כולם חגגו את ההסכם שנחתם בין רשות החשמל, האוצר, ההסתדרות, חברת החשמל ועוד גופים שקשורים או כאילו קשורים למשק החשמל . כולם חגגו את הרפורמה משק החשמל, אבל הרפורמה לא הולכת להיות אפקטיבית לכיס שלכם בשנים הקרובות. הרפורמה הזו בשורה אחת היא יותר תחרות לחברת החשמל בעד הבטחת הכנסה לעובדים שלה. העובדים ניצחו – אלו שיעזבו יזכו לפיצויים חלומיים, אלו שיישארו יקבלו שכר גבוה ויזכו בעת פרישה לתנאים מצויינים. זה לא הסכם של חברת החשמל מול האוצר, זה הסכם של העובדים בחברת החשמל מול האוצר, ולמרות שבאוצר חוגגים, העובדים ניצחו.
אז אל תצפו שהרפורמה הזו תתבטא בחשבון החשמל. בסוף זה יקרה, אבל זה ייקח זמן. בינתיים דווקא המגמה הפוכה – מחירי החשמל הולכים ועולים.
כך או אחרת, במשרד האוצר ובכלל כל השותפים "לניצחון" הזה חוגגים – "לאחר 22 שנה של ניסיונות להגיע להסכמה על רפורמה מקיפה במשק החשמל, וחצי שנה לאחר שהוסכמו עקרונות הרפורמה, הוסכמו היום, יום חמישי, ה-17 במאי 2018, פרטיה של הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר שבוצעה אי פעם במשק הישראלי – הרפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל" כך בהודעה חגיגית על הרפורמה, ובהמשכה – "במסגרת הרפורמה, תוגבר התחרות בתחום ייצור החשמל באמצעות מכירת חלק מאתרי הייצור של החברה והפיכת יחידת ניהול מערכת החשמל לחברה ממשלתית נפרדת, תפתח תחרות בתחום האספקה, ויתבצע שינוי מבני שישפר וייעל את פעילותה של חברת החשמל. במסגרת זאת, החברה תמקד את השקעותיה ברשת ההולכה והחלוקה באופן שיבטיח את אמינות אספקת החשמל לכלל הצרכנים בישראל ותקים במקביל שני מחז"מים חדישים. הרפורמה קובעת מתווה התייעלות חסר תקדים במסגרתו תקטן מצבת כח האדם של חברת החשמל בכ-25% על ידי פרישה מרצון של כ-1800 עובדים, בנוסף ל-1000 שכבר פרשו לאחרונה. מעבר לזאת, ההסכמות ברפורמה יאפשרו עדכון משמעותי של יחסי העבודה בחברה כולל מעבר של שכבת הניהול הבכירה לחוזים אישיים, בהתאם למקובל בחברות מובילות במשק.
"הרפורמה, אשר בהיגויה השתתפו כלל גורמי המדינה האחראיים לנושא, ואשר הושגה תוך הסכמה עם ההסתדרות והחברה בנושאים השונים תבטיח את פיתוחו של משק החשמל בישראל ופתיחתו לתחרות, תחזק את איתנותה הפיננסית של החברה ותשמור על זכויותיהם של עובדי חברת החשמל. נוסח ההסכמות יובא לאישור הממשלה בשבוע הבא".
שר האוצר, משה כחלון: "לפני 22 שנים התקבלה החלטת ממשלה לעשות רפורמה בחברת החשמל. צריך להגיד את האמת – 7 ממשלות ישראל הקודמות כשלו באתגר אני יודע שכולם עסוקים במי ניצח ומי הפסיד אבל אני יכול כבר לגלות לכם מי המנצחים האמיתיים: אזרחי ישראל. התעקשנו לאפשר ליצרנים הפרטיים למכור חשמל ישירות לאזרחים כי מגיע להם ליהנות מהתחרות וירידות המחירים שיבואו בעקבותיה לא פחות מלמגזר העסקי. אני מקווה שכבר בקרוב תושבי עוטף עזה ייהנו מחשמל מוזל. ההטבה של חשמל חינם לא מתאימה למציאות הציבורית של ימינו ודרשנו לבטל אותה במסגרת הרפורמה. הרפורמה הזו מביאה למדינת ישראל בשורה כלכלית-חברתית עם פתיחת התחרות והשלכותיה, בשורה סביבתית עם צמצום השימוש בפחם ובשורה לאומית-אסטרטגית בשכלול ופיתוח משק החשמל הישראלי".
שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ: "מדובר ברפורמה היסטורית הטובה ביותר מכל הנוסחאות של השנים האחרונות, שתביא לתחרות במשק החשמל, למודרניזציה של מערכת החשמל ולהתייעלות חברת חשמל באופן שישרת את מדינת ישראל ואזרחיה. אחרי 22 שנה של ניסיונות חוזרים ונישנים, הושגה רפורמה ראויה.
לפני כשנה החלטנו על מאמץ נוסף, ואני מודה לכל הגורמים הרלוונטיים שפעלו ואפשרו לנו אחרי ניסיונות כושלים להשיג רפורמה טובה במשק החשמל".
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "זהו יום היסטורי וציון דרך משמעותי לעתיד משק החשמל במדינת ישראל. לראשונה מזה שני עשורים, יוצאת לדרך הרפורמה הגדולה במשק, תוך מענה אמיתי לאתגרים הקיימים. הרפורמה חשובה לא רק בגלל הפוטנציאל הגדול שלה להצעיד את משק החשמל קדימה, אלא גם, ובעיקר, בזכות העובדה שמדובר ברפורמה שמצליחה להיות מאוזנת כלפי העובדים, חברת החשמל והציבור הישראלי. המטרה שעמדה לפנינו היא לייעל את השירות שניתן לצרכנים, תוך שמירה על חוסנה הפיננסי של חברת החשמל ודאגה לזכויות העובדים. התוצאה היא רפורמה טובה ששומרת גם על האיזון הראוי בין ייצור החשמל במגזר הציבורי למגזר הפרטי, באופן שמתאים למציאות המורכבת של מדינת ישראל ומשרת בצורה הטובה ביותר את אזרחיה. הוכחנו שוב כי ההסתדרות יודעת להיות שותפה לשינויים ולרפורמות, בתנאי שאלו נערכים בהידברות ובהסכמה. אני רוצה להודות לכל הגורמים המעורבים, ובראשם עובדי חברת החשמל והוועד בראשות מיקו צרפתי, על האחריות והנחישות שהפגינו בתהליך ועל כך שהיו שותפים בכירים ברפורמה שנושאת בשורה לכל החברה הישראלית".
יו"ר חברת החשמל, אלוף במיל' יפתח רון טל: "משק האנרגיה כולו, ובראש ובראשונה חברת החשמל יוצאים לדרך חדשה. הרפורמה ההיסטורית לא רק מסדירה את מעמד החברה ביחס למשק ומייצרת תשתית בריאה לתחרות אלא גם תביא לירידת יוקר המחייה, מיצוי מיטבי של מהפכות הגז והטכנולוגיה לטובת הציבור הישראלי, ותתרום תרומה מכרעת לקידום הצמיחה הכלכלית במדינת ישראל. אני גאה להוביל את חברת החשמל בעת הזו, ולהיות חלק מתהליך היסטורי זה. זוהי הרפורמה הכלכלית הגדולה ביותר והמורכבת ביותר שנעשתה אי פעם בישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "התממשות הרפורמה, לאחר 22 שנים של אי הסכמה וסטגנציה, הינה הישג בראש ובראשונה עבור אזרחי ישראל צרכני החשמל, שיהנו ממשק חשמל מתקדם יותר ומתחרות במקטעי הייצור והאספקה. בנוסף, הרפורמה תבטיח את איתנותה הפיננסית של חברת החשמל וכן תייעל ותמקד את פעילותה, לצד שמירה על זכויותיהם של עובדיה המקצועיים והמסורים של החברה".
מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך: "הרפורמה במשק החשמל היא ציון דרך היסטורי עבור כל משפחה ובית עסק שיזכו מעתה לחברת חשמל חזקה יותר, יציבה יותר ותחרותית יותר. הרפורמה במשק החשמל תוביל להורדת יוקר המחיה ותעביר את משק החשמל לעידן חדש של תחרות הוגנת שבו החברה מסירה מעליה את משקולות העבר והופכת ממונופול לחברה תחרותית תוך שמירה על השירות האיכותי ללקוחות החברה הפרטיים והעסקיים. משמעות ההחלטה היא גם הקטנת החוב עמו מתמודדת החברה והגברת היציבות הפיננסית המאפשרת לחברה השקעות בשדרוג מערך ההולכה והחלוקה החשובים לכל בית בישראל בזמני שגרה ובעיתות חירום בעידן הנוכחי של מזג אויר בלתי צפוי או מתיחות ביטחונית. אני מברך את צוותי המו"מ שפעלו לילות וימים להשגת ההסכמות ולעובדי החברה שגילו אחריות רבה והבנת המצב המורכב אליו הגיעה החברה".
יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, מיקו צרפתי: "הרפורמה במשק החשמל הינה הכרחית להמשך קיומה של חברת החשמל, ספקית השירות הטובה בישראל בזכות העובדים הנאמנים והערכיים בה הפועלים יומם וליל על מנת להבטיח את אספקת החשמל לכל בית בישראל. יחד עם זאת, כמו בכל מו"מ, נדרשנו לעשות ויתורים כואבים מבחינתנו העובדים מתוך תחושת אחריות כוועד העובדים להמשך עתידה של חברת החשמל ועתידם הכלכלי וביטחונם התעסוקתי של העובדים וזאת בצורה מכובדת ובסיוע ההסתדרות ואבי ניסנקורן העומד בראשה".
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "הרפורמה יוצרת משק חשמל תחרותי יותר, יעיל יותר שיאפשר פיתוח כלכלי, קידום חדשנות ואנרגיה נקייה. הרפורמה מבהירה היכן יפעל שוק חופשי ותחרותי והיכן קיים מונופול טבעי, יעיל יותר ותחת רגולציה מתקדמת".
סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות, יודפת אפק: "רשות החברות הממשלתיות מברכת על הרפורמה במשק החשמל. רפורמה זו לצד השינויים החשובים במשק תביא לחברת חשמל רווחית יעילה וגמישה יותר ועולה בקנה אחד עם מדיניות רשות החברות להפיכת החברות הממשלתיות לחברות המתנהלות בצורה עסקית יעילה ומודרנית המספקות שירות איכותי ויעיל לאזרח".
