הישראלים שילמו בשנת 2017 מעל ל-8 מיליארד שקל דמי ניהול לגופים המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח שלו. לשם השוואה, בשנת 2016, שילם הציבור כ-7 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
במאי 2015 ניתן צו הרחבה על ידי שר הכלכלה, שהחיל את ההסכמות בין ההסתדרות להתאחדות התעשיינים בדבר הגדלת שיעורי ההפקדה לקרנות הפנסיה וקופות הגמל בשתי פעמות.
החל מיולי 2016 גדל תשלום המעסיק לרכיב תגמולים 6% ל-6.25% ובינואר 2017 גדל התשלום ל-6.5%.הניכוי מהעובד גדל ביולי 2016 ל-5.75% מהשכר ובינואר 2017 גדל ל-6%.
עיקר העלייה נובעת מדמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים. כמו כן, נרשמה עלייה בדמי הניהול בפנסיה החדשה וכן נרשמה עלייה בדמי הניהול שנגבים בפוליסות חיסכון פנסיוני המנוהלות על ידי חברות הביטוח.
בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות נרשמה עלייה בדמי הניהול, בעיקר כתוצאה מכניסתן של קופות הגמל להשקעה ו"תכנית חיסכון לכל ילד" שיזם משרד האוצר.
את החסכון ארוך הטווח מנהלים גופים מוסדיים פרטיים. קרנות הפנסיה החדשות, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים וקופות הגמל, משקיעות את כספי הציבור בשוק ההון.
דמי הניהול שגובים הגופים המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח
קרנות הפנסיה החדשות הן הגוף שרושם את הגידול הגבוה ביותר בדמי הניהול הנגבים על ידו. ההערכות הן שהגידול הזה יימשך עוד שנים רבות עם הצטרפותם של חוסכים חדשים לאפיק החסכון הזה. שנת 2017 גבו קרנות הפנסיה החדשות כ-1.7 מיליארד שקל לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בשנת 2016.
דמי הניהול בפוליסות החיסכון שמנהלות חברות הביטוח,עמדו ב-2017 בכ-4 מיליארד שקל.
בדמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים שדמי הניהול בהן ננגזרים מהתשואה המושגת לחוסכים מההשקעות עומדים דמי הניהול על כ-15% מהרווחים. באפיק זה נרשמה עלייה בדמי הניהול המשתנים כתוצאה מעליות שנרשמו בשוק ההון. דמי הניהול המשתנים הגיעו לכ-1.7 מיליארד שקל ב-2017 לעומת כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2016.
על פי החוק, יכול עובד לבחור בעצמו סוכן פנסיוני דרכו יצטרף לגוף פנסיוני. העובד גם רשאי לא להשתמש כלל בשירותיו של יועץ. על פי החוק, חייב המעביד לכבד את הבחירה העובד. אם העובד הצליח להשיג תנאים והטבות בעצמו, המעסיק חייב לכבד גם אותן. המעסיק לא יכול לכפות על עובד לעבוד עם סוכן מסויים או למנוע ממנו לעבוד עם הסוכן שבחר לעצמו.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי העובד רשאי גם לבחור מוצר פנסיוני שאין בו מרכיב של ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה.
צו ההרחבה שנכנס לתוקף ב-2008 מחייב את המעסיקים לבצע הפרשות לפנסיה עבור העובדים שלהם. בצו ההרחבה מצויין במפורש כי הביטוח הפנסיוני יכול להיות בקרן הפנסיה או ביטוח מנהלים "ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות באותה קופה או בקופה אחרת".
בהחלטה שהתקבלה ב-2015, נקבע כי מאחר ולעובד ניתנת הזכות לבחור את הגוף שינהל את כספי הפנסיה שלו, על העובד לבדוק את תנאי הביטוח אליו מעביר המעביד את הפרשות הפנסיה. בית המשפט לענייני עבודה, בהחלטה זו, פטר בעצם את המעסיקים מאחריות לגבי תכולת הביטוחים אליהם הוא מפריש את הכספים. בית הדין הכיר אומנם במחוייבותו של סוכן הפנסיה לפרט ולהסביר לעובד מה המשמעות של הצטרפותה לביטוח מנהלים ועל תנאי הפוליסה, אך לפי קביעתו, המחוייבות של סוכן הביטוח איננה קשורה למחוייבותו של המעסיק. בית המשפט קבע כי העובד הוא זה שמחליט אילו רכיבים תכלול הפוליסה שלו.
הפסיקה קובעת כי תכלית החוק היא לאפשר לעובד לבחור את המוצר הפנסיוני ללא התערבות המעסיק, על מנת שיוכל להתאימו לצרכיו האישיים. באחת הפסיקות שעסקו בעניין נקבע כי: "עיקרון חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו הוא עיקרון יסוד בדיני הפנסיה. ניתן לדמות עניין זה לכך שכשם שהמעסיק אינו צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת שאותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת 'שגר ושכח'".
