חברת אדם מילוא תמיין את הנערות המועמדות לשירות בצה"ל וקינן שפי תמיין את הנערים ■ מרבית המיונים יבוצעו בצורה מקוונת

החברות הזוכות במכרז שניהלה יחידת סגן ראש מנה״ר לרכש שירותים לצה״ל ולמשרד הביטחון, הן חברות ההשמה ׳אדם מילא׳ ו׳קינן שפי׳ – שיבצעו את מיוני אוכלוסיות המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש״בים ומלש״בים); חברת אדם מילוא תמיין את הנערות המועמדות לשירות בצה"ל וקינן שפי תמיין את הנערים. מרבית המיונים יבוצעו באופן מקוון, למעט באוכלוסיות מסוימות שימשיכו לעבור את המיונים באופן פרונטלי ב-4 מרכזים בארץ. החברות יהיו אחראיות על תפעול יום המא״ה (מיון, איתור, השמה),  מול מעריכים ומועמדים, ייתנו מענה ותמיכה תקשובית, מערכות מידע ומבחנים, תשתיות פיזיות לקבלת חלק מהמועמדים למיון באתר הספק , ביצוע שוטף של התאמות ושינויים במערכת המיון בהתאם לדרישות צה״ל ועוד.

יום המא״ה הינו פרויקט הדגל של צה״ל בנושא מיון, איתור והתאמת מועמדים לשירות ביטחון. מטרתו היא להעמיק את ההיכרות עם המועמד כדי לדייק את תהליך השיבוץ ומיצוי הפוטנציאל של מועמדים לשירות ביטחון בצה״ל. במסגרת יום המיון נבחנות מגוון יכולות הרלוונטיות למקצועות שונים בצבא. יום המא"ה מיושם בהצלחה כבר מספר שנים על אוכלוסיית המועמדות לשירות ביטחוני וכעת לאחר עבודת מטה, בהובלת אכ"א בצה״ל ומנה"ר, הוחלט להרחיבו גם לאוכלוסיית המלש״בים.

סימנים של התאוששות: 70 אחוז מהחברות חזרו לגייס עובדים

ועדת האכיפה המנהלית קנסה את החברה ששיווקה וגייסה הון עבור מיזמים של חברות קשורות, ובהם שני פרויקטים בתחום הקנאביס בארצות הברית

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, וחברות הרכב הוועדה ד"ר מורן אופיר ועו"ד יעל דקל-שפריר, אישרה הסדר אכיפה מנהלי, בין רשות ניירות ערך לבין חברת 'אקולנד' המקום שלך בטבע בע"מ.

מדובר בחברה פרטית אשר במועדים הרלוונטיים שיווקה וגייסה הון עבור מיזמים של חברות קשורות, ובין השאר עבור שני מיזמים בתחום הקנאביס בארצות הברית. במשך חודשים אחדים, בתקופה שבין מאי 2018 עד יוני 2019, פרסמה החברה באתר real-invest פרסומים שכללו התייחסות לנתונים כספיים של תשואה מוערכת צפויה.

בנוסף, הציגה החברה למשקיעים פוטנציאליים ואף שלחה להם בדואר אלקטרוני מצגת עסקית הכוללת נתונים כספיים בדבר עלויות והוצאות תפעוליות, הכנסות, רווחים צפויים ותשואות. במסגרת ההסדר הודתה החברה בביצוע של שתי הפרות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף  ליותר מ-35 ניצעים בשנה. החברה הודתה במסגרת ההסדר בכל העובדות ובביצוע ההפרות המיוחסות לה. בגין אלו הוטל על החברה עיצום כספי בפועל בסכום של 350 אלף שקל.

ההסדר נכרת בהתאם למדיניות האכיפה של רשות ניירות ערך לעידוד כריתת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדים של ההליך, תוך הטלת סנקציות התואמות את חומרת ההפרה, במטרה לייעל את הליך האכיפה המנהלי ולייצר הרתעה.

הבירור המנהלי בתיק זה בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות, הסדר זה נוהל על ידי עו"ד ורד סלומון ממחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך.

על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, בין החודשים מאי 2018 עד יוני 2019, הציעה החברה לציבור ניירות ערך תוך אי עמידה בתנאי הפטורים הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) ו-15א(א)(4) וזאת בקשר עם שני מיזמי נדל"ן, שבמסגרת כל אחד נרכשה חווה חקלאית לגידול קנאביס בארצות הברית.

ההפרה הראשונה הייתה פרסום המיזמים באתר real-invest בקטגוריית Top 10 וכן פרסום באנרים ברשתות החברתיות, כאשר פרסומים אלה כללו התייחסות לתשואה שנתית צפויה.

ההפרה השנייה הייתה הצגת מצגת עסקית אשר כוללת נתונים מפורטים בדבר עלויות והוצאות תפעוליות של המיזמים, וכן מידע על הכנסות, רווחים צפויים ותשואות למאות משקיעים פוטנציאליים במסגרת פגישה ולאחר מכן משלוח המצגת למשקיעים בדואר אלקטרוני.

