הראל ביטוח ופיננסים רוכשת מבנק מזרחי טפחות תיק משכנתאות לדיור בהיקף של כ-540 מיליון שקל. מהראל נמסר כי הרכישה היא בהתאם לאסטרטגיה שלה, הדוגלת בפיזור וגיוון אפיקי ההשקעה וכן בשיתוף פעולה עם גופים מנוסים ומובילים בתחומם. הראל מעריכה  כי הרכישה תאפשר לה לגוון את תמהיל ההשקעות של העמיתים באפיק השקעה יציב המבטיח תשואה עודפת ברמת סיכון נמוכה.

מבחינת בנק מזרחי טפחות, מדובר בצעד שיאפשר לו לשפר את הלימות ההון שלו שנפגעה כתוצאה מההפרשה שנאלץ לרשום בעקבות החקירה בארה"ב.

במסגרת ההסכם, תרכוש הראל 80% מהתיק הכולל בהיקף של כ-680 מיליון שקל, כאשר המזרחי-טפחות יוותר עם החזקה בשיעור של 20% מהתיק. בנק מזרחי-טפחות ימשיך לנהל את התיק ההלוואות בכללותו בהתאם לנהלים ולעקרונות המקובלים בבנק והראל תעביר לו עמלת ניהול שנתית.

מהראל נמסר כי היא רואה בשוק ההלוואות לדיור כבעל רמת סיכון נמוכה. כמו כן, לטענת הראל, מדובר בתיק של הלוואות שניתנו לפני מספר שנים, ללא פיגורים, בשיעור מימון נמוך.

רכישה זו מצטרפת לתיקים קודמים שרכשה קבוצת הראל מבנק הפועלים ומבנק מזרחי טפחות, וכן להסכם השת"פ האסטרטגי בין הראל לבנק לאומי להעמדת משכנתאות לדיור שהסתיים בסוף שנת 2017. סך תיק המשכנתאות לדיור של הראל עומד כיום על כ- 5 מיליארד שקל ובעקבות רכישת תיק זה יגדל לכ- 5.5 מיליארד שקל.

מניית מזרחי טפחות נפלה ב-4%; אי.בי.אי: המניה עדיין לא אטרקטיבית

הראל משקיעה את הכספים של החוסכים במשכנתאות; שת"פ עם לאומי למתן משכנתאות ב-8 מיליארד שקל!

מעודכן ל-06/2019

המשמעות של גיוס המונים הוא גיוס הון או חוב מההמון. בשנה האחרונה הלך וגדל תחום גיוס ההמונים דרך אקוויטי (השקעה במניות), וחלקו של מימון ההמונים (דרך הלוואות) קטן. גיוס ומימון המונים הן שיטות המסייעות ליזמים בתחומים שונים לגייס כספים על מנת לקדם את מטרותיהם. קיקסטארטר ואינדיגוגו היו הפלטפורמות הגדולות הראשונות אשר הקפיצו מדרגה את התחום כאשר איפשרו לגולשים מכל העולם לתמוך ולסייע בקידום והפצה של מוצרים חדשים ורעיונות אשר היו קרובים לליבם. הרעיון הוא לאסוף סכומים קטנים מהרבה אנשים וכך להגיע לסכומים גדולים. 

המודל של מימון המונים היה מוגבל בתחילת דרכו לתרומות ותמיכות ולא איפשר השקעה תמורת מניות בחברות אשר מעוניינות לגייס הון ולא איפשר שותפות של מעבירי התמיכה בהצלחת הפרוייקט, אם היתה, אלא מסרה לידיהם את המוצר שבפיתוחו היו שותפים, או אפילו, במקרים רבים, נשלח מייל תודה מהיזמים או האומנים מגייסי המימון. מודל גיוס ההמונים שהתפתח בשנים האחרונות מאפשר למשקיעים קטנים, שבדרך כלל אינם שותפים להשקעות בחברות ורעיונות בתחילת דרכם, לרכוש מניות בתמורה לסכומים קטנים יחסית, בלי לעבור בבורסה או בבנק לשם ביצוע ההשקעה.

במרס 2017 אושרו על ידי וועדת הכספים של הכנסת תקנות מימון ההמונים שהובילה הרשות לניירות ערך. עד לאישור התקנות החדשות גיוס כספים ממעל ל-35 אנשים היה כפוף לחוק ני"ע, וחייב בין היתר פרסום תשקיף וחובת דיווח שוטף לאחר גיוס ההון. מטרת התקנות החדשות היא להקל על עסקים קטנים וסטארטאפים לגייס הון ביתר קלות וללא צורך בהוצאת משאבים יקרים של זמן וכסף, כפי שהיה עד היום.

על פי התקנות שפורסמו על הרשות לנירות ערך גיוס ההון יכול להתבצע דרך הפלטפורמות בשני מודלים. במודל הראשון, האקטיבי, יכולה להתבצע ההשקעה באמצעות פלטפורמה אינטרנטית בחברה ספציפית שאותה בוחר המשקיע בעצמו. על פי המודל השני, הפסיבי, ההשקעה באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית מתבצעת על פי רמת הסיכון והמאפיינים אותם הגדיר המשקיע מראש ובמקרה כזה המשקיע אינו יודע מראש באיזו חברה ישקיע.

מי יכול לפתוח פלטפורמה לגיוס המונים?

הרשות  לנירות ערך נתנה שם למנהלי הפלטפורמות לגיוס המונים ושמו של גוף כזה בישראל הוא "רכז הצעה". תפקידו של רכז ההצעה הוא לתווך בין היזמים ובעלי החברות המבקשות לגייס כספים ובין המשקיעים הקטנים. על פי התקנות על רכז ההצעה לבדוק את ההצעות של החברות המגייסות על מנת לוודא שהן עומדות בתנאי החוק והתקנות, לפקח ולוודא שלא נעשות עבירות תרמית והונאה, לוודא כי המשקיעין מכירים ויודעים על הסיכונים המובנים בהשקעה מסוג זה, לנהל רישום מדוייק של המידע ולאבטח אותו על מנת שיגיע רק למי שאמור לקבל אותו וכמובן לרשום את בעלי המניות החדשים במרשם ניירות הערך של החברה.

כמו כן, על מפעיל הפלטפורמה לאפשר העברת מידע למשקיעים דרך אתר האינטרנט שלו.

המדינה גובה אגרה של 50 אלף שקל ממפעילי הפלטפורמות וכן 2% נוספים מכל גיוס הון הנערך באמצעות הפלטפורמות אך לא יותר מ-50 אלף שקל (נוספים).

