בעידן בו כולם מחוברים לאינטרנט ומשתמשים בשרותי תקשורת, כל תקלה אצל אחת מחברות התקשורת והאינטרנט משפיעה על מספר גדול מאד של אנשים ועסקים. הדבר נכון במיוחד בתקופת הקורונה בה מרבית העובדים עברו לעבוד מהבית ותלויים עוד יותר בזמינות רשת האינטרנט ורשת הסלולר.
לכל חברת תקשורת בארץ קרה בעבר מקרה בו השרות שלה הושבת מסיבות טכניות כך שלקוחותיה לא קיבלו את השרות, פעם זוהי נפילה של רשת סלולרית ארצית ופעם ניתוק מרשת האינטרנט של אלפי בתי אב בארץ, מדי פעם יש אצל חברות התקשורת מתרחשת תקלה משמעותית המונעת את התקשורת מעשרות אלפי לקוחות.
עד היום החברות לא היו מחויבות לדווח על התקלות כשהתרחשו, ובמקרים של תקלות כאלו הצרכנים היו נשארים באוויר והיו צריכים לחפש מידע ברשתות החברתיות ומהסביבה הקרובה ולהגיע למסקנה האם התקלה הנוכחית היא שלהם בלבד, תקלה מקומית ברחוב ואולי, בכל זאת, יש תקלה כללית או ארצית.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה היום את בקשת משרד התקשורת לתקן את התקנות העוסקות בחובתו של בעל רישיון לדווח למשרד על קרות אירוע מיוחד. לפי התיקון שאושר, בעלי הרישיון יחויבו, במקרה של אירוע מיוחד, לדווח עליו למשרד התקשורת, סמוך ככל הניתן לאחר שנודע להם עליו. לפי ההצעה, הדיווח יכלול מידע על האירוע המיוחד, ובכלל זה השירות שנפגע, מספר המנויים שנפגעו ומשך הזמן המוערך לטיפול בו. עוד נקבע כי הדיווח הראשוני יבוצע בהקדם האפשרי, כאשר דיווח מעודכן יימסר יום לאחר האירוע, ולאחר שלושה ימים יפורסם דוח סופי. בנוסף דרשה הוועדה תיקון לחוק שיחייב את חברות התקשורת המספקות שירותים בינלאומיים, שירותי טלפוניה, סלולר ואינטרנט, לדווח על קרות אירוע מיוחד שפוגע בשירות ללקוחות.
במהלך הדיון היו"ר מרגי התייחס לחשיבות הגדולה של שירותי התקשורת, במיוחד בתקופת הקורונה, וביקש לדעת האם תקלות שפוגעות בחלקים נרחבים באוכלוסייה הן דבר שבשגרה. מנהל תחום הפיקוח הטכנולוגי במשרד התקשורת, רוני חורי, הסביר כי הדיווח תלוי בהיקף הנפגעים וגודל האירוע. לדבריו, אם מספר הנפגעים הוא קטן אז אין חובה לדווח, אבל אם הפגיעה משמעותית יותר אז יש חובת דיווח. הוא הוסיף כי הדיווח מאפשר למשרד להיערך למתן פתרונות ומענה לציבור.
ח"כ אימאן חטיב יאסין התייחסה לטענות על שיבושי בתקשורת בנצרת ובצפון. "אפילו בתשתית בזק, שאמורה להיות הכי יציבה, יש ניתוקים. אנשים משלמים על מהירות גבוהה אבל לא מקבלים שירות", אמרה. חורי התייחס לכך ואמר כי לאחר השריפה בצפון ערך בדיקה ונענה כי לא נפגעו תשתיות בזק והוט, באשר לשאר התקלות הוא קרא לחברת הכנסת חטיב יאסין ולציבור להתלונן לגביהם, כדי שתעשה בדיקה. ח"כ חטיב יאסין הגיבה כי התייאשה מפניות לחברות התקשורת, וביקשה לפעול כדי שהציבור יקבל מענה. ח"כ מרגי הגיב ואמר כי לשם כך קמה ועדת המשנה לצרכנות.
כאמור, בתום הדיון אושרו התקנות פה אחד, בתמיכת היו"ר מרגי, ח"כ חטיב יאסין, ח"כ אנטאנס שחאדה, ח"כ יבגני סובה וח"כ קרן ברק.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגישה תיקון לחוק הגנת הצרכן שבמסגרתו תהיה חובת הקלטת שיחות בכל שיחת מכירה, חובת שמירת ההקלטות במשך שנתיים ויותר חשוב חובן מסירתן לצרכן לפי דרישה. הרשות כבר הודיע יותר מוקדם השנה כי מספר התלונות במהלך תקופת הקורונה כמעט והוכפלה במחצית הראשונה של השנה ומספר לא מבוטל של תלונות החוזרות על עצמן כל שנה הוא על אי התאמה בין מה שהובטח לצרכן בשיחת הטלפון לבין השרות או המוצר אותו קיבל בפועל, ובמקרים כאלו התיקון לחוק יכול בהחלט לעזור ולהכריע באותן תלונות.
מלבד חברות התקשורת ושרותי האינטרנט עליהם חלה גם כיום חובת ההקלטה במסגרת הרשיון שלהם(ולא חובת שמירת ההקלטה או מסירתה לצרכן לפי בקשתו), לא הייתה חובה על כלל העסקים להקליט את שיחות המכירה עם הלקוחות, וגם אם השיחה הוקלטה ע"י החברה בדרך כלל ההקלטה אינה נמסרת ללקוח וכך אין ללקוח אפשרות להוכיח את טענותיו על כך שלא קיבל את שהובטח לו בשיחת המכירה. התיקון לחוק ייגן בעיקר על אוכלוסיות חלשות כמו עולים חדשים ואזרחים וותיקים עליהן מתבצעות מרבית המניפולציות בשיחות מכירה טלפוניות ומהן מגיעות מרבית התלונות לרשות.
