שיכון ובינוי – 3 מיליארד שקל בסכנה       

הנפילה במניית שיכון ובינוי: אם היה שוחד, הוא ייפסק, ואז ….יהיו פחות עסקאות, פחות רווחי עתק בפעילות באפריקה, וסימן שאלה סביב הערך של הפעילות בחו"ל – 3 מיליארד שקל – לעומת הון של כל שיכון ובינוי  בסך 1.7 מיליארד שקל

בואו נודה –  אף אחד לא הופתע כשפורסמו החשדות ששיכון ובינוי נתנה שוחד כדי לזכות בפרויקטים בקניה שבאפריקה. אף אחד גם לא יופתע אם החשדות האלו יאומתו, ואף אחד לא יופתע אם בסופו של דבר התהליך הזה ייסגר בסוג של קנס. אולי זה היה ואולי לא, אבל צריך להגיד את האמת – שוחד זה דרך חיים בחברות רבות, בתחומים רבים ובמדינות שונות. בעבר זה היה אפילו נסלח ו"חצי" לגיטימי, היום כללי המשחק השתנו, זה אסור ולא חוקי. אבל תגידו את זה למנכ"ל שהמטרה שלו למקסם את הרווח, לשלם שכר למאות או אלפי עובדים, להחזיק את החברה שלו רווחית, צומחת ויציבה פיננסית, וכמובן – גם (ובעיקר) להגדיל את השכר שלו.

לשחד או לא לשחד, זו לפעמים שאלה של חיים או מוות –  מה אמור לעשות מנכ"ל של חברה – לשחד ולהרוויח, או לא לשחד ולסגור את העסק? להיות צדיק (ורע לו) או רשע (וטוב לו) – נכון, התיאור אולי מוקצן – לרוב עתיד החברה לא עומד על פרויקט אחד; ונכון – כולם מעדיפים להיות צדיקים, אבל תודו שהדילמה המציאותית הזו ממש לא פשוטה. זאת ועוד – בחברות, בתחומים ובאזורים ששוחד זו הגנטיקה שלהם, האינרציה חזקה יותר מהכל – מה שהיה הוא שיהיה, המשוחדים רגילים לקבל, המשחדים רגילים לתת, וגם מנהלים חדשים לא מסוגלים (ולרוב לא רוצים) לשבור את השיטה – הם יכולים להתחבר לשיטה או פשוט ללכת לתחום "נקי" יותר.

אז לא צריך לעשות פרצוף של מופתעים כשקוראים על גל המעצרים בשל חשדות לשוחד שנתנו מנהלי שיכון ובינוי בקניה. ושוב – אולי היה ואולי לא. אבל מה שבטוח שבחברות רבות (רבות מאוד)  יש מתן שוחד, לרוב שוחד מתוחכם – שוחד שניתן דרך חברה נכדה (כדי לנסות להתנער מאחריות), עדיף חברה זרה (שכפופה לחוקים אחרים, ועם קשר יותר רופף לדין הישראלי), שוחד שלא ניתן באופן ישיר (טשטוש עקבות), שוחד שמסווג בדוחות כעמלת מכירה – הרי מישהו רקם את העסקה, תיווך בעסקה, סוג של איש מכירות חיצוני – מגיעה לו עמלה שנרשמת בדוחות (בסעיף הוצאות מכירה ושיווק).

זה לא פשוט, המשוחד לרוב לא מוציא חשבונית – אז מדובר בעצם בהוצאה שאין לה תימוכין בספרים, והחברות מעבר לכך שהן רוצות לטשטש את כל העקבות של השוחד, הן דווקא רוצות שההוצאה הזו תהיה הוצאה מוכרת. אז יש פתרונות שונים ומאולצים.

וכך נוצר מצב שבחברות רבות שוחד זה הוצאה שוטפת בדוחות, ואגב – מה זה בעצם שוחד? ואני לא מתיימר להיות משפטן.  להזמין את הקניין של הגוף הרוכש, לארוחות שחיתות, זה שוחד?; והזמנה לטיול בארץ הקודש זה שוחד? ומתנות נדיבות לילדים שלו?  ואם יסדרו לבן שלו ג'וב – זה שוחד? אז ברור שזה תלוי בהיקף השוחד וטובות ההנאה, וברור שצריכה להיות תמורה – לא סתם מתנה ללא תמורה.

למה מניית שיכון ובינוי נפלה ב-25%?

על רקע המעצרים של מנהלי שיכון ובינוי, לרבות רואה החשבון שלה, מניית החברה קרסה בשבוע ב-25%, וזו בשעה שעל פי הדיווחים השוחד לכאורה מתייחס בעיקר לפרויקטים ישנים. לכאורה, לא תהיה השפעה של ההליך המשפטי על התוצאות הכספיות, אבל זה לא נכון.

השוק חכם, ואם השוק הוריד את ערכה של שיכון ובינוי ברבע – כ-900 מיליון שקל, הרי שזה ההפסד הממוצע שהשחקנים בשוק צופים לשיכון ובינוי בעקבות הפרשה. אז למרות שלכאורה מדובר בפרויקטים בעיקר מהעבר, בלי השלכה על הדוחות, השוק לא קונה את התזה הזו, וכנראה שבצדק.

ראשית – כשמגלים ג'וק במטבח, סביר שיצוצו ג'וקים נוספים. המשקיעים חוששים שקניה זו רק ההתחלה. תוך כדי המעצרים וחשיפת הדברים שנאמרו על ידי העצורים, התברר (כך על פי אחת העדויות) שרואה החשבון של החברה, הסביר לאיש הכספים בקניה ששוחד זה מנהג מקובל בחברה ושהוא צריך לעצום עין, אחרי הכל – אנחנו (אנשי הכספים, ראוי החשבון) כלבי שמירה ולא כלבי צייד. אז גם כאן – אולי היה ואולי לא. אבל, השוק חושש שהתופעה הזו רחבה הרבה יותר.

שנית – כשמתחילים לחשוש, נוצר כדור שלג של חששות, תסריטים שליליים וספקות – האם הפעילות של שיכון ובינוי באפריקה היא אמיתית – אחרי הכל, מה יש לשיכון ובינוי שאין לעשרות חברות תשתית גדולות ממנה? איזה ערך מוסף מביאה שיכון ובינוי לאפריקה? למה ואיך בעצם היא זוכה בפרויקטים ענקיים בניגריה, גאנה, קניה, אוגנדה, קולומביה, גואטמלה?

ויותר חשוב – שיכון ובינוי היא קבלן תשתיות. התחום הזה בארץ ובעולם בכלל הוא תחום תחרותי עם מרווחים נמוכים – אז איך זה שהמרווח של הפעילות הזו עומד בממוצע (נתון מהדוחות השנתיים של 2016) על כ-20% (רווחיות גולמית) כאשר בניגריה ובקניה שיעור הרווח אפילו גבוה יותר?  אז אולי זה ירד מאז (נדע רק בדוח השנתי של 2017) למרות שמדובר על הסכמים סגורים (מה שעלול להשתנות זה ההוצאות ולא ההכנסות), אבל גם אם כן, באחוזים בודדים.

והרווחיות הזו – תחזיקו חזק, מבטאת רווח גולמי של 2.7 מיליארד שקל (על מחזור של קרוב ל-14 מיליארד שקל), מחצית כבר נרשם בדוחות הכספיים ומחצית אמור להירשם.

הרווח הזה, לצד פרמטרים חשבונאיים וכלכליים נוספים  מבטאים את החשיבות הגדולה של פעילות הקבלנו בחו"ל בתוך עסקיה של קבוצת שיכון ובינוי – רוב הרווחים מגיעים מהתחום הזה, רוב הערך  מגיע מהתחום הזה; הערך החשבונאי של הפעילות הזו מסתכם בכ-3 מיליארד שקל – הגבוה ביותר מבין כל התחומים האחרים.

וזה עוד לא הכל – שיכון ובינוי היא חברה מאוד ממונפת  – הון של פחות מ-2 מיליארד שקל מחזיק פעילויות בספרים (קבלנות בחו"ל, קבלנות בארץ, יזמות בארץ, יזמות באירופה, זכיינות, אנרגיה מתחדשת, ADO   ועוד) בסך של 6 מיליארד שקל – המתמטיקה פשוטה לחברה חובות פיננסים של קרוב ל-4 מיליארד שקל (סדר גודל). במינוף כזה, כל פעילות היא חשובה, במיוחד הפעילות הגדולה ביותר – הקבלנות בחו"ל שרשומה ב-2.9 מיליארד שקל – יותר מההון העצמי.

החשש הגדול הוא שקניה היא רק ההתחלה, החשש הגדול שהפעילות באפריקה תרד מדרגה, שערכה יירד. מצב כזה, יתבטא כמובן בירידה ברווחים, במחיקת ערך של חלק משמעותי  מהפעילות, והחשש הגדול – ירידה בפעילות בעתיד. שיכון ובינוי עם כל גודלה ומעמדה, עלולה להימצא בפתחו של משבר ענק, אבל יש חצי כוס מלאה – רוב המקרים האלו, גם אם נמצאו מוצדקים, נגמרו בקנס (אפילו לא גדול במיוחד), וחזרה לעסקים רגילים (רק בלי שוחד). אז ייתכן שהנזק יהיה בהחלט סביר, רק שאי הוודאות סביב הפעילות המלכתחילה לא ברורה הזו, עלתה מדרגה בשבוע האחרון.

ואנקדוטה לסיום – השוחד בקומברס

קומברס היתה ענקית טכנולוגיה – גדולה אפילו מצ'ק פוינט. היא פיתחה את התאים הקולים לטלפונים וגם למכשירים הניידים, אבל מאז שנות הזוהר שלה (שנות ה-90' עד 2001) היא דעכה, במקביל לבריחתו של המנכ"ל – קובי אלכסנדר על רקע הונאת הבקדייטינג (זיוף תאריכי הקצאת האופציות לעובדים). בסופו של דבר היא פוצלה, נמכרה, ונמחקה. אין לה כמעט זכר, וזו היתה חברה שהעסיקה אלפים רבים בארץ.

קומברס שיחדה לקוחות. וכמו שבשיכון ובינוי כל הפרשה צפה במקביל לתביעה של עובד, כך גם בקומברס. אבל חוץ מהעובדה שהטריגר לסיפור הוא תביעת עובד, אין מקום להשוות בין המקרים ולו בכדי לתת לשיכון ובינוי את המגיע לה – חזקת החפות כל עוד לא הוכח אחרת.

כך או אחרת, קומברס שילמה קנס כדי ליישב את עניין השוחד, והתביעה סיפקה לנו הצצה מעניינת למאחורי הקלעים של העברות הכספים מהמשחד למשוחד. אותו עובד הציג בתביעה כי הוא הקים חברה בקפריסין למטרה ברורה –  "המטרה המפורשת של הקמת פינטרון (החברה שהקים – א.ע) היתה צינור להעברת כספים לצורך תשלום שוחד ללקוחות פוטנציאליים של קומברס ביוון…"

העובד במקרה אחד  העביר 86 אלף דולר כשוחד אחרי שעבר את הגבול, ובשיחה עם מנהל בכיר בקומברס, אמר לו המנהל – "אין ברירה, קומברס נמצאת בתחרות קשה, ואם לא ננקוט צעדים דרסטיים עלולים להיות פיטורים".

בסופו של דבר זה לא עזר – קומברס גם נתנה שוחד גם פיטרה את רוב עובדיה, ולבסוף כאמור נעלמה מהמפה.

קובי אלכסנדר חזר לארץ אחרי שישב בכלא האמריקני על ההונאה בספרי קומברס – בקדייטניג; מה זה בעצם הבקדייטינג, והאם אלכסנדר עבריין? ממש לא בטוח – הנה כתבה בעניין

בקדייטינג – מה עשה קובי אלכסנדר ? והאם זה באמת רע למשקיעים?

שיכון ובינוי נמכרה לסיידוף בדיסקאונט של 15% על מחיר השוק