נכון להיום רשומים ברשות לניירות ערך בישראל ארבעה רכזי הצעה : פיפלביז עסקים חברתיים בע"מ​, פאנד – איט (2016) בע"מ​ ,טוגדר חדשנות עסקית (2018) בע"מ ובנמון מערכות בע"מ.

מי יכול לגייס בגיוס המונים?

אז נכון שלחוק קוראים "החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק)" אבל גם עסקים קטנים ובינויים, וחברות תעשייתיות שהם לא סטארטאפים או חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, ואשר נתקלים בקושי לממן את פעילותם, יכולים לגייס כספים באמצעות הפלטפורמות לגיוס המונים. בעצם, כל חברה ישראלית פרטית שעדיין לא הציעה ניירות ערך לפי תשקיף בישראל או בעולם, רשאית לנסות לגייס מימון דרך הפלטפורמות. החברות רשאיות להציע גיוס באמצעות הנפקת מניות או אגרות חוב.

רכז ההצעה אחראי לבדוק אם ההצעה עומדת בתקנות אך הוא איננו אחראי לבצע בדיקת נאותות שלל החברה המציעה עצמה והוא יכול להסתמך על הנתונים מהחברה המגייסת.

כמה אפשר לגייס?

נכון להיום, על פי התקנות של הרשות לנייירות ערך, כל מיזם יוכל לגייס עד 6 מיליון שקל. על 4 מיליון השקל הראשונים המגוייסים באמצעות הפלטפורמה אין כל מגבלה. התנאי לגיוס מיליון שקל נוספים הוא שבגיוס הראשון השתתף משקיע מוביל שהשקיע 10% ויותר מסכום הגיוס (זאת אומרת, משקיע שהשקיע 400 אלף  שקל לפחות). את המליון השישי יכולה חברה לגייס אם היא נבדקת על ידי רשות החדשנות או על ידי הרשות לעסקים קטנים.

איך מבצעים גיוס?

קודם כל צריך לפנות לאחד מרכזי ההצעה. ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרכז טופס רישום.בכל

לאחר שחותמים עם הרכז על הסכם צריך לשלוח אליו מסמכים משפטיים ופיננסיים שונים.

רכז ההצעה בודק את הפניות ומבצע סינון של הפונים על מנת לבדוק כי הן מתאימות לגיוס מבחינה משפטית ופיננסית וכן שלא מדובר בתרמית.

קמפיין הגיוס צריך לכלול תקציר מנהלים, מסמך המפרט את ההצעה, דו"ח בדיקה במידה וקיים, מידע על משקיע מוביל במידה וקיים, מסמכים משפטיים ומסמכים פיננסיים של החברה, וכן פרטים נוספים הנדרשים על פי דין. פיפלביז תקבץ את כל התכנים והחומרים שלכם ותייעץ לכם לגבי הקמפיין המיטבי ברמת

איך מתבצעת ההשקעה?

כל מי שמלאו לו 18 יכול להשקיע בפלטפורמת גיוס ההמונים ולאחר תהליך רישום קצר נתן לעבור על פרטי החברות שמנסות לגייס כסף ולהשקיע בהן.

לאחר רישום ההשקעה יש להמתין לסיום הקמפיין. ההשקעה מתבצעת רק במידה והגיוס מצליח ומלוא הסכום שביקשה החברה הלגייס, אכן מגוייס. אם החברה הגיע ליעד הגיוס נרשמות מניות על שם המשקיע. במידה ומדובר בגיוס חוב נרשמות על שם המשקיע אגרות חוב.

כמה אפשר להשקיע?

הסכום אותו ניתן להשקיע דרך הפלטפורמה האינטרנטית לגיוס המונים תלויה בהכנסתו השנתית המוצהרת של המשקיע.

מי שהכנסתו המוצהרת היע עד 350 אלף שקל יכול להשקיע עד 10,000 שקל בהשקעה אחת בכל 12 חודשים עוקבים. אם הוא רוצה לפזר את ההשקעות שלו הוא יכול להשקיע עד 20,000 שקל. התקנות אינן קובעות סכום מינימאלי להשקעה.

למשקיעים שהכנסתם המוצהרת היא 350 ועד 750 אלף שקל בשנה, יכולים להשקיע עד 30 אלף שקל בשנה ומשקיעים שהכנסתם המוצהרת היא בין 750 אלף שקל ל-102 מיליון שקל יכולים להשקיע עד 5% מהכנסתם השנתית.

משקיע כשיר

על משקיעים כשירים אין הגבלה בדבר הסכום אותו הם רשאים להשקיע.

משיע כשיר הוא מי שמתקיים לגביו אחד התנאים הבאים: השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 8 מיליון שקל, גובה הכנסתו השנתית במשך שנתיים רצופות עולה על 1.2 מיליון שקל או  שגובה ההכנסה המשפחתית שלו עולה על 1.8 מיליון שקל.

או שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5 מיליון שקל, וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עלה על 600 אלף שקל או שגובה ההכנסה המשפחתית שלו עולה על 600 אלף  שקל.

תאגיד יחשב משקיע כשיר אם מתקיים לגביו אחד או יותר מהתנאים:

אם התאגיד הוא קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה מנהלת, חברת ביטוח או בנק , מנהל תיקים הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות, יועץ השקעות או משווק השקעות הרוכש בעבור עצמו, חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות וחתם הרוכש בעבור עצמו, קרן הון סיכון ותאגיד שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקל.

אתרי גיוס ההמונים הישראלים

בישראל רשומים היום ארבעה רכזי הצעה. שלשת הפלטפורמות המובילות כיום הן פיפלביז, פאנד-איט וטוגדר. באתר Kanyata.co.il המופעל על ידי רכז ההצעה בנון עדיין לא ביצעו גיוסים.

PIPLEBIZ

החברה הוקמה באוגוסט 2015 על ידי אורן המבורגר, אור בנון, תום סיטון, אלירן דורון, יחיאל רוט ועילם אוסרי. בסך הכל גויסו דרך הפלטפורמה של פיפלביז מעל ל-19 מיליון שקל ב24 גיוסי הון.

בין החברות שגייסו בפיפלביז ניתן למצוא חברת סייקלה אורתופדיק אשר פיתחה טיפול חדש בבוהן קלובה וגייסה כ-1.8 מיליון שקל מ-27 משקיעים ואת רובין, המפתחת פתרונות השוואה בין מוצרי פנסיה שגייסה כ-1.4 מיליון שקל.

FUNDIT

fundit היא פלטפורמת גיוס משותפת של הדסטארט ופועלים IBI. הפלטפורמה משלבת את הידע והניסיון של headstart במימון המונים ואת המומחיות בשוק ההון של פועלים IBI. הפלטפורמה נרשמה כרכז הצעה באפריל 2018. בין החברות שגייסו ב-FUNDIT ניתן למצוא את "אורלנדו גמא 64" מתמחה בתחום יזמות הנדל"ן באירופה, Vida Group העוסקת תחום הנדל"ן בקליפורניה שגייסה באתר פעמיים, "טויה" המפתחת משחקי אונליין, מנוע חיפוש הטיסות "אליס" ו"דזרט בייקאייר"  – חברת תיירות האופניים הגדולה בישראל, מפעיל תיירות האופניים הגדול ביותר ב-Morzine – האתר הגדול באירופה.

Together

טוגדר קיבלה את האישור לשמש כרכז הצעה באוגוסט 2018. המודל של טוגדר הוא התמקדות בשלבי הסיד פלוס והסבב הראשון. בטוגדר מקפידים לאפשר רק לגופים שכבר הצליחו לגייס הון מגורמים מוכרים לגייס גם דרך הפלטפורמה.

המקימים של טוגדר הם רו"ח שוקי כהן שרת, שלקח חלק בגיבוש התקנות למימון ההמונים וניהל בעבר את קבוצת החממות מעין ונצ'רס, אלעד שמש, שעוסק בגיוסי הון בארץ ובחו"ל, לירן פלג, שמנהל את בסט-טריידר, ליאור אלקן, יוצא קרן ההון סיכון גלילות קפיטל ואלון אוסטרוביצקי, שניהל מערכי גיוסי הון בעולמות החדשנות והנדל"ן באירופה.

בין המיזמים המגייסים דרך טוגדר ניתן למצוא את UPnRIDE ,המפתחת שלד רובוטי שמסייע למשותקים ללכת; CardiacSense המפתחת שעון יד חכם המספק ניטור רציף של מערכת הלב ולחץ הדם של המשתמש וחברת PageSeal המפתחת תוסף לאתרי אינטרנט, המונע חטיפות של משתמשים ורוכשים פוטנציאלים.

בתחום הנדל"ן מנסים כרגע שני פרוייקטים לבצע גיוס בפלטפורמה של טוגדר. פרוייקט אחד הוא פרוייקט נדל"ן יזמי במנהטן,ף בפינת הרחובות מאלברי וגרנט שכונת ליטל איטלי במנהטן שם מוקם מוזיאון, כשסביבו תוקם קומת מסחר ומעליו ייבנו 21 דירות 1-2 חדרים (לא כולל סלון, כמקובל בארה"ב) ופנטהאוז 4 חדרים. הפרוייקט השני הוא פרוייקט נדל"ן מניב בגרמניה בעיר גלזן קרישן המכיל דירות להשכרה בשלשה בניינים.

שר האוצר כחלון מציע לעשרות אלפי זוגות צעירים שנרשמו להגרלות לחכות לדירה במחיר למשתכן ומאשים גורמים אינטרסנטים בכך שמחירי הדירות לא יורדים. הוא לא אומר מה הוא מציע לאלו שלא זכו במפעל ההימורים הגדול שלו. להמשיך לחכות? בינתיים המחירים, כפי שראינו במדד המחירים לצרכן האחרון, המחירים ממשיכים לעלות.

עד היום מתוך כ-130 אלף זוגות וזכאים שנרשמו להגרלות מחיר למשתכן, זכו בהגרלות כ-52 אלף זוגות בלבד. ל-80 אלף  הנותרים מציע שר האוצר להמשיך ולחכות. כשעתיד התוכנית כול לוט בערפל, וכשבפרוייקטים רבים עדיים לא התקבלו היתרי בנייה, לא בטוח שהצעצתו של שר האוצר עומדת במבחן המציאות.

שר האוצר, משה כחלון, שחנך היום את שכונת גני איילון המתאכלסת בימים אלה על ידי 376 משפחות שזכו ב"מחיר למשתכן" יחד עם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו. "הרבה מאוד אנשים רוצים שלא תהיה לכם דירה" אמר שר האוצר, "לזוגות הצעירים מגיע הכל ואנחנו נמשיך לפעול למענם, אל תכנעו למחירים הגבוהים".

שר האוצר, משה כחלון: "באנו לכאן להעביר מסר למאה אלף זוגות צעירים של מחיר למשתכן – כדאי לחכות לדירה. אני לא מצליח להבין את הצבא המגויס נגד הזוגות הצעירים, הרבה מאוד אנשים רוצים שלא תהיה לכם דירה. לזוגות הצעירים מגיע הכל ואנחנו נמשיך לפעול למענם. יש עשרות אלפי דירות בבניה, וכ- 1,680 זוגות צעירים כבר בהליכי קבלת הדירה. אל תכנעו למחירים הגבוהים. אין שום סיבה להיסחט על ידי גופים שרוצים לנצל את מצוקת הדיור. אנחנו בדרך לפתרון".

מנהל  רשות מקרקעי ישראל, עדיאל  שמרון: "הדירות הנחנכות היום בלוד שווקו ונבנו בזמן מהיר מאוד. זאת הודות לשיתוף פעולה יעיל של רשות מקרקעי ישראל מטה הדיור ותוכנית מחיר למשתכן ועיריית לוד. עשרות אלפי יחידות הדיור ששיווקה רמ"י בשנים האחרונות הופכות בתוך שנים ספורות לבתים המתאכלסים ע"י משפחות וצעירים חסרי דיור ומסייעים בכך לפתרון משבר הדיור".

הקבלנים שרבט זכו במכרז לביצוע הפרוייקט בלוד בנובמבר 2015, הגישו בקשה להיתר בינואר 2016 וקיבלו ביתר לבניה ביוני 2016. זאת אומרת שעברו  בימים אלה 376 יח"ד נמסרות למשפחות זכאיות מחיר למשתכן. מחיר דירה 3 חדרים בפרוייקט היה סביב 650,000 ש"ח לעומת מחיר שוק של 1.2 מיליון ש"ח, 4 חדרים 780,000 ש"ח לעומת מחיר שוק של 1.4 מיליון ש"ח ודירות 5 חדרים סביב 890,000 ש"ח לדעומת מחיר שוק של 1.6 מיליון ש"ח.

משפחות שכונת איילון הן חלק מ-1,682 משפחות זוכות מחיר למשתכן שנמצאות בהליכי קבלת הדירה. עד סוף שנת 2018 צפויות להימסר עוד 723 דירות לצעירים זוכי התוכנית המפעילה כ-60 פרויקטים ביותר מ-30 ישובים ברחבי הארץ. "מחיר למשתכן", שנועדה לאפשר לזוגות צעירים לרכוש  דירה במחיר המופחת במאות אלפי שקלים ממחיר השוק, היא התוכנית הגדולה ביותר בהיקפה שנעשתה אי פעם בישראל בתחום הדיור בתקופת זמן כה קצרה.

דירקטוריון הבורסה לניירות ערך אישר השקה של מדד מניות חדש – מדד ת"א-פמילי. המדד יורכב ממניות של חברות הכלולות ברשימת "חברות משפחתיות" שאותה יקבע "מרכז רעיה שטראוס" לחקר עסקים משפחתיים, בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. מהבורסה לניירות ערך נמסר כי המתודולוגיה לסיווג חברות כמשפחתיות פותחה במרכז רעיה שטראוס , בשיתוף הבורסה לניירות ערך, והותאמה למאפייני השוק המקומי.

מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים הוקם בשנת 2014 והוא מרכז ייחודי הפועל בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. המרכז הינו גוף אקדמי למחקר והוראה בתחום העסקים המשפחתיים בארץ ובעולם.

ההחלטה להשיק מדד ייעודי בו נכללות מניות של חברות משפחתיות התקבלה גם לאור המלצות ה- (WFE (World Federation of Exchanges לבורסות בהן נסחרות מניות של חברות משפחתיות, לאור חלקן המשמעותי בכלכלה הגלובלית.

חברה תוגדר כמשפחתית אם לפחות שלושה חברי דירקטוריון או נושאי משרה בכירה בחברה הם בני משפחה ואם שיעור האחזקה של בעלי עניין בחברה הוא 40% לפחות. שני התנאים צריכים להתקיים במקביל.

המדד, שיעודכן אחת לשנה במועד עדכון מדדי המניות של הבורסה בחודש אוגוסט. חברות משפחתיות שנכללות ב"מאגר רימון" וששווי השוק שלהן עולה על 400 מיליון שקל, יכללו במדד ת"א-פמילי.

שווי השוק המצטבר של המניות הנכללות במדד, נכון להיום הוא כ- 84 מליארד שקל ושווי החזקות הציבור בהן הוא כ- 30 מליארד שקל. בשנה האחרונה הניבו המניות במדד תשואה של 7.3% ובשלש השנים האחרונות כ-50%.

מהבורסה נמסר כי המועד הקובע לקביעת הרכב המדד יהיה תום יום המסחר, ב- 4 באוקטובר 201 והוא יושק בפתיחת המסחר בבורסה ב 14 באוקטובר 2018.

בחודש יולי נרכשו 8.5  אלף דירות, מזה 766 דירות במסגרת "מחיר למשתכן" כך עולה מסקירת שוק הנדל"ן למגורים שפרסם משרד האוצר. מדובר בעלייה של 4%  בהשוואה ליוני האחרון שבמשרד האוצר מסבירים בגידול במספר העסקאות במסגרת "מחיר למשתכן". בניכוי "מחיר למשתכן" עמד בחודש יולי האחרון  על 7.5 אלף דירות, נמוך ב-5% בהשוואה ליולי אשתקד, והרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בחודשי יולי בעשור האחרון.

סך הדירות החדשות שנמכרו בחודש יולי עמד על 2.5 אלף דירות,  עליהשל כ-2% בהשוואה ליולי אשתקד. בניכוי עסקאות "מחיר למשתכן"נרשמה ירידה של 12% במספר הדירות שמכרו הקבלנים. במשרד האוצר מציינים כי מאז  אוקטובר 2016 נרשמת ירידה רצופה במספר העסקאות בדירות חדשות "במחירי שוק" , כאשר שיעורי הירידה הינם דו-ספרתיים, למעט מאי ויוני האחרונים (בהם נרשמו ירידות של 1% ו-9%, בהתאמה).

במשרד האוצר מצאו כי למשפרי דיור לוקח זמן רב ביותר למכור את דירתם.  רכישות משפרי הדיור בחודש יולי הסתכמו ב-3.2 אלף דירות, עליה של 5% בהשוואה ליולי אשתקד. עם זאת יש לציין כי ביולי אשתקד נרשמה רמה נמוכה במיוחד ברכישות משפרי הדיור (ירדו ב-21% לעומת יולי 2016  וב-14% לעומת יוני 2017), כך שעדיין מדובר ברמת עסקאות נמוכה לפלח שוק זה. במשרד האוצר מסבירים את רמת הרכישות הנמוכה של משפרי הדיור בהקושי למכור את דירתם הקודמת, בפרט על רקע המשך המגמה של יציאת המשקיעים מהשוק, כאשר במקביל הזוגות הצעירים מחפשים חלופות זולות במסגרת  "מחיר למשתכן". קושי זה בא לידי ביטוי גם כאשר בוחנים את פרק הזמן בו עומדת "על המדף" דירתם הישנה של משפרי הדיור. במשרד האוצר ערכו בדיקה של מי שרכשו דירה חדשה (מקבלן או יד שניה)  לפני שמכרו את דירתם הקודמת. באוצר מסבירים כי לרוכשים אלו ניתנת שהות של 18 חודש למכור את דירתם הישנה (או פרק זמן ארוך יותר כאשר מדובר ברכישת דירה חדשה שטרם הושלמה בנייתה), מבלי שיחשבו כמשקיעים מבחינת המיסוי. כך, מספר החודשים שחלפו בין מועד הרכישה של הדירה החדשה לבין המועד בו נמכרה הדירה "הישנה", מאפשר לאמוד האם פרק הזמן בו ניצבת דירה על המדף מתארך או מתקצר. במשרד האוצר בדקו ומצאו כי בעודשבחודש ינואר נדרשו בממוצע עשרה חודשים למשפר הדיור למכור את דירתו הישנה, הלך ועלה פרק זמן זה עד ל-13 חודשים ביולי האחרון.

מהדו"ח של משרד האוצר עולה כי בחודש יולי  נמשך השפל ברכישות המשקיעים. סך הדירות שנרכשו ע"י משקיעים עמד על כ-1.1 אלף דירות בלבד, בדומה לרמתו בחודש הקודם ונמוך ב-29% בהשוואה ליולי 2017. כשיעור מסך הדירות שנרכשו עמד משקל המשקיעים על שפל של 13% בלבד, נמוך ב-5% אחוז לעומת יולי אשתקד. בהנפילה החדה ביותר ברכישות משקיעים היתה בירושלים שבה נמכרו למשקיעים 95 דירות בלבד, ירידה חדה של 47% בהשוואה ליולי אשתקד ושיעור של עשירית בלבד מסך הדירות שנרכשו באזור זה בחודש יולי. לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד ריכזו המשקיעים חמישית מסך הדירות שנרכשו באזור זה.

משקיעים מכרו ביולי כ-1.8 אלף דירות, ירידה של 4% לעומת יולי 2017, גבוהה במעט מהירידה בסך העסקאות בדירות יד שניה (ירידה של 2%). בכך התמתנה הירידה במכירות המשקיעים, לאחר שרשמה שיעורי ירידה דו-ספרתיים מאז נובמבר אשתקד (למעט חודש מאי בו נרשמה ירידה של 7%).  בחיפה ות"א נמשכו הירידות במכירות המשקיעים ועלייה במכירות משקיעים נרשמה באזורי נתניה והמרכז.

המשך הירידה ברכישות המשקיעים וההתייצבות במכירות המשקיעים בחודש יולי  הביאו להעמקת הירידה ב"מלאי" הדירות בידי משקיעים. סה"כ נגרעו ממלאי זה בחודש יולי כ-700 דירות, גבוה כפליים מהירידה במלאי זה ביולי אשתקד. סה"כ, מאז החל לרדת "מלאי" הדירות בידי משקיעים באפריל 2016 נגרעו ממנו עד יולי האחרון  12.5 אלף דירות.

עוד עולה מהדו"ח כי רכישות הזוגות הצעירים הסתכמו בחודש יולי ב-4.2 אלף דירות, מזה כ-3.5 ב"מחירי שוק" (בניכוי רכישות במסגרת "מחיר למשתכן"). בהשוואה ליולי 2017 וליוני השנה, לא חל שינוי במספר הדירות הנרכשות ע"י הזוגות הצעירים "במחירי שוק" כאשר בסך העסקאות , כולל "מחיר למשתכן" נרשם גידול של 6%, על רקע ההאצה במכירות המסובסדות בחודש יולי. בחודש יולי האחרון נרכשו 766 דירות במסגרת "מחיר למשתכן", גידול של  54% לעומת יולי אשתקד וגידול של 43% לעומת החודש הקודם.

יוניטרוניקס תקים חניון אוטונומי בעיר בוסטון, ארה"בבתמורה לכ-10.1 מיליון דולר (כ- 36 מיליון שקל). הקמת החניון מתוכננת להסתיים במהלך שנת 2020.  

יוניטרוניקס,המפתחת ומשווקת מוצרי האוטומציה, מחסנים האוטומטיים וחניונים האוטונומיים, נמצאת בשליטת קרן פימי, הודיעה היום כי הקמת החניון תבצע החברה הנכדה יוניטרוניקס סיסטמס אינק אשר חתמה על ההסכם להקמתו.

מתחילת השנה חתמה החברה על חוזים להקמת חניונים ומחסן אוטונומי בהיקף מצטבר של כ-146 מיליון שקל.

מיוניטרוניקס נמסר כי החניון שיוקם בבוסטון הינו החניון ה-16 של החברה בצפון אמריקה אשר  מתוכננים להכיל כ-4,000 מקומות חנייה ביחד.

החברה מקימה בימים אלו תשעה חניונים אוטונומיים נוספים בצפון אמריקה. כיום כבר פועלים בצפון אמריקה שישה חניונים אוטונומיים המבוססים על המערכות הרובוטיות של החברה, המכילים יחדיו כ- 1,400 מקומות חניה.

באשר לכוונתה של יוניטרוניקס לפצל את פעילויות החניה והלוגיסטיקה, נמסר מהחברה כי כי נכון נכון להיום אין לחברה ודאות באשר לאופן ביצוע התכנית לפיצול הפעילויות לחברה נפרדת.

חיים שני מנכ"ל יוניטרוניקס: "אנו גאים לדווח על חוזה נוסף להקמת חניון אוטונומי בצפון אמריקה. עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות החברה 6 חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה ו-9 נוספים נמצאים בשלבי ביצוע שונים; 16 החניונים מתוכננים להכיל יחדיו כ-4,000 מקומות חניה. ארבעת ההסכמים עליהם חתמנו מתחילת השנה להקמת חניונים אוטונומיים בארה"ב, בהיקף מצטבר של קרוב ל-133 מיליון שקל, מעידים על הביקוש הגובר למערכת הרובוטית המתקדמת שלנו ועל ההכרה של יזמים ומפעילי חניונים ביתרון התחרותי של הטכנולוגיה של החברה ואיכות מוצריה. מערכות החניה האוטונומית של יוניטרוניקס משמשות מדי יום אלפי רכבים ונחשבות למובילות בשוק העולמי באמינות ובתפוקה. החניונים האוטונומיים של החברה נחשבים לפורצי דרך בנוחות השימוש למשתמש ומקנים יתרונות משמעותיים ליזם הפרויקט".

פתרון החניה האוטונומית של יוניטרוניקס מאפשר ליזמי נדל"ן ואדריכלים להציע לנהגים – דיירי הבניין ומשתמשים מזדמנים – חוויית חניה ייחודית. הפתרון האוטונומי הופך את חוויית החניה לשירות VIP אקסקלוסיבי  (valet parking) ומהווה אלמנט יוקרתי מבדל בשוק התחרותי של מגדלי המשרדים והמגורים, ובעתיד אף צפוי להשתלב עם טכנולוגיית הרכבים האוטונומיים.

מיוניטרוניקס נמסר כי לחניון האוטונומי של יוניטרוניקס יתרונות רבים נוספים וביניהם: עלות כוללת נמוכה יותר; חסכון בנדל"ן יקר; ידידותיות לסביבה – צריכה נמוכה של חשמל, צמצום פליטת מזהמים, פעולה שקטה, והקטנת הצורך בחפירה מתחת לקו מי התהום; עלויות תחזוקה נמוכות; שימור העיצוב החיצוני של המבנה וכן נוחות ונגישות משופרת לבעלי צרכים מיוחדים. חניון אוטונומי אף מציע ביטחון אישי וביטחון רכוש מוגברים בהיותו מתוכנן להקשות על פגיעה בבעל הרכב או לגנוב את הרכב בחניון מסוג זה, ובכך יכול להוזיל את דמי הביטוח ליזמים.

יוניטרוניקס מייצאת את מוצריה ושרותיה באמצעות למעלה מ-165 מפיצים ברחבי העולם ובאמצעות שתי חברות בנות בארצות הברית וסניפים במדינות נוספות.

יוניטרוניקס מעסיקה כ-250 עובדים; מטה החברה ומשרדיה בישראל ממוקמים בקריית שדה התעופה. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי ומייסד החברה חיים שני, המכהן כמנכ"ל החברה.

המניה עלתה בכ-55% ביום המסחר האחרון ב-OTC (שישי) וסיימה את יום המסחר  בשער של 1.23 דולר למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-150 מיליון דולר, זאת לאחר שדיווחה כי תרכובת קנאביס שהיא מפתחת הצליחה להרוג יותר תאי סרטן מכימותרפיה.  קנאביקס (OTC: CNBX), חברה ישראלית המתמחה בהתאמה אישית וטיוב טיפולים בקנאביס רפואי עבור חולי סרטן, הודיעה ביום שישי האחרון על תוצאות חיוביות ומעודדות במחקר הפרה-קליני שהיא מבצעת, המראות כי אחת מתרכובות הקנאבינואידים הייחודיות שהיא מפתחת גרמה לשיעור תמותה גבוה יותר של תאי סרטן, בהשוואה לכימותרפיה מסורתית.

עוד נמסר מקנאביקס כי קיבלה אישור פטנט על טכנולוגיית הליבה שלה מרשות הפטנטים בישראל.

קנאביקס מרחיבה במהירות את מסד הנתונים שלה על יחסי הגומלין בין קנאבינואידים וסרטן, והקימה ספריית תרכובות קנבינואידים על מנת לחקור את אפקט הפמליה והאפשרויות הביולוגיות. החברה דיווחה בשבוע שעבר כי קיבלה אישור פטנט על טכנולוגיית הליבה שלה, מרשות הפטנטים של משרד המשפטים בישראל, המקיף את המערכות והשיטות שפיתחה לצורך הפקת נתונים על יחסי הגומלין בין סוגים שונים של קנבינואידים ותאי סרטן.

הטכנולוגיה שפיתחה קנאביקס מאפשרת סריקה של ההשפעות, שיש לתרכובות שונות המופקות מצמח הקנאביס, על טורי תאי סרטן וביופסיות בתנאי מעבדה. הטכנולוגיה תשמש לפיתוח תרכובות מדוייקות של קנבינואידים כייעודיות לשם השפעה על סוגי סרטן מוגדרים במטופלים בעלי פרופילים גנטיים מוגדרים, תוך בנייה הדרגתית של מערך נתונים שיתמוך בפיתוח טיפולים מבוססי קנאביס.

קנאביקס שדרגה לאחרונה את מעבדת המו"פ במטרה להאיץ את פיתוח הטכנולוגיה המהווה את ליבת הפטנט, ולסלול את הדרך להבנה טובה יותר של היחסים הביולוגיים שבין קנבינואידים וסרטן, ולפתח את סיפריית התרכובות הקנבינואידיות, כך שתכלול אלפי דגימות שהשפעתן הטיפולית תיבדק על עשרות סוגי סרטן בצורה אוטומטית.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוסרת כי מדד אמון הצרכנים ירד בחודש אוגוסט לרמה של 13%-, לאחר שביולי עמד על 8%-.

מדד אמון הצרכנים מתבסס על סקר המתבצע בקרב אוכלוסיית בני 21 ומעלה. בסקר נאסף מידע על ההערכות של הפרטים לגבי השינויים הצפויים במצב הכלכלי,  לאסוף מידע על ציפיות לשינויים במדד המחירים לצרכן, לסייע לזהות תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים ולאסוף מידע לגבי ציפיות לרכישות גדולות ולשינויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לפלוס100, הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הציבור, וככל שערך המדד קרוב יותר למינוס 100, הוא מעיד על פסימיות רבה יותר.

בקרב משקי הבית מעיד המאזן על פסימיות לגבי מה שקשור לציפיות לחיסכון והוא עומד על 22%-. לעומת מאזן הציפיות לשינוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה הוא חיובי מאז נובמבר 2015, ומעיד על אופטימיות זהירה (2%) ירידה מיוי אז היו הישראלים אופטימים יותר (5%).

בקרב אלה שאינם מועסקים עומד ערך המדד על 19%- ומצביע על פסימיות רבה יותר לעומת המועסקים שאצלם ערך המדד הוא 10%-. בעלי השכלה נמוכה פסימיים יותר מאשר בעלי השכלה גבוהה.

בקרב האוכלוסייה הערבית עומד ערך המדד על 32%- ומצביע על פסימיות רבה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית , שאצלה ערך המדד הוא 9%-.

במרבית מדינות אירופה ניתן להבחין בהתייצבות של ציפיות הצרכנים. בממלכה המאוחדת ערך מדד אמון הצרכנים הוא שלילי החל מקיץ 2016. במדינות סקנדינביה ערך המדד מוסיף להיות חיובי באוגוסט 2018 כמו בשנים הקודמות. באוגוסט 2018 ירד מדד אמון הצרכנים היחסי בישראל ל-116, לאחר שביולי עמד על 130.

מספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים מאי-יולי עלה על פי הלמ"ס ב-21.3% לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (פברואר -אפריל 2018). בניכוי עונתיות, עמדה העלייה במכירת הדירות החדשות על 6.1%.

בחינת נתוני המגמה של החודשים האחרונים מראה כי החל מחודש מרץ 2018 מספר הדירות החדשות שנמכרו עלה ב-1.6% בממוצע לחודש, מכ-1,670 דירות לכ-1,800 דירות. מגמת עלייה זו נצפתה לאחר תקופה (יולי 2015- פברואר 2018) שבה מספר הדירות החדשות שנמכרו ירד ב-1.6% בממוצע לחודש, מכ-2,790 דירות לכ-1,660 דירות.

בשלושת החודשים מאי-יולי 2018 הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) עמדה על כ-9,670 דירות, עלייה של 17% לעומת שלושת החודשים הקודמים (פברואר-אפריל 2018) . בניכוי עונתיות מסתמנת בתקופה זו עלייה של 3.3% בלבד בכמות המבוקשת של דירות חדשות. בחינת נתוני המגמה מראה כי החל בחודש הקודם, יוני 2018 ,החלה מגמת עלייה בקצב של 0.3% בממוצע לחודש וזאת לאחר שנרשמה מגמת ירידה שנמשכה ממאי 2016 בקצב של 1.4% בממוצע לחודש, עם תנודתיות קלה, מכ-4,220 דירות במאי 2016 לכ-2,990 דירות במאי 2018.

מבחינת פיזור גיאוגרפי, כ-26% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות היו במחוז המרכז, כ-19% ו-18.8% היו במחוזות הצפון ותל אביב בהתאמה, כ-13.3% במחוז הדרום, כ-12.0% במחוז חיפה וכ-9.2% בלבד – במחוז ירושלים. הדירות שנמכרו מהוות יותר ממחצית מהכמות המבוקשת של דירות חדשות בכל אחד מן המחוזות, למעט במחוז הצפון בו הדירות שנמכרו מהוות 20.4% בלבד.

"ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה" (בנימין ד'איזראלי 21 בדצמבר 1804 – 19 באפריל 1881).

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר את סקירת ענף הנדל"ן למגורים לרבעון השני של 2018. במשרד האוצר, מנסים להוכיח כי המדיניות אותה נוקט המשרד נושאת פרי ומציגים תמונה לפיה שוק הדיור מתקרר ונרשמת ירידה בביקושים.

על פי מדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורם באוגוסט, בחודשים מאי-יוני השנה חלה עלייה של 0.9% במדד מחירי הדיור, המורכב ממחירי דירות חדשות ודירות מיד שנייה, לעומת החודשיים שקדמו להם (אפריל-מאי 2018). מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי  במחוז תל אביב עלה המדד ב-2.2%.

  מנפלאות הלמ"ס: מחירי הדירות בת"א ירדו, אבל המחיר הממוצע עלה

אל תתנו ללמ"ס לעבוד עליכם – מחירי הדירות לא ירדו

אז מה אומרים באוצר?

הנתונים שפרסם משרד האוצר מצביע על ירידה של 3.4% במספר העסקאות באיזור תל אביב לעומת הרבעון שקדם לו וירידה של כ-15.1% לעומת הרבעון המקביל ב-2017.

עוד עולה מנתוני הדו"ח של משרד האוצר עולה כי ברבעון השני של 2018 נרכשו 23.2 אלף דירות, כולל רכישות במסגרת "מחיר למשתכן", הרמה הנמוכה ביותר של עסקאות מאז הרבעון השני של 2014 אשר עמד בצל ההמתנה לתכנית מע"מ אפס. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד זוהי ירידה של4% וירידה חדה יותר, של 12% בהשוואה לרבעון הקודם. בניכוי מכירות במסגרת "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה" הסתכמו העסקאות ברבעון השני השנה ב-21.5 אלף דירות בלבד, הרמה הנמוכה ביותר של עסקאות "במחירי שוק" מאז הרבעון האחרון של 2011 אשר עמד בצל המחאה החברתית.

משרד האוצר "נכנס" בלמ"ס

מי שיקרא בעיון את הדו"ח יגלה בין שורותיו ביקורת על שיטת המדידה שלל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר ממדדי מחירי הדירות שהיא מפרסמת ניתן להסיק כי ירידות המחירים בשוק הדיור למגורים נבלמות בחודשים האחרונים.

באגף הכלכלן הראשי מסבירים כי העובדה לפיה דווקא אזור ת"א, האזור היחידי בו עד לאחרונה לא התקיימו מכרזים במסגרת "מחיר למשתכן", הוא זה שמוביל את הירידה במספר העסקאות מעמידה בספק ההסברים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהן הקיפאון בשוק מוסבר ב"ביקושים כבושים" על רקע ההמתנה של הזוגות הצעירים לתכנית "מחיר למשתכן". כמו-כן מטילים באוצר ספק ביחס לעליה החדה שנרשמה במחירי הדירות באזור ת"א ברבעון השני, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס. באוצר טוענים כי ההסבר לירידה החדה במספר העסקאות בתל אביב הביאה לשינוי בתמהיל הדירות הנמכרות, ובעיקר בשיעור הדירות שעברו השבחה, באופן שאינו בא לידי ביטוי מלא בבסיס הנתונים המשמש לחישוב המדד ההדוני של הלמ"ס. בהתבסס על מדד קייס-שילר, טוענים במשרד האוצר, החל מהרבעון הראשון של 2017 נרשמת ירידת מחירים באזור צפון-מרכז תל אביב זאת לאחר שמאז תחילת העשור הקודם ועד הרבעון השלישי של 2016 עלו מחירי הדירות באזור זה פי 3.4 נומינאלית.

או במילים אחרות, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מבינים בסטטיסטיקה…

מדד קייס שולר לפיו הגיעו באגף הכלכלן הראשי למסקנות שלהם הוא מדד שפותח בארה"ב והוא מתבסס על דגימת עסקאות חוזרות, בניגוד לשיטה שבה משתמשים בלמ"ס, השיטה ההדונית, המתבססת על נתוני איכות הדירות.

הסקת מסקנות אפשרית בשוק האמריקאי מאחר והיא דורשת מספר רב של דגימות. בישראל, הקטנה יחסית, כמות העסקאות לא מאפשרת להתבסס על השיטה הזאת. באגף הכלכלן הראשי יישמו את השיטה על איזור מרכז תל אביב בו יש מספר רב יחסית של עסקאות.

מדד הדוני, בו משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתבסס על נתוני "איכות" הדירה, כפי שמדווחים ע"י מוכרי הדירות לרשות המסים. בעת חישוב המדד מתבצע "ניכוי איכות" לדירות הנמכרות באופן שאמור לשקף את השינוי הנקי במחירי הדירות (כלומר, שינוי מחיר שאינו נובע מפערים באיכות הדירות הנמכרות בין חודש לחודש).

אז למי מאמינים?

שאלה קשה. סביר להניח שמשרד האוצר מעוניין להוביל אג'נדה מסויימת ולהכיח את צידקת דרכו. הלמ"ס מהצד השני אמור להיות גוף אובייקטיבי ומקצועי שאינו מוטה משיקולים פוליטיים. מצד שני, אנחנו יודעים שבישראל (וכנראה שלא רק בישראל) "הכל פוליטיקה" ולכן ייתכן שגם מאחורי פרסומי הלמ"ס ושיטות המדידה שלה עומדת אג'נדה כלשהי.

ומהצד השלישי, אפשר לנסות להרכיב תמונה מהנתונים שמספקים שני הצדדים ולנסות להבין לאן הולך השוק באמת…

מחירי הדירות – לאן?

האם במלאות עשור למשבר הפיננסי הגדול יעשו הסטראקצ'רים קאמבק לבורסה בתל אביב?

ענת גואטה, יו"ר רשות לניירות ערך, פועלת להחזיר את הסטרקצ'רים לבמה. נמסר כי גואטה פועלת לשינוי התקנות כך שיהפכו את הסטרקצ'רים לכלי בטוח יותר.

הסטרקצ'ר או בעברית "פקדון מובנה" הוא מכשיר השקעה מורכב ויעילל במיוחד בסביבת ריבית אפסית. מצד אחד, לסטרקצ'ר יש תכונות של פקדון ומצד שני, במקרים מסויימים, הם יכולים להניב למשקיע תשואה נאה.

הסטרקצ'רים הם מכשירים פיננסיים העוקבים אחרי נכסים או מדדים, והתשואה שלהם נגזרת מתשואת נכס הבסיס. את הפקדונות המובנים מנהלים בתי השקעות ובעקבות הלקח ההיסטורי, מתכוונת הרשות לני"ע להורות על הפקדת כספי הפקדונות המובנים בבנקים ולא בחשבונות בבתי ההשקעות. ההתחייבויות הנוספות יובטחו במועד ההנפקה בנכסים מגבים למנפיק התעודה לא יתאפשר שיקול דעת בניהול הכספים לאחר ביצוע ההשקעה (הרחבה – פיקדון מובנה/ סטרקצ'ר – כל מה שצריך לדעת)

בכוונת הראשות לאפשר בתחילה הנפקה של סטרקצ'רים בעלי סיכון נמוך למשקיעים וכן מוצע על ידי הרשות כי התעודות יהיו פשוטות יחסית מה שיאפשר תימחור שוטף של ההתחייבות.  

בכוונת הרשות לאפשר תעודות התחייבות הצמודות למדדים כמו למשל מדד מחירי הדיור שכיום לא ניתן להתגונן מפני תנודות בו.

בכוונת הרשות להגביל את משך הפקדונות המובנים לשל שנים על מנת להבדיל אותם ממכשירי השקעה אחרים כמו תעודות סל וקרנות נאמנות עוקבות.

כוונת יו"ר רשות לני"ע ערך היא להפוך את הסטרקצ'רים למוצרים שהסיכון היחיד בו הוא אובדן רווחים אלטרנטיביים שהיו מתקבלים לו היה הלקוח מפקיד את כספו במכשיר אחר, שכן בסופו של דבר הוא יכול שלא לקבל תשואה כלל על כספי ההשקעה, גם לא הצמדה למדד.

בסביבת ריבית אפסית כמו היום, הפקדונות יאפשרו גם לחוסכים שונאי סיכון, להשיא תשואות נאות.

ב-14 לספטמבר 2008, לפני עשר שנים בדיוק, הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס, על פשיטת רגל. מתאריך זה החל אחד המשברים הגדולים ביותר בכלכלה העולמית, שאותותיו ניכרים עד היום. בימי המשבר חזו המשקיעים בעולם איך קורסות מניות הבנקים הגדולים בעולם ויחד איתם שוק האשראי העולמי. על מנת לפתור את המשבר הזרימו הממשלות בעולם, ובראשן ארצות הברית ובריטניה, טריליוני דולרים. AIG, חברת הביטוח הגדולה בעולם קיבלה מהממשל האמריקני הלוואה בהיקף של 85 מיליארד דולרוהולאמה למעשה.. בנק ההשקעות מריל לינץ' נרכש על ידי בנק אוף אמריקה.

השנים שקדמו למשבר היו שנים של פריחה כלכלית, או כך לפחות היה נראה על פני השטח. הצמיחה המהירה התאפשרה הודות למדיניות מוניטארית מרחיבה בארה"ב שהביאה לעלייה בצריכה הפרטית ועלייה תלולה במחירי הדירות. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא הביאה לגל של פשיטות רגל בקרב הגופים המלווים ולגל שני של ירידות חדות באגרות החוב המגובות במשכנתאות ובאוקטובר 2007 גם לירידות בשוק המניות שהגיעו לשיא באוקטובר 2008 אז הגיע מדד הדאו ג'ונס לשפל של 7,800 נקודות.

גם בבורסה בישראל נרשמו 2008 ירידות חדות שהחלו באוגוסט 2007. את שנת 2008 סיים מדד תל אביב 100 בירידה של כ-50 אחוז. מדד מניות הנדל"ן סיים את 2008 בירידה של כ-80 אחוזים.

בזמן האחרון קוראים הקולות המתריעים כי אנחנו בפתחו של משבר חדש. מהם הגורמים שעלולים לגרור את הכלכלה העולמית למשבר נוסף?

הבנקים המרכזיים בעולם צברו בשנים האחרונות נכנסים פיננסים עצומים והנהיגו מדיניות מוניטארית מרחיבהבסביבת אינפלציה נמוכה. הבעיה היא שאם הכלכלה העולמית תיכנס למיתון נוסף , אין בידי הבנקים המרכזיים היום תחמושת. לאן כבר אפשר להוריד את הריבית?

מצד שני, התפרצות אינפלציונית חריגה עלולה לגרום לזעזוע בשווקים בגלל החשש מפני העלאה חדה בשיעור הריבית.

האם משבר כזה יכול לחזור?

כמו ב-2008 גם השנה נמצא שוא המניות האמריקאי בשיא. מנבאי המשבר הקרוב מצביעים על כך שארה"ב לא פתרה באמת את המשבר ב-2008 אלא הרגיעה אותו בעזרת הזרמת טריליוני דולרים לשוק. הפסימיים טוענים כי גובה החוב של ארה"ב הוא עדיים בלתי אפשרי, כ-40 טרליון דולר (חוב ממשלתי ופרטי), והוא גדול מהחוב שלה ב-2008.

לאחרונה הזהיר ארגון ה-OECD כי העלאות הריבית הצפויות להתחדש בקרוב בארה"ב עשויות  לסכן את היציבות הפיננסית העולמית בעקבות רמות החוב הגבוהות אשר צמחו במהלך העשור מאז המשבר, כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה. בדו"ח שפורסם מזהירים כלכלני ה-OECD כי הסיכון גדול במיוחד שכן שוקי הנגזרים מתקרבים להיקף בו היו ב-2007. כותבי הדו"ח מציינים כי שוויו של שוק הנגזרים העולמי עומד כיום על כ- כיום 530 טריליון דול,  לעומת כ-590 טריליון דולר ערב המשבר הגדול לפני עשור.

כלכלני ה-OECD התייחסו בדו"ח גם לסיכון הפיננסי הנובע מהתרחבות שוק ההון הסיני בשנים שמאז המשבר. הצמיחה של השוק הסיני מומנה בעיקר מהלוואות שנטלו החברות הסיניות הפרטיות. הכלכלנים מציינים שבעוד שהשוק הסיני ענק, המידע עליו מצומצם יחסית בשל שהממשל הסיני אינו מפרסם מידע אמין על המגזר הפיננסי והמסחרי בסין. ב-OECD מזהירים כי משבר פיננסי  של חברות סיניות עלול ללגרום למשבר גם בכלכלה המערבית.