טוב, זכיתם בדירה במחיר למשתכן. זו התחלה טובה. מדובר על הנחה אמיתית, למרות שכאשר מדובר בפריפריה, ההנחה הזו כבר לא משמעותית. במרכז יש הנחה מרשימה (עדיין), אבל במרכז אין הרבה דירות שמשווקות דרך מחיר למשתכן.

בכל מקרה, שלב א '- שלב הזכייה.

בשלב ב' אתם מרימים טלפון לקבלן, והוא שואל אתכם – "מה אתם רוצים ממני בכלל? אין לי עוד אישור לכלום . אני בשלב שקיבלתי הודעה על זכייה בקרקע, אבל אין תוכנית אין כלום".

 טוב, לפחות זכיתם, משהו כמו חצי שנה אחרי, אתם מקבלים מהקבלן הודעה להגיע, ואז מוסרים לכם את המידע על הדירה שקיבלתם –  האם  זה מה שרציתם – כיווני אוויר, דירה ראשונה? לא בטוח. יש הרבה ביטולים.

אבל נהיה אופטימים . קיבלתם דירת חלומות. אתם מעוניינים בה. עברה כבר חצי שנה אולי שנה מהזכייה. לאן הולכים מכאן? ובכן, עקרונית, הבנייה של כל פרויקט על ידי הקבלן שזכה במכרז במחיר למשתכן, תחומה בפרק זמן המוגדר מראש (בהתאם למכרז שפרסמה המדינה, שכלל גם אבני דרך המחייבות את הקבלן עד קבלת טופס 4/ טופס אכלוס). אם הקבלן לא יעמוד בדד ליין, אז ניתן לחלט לו את הערבות (נקבע עקרונית לפי 66 שקל למ"ר של פרויקט). אבל מן הסתם בשלב הבסיסי יגידו לו – "נונונו, תזדרז".

אבל רגע – בעיה. הקבלן התחייב למועד סים הבנייה. יש הבדל בין מועד סיו הבנייה ומועד מסירת הדירות לרוכשים. תאריך המסירה של הדירות נקבע בהסכמי המכר שחותמים הקבלנים מול הזכאים. בחלק גדול מחוזי המכר בכלל ובמחיר למשתכן בפרט, תאריך מסירת הדירות לרוכש מאוחר בחודשים לא מעטים ביחס לסיום הבנייה.

הסיבה היא שהיזמי והקבלנים רוצים ללכת על בטוח. למה להם להתחייב לתאריך לחוץ, ואז לא לעמוד בו? הם מלכתחילה מספקים תאירך מאוחר בידיעה שיעמדו בו, ולא יצטרכו לשלם קנסות על איחור.

מעבר לכך, קבלן שזכה במכרז יכול לפנות למשרד השיכון או לרשות מקרקעי ישראל ולבקש ארכה באם יש סיבות טובות, וכך להאירך את משך הבנייה. בפועל,  משך הבנייה על פי חוזי מחיר למשתכן עומד על  20 חודשים, אלא שבמקרים מסוימים זה כבר עלה ל-36 חודשים בגלל סיבות אוביקטיביות. הגדלת משך הבנייה תפסה רוכשים רבים לא מוכנים. וחשוב לזכור – לא מדובר בחריגה מתנאי המכרז, אלא פשוט שינוי תנאי המכרז.

הבעיה שהרוכשים במקרים רבים, ימצאו את עצמם מקבלים את הדירה רק לאחר 4 שנים מהזכייה. האם זה ריאלי? 4 שנים של המתנה. מעבר לכך, מדובר בתקופה ארוכה שבה הם יצטרכו לגור בשכירות – כלומר יהיו להם הוצאות כפולות – משכנתא שכבר התחילו לשלם על הדירה החדשה לצד שכירות על הדירה שבה הם מתגוררים.

  במשרד השיכון הסבירו כי בין קבלת טופס 4 לבין אכלוס הדירות בפועל יש פער זמנים. פער הזמנים הזה יכול להיות ממושך מכיוון שיש תהליכים שקשורים  לצורך לקבל אישורים שונים ופעולות שונות לרבות חיבור הדירות לחשמל – תהליך שמסתבר לוקח זמן ממושך, אפילו חודשים.

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת

מחיר למשתכן – חצי הכוס הריקה 

משכנתא במחיר למשתכן 

מדד המחירים לצרכן במאי עלה -0.5%

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5% במאי 2018, בהשוואה לאפריל 2018, והגיע לרמת מדד של 101.2 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-0.5% והגיע לרמת מדד של 100.9 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.3% והגיע לרמת מדד של 101.1 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.7% והגיע לרמת מדד של 100.5 נקודות.

מחשבון מדד המחירים

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים 9.7%, הלבשה והנעלה 7.1% ותרבות ובידור 1.1%.

ירידת מחיר נרשמה במיוחד בסעיף המזון שירד ב-0.6%.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.1%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2018 לעומת מאי 2017) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.4%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.1%.

מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלו בחודש מאי 2018 ב-0.3%, כל אחד. מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.5%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין פברואר 2018 – מאי 2018, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-1.8%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-1.2%.

מדד מחירי מזון ירד ב-.6%.