המידע המפורט לעיל חרג מגדר חריג הפרסום הכללי שבסעיף 15א(א)(4). זאת מאחר ומכלול הנתונים שפורסמו במסגרת ההצעה כללו מידע אשר יכול להוביל למסקנה על פרטי ההצעה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חריג הפרסום הכללי, וחורג ממתן מידע כללי על החברה, על תחום הפעילות, סוג המוצר ובעלי התפקידים במיזם. בנוסף, המידע כלל נתונים פיננסיים שנאסרו במפורש בדין ובעמדת סגל הרשות שפורסמה בנדון.

במסגרת ההסדר הודתה החברה בביצוע שתי הפרשות של הצעת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף שרשות ניירות ערך התירה פרסומו, ליותר מ-35 ניצעים בשנה; וכי בכך ביצעה הפרה מנהלית לפיה הפרה את הוראות סעיף 15א(א)(1) וסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך.

הודו ולקחו אחריות

הרכב ועדת האכיפה המנהלית אישר את ההסדר וקבע כי הפרת הכללים הנוגעים להצעת ניירות ערך לציבור, כפי שאירע במקרה זה, פוגעת בעקרון הגילוי הנאות שהוא מעקרונות היסוד של חוק ניירות ערך.

עוד ציינה הוועדה בהחלטתה כי ממצאי הבירור המנהלי, שעליהם לא חלקה המשיבה, מעידים על התקיימות היסודות העובדתיים וכן על התקיימותו של יסוד נפשי של רשלנות החל מחודש מאי 2018 ועד סוף יוני 2019, שכן על אף מודעות חלק מנושאי המשרה לעמדת הסגל שפורסמה, לא היה גורם בחברה שהתריע על הפרסום האסור.

לעניין השיקולים בבחינת ההסדר ציינה הוועדה בין היתר, כי החברה הודתה בשלב מוקדם של ההליך באופן מלא במיוחס לה ונטלה אחריות וכן כי החברה לא ביצעה מכירה בפועל ליותר מ- 35 משקיעים.

פרנק שמשמשת כמנכ"לית הקרן לידידות, היא בעלת ניסיון ניהולי במגזר הציבורי, במשרדי ראש הממשלה והאוצר, וכן צברה ניסיון בינ״ל רב במגזר השלישי ובמגזר הפרטי

מינוי נוסף במשרדי הממשלה: שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי, הודיעה היום (ב') על מינויה של מיכל פרנק לתפקיד מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

פרנק בעלת ניסיון ניהולי משמעותי במגזר הציבורי, במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, ובעלת ניסיון בינ״ל רב במגזר השלישי כמו גם במגזר הפרטי.

פרנק משמשת כמנכ"לית הקרן לידידות, ושימשה בעבר כמנכ״לית ג׳וינט חבר המדינות. כסמנכ"לית פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, פיתחה מומחיות בניהול פרויקטים בין-משרדיים ועבדה עם רשויות ביצוע, חברות ורשויות מקומיות.

כמו כן, כיועצת למנהל רשות החברות הממשלתית במשרד האוצר, צברה ניסיון רב בעבודה עם חברות ממשלתיות, ליוותה הליכים רבים של שינויים מבניים בחברות בתחום התחבורה, ושימשה כחברת דירקטוריון בחברות תשתיות. בשנים האחרונות התמקדה בעבודה הומניטרית בדגש על פעילות למען אוכלוסיות מוחלשות וחיזוק הפריפריה.

על פי השכלתה, מיכל פרנק היא עורכת דין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, שניהם בהצטיינות, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה פורש

במסגרת מגמת שיפור השירות לנכים, משרד הביטחון ישיק בחודש יולי מערכת ממוחשבת לזימון תורים

משרד הביטחון ממשיך בפעולות לשיפור והנגשת השירות לציבור נכי צה"ל המוכרים והנמצאים בתהליכי הכרה. ביום רביעי הקרוב – 30.6.2021 – ייפתחו מחדש לקבלת קהל שבעת מחוזות אגף השיקום ברחבי הארץ.

במהלך משבר הקורונה קיבלו המחוזות מוזמנים בתאום מראש וכעת הם נפתחים מחדש בשעות קבלת הקהל הקבועות: ימי ב' ו-ה' בין 8:00-13:00 וימי ד' בין 15:00-18:00. באגף השיקום ממליצים לזכאים להגיע בתיאום תור מראש במוקד הטלפוני או באזור האישי באתר האינטרנט. זאת על מנת להימנע מהמתנה בתור.

במסגרת מגמת שיפור השירות לנכים, תושק בחודש יולי מערכת ממוחשבת לקביעת תורים. המערכת תפעל תחילה במחוז רחובות ועם סיום תקופת הרצה בת כמה שבועות תורחב בהדרגה לכלל מחוזות השיקום ברחבי הארץ.