יו"ר רשות החשמל, דר' אסף איילת: "הרפורמה, ובפרט הוצאת יחידת ניהול המערכת ואתרי הייצור מחברת החשמל, יסייעו במזעור ניגוד העניינים הקיים היום במשק החשמל ובהסדרת מבנה יעיל ואפקטיבי למשק. המהלך יסייע לשיפור התכנון ארוך הטווח במשק, לקידום חדשנות, לקידום מנגנוני סחר בחשמל ולמזעור עלויות לאורך זמן".
הממונה על ההגבלים העיסקיים, מיכל הלפרין: "הרפורמה המוצעת היא צעד חשוב קדימה לקראת בניית משק חשמל תחרותי. הרפורמה יוצרת תמריצים גבוהים להשקעה בתשתיות ומרכזת את עיקר פעילותה של חברת החשמל בהולכת חשמל, תוך שהיא מקטינה את מעורבותה בייצור והספקה".
ההבנות אשר הושגו בשבועות האחרונים, לאחר מעל לשנה וחצי של דיונים, הינן תוצאה של מאמץ משותף של כל הצדדים לפעול לפיתוח משק האנרגיה במדינה והגברת התחרות במקטעים משמעותיים ממנו, לצד מיקוד וייעול פעילותה של חברת החשמל במטרה לחזק את איתנותה הפיננסית, ולהפחית באופן משמעותי את היקף החוב של החברה. הרפורמה הובלה מצד המדינה על ידי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ומנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מצד החברה על ידי יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל ומנכ"ל החברה עופר בלוך, ומצד ארגון העובדים על ידי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר הועד הארצי של עובדי חברת החשמל דוד (מיקו) צרפתי.
הרפורמה כוללת הן צעדים הנוגעים למשק החשמל בכללותו והן צעדים הנוגעים לאופן העבודה של חברת החשמל, ובמסגרתה נכללים הצעדים הדרמטיים הבאים, אשר יבוצעו במהלך שמונה השנים הקרובות:
- ניהול מערכת החשמל הארצית יימכר מחברת החשמל לחברה ממשלתית עצמאית, באופן שיבטיח את התחרותיות בתחום הייצור. לחברה החדשה יעברו עובדי החברה מתחום ניהול המערכת וחלק מיחידות האגף לתכנון ופיתוח.
- חברת החשמל תמכור בהדרגה כמחצית מהיקף תחנות ייצור החשמל בגז, וזאת, מתוך הבנה שהחברה תתמקד במקטע רשת ההולכה והחלוקה של החשמל,
- רשת ההולכה והחלוקה, שהינה מונופול טבעי, תישאר בידי החברה ויושקעו משאבים לפיתוח מואץ והרחבה משמעותית של הרשת בהיקף של מיליארדי שקלים, וזאת תוך עמידה ביעדים מדידים ופיקוח רגולטורי לטובת יציבות ואיכות אספקת החשמל לציבור.
-
בנוסף, הוחלט כי החברה תקים שתי יחידות ייצור חדישות באמצעות גז טבעי באורות רבין, וזאת כחלק מהמגמה לצמצום השימוש בפחם בתהליך יצירת החשמל, ובמקום יחידות 1 עד 4 הפחמיות אשר צפויות להסגר. פעילות זו תאוגד בחברה בת בבעלות מלאה של חברת החשמל. במקביל, ימכרו חמש התחנות הפעילות ע"פ הסדר הבא :
- אלון תבור – בתוך שנה וחצי מיום החלטת הממשלה.
- רמת חובב – בתוך שנתיים וחצי מיום החלטת הממשלה.
- רידינג – בתוך שלוש שנים מיום החלטת הממשלה.
- חגית מזרח – בתוך ארבע שנים מיום החלטת הממשלה.
- אשכול – בתוך חמש שנים מיום החלטת הממשלה.
- בתחום האספקה הוחלט על פתיחה מלאה של אספקת החשמל לתחרות ללקוחות עסקיים גדולים באופן מהיר ולצרכני מתח נמוך בהדרגה. יש לציין, כי על מנת להמשיך ולשמור על יציבות בתחום אספקת החשמל, חברת החשמל תמשיך לשמש כספק ברירת מחדל של כל הלקוחות ותוכל להשתתף בתחרות באספקה לצרכני מתח נמוך רק בעתיד, בהתאם לתנאים שנקבעו.
- לחברה יתאפשר לספק שירותי ערך מוסף לצרכני החשמל בתחום הסייבר באופן מיידי ובתחומי ה"בית החכם" והתייעלות אנרגטית ללקוחות מיום שבו יפחת נתח השוק שלה בתחום האספקה לצרכני מתח נמוך מ- 75 אחוזים.
בנוסף, על מנת להתאים עצמה לרפורמה ולמציאות המשתנה במשק החשמל, תעבור החברה, בהובלת ההנהלה, מערך מקיף של שינויים במבנה הארגוני כדי לתמוך בתכנית ההתייעלות והמשימות החדשות. בהקשר זה, הושגו הסכמות להרחבת הגמישות הניהולית במסגרת יחסי העבודה בין הנהלת החברה לארגון העובדים, בתחומי הניהול השוטף, המכרזים והמשמעת .
באשר להשלכות על כוח האדם בחברה, בשמונה השנים הקרובות צפויה מצבת כוח האדם בחברה לרדת בכ-25%: כ-1800 עובדים יסיימו את העסקתם בפרישות מוקדמות, וזאת בנוסף לאלף העובדים מהם נפרדה החברה בשנתיים האחרונות. כמו כן כאלף עובדים נוספים צפויים לסיים את עבודתם בפרישת חובה ולצאת לגמלאות. בתום שמונה השנים, ולאחר הפרישה המתוכננת, צפויים להישאר בחברה כ-9000 עובדים.
כמו כן, הוסכם על העברת דרג הניהול הבכיר לחוזים אישיים לכמאה עובדים ואפשרות לחמישים חוזים לעובדים במקצועות נדרשים. כל אלה יגובשו בהסכם הקיבוצי, באופן התואם את אתגרי החברה והשינויים במבנה המשק.
יש לציין כי עובדי התחנות הנמכרות יקבלו רשת בטחון תעסוקתי כעובדי חח"י, לתקופה של חמש שנים, שבמהלכן יושאלו לבעלים החדשים, וכי עלויות הפרישה והתשלומים לעובדים ימומנו על ידי ההתייעלות בחברה וכי מימון הרפורמה לא יוביל להעלאת תעריף.
הרפורמה צפוייה לשפר באופן משמעותי את מצבה הפיננסי של חברת החשמל, ועל פי הערכות החברה להפחית את היקף החוב.
על מנת שהרפורמה תיכנס לפועל במלואה נדרשים המהלכים הבאים: היוועצות עם מליאת רשות החשמל (אשר הושלמה היום), פרסום עקרונות מדיניות על ידי שר האנרגיה, החלטת ממשלה (באחת מישיבותיה הקרובות), הסכם שכר חדש ושינוי חקיקה.
חברות כרטיסי האשראי – הלוואות בסך של 13.3 מיליארד שקל; ריבית 8.4%
ברות כרטיסי האשראי כבר מזמן לא רק ספקיות של כרטיסי אשראי. התחום הצומח ביותר מבין פעילויות החברות האלו הוא הלוואות חוץ בנקאיות. אז נכון – קצב הגידול מתון ביחס לתקופות קודמות, ועדיין תיק ההלוואות עלה ב-13% ל-13.3 מיליארד שקל.
במקביל לגידול בהלוואות גדלו גם ההפרות לחומ"ס. לטענת מנהלי החברה, הגידול בהפסדי אשראי נובע מהגידול בפעילות האשראי כמו גם הירידה במוסר התשלומים במשק. הפרשות אלה זינקו ברבעון הראשון ב-48% – מעל 100 מיליון שקל.
הריבית הממוצעת בתיק ההלוואות של החברות עלתה ל-8.4% לעומת 8.2% ברבעון המקביל. העלייה בריבית נובעת ככל הנראה בעיקר משינוי בתמהיל ההלוואות – מהלך שבולט ברבעונים האחרונים בלאומי קארד. לאומי קארד הייתה מוטה להלוואות בתחום מימון הרכב, שם הסיכון והמרווחים נמוכים יותר. אבל ברבעונים האחרונים היא הורידה משמעותית את היקף הפעילות בתחום הרכב.
הלוואות מחברות כרטיסי אשראי – מהיר אבל מסוכן
נייס (NICE) פרסמה דוחות חזקים לרבעון הראשון של 2018 ובמקביל העלתה את תחזיותיה לשנת 2018. פעילות הענן מהווה כשליש מהכנסות החברה והפעילות הזו הפכה למנוע הצמיחה המשמעותי של החברה. באופנהיימר התלהבו מהדוחות, וסיפקו למניה מחיר יעד של 115 דולר, פרמיה של 155 על המחיר בשוק
"פעילות הענן משמשת כמנוע צמיחה משמעותי עבור נייס, ותורמת לשיפור בנראות עסקית", כותבים האנליסטים של אופנהיימר ומוסיפים – "נתח הכנסות חוזרות מפעילות הענן עומד על 69% מסך ההכנסות. תחזית ניייס ל-2018 אינה כוללת את רכישת חברת Mattersight שבוצעה לאחרונה. פלטפורמת Cxone שהושקה לפני כשנה צוברת תאוצה ומקצרת את מחזורי המכירה לצד הרחבת בסיס לקוחותיה. אנו צופים עדכונים נוספים בנוגע לאסטרטגיית נייס בכנס האנליסטים שמתקיים השבוע, ומשמרים את המלצתנו על Outperformתוך העלאת מחיר יעד מ-100$ ל-115$.
"ברבעון הראשון 2018 רשמה נייס הכנסות של 341 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%, מעל צפי של 333 מיליון דולר, עם רווח נקי של 1.03$ למניה, מעל הצפי של 1.01$ למניה. הרווח הגולמי עמד על 70.6%, והרווח התפעולי עלה ל-24.6%. החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 137 מיליון דולר, כנגד רכישת מניות עצמית בסך של 4 מיליון דולר, וסיימה את הרבעון עם קופת מזומנים של 647 מיליון דולר, לעומת חוב של 450 מיליון דולר, חוב נטו של כ-200 מיליון דולר.
"תמהיל המכירות: בחלוקה לפי סוגי פתרונות, הכנסות ממוצרים היוו נתח של 19%, הכנסות משירותים הניבו כ-50% מהכנסות, ואילו פעילות הענן הגיעה לנתח של 31% מסך ההכנסות. חטיבת הפתרונות הארגוניים Customer Engagement רשמה הכנסות של 275 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 13%, ואילו חטיבת הפתרונות הפינננסיים Financial Crime&Compliance הציגה הכנסות של 66 מיליון דולר, צמיחה של 2%.
