משקף רק את השפעות המשבר (סחורות, שרשרת אספקה ופתיחת המשק) אלא ממשיך לבטא התרחבות של עליות המחירים לעבר ענפי השירותים. כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) בסקירת מאקרו  שפרסם. לדבריו, בהתחשב בכך שהנתונים האחרונים משוק העבודה הצביעו על האצה בשכר, התפתחות שצפויה לתמוך בהמשך עלייה באינפלציית השירותים, הרי שהדגש מבחינת המדיניות המוניטרית יהיה להוביל להקשחת התנאים הפיננסיים כולל לחץ על מחירי הסחורות, מאחר שירידה באינפלציית השירותים היא תהליך ממושך יותר.

לדברי כלכלני אי.בי.אי, שני ימי המסחר האחרונים בשבע החולף התאפיינו בירידות חדות במדדי המניות המובילים בארה"ב, תחילה בהשפעת המשך העלייה המהירה בציפיות להעלאת הריבית (בעקבות מדד ינואר) ולאחר מכן על רקע ההרעה במישור הגיאו-פוליטי בעקבות החשש למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. התגברות הלחצים האינפלציוניים בארה"ב הובילה לעליית תשואות לאורך העקום, אך העלייה בסיכון הגיאו-פוליטי תורגמה ל-risk off, כלומר לירידה בנכסי הסיכון ולריצה לחוף מבטחים והובילה להתחזקות של הדולר בעולם ולירידת תשואות באיגרות החוב הארוכות בארה"ב, כך שהן נותרו בסיכום שבועי כמעט ללא שינוי.

לעומת זאת, אפיק הסחורות התנהג באופן חלקי בלבד בדומה לאירועי risk-off בעבר, כלומר עם ירידה במחירי המתכות התעשייתיות (אינדיקטור לצמיחה), וזאת לעומת עלייה במחירי הנפט והסחורות החקלאיות, הנובעת מהמשקל הגבוה של רוסיה ואוקראינה בשווקים אלו. המשך העלייה במחירי הסחורות, ובפרט בנפט ובחקלאיות, מגביר את הקושי בהתמודדות עם העלייה בסביבת האינפלציה בעולם. אמנם עלייה זו, בפרט בנפט, מהווה מעין מס על הצרכן ופוגעת בהכנסה הפנויה ולכן מהווה גורם ממתן לצמיחה, אך על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה, הדבר מוביל להמשך עלייה בציפיות לאינפלציה למרות שהגורם לעליית המחירים הוא שלילי בבסיסו.

עליית מדרגה נוספת בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב

ההאצה באינפלציה הובילה לעליית מדרגה נוספת בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, והחוזים על ריבית ה-FED עברו לתמחר בימים האחרונים העלאה מצטברת של כ-150 נ"ב עד לסוף השנה, לריבית של 1.5%-1.75%, כלומר עלייה של כ-25 נ"ב ביחס לתמחור בסוף השבוע הקודם. מבחינת החלטת הריבית הקרובה במרץ, התמחור ממשיך לגלם הסתברות חלקית להעלאה של 50 נ"ב, ונראה כי השווקים ממתינים לאיתותים ברורים יותר מצד חברי ה-FED, על רקע חילוקי הדעות בין הדוברים האחרונים. באי.בי.אי מעריכים כי תמונת המצב הנוכחית, הכוללת סביבת אינפלציה גבוהה ותנאים פיננסיים שעדיין נוחים, תוביל את ה-FED להקשיח את הטון בתקופה הקרובה, כדי לבלום עלייה נוספת בציפיות לאינפלציה, שרק תרחיק אותו עוד יותר מהשגת היעד.

לעומת התגברות הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, הציפיות באירופה נותרו כמעט ללא שינוי, וזאת בין היתר בהשפעת המסרים המרגיעים מצד יו"רית הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, בכיוון של צמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית כדי שלא לפגוע בהתאוששות של כלכלת הגוש.