פרטים נוספים מתפרסמים באתר האינטרנט של אגף השיקום.

מונה צוות לעדכון קריטריונים לקביעת דרגת נכות עקב פוסט טראומה

יהודה בר אור הורשע בסיכול הפחתת תעריפי נסיעה מנתב"ג ב-31% ויוחסה לו עבירה על חוק התחרות■  עונשו הוקל בשל נסיבות אישיות

שופטת בית המשפט המחוזי בי-ם, חנה מרים לומפ, גזרה אמש (27.6.2021) את עונשו של מר יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המונית הארצי, והטילה עליו 3 חודשי עבודות שירות, בעקבות הרשעתו בהמלצה על קו פעולה של איגוד עסקי, וזאת לאחר חקירה של רשות התחרות משנת 2017. מלבד זאת ישלם בר אור קנס על סך 25 אלף שקלים והאיגוד יישא בקנס של 60 אלף שקלים.

על פי הכרעת הדין, לאחר פרסום תוצאות מכרז רשות שדות התעופה, שבו זכו חברת Gett ותחנת מוניות הדר-לוד שהציעו מתן הנחה של 31% לנסיעות מנתב"ג, קרא בר אור לנהגי המוניות שלא לשתף פעולה עם תוצאות המכרז ולא לתת הנחה של 31%. בר אור עשה זאת באמצעות ראיונות בתקשורת, הודעות שנשלחו לחברי האיגוד ומודעה שנשלחה לתחנות המוניות.

עונשו של בר-אור הוקל על רקע נסיבות אישיות מורכבות.

כתב האישום הוגש בדצמבר 2017 לאחר חקירת מחלקת החקירות של רשות התחרות נפתחה מיד לאחר התבטאויותיו של בר אור במאי 2017.

את הרשות ייצג בתיק עוה"ד עפר מעוז.

מכריזים מלחמה: נהגי המוניות זועמים על הפעלת ההסעות החינמיות בשבת

הפטור חל עד כה על משלוחים בגובה 22 אירו, אך מעתה כל חבילה בכל ערך ומשקל הנשלחת למדינות האיחוד – תחויב בתשלום מע"מ ■ בישראל, נשיא איגוד לשכות המסחר קורא לשר האוצר ללכת בעקבות האיחוד האירופי: "ביטול הפטור ממע"מ משמעותו ביטול האפליה מול עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים הנאבקים על קיומם"

על פי החלטת האיחוד האירופי, החל מה-1.7.2021 יבוטל הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות באיחוד האירופי. הפטור ממע"מ עמד עד כה על משלוחים בגובה 22 אירו, וכעת יבוטל כליל. כך, חבילה בכל ערך ומשקל הנשלחת למדינות האיחוד האירופי תהיה מחויבת בתשלום מע"מ. יצוין כי בישראל הפטור הוא על משלוחים בעלות של כמעט פי שלושה – 75 דולר.

באיחוד האירופי העלו שני נימוקים לביטול הפטור: הראשון, ההפסדים הכספיים שנגרמו לכלכלות האיחוד, כתוצאה מאי גביית המע"מ; השני, חוסר השוויון ואפליית העסקים המקומיים לעומת עסקים שאינם מהאיחוד הפטורים מתשלום מע"מ.

יש לציין כי החלוצה בביטול הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות הייתה אוסטרליה, שם גובש מודל גבייה מבוסס שהוחל כבר ב-1.7.2018.

באיחוד קבעו מודל גבייה שעל פיו הספק הוא האחראי לתשלום המע"מ. כל ספק חייב להירשם באמצעות ישות משפטית באירופה במערכת המע"מ האירופית. אין אפשרות שחבילה תיכנס לאירופה אם היא אינה מנוטרת דרך המערכת באופן שמבטיח שהמע"מ בגינה שולם. לצורך כך, האיחוד פיתח מערכת בשם Import One stop shop (IOSS) שתתחיל לפעול ב-1.7.2021, המספקת מענה לדיווח על מכירות מרחוק של סחורות המיובאות ממדינות מעבר לגבולות האיחוד האירופי – ללקוחות באיחוד האירופי, עד לשווי של 150 אירו.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קורא לשר האוצר ליברמן לאמץ את החלטת האיחוד האירופי ולאפשר לעסקים המקומיים להתחרות באופן שווה מול ספקים זרים מחו"ל.

בהתאם לנתוני 2020, היקף הצריכה הפרטית עמד בשנת 2019 על 762 מיליארד שקל, ובשנת 2020 על 690 מיליארד שקל. על פי הערכת איגוד לשכות המסחר, אובדן המע"מ אשר לא נגבה עבור חבילות שערכן עד 75$ עמד על טווח של כ- 1.7 מיליארד שקל בשנת 2018 וצפוי להגיע לפחות לכ-3 מיליארד שקל בשנת 2022; וזאת ללא שמביאים בחשבון הפסד הכנסות שמקורו בחיסול עסקים וצמצום הכנסתם בישראל, ואת העלות של הפסד מקומות עבודה.