הוזלו במיוחד: מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (8.1%), קרקרים שונים (6.6%), שמנת (4.3%), סירופים ומייפל (3.8%), עופות (3.4%), גבינה (3.2%), בירה לבנה (2.5%), גלידות (2.0%), חלב (1.9%), שימורי דגים (1.7%), תרכיזים וסירופים (1.6%), חלבה לסוגיה (1.3%), קמח (1.2%), דגן ומוצרי דגן (1.2%), לחם (1.1%), שמנים (1.1%), סוכריות וממתקים שונים (1.1%), קפה שחור (1.1%) ואטריות, ספגטי וכדומה (אחוז אחד).

התייקרו במיוחד: בשר חזיר (4.8%), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (3.8%), דבש (3.3%), מיצי פירות טבעיים (2.8%), עוגיות וביסקוויטים (2.2%), מיונז (1.7%), סלטים מוכנים (1.6%), ופלים (1.3%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (1.3%), בשר בקר קפוא (אחוז אחד) ומלח (אחוז אחד).

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-7.4%.

מדד מחירי פירות טריים עלה ב-17.2% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.7%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.7%, לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-0.5%.

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: אבטיח (81.7% לעומת אוגוסט 2017), משמש (54.6% לעומת יוני 2017), ענבים (47.3% לעומת נובמבר 2017), אפרסקים ונקטרינות (27.3% לעומת אוקטובר 2017), תפוזים (8.5%), אגסים (6.4%), לימונים (5.5%), תפוחי עץ (5.2%), פומלה (4.2%), קיווי (3.8%), אבוקדו (3.5%) ואשכוליות (1.8%). הוזל במיוחד: מלון (23.4%).

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: ארטישוק (32.2%), שומר (24.5%), קולורבי (17.3%), עגבניות (15.9%), כרוב (14.5%), חצילים (7.7%), פלפלים (7.0%), כרובית (6.9%), קישואים (5.7%), שום (4.4%), גזר (3.0%), דלעת ודלורית (2.5%), ברוקולי (1.6%) וירק עלים (1.3%).

הוזלו במיוחד: קלחי תירס (15.1%), שעועית טרייה (9.4%), תפוחי אדמה ובטטות (2.3%), פטריות טריות (1.8%) וצנון וצנונית (1.1%).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: זיתים (3.0%), ירקות קפואים (2.2%), מלפפונים כבושים (1.6%), פירות משומרים (1.5%), שקדים (1.3%) ובוטנים (1.1%).

הוזלו במיוחד: ירקות משומרים (1.8%), אגוזים ופיסטוקים (1.5%) ופירות יבשים (1.1%).

מחשבון מדד המחירים

דיור

מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים נותר ללא שינוי, לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מאי 2018 נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש אפריל 2018. שיעור השינוי מבטא את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2018 – מאי 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מרץ 2018 – אפריל 2018.

תחזוקת הדירה

מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%.

התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (3.6%), אמצעי ניקוי אחרים, כגון: מגבות נייר וצמר פלדה (3.1%), חומרי כביסה אחרים, כגון: סבון כביסה ומרכך כביסה (1.9%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (1.9%) ושירותי צביעה וסיוד (1.1%).

ריהוט וציוד לבית

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.2%.

הוזלו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (2.9%), כלי עזר למטבח (2.7%), סירים, מחבתות ותבניות (2.6%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (2.4%), אגרטל (2.3%), צלחות (2.1%), סכו"ם (2.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (2.1%), ספריה/כוננית לספרים (1.8%) וחפצי קישוט לבית (1.1%).

התייקרו במיוחד: שידות (3.4%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (1.7%), כלים חד פעמיים (1.5%) וכסאות (1.3%).

הלבשה והנעלה

מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-7.1%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-1.7%.

מדד מחירי הלבשה עלה ב-7.0% ומדד מחירי הנעלה עלה ב-8.0%.

יצוין כי החודש, מדדי המחירים של הלבשה והנעלת הקיץ, מתקבלים על ידי השוואת מחירי מאי 2018 לעומת מחירי מאי 2017. בנוסף, מדדי המחירים של פריטי הלבשה והנעלה כלל שנתיים מתקבלים על ידי השוואת מחירי מאי 2018 לעומת מחירי דצמבר 2017. עם זאת, שיעורי השינוי של כל הקבוצות והפריטים הינם בהשוואה לחודש אפריל 2018.

בסעיף הלבשה עלו במיוחד מדדי הסעיפים הבאים: הלבשה עליונה (7.9%), צרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (6.4%), בגדי ספורט והתעמלות (4.7%), הלבשה תחתונה (3.2%) וגרביים (2.3%).

בסעיף הנעלה עלו במיוחד מדדי הסעיפים הבאים: הנעלה לנשים (11.0%), הנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (6.5%) והנעלה לגברים (5.2%).

בריאות

מדד מחירי בריאות עלה ב-0.3%.

התייקרו במיוחד: מוצרי היגיינת הגוף (4.1%), מוצרי היגיינת הפה (3.2%), חומרי רפואה ואביזרי בריאות (1.2%) ועדשות ומסגרות למשקפיים אופטיות (1.2%).

הוזלו במיוחד: עדשות מגע ותמיסות לעדשות מגע (2.1%).

חינוך, תרבות ובידור

מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור עלה ב-0.6%.

מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.2% ומדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-1.1%.

התייקרו במיוחד: הארחה, נופש וטיולים (3.9%), כרטיס כניסה למוזיאון (3.1%), עריכת מסיבות ואירועים (2.0%), דמי כניסה למקומות בילוי (1.9%), כתבי עת ופרסומים (1.7%), דמי כניסה לגנים, פארקים ואטרקציות (1.6%), ציוד ואביזרי מחנאות (1.6%), כלי נגינה (1.2%) וכלי כתיבה וציוד משרדי (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: כרטיס למשחק ספורט ומנוי (5.7%), ציוד ושירותי צילום (1.3%), מחברות ומוצרי נייר (1.1%) ומערכות צפייה ושמע (אחוז אחד).

תחבורה ותקשורת

מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.2%.

מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.3%, לעומתו מדד מחירי תקשורת נותר ללא שינוי.

התייקרו במיוחד: שירותי הובלה (3.8%) ודלק ושמנים לכלי רכב (2.0%).

הוזל במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (13.5%).

איש העסקים נתי סיידוף רכש את השליטה בשיכון ובינוי מידי שרי אריסון. סיידוף שילם על 47% מהמניות של שיכון ובינוי 1.1 מיליארד שקל  – הנחה של כ-15% על מחיר החברה בבורסה.

סיידוף ביצע את העסקה ללא ביצוע בדיקת נאותות לחברה. אריסון היתה לחוצה להעיף את תפוח האדמה הלוהט הזה אחרי שהחלו החקירות בעניין השוחד באפריקה, אם כי הסיבה הרשמית היא ההגבלות הרגולטוריות וחוק הריכוזיות (שמחייב אותה למכור את ההחזקה בשיכון ובינוי או בבנק הפועלים).

סיידוף, ישראלי לשעבר שעשה את רוב הונו מעסקאות נדל"ן ופיננסים בארה"ב, מחפש בשנתיים האחרון רכישה של פעילות עסקית מהותית בישראל. סיידוף ניסה להשתלט על חברת כלכלית ירושלים דרך הצעת רכש, ואף הציע לרכוש את השליטה על אפריקה ישראל במסגרת הסדר החוב באפריקה.

לאחרונה שייכון ובינוי נפסלה מהשתתפות במכרזי הקמת קווי הרכבת הקלה בירושלים משיקולי ריכוזיות כלל-משקית – כך החליטה ברוב קולות הוועדה לצמצום הריכוזיות. ההחלטה הזו היא מכה נוספת בשנה לא קלה שעוברת על החברה. בשנה האחרונה צנחה מניית שיכון ובינוי בקרוב ל-30%, בין השאר בעקבות חקירה המתנהלת בנוגע לחשדות לשוחד שנתנו אנשי החברה בפרויקטים בחו"ל.

זו הסיבה כנראה למחיר הנמוך על השוק. לרוב עסקאות של העברת שליטה נעשות בפרמיה על השוק, והדיסקאונט כאן, מרמז שמניית שיכון ובינוי אינה מגלמת את כל הסיכונים. אם אריסון בעלת השליטה מוכנה למכור בדיסקאונט של 15% יש לכך סיבות טובת.

שיכון ובינוי – הסיכונים 

אופנהיימר ממשיכים להמליץ על מדיוונד (MDWD). הפעם עדכון התחזית מגיע לאחר  סיום הרשמת חולים בניסוי שלב 3

האנליסטים של בית ההשקעות שומרים על המלצת Outperform (תשואת יתר) עם מחיר יעד של 14$ – לעומת כ-6.5 דולר בשוק. כלומר, באופנהיימר סבורים שהחברה תכפיל את ערכה. הסיבה העיקרית היא הודעה מלפני כחצי שנה של החברה כי היא מחפשת אחרי עסקה אסטרטגית.    

 "חברת מדיוונד הודיעה אתמול על השלמת הרשמת חולים בניסוי שלב 3 DETECT של מוצר Nexobrid. להערכתנו, תזמון ההודעה הזו חשוב בשל חוסר וודאות בנוגע לעיתוי בהרשמת חולי כוויות" – כותבים האנליסטים, וממשיכים – " ההודעה מאפשרת למדיוונד להגיש BLA במחצית השניה של 2019 ולהגיש בקשה מלאה במחצית הראשונה של 2020, לאחר 12 חודשים של מעקב אחר נתוני הבטיחות.

"קצב הרשמת החולים הנו קשה לחיזוי, בהתאם לאירועי כוויות קשות, כאשר מרכזי הכוויות הנם פחות מנוסים בטיפול במוצר Nexobrid. בניסוי משתתפים כ-175 חולים ביחס של 3: 1: 3 בין Nexobrid, ג'ל  ו-standard of care, עם primary endpoint של הסרה מלאה של רקמת עור מתה (  Eschar )  בהשוואה לשימוש בג'ל. הניסוי ממומן במלואו על ידי ארגון BARDA.  נתונים חיוביים ממחקרים קודמים ואישור באירופה מורידים לדעתנו את הסיכון העסקי של Nexobrid. אנו מניחים הסתברות של 80% לאישור Nexobrid.