מטרת התיקון לחוק היא לצמצם את פערי המידע בשיחות שיווק טלפוניות, כאשר אין נוכחות פיזית של העוסק והצרכן, בכל עניין הקשור לעסקה. כלומר, הרשות מאמינה שהצרכן מקבל החלטה מושכלת לגבי שירות כלשהו רק לאחר שקיבל את המידע המלא מהחברה ולא הופעלו עליו לחצים אגרסיביים לרכישת המוצר או השרות. חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן על פי בקשתו מגבירה את השקיפות ביחסים בין העוסק לצרכן ומאפשרת לצרכן לבקר את פעולות העוסק ולעמוד על זכויותיו. וכמובן בכל מקרה של מחלוקת או צורך ברור עתידי השיחות יהיו זמינות ללקוח לפי בקשתו.
המועצה מעוניינת לחייב כל עסק בתחומים תקשורת, חשמל, גז, מים ורפואה דחופה. וכן עוסק שמבצע שיווק מרחוק, באמצעות הטלפון או באמצעות תקשורת אלקטרונית-
- יקליטו כל שיחה עם צרכן, לרבות שיחות מהצרכן לעוסק.
- יודיעו לצרכן כי השיחה עמו מוקלטת.
- ישמרו את ההקלטה למשך שנתיים לפחות.
- ימסרו את השיחה המוקלטת לצרכן על פי בקשתו.
- יפרטו בחשבוניות את מועדי השיחות שבוצעו עם הצרכן על פי בקשתו.
מבדיקה שעשתה הראשות נמצא שמרבית בתי העסק בכל מקרה מבצעים היום שמירה של השיחות, ולעסקים שלא מבצעים הקלטת שיחות ביצוע הקלטות ושמירתן למשך שנתיים הינה בעלות שולית בלבד שלא תכביד גם על עסקים קטנים ליישם את החוק.
התיקון לחוק קובע שהצרכן זכאי לבקש ולקבל הקלטת שיחה שהתקיימה תוך 10 ימים וללא עלות, ואם החברה לא תמסור את ההקלטה יראה הדבר כאילו החברה אישרה את טענת הלקוח.
הרשות להגנת הצרכן קונסת את הוט מובייל בכמיליון שקל; חייבה עבור מוצרים שכביכול ניתנו כמתנה
הקורונה כנראה לא מתכוונת לעזוב בקרוב (לצערנו), והרבה ממשקי הבית שהכנסותיהם נפגעו כתוצאה מהמשבר הכלכלי שנקלענו אליו עומלים כדי לחסוך כמה שיותר בהוצאות החודשיות. בין אם זה בהוצאות עבור מזון, תקשורת ובין אם מדובר על ביטוח – השוואה טובה תחסוך לכם כסף.
אז איך עושים השוואת ביטוח כמו שצריך? הנה הפרטים:
פעם השוואת ביטוח הייתה עבודה סיזיפית
והייתם צריכים להתקשר באופן עצמאי לכל חברות הביטוח ולבקש הצעה לפוליסה המבוקשת. כיום, המצב השתנה לטובה והאינטרנט מאפשר לבצע השוואה בקלות ובמהירות.
רוב חברות הביטוח התחדשו באתרי אינטרנט חדשים בהם תוכלו להכניס את הפרטים של הביטוח בו אתם מעוניינים; אם מדובר על ביטוח רכב אז את הדגם, השנה וגיל הנהג, אם מדובר על ביטוח דירה אז את שווי הדירה שאתם רוצים לבטח ואת התכולה שבה וכו' וכו'. עבודה קלילה יחסית, אבל עדיין לא מבטיחה שהמחירים שיתקבלו הם הכי נמוכים שאפשר להציע.
ברגע שתסיימו את הזנת הפרטים בשאלונים תגיעו לכפתור שיבקש מכם כבר לבצע רכישה אינטרנטית, מבלי שתהיה לכם את היכולת לבקש הנחה (כן, אפשר ומומלץ לבקש הנחה מחברות הביטוח).
איך כן לבצע השוואה שתשתלם?
אתם יכולים לקרוא בהרחבה איך לעשות השוואת ביטוח כמו שצריך אבל כאן אנחנו נדאג לתמצת לכם את עיקר הדברים;
סוכנות ביטוח –
אמנם היא אכן מקבלת כסף מחברת הביטוח עבור חלק מהפרמיה שאתם משלמים, אבל עדיין – המחיר שתקבלו דרך סוכנות ביטוח זול באופן משמעותי מזה שתצליחו למצוא באופן עצמאי. והסיבה לכך פשוטה; סוכנות היא מקור להרבה מאוד לקוחות חדשים לחברות הביטוח השונות, ואלו מתגמלות אותה בהתאם ומאפשרות לה לקבל הנחות משמעותיות כדי שלקוחות חדשים ימשיכו לזרום.
רוב הצעות המחיר אחרי הנחה שתצליחו לקבל מסוכנויות יהיה נמוך בעד 35% מהמחיר שתצליחו להשיג לבד. וגם, יהיה גורם מקצועי שיטפל בתביעות שלכם אל מול חברת הביטוח במידה ויהיו.
מחשבונים של משרד האוצר –
גם משרד האוצר השיק מגוון מחשבונים שיעזרו לאזרחי ישראל לקבל הצעות מחיר מכמה חברות ביטוח במקביל. תוכלו למצוא מחשבון לביטוח בריאות, חיים ורכב בחיפוש מהיר בגוגל ולעשות השוואה מהירה – אך עדיין, המחירים יהיו ללא הנחה ויש לכם את האפשרות להשיג מחירים נמוכים יותר.
תמשיכו ברוטינה
הנטייה למצוא ביטוח זול בחברה מסוימת ולדבוק בה למשך שנים ברורה, אך היא לא נכונה. בשנים האחרונות מחירי הביטוח ירדו בעקבות כניסה של חברות חדשות לתחום והגברת התחרות.
השוואה שעשיתם לפני כמה שנים כבר לא אפקטיבית וכלל הנראה תצליחו להשיג מחירים טובים יותר היום. בצעו השוואת ביטוח כל שנתיים לפחות ותדאגו שהמחירים שאתם משלמים הם המשתלמים ביותר.