"אחד הדברים המופרכים והשגויים"

"יש לתעל כוח קנייה זה למגזר העסקי בישראל ולא לספקים זרים בחו"ל", אמר עו"ד לין. "שוק ענק של למעלה מחצי מיליארד תושבים מאמץ מודל זה, קל וחומר שמדינת ישראל תיישר קו עם שוק זה". לדבריו: "הפטור ממע"מ ביבוא אישי מספקים זרים שניתן היום בישראל הוא עידוד ברור ומודע של הממשלה שלא לרכוש מוצרים בישראל. הפטור הזה הוא אחד הדברים המופרכים והשגויים ביותר שנעשו בתולדות הכלכלה בישראל. מדיניות זו מעמידה חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל בנחיתות מול ספקי חוץ. היא פוגעת בעשרות אלפי עסקים הנאבקים קשה כדי לשרוד. יש כאן פגיעה בהכנסות המדינה ופגיעה בצמיחה של עסקים.

"הפטור ממע"מ ביבוא אישי לא פוגע רק במסחר", הוא אומר; "הוא פוגע בכל המגזר העסקי בישראל – בכל מי שמייצר או מוכר מוצרי צריכה לשוק המקומי. היום המטרה המרכזית חייבת להיות יצירת מקומות עבודה, ומי שמבין מעט בכלכלה יודע שהזרמת כספים לעסקים לא מייצרת מקומות עבודה.  מה שכן מייצר מקומות עבודה זה הזרמת ביקושים וחיזוק הצמיחה".

לין, שכיהן בזמנו כממונה על הכנסות המדינה, מדגיש שקיימת טעות בסיסית בחשיבה. "זהו אבסורד פנטסטי", הוא מוסיף, "לא ייתכן שאדם שרוצה לרכוש בישראל תרופות או שירותי רפואה או מזון או מוצרי חשמל או מים משלם מע"מ. אבל אם הוא מייבא צעצועים או בגדים מחו"ל ביבוא אישי הוא אינו משלם מע"מ. טעות לחשוב שביטול פטור ממס משמעותו העלאת מסים. ביטול פטור ממס משמעותו נטילת פריבילגיה מחלק מהציבור והקלת נטל המס על כלל הציבור. ברור לחלוטין שגם לאחר ביטול הפטור תתקיים תחרות, היא תהיה בתנאים שווים והרבה מאוד מוצרים שייובאו מחו"ל עדיין יהיו זולים יותר".

יבוא אישי – הטבות נוספות בפתח

דוח ההתפתחויות ביצוא הישראלי ל-2020 שפרסם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, כולל אינדיקציות ראשוניות להיקף יצוא הסחורות והשירותים ברבעון הראשון של שנת 2021 ■ על פי הדוח: בשנת 2020 חלה עלייה של 11.6% ביצוא שירותים עסקיים מישראל, אשר הגיע ל- 43.4 מיליארד דולר ■ מקור צמיחת היצוא המשמעותי ביותר–  ענף ההיי-טק

תחזית אופטימית ליצוא הישראלי: מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה פרסם את 'דוח מגמות והתפתחויות ביצוא הישראלי לשנת 2020'. על פי הדוח, הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנה זו בכ-114 מיליארד דולר.  נתוני השנה האחרונה מצביעים על ירידה של כ- 1.5% בלבד ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, נתון טוב מהרבה ממדינות ההשוואה.

למרות צמצום בהיקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2020, מדובר בירידה מזערית לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה המשמעותית ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו בכ-66% שהם כ-5 מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי, צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.9% בין השנים 2020-2017.

היקף יצוא השירותים בשנת 2020 עמד על כ-53.8 מיליארד דולר- קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) עמד על כ-60.18 מיליארד דולר, אל מול 60.23 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 0.1% בלבד.

כמו כן, תמהיל היצוא מישראל בשנים האחרונות משתנה, כך שיצוא השירותים תופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. שנת 2020 הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות שבה נתח יצוא השירותים קטן, לאור משבר וירוס הקורונה. יצוא השירותים מהווה כ-47.2% מסך היצוא הכללי בשנת 2020 (לעומת כ-48.0% בשנת 2019).

הנפגעים העיקריים: תיירות וסטארט-אפ

סקטור שהושפע משמעותית באופן שלילי ממשבר הקורונה ברחבי העולם ותרם רבות לירידה בהיקף היצוא בכלל ויצוא השירותים בפרט הינו סקטור התיירות. בנוסף, יצוא ממכירת חברות הזנק, שהצטמצם כתוצאה ממיעוט רכישות ברחבי העולם כחלק מהמשבר הכלכלי, ירד בשיעור של כ- 75%.

קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול המשמעותי בענפי מחקר מדעי ופיתוח, ובענפי שירותי התוכנה והמחשוב, שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא חברות הזנק), ושירותי תוכנה ומיחשוב צמחו ב-36% ו-18% בהתאמה, בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יצוא השירותים עומד על כ-6.9% בין השנים 2017-2020.

השפעת נגיף הקורונה על היצוא הישראלי: היצוא הישראלי חווה כאמור ירידה בשיעור של כ-1.5%. נתון זה הינו משמעותית טוב יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. התוצאות הטובות יחסית של היצוא הישראלי גרמו להשפעה חיובית משמעותית על התוצר הישראלי בשנת 2020, אשר הצטמצם בשיעור נמוך יחסית של כ 2.5% לעומת ירידות משמעותיות הרבה יותר במרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם.

שנת 2021 התחילה ברגל ימין בכל הקשור ליצוא הישראלי. נתוני היצוא מתחילת השנה מראים שיצוא הסחורות מתאושש בצורה מרשימה מאוד בשיעור של למעלה מ 2% ויצוא השירותים, אשר הוכיח עצמו בשנת הקורונה כעוגן משמעותי עבור היצוא ועבור התוצר הישראלי, חוזר לפסי צמיחה מהירה בשיעור של למעלה מ 15%. בתוך כך, יצוא התוכנה ושירותי המיחשוב המהווים את עיקר יצוא שירותי ההייטק צומחים בשיעור הגבוה מ 20%. בהתבסס על נתונים אלו, ההערכות עבור שנת 2021 הן אפילו גבוהות יותר ממה שהוערך עם כתיבת הדו"ח ועומדות על היקף הצפוי להגיע ללמעלה מ 120 מיליארד דולר. נזכיר שמשרד הכלכלה והתעשייה הציב לפני מספר שנים יעד שאפתני של 120 מיליארד דולר יצוא עד שנת 2020. הנתונים מוכיחים כי היעד צפוי להיות בהישג יד ב 2021 – ולולא שנת הקורונה, היעד היה מושג כבר בשנה הקודמת.

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, מסרה: "התחזית של מינהל סחר חוץ והמגמה החיובית בהיקף הייצוא בשנת 2020, הן בשורה חשובה לנוכח אתגרי הקורונה והמשבר הגלובלי. ההנחה כי הקורונה כאן כדי להישאר, מחייבת אותנו לזהות את ההשלכות והאתגרים במגזר העסקי. הנספחויות הכלכליות ברחבי העולם ועובדי המשרד, ימשיכו לעמוד לרשות התעשייה הישראלית, ויעניקו את התמיכה הנדרשת לאוכלוסיות הזקוקות לכך לטובת חיזוק התעשייה והגדלת היקפי היצוא לשווקים הגלובליים"

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, אמר: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור הסחר והכלכלה העולמית ובכלל זה גם עבור היצוא הישראלי. למרות האתגרים הרבים, היצוא הישראלי הוכיח את חוסנו ועמידותו בפני משברים כלכליים, בעיקר הודות למגזר היי-טק. היצוא הצליח להתעלות על התחזיות הפסימיות ל-2020 וירד בשיעור מינימלי של 1.5% בלבד, נתון טוב בהרבה ממרבית המדינות המפותחות. הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אודות היצוא מתחילת שנת 2021 הם אופטימיים אף יותר ממה שחזינו בעת כתיבת הדו"ח המסכם של שנת 2020. על פי התחזיות שלנו, אנו צפויים להגיע ליעד של 120 מיליארד דולר וככה"נ אף לעבור אותו כבר בשנה הקרובה.

אנו במינהל סחר חוץ ביצענו התאמות רבות בשנה האחרונה במטרה להתאים את פעילותנו הגלובלית, כלי הסיוע והשירות שאנו מעניקים ליצואנים הישראלים, למציאות המשתנה ותוצאות השינויים ניכרות. עם זאת, המשבר הבריאותי והכלכלי עוד לא תם ועדיין ישנם אתגרים לא מבוטלים עבור היצוא הישראלי. אני מזמין את היצואנים להמשיך ולפנות אל מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ב-50 מוקדי פעילות סביב העולם, בתשתית הסכמי הסחר שגדלה השנה ובקרנות המימון וכלי הסיוע המסייעות ליצואנים במאמצי השיווק בחו"ל"

ירידה ביצוא הנשק הישראלי – ב-2 מיליארד דולר

המתחם שישווק במסגרת המכרז ליזמים וקבלנים משמש פתרון דיור נוסף ומגוון לאזרחי גיל הזהב – בסגנון אורבני, לצד פארק רחב ידיים ממזרח לנמל  

רשות מקרקעי ישראל [רמ"י], מרחב עסקי ירושלים, מפרסמת מכרז פומבי, לבניית 240 יחידות דיור מיוחד – דיור מוגן, במתחם אחד בפארק לכיש באשדוד. המכרז הינו חלק מתוכנית תמ"ל/1062 ('קרית פארק לכיש-אשדוד'), הממוקמת בחלק הצפוני של אשדוד ממזרח לנמל אשדוד, בין נחל לכיש ממערב לרחוב הרצל ממזרח, מתפרשת על כ-617 דונם ונועדה להקמת שכונת מגורים חדשה  בת  כ 3000 יח"ד אשר חלקה הוא פארק נחל לכיש הכוללת שטחי מסחר, תעסוקה וקריית ספורט.