על פי הפסיקה,המעורבות של המעסיק בבחירת המוצר הביטוחי והכיסויים הכלולים פוגעת בפרטיותו של העובד. העובד יכול לבחור, מרצונו החופשי, בביטוח מנהלים ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה, ולמעסיק אין אפשרות להתערב בבחירהשלו. אם המעסיק מסרב לבצע הנחיה של העובד לבטח אותו בביטוח שלא מכסה אובדן כושר עבודה, זוהי עבירה פלילית.
המשמעות של הפסיקה הזאת היא שעל העובד מוטלת כל האחריות לבדיקה מראש של הכיסוי הביטוחי אותו הוא מקבל בבטוח המנהלים או קרן הפנסיה. פעמים רבות העובדים מותירים את ההחלטה והבחירה של קרן הפנסיה בידי המעסיק ואינם טורחים לברר איזה מוצר הם מקבלים ומה ההשלכות של ההסכמה שלהם לקנות את המוצר הביטוחי שבחר עבורם המעסיק.
לפני מספר חודשים הגישה בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון,בקשה לבנק ישראל לבחון את מכירת גרעין השליטה בבנק באופן של ביזור המניות בבורסה. היום קיבלה אריסון היתר מבנק ישראל, בהתאם ל"מסמך עקרונות לביזור גרעין שליטה בבנק". היתר השליטה של שרי אריסון יתבטל ויוחלף בהיתר החזקה עד סוף השנה או כשירד שיעור ההחזקות שלה ל-20% מהון הבנק, המוקדם מבינהם.
על מנת להימנע מכל חשש לניגוד עניינים, כהונתם של הדירקטורים בבנק, אשר הינם בעלי זיקה לקבוצת אריסון, תסתיים לאלתר. . בין הדירקטורים המתפטרים גם אפרת פלד, מנכ"לית אריסון החזקות. דירקטורים נוספים שיתפטרו הם עידו שטרן ומאיר ויצ'נר.
לנוכח גודלה של ההחזקה ביחס לשוק המניות המקומי, הוגדיר בנק ישראל משך זמן של עד חמש שנים (עם אופציה להארכה עד שנתיים נוספות), במסגרתן תצטרך אריסון למכור את מניותיה עד להחזקה שלא תעלה על 5% מסך הון המניות של הבנק. יו"ר הדירקטוריון ימשיך בתפקידו גם לאחר השינוי האמור בבעלות, לפי החלטת המפקחת על הבנקים שכן מעבר לכך שמונה בידי משפחת אריסון, הוא אינו נושא משרה בקבוצה שבבעלותה או בעל זיקה אליה בדרך אחרת. בנוסף, הוגדר במתווה שממועד כניסת היתר ההחזקה לתוקף, זכויות ההצבעה של גב' אריסון באסיפה הכללית לא יעלו על 5%.
לאחר כניסת היתר ההחזקה לתוקף, בנק הפועלים יהפוך לבנק ללא גרעין שליטה, שמניותיו מוחזקות במלואן על ידי הציבור הרחב, באופן ישיר או באמצעות הגופים המוסדיים, בדומה לבנקים לאומי, דיסקונט ולאחרונה גם בנק דקסיה. כתוצאה מכך, בחירת הדירקטורים תבוצע על ידי האסיפה הכללית בהתאם למנגנון הנהוג בבנקים ללא גרעין שליטה, שבהם הוועדה למינוי דירקטורים (בראשות השופט בדימוס משה גל) ממליצה לאסיפה הכללית של בעלי המניות על מועמדים לכהונת דירקטור.
שרי אריסון מסרה היום: "בשנים האחרונות פעלתי לשלב שותף אסטרטגי ולהקטין את אחזקותי בבנק הפועלים. משלא נמצא שותף אסטרטגי להשקעה בסדר גודל כזה, ולאחר סיום המגעים עם המשקיעים מצפון אמריקה – פניתי לפני מספר חודשים לבנק ישראל בבקשה לבחון את האפשרות לקבלת אישור לביזור השליטה. הייתה לי הזכות להיות בעלת השליטה בבנק במהלך 21 השנים האחרונות. אני מאמינה בבנק הפועלים ורוצה להודות לחברי הדירקטוריון, להנהלה, לעובדים לדורותיהם ולציבור הלקוחות הנאמן. אני משוכנעת כי בנק הפועלים, מעמודי התווך של המשק הישראלי, ימשיך לפעול בהתאם לחזון של חירות פיננסית, לצמוח, לגדול ולשרת נאמנה את כלל לקוחותיו".
במכתב ששלח היום אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, לעובדי הבנק נכתב: "המשמעות היא שהבנק יהפוך בשנים הקרובות להיות בבעלות ציבורית, ללא בעל גרעין שליטה. מבחינת הניהול השוטף של הבנק, אין כל שינוי בהתנהלות הבנק – אנחנו נמשיך בתפקידנו כרגיל, ביחד עם צוות ההנהלה הנוכחי. ההודעה מסיימת תקופה ארוכה של שותפות הדוקה ופוריה בין אריסון החזקות לבין הבנק, שבמהלכה הבנק שיגשג ושמר על מעמדו כמוסד הפיננסי המוביל בישראל".