הכתבה בשיתוף בטוח, ככה עושים ביטוח (www.batuch.co.il)
הסגר השני בו אנו נמצאים כרגע מהווה סגר חמור יותר מהסגר הראשון שהיה בחודש מרץ. בסגר הקודם, עסקים שאינם מקבלים קהל יכלו להמשיך ולפעול, בהתאם לתו הסגול, וכך להמשיך ולהניע את המשק. בסגר הנוכחי גם לעסקים בעלי אופי זהה אסור היה לפתוח את שעריהם מה שהוביל להגדלה בפגיעה הכלכלית במשק. חטיבת המחקר ערכה את הניתוח על סמך החלטות הממשלה שפורסמו לגבי הענפים הסגורים ועליהם ערכה את הסימולציה. העסקים בניתוח כוללים פעילות בענפי תקשורת, תעשייה, שירותים מקצועיים (דוגמת עו"ד ורו"ח, ללא היי טק), שירותי תמיכה וניהול, ותיקון מחשבים.
חטיבת המחקר של בנק ישראל בדקה מה תהיה התועלת למשק אם ייפתחו רק העסקים שאינם מקבלים קהל ומה תהיה ההשפעה על הפעילות הכלכלית – החטיבה מצאה שפתיחת עסקים ללא קבלת קהל שווה לכעשרה אחוזים מהתוצר, שהם כ-2.8 מיליארד ש"ח לשבוע עבודה.
בנוסף, בוצע גם ניתוח לעסקים קטנים שמעסיקים עד 10 עובדים שבסגר הנוכחי לא הותרה עבודתם. על פי האומדנים, עסקים אלו מהווים עד כ-4.5% מסך התוצר המשקי, כ-1.2 מיליארדי ש"ח לשבוע, ורובם (3%) מגיע מענף השירותים המקצועיים.
המשקל בתעסוקה המשקית של העסקים שפעילותם צומצמה במעבר לסגר הנוכחי ופעילותם אינם כרוכה בקבלת קהל עומד על כ-10 אחוזים שהם כ-400 אלף עובדים, ובפילוח של עסקים קטנים (עד 10 עובדים) שפעילותם חלקית כעת הוא 4.9% משוק התעסוקה – כלומר כ-195 אלף מועסקים.
פרופ׳ מישל סטרבצ’ינסקי, ראש חטיבת המחקר של הבנק, הציג את הנתונים בדיוני צוות היציאה מהסגר כדי להדגיש את החשיבות בהחזרת עסקים ללא קבלת קהל לפעילות לאור תרומתם לכלכלה לצד סיכון התחלואה הנמוך בגין הפעלתם.
הסגר השני משפיע לרעה על נתוני התעסוקה
סוף סוף- הנחה של 95% בארנונה לעסקים שנפגעו, גם רטרואקטיבית מחודש יוני
מענק לעסקים קטנים- נפתחה האפשרות להגיש בקשה לחודשים ספטמבר-אוקטובר
שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר הביטחון בני גנץ, וקצין רפואה ראשי(קרפ"ר), תא"ל פרופסור אלון גלזברג חנכו היום את בית החולים הצבאי לחולי קורונה שהוקם בבית החולים רמב"ם בחיפה. מחלקות הקורונה הצבאיות מכונות בשם מחלקות 'כתר' והן חלק ממבצע "שבט אחים". המחלקות ויצטרפו למחלקות בית החולים רמב"ם בטיפול בחולי קורונה.
מחלקות הקורונה יופעלו על ידי כ-100 אנשי צוות רפואי צבאי הכוללים רופאים ורופאות, אחים ואחיות, חובשים, חובשות וסגל רפואי נוסף מתוך מערך הרפואה הצבאי הסדיר של חיל הרפואה.
במהלך השבוע החולף, עברו אנשי הצוות הרפואי הצבאי הכשרה מקצועית ומקיפה על ידי סגל הקריה הרפואית ברמב"ם, שהותאמה להנחיות משרד הבריאות. ההכשרה כללה תכנים עיוניים ומעשיים שהכינו את הצוותים לטיפול בחולי הקורונה העתידים להגיע למחלקות, באופן המקצועי והאנושי ביותר.
הקרפ"ר תא"ל פרופסור אלון גלזברג מסר: "היום, לראשונה, מקים צה"ל יכולות אשפוז וטיפול למען אזרחי ישראל", אמר בנאומו קרפ"ר, תא"ל פרופסור אלון גלזברג, "אנו עושים זאת על בסיס המטפלים הסדירים שלנו, בכדי לא להוציא אנשי מילואים מבתי החולים. אנו נרתמים למאמץ הלאומי כנגד מגפת הקורונה מתוך תפיסת מקומנו כחלק ממערכת הבריאות ורוח הרמטכ"ל וצה"ל. המחלקות שנפתחות היום על ידי אנשי חיל הרפואה יחזקו את התרומה של רמב"ם למערכת הציבורית כולה – בבחינת חיל הרפואה כ'משאב' לאומי ומכפיל כוח".
הקרפ"ר הוסיף "מבצע 'שבט אחים' הוא שיתוף פעולה בין המרכז הרפואי רמב"ם לבין צה"ל, אט"ל וחיל הרפואה. אנחנו מתחילים לטפל במחלקת קורונה צבאית. המטרה של המבצע היא לעזור למדינת ישראל בהתמודדות עם מחלת הקורונה – אנחנו בעצם מייצרים עוד מקומות אשפוז, כדי שמדינת ישראל תהיה יותר מוכנה להמשך", אמר אל"ם ד"ר ארז קרפ, מפקד רפואה בפיקוד צפון ומפקד בית חולים "שבט אחים".