"הנהלת נייס צופה ברבעון הבא הכנסות של 338-348 מיליון דולר עם רווח נקי של 1.00-1.06$ למניה, והעלתה קלות את תחזיותיה לשנת 2018 להכנסות של 1.434-1.458 מיליון דולר עם רווח של 4.43$-4.63$ למניה. תחזית זו אינה מגלמת תרומה מרכישת חברת Mattersight שבוצעה לאחרונה וצפויה להיסגר במחצית השניה של 2018, חברה שהציגה בשנה שעברה הכנסות של 47 מיליון דולר. אנו מעדכנים את תחזיותינו בהתאם לתחזית נייס, וצופים בשנת 2018 הכנסות של 1.446 מיליארד דולר עם רווח של 4.53$ למניה, ואילו ב-2019 – הכנסות של 1.554 מיליארד דולר עם רווח של 5.00$ למניה.
"אנו מעריכים כי התקדמות בפעילות הענן, המלווה בהאצת מכירות פלטפורמת CXone, תמשיך לתמוך בצמיחה נאה בפעילות נייס. אנו ממתינים לעדכון אסטרטגי של הנהלת החברה בכנס האנליסטים שייערך השבוע בארה"ב במקביל לכנס לקוחות החברה, ומשמרים את המלצתנו על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-100$ ל-115$, בהתבסס על מכפיל 23 לתחזית רווח 2019".
חברת מזור רובוטיקה, העוסקת בפיתוח ומכירה של מכשור רפואי מתקדם לניווט כלים כירורגיים בדיוק גבוה ובפולשנות מזערית בניתוחי עמוד שדרה וניתוחי מוח, מדווחת על הכנסות שיא לרבעון הראשון של 2018 בהיקף של 15.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. אבל השוק ממש לא מתרגש מזה. השוק ציפה ליותר וכנראה שגם לתחזית טובה יותר להמשך – הרבעונים הבאים. האכזבה מתבטאת במחיר המניה – בתגובה לדוחות קרסה מניית החברה ב-10%.
"השיא בהכנסות הרבעון הראשון משקף אימוץ קליני של מערכות החברה, עם ביצוע של מעל 33 אלף ניתוחים, וביקוש גלובלי מתמשך למערכות ה-Mazor X וה-Renaissance", ציין אורי הדומי, מנכ"ל החברה. "מבחינה מסחרית, התרחבנו בהצלחה לשוק בינלאומי חדש עם ה-Mazor X וכן, מתקדמים בחדירה לשוק מרכזי הניתוחים האמבולטוריים (ASC) בארה"ב עם ה-Renaissance. הביצועים שלנו, לצד המספר הגדל של מאמרים מחקריים, מצגות ונתוני ביניים מניסויים פרוספקטיביים שלנו, משנים את שוק ניתוחי עמוד השדרה ברחבי העולם. לסיום, אנחנו פועלים גם לקידום והרחבת מאמצי הפיתוח הטכנולוגי שלנו עם מדטרוניק, ואני שמח לחלוק עמכם כי פלטפורמת Mazor X, המשלבת את מערכת הניווט Stealth של מדטרוניק ומציעה פתרון ייחודי להכנסת שתלים באמצעות ניווט-רובוטי, המבטל את הצורך בשימוש בחוטים מוליכים (guidewire) צפויה להיות זמינה מסחרית בסוף 2018.
תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2018 על בסיס IFRS ("GAAP")
הכנסותיה של מזור ברבעון הראשון אשר הסתיים ב-31 במרץ 2018 צמחו ב-32% ל-15.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017, בעיקר הודות לגידול בהכנסות החוזרות ממכירת מוצרים מתכלים, שירותים ואחרים. ההכנסות בשוק האמריקאי עלו ב-27% ל-14.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. ההכנסות משווקים בינלאומיים עלו ב-160% ל-1.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-500 אלף דולר ברבעון הראשון אשתקד.
שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב-58.3% לעומת שיעור רווח גולמי של 64.6% ברבעון המקביל. הירידה הצפויה בשיעור הרווחיות הגולמית נובעת בעיקר ממחירי המכירה למדטרוניק. סך ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-10.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-13.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017, בעיקר הודות לקיטון בהוצאות מכירה ושיווק, בעקבות המעבר לשלב ההפצה הגלובלית כחלק משיתוף הפעולה עם מדטרוניק. ההפסד התפעולי עמד על 1.4 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 5.7 מיליון דולר ברבעון הראשון המקביל. ההפסד הנקי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב-1.3 מיליון דולר, או 2 סנט למניה, בהשוואה להפסד נקי של 5.2 מיליון דולר, או 11 סנט למניה, ברבעון הראשון של 2017.
תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון החולף ב-2.7 מיליון דולר, בהשוואה לתזרים מזומנים של 700 אלף דולר ברבעון הראשון של 2017, כתוצאה מגבייה גבוהה מלקוחות. נכון ליום ה-31 במרץ 2018, היו בידי החברה מזומנים, שווי מזומנים והשקעות בהיקף של 114.5 מיליון דולר.
תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2018 על בסיס Non-GAAP
הטבלאות בהמשך כוללות התאמה בין תוצאות על בסיס GAAP עם התוצאות על בסיס Non-GAAP. ההתאמה נובעת בעיקר מהוצאות שלא במזומן בסכום של 1.6 מיליון דולר, בגין הוצאות תשלום מבוסס מניות והפחתה של נכסים בלתי מוחשיים ברבעון הראשון של 2018. על בסיס non-GAAP, הסתכם הרווח הנקי ברבעון הראשון של השנה ב-300 אלף דולר, או 1 סנט למניה, בהשוואה להפסד נקי של 3.9 מיליון דולר, או 8 סנט למניה, ברבעון הראשון אשתקד.
שכר הדירה הולך לעלות בחודשים הקרובים ובשנה בכלל, הסיבה – הגידול בתיירות. לכאורה, אין קשר בין התיירות ובין שכר דהירה, אבל בשנתיים האחרונות יותר דירות מופנות לתיירים במסגרת AIRBNB – הרעיון הוא פשוט – מאפשרים לתיירים לשכור את הדירה לתקופה קצרה. זה כלכלי מאוד לבעלי הדירות כי הם מקבלים שכר דירה גבוה לתקופת שכירות קצרה יחסית, והם בתקופה קצרה (התקופה החמה של התיירות) יכולים להרוויח אולי כמו השנה כולה.
וברגע שהדירות האלו מופנות לתיירים הן בעצם יוצאות משוק השכירות. שוק השכירות קיבל מכה בשנים האחרונות בגלל שהאוצר העלה את המס על משקיעים, ובנוסף לחששות בקשר לשוק הדירות, המשקיעים הורידו הילוך משמעותית, ואפילו בחלקם יצאו מהשוק. על הבעיות העמוקות האלו, נוסף עניין ה-AIRBNB וככה בעצם נגרם קיטון משמעותי בהיצע הדירות, כשהביקוש מש לא יורד, כנראה ההיפך.
במצב כזה עליית מחירי השכירויות היא ברורה. בלידר שוקי הון מסבירים כי – "זינוק בתיירות לוחץ על מחירי השכירות. בארבעת החודשים הראשונים של השנה מספר התיירים הנכנסים עלה ב- 24.1% לעומת אותה תקופה אשתקד. הגידול המהיר בתיירות הנכנסת נובע מהרגיעה (היחסית) במצב הביטחוני, זאת למרות שהייסוף בשקל הופך את ישראל ליעד יקר עבור התייר מחו"ל. הגידול המהיר בתיירות הנכנסת מעודד את השכרת הדירות במסגרת Airbnb ,מה שמקטין את היצע הדירות להשכרה עבור ישראלים, ולוחץ על מחירי השכירות כלפי מעלה. אנו צופים עלייה של 2.5% במחירי השכירות בשנה הקרובה".
תומר אמיתי, מנהל קשרי משקיעים בטבע אמר בכנס משקיעים של בית ההשקעות אופנהיימר – "תכנית ההתייעלות של החברה מתנהלת בקצב יפה שאף עולה על הציפיות הראשוניות שלנו. אנו מכוונים עד סוף 2019 להשיג 3 מיליארד דולר בחסכונות מצטברים מכל בסיסי ההוצאה של החברה, כאשר יותר ממחצית אנו רוצים להשיג עד סוף 2018.
"זה מושג בין היתר גם על ידי הפחתה משמעותית במצבת כח האדם של החברה – 6200 איש עזבו מאז שהחלה התכנית להיות מיושבת, ועד סוף שנת 2019 אנו רוצים להוריד את מצבת כח האדם ב-14 אלף איש נוספים. אנחנו מטפלים בכל מערך המתקנים של החברה, וגם בטביעת הרגל של המפעלים שלנו. מאז דצמבר 2017 הודענו על מכירה של 10 מתקנים.
"מבחינת מוצרי דגל: קופקסון כבר שני רבעונים כמעט מתמודד עם תחרות גנרית של מתחרה אחד משמעותי וכמה נוספים. כמובן שהוא עדיין מוביל בפער רב, אך הירידה שלו נובעת בעיקר מירידת המחירים שנגרמה מכניסת התחרות הגנרית. מנגד, יש יציבות יחסית בכמות המכירות של המוצר. Fremanezumab שמיועדת למגרנות – להערכתנו לא נקבל את האישור למוצר עד תאריך היעד של הFDA שהוא ב-16 ביוני. עם זאת, אנו מצפים לקבל אישור ולהשיק את המוצר בארה"ב עד סוף 2018. גם באירופה תהליך האישור מתקדם ואנו מצפים לקבל אישור של ה-EMA במהלך החציון הראשון של 2019".
טבע מאבדת את המוניטין, מאבדת את ההון
מיקרומדיק הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של 14 מיליון שקל, מדווחת כי חתמה על הסכם הפצה בהודו וקיבלה הזמנה ראשונה עבור מוצריה לאבחון סרטן שלפוחית השתן ולאיתור סרטן צוואר הרחם.
על פי הודעת החברה – מיד לאחר החתימה על הסכם ההפצה, המפיץ יפעל לקבלת האישורים הרגולטורים הנדרשים על-פי דין לשיווק ומכירת מוצרי החברה בהודו. עד להשגת האישורים הרגולטורים בהודו, מוצרי החברה ימכרו למעבדות, וזאת על רקע עבודה מקדמית של מיקרומדיק והמפיץ בהודו, ותוצאות מוצלחות בשני ניסויי הערכת הביצועים שבוצעו בהודו עם שתי רשתות מעבדות מובילות במוצר לאבחון סרטן צוואר הרחם. המעבדות בהודו אינן עוסקות ביבוא ורכישת מוצרים באופן ישיר על ידן, ולפיכך נדרש גורם מקומי בהודו, כדוגמת מפיץ, אשר באמצעותו ירכשו מוצרי החברה לשימוש במעבדות. בתגובה להודעה מניית החברה עולה בכ-4% לשווי של 14 מיליון שקל – משמע, השוק לא מתרגש מההודעה.