"ראלי סוף השנה" הוא מונח המתאר עלייה במחירי המניות, המתרחשת בימי המסחר האחרונים של השנה הקלאנדרית, או/ ו בחודש דצמבר.
כשמסתיים ראלי סוף השנה, מתחילה להתרחש תופעה נוספת, דומה, הנקראת "אפקט ינואר". גם אפקט ינואר מתאפיין בעליות מחירים. אז האם כדאי לקחת חסכונות ולהשקיע אותם בבורסה לקראת שני האפקטים האלה? האם הם קיימים באמת או שהם סתם מיתוסים? ואם כן, מה ההסבר להם? נתחיל בכך שמדובר בסוג של נבואה שמגשימה את עצמה. זה אן קורה ברוב הפעמים, אבל לא בכולן – יש שנים שבהן דצמבר היה איום ונורא בשוק המניות; יש שנים שינואר היה בלי שום אפקט חיובי, אלא ההיפך.
ראלי סוף השנה
ההסבר הנפוץ לתופעת ראלי סוף השנה הוא שזאת כאמור פשוט נבואה שמגשימה את עצמה. מאחר וכולם יודעים שבחודשים נובמבר-דצמבר שווקי המניות עולים, משקיעים מזרימים ביקושים לשוק כדי לא להשאר מאחור ולפספס את העליות. כשמשקיעים אחרים רואים שהשוק במומנטום חיובי, הם מזרימים גם כן ביקושים לשוק וכך נוצר מעגל שמתדלק את עצמו.
אבל, ישנה גם סיבה כלכלית שמסבירה את התופעה של עליות בשוק המניות לקראת סוף השניה. עצמאים בארץ המפקידים בקופת גמל וביתר אמצעי החיסכון הפנסיונ,י נהנים מהטבות מס הכוללות החזר מס בשיעור של 35% עבור ההפקדות המוכרות לזיכוי וכן זוכים להקטנת ההכנסה החייבת במס עבור ההפקדות המוכרות לניכוי. מדובר בהטבה כספית גדולה.
בהתקרב סיום שנת המס העצמאים ממהרים ולהפקיד כספים בקופות הגמל על מנת לזכות בהטבות, וחלק לא מבוטל של ההפקדות האלה עושה את דרכו לשוק המניות, מגדיל את הביקושים ומעלה את שערי המניות.
הסיבה השלישית שיכולה להסביר את ראלי סוף השנה היא הרצון של מנהלי הגופים המוסדיים לשפץ את הביצועים שלהם על מנת שבסוף השנה יעמדו ביעדים שהוצבו להם ויראו טוב בדירוגי הביצועים המתפרסמים בסוף השנה. על מנת לשפץ את התשואות נוהגים מנהלי ההשקעות להזרים ביקושים למניות שהם מחזיקים ובכך גורמים לעליית שערים בשוק.
ולבסוף, הסיבה הרביעית, היא שהמשקיעים מצטיידים במניות לקראת אפקט ינואר…
אפקט ינואר
המחקר הראשון שאושש א קיומו של אפקט ינואר, פורסם כבר בשנת 1976. מחקרים נוספים שאוששו את קיומו של האפקט אשר מתאפיין בעליות שערים ניכרות בפתיחת השנה התפרסמו במשך השנים.
אז מה ההסבר לאפקט ינואר?
ההסבר הראשון הוא שבסוף שנה קלנדרית מוכרים משקיעים פרטיים מניות עליהן ניתן לרשום הפסד הון כדי להתקזז מול רשויות המס. מכירת שער המניה בדצמבר גורם לירידה בשערה ורכישתה שוב בינואר מביאה לעלייה בשערה. ההסבר הזה מתיישב עם העובדה שהאפקט משמעותי יותר כשמדובר במניות קטנות מאחר ולמשקיעים קטנים נטייה חזקה יותר להשקיע במניות קטנות והם אלו המונעים משיקולים של מיסוי רווחי הון.
הסבר נוסף הוא שמנהלי השקעות שנפטרו ממניות לא מוצלחות בסוף השנה, מצטיידים בהן שוב בתחילת השנה כאשר ביצועיהם עדיין לא נמדדים בזכוכית מגדלת. כלומר, בדצמבר הם מכרו כדי שלא יופיעו בתיקי ההשקעות שלהם (כדי לא לספוג ביקורת), ובינואר הם רכשו שוב (כי כנראה הם מאמינים בניירות הערך)
וההסבר האחרון לאפקט מתמקד בבונוסים שמקבלים אנשים בסיום השנה ובתחילת ינואר (בונוסים מהמעסיקים) שבחלקם זורמים לשוק בצורה של ביקושים למניות ואשר מעלים את שערן.
אז יש סיבות שמסבירות את שתי התופעות – ראלי סוף השנה ואפקט ינואר. בדיקות סטטיסטיות ומחקרים מוכיחים שהם מתקיימים בעוצמות משתנות. נותר לחכות ולראות אם גם השנה נחזה בתופעות האלה ובאיזו עוצמה. אבל צריך לזכור – אין כאן הבטחה, דצמבר וינואר יכולים גם להיות חודשים רעים בבורסות וזה כבר קרה בעבר מספר פעמים.
השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?
קופות גמל – יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים
חושבים לקחת הלוואה? ראשית כדאי להחליט על סוג ההלוואה ולבחור בגורם המלווה המתאים לכם.
כיום ניתן לקבל הלוואות מגופים שונים: גופים פיננסיים – כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח וקופות גמל. אפשר גם לקבל הלוואות מאנשים שמכירים כמו קרובי משפחה, חברים, מהמעסיק. גם גופים גדולים כמו יבואני רכב וקבלנים מאפשרים לפעמים קבלת הלוואה שאמורה לשמש, בדרך כלל, לצורך רכישת המוצר שהם מוכרים.
זכרו: בסופו של דבר הלוואה צריך להחזיר וזה עולה יותר ממה שמקבלים. על הלוואה משלמים ריבית וגם צריך לעמוד בהחזר החודשי שיבוא על חשבון דברים אחרים. לכן, שיקלו היטב אם תוכלו לעמוד בהחזר ההלוואה ומה התנאים הרצויים לכם.
הלוואה במימון ישיר – מה זה אומר?
חברת מימון ישיר, מקבוצת ביטוח ישיר, מציעה מתן הלוואות ישירות, בסכומי כסף קטנים עד בינוניים, ללא צורך בהצגת מסמכים וללא צורך להצהיר על מטרת ההלוואה. חברת מימון ישיר הפכה בשנים האחרונות לחברה העיקרית שפועלת בשוק המימון החוץ בנקאי מול הצרכנים הסופיים, לצד חברות כרטיסי האשראי.
ההלוואה של מימון ישיר – מתוקף היותה חוץ בנקאית – אינה קשורה לחשבון הבנק ואינה פוגעת במסגרת האשראי של חשבון הבנק. עובדה זו מאפשרת להמשיך ולהתנהל כרגיל רגיל מול הבנק.
סכום גדול מדי
מי שמנהל משק בית יודע איזה מאמץ דרוש על מנת לשמור על איזון בין הכנסות להוצאות. רוב האנשים מעוניינים להשאיר לעצמם גם עודף, כדי שיוכלו לממן לעצמם ולמשפחתם דברים נוספים, מעבר לאלו הנדרשים לניהול החיים השוטפים. כולם רוצים לנסוע מדי פעם לחופשה בחו"ל , לצאת לבלות, לאכול במסעדות ולקנות בגדים יפים. אבל לפעמים אנחנו נתקלים באירועים ונסיבות שמאלצים אותנו להשיג סכום כסף נכבד במהירות.
ההלוואות במימון ישיר מועברות ללקוח במהירות. החברה מתחייבת באתר האינטרנט שלה להעברת הכסף בתוך ארבעה ימים, אך לרוב ההעברה מתבצעת הרבה יותר מהר וניתן לראות את הכסף בחשבון כבר לאחר מספר שעות.
לאיזה מטרה אפשר לקחת הלוואה במימון ישיר?
מימון ישיר נותנת הלוואות לצרכנים פרטיים ללא צורך במסירת פרטים על מטרת ההלוואה ואיזה שימוש ייעשה בכסף.
למה זה טוב? בדיקה של מטרת ההלוואה עלולה לקחת זמן ארוך, בגלל שצריך להגיש טפסים, אישורים על הכנסות, אישורים אחרים וכו'. יש גם אנשים רבים שחוששים מכל מיני סיבות למסור מידע על עצמם. כשצריך את הכסף מהר רוצים לזרז עניינים ולהימנע מדברים אשר אמורים לעכב את העברת הכסף.
מה צריך להביא בחשבון
ההלוואות שניתן לקחת במימון ישיר הן בסכומים קטנים עד בינוניים בדרך כלל. לכן אם ההלוואה לא מספיקה, כדאי לחשוב לפצל את ההלוואה למקום נוסף ולנסות למצוא עוד גורם שיעזור לכם במימון.
כמו כן, חשוב לדעת שההלוואות ניתנות לזמן קצר יחסית ולכן ההחזרים החודשיים גבוהים למדי. מי שמעדיף החזרים קטנים הנפרסים על פני שנים ארוכות, ייתכן שכדאי לו לקחת את ההלוואה במקום אחר.
אילו סוגים של הלוואות מציעים במימון ישיר?
מימון ישיר מציעה הלוואות לכל מטרה, בהן היא איננה דורשת הסבר על מטרת ההלוואה, עד לסכום של 80 אלף שקל. כמו כן מציעה מימון ישיר הלוואה לרכישת רכב בסכום של עד 200 אלף שקל. הריבית השנתית על ההלוואות היא 8%.
בהלוואה לרכישת רכב, משמש הרכב בטוחה כנגד ההלוואה. השעבוד מבוצע באמצעות רישום ברשם המשכונות או רשם החברות ורישום סעיף שעבוד במשרד הרישוי. בנוסף, נרשמת הערה בפוליסת הביטוח של הרכב המשועבד להסבת הפוליסה לטובת החברה המלווה במקרה של תביעה. כאשר הרכב משועבד, לא ניתן למכור אותו או למשכן אותו לאחר.