גם בישראל השינוי בציפיות להעלאת הריבית (בשוק הבין בנקאי) היה מתון יחסית, לאחר ההתבטאות של המשנה לנגיד אנדרו אביר, בדבר סבלנות מצד הבנק בכל הנוגע לשינוי בריבית, התבטאות שכיוונה לצנן את הציפיות להעלאת ריבית רק בשל כך שקצב האינפלציה השנתי יחרוג בחודשים הקרובים מעל לגבול העליון של היעד (3%).

המשק הישראלי המשיך לצמוח בשנת 2021 למרות משבר הקורונה. זאת בעזרת מבצע התחסנות האוכלוסייה ובתמיכת המדיניות הפיסקלית והמוניטרית. עם זאת, לפי תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל הפעילות במשק תגיע לסביבה שהייתה צפויה לפני המשבר רק אחרי 2023. כך עולה מדוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי שמפרסם בנק ישראל.

עוד אומרים מחברי הדוח כי מחירי הנכסים הפיננסיים בישראל המשיכו לעלות. מדדי תמחור מראים כי הפער בין מחירי הנכסים הפיננסיים לרווחי החברות גדול יותר מאשר בעבר.

ההסתברות לירידת מחירי הדירות נמוכה

הדוח מתייחס באופן מיוחד למחירי הדירות בישראל. על פי הממצאים, מחירי הדירות עלו במהלך משבר הקורונה בקצב גבוה מזה של עליית מחירי השכירות, והעלייה אף הואצה בחודשים האחרונים. עם זאת, אומרים בבנק ישראל כי עליית מחירי הדירות היא תופעה בינלאומית וכי קצב העלייה בישראל נמוך מן הממוצע במדינות ה-OECD. לדברי כלכלני הבנק, ההסתברות לירידת מחירים בטווח הקצר נראית כעת נמוכה, עקב עליית הביקוש ולנוכח רמה יציבה של התחלות בנייה והאטה מסוימת בסיומי הבנייה; עליית מחירי הקרקעות במכרזי רשות מקרקעי ישראל עלולה לפעול לעלייתם של מחירי הדירות בשנים קרובות.

בהתאם לזאת, ביצועי המשכנתאות בשנת 2021 היו גבוהים בהסתכלות היסטורית, בהתאם לרמה גבוהה של העסקאות בשוק הדיור, אומרים בבנק ישראל. לעומת הגידול המהיר של יתרת החוב לדיור, יתרת החוב שלא לדיור גדלה במתינות לאחר ירידה חדה בשנת 2020 בעיצומו של משבר הקורונה, אך גידולה הואץ בחודשים האחרונים.

נכון לסוף נובמבר 2021 טרם חודשו התשלומים במלואם בכ-9% מהמשכנתאות שנדחו וב-1% מהאשראי שלא לדיור. איכות סך האשראי למשקי הבית טובה מאשר בתקופה שלפני המשבר.

יותר משכנתאות נלקחו בצמוד להלוואה נוספת

התייחסות מיוחדת נמצאת בדוח היציבות לשימוש בהלוואות צרכניות בסמוך למימון רכישת דירה. על רקע העלייה בביצועי המשכנתאות בחנו כלכלני הבנק את השימוש בהלוואות אלה ("הלוואות לכל מטרה") ואת ההשפעה שלהן על יחסי המינוף של נוטלי משכנתאות חדשות בישראל. נמצא שלפחות 15% מהמשכנתאות החדשות שניתנו בין ספטמבר 2017 ליוני 2021 נלקחו יחד עם הלוואה צרכנית משלימה מבנק או מחברת כרטיסי אשראי. בנוסף נמצא שכמחצית מההלוואות המשלימות היו בשיעור של מעל 5% משווי הדירה הנרכשת. לדברי כלכלני הבנק, לתופעה זו יכולות להיות השפעות רגולטוריות דרך השפעתן על יחס המינוף-בפועל של נוטל המשכנתא, על רמת הסיכון של המשכנתא וכן על חישוב משקל נכסי הסיכון של הבנק וריתוק ההון שלו לצורך עמידה בדרישות הלימות ההון.