החברה מתמקדת במסחור המוצר לאבחון סרטן שלפוחית השתן בארה"ב ובאירופה. יחד עם זאת, לאור מידע שנמסר לחברה על-ידי המפיץ אודות העניין והביקוש מצד מעבדות בהודו למוצר החברה זה, בשל עלותו הנמוכה ודיוקו הרב, וזאת בעיקר לעומת המוצרים המתחרים אשר עלותם גבוהה ולפיכך לא נעשה בהם שימוש במעבדות בהודו, החברה מעריכה כי למוצר זה של החברה פוטנציאל מסחרי רב גם בהודו. גיא לרנר, מנכ"ל מיקרומדיק: "האטרקטיביות של מוצרי מיקרומדיק נובעת גם מכך שהבדיקות המקובלות לאבחון סרטן שלפוחית השתן הן פולשניות ויקרות, כרוכות בכאב ובחשש מצד המטופלים, ומוצרים שאינם פולשניים, מוגבלים ביכולת לאתר סרטן בשלבים מוקדמים וחלקם יקרים מאוד. מיקרומדיק מאפשרת אבחון סרטן ברמת דיוק גבוהה, באמצעות בדיקות פשוטות, זולות ומהירות. אנו מאמינים כי למוצרים שלנו קיים פוטנציאל מסחרי רב בהודו, וממשיכים במאמצי שיווק יחד עם שותפים, למסחור מוצרינו בשווקי יעד מרכזיים נוספים."
הודו מהווה שוק יעד מרכזי למוצר החברה לאיתור סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם מדורג כסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בהודו. אוכלוסיית הודו מונה כ- 365 מיליון נשים מעל גיל 15, אשר נמצאות בסיכון לפתח סרטן צוואר הרחם, ולפיכך נדרשות לאבחון. האומדנים הנוכחיים מצביעים על כ- 132,000 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם מאובחנים וכ – 74,000 מקרי מוות בשנה בהודו כתוצאה מסרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם הוא הרביעיבשכיחותו כגורם מוות מסרטן בקרב נשים ברחבי העולם, כאשר כ- 84% ממקרי סרטן צוואר הרחם מאובחנים במדינות המתפתחות, בהן שיעורי התמותה מהמחלה גבוהים יותר משיעורי התמותה במדינות מפותחות בעיקר עקב איאבחון מוקדם.
פינוי בינוי גדול בירושלים – 600 דירות
עיריית ירושלים אישרה שתי תכניות "פינוי בינוי" להפקדה בוועדה המחוזית: תכנית סן מרטין 3 בקטמון הכוללת תוספת של 104 יחידות דיור חדשות ותכנית מתחם קלנר 2 בקרית יובל הכוללת תוספת של 484 יחידות דיור.
התכנית ממוקמת בשכונת קטמונים ברחוב סן מרטין 3. מדובר בתכנית להתחדשות עירונית במתווה "פינוי בינוי" כמוצע בתכנית האב לקטמונים ח' ט'.
שטח התכנית כ- 3.5 דונם והיא מציעה הריסת מבנה מגורים קיים ובו 30 יחידות דיור והקמת שני מבני מגורים בני 13 קומות ושתי קומות עליונות נוספות בנסיגה (סה"כ 15 קומות), כולל שטח בנוי לטובת גן ילדים.
בנוסף, התכנית כוללת שטח המיועד לדרך, הנמצא מצפון מזרחה. שטח זה מסומן ככיכר עירונית במסגרת תכנית האב ויפותח בהתאם במסגרת התכנית תוך ניצול יעיל וחלוקה מחודשת של הקרקע.
התכנית כוללת סה"כ 104 יחידות דיור חדשות, כולל 130 מ"ר יעבור גן ילדים וחזית מסחרית הפונה לכיכר העירונית.
המתחם ממוקם בין הרחוב עמנואל אולסוונגר מדרום, רחוב אריה קלנר מצפון ומתחם בית הספר הניסויי ארגנטינה ממערב.
מדובר בתכנית להתחדשות עירונית במתווה "פינוי בינוי" כמוצע בתכנית האב יובלים גנים.
שטח התוכנית כ- 9.6 דונם והיא מציעה הריסת שני מבני מגורים קיימים בני 8 קומות הכוללים 116 יחידות דירו והקמת חמישה מבנים המשלבים בינוי למגורים, שטחים לשימוש ציבורי ושטחי מסחר, תוך התאמה למדיניות תכנית האב יובלים גנים.
התכנון המוצע לתכנית משתמש בנתונים הפיזיים והטופוגרפיים התלולים של המקום בצורה מיטבית על-ידי יצירת שני קווי בינוי – קו הבינוי העליון מתנשא לגובה של עד 18 קומות מעל הכניסה מרחוב אריה קלנר, וקו הבינוי התחתון כולל שני מבני מגורים עד 16 קומות מעל שתי קומות לשימושים ציבוריים.
התכנית כוללת סה"כ 484 יחידות דיור חדשות ובנוסף, שטח ציבורי בצידה המערבי, בצמוד לבית הספר ארגנטינה – לטובת חטיבה צעירה לבית הספר וגני ילדים.
סך הכל מוצעות 484 יח"ד חדשות.
כאמור, הוועדה המקומית לתכנון ובניה המליצה היום לוועדה המחוזית להפקיד את התכניות.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: "התחדשות עירונית היא המענה האורבני והחברתי הנכון לירושלים. בדרך זו נוכל להגדיל את היצע יחידות הדיור בעיר ולתת מענה לזוגות הצעירים. כאשר היוזמה להתחדשות עירונית מגיעה מהתושבים זו חובה שלנו כמערכת עירונית לתת להם את התמיכה שהם זקוקים לה, על מנת שהפרויקטים ייצאו לפועל ואני מזמין תושבים נוספים לבחור במסלול הנ"ל. בירושלים קיים הפוטנציאל להקים באופן מיידי למעלה מ-30 אלף יחידות דיור, באמצעות התחדשות עירונית – בדרך זו נוכל להשאיר את הזוגות הצעירים בירושלים ולא לפגוע בשטחים ירוקים בעיר".
לא פייר – הציבור החלש משלם מקסימום דמי ניהול בפנסיה
רשות שוק ההון הציגה לדרישת ועדת הכספים, נתונים על משלמי דמי הניהול הגבוהים על הפנסיה. מסתבר שדווקא אלו שמרוויחים מעט משלמים הרבה – חברים יקרים, אנחנו כותבים לכם ללא הפסקה, על קרן פנסיה ברירת מחדל – קראו כאן, פשוט תעברו לקרנות האלו ותשלמו דמי ניהול אפסיים. זה חשוב מאוד, כי דמי הניהול נוגסים לכם המון מקרן הפנסיה. ההבדלים בעת הפנסיה יכולים להגיע לעשרות אחוזים.
על פי הנתונים 45% מהקבוצה שמשמלת דמי ניהול גבוהים משתכרים אף פחות מ-2,700 ₪ בחודש. עוד הוצג כי 69% מתוך סך ההצטרפויות בדמי ניהול מקסימליים נעשו באמצעות הסכמי ברירת מחדל עם מעסיקים וברשות תלו תקווה כי ביטול אפשרות זו בחודש מרץ האחרון יביא לשינוי מגמה
יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני ציין כי אם לא תוכח מגמת שינוי בחודש הקרוב, תקודם הצעת החוק של ח"כ מיכל בירן להורדת גובה עמלת המקסימום: "הממוצע יורד אך המגמה נמשכת – מי שמשלם דמי מקסימום זו המנקה בבניין שאין לה מושג מה זה קרן ברירת מחדל"
בדיון בוועדת הכספים עסקו בגובה דמי הניהול בקרנות הפנסיה בישראל ובגביית דמי המקסימום דווקא מאוכלוסיות מוחלשות ובאפשרות להוריד את גובה עמלות קרנות הפנסיה המקסימליות המותרות בחוק. במהלך הדיון הוצגו נתונים לפיהם ממוצע גובה העמלות ירד משמעותית במהלך השנים האחרונות אך דווקא האוכלוסייה המוחלשת מוצאת עצמה במרבית המקרים משלמת את דמי הניהול המקסימליים. על רקע הדברים טענה נציגת רשות שוק ההון כי אחוזים גבוהים מהמצטרפים למסלולי המקסימום עושים זאת במסגרת קרנות ברירות מחדל של המעסיקים וכי ביטול אפשרות זו לפני כחודשיים צפויה להביא שינוי במגמה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר על רקע הדברים כי היה והשינוי לא יחול בתקופה הקרובה תקודם הצעת החוק של ח"כ מיכל בירן להורדת גובה עמלת המקסימום המותרת.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "מזה תקופה שאנחנו עוסקים בסוגיה זו, התלבטנו אם להעלות היום את החוק של מיכל בירן להורדת עמלת המקסימום המותרת לגבייה מהמבוטחים. כרגע לא העלנו את החוק, סיכמנו שיהיה דיווח לגבי גובה שיעור דמי הניהול, קיבלנו נתונים ונבדוק היכן דברים עומדים".
ח"כ מיכל בירן: "דמי הניהול היו מאוד גבוהים ולכאורה נפתרה הבעיה כי יש ירידה בממוצע בשנים האחרונות אלא שהירידה אינה מתפלגת באופן שווה. אני אומרת כבר שנים שהעניים משלמים את דמי הניהול הכי גבוהים, המנקה משלמת את דמי הניהול הכי גבוהים ואני מקבלת הנחה על כך, ש-1 מתוך 5 אנשים משלמים את דמי הניהול המקסימליים, התגובה הרשמית הייתה שהנתונים שלי מוטעים ושגויים. ניסיתי לחלץ את הנתונים בכל כלי אפשרי והנה שמגיעים סוף סוף הנתונים מסתבר שב-2017 אכן מכל 5 חוסכים שילם את דמי הניהול המקסימליים ומעל 70 אחוז מהם מהאוכלוסייה החלשה, הכי ענייה".