"הקטליזטורים העיקריים בתקופה הקרובה כוללים עדכון על החלטות על שיפוי ביטוחי של Nexobrid במדינות אירופה, הרחבת ניסוי CIDS ברבעון השני של 2018, תחילת ניסוי שלב 3 של מוצר EscharEx בארה"ב, ונתוני top-line של ניסוי שלב 3 של Nexobrid  שאמורים להתפרסם עד סוף 2018.  בסוף הרבעון הראשון 2018 עמדה קופת המזומנים של החברה על 33 מיליון דולר, לא כולל המימון של ארגון BARDA,  סכום המאפשר לחברה המשך פיתוח וניסויים קליניים של  Nexobrid ו-EscharEx ללא צורך בגיוסים נוספים.  אנו משמרים את המלצתנו על Outperform עם מחיר יעד של 14$ ומציינים פוטנציאל לעסקה אסטרטגית בחברה.

שיקום שכונות הוא תהליך שנתמך בהתחדשות עירונית כדי להקל על מצוקת הדיור בשכונות קשות. הפרויקט הזה חזר לפני עשר שנים, וכולם מברכים עליו – עכשיו בסיכום עשור של פעילות, התקיים דיון בנושא בוועדת הפנים, אבל זה נראה פתרון חלקי ביותר למצוקת הדיור של אנשי השכונות.

המדינה אמנם קבעה מהו שכר המינימום, אבל כשזוג מרוויח שתי משכורות מינימום הם לא יכולים לקחת משכנתא – אין להם כמובן יכולת החזר, אין להם הכנסה פנויה. 

"פעילות שר השיכון יואב גלנט וסגנו ג'קי לוי בחידוש שיקום השכונות מדהים, ובלעדיה היינו במקום רע מאד", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש בדיון בו דיווח סגן שר השיכון ג'קי לוי על תוכנית העשור לשיקום שכונות, "חשובה הקצאת משאבים, בעיקר קרקעות של רמ"י להתחדשות עירונית בתוך השכונות".

סגן שר השיכון ג'קי לוי: "כמי שנולד וגידל ילדים בעיירת פיתוח, על מנת לפרנס משפחה צריך ששני ההורים יעבדו, אבל בערי הפיתוח היו כל השנים רק מפעלים עתירי עבודת ידיים והשכר נמוך. אמנם היום יש שינויים ענקיים ויש כבר מפעלים עתירי ידע וההכנסה משתנה. את שכר המינימום המדינה קבעה, אבל אם שני המפרנסים משתכרים שכר מינימום, הם לא יכולים לקבל משכנתא, כי אין להם 'יכולת החזר'. המדינה חייבת לתת רצועת ביטחון לאנשים כאלה, כי מי שלא יכול לקנות משלם שכירות יותר ממשכנתא.

גם הוצאות החינוך הן כאלה שזוג משתכרי שכר מינימום לא יכול להוציא את ילדיו להשכלה גבוהה, והם לא יוכלו להתקדם. הפריפריה משלמת מחיר כבד כפול ומכופל".

בני ביטון, ראש עיריית דימונה: "הספסרים של מנהל מקרקעי ישראל צריכים להעביר את העודפים. ילד בדימונה יקבל מענק כמו ברעננה? זה עיוות. מי שזוכה במחיר למשתכן במודיעין זוכה במפעל הפיס. זו אותה קופה. אני מבקש מיו"ר ועדת הפנים שידרוש ממשרד השיכון לו"ז לביצוע התוכנית לשיקום שכונות, כי תוכנית עשור – אני לא יודע איפה אני אהיה ואיפה אתם תהיו בעוד עשור".

דינה דיין: "רוצה לומר דברי שבח. אני עובדת מול סגן השר ג'קי לוי. סוף סוף אדם שמבין את השיח. המצב קשה מאד. יש 2 מיליון עניים מתחת לקו העוני. המדינה עשירה ויכולה לקחת אחריות. יש ילדים בלי ביטחון תזונתי. אתם לא יכולים לשבת זחוחים. 40 שנות ליכוד, אם לא תרימו את הכפפה, בסוף תהיה פה מהפכה".

ד"ר רחל קטושבסקי, סגנית מתכנן מחוז דרום במנהל התכנון: "מהלך ההתחדשות העירונית כולל הרבה יותר משיקום מבנים – תעסוקה, חנויות. התמקדות רק בשיקום שכונות זה הרס הערים. אינטרס המדינה הוא לשקם את המרחב כולו".

שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תשיחא: "חבל ש-30 שנה לא היה שיקום שכונות ואני מברך את ג'קי על החידוש. חשוב לחוקק חוק שקיים בכל העולם – חוק שיקום שכונות".

ביני זומר, סגן נשיא לעניינים אזוריים בנובל אנרג'י: "מעל ל-50% מהעבודות לפיתוח לווייתן הושלמו".

אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות הגז בוועידת אנרגיה וכלכלה: "מצרים מבינה שאם הם רוצים להיות 'האב' אזורי הם חייבים ליבא גז מישראל"

"מעל ל-50% מהעבודות לפיתוח לווייתן כבר הושלמו", כך אמר היום ביני זומר, סגן נשיא לעניינים אזוריים, נובל אנרג'י. לדברי זומר, "הגז הטבעי זול יותר מכל דלק אחר בישראל. הגז הטבעי מלווייתן יאפשר את סגירת התחנות הפחמיות בישראל. לוויתן יהיה מאגר גז אסטרטגי לישראל, ויחד עם פיתוח מאגרי כריש-תנין ישראל תגיע לביטחון אנרגטי גבוה".