ההלוואות האלה נבדלות בפריסת התשלומים המתאפשרת בהן, סכום ההלוואה המרבי, מסלולי הריביות ועוד.
ניתן לשעבד את הרכב גם כשלוקחים הלוואה רגילה לכל מטרה. במקרה זה, כשלחברה יש בטוחה, היא מציעה ריבית אטרקטיבית יותר על ההלוואה.
לסיכום, אם נתקלתם במצב שבו אתם זקוקים לכסף במהירות, כדאי שתבדקו אם ההלוואות שנותנת מימון ישר ללקוחותיה יכולות להתאים לכם. ההלוואות של מימון ישיר מאפשרות לקבל הלוואה מהירה ובתנאים נוחים יחסית, בקלות וללא צורך במסירת פירוט באשר למטרתה.
עדכונים וחדשות:
מרץ 2019: מאגר נתוני אשראי שיחל לפעול בישראל צפוי לשפר את תנאי ההלוואה של ציבור הלווים ולקדם תחרות בשוק. לפרטים והרחבה לחץ כאן.
היקף הנכסים המנוהל על-ידי ארבעת הגופים המנפיקים תעודות סל בישראל, עמד בסוף חודש אוגוסט 2018 על כ-95.5 מיליארד שקל, לעומת כ-94 מיליארד שקל שנוהלו בסוף חודש יולי 2018.
רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, אשר ערך בדיקה של המגמות בתעודות הסל באוגוסט הסביר כי עליות השערים החדות בבורסות בארצות-הברית בחודש החולף הובילו לעליות חדות במרבית בורסות העולם, ובהתאם לעליית שווי הנכסים המנוהלים בתעשיית תעודות הסל בישראל.למרות עליות השערים החדות, בחודש אוגוסט , נפדו משוק תעודות הסל כ-240 מיליון שקל. עיקר הפדיונות באוגוסט היה דווקא בתעודות סל על מניות בחו"ל (כ-570 מיליון שקל), כשמנגד יש גיוס בתעודות סל על אג"ח בארץ (כ-280 מיליון שקל). מתחילת שנת 2018 נפדו כ-7.2 מיליארד שקל משוק תעודות הסל, מהם כ-3 מיליארד שקל מתעודות סל על מניות בארץ ועוד כ-3.5 מיליארד שקל מתעודות סל על מניות בחו"ל, כך שמהמשקיעים הישראליים מסיטים השקעותיהם לאפיקים סולידיים יותר".
עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בסוף חודש אוגוסט 2018 הינו כ-22% שמושקע במדדי מניות בארץ, בהיקף כספי של כ-21 מיליארד שקל, כ-45% מושקע במדדי מניות בחו"ל בהיקף כספי של 43 מיליארד שקל, כ-23.5% מהענף מושקע במדדי אג"ח בארץ בהיקף כספי של כ-22 מיליארד שקל והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל, תעודות ממונפות, סלי מדדים ותעודות פיקדון.
מבחינת התפלגות השוק בין 4 מנפיקי תעודות הסל בישראל, קסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה מחזיקה ב-29% מהשוק, ואחריה תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש שמחזיקה ב-27.6% מהשוק. אחריהן נמצאות פסגות תעודות סל המחזיקה בנתח שוק של כ-26.5%, והראל תעודות סל עם נתח של 16.9% משוק תעודות הסל.
דירה להשכיר, החברה הממשלתית האחראית על ביצוע פרוייקט השכרה ארוכת טווח, ורשות מקרקעי ישראל פרסמו שני מכרזים לשכירות ארוכת טווח, בשכונות חדשות בבית שמש ובנצרת עילית בהיקף של 312 דירות.
השכרה ארוכת טווח היא עוד אחד מהנסיונות של האוצר להתמודד עם מצוקת הדיור ומחירי הדירות הגבוהים. בפרויקט שכירות ארוכת טווח, הקבלן מקבל מתנה – קרקע במחיר מאוד נמוך, ובתמורה הוא מתחייב להשכיר את כל הדירות בפרויקט, כשרבע מהדירות יושכרו לזכאים בדמי שכירות נמוכים בכ-25%-30% ממחיר השוק.
המכרז לפרוייקט בנצרת עילית יוקם בשכונת הר יונה, ויכלול 19 בניינים בני 4-8 קומות, שבהם 180 דירות, מתוכן 138 דירות להשכרה ארוכת טווח למשך 20 שנה, 25% מתוכן יושכרו בשכר דירה מופחת לזכאים והיתרה בשכר דירה קבוע ומפוקח. 42 מהדירות יוכל היזם הזוכה למכור בשוק החופשי. בסמוך למתחם מתוכננת הקמה של תחנת הרכבת הקלה של נצרת עילית שתאפשר הגעה מהירה לאזור חיפה.