מחירי השכירות צפויים לעלות

בבנק ישראל מציינים כי עליית מחירי הדירות מאז פרוץ משבר הקורונה הייתה מהירה הרבה יותר מעליית מחירי השכירות. התפתחות זו של מחירי הדירות ביחס למחירי השכירות מעלה את השאלה אם הפער בין עליית מחירי הדירות לעליית מחירי השכירות יכול להתקיים לאורך זמן. לדברי כלכלני בנק ישראל, פער זה יכול להצטמצם כתוצאה מירידת מחירי הדירות או כתוצאה מעליית מחירי השכירות. עליית מחירי השכירות נראית כתרחיש סביר בטווח הקצר – תוצאה של התפתחות הביקוש וההיצע: ראשית, על רקע סיום התוכנית "מחיר למשתכן" וכתוצאה מכך שתוכנית "מחיר מטרה 1.2" מציעה הנחה מצומצמת יותר (עד 300 אלף שקל בלבד), עליית מחירי הדירות תרחיק מרכישת דירה משקי בית שאין באפשרותם לצבור הון עצמי מספיק ו/או לעמוד בתשלומי משכנתה, ובכך תעלה את הביקוש לשכירות; שנית, כתוצאה מהתפתחות לא אחידה של מחירי הדירות ומחירי השכירות, התשואה השוטפת על דירות להשקעה נמוכה יחסית, במיוחד באזורי הביקוש, שבהם עלו מחירי הדירות בקצב מהיר. שוק השכירות המוסדי לטווח ארוך עדיין אינו מפותח דיו בישראל, למרות התעוררותו לאחרונה, שפירותיה יבשילו רק בעוד כמה שנים.

באשר לחוב של המגזר העסקי, מציינים בבנק ישראל כי הוא  גדל במהירות ב-12 החודשים האחרונים, בעיקר זה של ענף הנדל"ן. החוב ביחס לתוצר גדל בשנה האחרונה, אולם הוא עדיין נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות ועומד על 73.26%. לדברי בנק ישראל, חוב משקי הבית בישראל נמוך בהשוואה לעולם.

הגופים הפיננסיים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שמרו על יציבות בתקופת הדוח, והם נהנים מיחסי הון איתנים, תוך שהשוק מעריך את הסיכון שלהם כנמוך מאוד.

הסיכונים העיקריים: עליית האינפלציה, ירידת מחירי נכסים חדה וגל תחלואה נוסף

אשר לעולם אומרים בבנק ישראל כי התנאים הפיננסיים ברוב מדינות העולם אמנם נותרו מרחיבים, אך בקרב משקיעים ישנם עדיין חששות להאטה של קצב ההתאוששות, בעיקר במשקים המתפתחים, וכן להתמשכות של האינפלציה העולמית.

בבנק ישראל מסמנים כתרחישי סיכון עיקריים לכלכלה הגלובלית את הסיכון לעלייה של רמת האינפלציה, הסיכון לירידה חדה של מחירי הנכסים הפיננסיים והסיכון לגל תחלואה חדש ומשמעותי בגלל נגיף הקורונה.

דוח היציבות של בנק ישראל כולל התייחסות להיבטים כלכליים נוספים שחלקם פורסמו בנפרד מבעוד מועד. כך למשל התייחסות לעלייה בפעילותם של נותני אשראי חוץ בנקאיים ולהתרכזותם בענף הנדל"ן (להרחבה – ראו כאן); והתייחסות לשוק הקריפטו המקומי, שגם בו ניכרת עלייה בפעילות, אך עדיין מדובר בשוק קטן יחסית למערכת הפיננסית הגלובלית, פלטפורמות למסחר בנכסי קריפטו עדיין לא שולבו בשווקים הפיננסיים המסורתיים בישראל, והחשיפה הישירה של המוסדות הפיננסיים בישראל לשוק זה מוגבלת מאוד (להרחבה – ראו כאן).

אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את התיקון המוצע לחוק, שעל פיו מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השלב הבא הוא אישור הצעת החוק בכנסת (מהו מדד תשומות הבנייה – ראו כאן)

השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)

מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה  משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

כאשר רוכשים דירה, לרוב לא משלמים את כל התמורה בתשלום אחד, אלא התשלומים נפרסים, וכל תשלום מוצמד למדד תשומות הבנייה שמשתנה כאמור בהתאם למחירי הרכיבים בו. כלומר, ככל שהמדד גבוה יותר,  כך מחיר הדירה עולה, אף על פי שמחיר הקרקע אינו מושפע מעליית שאר רכיבי המדד. כשמדובר על מחירי דירות של מיליוני שקלים, המחיר עולה בצורה משמעותית.

על פי הצעת החוק, רק חלק מיתרת החוב יוצמד למדד כשהחלק שיוצמד יהיה סכום השווה למכפלה של 5,500 שקל כפול שטח הדירה. 5,500 שקל הם העלות הממוצעת המקובלת לבנייה למטר רבוע בישראל. ככל שהקונה יחויב רק בחלק מהתשלום, הסכום יחושב באופן יחסי.

אם תאושר ההצעה בכנסת, משמעותה היא למעשה הוזלה של מחירי הדירות, אם כי ההערכות הן שקבלנים וחברות בנייה פשוט יעלו  את מחיריהן כדי לפחות על הירידה הצפויה.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

שחקנית חדשה בשוק הסיבים הסיטונאי: קבוצת התקשורת פרטנר, בראשות המנכ"ל אבי צבי, תאפשר לספקיות תקשורת להציע לצרכנים שירותים במודל סיטונאי על בסיס תשתית הסיבים האופטיים שלה. זאת לאחר שהגיעה לפרישה משמעותית של תשתית הסיבים בכל רחבי הארץ, המאפשרת מהירות גלישה גבוהה ועוצמתית.

עד כה, החברות היחידות שאפשרו לספקיות תקשורת להשתמש בתשתיות הסיבים שלהן הן בזק ו-IBC.

בעבות הצעד, החברה חתמה לאחרונה על הסכמים ראשונים עם הספקיות 099 ו-ITC, והסכמים נוספים צפויים להיחתם בהמשך.

מהלך זה של פרטנר מגיע כחלק מאסטרטגיה מתמשכת של החברה להיות קבוצת התקשורת המובילה בישראל, המספקת תשתיות ושירותים. פרטנר תציע לספקיות מחירים תחרותיים ביחס למחירים בשוק, ובכך למעשה צפויה להגדיל את ההיצע ולהוזיל לצרכן הסופי את העלות החודשית. כלומר, צרכן יוכל עתה להתחבר לסיבים של פרטנר גם דרך הצעות של חברות מתחרות.

על פי נתוניה לרבעון השלישי של 2021, פרטנר פרשה תשתית סיבים עצמאית ליותר מכ-660 אלף משקי בית בכל רחבי הארץ, לרבות בפריפריה וביישובים צמודי קרקע. החברה צופה כי עד סוף שנת 2022 היא תגיע לכמיליון משקי בית מחוברים. מספר מנויי הסיבים של החברה עומד על למעלה מכ-200 אלף משקי בית.

רק לאחרונה הודיעה פרטנר על שתי עסקאות משמעותיות בתחום הסיבים. הראשונה היא הסכם מול חברת IBC כך שפרטנר תוכל, במסלול ההפוך, להציע שירותים על בסיס התשתית של IBC. השנייה היא הרחבת הפרישה של תשתית הסיבים בישראל במטרה לספק למפעילות תקשורת בינלאומיות גישה ותמסורת בין המזרח הרחוק ומדינות המפרץ לאירופה ובכך לאפשר חלופה בת קיימא לחיבורים הקיימים כיום דרך תעלת סואץ.

לאחר שנים רבות שבהן יעד האינפלציה של מדינת ישראל לא השתנה, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית עליה הודיע נגיד בנק ישראל לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם (מהי אינפלציה – ראו כאן).

יעד האינפלציה הנוכחי עומד על 1%-3% בשנה.

בהתאם לזאת כעת, בנק ישראל מזמין את הציבור הישראלי – ארגונים, אנשי אקדמיה, חברות ואנשים פרטיים – להגיש חוות דעת בנושא. חוות הדעת צריכה להתמקד ביתרונות ובחסרונות של יעד האינפלציה הנוכחי ביחס לתנאי המשק בישראל, ובהתאמות אפשריות שונות כדוגמת טווח אחר, יעד נקודתי  במקום טווח, יעד מקסימלי בלבד, מדד מחירים אחר, וכיו"ב.

חוק בנק ישראל מגדיר את מטרתו הראשונה של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים. וכך נכתב על כך באתר בנק ישראל: "השמירה על ערך הכסף חשובה להשגת יציבות ואיתנות כלכלית, וליצירת התנאים הדרושים לצמיחה מתמשכת של התוצר והתעסוקה. ערך הכסף משקף את המחירים שאנו נדרשים לשלם עבור סחורות ושירותים. עליית מחירים – אינפלציה – היא ירידה של ערך הכסף, כך שהוא קונה פחות מוצרים. תהליך אינפלציוני יוצר אי-ודאות לגבי ערך הכסף בעתיד, וכתוצאה מכך הפרטים והיחידות הכלכליות משקיעים זמן ומשאבים בפעילות פיננסית שמטרתה להתגונן בפני השחיקה בערך הכסף ואי הוודאות  – פעילות המתבטאת בירידת היעילות והפריון ומרחיקה את המשק ממיצוי פוטנציאל הייצור שלו. אי הוודאות לגבי ערך הכסף שיתקבל בעתיד פוגעת גם בכדאיותן של השקעות, מרתיעה מהשקעות לטווח ארוך ומעלה את פרמיות הסיכון שדורשים המשקיעים והחוסכים. אינפלציה גבוהה פוגעת גם בדירוג האשראי של המשק, ובכך מייקרת ומפחיתה את האשראי הניתן לו".

יעד יציבות המחירים עצמו אינו מוגדר בחוק, אלא נקבע בהחלטת ממשלה בהתייעצות עם הנגיד. בשנת 2000 הממשלה החליטה שהחל משנת 2003 היעד יוגדר כתחום של עליית מחירים שבין 1% ל-3% בשנה. שיעור עליית המחירים נמדד על פי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחינת יעד האינפלציה היא תהליך מקובל בבנקים מרכזיים בעולם. תהליך כזה הסתיים לאחרונה בבנק הפדרלי של ארה"ב, בבנק המרכזי האירופי ובבנק המרכזי של קנדה. יודגש, כי התהליך כולו מתבצע בראייה ארוכת טווח; התהליך החל בתקופה בה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית, והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים בהם קצב האינפלציה התגבר. אולם, ההחלטות שיתקבלו בבנק ישראל בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים.

במסגרת התהליך, בנק ישראל מבצע מזה זמן מספר עבודות מחקר, אשר עתידות לצאת לאור במהלך שנת 2022 במסגרת ספר שבנק ישראל יערוך ויפרסם. עבודות אלו נידונו בכנס שערך בנק ישראל בשיתוף כלכלנים בכירים מהארץ והעולם. בנוסף, הבנק קיים כנס מחקרי בינלאומי, בשיתוף ה-CEPR, בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה, כלכלנים מובילים  מהארץ והעולם, ונגידי  הבנקים המרכזיים של שבדיה, שווייץ וצ'כיה, ונשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק. שלבים נוספים של התהליך יפורסמו בהמשך.