לדברי זומר, "בתכנון אסדת לווייתן ומיקומה נלקחו שיקולים מחמירים בהיבטים של שמירת הסביבה הימית ואיכות המים. בניגוד לטענות, פליטת המזהמים של פרויקט לווייתן תהיה נמוכה מאד ואין סכנה סביבתית לתושבים".

"קשה להמעיט בנזק שעשתה הרגולציה הישראלית לפיתוח משק הגז, אבל עכשיו אנחנו במציאות טובה יותר", כך לדברי אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי תעשיות הגז והנפט בוועידת אנרגיה וכלכלה.

לדברי פוסטר, "ישראל הופכת ליצואנית גז איזורית, עם החוזה עם חברת החשמל הירדנית והחוזים של תמר ולווייתן עם מצרים. לפני כחודש השתתפתי בכנס בקהיר, וראיתי איך שיתופי הפעולה האזוריים בתחום הגז עוזרים לבסס את מערכות היחסים המדיניות. המצרים מבינים שכדי שיוכלו להבטיח לעצמם ביטחון אנרגטי ואם הם רוצים להפוך ל'האב' אזורי, הם חייבים לייבא גז מישראל". פוסטר התייחס גם לאופציית הייצוא לטורקיה ואמר כי "כרגע נראה שזה לא על הפרק, אבל כדאי להשאיר את כל האופציות פתוחות. יכולים גם להיות שינויים ביחסים בין המדינות".

פוסטר סקר את מגמות מחירי הגז בישראל ובעולם: "מחירי הגז הטבעי העולמיים עלו בחדות בשנה האחרונה. מהשוואה של מחירי הגז בעולם אנחנו רואים שמחירי הגז בישראל נמוכים יחסית לסביבת המחירים העולמית, ברמה של כ-5.5 דולר ליחידת חום, וזאת למעט המחירים הנמוכים בארה"ב, ומדינות שמסבסדות את מחירי הגז. מדובר בנתון מפתיע לאור העבודה שהגז הישראלי מופק ממאגרי מים עמוקים, שמעלים משמעותית את עלות ההפקה בהשוואה למאגרים יבשתיים או במים רדודים".

לדברי פוסטר, "בתקופת 'מתווה הגז' מחיר חבית נפט היה כ-30 דולר, ואז גם מחירי הגז בעולם ירדו בחדות, זה היה מאד נוח למתנגדים למתווה, אבל היום אנחנו במציאות שונה. היום מחירי הגז והנפט בעולם עולים, אבל בישראל המחיר נשאר יציב. פוסטר הוסיף כי "אין צורך לחכות לשנת 2030 כדי להפסיק את השימוש בפחם בישראל. תעשיית הגז תוכל לספק את כל הצריכה כבר ב-2022".

 אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי של אקסלנס מריח בעיות – "משהו מסריח בממלכת השווקים המתעוררים", הוא מציין בסקירתו, "השווקים האלו מתקשים לשמור על ההון בגבולותיהם ונאלצים להעלות ריביות, שלא מהסיבות הטובות.. נראה שמגמת ההתקררות של מחיר הנפט, שעדיין צנועה יחסית, היא בהחלט תרחיש סביר.

"למשבר בשווקים המתעוררים יש השפעות על שוקי המערב ובראשם ההשפעה על ירידת הביקוש לנפט והוזלת המחירים המיובאים, כשהן נעשות זולות יותר ליצור. כלומר, ההשפעה של משבר במדינות המתעוררות על המערב, אם תימשך, תהיה כנראה גם הפעם, כמו ב-2014 והלאה, בעיקר דפלציה וסביבת ריבית נמוכה, מה שעשוי למעשה לתמוך בשווקי המערב

"בצד השני של המשוואה, מדינות המאופיינות בעודף בחשבון השוטף ויבוא נפט, כדוגמת ישראל, חוות לאחרונה התחזקות מטבעית. ישראל עשויה להיכנס בעוד מספר חודשים לגל דפלציוני חדש, שנובע מאותה תנועת מלקחיים של היחלשות הנפט והתחזקות השקל, בדומה ל-2014-15, רק שהפעם יחד עם התקררות מחירי הדירות, מה שאם יתממש יעמיד את בנק ישראל אולי בדילמה הקשה ביותר שעמד בה מזה עשור. השוק בינתיים בסיפור אחר, כשהוא ממשיך לבנות על שוק העבודה המתהדק ומתמחר התחממות אינפלציה והעלאות ריבית עד אינסוף.

"להערכתנו מערכת הסיכונים תומכת במח"מ הארוך, הן בשל סיכון שלא התפוגג באירופה, איום על מחיר הנפט, גם מצד ה-EM, חוסר איזון מטריד בפוזיציות על התשואות ל-10 שנים בארה"ב, מתאם הפוך בין שוק האג"ח לשוק המניות, ציפיות גבוהות המגולמות בשוק להמשך העלאות ריבית ואינפלציה.