המכרז השני שמפרסמת דירה להשכיר בגליל. לפני מספר חודשים נכשל מכרז לבניית פרוייקט בכרמיאל אשר צפוי להתפרסם שנית.
הפרויקט בבית שמש, ממוקם במתחם "משקפיים דרום" סמוך ליציאה הדרומית מזרחית מבית שמש. מדובר בפרויקט נוסף במרחב ירושלים, המתווסף לשלושה פרויקטים של שכירות ארוכת טווח הנבנים בימים אלה בבירה. הפרויקט, יכלול שישה בנייני מגורים בני 6 קומות, בהם 132 דירות שכולן מיועדות להשכרה ארוכת טווח לתקופה של 20 שנה, 25% מהדירות יושכרו בשכר דירה מופחת לזכאים.
שני המכרזים ישווקו לפי מודל "דירה להשכיר", לפיו היזם הרוכש את הקרקע מקים את הפרויקט, משכיר את הדירות, מתחזק ומתפעל אותו לתקופה ארוכת טווח בת 20 שנים לפחות, בסופה הוא רשאי למכור הדירות בשוק החופשי. 25% מהדירות תושכרנה במחיר הנמוך ב- 20% ממחירי השוק, לזכאים ואילו היתרה תושכר במחירי שוק. מפרט הבנייה מוגדר ליזמים מראש על ידי המדינה.
לפני שבועיים נסגר בהצלחה מכרז לבניית 248 דירות בעיר רמלה זו זכתה חברת פרשקובסקי, 180 מהדירות מיועדות להשכרה ארוכת טווח, ו-62 דירות למכירה בשוק החופשי. שבועיים לפני כן נכשל מכרז להקמת 315 דירות להשכרת טווח בגן יבנה. עד כה שווקו 5000 יחידות דיור במכרזים שפירסמה חברת דירה להשכיר.
רבים מתייחסים להשקעה בבורסה כאל קזינו. ההנחה היא שהעליות והירידות בבורסה הן אקראיות ואינן מבטאות פעילות כלכלית ריאלית אמיתי. אבל האם זה באמת כך? האם כשמשקיעים בבורסה מרוויחים הכל או מפסידים הכל כמו בקזינו? וכשמישהו מרוויח מישהו אחר בהכרך מפסיד?
בתורת המשחקים, משחק סכום אפס, מבט מצב שבו פעולה של שחקן אחד תגרום לו לקחת את כל הקופה ולצד השני -להפסיד הכל. אין באמצע. רווח של צד אחד תמיד מתאזן על ידי ההפסד של הצד האחר ומכך יוצא שסכום הרווח וההפסד תמיד יהיה אפס. במשחק כזה האינרס של השחקנים הפוך לחלוטין.
המשחקים בקזינו הם דוגמא מצויינת למשחק סכום אפס. בכל משחק יש זוכה אחד, בדרך כלל הקזינו, ומפסיד אחד, בדרך כלל המהמר.
בתחום ניירות הערך,האופציה (לא אופציה להמרה) היא חוזה בין שני צדדים.במסגרת ההסכם הזה משקיע אחד נותן למשקיע אחר כתב אופציה. האופציה, כשמה כן היא, נותנת אפשרות למשקיע השני לרכוד (אופציית רכש, CALL) או למכור (אופצצית מכר, PUT) לכותב האופציה, נכס בבסיס במחיר כלשהו תמורת מחיר הקבוע מראש בכתה האופציה במועד קבוע מראש. בסופו של דבר, עם פקיעת האופציה, צד אחד מרוויח וצד אחד מפסיד, את אותו הסכום. לא נוצר ערך כספי מוסף מהעסקה ולכן מדובר במשחק סכום אפס.
אבל, המטרה שלשמן קיים המסחר באופציות, איננו הקמת קזינו בחסות החוק.
רכישת אופציה מהווה הגנה על הרוכש מפני תנודות במחיר הנכס, אם הן אינן לטובתו. האופציה היא למעשה העברת הסיכון לכותב האופציה והיא מהווה מעין ביטוח. רוכש האופציה משלם לכותה האופציה פרמייה עבור הסיכון שהוא לוקח בכך שהוא מתחייב לתנאי האופציה.
שוק המניות לעומת זאת, איננו משחק סכום אפס. הרווח הנוצר כתוצאה מהשקעה במניות אינו בא על חשבון מישהו אחר אלא מבטא ערך כלכלי אמיתי שנוצר כתוצאה מצמיחה ורווחיות של החברות שהנפיקו את המניות לציבור. הרווח מהשקעה במניות לאו דווקא מגיע מפעולות של קנייה ומכירה, אלא יכול לנבוע מחלוקת דיבידנדים של החברות. במצב כזה כולם מרוויחים – גם החברה שהשתמשה בכספי ההשקעה כדי לצמוח, גם מנהליה שזוכים לשכר מתגמל, וגם המשקיעים הזוכים לנתח מרווחי החברה.