צילום: דובר צה"ל
שר הבריאות יולי אדלשטיין שיבח את העובדה שבית החולים הצבאי יורכב מאנשי רפואה בסדיר ולא מאנשי מילואים, כדי שלא יבואו על חשבון סד"כ הרפואה האזרחי. השר התייחס גם לאסטרטגיית היציאה אותה יביא לאישור קבינט הקורונה ביום שלישי. בנוסף, דרש ממשרד האוצר לספק פיצוי מלא, "לא דמי כיס" לכל העסקים והעובדים שנפגעו מהסגר.
מחלקת הקורונה הצבאית, צילום: דובר צה"ל
השר אמר- "ביום שלישי אציג מתווה של תקווה. התחלה של שחרור הדרגתי, בטוח ואחראי שיש בו כדי להשאיר את התחלואה נמוכה באופן שמערך קטיעת שרשרת ההדבקה יתפוס את הנדבקים. יש אפשרות לעשות זאת בתנאי שלא ניגרר לפופוליזם. כולם רואים את הנתונים של ירידה מסוימת בתחלואה. אבל מי שיוצא בקריאות לפתוח באופן מיידי את הכל – הורס את הכלכלה ואת החיים של בני האדם, של מי שסבל מספיק. אי אפשר לפתוח ותוך כמה שבועות להביא לסגירה נוספת. כשאנחנו מדברים על יציאה הדרגתית אנחנו אומרים לאותם אנשים: רוצים להבטיח שלא נדרוש שוב לסגור את העסק.
אנחנו כממשלה חייבים לדאוג שאותם בעלי עסקים ואנשים שהפסידו המון, יקבלו לא רק דמי כיס, אלא בזמן אמת פיצוי מלא. ובכוונתי להיאבק למען זה. לא יכול להיות מצב שאנחנו דורשים הגבלות ואחר כך עצמאים ועסקים לא קיבלו את הפיצוי הנדרש. לא אתן למצב הזה להימשך. יש נתונים מעודדים. כל השאר תלוי בכל אחד מאיתנו".
מערכת ממוחשבת חדשה תווסת את חולי הקורונה בין בתי החולים
בשבוע האחרון הושקה מערכת מחשוב חדשנית בתוך מערכות משרד הבריאות – מדובר במערכת ויסות המאפשרת לבצע ויסותי חולים בצורה אוטומטית. המערכת משמשת ככלי תומך החלטה לויסות החולים בין בתי החולים על פי העומסים. לדוגמא המערכת הממוחשבת יכולה להציע אם כדאי לאשפז מטופל מאזור הצפון, שם יש עומס גדול במיוחד, למחלקת קורנה בבית חולים במרכז בהתאם לתפוסה במחלקות הקורונה וליכולות הצוותים הרפואיים.
המערכת החדשנית פותחה בחודשים האחרונים נוכח עומס התחלואה הגואה בקורונה, במטרה לתגבר את המאמצים בפיזור החולים במהלך משבר הקורונה. המערכת פותחה בהנחיית שר הבריאות אדלשטיין בשיתוף פעולה בין חטיבת הרפואה, צוות GIS באגף המחשוב ובתמיכה של קבוצת המחקר מהטכניון.
חטיבת הרפואה – האגף לרפואה כללית מבצעים ויסות ראשוני, שלב "הקהילה לבתי החולים", כלומר לאן יופנה אדם שאובחן כחולה בקופת החולים המקומית וזקוק לאשפוז. ובנוסף ויסות שניוני, כלומר, לפי העומס בבתי החולים השונים מעבר חולים בין בתי החולים, וכן בין מרכזי רפואה גריאטרים באופן קפדני ומדויק, יומיומי, בשיתוף פעולה מוצלח עם מד"א. בהתאם לכך מבוצעים ויסותים בין המרחבים ובתוכם על בסיס עומסים קיימים וצפויים כפי הנדרש. אך על מנת לטייב ובהתאם לעליה בכמויות החולים נדרש כלי ממוחשב שפותח לשם כך באופן ייעודי וייחודי.
למערכת החדשה יתכן שימוש גם בעיתות חירום אחרות על מנת לווסת את העומס באופן הומוגני בין בתי החולים.
שר הבריאות אדלשטיין מסר כי "משרד הבריאות פועל כל הזמן למציאת פתרונות חדשניים כדי לטפל טוב יותר בעומסים על המערכת. אני מודה לראש אגף רפואה כללית, ד"ר סיגל ליברנט- טאוב ולאנשי הטכניון על הטיפול המסור שיאפשר לווסת בצורה טובה יותר את העומסים של בתי החולים".
בחטיבת הרפואה במשרד הבריאות סמוכים ובטוחים כי כלל בתי החולים ובכללם בתי החולים המרכזיים בישראל, ישתפו פעולה ויסייעו במאמצי ויסות העומסים וזאת כדי לטייב את הטיפול בכלל חולי הקורונה בישראל.
בלי ששמתם לב: תעריפי החנייה בבתי החולים הממשלתיים עלו ב-25 אחוז
יוזמה חדשה של מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות: שורה של אמנים יגיעו להופיע ולשמח חולי קורונה השוהים במלוניות ובישיבות הסגורות.
מועצת התרבות של מפעל הפיס אישרה הקצאה של כ-300 אלף ₪ לקיום מופעי תרבות בשבועיים הקרובים לשוהים בעשרות מלונות הקורונה ברחבי הארץ ובישיבות הסגורות. מנהלת אגף התרבות במפעל הפיס, דולין מלניק, מספרת כי במיזם ייקחו חלק אמנים מהשורה הראשונה דוגמת הצמד גיא ויהל, דנה ברגר, דני רובס ועוד. לדבריה, מועצת התרבות של מפעל הפיס רואה חשיבות גדולה בקיום ההופעות לחולים ובמתן סיוע לאמנים בתקופה לא פשוטה זו.
יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי, מסר : "עם קבלת הפניה לסיוע בשיפור המורל של החולים המתאכסנים במלונות הקורונה ובישיבות הסגורות נרתמנו באופן מידי למשימה. המופעים יתקיימו בשבועות הקרובים וישמחו את השוהים במלונות ובישיבות המתמודדים עם המחלה. מופעי התרבות שיתקיימו במלונות יבחרו מתוך מאגר המופעים של פרויקט "בימות פיס" על מנת להמשיך ולתמוך באמני ישראל הנאבקים על פרנסתם בימים אלו".