"בישראל, אפקט הבסיס צפוי לדחוף את האינפלציה 12 חודשים לאחור החל ממדד יוני אל תוך גבול יעד האינפלציה של בנק ישראל, לראשונה מאז 2014. במקביל גם ציפיות האינפלציה 12 חודשים קדימה מגולמות להיות אז בתוך גבולות היעד (1.1%) מה שעשוי ליצר אשליה של התבססות אינפלציה בת קיימא בתוך גבולות היעד ולתמוך במהלך משמעותי בצמודים.

"אנחנו בכל אופן ממשיכים לצפות אינפלציה נמוכה גם בשנים הבאות, כשהסיכון העיקרי להערכות הללו הן להבנתנו הפתעה במחירי הסחורות או בשער החליפין. אנו כזכור לא רואים סיכון משמעותי לאינפלציה כתוצאה מהידוק הכלכלה ועליית שכר ולמען האמת גם לא מ"מלחמת סחר" שאותה אנו רואים יותר כהזדמנות, אם תתרחב, בשל הערכתינו שתכליתה דווקא להוריד חסמי סחר".

אנשי בנק ישראל יושבים ומצביעים אחת לתקופה אם להעלות ריבית או לא. הם מציבעים שלא כבר תקופה ארוכה והריבית היא אפסית -0.1%.

חמישה חברים בוועדה המוניטרית תמכו בהצעה להותיר את הריבית בעינה וחבר אחד תמך בהצעה להעלותה ל-0.25%. זה אותו חברה שהצביע כך גם פעם קודמת? מי זה החברה הזה, שלמרות הרוב, ממש לא בטוח שהא טועה? תבדקו ברשימת המשתתפים למטה.

כך או אחרת, חברי הוועדה התייחסו לשלושה פרמטרים כלכליים עיקריים – האינפלציה, המט"ח והדיור לרבות שוק השכירות. נראה שלמרות ירידת המחירים על פי נתוני הלמ"ס הם חוששים מירידה בהיצע הדירות וכן חוששים מההאצה במחירי השכירויות.

חברי הוועדה ציינו כי סביבת האינפלציה עדיין נמוכה והוסיפו כי היא מציגה מגמת עלייה בחודשים האחרונים:

• מדדי האינפלציה המנוכים נמצאים מעט מעל האינפלציה בפועל, והציפיות מהמקורות השונים נמצאות במגמת עלייה ומתקרבות לתחום היעד. הוועדה התייחסה לכך שהן מחירי התוצר והן השכר נמצאים במגמת עלייה; הדבר תומך באינפלציה בפועל ועשוי ליצור דינמיקה של עלייה, וזו צפויה לתמוך בחזרת האינפלציה לתחום היעד. חברי הוועדה ציינו כי גורמים אחדים עשויים לעכב את חזרת האינפלציה ליעד בעת הזו, ביניהם ירידה במחירי הנפט – בימים האחרונים הסתמנה ירידה, ואם היא תימשך היא עשויה להאט את האינפלציה;  התגברות התחרות – התחרות התגברה בין היתר מפני שהרכישות המקוונות של מוצרי צריכה התרחבו משמעותית בעשור האחרון;  חברי הוועדה העריכו שגורמים אלו אינם משקפים חולשה של הביקוש. בנוסף, ציינו שבמידה ויתחדש הייסוף של השקל, הוא יאט את העלייה באינפלציה.
• חברי הוועדה ציינו ששער החליפין ממשיך לשמור על יציבות יחסית מתחילת השנה (אם כי הוא התייסף מעט מאז החלטת הריבית האחרונה), ומרביתם סברו כי שער החליפין עדיין מצוי בייסוף יתר. התפתח דיון בכוחות הפועלים להיחלשות השקל – בהם המשך עליית הריבית בארה"ב , תהליך שפועל בין היתר לצמצום פעולות הגידור בקרב השחקנים המוסדיים – ובכוחות הפועלים להתחזקותו, בהם הגידול ביצוא.
• אשר לשוק הדיור, הוועדה ציינה שהנתונים ממשיכים להעיד כי העלייה במחירי הדירות נבלמה, על רקע הגידול שחל בהיצע בשנים האחרונות, ובששת החודשים האחרונים (שלגביהם התפרסמו נתונים) המחירים ירדו. חברי הוועדה ציינו שההשקעה בבנייה למגורים ירדה בתגובה להתמתנות הביקושים. במקביל מסתמנת האצה מסוימת בקצב העלייה של שכר הדירה.

כאמור, חמישה חברי ועדה סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. חברים אלה טענו כי סביבת האינפלציה עדיין נמוכה מהגבול התחתון של היעד ויש להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה על מנת לתמוך בהתבססותה בתחום היעד. הם הוסיפו כי אם הריבית תעלה לפני שהאינפלציה תתבסס בתחום היעד, הדבר עלול לעכב את התבססות סביבת האינפלציה ובסופו של דבר להאט את תוואי עליית הריבית. אחד מחברי הוועדה סבר כי יש להעלות את הריבית ל-0.25%. הוא טען כי האינפלציה הנמוכה אינה מעידה על חולשה בביקוש וכי הריבית הנמוכה אינה מתאימה לפרמטרים של המשק.

השתתפו

חברי הוועדה המוניטרית:

ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק

פרופ' ראובן גרונאו

פרופ' צבי הרקוביץ

פרופ' משה חזן

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

משתתפים נוספים:

מר מיכאל גורקוב – כלכלן בחטיבת המחקר

מר יואב סופר – דובר הבנק

מר אילן סוציאנו – עוזר למזכירת הוועדה המוניטרית

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – מנהל חטיבת המחקר

דרך נוספת להעביר חפצים מדירה לדירה  –  אתם יכולים לשכור רכב מתאים ולעשות זאת בעצמכם.  חברת אוויס השיק שירות חדש בשם –  Avis Moving

 מדובר בשירות  של השכרת רכבים מסחריים, טנדרים וטנדרונים (לשימוש יומי וחודשי לצרכן הפרטי והעסקי) עבור העברת דירה, משלוחים והעברות קטנות, לרגל "העונה החמה" של מעברי הדירות. מגוון גדול של רכבים במחיר על פי הטבלה המצורפת.

 בנוסף, וכדי להקל על הצרכן, חברה  AVIS לחברת bobobox  ותצייד את לקוחות השירות ב- 25 קרטונים ראשונים, שיקלו על המעבר- ללא עלות

לימור קטן, סמנכ"ל שירות והשכרה: "ישנם לקוחות רבים, ביניהם צעירים וסטודנטים או עסקים קטנים, שאין באפשרותם לממן הובלת דירה באלפי שקלים או זקוקים להובלה קטנה ומחפשים פתרון מהיר ויעיל. שירות Avis Moving מעניק פתרון נוח, מחיר הוגן ושירות בכל סניפי  Avis ברחבי הארץ".

להלן מס' דוגמאות למחירים בש"ח. המחירים כוללים מע"מ:

משרד האוצר  – מענק ממשלתי להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים; המטרה – תחרות משמעותית יותר בתחום הבנקאות בזכות כניסה של בנקים נוספים למערכת. 

שר האוצר, משה כחלון:"מדובר בצעד גדול וחשוב ביישום הרפורמה להגברת התחרות בענף הבנקאות. תשתית מחשוב מתקדמת לבנקים היוותה חסם דרמטי לשחקנים קטנים ולכניסת שחקנים חדשים. אני בטוח שהמהלך זה לצד העניין ההולך והגובר ברכישת חברות כרטיסי האשראי כמו גם מהלכים נוספים שביצענו ונבצע יביאו לתחרות גדולה בענף שתיטיב עם המשק והאזרחים".

כחלק מיישום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, משרד האוצר פרסם טיוטת כללים לעידוד הקמת לשכת שירות ומחשוב בנקאי אשר תשרת בנקים חדשים ואגודות פיקדון ואשראי. מהלך זה הוא חלק ממספר רב של צעדים להגברת התחרות אשר נקטו משרד האוצר ובנק ישראל בשנים האחרונות.

בעשורים האחרונים בישראל לא קם בנק חדש. להקמת בנק חדש חסמים רבים המונעים את כניסתו ואת התרחבותו בגיוס לקוחות חדשים. אחד החסמים להקמת בנק חדש ותפעולו השוטף הוא עלות הקמת התשתית הטכנולוגית ומערך המידע המסחרי הדרוש לבנק. לשכת השירות צפויה להביא להפחתת חסם הכניסה לשוק הבנקאות הן לבנקים חדשים והן לאגודות אשראי.

על פי טיוטת הכללים, תנאי הכרחי לקבלת המענק הוא הסכם התקשרות בין ספק שירותי המחשוב לבין בנק קיים (ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל) או בנק חדש, אחד לפחות. כמו כן, הסכום המקסימלי שיוענק לספק הזוכה יעמוד על סך של 200 מיליון ש"ח וזאת בהתאם למספר וסוג הגופים שיצטרפו אל הקבוצה בראשותו והכל כמפורט במסמך הכללים.

סגן הממונה על התקציבים ויו"ר הצוות המקצועי שגיבש את הכללים יוגב גרדוס: "כניסת גופים פיננסים חדשים צפויה להגדיל את התחרות בשוק הבנקאות וכפועל יוצא מכך להפחית מחירים, להוזיל עמלות, להגביר את הפריון בענף ולעודד הנגשה של שירותים פיננסים בעיקר למשקי בית ולעסקים קטנים או בינוניים. בכך, תחרות זו צפויה לתרום לפיתוח הכלכלה, ליצירת מקורות תעסוקה ולצמיחת המשק".

המעוניינים להגיש עמדתם ביחס לטיוטת זו ישלחו מסמך עמדה תמציתי לדואר אלקטרוני בכתובת [email protected], עד ליום- 10.07.2018

הבורסה ממשיכה לחדש. הפעם –  מדד חדש – מדד תל-בונד דולר. המדד יכלול אג"ח חברות צמודות דולר הנסחרות בבורסה. המדד שיושק ביולי מבטא תשואה דולרית שנתית של 5.7% – לא רע. 

דירקטוריון הבורסה לניירות ערך אישר  השקה של מדד אג"ח חברות חדש – "תל בונד-דולר". במדד יכללו אג"ח חברות צמודות דולר הנסחרות בבורסה. לאחר השקת המדד החדש תחשב הבורסה 29 מדדי תל-בונד, מהם 10 הושקו ב-2017 ו-6 הושקו מתחילת 2018.

המדד החדש גובש על ידי הצוות המקצועי של הבורסה כחלק מהפעילות להרחבה וגיוון המוצרים הנסחרים בבורסה. לאור העובדה שהתשואה של אג"ח חברות צמודות דולר גבוהה מהתשואה של אג"ח שקליות או צמודות, השקעה במוצרים שיעקבו אחרי מדד תל-בונד שמבוסס על אג"ח צמודות דולר בדירוג גבוה הנסחרות בבורסה, צפויה להיות אטרקטיבית למשקיעים. משיחות שערך סגל הבורסה עם פעילי שוק מרכזיים עולה כי קיים ביקוש למדד ועל פי הערכות, השקתו אף עשויה לעודד חברות רלוונטיות להנפיק אג"ח צמוד דולר, לרבות חברות זרות המנפיקות אג"ח בתל-אביב. בנוסף, מוצרים שיעקבו אחרי המדד יוכלו לשמש לצורכי גידור חשיפה לתנודות בשער החליפין שקל/דולר.

במדד תל-בונד דולר יכללו אג"ח צמודות דולר בלבד, בעלות דירוג (-A) בדירוג מעלות או (3A) בדירוג מדרוג, לפחות. תקרת המשקל לכל סדרת אג"ח שתיכלל במדד תעמוד על 12% ומכל מנפיק יוכלו להיכלל במדד שתי סדרות לכל היותר (כלומר תקרת משקל למנפיק – 24%).

להלן נתונים עיקריים על מדד תל בונד-דולר, ליום 6 ביוני 2018 (מצ"ב סימולציה של המדד):

• שווי שוק – כ-13.4 מיליארד ש"ח.
• מספר סדרות – 14
• מספר מנפיקים – 11
• משקל המנפיק הגדול (תמר פטרוליום) – 24%
• תת-ענף דומיננטי – חיפושי נפט וגז (57%)
• תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 5.7%
• מח"מ משוקלל – 4.2 שנים.
• מאפיין דומיננטי – חברות מענף חיפושי נפט וגז.

מאחר שתשואת המדד גבוהה ביחס לחתך הדירוג של האג"ח הכלולות בו, המדד ימוקם ב"משפחת מדדי התשואה המקומיים", לצד מדדי תל בונד-תשואות, תל בונד-תשואות שקלי ותל בונד-גלובל.

המועד הקובע לקביעת הרכב המדד יהיה תום יום המסחר, ב-21 ביוני 2018.

המדד יושק ב-8 ביולי 2018.

איך להשקיע בדולר

הדולר – לאן?

קרנות גדולות, קרנות קטנות – יתרון לקטנות!

קרן נאמנות עם היקף נכסים קטן, יכולה להשיג תשואות גבוהות יותר מקרנות מתחרות וגדולות ממנה. במקרים רבים, קרנות חדשות וקטנות בקטגוריה מסוימת, מצליחות לייצר תשואה עודפת על הקרנות הגדולות – זה לא תמיד נכון, יש כאן אלמנטים שלא קשורים לכלכלה, אלא גם לעיתוי ומזל, אבל יש בזה רציונל – איך זה קורה?

• קרנות קטנות גמישות יותר לשינויים בשווקים
• כשאתה קטן אתה יכול לקחת יותר סיכונים – אין לך מה להפסיד; כשאתה גדול, אתה רוצה לסיים את היום בשלום.
• כשאתה קטן, אתה יכול להשקיע בניירות ערך "קטנים", עם היקפי שווי נמוכים – והרבה פעמים שם נמצאת התשואה.
• יותר קל לייצר תשואה בהשקעות קטנות – זה מדעי.

אז זה נכון. לא באופן מוחלט, אבל באופן כללי זה אכן כך. חלק מהגופים מתמחים בפתיחת קרנות חדשות וקטנות ויצירת תשואה טובה בהן. הסיבה – כך הם נכנסים למערכות דירוג הבנקים עם נתוני פתיחה טובים. לרוב מערכות הבנקים סגורות בפני קרנות חדשות, אבל אחרי שנה הקרן כבר מדורגת ואם בשנה הזאת היא הצליחה לייצר תשואה, אז זה יתבטא כמובן בדירוג. מי יזכור שהקרן עשתה תשואה מרשימה על כסף קטן.

הבעיה שהקרן גדלה היא כבר לא יכולה השקיע באותן השקעות "קטנות", היא כבר פחות גמישה בהתנהלות שלה, היא כבר פחות גמישה בהשקעות שלה, ובשורה התחתונה כבר קשה לה לייצר תשואה עודפת. מעבר לכך, היא כבר לא רוצה לקחת סיכונים כי סיכונים אולי משמע תשואה עודפת, אבל לטוב ולרע – זה גם יכול להתבטא בתשואה נמוכה ממדד הייחוס. בקיצור, כשהקרן גדלה, היא הופכת להיות שמרנית ובעיקר ממוצעת.

קרנות מחקות – כל מה שצריך לדעת

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

ממוצע דמי הניהול בקרנות נאמנות

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

החזר מס לשכירים – אשרת קוטלר על המיליארדים ששייכים לנו ושוכבים בקופת האוצר

קרנות נאמנות – למה זה מכשיר פופולארי? איך בוחרים קרן נאמנות? ומה ההבדל בין קרנות אקטיביות לפסיביות?