מכרז זה יהווה פתרון דיור נוסף ומגוון לאזרחי גיל הזהב  במתחם אורבני, לצד פארק רחב ידיים בשכונה בעלת שימושים מעורבים עם קריית ספורט, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור וכלל התשתיות, וימשוך לשכונה אזרחים ותיקים בני המקום והסביבה המבקשים להתגורר ולקבוע את ביתם בדיור מוגן באשדוד בשכונה המספקת איכות חיים גבוהה ואורח חיים בריא.

המתחם שישווק במסגרת המכרז מיועד ליזמים וקבלנים. במכרז מזמינה רשות מקרקעי ישראל את ציבור היזמים להגיש הצעות לחתימה על חוזה חכירה לתקופה של 98 שנים, עם אופציה להארכה לעוד 98 שנים בגין המתחם ולחתימת חוזה בנייה, לבניית כ-240 יחידות דיור מיוחד לדיור מוגן במתחם בשטח של כ-4,191 מ"ר.

המכרז מיועד ליחידים/יזמים/ קבלנים/ חברות אשר רוכשים זכויות בקרקע לבניית יחידות דיור. לא תתקבלנה הצעות מתחת למחיר המינימום.

המועד האחרון להגשת הצעות הוא 18/10/2021 בשעה 12:00 בצהריים.

ניתן להתעדכן באתר רמ"י בגין כל שינוי במכרז עד למועד סגירתו>https://bit.ly/2U1r2wG

רשות מקרקעי ישראל- הקמת שכונה חדשה בת 3,497 יחידות דיור במזרח נתניה

תמונה: אלעד סרוסי, צילום: סיוון פארג'

סרוסי שישמש גם כראש תחום מימון מובנה, פרויקטים ותשתיות, יחליף את ישי טריגר שפורש לאחר 8 שנים

חברת דירוג האשראי מידרוג מודיעה על מינויו של אלעד סרוסי לסמנכ"ל ולראש תחום מימון מובנה, פרויקטים ותשתיות. סרוסי יחליף את ישי טריגר, שביקש לסיים את תפקידו לאחר 8 שנות עבודה במידרוג. סרוסי עובד במידרוג כ-6.5 שנים לסירוגין, שבמהלכן מילא כמה תפקידים מקצועיים וניהוליים בחברה. בתפקידו האחרון שימש כראש צוות בכיר במחלקת מימון מובנה, פרויקטים ותשתיות.

במסגרת תפקידו החדש יהיה סרוסי אחראי, בין היתר, על דירוג מכשירי מימון מובנה, פרויקטים וחברות בתחומי האנרגיה המתחדשת, התפלת מים, תחנות כוח, תשתיות ועוד.

אלעד סרוסי, (42), בעל ניסיון רב בתחום הפיננסי ובמהלך השנים בנוסף לעבודתו במידרוג ביצע, מספר תפקידים שונים, בתחום הייעוץ הכלכלי ובתחום ניהול סיכוני אשראי בבנק זר.

סרוסי בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

אבי שטרנשוס, מנכ"ל חברת מידרוג: "אני בטוח שיכולותיו המקצועיות של אלעד יאפשרו לו למלא תפקיד זה בצורה הטובה ביותר, תוך שימור וקידום המובילות של מידרוג בתחומי הדירוג שבאחריותו. ברצוני להודות לישי טריגר על עבודתו ותרומתו המקצועית לאורך השנים במידרוג ולאחל לו הצלחה בהמשך דרכו".

מידרוג: בטווח הקצר צפויה פגיעה מהותית באיכות הנכסים של הבנקים, אולם רמת הלימות ההון שלהם טובה וצפויה לספוג את נזקי המשבר

המכרז יעבוד בשיטת "רשת ביטחון" והתשלום יהיה על חשבון הנוסע ■ למשרד הבריאות יוקצו תקני בקרה על אופן תפעול המתחם; עד להשלמת המכרז יורחב מספר עמדות הבדיקה

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את מתווה המכרז להקמת מתחם בדיקות בנתב"ג, במסגרתו יוטל על משרד הבריאות לקדם את פרסומו של המכרז בהתאם

במסגרת המתווה, יפרסם משרד הבריאות מכרז להקמה ולהפעלה של מתחם בדיקות הקורונה אשר יפעל למשך כל תקופת הזמן בה ידרשו הבדיקות.

המכרז יעבוד בשיטת "רשת ביטחון" והתשלום יהיה על חשבון הנוסע. כמו כן, למשרד הבריאות יוקצו תקני בקרה על אופן תפעול המתחם. עד להשלמת המכרז יורחבו מספר עמדות הבדיקה במתחם הקיים או בסמוך לו.