פיקוד העורף, אשר אחראי על ניהול פעילות בתי המלון יהיה אחראי לקיום המופעים בהתאם לתקנות הנדרשות. מפעל הפיס יפיק את המופעים ויהיה אחראי על שיבוץ האמנים. מיקי ריס מאגף התרבות במפעל הפיס תהיה אחראית על הפקת המיזם כולו. מופעי המוזיקה יבחרו מתוך מאגר המופעים של "בימות פיס" הכולל מופעים המותאמים גם לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסיה הערבית .
כל המופעים יהיו כמובן עם שמירת כל כללי הזהירות בקורונה כולל מרחק בטוח בין האומנים לחולי הקורונה.
לראשונה פרילנסרים בעולם התרבות יהיו זכאים לדמי אבטלה
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק התחילו את סקירתם השבועית בנתונים מחודש ספטמבר בהם ראינו ש"בנק ישראל הפחית במידה משמעותית את המעורבות בשוק המט"ח בחודש ספטמבר, ככל הנראה על רקע מהלך היחלשות השקל. מהלך ההתחזקות המחודש מאז , צפוי להחזיר את בנק ישראל לשוק". עוד הם מציינים כי "בנק ישראל רכש בחודש ספטמבר 280 מיליון דולר בלבד במסגרת ההתערבות שהוא מבצע בשוק המט"ח. מדובר בסכום הרכישה החודשי הנמוך מאז חודש אוקטובר 2019 עת חידש הבנק את מדיניות ההתערבות במסחר במט"ח. ועדיין, מראשית השנה רכש בנק ישראל 14.4 מיליארד דולר, סכום הרכישה הגבוה מזה קרוב לעשור. ההתערבות הנמוכה מוסברת בכך שבמרבית החודש רשם השקל מהלך של היחלשות מול הדולר ומול סל המטבעות, לאחר השיא שקבע בסוף חודש אוגוסט. מהלך היחלשות השקל נפסק בשבוע האחרון של חודש ספטמבר ולמעשה מאז במהלך התחזקות חד מחק השקל את כל מהלך ההיחלשות לאורך חודש ספטמבר. בסוף השבוע נסחר השקל שוב ברמות שיא מול סל המטבעות תוך שהוא נסחר מתחת לרמה של 3.4 שקל לדולר ו- 4 שקל לאירו. מהלך התחזקות השקל נתמך בהמשך העודף בחשבון השוטף ובתנועות ההון הנכנסות הממשיכות להיות דומיננטיות.
בפמן ורזניק מציינים כי "מהלך היחלשות השקל היה קשור מאוד למהלך היחלשות מדד הנסדא"ק לאורך כמעט כל חודש ספטמבר. ההתאוששות של המדד מאז הביאה גם להתאוששות מחודשת בשער השקל שחזר כאמור בסמוך לרמות השיא. הקשר ההפכי בהקשר של ההתפתחויות לטווח קצר מאפיין גם את הקשר ארוך הטווח בין השקל/דולר לבין הנאסד"ק. מכל מקום, יתרות המט"ח של בנק ישראל ממשיכות להיות גבוהות ברמה של כ – 160 מיליארד דולר. העלייה ביתרות לא צפויה למנוע את המשך ההתערבות בשוק המט"ח על רקע המשבר הגדול שחווה ישראל והעולם כולו ולכן סביר מאוד שנראה החודש חזרה לרמת התערבות במידה משמעותית גבוהה מהחודש שעבר, רמת התערבות שאפיינה את פעילות בנק ישראל במחצית הראשונה של השנה".
בפמן ורזניק מתייחסים גם לבחירות בארה"ב והשפעתן על השווקים הפיננסיים: "פחות מחודש לבחירות בארה"ב (3.11) ומגמת ההתחזקות של ג'ו ביידן מועמד המפלגה הדמוקרטית נמשכת. ביידן מגדיל את הפער בסקרים. המשך מגמה זו עשוי להוריד את תנודתיות השווקים ולתרום להמשך המגמה החיובית בשוק המניות". עם זאת, הם מציינים כי "החוזים העתידיים במדד התנודתיות – VIX – מצביעים על עלייה של בתנודתיות הצפויה בשוק המניות של ארה"ב סביב מועד הבחירות, זאת במידה העולה על מה שהיה בבחירות קודמות לבית הלבן. תחילה הדגש היה בחוזה ה- VIX לאוקטובר, משם ה- VIX נועד למדוד את התנודתיות הצפויה של מדד ה-S&P 500 במהלך 30 הימים הבאים ולכן החוזה למחצית השנייה של אוקטובר מכסה את תקופת הבחירות. במידה ויהיה מהלך ממושך של ערעור על תוצאות הבחירות, הרי שהחוזים שמעבר לחודש אוקטובר הם רלוונטיים. מעבר למורכבות הלוגיסטית, שבמסגרתה ייקח ימים או שבועות, ולא שעות, בכדי לאסוף את ההצבעות ולהכריז על מנצח, קיימת סבירות רבה לטענות של הצדדים השונים לגבי כשרות הליך הבחירות וזה יכול ליצור מצב שהגעה לתוצאות סופיות ומוסכמות תארך שבועות ואף יחתכן שההליך לא יסתיים גם עד יום ההשבעה לנשיאות ב -20 בינואר 2021"
בפמן ורזניק מתייחסים גם להשפעה שעשויה להיות לתוצאות הבחירות על אופי תוכנית התמיכה הפיסקלית הנוספת: "תמיכה פיסקלית רחבה יותר נראית כנושא שיתברר רק לאחר הבחירות ואופיין יהיה תלוי בתוצאות הבחירות לנשיאות ולסנט. אם הדמוקרטים יזכו בשליטה הן בבית הלבן והן בסנאט, יחד עם השליטה הקיימת בבית הנבחרים, הקונגרס יחוקק חבילה פיסקלית גדולה, אך לא צפוי שתאושר תעבור עד תחילת 2021. לכך תהיינה השלכות תקציביות לשנים הבאות, תוך כדי הגדלת המוטיבציה להכביד מיסוי על עושר ועל רווחי חברות, וכן תוך גדי הגדלת צרכי המימון של הממשל לאורך זמן, תוך כדי המשך יצירת כוחות לעליית הריבית הארוכה, שלעת עתה איננה עולה יותר מאשר עלתה עד כה הודות למעורבות הפד בשווקים והריבית האפסית בחלק הקצר של העקום".
בחזרה לישראל – בפמן ורזניק מציינים כי "ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות בחלק הקצר של העקום השקלי משקפת, בין היתר, עלייה בהסתברות שהשוק מעניק לעוד מהלך של הורדת ריבית על ידי בנק ישראל, אולי כבר בהודעה הקרובה בעוד פחות משבועיים (22.10). בנק ישראל מצדו ממשיך לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בקצב ממוצע של 4–5 מיליארד שקל לחודש. על פי קצב זה הבנק צפוי לסיים את תכנית הרכישות הנוכחית (סך של 50 מיליארד ₪) לקראת סוף השנה או לכל המאוחר בראשית שנת 2021. ראשי הבנק דואגים להכריז מעת לעת כי קיימת אפשרות ממשית להארכת התוכנית, ככל שיידרש מתנאי השוק. נראה כי מעורבות בנק ישראל צפויה למתן במידה משמעותית את העלייה בתשואות הארוכות, אם כי ברמות הנוכחיות בהחלט ניתן לראות עדיין עלייה קלה נוספת ברמת התשואות הארוכות". בשוק האג"ח הקונצרני, לעומת זאת, "נראה כי בנק ישראל איננו רואה כרגע כשלי שוק מיוחדים במסחר באפיק ולכן הוא מסתפק בהתערבות מינורית יחסית בפועל על רקע רמת המרווחים הנוכחית בשוק המשני".
בלאומי מעריכים: המדד המשולב לבחינת מצב המשק ימשיך לרדת, ובשיעור חד יותר
לאומי: מחיר הנפט לא יעלה משמעותית בקרוב, אלא רק לאחר פתיחת השמים
מחיר ביטוח רכב ממוצע ירד בשנת 2020 וזאת, כמובן, בעקבות משבר הקורונה. מהן המגמות שהביאו לירידה במחירים והאם הן כאן להישאר?
הסגר הכללי, שגרר אחריו את המשבר הכלכלי, אותם הביאה מגפת הקורונה הידועה לשמצה, הביאו לשינויים מרחיקי לכת בצרכנות המקומית והעולמית. מעבר חד לרכישות אונליין כל רחבי העולם, ירידה מוחלטת כמעט של פעילות עסקית בשווקים מסוימים (תיירות. רכישות רכב, למשל) ועלייה דרמטית באחרים (מישהו אמר נייר טואלט?).
תחום הרכב חווה מכה קשה שהתחילה בסגירה ממשית של סוכנויות הרכב – ורכישה אמתית אונליין של מכוניות בישראל עוד לא באמת קיימת, כך שהשוק הזה נוטרל כמעט לגמרי, המשיכה במלאי הולך ומצטמצם ומחסור בכל העולם עקב סגירת המפעלים בסין, בקוריאה או באירופה. בהמשך הגיע גם שוק החלפים למשבר של מחסור ומלאי שאוזל.
ולצד זה, גם תחום ביטוח הרכב נאלץ להסתגל למציאות חדשה. לאחרונה עולה כי המחיר הממוצע של ביטוח רכב ירד השנה בצורה לא מבוטלת, לאחר שמאות אלפי עובדים נשלחו לחל"ת או לעבודה מהבית, והותירו את הרכב בחנייה ואת הכבישים ריקים.
שינויים בעלויות ביטוח הרכב
המחיר הממוצע של ביטוח רכב שנתי ירד בחודשים האחרונים בעקבות שתי מגמות שהתרחשו בסגר הראשון וממשיכות לתת אותותיהן אל הסגר השני והאלה. הראשונה, מבצעים חסרי תקדים בעולם ביטוח הרכב בארץ, הנחות משמעותיות של חברות הביטוח, שמבינות שהצרכנים מחפשים איפה לחסוך.
בתקופה של משבר כלכלי, בוודאי חמור כל כך, מפגין הציבור צרכנות חכמה יותר, משווה מחירים ודורש הנחות, ועל כך יעידו מוקדני השירות בחברת הביטוח. חברות הביטוח מצידן, זיהו את המגמה והעניקו חודשים של ביטוח מקיף במתנה למצטרפים, הנחות למצטרפים בדיגיטל ועוד.
הציבור הישראלי עבר במהלך הקורונה לדיגיטל וגם בעולם הביטוח הרגישו במגמה ואחוזי ההצטרפות באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות של חברות הביטוח עלו באופן משמעותי. פוליסות אלה משווקות לצד אחוזי הנחות גבוהים וזו סיבה נוספת לירידה במחיר הממוצע של ביטוח רכב בשנת 2020.
המגמה העיקרית השנייה שהשפיעה על מחירי הביטוח לרכב, היא מוצרים מותאמים אישית, שמציעות היום חברות הביטוח. אלה מוצרי ביטוח מקיף לרכב שהחלו לצוץ בשוק עוד לפני פרוץ המגפה וזכו בזכותה למודעות גבוהה יותר ולדרישה גדולה יותר בקרב המבוטחים. ביטוח רכב כזה מתומחר אישית ללקוח לפי מספר הקילומטרים שנהג ברכב במהלך החודש ונמדד ע"י רכיב דיגיטלי המותקן ברכב או לפי מכסת קילומטראז' שנקבעת עם ההצטרפות לביטוח.
משפחות עם רכב וילדים עם רישיון נהיגה יבחרו היום במסלולים הרזים והמוזלים שמציעות חברות הביטוח לנהגים חדשים וצעירים. מסלולים אלה מבוססי שימוש ומוזילים בצורה משמעותית את הביטוח לנהגים ללא ותק. עד היום נאלצו ההורים לצרף את הנהג/ת החדש/ה במשפחה לביטוח הרכב הקיים ולהעלות לעצמם את הפרמיה (נהגים חדשים צעירים נחשבים לקבוצת סיכון על הכביש ולכן הביטוח במקרה שלהם יקר יותר ומייקר את הפרמיה), היום הם יכולים לבחור במסלולים הייעודיים ולשלם אך ורק על הזמן בו אחז הנהג החדש/ צעיר בהגה.
מחירי דיגיטל בשירות פרימיום
כאמור, מוצרי הביטוח רכב לפי שימוש נכנסו זה מכבר לשוק ואנחנו צופים פיתוח והרחבה של מנעד מוצרים כאלה גם בשנים הקרובות ואנחנו נראה עוד ועוד מוצרי ביטוח שנשענים על טכנולוגיה מתקדמת ודיגיטל, על ניתור בזמן אמת והתאמה אישית ללקוח.
שוק ביטוח הרכב הוא שוק של מחיר ושירות. ככל שייכנסו מוצרים המאפשרים ללקוח הקצה לשלם פחות, הוא יעשה זאת ויבחר במחיר הזול יותר – זה מתחיל ברכישת ביטוח רכב אונליין וממשיך בבחירה של מוצרים הנכונים לו, אבל לא רק. בתחום הביטוח, בעיקר ברגע של תאונה חלילה – התקשורת עם חברת הביטוח הופכת לנקודה קריטית. מבוטחים יישארו נאמנים למותג שגם יספק להם את השירות הטוב ביותר בעת משבר, במגוון הרחב ביותר של פלטפורמות תקשורת.
בדידות ומחלות רקע הן לא עוד צמד מילים שנאמר ללא סוף ואיננו נוגע לנו. אלה שני מושגים המהווים מציאות חיים עבור גיל הזהב. האוכלוסייה המבוגרת בארץ ובעולם כולו, הונחה בקרן זווית על רקע משבר הקורונה. נדמה שקל לומר "הישארו בבתים" ולשכוח, אך הפגיעה נותרת ומעמיקה ככל שהזמן עובר.
ההימנעות מהיציאה מהבתים, הקשר המתרופף עם המשפחה וחוסר הנגישות לעולם הדיגיטל, מביאים עמם לא מעט השלכות על האוכלוסייה המבוגרת בתקופת המשבר.
בדידות ומחלות רקע – יותר מסיסמאות
כנראה שמדובר בצמד המושגים השכיח ביותר בתקופת הקורונה. אם יש או אין מחלות רקע וכיצד הן משפיעות על התחלואה, נשאיר למומחים. אולם, כשמדובר באוכלוסיית הגיל השלישי, למושג "מחלות רקע" יש משמעות רבה. מחלות כרוניות הדורשות מעקב וטיפול שוטף, בדיקות שמיעה וראייה, רכישת תרופות וטיפולי מניעה – כל אלה הם חלק משגרה שיש לתחזק כדי למנוע הדרדרות של מצב רפואי קיים. ברגע שנמנעים מטיפול או מפסיקים – הבעיה מחמירה. החשש מלגשת לבתי המרקחת או קופות החולים – פוגע באוכלוסייה המבוגרת. בנוסף, התחושה כי נשכחו והיעדר קרובים שניתן לשוחח עמם עשויה לגרום לדיכאון ולהחמיר מצבים קיימים.
אז איך אנחנו יכולים לעזור?
לשמור על קשר
שיחת טלפון או דפיקה בדלת, ולו כדי לחייך מהצד השני של הדלת ולהגיד שאנחנו כאן. מחווה קטנה שאומרת "לא נשכחת", עשויה לעשות את כל ההבדל.
להתלוות לבדיקות
החשש מהגעה לקופות החולים ובתי החולים מובן. אוכלוסייה מבוגרת שנמצאת בקבוצת סיכון ונמנעת ממעקב וטיפול במחלה קיימת או מתסמינים חדשים שהופיעו, מעמידה עצמה בפני החמרה ואף סכנת חיים. כדי להקל על החשש, ניתן להציע להתלוות לבדיקות הללו ולוודא שמגבלת המרחב וההיגיינה אכן מתקיימות. להתלוות לבדיקות שמיעה שגרתיות, בדיקות דם או להתנדב לאסוף את התרופות מבית המרקחת. כל אלה הם עזרה גדולה ובעיקר המחשבה שמעניקה תחושה של הקלה והפגת הבדידות.
לייצר שגרה חדשה
מבוגרים הדרים בדיור מוגן או בגפם, חיים שגרה מסוימת. קל יותר לנהל אותה במסגרת של דיור מוגן. אולם, תקופת הקורונה השביתה לא מעט פעילויות במקומות המסודרים והגבילה את המבוגרים הגרים בגפם מלצאת ולקיים את השגרה מחוץ לבית. הסתגרות בשל חשש מעצימה את תחושת הבדידות והפחד.
נדרשת שגרה חדשה בצל המגבלות, כדי להמשיך ולדאוג לבריאות הגוף והנפש. פעולות קטנות כבר יעשו את ההבדל:
- הקפדה על פעילות גופנית
- הקפדה על שינה טובה
- הימנעות מצפייה בחדשות מסביב לשעון
- כניסה לעולם הדיגיטלי – הדרכה קצרה ועניינית כיצד להשתמש במספר אפליקציות תקשורת וקבלת שירותים אונליין יכולה לעשות את כל ההבדל
ככל שטווח האפשרויות של דור הסבים והסבתות שלנו יתרחב, כך איכות החיים שלהם תשתפר באופן ניכר, גם עכשיו כשהעולם ברובו סגור בפניהם.
בהערכת מצב שקיימה שרת התחבורה, מירי רגב עם בכירי משרדה, הוחלט כי החל מיום ראשון ה-11 באוקטובר, תחל התחבורה הציבורית לחזור לפעילות כמעט מלאה.
במהלך ימי הסגר עמד מספר הנוסעים הממוצע ביום על כ-700 אלף, בהשוואה לכ-300 אלף נוסעים בתקופת הסגר הראשון. המשרד צופה כי מספר הנוסעים יגדל אחרי החג. לאור נתונים אלה, וכדי למנוע צפיפות-יתר באוטובוסים, החליטה שרת התחבורה לתגבר את פעילות התחבורה הציבורית כבר בשבוע הבא. כשנסיעה באוטובוסים, מוניות שרות, רכבת קלה ורכבת ישראל תוגבל ל-50% תפוסה. ברכבת ישראל תמשיך להיות הנסיעה כפופה להזמנת שובר נסיעה מראש ולא תתאפשר בלעדיו.
לפי מתווה החזרה לשגרה, יפעלו מיום ראשון ואילך רוב הקווים העירוניים עד לשעה 20:00 בערב. כאשר ביום שלישי תערך הערכת מצב נוספת לאור החלטות הממשלה הצפויות. קווים המשרתים מוסדות חינוך, אתרים דתיים ואזורי בילוי שאינם פעילים בימים אלה, יחזרו לפעילות לפי רק אישור החלטות הממשלה. השינויים שיגובשו בהמשך להערכת המצב יפורסמו לציבור בהמשך. גם מתווה הקווים הבינעירוניים יבחן בהערכת המצב שתערך ביום שלישי ושינויים, אם יהיו, יפורסמו בהמשך.
רוב הקווים הבינעירוניים יתוגברו ללוח זמנים מלא על פי אותו מתווה, אך לא יפעלו בסופי השבוע (שישי ומוצ"ש).
כמובן שיש לשמור על כל כללי הזהירות בנסיעה בתחבורה ציבורית למניעת תחלואה, להקפיד על עטיית מסיכה ושמירת מרחק זה מזה.
אפקט קורונה: ירידה של 3% במדד מחירי התשומה באוטובוסים
בעקבות הסגר: יוארך תוקף רישיונות הנהיגה והרכב
לאחר דחייה בגלל מגפת הקורונה אפל שלחה הזמנות רשמיות לאירוע הכרזה בו צפוייה אפל לחשוף את האייפון 12 וכנראה בסך הכל ארבעה מכשירים חדשים ואולי עוד כמה הפתעות. האירוע שיתקיים ביום שלישי 13 באוקטובר בשעה 20:00 (שעון ישראל) ייערך בצורה וירטואלית וישודר ממטה החברה בשידור חי.
בחודש שעבר אפל ערכה אירוע בו כולם ציפו למכשירים החדשים, אך אפל הכזבה כשהציגה רק גרסה חדשה לשעון שלה וטאבלטים חדשים בסדרת ה-iPad ועוד חידושים במספר שרותים שלה ובאנדל הכולל את כולם- אך לא הוצגו מכשירי אייפון חדשים. העיכוב נובע מהסגר בסין ועיכוב בתהליך הייצור.
כמו בכל אירוע של אפל הנתונים נשמרם בסוד על לאירוע ההשקה ממש, מה שאנחנו יודעים הוא שעל ההזמנות לעיתונאים שנשלחו נכתב "Hi, Speed" מה שיכול לרמז שחלק מהמכשירים שתחשוף יהיו בעלי תמיכה ברשת 5G המהירה במיוחד.
אבל בנוסף ישנן הדלפות רבות ברחבי הרשת שלפעמים חלקן מתגלות כאמיתיות. אז אלו הדברים שאנחנו משערים שיוצגו באירוע בשבוע הבא: החברה צפויה להשיק ארבעה דגמי אייפון: אייפון רגיל בגודל 5.4 אינץ' (שאולי ייקרא אייפון 12 מיני), אייפון רגיל ואייפון פרו בגודל 6.1 אינץ', ואייפון פרו מקס ענק בגודל 6.7 אינץ'- הגדול ביותר שהחברה ייצרה. ארבעת הדגמים צפויים להיות מצוידים בקישוריות 5G. נראה שלכל ארבעת המכשירים יהיו מסכי OLED מתקדמים גם למכשירים הזולים שבמסדרה שבעבר שונמכו למסכי LCD על מנת להוזיל את מחירם. העיצוב כנראה ישאר דומה לדור הקודם מלבד אולי פינות פחות מעוגלות שיתאימו יותר לעיצוב מכשירי ה-iPad של החברה וכנראה מגרעת קטנה יותר במסך הקידמי. למכשירים צפויים להיות 2 או 3 מצלמות בהתאם לגודל ולרמת המחיר.
הדמייה: EverythingApplePro
לפי ההדלפות לאחרונה מחירו של המכשיר הזול ביותר יהיה 649 דולר, כשהמכשיר היקר ביות בהשקה צפוי לעלות החל מ-1,099 ש"ח.
בדרך כלל האייפונים מגיעים למדפים בארה"ב ובמדינות נבחרות כשבוע וחצי לאחר ההכרזה, אך הפעם, בגלל העיכוב בפסי הייצור כנראה שקודם יגיעו לחנויות הדגמים הפשוטים ורק לאחר כמה שבועות יגיעו דגמי הפרו לשווקים.
עוד שמועות ששמענו בעבר מציינות שהמכשירים יגיעו ללא מטען באריזה בעקבות ההתחייבות של אפל להוריד את פליטת גזי החממה בעת הייצור של מכשירה. באירוע בהחלט ייתכן שנראה השקה של מוצרים נוספים כמו האוזניות מבטלות הרעשים של החברה, גרסה חדשה לרמקול HomePod ואפילו מערכת תגיות חכמות לאיתור חפצים. בנוסף אפל כבר הכריזה יותר מוקדם השנה בכנס המפתחים שלה WWDC ביוני שעוד השנה החברה תשיק מחשבי מק עם מעבדים מתוצרתה ויכול להיות שנראה מחשב עם המעבד החדש כבר באירוע הנוכחי.