שוק המניות משקף בעצם את שווי השוק של ההמניות של החברות הנסחרות בו והוא מהווה חלק גדול משוויו של המגזר הפרטי כולו. עם צמיחת המשק אנט צפויים לראות הצפת ערך של החברות הנסחרות בבורסה, ויחד עם זאת שיפור ברמת החיים וגידול בכמות הסחורות והשירותים המחליפים ידיים בשוק, בלי שמישהו יפסיד מכך.
בבורסה לניירות ערך הבישראל קיימים עשרות מדדים שונים של מניות ואגרות חו"ב. מדדי הבורסה משקפים רמת מחירים של קבוצות של ניירות ערך אשר יש להם מאפיינים דומים. לדוגמה: מדד ת"א 35 הוא מדד המשקף את התנודות במחיר הממוצע של המניות הגדולות ביותר בבורסה. מדדי תל-בונד השונים משקפים את התנודות במחיר הממוצע של אג"חים קונצרניים בעלי מאפיינים שונים (צמודות מדד, שקליות, מט"חיות וכו,).
מדדי ניירות ערך משמשים משקיעים להערכת רמת המחירים של חברות מענפים מסויימים או של קבוצות ניירות ערך וכן כבסיס להערכת ביצועים של תיקי השקעות.
בדרך כלל, המשקל הניתן לכל נייר ערך במדד הוא שונה. למשל, במדד ת"א 35 משקלן של המניות נקבע על פי שווי השוק שלהן. ישנם גם מדדי "משקל שווה" בהן ניתן אותו המשקל לכל הניירות במדד. המדדים האלה מאפשרים לדעת למשל, איזו תשואה היינו מקבלים אם היינו משקיעים בכל נייר סכום שווה.
חברות שניירות הערך שלהן מחלקות לעיתים דיבידנדים או ריביות. כשחברה מחלקת דיבידנד או ריבית, מבצעת הבורסה שינוי טכני בשער, אשר מבטא את ההשפעה של יציאת המזומנים מקופת החברה וכתוצאה מכך, בשווי השוק שלה או במקרה של אגרות חוב, בהיקף החוב השלה.
קיימות שתי גישות לגבי חישוב המדד בעקבות חלוקת דיבידנדים או ריביות. השיטה הראשונה מתעלמת מהדיבידנדים ומהריביות המחולקות. התיקון הטכני שמבצעת הבורסה גורימם לירידה בשער הנייר ובהתאם למשקלו, גם במדד. מדדים המחושבים על פי גישה זו נקראים "מדד מחיר".
השיטה השניה מניחה כי דיבידנדים וריביות המחולקים למשקיעים, מושקעים מחדש בנייר הערך, כך שבעצם אין שינויי בשווי הכולל של הנייר ומשכך לא נרשם שינוי במדד. מדדים אלו נקראים "מדד השקעה" או "מדד תשואה כוללת".
המדדים המחושבים בבורסה בתל אביב הם מדדי תשואה כוללת. כלומר, במידה ומחולקת ריבית למחזיקי אחד האג"חים המרכיבים את המדד או דיבידנד באחת המניות, הבורסה מחשבת באופן תיאורטי את המדד בצורה המתקנת את התיקון הטכני שנעשה בשער נייר הערך.
השנה חל היום האחרון להגשת דו"חות החציון הראשון (והרבעון השני) ביום שישי, ה-.31. היום האחרון להגשת הדו"חות ידוע כיום שבו מתפרסמים עשרות רבות של דו"חות כספיים של חברות שמחכות לרגע האחרון. לעיתים קרובות לא מדובר רק בדחיינות. המבול של הדו"חות מאפשר לחברות שהדו"ח שלהן לא מבריק במיוחד, לנסות להיעלם בשטף הדו"חות, אולי לא ישימו לב אליהם. ואם יוצא שהיום הוא יום שישי – על אחת כמה וכמה. אחת החברות שפירסמו את דו"חותיהן ברגע האחרון היא רבוע כחול נדל"ן.
ואכן, התוצאות ברבעון השני היו לא משהו. רבוע כחול נדל"ן רשמה בדו"ח הכספי הפחתה בסך של 81 מיליון שקל בשוויו של קניון האופנה TLV , שבו היא מחזיקה 50%, הממוקם ברחוב החשמונאים בתל אביב.
מהנתונים שפורסמו במסגרת הערכת שווי לקניון, אשר פורסמו ביחד עם הדו"ח הכספי, עולה כי שיעור התפוסה בקניון עומד על כ-80% בלבד, וממצוע השכירות למטר עומד על 306 שקל למ"ר. משרד השמאים גרינברג אולפינר ושות שביצע את הערכת השווי, מעריך את שוויו של הפרוייקט, ביחד עם החניון התת קרקעי בכ-1.68 מיליארד שקל.
ביחד עם רבוע כחול נדל"ן מחזיקים בקניון גם גינדי השקעות 25%, והאחים משה ויגאל גינדי (25%).
בסך הכל הסתכמו ההכנסות של ריבוע כחול נדל"ן בכ-69 מיליון שקל לעומת כ-99 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.
ההכנסות מדמי שכירות עמדו על כ-50 מיליון שקל, לעומת כ-57 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.
בשורה התחתונה הרוויחה רבוע נדלן כ-4 מיליון שקל ברבעון השני לעומת כ-36 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.
מריבוע כחול נמסר כי ה -ROI של החברה ברבעון השני הסתכם בכ-61.5 מיליון שקל לעומת כ-61.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. ברבעון השני נרשמה תוספת ל-ROI בגין חלקה של רבוע ב- NOI של קניון TLV אשר נפתח בסוף חודש מרץ 2017 בסך של כ-8.7 מיליון שקל, לעומת תוספת של כ- 5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.
החל מהיום מחוייבים הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון פנסיוני, לאפשר לחוסכים לבקש כי תישלח אליהם הודעה, מידי חודש, המאשרת כי כספי הפנסיה שלהם אכן הופקדו על ידי המעסיק שלהם.
בהודעת הסמס שתישלח לעמיתים יופיעו הסכום שהופקד עבור החוסך על ידי המעסיק, סך הכספים שנקלטו בחסכון ותאריך הערך שניתן להפקדות.
ההוראה של ההמונה על הביטוח והחסכון באה לאחר שהתברר כי מעסיקים רבים לא מפקידים עבור עובדיהם את ההפרשות שהם עבורים להעביר עבור הפנסיה שלהם או שהכספים נקלטו בצורה שגויה וכי למבוטחים יש קושי לעקוב אחרי הפקדות אלו.
הדיווח הזה יחול על עובדים אשר המעסיק שלהם מעביד מעל ל-20 עובדים. יש לציין שרק 10% מהמעסיקים עומדים בתנאי. שאר העובדים המועסקים על ידי 90% המעסיקים הנותרים, לא יוכלו בשלב הזה להינות מההוראה.
ההוראה ניתנה במסגרת רפורמה של דיווח המעסיקים שמטרתה היא יצירת דייוח אחיד של ההפקדות לפנסיה. המהלך נועד לאפשר שקיפות של הנתונים אך הוא אינו כולל מהלכים שימנעו טעויות ואי התאמות בין התשלומים שמעבירים המעסיקים לבין הסכומים הנקלטים בגופים הפנסיוניים.
למרבה הפלא, המעסיקים אינם מחוייבים היום להעביר את התשלומים דרך מערכת אחידה והם יכולים לעשות זאת גם באמצעות שליחת המחאה או העברה כספית. מטרת ההוראה החדשה היא לייצר לחץ מצד העמיתים על הגופים המוסדיים על מנת שאלו יידאגו לשיפר ההליך של העברת הכספים.
ההוראה עצמה לא חייבה את הגופים לאפשר את הפנייה בצורה מכוונת והיום נאלץ עמית הרוצה לבקש דיווח כזה, לפנות לגוף המוסדי באמצעות השארת הודעה או פנייה לנציג שירות.
בונוס ביוגרופ מתכוונת להירשם למסחר בארה"ב אך לפני כן גייסה 18 מיליון שקל בהנפקה פרטית ל-8 משקיעים. במסגרת ההנפקה הקצתה בונוס למשקיעים 30 מיליון מניות המהוות 3.5% מהונה לאחר ההנפקה. המניות הוקצו בתמורה ל-60 אגורות למניה, גבוה ב-2.5% ממחירה לפני פתיחת המסחר היום. שוויה של בונוס על פי ההנפקה הוא 486 מיליון שקל, לפני הכסף.
המשקיעים שרכשו מניות בהנפקה הפרטית יהיו זכאים להתאמת תנאי ההנפקה במידה ובונוס תבצע הנפקה נוספת, פרטית או ציבורי, בטווח של שנה. במידה והרשויות בארה"ב יידחו את בקשתה להירשם למיסחר בארה"ב, יהיו זכאים המשקיעים ל-791 אלף מניות נוספות, ללא תמורה נוספת.
הטכנולוגיות והמוצרים שמפתחת בונוס תרפואטיקה מכוונים לשוק עולמי קיים של תחליפי עצם, המוערך בלמעלה משני מיליארד דולר ארה"ב לשנה ולשוק השתלות העצם העצמיות המוערך בלמעלה מ-4 מיליארד דולר לשנה. שני התחומים עוסקים בטיפול בהשלמת חסרי עצם שונים, כגון חסרי עצם כתוצאה מהזדקנות, מדלקות מפרקים המלוות באובדן עצם, מסוגים שונים של טראומות פגיעה בעצם בעקבות תאונה, נפילה וכד' וחסרי עצם כתוצאה מגידולים סרטניים. בונוס תרפואטיקה מפתחת את השתלים החיים של העצם האנושית המיועדת להשתלה, על בסיס תאים הנדגמים מהמטופל . גידול שתלי העצם מחוץ לגוף המטופל, מאפשר לקבל שתלי עצם זמינים, לפי דרישה, באמצעותם תתאפשרנה, להערכת החברה, השתלות עצם יעילות למגוון צרכים רפואיים של כירורגית פה ולסת, כירורגית הגולגולת, כירורגיה אורתופדית וכירורגיה פלסטית, במקרים בהם קיים חוסר של רקמת עצם.