המתווה הובא לאישור הממשלה ע״י משרד ראש הממשלה שהוביל את הנושא בשיתוף עם משרדי הבריאות, האוצר והתחבורה.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר בישיבת הממשלה: "כבר שנה וחצי יש נקודת תורפה לאומית ענקית, וזה נתב"ג. דרך נתב"ג היה את המחדל הגדול, שהביא לפגיעה וגם למותם של אלפי ישראלים, ואנחנו מבינים זאת. לכן, בתיאום עם שרת התחבורה, עם שר הבריאות ועם שרת הפנים,

"החלטנו למנות מנהל מיוחד לטיפול במעברים ולמניעת הכניסה של הנגיף הזה ושל וריאנטים ונגיפים עתידיים מהעולם לתוך ישראל. האחריות תהיה טיפול עכשיו אבל גם בהסתכלות כלפי העתיד. לא תמיד החיסון יעבוד. יכולים להיות וריאנטים גם עוד חודש, עוד שנה, או עוד ארבע שנים, שאין להם חיסון. אין סיבה שלא נוכל להגן על עצמנו גם אם לא יהיה חיסון".

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מסר: "כדי לשמור על שגרת החיים בישראל, עלינו לפקח על הכניסות לישראל באופן הדוק. משרד הבריאות תגבר בצורה משמעותית את מערך הבדיקות בנתב"ג וכעת אין תורים משמעותיים בשטח. כהיערכות לעומס הטיסות הצפוי בחודשי הקיץ, אנו מקימים מתחם בדיקות קבוע, זאת בנוסף למתחם הזמני שמוקם בשיתוף משרד הביטחון. בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה, נשמור על בריאות הציבור בישראל, במינימום הגבלות על הציבור".

שרת התחבורה, מרב מיכאלי, אמרה: "בעקבות עבודת מטה מעמיקה שנעשתה במשרד התחבורה, הצלחנו לספק את השטח הנדרש עבור מתחם בדיקות נפרד שיאפשר בדיקות רבות בזמן קצר יותר, תוך הפרדה של הנוסעות והנוסעים באופן שישמור על בריאותם. מתחם זה מתווסף למתחם נוסף שהעמדנו לצורך העניין. משרד התחבורה ואני עומדים לרשות משרד הבריאות וראש הממשלה לכל דבר שיידרש, על מנת למגר את התחלואה ולשמור על אזרחיות ואזרחי ישראל. אנחנו מחויבות ומחויבים לשמירה על הציבור ונמשיך לפעול לשם כך".

החל מהיום: בדיקות קורונה מהירות בתשלום ברחבי הארץ

רם בלינקוב – צילום: דוברות האוצר

בלינקוב שמכהן זה 3 שנים כיו"ר חברת נת"ע, שימש בעברו בתפקידים רבים במגזר הציבורי והפרטי –  בהם הממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל הוט ומנכ"ל 012 קווי זהב

הממשלה אישרה הבוקר (א') את הצעתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, למנות את רם בלינקוב לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר.

בלינקוב (65) מכהן מזה 3 שנים כיו"ר חברת נת"ע, שימש בעברו בתפקידים רבים במגזר הציבורי ביניהם הממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל. כמו כן, כיהן בלינקוב בתפקידים שונים במגזר בפרטי ביניהם סמנכ"ל כלכלה ולוגיסטיקה בחברת בזק, מנכ"ל הוט ומנכ"ל 012 קווי זהב.

בלינקוב מחזיק בתואר ראשון בכלכלה ויחסים בין-לאומיים, ותואר שני במנהל עסקים התמחות במימון והתמחות משנה בחשבונאות, שניהם מהאוניברסיטה העברית.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, מסר: "אני מאחל הצלחה רבה לרם בלינקוב, מהיום מנכ"ל משרד האוצר. רם אדם עתיר ידע, היכרות עם השטח וניסיון אותו צבר בתפקידיו השונים במשרדים הממשלתיים, בחברות הציבוריות ובמגזר הפרטי. אמנם האתגרים העומדים בפניו רבים, אך אני בטוח כי ידע לשלב זרועות עם כלל הגורמים הרלוונטיים ויחד נביא להצלחת המשק וכלכלת ישראל".

ד"ר רון מלכא ימונה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

ההיחלשות של השקל מול הדולר ברבעון הראשון ב-3.9%, מסבירה לחצי אינפלציה מיובאת ■ הכלכלן הראשי: "לא פלא ששוק האג"ח בישראל מגיב לאחרונה במתאם גבוה יותר לשינויים בשע"ח מאשר לתשואות האג"ח האמריקאיות"

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מפרסם הבוקר את סקירתו ובה הוא מתייחס בין היתר למעמדו של השקל מול סל המטבעות.

לנוכח פרסום מדד מחירי היבוא לישראל, כהנוביץ מציין כי ברבעון הראשון מחירי היבוא של מוצרים לצריכה שוטפת (הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית) עלו ב-0.8%, בעיקר בשל התייקרות כלי בית ב-1.7%. מחירי מוצרי בני קיימא עלו ב-1.2%, בעיקר בשל עליית מחירי כלי תחבורה ב-2.6%.

כהנוביץ מסביר כי מדובר בשינוי במונחי דולר ולכן ההיחלשות של השקל מול הדולר ברבעון הראשון ב-3.9%, מסבירה יותר לחצי אינפלציה מיובאת מכל שאר ההסברים (סחורות, הובלה, ביקוש מתפרץ…). לדבריו, לא פלא אם כן, ששוק האג"ח בישראל מגיב לאחרונה במתאם גבוה יותר לשינויים בשע"ח מאשר לתשואות האג"ח האמריקאיות. ברבעון השני (עד כה) השקל החזיר כמעט את כל ההיחלשות שלו מהרבעון הראשון ולמעשה מול סל המטבעות הוא חזק היום מכפי שהיה בסוף הרבעון הראשון. כהנוביץ מוסיף כי אם מגמה זו תימשך, היא עשויה לגרום לבנק ישראל להיות מהאחרונים בעולם שיחשבו על חזרה להעלאות ריבית.

בשבוע שעבר העלו את הריבית במקסיקו, הונגריה וצ'כיה, בהמשך להעלאות מוקדמות יותר השנה בברזיל, טורקיה ורוסיה. כהנוביץ מציין בסקירה כי המכנה המשותף של רוב המדינות הללו הוא גירעון בחשבון השוטף ב-2020 (למעט מקסיקו וצ'כיה). כלומר אלה מדינות שחוששות בעיקר מחולשת המטבע המקומי, כשישראל לדבריו "בכלל לא שם".

בהסתכלות בינלאומית, בסקירה מצוין כי בשלושת החודשים האחרונים התשואות בארצות הברית זוחלות מטה, כשמדי פעם התפתחויות מסוימות כמו נתון אינפלציה גבוה, נתון תעסוקה חיובי או אמירה "נצית" של אחד מחברי הפד דוחפת אותן לעליה לזמן קצר.

מגמת ירידת התשואות מתאימה לנתונים על כך ששיא קצב הצמיחה מאחורינו, אך ביום חמישי האחרון הציג הנשיא ביידן הסכם דו-מפלגתי על מסגרת להכפלת ההוצאות על תחבורה ותשתיות בשמונה השנים הקרובות – שעל פניו עשוי ליצר נרטיב חדש של האצה בצמיחה ולהצדיק מהלך משמעותי של עליית תשואות. אלא שפריצת התשואות שהגיעה בסוף השבוע (העשר מעל 1.5%) הגיעה רק למחרת, ביום שישי מהשעה 16:00. כלומר, הסיפור של ביידן והתשתיות לא היה זה שהניע את מהלך עליית התשואות.

כהנוביץ מוסיף כי כלכלנים בארצות הברית מסבירים שמהסכמה על מסגרת תקציב ועד הסכמה על מה מוציאים קיים פער גדול, וכן שמדובר במסגרת נמוכה משמעותית מזאת שהציג ביידן בתחילת השנה ושחלוקה שלה ל-8 שנים הופכת אותה לנחמדה. בנוסף, ביידן לא מתכוון להגדיל את מסגרת הגירעון, כך שלא מדובר בסיפור חדש של הוצאה ציבורית.

הקפיצה בתשואות ביום שישי הגיעה מעט אחרי פרסום נתון אינפלציה (PCE) בארצות הברית, הליבה הגבוהה מזה 30 שנה – 3.4%. אלא שגם הנתון הזה מתקשה להסביר את הקפיצה בתשואות, כשלא רק שהוא לא הפתיע למעלה, אלא שחלקים ממנו אף הפתיעו כלפי מטה. למעשה, גם נתונים אחרים שפורסמו ביום שישי הפתיעו ברובם כלפי מטה והמשיכו לתמוך בנרטיב שקצב הצמיחה החל לרדת, בניהם בלטו סקר הצרכנים של אונ' מישיגן שתיאר ירידה מפתיעה במצב הנוכחי, הוצאות הצרכנים תיארו קיפאון מפתיע והכנסות משקי הבית בירידה.

לדבריו של כהנוביץ, הסבר אחר עשוי להיות העלייה הבולטת במחיר הנפט, ל-74 דולר, שמיוחס למלאי היורד בארצות הברית ולהצהרה של ממשלת ארצות הברית הסותרת את ההצהרה האיראנית הקודמת, לפיה ארצות הברית הסכימה להסיר את כל הסנקציות הקשורות לנפט גולמי איראני. ועדיין, גם מחיר הנפט העולה הוא לא הסבר מושלם, כך שקשה להסיק עד כמה עליית התשואות בשישי היא תנודתיות או שינוי כיוון.