מיכל היימן, מנהלת מחלקת פנסיה, רשות שוק ההון: "בנובמבר 2016 נכנסו לתוקף קרנות ברירת המחדל, שנה וחצי אחרי כפי שמראים הנתונים, הרפורמה אכן משפיעה על כל השוק. לדעתנו זה הפתרון לבעיה שעולה. יש מגמה של ירידה, לדעתנו היא תמשך וביתר שאת. כ-70 אחוז מהמצטרפים לעמלת המקסימום הם בברירת מחדל של המעסיק, השינוי שהכנסנו בסוף מרץ ומבטל את ברירת המחדל המקסימלית במקומות העבודה יביא לשינוי גם בקרב עובדים חלשים ומוחלשים – הם מצטרפים בעל כורחם לכל מוצר, מי שמצרף אותם זה היועצים או המעסיק שלהם. שינוי גובה דמי הניהול המקסימליים יגרום לכך שאותם אנשים שחלקם משלמים דמי ניהול נמוכים יותר יישארו חשופים וזה רק יפגע בהם, בשעה שיש מוצר שהוא יקר יותר שהוא ביטוח המנהלים, ברירת המחדל שלהם תהייה שהם יופנו למוצר היקר יותר על ידי המוסדות. להערכתנו ברגע שיפחיתו את התקרה האוכלוסייה החלשה תהייה טרף קל".
במהלך הדיון הוצגו מצד רשות שוק ההון נתונים אודות שוק קרנות הפנסיה בישראל. על פי המוצג דמי הניהול הממוצעים למצטרפים חדשים נכון לסוף הרבעון הראשון לשנת 2018 עמדו על דמי ניהול מנכסים בגובה 0.2% ודמי ניהול מהפקדה בגובה 2.51%, כאשר נרשמה מגמת ירידה בקרב מעגל המצטרפים החדשים מאז נכנסה לתוקף רפורמת קרן ברירת מחדל. ומאז הרבעון האחרון של 2016 ירד ממוצע דמי הניהול מהפקדה ב-יותר ממחצית האחוז ודמי הניהול מהפקדה ב-0.06 אחוז.
בנוסף הוצג כי מגמת ירידת דמי הניהול ניכרת גם לגבי כלל העמיתים הפעילים בקרנות הפנסיה בישראל ודמי הניהול בגין כלל החשבונות הפעילים עמדו נכון לסוף שנת 2017 בממוצע על דמי ניהול מנכסים בגובה – 0.21% – ירידה של 0.06 אחוז לעומת שנת 2013 ודמי ניהול מהפקדה בגובה – 2.56% – ירידה של למעלה מאחוז מאז שנת 2013.
עוד הוצג כי בשנת 2017 בוצעו סה"כ 612,351 הצטרפויות לקרנות. מתוכם, 104,158 המהווים 17% מההצטרפויות, בוצעו במדרגת דמי ניהול מקסימלית (5%-6% מהפקדה, 0.4%-0.5% מהצבירה) וכי בהשוואה לשנת 2016 חלה ירידה בשיעור של 5% בשיעור המצטרפים במדרגת דמי ניהול מקסימלית מתוך כלל המצטרפים.
עוד הוצג כי 69% מתוך סך הצטרפויות בדמי ניהול מקסימליים נעשו באמצעות הסכמי ברירת מחדל קיימים עם מעסיקים, בעוד שרק 31% נעשו בדרך של הצטרפות ישירה. במסגרת זו צוין כי בעקבות דיון שנערך בוועדת הכספים פורסמה הודעה של הממונה כי הסכמי ברירת מחדל בדמי ניהול מקסימליים בוטלו בחודש מרץ האחרון וכי בקרוב יתקבלו נתונים חדשים בעקבות כך.
עוד הוצג כי מתוך קבוצת העמיתים שבמדרגת דמי הניהול המקסימלית, 72% משתכרים פחות משכר מינימום ו-45% משתכרים אף פחות מ-2,700 ₪ בחודש.
ח"כ גפני: "הנתונים שלכם אמנם מראים על ירידה כללית בממוצע אך גם מצביעים על מציאות במסגרתה גם אם תמשך המגמה של הפחתת דמי הניהול, עדיין אלה שמשתכרים שכר נמוך ישלמו אחוזים הרבה יותר גבוהים על דמי הניהול מאשר הקבוצות המבוססות. הם מראים שמי שמשלם דמי מקסימום זו המנקה בבניין שאין לה מושג מה זה קרן ברירת מחדל והיא לא יודעת עברית. אתה לא מודיעים להם, לא אמרתם לאותם עובדים מוחלשים – אתה משלמים גבוה תעברו לקרן ברירת מחדל. יש 2 ברירות – להסכים לתמוך בהצעת החוק של מיכל בירן או שתציעו הצעה כתחליף, לא נותיר זאת במצב זה".
היימן: "אנחנו מוטרדים מאוד מהמצב הזה לשם כך נועדו קרנות ברירות המחדל, לכן אנחנו עוקבים ברצף אחרי כל נתון. כאמור רק לפני חודש בוטלו הסכמי ברירת מחדל במקסימום בקרב מעסיקים, אשר רבים הצטרפו אל מסלולי המקסימום במסגרת זו. נבחן בתקופת הזמן הקרובה האם יש השפעה למהלך זה על השוק". לצד הדברים הודתה היימן כי איננה יודעת עדיין על מעסיק ששינה את המצב הקיים: "אנחנו ממתינים לנתונים שיגיעו".
ח"כ יצחק וקנין: "לציבור הזה אין את המודעות והמציאות הזו תמשך, משהו צריך לבוא מלמעלה, מכם".
ח"כ איציק שמולי: "הממוצע שירד לא רלוונטי לקבוצה החלשה שמשלמת את המקסימום. לתת פה זה עוד זמן זה לשחק על חיי האנשים האלה. אלה אנשים שבקושי מצליחים להיאבק על השכר שלהם, אז הם יאבקו על הזכויות שאין להם?".
ח"כ נורית קורן: "הממונה על שוק ההון עומדת בדברים האלה על ראש הציבור, אפילו שהם מתנגדים הם צריכים לראות שאנחנו לא מוותרים".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו עוסקים בנושא הזה באופן אינטנסיבי, ברשות מצביעים על כך שנתונים צריכים להגיע בשבועות הקרובים לגבי השינוי לעניין מסלולי ברירת המחדל בקרב מעסיקים. נמתין לראות היות שהמועד קרוב האם המגמה נמשכת והאם היא מביאה פתרון לבעיות. בתקופה של עד חודש נעלה את החוק של מיכל בירן על סדר היום, אם המגמה תהייה בכיוון של פתרון הבעיות לא נמשיך בחקיקה, אם המגמה תמשך כמו שהיא נמשיך עם החוק. יכול להיות שגם אתם ברשות תגיעו למסקנה שצריך חקיקה לשינוי המצב".
מעודכן ל-12/2021
קרנות השתלמות – שאלות, תשובות ומסקנה אחת ברורה – כדאי שיהיה לכם!
קרנות השתלמות הן מכשיר חיסכון לטווח הבינוני – 6 שנים, עם הטבות של מכשיר לטווח ארוך. כן, זה כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד אתם מקבלים את כל ההטבות של השקעה לטווח ארוך (הטבות שהמדינה נותנת כדי שנחסוך לפנסיה) ומצד שני אתם לא בהכרח חוסכים לטווח ארוך, אלא לטווח בינוני.
קרן השתלמות היא קרן שהמעסיק מפריש אליה לרוב 7.5% ואתם 2.5%, כלומר כבר מבחינה זו מדובר ביתרון גדול – המעסיק מפריש עד פי שלושה, ולכן יש מעסיקים שלא אוהבים את המוצר הזה. אך הפרשת המעסיק לא יכולה לעלות יותר מ-1,178.4 שקל לחודש (ובכל מקרה לא יותר מפי שלושה מהפרשת העובד), והפרשת העובד יכולה להגיע עד סכום מקסימלי של לא יותר מ-392.8 שקל לחודש.
מעבר ליתרון שבהפרשה הגדולה של המעסיק לזכותכם, אתם לא משלמים מס על ההפקדות של המעסיק (ההפקדה יורדת מהשכר לצורכי מס), אתם לא משלמים מס על רווחי ההון של הקרן אתם משלמים מס במימוש של הקרן (על הרווח שנזקף לכם). מעבר לכך מדובר במוצר לטווח בינוני – 6 שנים, בעוד שהחסכונות האחרים שיש בהם הטבות מס הם כאמור מוצרים פנסיוניים מובהקים להשקעה לטווח ארוך.
המימוש של הקרן אפשרי החל מתקופה של שש שנים, אך יש מצבים שאפשר למשוך את הכסף לאחר 3 שנים (אם הכסף משמש להשתלמות או אם הגעתם לפנסיה). מעבר לכך, רבים מעדיפים להמשיך אותה עד גיל הפנסיה.
ובכן, זה בהחלט מוצר מעניין עם הטבות משמעותיות, אבל סביר שיש לכם עוד שאלות – אז ריכזנו בהמשך שאלות נפוצות ותשובות ובנוסף יש לנו מדריך מלא לקרנות השתלמות.
נתחיל מהבסיס – מי יכול לקנות קרן השתלמות?
קרן השתלמות מיועדת לעובדים, אבל לא רק לשכירים. ניתן לחסוך בקרן השתלמות גם כעצמאים וגם כשכירים וגם לעובדים שהם גם וגם.
מה היתרונות הנוספים בחיסכון בקרן השתלמות?
היתרון הגדול הוא כאמור הטבות המס. על ההפקדה השוטפת יש זיכוי לצורך מס. מדובר בהטבה משמעותית (מעין החזר של שליש מההפקדה לחוסך). יש גם יתרון מיסוי שוטף (אין תשלום מס על רווחים, ובמילים אחרות – דחיית מס).
יתרונות נוספים – הכסף מנוהל על ידי בתי השקעות שאמורים לנהל את הכסף במקצועיות ומומחיות. כמו כן, דמי הניהול נמוכים יותר מאפיקי חיסכון מקבילים. מעבר לכך, ניתן לעבור בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס – המעבר לא נחשב למכירה חייבת במס. המעבר יכול להיות בתוך אותו בית השקעות/חברת ביטוח, וכן אתם יכולים להעביר את הקרן מחברה לחברה – מחברת ביטוח לבית השקעות מסוים.
אפשר דוגמה להטבת המס?
בבקשה – נניח שהשכר שלכם סביב 11-12 אלף שקל ברוטו. במצב כזה המעסיק מפקיד לכם 10 אלף שקל בשנה לקרן השתלמות (7.5% מהשכר). הסכום הזה הוא על חשבון המעסיק והוא נרשם בהפקדות לקרן השתלמות (חלק המעסיק). מה ההטבה על הסכום הזה? ראשית, מראש הוא הטבה (המעסיק לא חייב לתת לכם קרן השתלמות שלה תנאים מועדפים על פני כל חיסכון אחר); שנית – אתם לא משלמים על הסכום הזה מס. כל הטבה אחרת שהמעסיק נותן לכם חייבת במס – זו לא.
המשמעות הפרקטית – חיסכון שתלוי במדרגת המס שלכם. נניח שהמדרגה שלכם 30%, אזי מדובר על רווח/חיסכון במס של 3,000 שקל בשנה (30% על הפקדה של 10 אלף שקל). חיסכון של 250 שקל בחודש, ויש חיסכון נוסף – על ההפקדה שלכם (2.5% מהשכר) שהיא בסדר גודל של 80 שקל – כלומר, בשכר של 11-12 אלף , אתם מקבלים מתנה חודשים של מעל 300 שקל – שווה!
מה קורה בעת מכירה של הקרן?
במכירה של הקרן יש מס בשיעור של 25% על הרווח שלכם בקרן (מס על רווחי הון). אגב, רבים מעדיפים להמשיך ולחסוך בקרן ההשתלמות עד לגיל פרישה. אז גם ניתן ליהנות מהטבות מס נוספות – כמו תיקון 190.
יש תקרה על ההפקדה ותנאים נוספים כדי לקבל את ההטבה? האם יש הבדל בין שכירים לעצמאים?
אצל שכירים הכלל הוא פשוט – הפקדות של עד 10% (עובד ומעסיק יחד) מהשכר ברוטו, מזכות בהטבות במס, עד תקרת ההפקדה השנתית. אם השכר גבוה מתקרת השכר הזכאית להטבת המס (כ-15.8 אלף שקל בחודש, נכון ל-2021), לא תחול הטבת המס על הסכומים שיופקדו מעל התקרה.
עצמאים צריכים קודם להפקיד לחיסכון פנסיוני את המינימום הנדרש על פי חוק פנסיה לעצמאים, ולאחר מכן להפקיד לקרן ההשתלמות עד 4.5% כאשר השיעור המזכה במלוא הטבת המס בקרן לעצמאים, בתנאים מסוימים, הוא עד 16.5%. תקרת השכר החודשית לעצמאים כ-18.3 אלף שקל, נכון ל-2021.
ההפרשה לקרן השתלמות היא מהברוטו הכולל את כל רכיבי השכר?
לא, רק הרכיבים הנחשבים הכנסת עבודה ישמשו להפרשה בגין קרן השתלמות. חשוב להדגיש – קרן השתלמות היא לא חובה, המעסיק לא חייב לתת לכם אותה!
נניח שהפקדנו סכום העולה על התקרה, מה קורה?
בעת הפקדת הכסף בקרן יוטל מס הכנסה רגיל על חלק ההפרשה החורג מהתקרה, כאילו הייתה הכנסה ששולמה לעובד. הרווח הריאלי שנצבר על הפקדה זו חייב במס בשיעור של בין 15% ל-25% בעת משיכת הכסף, בדומה למס המוטל על אפיקי השקעה אחרים. כלומר, בעצם שוללים את הטבות המס שניתנות לקרן השתלמות על ההפקדות הנוספות.
איזה סוג קרן לבחור?
אתם צריכים להתאים את מסלול ההשקעה לגיל שלכם ולמאפיינים הספציפיים שלכם. לדוגמה – אם אתם לא מסוגלים לשאת הפסד, אל תשקיעו בקרן השתלמות עם מניות. אלא שבפועל הכי נכון זה לגוון את הכספים על פני מספר אפיקים (מסוכנים פחות ומסוכנים יותר) כאשר פרמטר חשוב הוא הגיל.
ככלל – בגילאים צעירים מומלץ לבחור במסלול מנייתי (שנחשב למסוכן יותר) מהטעם הפשוט שעל פני תקופה ממושכת המניות מנצחות את האפיקים הסולידיים וזה ברור – מי שלוקח סיכון במניות מצפה גם לקבל סיכוי – תשואה. זה בעצם הפיצוי שלו על לקיחת הסיכון. אז למשקיעים בתחילת הדרך זה מצוין כי גם אם יהיו בשוק נפילות (ויהיו) לאורך זמן צפוי שהמניות יספקו תשואה עודפת.
זה לא כך לגבי השקעה לטווחים קצרים יותר. ככל שאתם מבוגרים יותר, אתם צריכים להשקיע באפיקים סולידיים יותר כי המטרה שלכם היא לשמור על הכסף, ולא לקחת סיכונים. אם תהיה מפולת בשווקים בדיוק בשנים האלה, אז ההפסד יהיה כואב, לא בהכרח יהיה זמן לתקן, והדבר יתורגם לפחות חיסכון בתקופת הפנסיה.
מהם סוגי קרנות ההשתלמות הפופולריים?
קרנות ההשתלמות מחולקות לשלושה מסלולים. מסלול מנוהל – ניהול ההשקעות בהתאם לשיקולם המקצועי של מנהלי ההשקעות. במצב זה אתם סומכים על מנהלי ההשקעות של הגוף המנהל ומאפשרים להם להשקיע את הכסף שלכם – כך זה ברוב הגדול של המקרים.
במסלול המנוהל אפשר לבחור רמות סיכון שונות – מסלול כללי "רגיל", כללי ב', מסלול מנייתי ומסלול אג"חי. המסלול הכללי הרגיל הוא סוג של ברירת מחדל והוא מערב בין סוגים שונים של השקעות (מניות, אג"ח ועוד). במסלול כללי ב' יש מרכיב מניות גבוה מהמסלול הכללי; מסלול אג"ח מוטה מאוד לאג"ח, ומסלול מנייתי עם הטיה גדול למניות.
אלו המסלולים הבסיסיים והפופולריים, אבל בשנים האחרונות התפתחו מסלולים נוספים, למשל מסלול מחקה מדד. זהו מסלול שבו אתם מצמידים את הכסף למדד מסוים – ת"א 35, ת"א 125, תל בונד וגם מדדים על מניות בחו"ל ואיגרות חוב בחו"ל.
דמי הניהול נמוכים יותר מאשר בקרנות השתלמות אחרות, כי אין צורך בניהול שוטף (אין עלויות ניהול שוטף, מדובר במכשירים פסיביים שעוקבים אוטומטית אחרי המדדים). הרציונל של המכשירים האלו הוא שלא ניתן לאורך זמן להכות את השוק, כלומר שמנהלי ההשקעות לא מצליחים לנצח את המדדים, ואם כך, אז התשואה במדד היא בהחלט טובה לאורך זמן.
מסלול שלישי שהולך וגדל – ניהול עצמאי של הכסף (IRA). במסלול הזה כל ההחלטות הן שלכם. אתם קובעים מה לקנות כמה לקנות, מתי לקנות (ראו הרחבה על קופות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי).
מה קורה אם צריך לשבור את הקרן במהלך התקופה?
קרן השתלמות מיועדת לשש שנים כאשר אם מדובר על כספים שנדרשים להשתלמות או אם החוסך הגיע לגיל פרישה, הוא יכול למשוך את הכספים גם לפני הזמן (אחרי לפחות 3 שנים). אם אתם צריכים את הכסף ואתם לא עומדים בתנאים האלו, אתם בבעיה כי הקנס על השבירה מגיע ל-35%. אבל יש פתרון.
הקרן עשויה לשמש ביטחון ללקיחת הלוואה. כלומר, אתם יכולים לקחת הלוואה מהקרן ולא לשבור את החיסכון וכך להגיע לתקופת החיסכון האפשרית ללא תשלום קנס. זאת ועוד – ההלוואה מקרנות השתלמות (וגם מקופות גמל) היא הלוואה בתנאים הטובים ביותר שתוכלו למצוא – מכיוון שלמלווה יש בטוחה מצוינת – החיסכון שלכם.
איך בפועל עוברים מקרן לקרן?
המעבר כיום הוא פשוט ומהיר ולא מסובך כמו שהיה בעבר. זמן ההעברה מקרן לקרן עומד על מספר ימים עד שבוע. ההודעה על המעבר היא פשוטה – מילוי טפסים והעברה. במקרים רבים הגוף שאליו אתם עוברים יעשה בשבילכם את העבודה.
תוך כמה זמן מקבלים את הכסף במשיכה?
תוך ארבעה ימי עסקים, אבל אם המשיכה היא בתחילת החודש זה יכול קצת להתעכב. מעבר לכך, אם החשבון של הקרן לא מתנהל באותו הבנק שלכם, ייקח להעברה עוד יום (העברה בין הבנקים).
מה קורה עם הכסף אם חס וחלילה החוסך נפטר?
הכספים עוברים למוטבים המפורטים בטפסי הקרן. אם החוסך לא מילא את "הוראת המוטבים", יועבר הכסף למנהל עזבונו או ליורשיו על פי חוק.
מהם דמי הניהול בקרנות השתלמות?
דמי הניהול בקרנות השתלמות מוגבלים אמנם בתקרה, אבל בפועל הם משמעותית מתחת לתקרה ונעים בין 0.5% ל-1% על הצבירה.
איך פותחים קרן השתלמות?
ההבחנה בין עצמאים לבין שכירים רלוונטית גם לדרך פתיחת קרן ההשתלמות והפקדת הכספים. לכל קרן יש דרישות משלה, מבחינת ההליך שנדרש לבצע, כשנקודת ההתחלה היא אישור המעסיק שהוא מעוניין לפתוח קרן השתלמות, או לחלופין להפקיד כספים לקרן קיימת. לאחר פתיחת הקרן נדרש מהמעסיק לבצע ניכוי של חלק העובד מתלוש המשכורת שלו, כשהתשלומים יועברו לקרן ההשתלמות שנפתחה בכל אחד מחודשי השנה. יש להעביר את ההפקדות של העובד ושל המעסיק – כאמור, עד 7.5% מתלוש המשכורת – תוך שבעה ימי עסקים ממועד תשלום המשכורת, או 15 ימים מסוף החודש הרלוונטי לתלוש המשכורת. אם המעסיק משלם לעובד משכורת ב-10 לחודש, הרי שהוא יכול להעביר את הכספים עד סביבות ה-18-19 לחודש (תלוי אילו ימים מוגדרים כימי עסקים), או לחלופין עד ה-15 לחודש הבא. חובת ההעברה של הכספים והדיווח עליהם חלה על המעסיק, כאשר מי שחוטא לכך עלול לקבל עונשים חמורים, החל מקנס כספי נכבד ועד למאסר.
אצל עצמאים זה שונה. על העצמאי לפנות לקרן ההשתלמות, ולצרף את תעודת העוסק שלו או מסמכים אחרים שיידרשו בהתאם לדרישתה של הקרן. הוא יכול לבחור בהפקדות חודשיות אף גם להעביר הפקדות נקודתיות בכל מועד אחר. לא מעט עצמאים בוחרים להפקיד את הכספים לקראת תום שנת המס, כאשר הם כבר יודעים פחות או יותר היכן הם עומדים מבחינה כלכלית השנה.
סיכום ב-5 נקודות
- קרן השתלמות מאפשרת חיסכון לטווח בינוני עם הטבות מיסוי רחבות
- מדובר במכשיר ההשקעה הטוב ביותר כיום מבחינת ההטבות הכוללות הגלומות בו
- בחירת סוג קרן ההשתלמות תלויה בפרמטרים שונים ובעיקר גיל החוסך ויכולתו לספוג הפסד
- ניתן לעבור מקרן לקרן מבלי לשלם מס
- קרן ההשתלמות מאפשרת לקבל הלוואה כנגד החיסכון (הלוואה בתנאים טובים)
דירוג קרנות השתלמות אגחיות – 10 שנים
דירוג קרנות השתלמות אגחיות – 3 שנים
דירוג קרנות השתלמות מנייתיות – 10 שנים
דירוג קרנות השתלמות מנייתיות – 3 שנים
דירוג קרנות השתלמות מסלול כללי – עשר שנים
דירוג קרנות השתלמות לשלוש שנים – מסלול כללי
ביטוח אשראי נועד לבטח את הספקים בעסקאות שבהן הלקוחות אינם משלמים תמורת הסחורה ברגע העברתה. לחברות לביטוח אשראי פונים הן יצואנים והן ספקים מקומיים. במקרה הראשון מדובר בביטוח אשראי לסחר חוץ, הלקוחות יכולים לבטח עצמם מפני סיכונים מסחריים ו/ או פוליטיים, ומחקרים מראים שהביטוח מעודד יצוא, בעיקר בחברות קטנות ) and Auboin 2015, Veer der van; 2014, Engemann .)במקרה של ספקים מקומיים מדובר באשראי ספקים, הלקוחות יכולים לבטח עצמם מפני סיכונים מסחריים, והוא משמש להם דרך נפוצה לממן את פעילותם.
אשראי הספקים בישראל ניתן לתקופות ארוכות יחסית, כלומר חולפים ימים רבים בין אספקת הסחורה לתשלום עליה. ברבעון הראשון של 2016 עמד מספר ימי האשראי על 99 ,92 מתוכם בהסכמה ו-7 בפיגור. מספר הימים בהסכמה בישראל גבוה ממספרם בכל המדינות החברות באיחוד האירופי. הנתונים על החברות הציבוריות מעידים כי ב-2014 הגיע המספר הממוצע של 2 ימי האשראי ל-66 בחברות הגדולות ול-85 בחברות הקטנות . אצל ספקים קטנים ובינוניים המספר עומד על 72. דחיית התשלומים מקשה על עסקים אלו היות שחסרים להם היכולת והחוסן הפיננסיים להמתין לתשלום במשך זמן רב. לכן הם נאלצים לחפש מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה, וזאת במציאות שבה האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים יקר מהאשראי לעסקים גדולים. במרץ 2017 אושר חוק שנועד לתת מענה חלקי לבעיה – חוק מוסר התשלומים – וזה קובע כי המדינה ומוסדותיה ישלמו לספקים תוך 45 יום מקבלת חשבונית ולא יאוחר משוטף פלוס 30.
בדומה לכל אשראי גם באשראי הספקים גלום סיכון אשראי – הסיכון שהקונה לא יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות לאחר קבלת הסחורה או השירות – והוא קיים בין שמדובר בקונה מקומי ובין שמדובר בקונה מחו"ל. ביטוח האשראי מצמצם סיכון זה ומעביר אותו לחברת הביטוח, וכך מגדיל את הוודאות הן בקרב יצואנים והן בקרב שחקנים בשוק המקומי. מחקר זה נועד לברר מהם הגורמים המשפיעים על החלטתה של חברה מבטחת אם למכור ביטוח אשראי. אנו בוחנים את כל שלבי המשא ומתן בין החברה ללקוח בעזרת מסד הנתונים הייחודי שהעמידה לרשותנו "החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ" )בססח(, החברה הגדולה בתחום בארץ. במסגרת זו אנו מנתחים את התהליך ואת השיקולים שמובילים אותה לאשר בקשה לעסקה, לאשרּה חלקית או לדחותה. במילים אחרות, אנו בוחנים את שיעור המענה – שיעור הביטוח שניתן מתוך היקף הביטוח שהלקוח ביקש – ואת הגורמים המשפיעים עליו.
נוסף להבנת הגורמים המשפיעים על שיעור המענה למחקר יש עוד שתי תרומות. ראשית, הוא מציג סטטיסטיקה תיאורית לגבי מסד ייחודי של נתונים על מקור מרכזי לאשראי שאין לנו נתונים פרטניים עליו – אשראי הספקים – וקושר בין קשיים באשראי זה לפעילות הכלכלית. התרומה השנייה נושאת חשיבות רחבה יותר: מאחר שהמחקר מסייע להבין את התהליך הכרוך במתן ביטוח אשראי, הוא מתווסף לתחום הידע האקדמי בדבר התהליך הכרוך במתן אשראי בנקאי, שכן לתהליכים מכנה משותף רחב.
מהניתוח עולה כי מסד הנתונים מייצג היטב את פעילות היצוא של ישראל ב-2010—2016 .אי- אפשר לקבוע אם הוא מייצג היטב גם את האשראי המקומי, אולם האינדיקטורים לסיכון שנגזרים ממנו מתואמים יפה ומקדימים בזמן משתנים שמשקפים את הפעילות הריאלית בישראל. בנוגע לשיעור המענה מצאנו כי יותר מכול משפיעים עליו גודל החברה, ביזור פעילותה של החברה המבטחת במדינות שונות, וסיכון הקונה. תוצאה זו עמידה במגוון רחב של בדיקות רגישות. אולם גורמים אלה משפיעים אחרת כשהמבוטח פועל מול קונה מקומי וכשהוא פועל מול קונה זר, וההבדל נובע ככל הנראה מהבדלים במידע על שני סוגי הקונים. המחקר בנוי כדלקמן: בחלק השני נסקור את הרקע התיאורטי ואת הספרות בנושא; בחלק השלישי נציג את פעילות בססח ואת מסד הנתונים ששימש את המחקר; בחלק הרביעי ננתח את הגורמים המשפיעים על קבלת ביטוח אשראי; והחלק האחרון יוקדש לסיכום ומסקנות
להיענות או לא להיענות? שיקולים במתן ביטוח אשראי
בבנק ישראל חקרו כאמור את הסוגיה – מהם השיקולים במתן ביטוח אשראי. המחקר בחן באמצעות בסיס נתונים ייחודי, מהם הגורמים המשפיעים על החלטתה של חברה מבטחת אם למכור ביטוח אשראי. המחקר מוצא כי יותר מכול משפיעים על החלטה זו גודל החברה המבוטחת, ביזור פעילותה של החברה המבטחת במדינות שונות, וסיכון הלקוחות של המבוטחים וסיכון הקונה. נוסף להבנת גורמים אלה המחקר מציג סטטיסטיקה תיאורית לגבי מקור מרכזי לאשראי – אשראי הספקים – וקושר בין קשיים באשראי זה לפעילות הכלכלית. במחקר שכתבו מיטל גראם-רוזן ונועם מיכלסון מחטיבת המחקר הם סוקרים את ביטוח האשראי בישראל ב-2010—2017 בעזרת מסד נתונים ייחודי שהעמידה לרשות הבנק חברת בססח (ביטוח סיכוני סחר חוץ), מהחברות הגדולות הפועלות בתחום ביטוח האשראי בישראל.
ביטוח אשראי נועד לבטח חברות מפני מצב שבו לקוחותיהן מקבלים תנאי אשראי מסוימים ובסופו של דבר אינם משלמים. לחברה המבטחת פונים הן יצואנים והן ספקים מקומיים, והיא יכולה לבטח את כולם מפני סיכונים מסחריים ואת היצואנים – גם מפני סיכונים פוליטיים. כשיצואן או ספק מקומי מבקש לקנות פוליסת ביטוח הוא פונה לחברה המבטחת ומבקש סכום מסוים ככיסוי ביטוחי לכל עיסקה מול כל לקוח. לאחר תהליך חיתום החברה המבטחת משיבה אם היא מסכימה לבטח את העיסקה ומהו הכיסוי הביטוחי אותו היא מעניקה. הסכום שהיא מוכנה לכסות חלקי הסכום המבוקש מוגדר כ"שיעור המענה", וזהו האופן שבו החברה המבטחת תופסת את הסיכון הנשקף מלקוחות המבוטח. להלן תרשים המסכם את הפעילות בביטוח אשראי.
המחקר נועד להשיב לשאלה מהם הגורמים המשפיעים על שיעור המענה, שכן זהו הפרמטר המרכזי שהחברה המבטחת קובעת והוא משקף את תמחור הסיכונים בכל עסקה. כמו כן, במסגרת המחקר אנו בוחנים מהו היקף היצוא המבוטח בביטוח אשראי ומאפיינים אותו לפי הפיזור הגיאוגרפי ורמות הסיכון. לבסוף אנו בודקים – לראשונה בישראל – את נושא אשראי הספקים באופן פרטני.
ממצאי המחקר מעלים קשר חזק בין סיכון אשראי הספקים (קרי, הקשיים של הקונים לעמוד בתשלום) לפעילות הריאלית, ויתכן ועלייה של הראשון עשויה לשמש כאינדיקטור מקדים להיחלשות הפעילות הריאלית. כמו כן, אנו מוצאים כי שיעור המענה מושפע בעיקר ממידת החשיפה של החברה המבטחת למדינת הקונה, אך גם מגודל המבוטח, מסיכון הקונים שהוא פועל מולם ומהמצב הריאלי בעולם.
הבנת הגורמים המשפיעים על שיעור המענה תורמת רבות להבנת התהליך של הענקת ביטוח אשראי. הבנה של תפיסת הסיכון בחברה המבטחת עשויה לתרום לפיתוח כלי מדיניות לעידוד היצוא: אם הממשלה תבחר לעודד את היצוא באמצעות סיוע בביטוח אשראי (מחקרים מראים כי זה אכן כלי מעודד יצוא, אזי אם היא תדע מהם הגורמים המשפיעים על שיעור המענה, היא תוכל להקצות משאבים בערוצים שיעלו אותו וכך יעודדו יצואנים פוטנציאליים.
מחירי המזון נמוכים ב-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו ב-2013 ו-2015 – כך טוען הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בסקירה על תחום המזון. "בשנתיים האחרונות נשמרה יציבות מחירים; זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע המשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון.
"מגמה זו מאפיינת את מרבית קטגוריות המזון העיקריות. בשנים האחרונות יציבים מחירי התשומות בחקלאות ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון.
"בשנים 2016-2013 נרשמה עלייה מתונה בשיעור מוצרי היבוא מתוך כלל שוק המזון (בייחוד בשנת 2016). קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות.
"כמו כן, קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית"
הכלכלנים באוצר מסבירים כי מגמת ירידת המחירים במוצרי המזון בארץ שונה מהמגמה הממוצעת במדינות ה-OECD – "במדינות ה-OECD דווקא נרשמת בשנים האחרונות מגמה של עלייה במחירי המזון (וכך גם הדבר במדינות ה-OECD מיבשת אירופה, ממנה מתבצע חלק ניכר מהיבוא לישראל בתחום המזון)", טוענים הכלכלנים ומוסיפים – "פערים אלו בין ישראל ל-OECD מתקיימים גם כאשר בוחנים את מדד מחירי הצרכן הכללי (כלומר, לא רק את מחירי המזון), כך שייתכן שההבדל במגמות בין מחירי המזון בישראל וב-OECD משקף גם השפעות מקרו-כלכליות, ולאו דווקא רק התפתחויות בתחום המזון עצמו . עם זאת, מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל לא רשם ירידה בהיקף דומה לזו שחלה במדד מחירי המזון בתקופה זו, כך שללא ספק חלק מההתפתחויות הן ייחודיות לענף המזון.
"מגמת הירידה ולאחריה ההתייצבות במחירי המזון באה בתקופה שבה השכר נמצא במגמת עלייה – השכר הממוצע במשק עלה בכ-5% מהרבעון הרביעי של שנת 2015 ועד הרבעון הרביעי של 2017; כך שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון"
המגמה מאפיינת את קטגוריות המזון הראשיות. על פי בדיקת האוצר, מדובר על ירידת מחירים שכוללת את רוב הקטגוריות העיקריות – "במרבית הקטגוריות החלה בסביבות אמצע שנת 2013 ירידה במחירים שנמשכה עד סביבות תחילת שנת 2016, ומאז ישנה יציבות יחסית במחירים. גם בקטגוריית הבשר, העופות והדגים החלה באמצע שנת 2013 ירידה, אלא שבשנת 2015 חל שינוי במגמה והמחירים עלו והגיעו לשיא; ואולם, כבר בסוף 2015 שבו המחירים לרדת ואף בקטגוריה זו חלה התייצבות בשנתיים האחרונות.
"מחירי הפירות והירקות מתאפיינים בתנודתיות גבוהה יותר מאשר יתר הקטגוריות, אך בדומה לקטגוריית הבשר, גם הם הגיעו לשיא במהלך שנת 2015 (כך ששתי קטיגוריות אלו הן שהביאו לשיא הכללי במדד מחירי המזון באוקטובר 2015); ככלל, לאור התנודתיות הרבה, בשנתיים-שלוש האחרונות קשה לאפיין מגמה ברורה בתחום הפירות והירקות, אם כי בחודשים האחרונים יש אינדיקציה מסוימת לירידת מחירים.
"בשנים האחרונות יציבים מחירי התשומות בחקלאות ונמוכים מרמת השיא שלהם שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון. המדד הכולל מסתיר הבדלים משמעותיים בין מדד התשומות בגידולים צמחיים לבין מדד תשומות בגידולי בעלי חיים – כאשר במדד המתייחס לגידול בעלי חיים נרשמה ירידה משמעותית בשנים האחרונות, בעוד במדד המתייחס לגידולים צמחיים חלה עלייה מתונה.
"בשנים 2013 – 2016 חלה עלייה מתונה בשיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון. שיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון.
"ביחס לשנת 2017, נתוני סחר החוץ מספקים אינדיקציה לכך שמגמת העלייה בשיעור ההוצאה על מוצרים מיובאים נעצרה ובשנה זו נרשמה יציבות. עם זאת, נתוני סחר חוץ שונים מהנתונים המוצגים בתרשים, בכך שהם מתייחסים רק לערך הסחורה בעת הייבוא ולא להוצאה הסופית של משקי הבית (כלומר, אינם משקללים בתוכם את עלויות השיווק, הקמעונאות, והמיסוי). על כן, יש להיזהר בניתוח ובשלב זה לראות זאת כאינדיקציה ראשונית בלבד .
נתוני הלמ"ס מאפשרים אף פילוח של נתח היבוא לפי קטגוריות מזון. ב-8 מתוך 12 הקטיגוריות חלה עלייה בשיעור הייבוא, אלא שגם ב-2016 בקטיגוריות רבות שיעור היבוא היה נמוך מאוד.
"אינדיקציה לגבי גובה שיעור ההוצאה בישראל על מוצרי מזון מיובאים בהשוואה בינלאומית ניתן לקבל באמצעות השוואה לבריטניה, לגביה פרסם הלמ"ס הבריטי נתונים מקבילים. ניתן להיווכח כי במרבית הקטגוריות, שיעור הייבוא בבריטניה גבוה משמעותית מאשר בישראל; דוגמה בולטת היא קטגורית הביצים והחלב. עם זאת, יש להביא בחשבון הבדלים אפשריים באופן הגדרת הקטגוריות בין המדינות, כמו גם בהרכב סל המזון הטיפוסי; וכן כי מדובר בהשוואה מול מדינה אחת, דבר שיש להביא בחשבון בעת מתן פרשנות לממצאים.
קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות – זה אמיתי?
ניתוח נתוני הרווחיות על פי הדוחות הכספיים של 4 קמעונאיות המזון אשר נסחרות בבורסה מספק אינדיקציה לקיומה של תחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות המתבטאת בשחיקה של שיעורי הרווחיות.
"הדבר בולט במיוחד בקרב רשתות 'רמי לוי' ו-'ויקטורי' – כאשר ניתן לראות ששיעורי הרווחיות בשנים האחרונות נמוכים משמעותית מאשר בשנים קודמות; זאת במקביל להתרחבות של שתי הרשתות הנ"ל (בין השנים 2017-2013 גדלו סך המכירות של 'רמי לוי' בקרוב ל-60%, ושל 'ויקטורי' בכ-115%). גם ברשת שופרסל, שהיא השחקן המוביל בשוק קמעוניות המזון, ניתן לראות שבשנים האחרונות היו שיעורי הרווחיות מעט נמוכים מאשר בשנים 2010-2007, ובמיוחד נמוכים בשנים 2015-2014. בשנים 2016 ו-2017 ניתן לראות עלייה ברווחיות שופרסל באופן המתקרב לרמות שנרשמו עד 2010, אך יש לציין כי הדבר נעשה במקביל למאמצי התייעלות מצד החברה – שכללו פתיחת מרכז לוגיסטי חדש, וכן עלייה בהיקף מכירות המותג הפרטי של החברה (אשר לפי הדוח הכספי לשנת 2017 הגיעו בשנה זו לכ-21% מהמכירות, וזאת כאשר ככלל הרווח הגולמי הנובע ממכירות של המותג הפרטי גבוה מהרווח הגולמי הממוצע שבמכירת מוצרים אחרים ). נתוני רשת 'טיב טעם' מציגים סיפור מעט שונה, כאשר דווקא בשנים 2009-2007 רשמה החברה הפסדים משמעותיים. עם זאת, גם נתוני 'טיב טעם' מצביעים על ירידה ברווחיות בשנים 2017-2016 ביחס לשנים 2015-2010, באופן שתואם את הסברה לגבי קיומה של תחרות רבה יותר בענף הקמעונאות. ברקע הדברים יש להזכיר גם את קריסתה של רשת 'מגה' בשנת 2015 – שהייתה אז הרשת הקמעונאית השנייה בגודלה – באופן שאף הוא מספק אינדיקציה למציאות תחרותית (כאשר נכון לעכשיו, נראה כי הקריסה לא הביאה להחלשת התחרות בשוק, אם כי כמובן שיש להמשיך ולעקוב אחרי נושא זה).
"אינדיקציה נוספת להתגברות התחרות מגיעה מאומדנים שפרסמה פירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט, בנוגע לנתחי השוק של הקמעונאים השונים. על פי אומדני BDO, בין 2011 ל-2016 הנתח של השחקן המוביל (שופרסל) ירד מ-32% ל-30%, בעוד שנתח השוק של השחקן השני בגודלו (מגה בשנת 2011 ויינות ביתן בשנת 2016) ירד מ-18% ל-15%; נתח השוק הכולל של שני השחקנים המובילים ירד מ-50% ל-45%, ירידה לא מבוטלת. עם זאת, יש להדגיש כי ניתוח זה מתבסס בחלקו על אומדנים לגבי נתונים שאינם פומביים, ועל כן יש להתייחס אליו בזהירות.
קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה, והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית
"על פי פרסום חברת סטורנקסט, בשנים 2015-2005 חלה ירידה רציפה בנתח השוק של עשרת הספקים הגדולים בשוק , ואולם דווקא בשנים האחרונות (2015-2017) נבלמה במידה רבה המגמה וחלקן נותר יציב יחסית. מנגד, ניתוח הנתונים של חברת נילסן לגבי השנים האחרונות מעלה דווקא כי גם בשנים אלה חלה ירידה מסוימת בחלקם של הספקים המובילים בשוק המזון. כך למשל, בהתמקדות ב-6 הספקים אשר סווגו על ידי הרשות להגבלים עסקיים בשנת 2015 כ'ספקים גדולים מאוד' לפי חוק המזון , ניתן להבחין בירידה מנתח שוק כולל של 49.5% בשנת 2016 לנתח שוק של 47.4% בשנת 2018. חשוב לשים לב להגדרות השונות של השוק בשני המקורות, כאשר נתוני סטורנקסט כוללים גם מוצרים לבית ולטיפוח הפרט, בעוד נתוני נילסן כוללים רק את שוק המשקאות והמזון. מכל מקום, ברור שגם היום נתח השוק של הספקים המובילים הוא גבוה.
ולסיכום כותבים הכלכלנים – "מיקוד זה סקר את ההתפתחויות המרכזיות בשוק המזון בשנים האחרונות. הממצא המרכזי הוא כי מחירי המזון נמוכים כיום בכ-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו ב-2013 ו-2015, כאשר בשנתיים האחרונות (מסביבות תחילת שנת 2016) ישנה יציבות במחירים; זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע המשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון. עוד נמצא כי מגמה זו מאפיינת את מרבית קטגוריות המזון הראשיות.
"בניתוח של הסברים אפשריים למגמה זו, נמצא כי בשנים האחרונות מחירי התשומות בחקלאות יציבים ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון; כי נרשמה עלייה מתונה בשיעור ההוצאות על מוצרים מיובאים מתוך כלל ההוצאה הפרטית בשוק המזון, באופן התומך בקידום התחרות בענף המזון, וכי קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי; בכל נוגע לגבי המגמה בריכוזיות ספקי המזון – קיימת אמנם אינדיקציה לירידה בריכוזיות בעשור האחרון, ואולם נתח השוק של הספקים המובילים עודנו גבוה והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית".