הירידה בהיקף התחלות הבנייה נמשכה גם ברביע הראשון של 2018, על רקע הימשכות חוסר הוודאות בשוק הדיור. בבנק לאומי חוששים ממחסור בדירות. 

"ההאטה בקצב התחלות הבנייה במשק נמשכה גם בתחילת 2018", מעדכנים כלכלני לאומי שוקי הון, " ברביע הראשון של השנה היקף התחלות הבנייה עמד על 9,215 דירות (נתון מנוכה עונתיות), שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרביע השני של 2009, וסיכם שישה רביעים רצופים של ירידות. יש להדגיש כי תרחיש של תקופה ממושכת של בנייה בהיקף נמוך מהנדרש עלול להוביל להגדלת המחסור בהיצע הדירות, אשר עשוי להתבטא בטווח הארוך יותר בהתחדשות הלחצים לעליית מחירי הדיור. הירידה בקצב התחלות הבנייה ברביעים האחרונים משקפת את התגברות מידת חוסר הוודאות בשוק הנדל"ן למגורים עקב מהלכי מדיניות המשפיעים על צד הביקוש לדיור והרכבו.

"היקף גמר הבנייה ברביע הראשון של השנה עמד על 11,342 יחידות, נתון המשקף קצב שנתי של כ-45 אלף יחידות. מדובר בירידה מסוימת בהשוואה לרביעים קודמים, אולם ההיקף הנוכחי של גמר הבנייה הינו גבוה בהשוואה לממוצע ארוך הטווח (משנת 2010). במבט קדימה היקף גמר הבנייה צפוי להמשיך להיות גבוה יחסית גם בשנים הקרובות ולהתקרב לקו 50 אלף היחידות, זאת על רקע הרמה הגבוהה של דירות בבנייה פעילה – כ-113.5 אלף יחידות. כשתהליך הבנייה של יחידות אלה יגיע לסיום, תהיה לכך השפעה חיובית על היצע הדירות למגורים, התפתחות אשר עשויה להתבטא בבלימה ואף לירידה קלה של מחירי דיור, וזאת תוך שונות גאוגרפית משמעותית בין אזורי הביקוש המובילים ליתר אזורי הארץ.

"במבט כולל, הטווח הקצר מושפע מירידה זמנית של הביקוש לדיור, הטווח הבינוני יושפע מעלייה זמנית בהיקפי גמר הבנייה, והטווח הארוך יותר, ככל שרמת התחלות הבנייה תישאר נמוכה יחסית לנדרש, עלולה להתאפיין במחסור בהיצע, בפרט באזורי הביקוש".

במצב של ירידה שתגיע לידי מחסור, הביקושים עשויים לגרום לעליות מחירים 

יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה, הגישה לשר האוצר, ח"כ משה כחלון, את הדוח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2017. הדוח מציג את פעילותה של הרשות בתחום הגנת המשקיעים, האכיפה, קידום החקיקה,  והגברת אמון הציבור בשוק ההון.

גואטה הדגישה במיוחד את המהלכים המשמעותיים ביותר בהם הרשות עסקה בשנת 2017, דוגמת המהלך האסטרטגי בעניין שינוי מבנה הבעלות על הבורסה שיהפוך אותה לתאגיד למטרות רווח, כמקובל בכל מדינות העולם המפותחות. שינוי מבנה הבעלות נועד להפחית את ניגודי העניינים בבורסה, ולהגביר את האטרקטיביות של הבורסה ובכך לתרום לשגשוג כלכלת ישראל. החקיקה בהקשר זה התקבלה בכנסת בשנת 2017, ויישום המהלך נמצא בעיצומו בימים אלה.

מהלך משמעותי נוסף אותו הדגישה יו"ר הרשות היה השלמת תיקון החקיקה החשוב שנועד להתמודד עם "תעשיית" האופציות הבינאריות, אשר גרמה לנזק פיננסי לאזרחים רבים ברחבי העולם, ולנזק תדמיתי אדיר למדינת ישראל.

בשנת 2017 הרשות גם השלימה בתיאום עם השוק את חקיקת המהלך המשמעותי להפיכת תעודות הסל לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל", הכוללות חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. הרפורמה מהווה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף ובטוח יותר וכן תסייע בפיתוח שוק ההון ותגביר את אמון הציבור בו.

גואטה פירטה  לשר את מסקנותיהן של שתי וועדות בהן עסקה הרשות באופן אינטנסיבי בשנת 2017 – האחת, ועדה פנימית לבחינת האסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים (ICOs) שבחנה את ההשלכות של חידושי תעשייה זו ופרסמה דוח ביניים מקיף בחודש מרץ 2018; והשנייה, הוועדה הבין-משרדית לבחינת הקמתה של בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות, אשר בעקבות המלצותיה הוגש תזכיר חוק בשבוע שעבר.

בתחום האכיפה, הדגישה גואטה את החקירות המשמעותיות שנוהלו (דוגמת פרשת "בזק"), וגזרי דין משמעותיים (דוגמת גזר הדין בפרשת "פסגות"), להן תרומה מכרעת ליצירת הרתעה ומשמעת שוק, ולחיזוק אמון הציבור בשוק ההון.

גואטה אמרה  כי ניכרת התאוששות מסוימת בשוק ההון בשנת 2017 במישור של מספר ההנפקות הראשונות (IPO's) ומחזורי המסחר, וציינה כי הנכונות של חברות לגייס הון וחוב בבורסה והשיפור במחזורי המסחר הם סימנים חיוביים. יו"ר הרשות הביעה ציפייה כי למגמה זו תהיה המשכיות גם בשנת 2018.

גואטה  התייחסה גם לפעילות הרשות בשנים הקרובות ואמרה "בשנים הקרובות בכוונתי להוביל מהלכים שיאפשרו לשוק ההון הישראלי להיות שוק הון אטרקטיבי, מתקדם ותחרותי עבור מנפיקים ומשקיעים. לשם כך, ובין היתר, בכוונתי לפעול להסרת חסמים ולהתאמת רגולציה; לאמץ תפיסת רגולציה גלובלית; לפעול להשקת מוצרי השקעה חדשים; לשלב חדשנות, עכשוויות, ואמצעים טכנולוגיים בעבודת הרשות ובעבודת הגופים המפוקחים; ולהוביל מדיניות אכיפה פרופורציונלית".

יו"ר הרשות ציינה כי היא מודה לפרופ' שמואל האוזר, קודמה בתפקיד, שהוביל את הרשות להישגים בשנים בהן כיהן כיושב הראש, ובכלל זה גם בשנת 2017, שנת הדוח.

לצפייה בדוח המלא, ניתן ללחוץ כאן.

מניית פז נפט ירדה ב-15% מתחילת השנה – ירידה חדה ביחס לסקטור בו היא נסחרת, אבל יש סיבות טובות לכך – התדלוק לא במצב מזהיר, וקיים אתגר גדול בתחום הזיקוק. התוצאות ברבעון הראשון היו פושרות, התוצאות בהמשך בסימן שאלה על רקע הורדה מרווח הדלק. לחברה אמנם יש נכסים חבויים – נדל"ן שיושבח בעתיד, אלא שבינתיים זה לא עוזר לשורה התחתונה.

בלאומי שוקי הון מספקים עדיין המלצה חיובית, אבל פושרת לעומת העבר.  "למרות הנפילה במניית פז, אנו מותירים את ההמלצה שלנו למניית פז על 'משקל שוק'. הורדנו את מחיר היעד בכ-15%, בשל הירידה ברמת הוויזיביליות של רווחיות מגזר הזיקוק", כותבת אלה פריד מלאומי, "נציין כי ביצועיה של מניית פז מתחילת השנה היו החלשים בקבוצת ההשוואה באגן הים התיכון, (תשואה שלילת כוללת של כ-15%), כאשר מניית בז"ן הייתה השנייה מלמטה (7%-), בעוד שאר המניות בקבוצה רשמו תשואה חיובית ממוצעת של כ-6%. מנגד, בשבוע האחרון החלה תנועת "מספריים", וקבוצת ההשוואה איבדה 2% בממוצע – מול תשואה שלילית 0.6% למניית פז.

"מרווחי השיווק בתחום התדלוק נפגעו מרגולציה, אבל עיקר הפגיעה במניה נובע להערכתנו מתחום הזיקוק:  נראה שהגורם העקרי שהפיל את מניית פז קשור לחשיפות הרגולטוריות של החברה, אך ביתר שאת למבנה העלויות של מגזר הזיקוק והלוגיסטיקה.

"להתרשמותנו, העיתוי של הורדת מרווח השיווק של בנזין 95 ב-4.7 אגורות לכ-56 אגורות, ובמקביל פרסומי איכות הסביבה ביחס לבתי הזיקוק בישראל, העיבו אמנם על המניה, אולם הטריגר המרכזי טמון בתוצאה המאכזבת של מגזר הזיקוק ב-Q1, שרשם איזון תפעולי בלבד. נציין, כי הרגישות והמורכבות של מבנה ההוצאות בענף הזיקוק והלוגיסטיקה בפז, גבוהה אפילו ביחס לאי-הוודאות האינהרנטית העצומה המאפיינת את סקטור האפ-סטרים.

"הטריגרים לחיוב: הצמיחה של YELLOW ושיערוך צפוי לשווי נדל"ן (זכויות בניה בהיקף של 44,000 מ"ר ופוטנציאל מקרקעין נוסף של  106,000 מ"ר), העשוי להתבצע בשנה הבאה. אנו אומדים את הנדל"ן לפי שווי מינימאלי של 320מ' ₪ בניכוי מס.  נציין כי שווי זה לא מקבל עדיין ביטוי במודל הערכת שווי.

"שורה תחתונה – התכנסות המכפילים: חוסנה של פז במגזר הקו"מ, תשואת הדיבידנד שלה, המיקום וניהול תחנות הדלק Yellow וYellow Box -, היותה החברה הוורטיקאלית היחידה בישראל והפוטנציאל הנדל"ני הלא משוערך, מקבלים כיום מכפילEV/ EBITDA  מנוטרל סביב 7.3X, מול מכפיל 7X לקבוצת ההשוואה. אנו סבורים כי הפרמיה הקיימת נמוכה, שכן היא מגלמת את סיכוני האפ-סטרים אך אינה מבטאת את מלוא יתרונות המידסטרים והקמעונאות".

ישראל היא מדינה פקוקה. זה מורגש ברוב כבישי הארץ, ובולט שבעתיים בכבישי המרכז. הכניסה לאזור המרכז בבוקר היא זחילה מתמשכת. יש לזה פתרונות – ראשית, הנתיב המהיר שמאפשר חנייה של רכבים מחוץ לעיר ונסיעה בחינם ל-4 אנשים ויותר ברכב (הרחבה על חניוני חנה וסע).

חוץ מזה, יש פתרון תחבורתי שלמרות כל הביקורת, הוא הולך והופך לפתרון נהדר – רכבת. ומעבר לכך, אנו בעיצומו של שינוי מבני בתחום התשתיות שיהפוך ככל הנראה, את החיים שלנו לקלים יותר בשנים הבאות – הרכבת הקלה בגוש דן תהיה פתרון נוח שיחסוך בכלי רכב, ובכלל – בכל הארץ, נפתחים כל העת כבישים ומחלפים חדשים.

אבל עד שהרכבת הקלה תיכנס לפעולה ייקח שנים, ועד שהעומס בכבישים יירד ייקח כנראה הרבה זמן. בינתיים, מדי חודש מצטרפים לכבישים כ-15 אלף רכבים, ועומסי התנועה רק הופכים לכבדים יותר. הבעיה הבסיסית היא בעיה תשתיתית מובנית – גם אם התשתית הקיימת תורחב, היא אינה יכולה להכיל את כמות הרכבים הקיימת והצפויה לעלות.

גם לזה יש פתרון – הטלת אגרת גודש בשעות העומס. אגרת גוש בערים עמוסות במיוחד היא דבר שמיושם כבר בערים בעולם דוגמת לונדון ושטוקהולם.

אגרת הגודש בלנדון קיימת כבר שנים רבות. התעריף עמד תבחילה על 5 ליש"ט ומאז הועלה ל-15 ליש"ט. בשטוקהולם, לעומת זאת, נתקלה אגרת הגודש בהתנגדות גדולה מאוד, עד שהוחלט על תקופת ניסיון. מדובר על תשלום של 1 עד 2 אירו לנסיעה, והסתבר שלמרות הציפיות שהנהגים לא יאהבו את אגרת הגודש, הם בירכו על כך. חלה ירידה משמעותית בפקקים ובסקר שנעשה שם נמצא שיותר מ-70% מהנגים מרוצים מהמצב החדש – והניסוי הפך לעובדה מוגמרת.

המטרה היא שגביית אגרה כזו תוביל בהדרגה לשינוי בהרגלי הנהגים, שיעברו להשתמש בתחבורה ציבורית שתהיה זולה יותר, וכך התקווה היא שיהיה פחות צפוף יותר קל לנוע בכבישים.

תשלום מקסימלי ליום לרכב פרטי – 37.5 שקל

בישראל, אחרי שנים של התנגדויות ודחיות, אושרה תוכנית אגרות גודש לגוש דן במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022-2021. על פי התוכנית, גוש דן יחולק לשלוש טבעות – פנימית, תיכונה וחיצונית, שישמשו כאזורי תשלום שונים. התשלום ייקבע בהתאם לחצייה של כל טבעת, ויושפע משעות העומס. בנסיעה לעבר הטבעת הפנימית בין השעות 10:00-6:30 ייגבה תשלום של 5 שקלים על נסיעה דרך הטבעת החיצונית, 10 שקלים בטבעת התיכונה ו־10 שקלים נוספים בטבעת הפנימית עצמה; בנסיעה לכל כיוון בין השעות 19:00-15:00 ייגבה תשלום של 2.5 שקלים על נסיעה בטבעת החיצונית, 5 שקלים לטבעת התיכונה ו־5 שקלים נוספים לטבעת הפנימית; התשלום המקסימלי ליום לרכב פרטי יעמוד על 37.5 שקל.

לא ייגבה תשלום מכלי רכב דו-גלגליים אוטובוסים, רכבי חירום, נהגים בעלי תו נכה, מוניות נגישות, רכבי גרר ומוניות שירות. משאיות ישלמו תעריף כפול.

לקראת סוף 2022 פרסם משרד האוצר להערות הציבור את מיקום נקודות הציון שבהן יוצבו השערים שבהם תיגבה אגרת הגודש.

התוכנית כולה אמורה לצאת לפועל בשנת 2025.

מצלמות המהירות ככל הנראה אינן אמינות. הפרקליטות הנחתה את המשטרה להפסיק לשלוח דוחות על מהירות לנהגים שצולמו במצלמות מהירות נייחות, וההנחייה הזו עשויה להפוך את כל הקנסות ששולמו בעבר לפלופ אחד גדול, אם כי – התשלום לצד ההודאה בעבירה, הם סוף פסוק. כלומר, גם אם מהימנות המצלמה מוטלת בספק, ברגע ששילמתם את הקנס (סוג של הודאה בעבירה – גם בעקיפין וגם במישרין על פי הכתוב בדוח) לא צפוי שתקבלו את הכסף בחזרה. עם זאת, הוגשו תביעות יצגויות גם בעניין זה. אחרי הכל,  איך זה שאותה מצלמה לא תקינה, כן היתה הבסיס לדוח על מהירות לפני חצי שנה ועכשיו לא?

ומה עושים בינתיים – משלמים או לא משלמים?  

נתחיל בכך שמדובר בחלק מהמצלמות, אותן מצלמות שהן חלק ממערך מצלמות המכונה א'3. הצבת המצלמות האלו החלה  ב-2012, במסגרת פרויקט חידוש מצלמות בהיקף של 100 מיליון שקל ו-300 מצלמות. כן, שוב פעם ייתכן שזורקים את כספי הציבור לפח.

לגבי אלו שעכשיו קיבלו דוח ומתלבטים אם לשלם או לא, כבר התשובה. אבל  מי ששילם והודה באשמה לא יקבל חזרה את כספו ולא יבוטלו הנקודות שקיבל. זה נכון גם אם בדיעבד יתברר שהמצלמה פגומה, וכל התהליך היה פגום. הסיבה – הנהג הודה.

ומה עושים עם דוח מהזמן האחרון שעדיין לא שולם?

הכי נכון הוא לבקש דחיה ולהיבקש להישפט. ככה למעשה ניתן לעכב את הקנס עד שענין המצלמות יתבהר  סופית. אבל כאן יש סיכון מסויים – אתם הולכים למשפט, יש הוצאות, אתם לא יודעים אם בסופו של דבר, המערכת תקבע כאמינה או לא. בכל קרה, אם לפני שתתקבל החלטה בעניין מהימנות המצלמות, יגיע מועד המשפט, אתם יכולים לטעון  שהמערכת אינה אמינה, אבל, השופט יכול לקבל זאת ויכול שלא לקבל זאת.

ומה לגבי התקופה הנוכחית – אין מצלצות מהירות? הדוחות לא תקפים?

חשוב להבהיר – המשטרה הדגישה כי  מצלמות המהירות ממשיכות לתעד נהיגה במהירות מופרזת. החלטות לגבי האכיפה יתקבלו בתום הבדיקה ולכן לא ניתן בשלב זה לדעת מה תהיה התוצאה עבור הנהגים שיצולמו נוסעים במהירות מופרזת.

עבירה זו עבירה – פשוט, אל תסעו במהירות מופרזת – זה בשבילכם.

בכל מקרה,  אם ייקבע על ידי הפרקליטות שהמצלמות אינן מהימנות, נראה שהן פשוט יוצאו משימוש, אבל בלי קשר לעבר – מי ששילם והודה – לא יקבל כספו בחזרה, ולגבי תיקים פתוחים, המדינה תצטרך לקבוע מה עושים איתם – קשה לראות את המדינה קובעת שיש לחייב את הנהגים.

כרטיס אשראי חדש לשוטרים. לכולם יש כרטיס אשראי ייעודי – לרואה חשבון, לעורכי דין, לחברים במועדון חבר (למידע על הכרטיס) , לחברים במועדון הגדול מכולם – ההסתגרות (ביחד בשבילך). עכשיו יש גם לשוטרים.

לאומי קארד תנפיק כרטיס מועדון חוץ בנקאי לחברי ארגון קרנות השוטרים. מדובר במועדון גדול – חברים בו למעלה מ-75 אלף איש והוא מייצג את כל השוטרים, לרבות התנדבים והגמלאים. לא מדובר רק על שוטרים במשטרת ישראל – אלא לכל תפקידי השיטור – גם העובדים והגמלאים בשירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים, משמר הכנסת, לוחמי מג"ב וגופים נוספים, יהיו תחת ההגדרה ויזכו לכרטיס האשראי החדש. למה יזכו? כי לפחות בשנים הראשונות התועלת עולה על העלות, אם כי, עודף של כרטיסים יוצר בלבול ומעמסה, ולא תמיד באמת מנצלים את הכרטיס.

אז האמת היא שבמבט ראשון זה נראה יתרון וזכות, אבל לאורך זמן – ממש לא בטוח.

זו הפעם הראשונה שהמועדון, שנוסד לפני כ-50 שנה, מתקשר עם חברת כרטיסי אשראי להנפקת כרטיס חוץ בנקאי. מחזיקי הכרטיס החדש יקבלו עשרות הטבות שונות ובהן פטור מדמי כרטיס, מתנת הצטרפות בשווי 300 שקל, אחוזי הנחה נוספים על הקיימים בעשרות רשתות בפריסה ארצית, הלוואות בתנאים מועדפים ועוד.

ההסכם בין החברות הינו לעשר שנים עם אופציה להארכה של חמש שנים נוספות. לטענת לאומי קארד, מדובר בפוטנציאל של עד 150 אלף כרטיסים, לעמיתי המועדון ובני משפחותיהם

כרטיס אשראי – כל מה שצריך לדעת

כרטיסי אשראי נטענים – מדריך

בנק דיגיטלי בישראל –  יש או אין היתכנות

בנק ישראל מעריך שיש היתכנות כלכלית לבנק דיגיטלי בישראל. אבל, רשות ההגבלים העסקיים לא מאמינה בהיתכנות של בנק דיגיטלי. מי צודק?

הרקע לוויכוח בין הצדדים הוא החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים שלא לאשר את מיזוג בנק מזרחי טפחות עם איגוד הקטן. הממונה על ההגבלים סברה שהדבר יפגע בתחרות בין הבנקים. בנק ישראל דרך הפיקוח על הבנקים סבור בדיוק הפוך. בנק ישראל חושב שהמיזוג יעשה טוב לתחרות – מזרחי טפחות יוכל להפוך למתחרה דומיננטי יותר מול פועלים ולאומי החזקים.

ברקע העימות הזה, רשות ההגבלים העסקיים מציינת כחלק מהתגובה שלה לאי אישור העסקה כי מודלים של בנק דיגיטלי ללא סניפים אינם נפוצים בעולם וכי בנק חדש עדיין נדרש להקמה של תשתית פיזית סניפית.

עוד מציינים ברשות שבנק חדש צריך לרכוש את אמון הציבור המפקיד את כספיו בבנק ולכן לבנק חדש יש קושי במובן הזה. לדעת הרשות יש להשאיר את אגוד כבנק עצמאי שלא סובל מחולשה סניפית ומחולשה של אמון הציבור, משום שלדעת הרשות תחרות לא תגיע מכיוון של בנקים דיגיטליים.

רשות ההגבלים העסקיים גם מציינת את הבנקים הזרים בישראל שפעילים בעיקר בקרב לקוחות גדולים ושאין בכוונתם להיכנס למגזר הקמעונאי – בין ביתר מסיבות אסטרטגיות בינלאומיות.

בנקאות דיגיטלית – כל מה שצריך לדעת

קבוצות הרכישה נועדו ליצור מסלול נוח וזול לרכישת דירה. מתחברים בקבוצה, רוכשים את הקרקע, נהנים מהטבות מס, בונים ביחד בלי רווח יזמי של היזם, וחוסכים 15% הנחה ואפילו יותר. זה עבד, עד שזה הפסיק לעבוד – הנפילה של מארגנת קבוצות הרכישה, ענבל אור, שהתברר שחייבת כספים רבים למשתתפים בקבוצות הרכישה, גרמה לתדמית שלילית במיוחד לקבוצות הרכישה.

זה עדיין עובד, אבל בהילוך נמוך לעומת מה שהיה בעבר.  עכשיו מנסים לעשות סדר בתחום. כן עכשיו אחרי שכבר כמה קבוצות רכישה נפלו, מתעוררים בממשלה. שרת המשפטים איילת שקד פירסמה  תזכיר הצעת חוק להגנה על רוכשים בקבוצות רכישה. החוק  יסדיר את תחום קבוצות הרכישה ויחייב את היזמים לשקיפות מלאה כלפי הרוכשים, מניעת ניגוד אינטרסים ונקודות יציאה לרוכשים בהעדר התקדמות.

החוק מבוסס על מסקנותיו של דו"ח מלפני שנתיים. אז צוות שבדק את הנושא בעקבות ריבוי המקרים שבהם ניזוקו חברי קבוצות רכישה, ש נפלו קורבן לניהול חובבני של מארגני הקבוצה, ולעתים אף למעשי נוכלות, קבע שורה של תיקונים בחוק ביחס לקבוצות הרכישה.

על פי התזכיר לחוק נקבעה חובת שקיפות מקסימלית של היזם כלפי הרוכשים, מניעת ניגוד אינטרסים של היזם ונקודות יציאה מהפרויקט של הרוכשים, ככל שפרויקט הבניה לא מתקדם. בין היתר, קובע תזכיר החוק חובת הצגת דוח שמאי מקרקעין (דו"ח אפס) על הקרקע המוצעת, במטרה למנוע רמיית הרוכשים. בנוסף, מדי חצי שנה היזם יחויב להנפיק לרוכשים דו"ח מפורט של התקדמות הבנייה. היזם ידגיש לרוכשים כי מחיר הדירה עליו סיכמו אין הוא מחיר סופי וייתכן שיעלה משמעותית בחלוף הזמן.

תזכיר החוק גם קובע כי דמי הניהול שייגבו על ידי היזם יהיו קבועים מראש עם ההצטרפות לקבוצה ולא על פי אחוז מסכום הדירה, וזאת כדי לסכל את האינטרס של היזם להעלאת מחיר הדירה על פני התקופה. כמו כן, יוגבלו דמי ההצטרפות לקבוצה בהתאם לתקנות שתפרסם שרת המשפטים לאחר אישור החוק.

עניין חשוב – כדי לבטח את כספי הרוכשים יהיה חשבון נאמנות נפרד לכל קבוצה. החשבון ינוהל על ידי נאמן שלא יהיה מקורב בכל צורה שהיא למארגן הקבוצה. צעד זה יבטיח בין היתר מהמארגן שבבעלותו מספר קבוצות רכישה, הפרדה בין החשבונות וימנע סיטואציות בעיתיות של ערבובי כספים בין הפרויקטים.

על פי התזכיר לחוק – היזם יחויב לרשום את זכויות הרוכשים, והרוכשים יהיו רשאים להחליפו ברוב של 70%. את הנאמן ניתן יהיה להחליף ברוב רגיל.

על פי החוק נקבעה נקודות יציאה לרוכשים: אם בתוך שלוש שנים לא נרכשה הקרקע או שלא ניתן היתר בנייה להקמת הדירות בתוך ארבע שנים.

מדובר בחדשות טובות לקבוצות הרכישה. שוק מסודר של קבוצות רכישה יכול למשוך קהל גדול – אחרי הכל, מדובר באמת בהנחה משמעותית. "נעשה סדר בבלאגן בתחום קבוצות הרכישה. הן מהוות פתרון טוב ליוקר הדיור, ולכן תזכיר החוק מאזן בין הצורך להגן על הרוכשים – הגנה שלא קיימת היום – לבין מניעת הכבדה מיותרת על היזמים", אמרה שקד, "מחובתנו לפעול למען הזוגות הצעירים שעומדים לא אחת חסרי אונים מול יזמים חזקים. אני מודה לארז קמיניץ ולמחלקתו על עבודתם הטובה בתחום חשוב זה".

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך סבורה כי הבורסה סובלת – המשקיעים הפרטיים מעדיפים להשקיע בנדל"ן; השוק נהיה ריכוזי. משקיעים גם גופים מוסדיים לא מסתכלים כמעט על רוב המניות בבורסה. במצב כזה, צריך לעשות מהפכה, ונראה שהיא הגיעה עם כוונות טובות.

"כדי להבריא את שוק ההון הישראלי ממשלת ישראל צריכה לקבוע כי קיומו של שוק הון כחול-לבן תוסס ובריא נמצא במקום מוביל בסדר היום הלאומי. אני חושבת שהיעד הלאומי צריך להיות קיומו של שוק הון ישראלי שמצוי עם הפנים ללונדון ולניו יורק, לצד סינגפור והונג קונג. אנחנו צריכים לשאוף לכך שישראל תהיה זירה פיננסית עולמית רלבנטית. אני רוצה שחברות – גם זרות, גם בינלאומיות – ששוקלות לגייס, ישקלו ויבחרו לעשות זאת בבורסה שלנו, בבורסה בתל אביב".  אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, גואטה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

"נכון לבחון את נושא שינוי מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל, ממקום שמסתכל על טובת המערכת הפיננסית בראייה ממלכתית ולא פרסונאלית", אמנרה גואטה והוסיפה כי "הנהלת רשות ניירות ערך מגבשת תוכנית אסטרטגית שמפרקת ובוחנת את שאלות היסוד הנוגעות לתכלית, לאופי, ולהיקף המנדט שקיבלה הרשות מהמחוקק. אין נושא שאחשוב שהוא חשוב ויכול לסייע לשוק ההון הישראלי שאחשוש מלגעת בו ולבחון אותו".

גואטה הוסיפה כי "מספר החברות הרשומות למסחר ירד; היקפי המסחר פוחתים; רמת הריכוזיות במסחר עולה, ומספר השחקנים יורד. ובישראל גם המשקיעים מקרב הציבור מדירים את רגליהם מהבורסה ונראה שהם מעדיפים להשקיע בנדל"ן. גם הנזילות בשוק ההון הישראלי חלשה מאד – הנתונים מראים כי 50 מהחברות הגדולות בבורסה לבדן תורמות כ 90% ממחזורי המסחר, כך שיתר 400 החברות בקושי נמצאות במשחק, כלומר נמצאות בסביבת נזילות דלה." אולם לדבריה "אנו עדים להתאוששות מסוימת בשוק ההון בשנתיים האחרונות, אך הדרך למקום אליו נרצה להגיע, עוד ארוכה. נכון להיום שוק ההון הישראלי אינו מהווה תמונת ראי של הכלכלה הישראלית. הכלכלה הישראלית חזקה; שוק ההון הישראלי חלש".

גואטה הדגימה את האסורד שלמרות שיש בארץ חברות הייטק מובילות וגדולות הן לא מגייסות בארץ אלא בחו"ל – גם במסגרת הרישום הכפול החברות האלו העדיפו של להגיע לכאן –  "זה לא סוד שענף ההיי-טק הישראלי אינו מתממן בבורסה בתל אביב. הוא מתממן באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות, בעיקר זרות, וכן בבורסות זרות. התוצאה של המצב זה היא התרחקותן של חברות אלה מישראל – חלקן לא מאוגדות פה, או לא פועלות פה – באופן שפוגע בתרומתן לכלכלה הריאלית. אבל אני לא מתכוונת להשלים עם זה. אני מתכוונת לטפל ביצירת אלטרנטיבות מימון זמינות ויעילות בשוק ההון הישראלי. אלה יבטיחו את שימור הערכים והנכסים של החברות לטובת הכלכלה המקומית והמשקיעים בישראל".

ומה דעתה של גואטה בקשר לחיסכון הפנסיוני – היא סבורה שזה מאוד מאכזב שהגופים המוסדיים משקיעים מיליארדים רבים בשנה במניות ואגרות חוב זרים, במקום לעשות זאת בשוק המקומי. הבעיה לטענתה שהחברות הישראליות הגדולות לא מגיעות לבורסה הישראלית. הן מעדיפות לא להנפיק ואם הן מנפיקות אז זה בחו"ל.  "בנטרול אג"ח ממשלתי, מתוך 1.6 טריליון שקל נכסים שמנוהלים בידי המשקיעים המוסדיים, כ -37.5%, מושקעת בחו"ל".  היא הוסיפה כי "אני לא רואה סיבה ששיעור כה מהותי מחסכונות הציבור הישראלי יוזרמו ויושקעו מדי חודש בשווקים בחו"ל, כאשר חלק גדול מכך לא נובע רק משיקולים של פיזור או של העדפת השווקים בחו"ל, אלא מהסיבה שלמשקיעים מוסדיים אין מספיק 'סחורה' להשקיע בה בישראל או שהנזילות הדלה בשוק ההון, פשוט לא מאפשרת זאת. וזה לא שאין חברות בישראל. חלקן פשוט מעדיפות להישאר פרטיות מאוסף של סיבות וכשהן כן מקבלות החלטה להפוך ציבוריות הן פשוט מדלגות על תל אביב.

"אנחנו לא מתיימרים לחשוב שאם נבצע מספר שינויים, או אפילו הרבה שינויים, חברות ענק בינלאומיות יעבירו את מרכז פעילותן לישראל, או שחברות ישראליות גדולות יסחרו רק בישראל. השאיפה שלנו בהקשר של חברות טכנולוגיה ישראליות או חברות ישראליות גדולות היא ששוק ההון בישראל ישמש, הלכה למעשה, מסלול המראה ידידותי עבור חברות ישראליות שרוצות בהמשך הדרך להיסחר בשווקים הגדולים בעולם. השאיפה שלי שהחברות הגדולות שבדרך לבורסות הגדולות בעולם, בשלב הביניים, יראו בבורסה שלנו, תהיה תחנה אטרקטיבית עבורם ואולי אף יחליטו להישאר כאן. אנחנו צריכים לוודא שהבורסה שלנו תהפוך טרמינל בינלאומי משוכלל, יעיל, אטרקטיבי, גמיש וחדשני שחברות יוכלו לעבור בו וגם להישאר בו. השאיפה שלי היא לייצר שוק שימשיך לפעול לצד השוק העולמי הגדול".

מניית שופרסל ירדה ב-6% בעקבות המכירה של החברה האם דסק"ש. דסק"ש שנשלטת על ידי אדוארדו אלשטיין, הודיעה אתמול על כוונתה למכור כ-11% ממניות שופרסל בכ-550 מיליון שקל, והיום כתגובה , התממשה מניית שופרסל.

האינטרס של אדוארדו אלשטיין במכירה לא ברור – האם הוא מתכוון להשתמש ברווחים הגדולי שנוצרו בדסק"ש בעקבות המימוש – 1.5 מיליארד שקל כדי לחלק דיבידנד גדול, או אפילו לחלק את נכסים ובניין כדיבידנד בעין? האם הוא מתכוון להמשיך ולמכור מניות בשופרסל, ולנסות לצאת מהמסגרת של תאגיד ריאלי (בדסק"ש) כדי לקבל היתר שליטה בכלל ביטוח?

לא ברור לאן הוא חותר. מה שברור ששופרסל היתה עוגן גדול בדסק"ש – שופרסל זינקה ב-200% בשלוש השנים האחרונות, כשהיא כבר מהווה 50% מפרוטפוליו ההשקעות של דסק"ש. אולי בסק"ש פשוט רצו להוריד את התלות הגדולה בשופרסל אחרי מהלך מאוד משמעותי.

השאלה הגדולה – האם המשקיעים יכולים למצוא בשופרסל הזדמנות? התוצאות של החברה ברבעון הראשון היו טובות, והמומנטום העסקי שלה חיובי כאשר מכירות המותג הפרטי בצמיחה גדולה, וכך גם המכירות באינטרנט. עם זאת, שופרסל  הגיעה לשווי של 5.5 מיליארד שקל המבטא מכפיל רווח של כ-16 על הרווחים. בינתיים מניית החברה כאמור ירדה, ומדובר בירידה טכנית – בגלל המימוש הגדול. במקרים רבים, מימוש טכני כזה דינו להיסגר. אבל אין בטוח. זאת ועוד – על פי הערכות של גורמים בשוק, ייתכן שדסק"ש תחליט לממש מניות נוספות של שופרסל וכל עוד העננה הזו קיימת, ייתכן והמניה תתקשה לעלות..

בכל מקרה, הערב נרשמה הצלחה במכרז למכירת מניות שופרסל –  התקבלו  ביקושים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, ודסק"ש תמכור 15% ממניות שופרסל – המחיר נקבע על 21.83 שקל, לעומת 22.1 שקל מחיר השוק, ולעומת 23.6 שקל עם פרסום הדיווח על הכוונה למכור את המניות.

חדשות טובות למי שרוצה לעבוד בארה"ב – אתם יכולים לקבל אשרת עבודה לארה"ב המבוססת על השקעה במדינה. בפועל גם סכום של 150-200 אלף דולר יספיק לכם לקבל אשרת עבודה בארה"ב מדובר על תקנות הדדיות בין ישראל וארה"ב לפיהן ישראלים ואמריקאים יוכלו לקבל אשרת עבודה על בסיס השקעה

ועדת הפנים של הכנסת אישרה  את התקנות לאשרת עבודה למשקיעים ישראלים בארה"ב. מדובר בהסכם הדדי עם ארה"ב, על פיו לראשונה, יוכלו ישראלים ותושבי ארה"ב להשקיע, זה במדינה של זה, ולקבל  אשרת עבודה  על בסיס השקעה בלבד.

עד כה, ישראלים שרצו לקבל אשרה עבודה בארה"ב, גם לצורך פתיחת עסק, נאלצו לעמוד בתנאי סף מחמירים כגון הוכחת ידע ייחודי, הישגים יוצאי דופן, וותק תעסוקתי או דרישה מן המבקש להוכיח כי בעבר כבר  ביצע  סחר ממשי בין המדינות. כעת קבלת האשרה החדשה מותנת בעיקר בכך שמבקשה יוכיח שהוא מעמיד לרשות העסק שיפתח, הון עצמי בסכום מספק כדי להבטיח את מימון העסקתו בתקופת ההקמה וכן שהעסק יצור מקומות עבודה לאזרחים אמריקאים.

למעשה כבר בינואר 2017 הממשלה אישרה את התקנות ההדדיות עם ארה"ב  המאפשרות קבלת אשרת E-2 לישראלים שמעוניינים לעבוד בארה"ב ומסוג B 5  לאמריקאים שירצו לעבוד בישראל (אשרת עבודה על בסיס השקעה בישראל) אך היות ובישראל לא היה קיים מסלול של מתן אשרת עבודה לאזרח זר על בסיס השקעה היה צריך לתקן שורה של תקנות  וועדת הפנים של הכנסת נדרשה לאשרן.

אישור מתווה האשרה פותח דלת למשקיעים פרטיים וחברות אשר ישקיעו בארה"ב בכל תחום עסקי בהיקפים שיביאו ליצירת מקומות עבודה לעובדים אמריקאים.  בכלל זה חברות סטארט-אפ ישראליות, אנשי עסקים, יהלומנים, חברות שיווק, נדלן וגיוס הון.

הצפי למועד בו הישראלים יוכלו להתחיל להגיש בקשות לקבלת האשרה הינו תוך מספר חודשים בודדים, וזאת לאחר שהרשויות בארה"ב יתנו אישור סופי כי נוסח התקנות הישראליות מקיים את דרישת ההדדיות.

התקנות אף יוצרות מצב בו לראשונה בהיסטוריה של ישראל, יוכלו רק אזרחי ארה"ב לקבל אשרת עבודה בישראל על בסיס השקעה, יוכלו להישאר בישראל לתקופה שמעל 63 חודשים, ובן הזוג יוכל לקבל אשרת עבודה כללית.

שאלות ותשובות:

   התשובות נתנו באמצעות עו"ד צבי קן תור

מה הקושי עימו התמודדו הישראלים עד כה מבחינת נהלי הממשל האמריקאי למתן אשרות עבודה?

בכל אחת מהאשרות הקיימות קיימים תנאי סף מחמירים שרבים מהישראלים לא הצליחו לעמוד בהן:

אשרת L 1 : אשרה זו ניתנת רק  לאנשים שעבדו עבור חברה מסוימת, ברצף, לפחות שנה אחת במשך שלוש השנים שקדמו לבקשת הויזה, בתפקיד בכיר,  מינהלי או ניהולי (L-1B), או בתפקיד הדורש ידע מקצועי מעמיק בתחומי העיסוק של החברה (L-1B), ואשר ימשיכו לעבוד בתחומי ארה”ב באותה חברה, או בחברת בת אמריקאית שלה, בחברה קשורה, או בחברת האם של המעסיק הנוכחי.

אשרת1- E  :  בכדי להיות זכאי לויזת E-1 על המועמד ממדינת האמנה לעסוק בסחר בהיקף רחב אשר עיקרו (51% לפחות) מתקיים בין מדינת האמנה לבין ארה”ב. כמו כן, החברה האמריקאית והעובד הזר חייבים להיות בני אותו לאום. לדוגמא, אזרח ישראלי יכול לקבל ויזת E-1 רק אם יועסק בארה”ב על ידי חברה שהבעלות בה היא לפחות 50% ישראלית.

אשרת  H-1B מאפשרת כניסה לארה”ב, על בסיס זמני, של מועמדים מקצועיים, לצורך עבודה במקצוע או בתחום ההתמחות המסויים שלהם שמצריכה יישום מעשי ותאורטי של ידע מקצועי ביחד עם תואר ראשון (לפחות), או תואר מקביל לו. האשרה כפופה למכסה, אותה ניתן להגיש בתאריך מסוים.

האם גם השקעה נמוכה יכולה לזכות את היזם בקבלת האשרה?

במסגרת התנאים לא נקבע סף מינימאלי להשקעה ואף השקעה של 150- 200 אלף דולר, תוכל לזכות את המבקש בקבלת האשרה. הדבר נתון לשיקול הדעת של הקונסוליה שבוחנת את הסכום המדובר על פי הקריטריונים הקשורים בגודל ההשקעה יחסית לגודל הארגון. ההשקעה חייבת להיות גבוהה יותר מסכום המספיק למחייה של המגיש והמשפחה. תכלית ההסכם הינה ניתוב השקעות תוך יצירת מקומות עבודה לישראלים ולאמריקאים כאחד ועל כן, במסגרת התוכנית העסקית, יידרש מגישה להוכיח כי השקעתו צפויה ליצור מקומות עבודה. כך לדוגמא , אם התוכנית העסקית תכלול צפי להעסקה של רק עובד אמריקאי אחד בשנה הראשונה, תוך כוונה להעסיק עובדים נוספים בשנים הבאות – יש סיכוי כי  הקונסול של ארה"ב יאשר זאת.

האם תוקף האשרה מוגבל בזמן?

בניגוד ליתר האשרות בהן התוקף לזמן השהייה המירבי בארה"ב, מוגבל בזמן והארכתו כרוכה בתהליך פרוצדוראלי מורכב, האשרה החדשה נתנת לפרק זמן של 5 שנים , אותה ניתן להאריך באופן אוטומאטי. לצד זאת, לגבי חברות שהוקמו לאחרונה, צפויה האשרה להינתן לפרק זמן של שנה או שנתיים אשר בסיומם, תיבחן הבקשה מראשיתה, במיוחד ביחס להיקף ישום התוכנית העסקית.

האם השקעה בשוק ההון האמריקאי עונה על הקריטריונים לקבלת האשרה ?

הישראלים הרבים אשר השקיעו בשנים האחרונות בארה"ב ברכישת דירות לא יוכלו לעשות שימוש בהשקעתם לקבלת אשרות עבודה, זאת מכיוון שמדובר בהשקעה פסיבית אשר אינה יוצרת מקומות עבודה חדשים. גם השקעה בתיק מניות לא תהווה השקעה לעניין זה. תנאי נוסף הינו שעל העסק  להיות פעיל ואמיתי. כך למשל, בחור שמחזיק בביתו מספר יצירות אומנות ומוכר אותן מעת לעת, סביר להניח כי הרשויות לא יראו בכך עסק פעיל לעומת מצב בו מבקש האשרה מראה כי הוא מחזיק בגלריה לאמנות.

האם כל קמעונאי ישראלי עשוי להנות מפריצת הדרך לישום החוק?

כאשר אומרים "השקעות מסחריות" הכוונה היא לכל עסק קמעונאי בעל יחוד שרק ניתן להעלות על הדעת. הדבר אף כולל נציגויות מסחריות בארה"ב של חברות ישראליות או אחרות אשר נפתחות במימון אזרח ישראלי ומאוישות על ידי אזרח ישראלי. אשרת ה E 2  מהווה פתרון לחברות ההייטק והסטארט-אפ הישראליות אשר עד היום התקשו מאוד בקבלת היתרי עבודה לעובדיהן. המהלך נולד בעקבות תלונות ובקשות של חברות ישראליות רבות לפעול לתיקון המציאות הבלתי אפשרית שבה הן לא יכולות לפעול בארה"ב, לשלוח עובדים ישראלים, לנהל את השיווק בעזרתם או ליזמים לעבוד בארה"ב באשרת עבודה רגילה.

האם ניתן מכוח התקנה לקבלת אשרה להקמת מלכ"ר בארה"ב?

העסק הוא עסק מסחרי פעיל ואמיתי – תנאי זה שולל למעשה את האפשרות לקבל ויזה ככל שמדובר על התארגנות שאיננה עסקית כגון הקמת מלכ"ר, אגודת ידידים או התארגנות פוליטית.

איך מגישים את הבקשה? אילו טפסים צריכים לצרף? למי מגישים? וכו'?

את הבקשה יש להגיש לקונסוליה בתל אביב ולא לרשות ההגירה של ארצות הברית. מדובר על יתרון משמעותי שכן לקונסול בישראל יש זיקה משמעותית יותר לנעשה בארץ. כמו כן, יש לצרף מכתב מלווה ואת התוכנית העסקית. תוקף הזמן הצפוי לקבלת תשובה – מספר חודשים קצר וזאת בניגוד לפרק הזמן שאורכת בדיקת הבקשות לאשרות אחרות.

אנשי יחידת ניהול ספרים ערכו מבצע ביקורת רישום הכנסות בתל אביב. במסגרת המבצע, שנוהל על ידי פקיד שומה תל אביב 4, נערכו 160 ביקורות בעסקים ממגוון תחומים, מהן עולה כי כ- 12% מהעסקים שנבדקו לא רשמו הכנסות כדין.

במאפיה בה התבצעה ביקורת גילו המבקרים צ'ק לא רשום בסכום של כ- 11,600 ₪. בעל המאפייה טען "לא יודע מה קרה, אני רושם הכל". במאפייה נוספת מצאו המבקרים צ'קים לא רשומים בסכום של כ- 5000 ₪. בעל העסק הסביר "לא ראיתי את הצ'קים, אולי הבן שלי קיבל אותם". ביקורת במשרד תיווך העלתה כי במקום לא נרשם צ'ק שנתקבל בגין שירותי אחזקת מבנה. בעל המשרד טען "בקושי יש לי עסקאות". בחנות לטלפונים ניידים ואביזרים נמצא כי במקום לא נרשם כל הפדיון באותו יום. כמו כן, במקום התבצעה קניית ביקורת מקדימה שלא נרשמה. בעל החנות הסביר "הקופה מקולקלת כבר מספר ימים, אני אתקן אותה".

המבקרים ביצעו ביקורת בגן ילדים ובהשוואה בין ספרי העסק לצ'קים שנמצאו נמצא כי מספר צ'קים בסכום כולל של כ- 15,500 ₪ לא נרשמו. מפעילת הגן טענה "אני רושמת בזמן הפירעון". בגן ילדים נוסף בו התבצעה ביקורת גילו המבקרים הכנסה לא רשומה בסכום של כ- 38,000 ₪. בגין צ'קים שלא שנתקבלו כבר בחודש ספטמבר. בנוסף, מצאו המבקרים עוד 43 צ'קים דחויים שעבורם לא יצאו קבלות. מפעיל הגן הסביר "התכוונתי לרשום את הצ'קים שעבר מועד פירעונם, לגבי הדחויים, פנקס הקבלות נגמר בתחילת השנה". במשרד תיווך נתגלתה הכנסה לא רשומה בסכום של כ- 20,000 ₪ שנתקבלה בגין עסקת נדל"ן. המתווך הסביר "אני רושם פעם בחודש את כל הכסף".

פעילות הביקורת באזור נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים נגד מעלימי מס והון שחור, במסגרת המדיניות להגביר את פעילות האכיפה ולשפר את כושר ההרתעה, בין היתר ע"י עריכת מבצעי שטח שמטרתם להביא לדיווחי וגביית מס אמת ולהגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים