DO של חברת דוקונומי בודק כמה פחמן פלטתם במוצרים שאתם צורכים ומציע לכם חלופות
דוקונומי התחילה מסרטון ביוטיוב. המייסדת של המיזם הגיעה במקרה לסרטון הסבר על Aland index – מתודולוגיה שפיתח הבנק הפיני Ålandsbanken לחישוב ההשפעה הסביבתית שיש לכל קנייה שלנו, ונועדה לתפעול באמצעות כרטיס אשראי שמספק ללקוחות מידע על “טביעת הפחמן” של הצריכה שלהם.
מאסטרקארד היא שותפה מרכזית של דוקונומי במיזם, ונותנת לחברה סיוע בפיתוח ועיצוב המוצר. החברה מספקת את כרטיס האשראי שיונפק ללקוחות. עבור השירות ללקוחות פיתחה מאסטרקארד כרטיס אשראי ייחודי שעשוי מחומרים מתכלים וידידותיים לסביבה, ושיהיה הראשון בעולם ללא פס מגנטי.
דו וקונומי יושק בשבדיה הקיץ, והחברה מגייסת בימים אלו כספים כדי להשיק אותו במדינות נוספות בעולם עם כוונה להתרחב לשווקים נוספים באירופה עד סוף 2019 ומחוץ לאירופה ב־2020. בחברה אומרים שהם מקבלים פניות מכל העולם, תחילה הם מתכוונים, להתרחב לאירופה ואז לארצות הברית
"השירות הוא שירות בנקאות במובייל שמציע כמה מוצרים. יש כמובן כרטיס אשראי של מאסטרקארד ותשלום באמצעות האפליקציה, אבל המוצרים החשובים הם השקעות בנות־קיימא וקיזוז פליטות פחמן",אומרים בחברה.
התשלומים דרך השירות וכרטיס האשראי מחוברים לאינדקס, שמחשב את האימפקט הסביבתי של כל רכישה ורכישה. המערכת בוחנת את הסיווג של הסוחר לפי כמה קטגוריות סביבתיות, ומבצעת חישובים על סמך טביעת הפחמן הכללית של התעשייה שאליה משתייך המוצר שקונים.
"באפליקציה יש גם מאמן פחמן ואפשר לעקוב בזמן אמת אחרי האימפקט הסביבתי של ההוצאות. למשל, השבוע האימפקט שלך היה X קילו של פחמן דו חמצני. ואם אתה רוצה לקזז את פליטת הפחמן הזו — זה במרחק קליק אחד שבו אתה בוחר בין פרויקטים שונים באישור האו"ם”.
השקעה בקרנות היא התכונה החשובה הנוספת ששולבה ב־DO: "אנחנו בונים פלטפורמת השקעות עם קרנות בנות־קיימא, שכולן לא משקיעות בדלקי מאובנים, ומייצרים מערכת עדכון נרחבת. אם אתה משקיע בקרן שעובדת אתנו, לא תקבל רק דיווח פיננסי אלא גם מידע על השינויים שחוללת. נעבוד עם הקרנות ונספק סיפורים על ההשקעות שבוצעו וההשפעה הסביבתית שלהן", מסכמים בחברה.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
כרטיס שמודד טביעת פחמן: מה זה נותן לצרכן
הרעיון בכרטיס כמו DO הוא להפוך מידע על השפעה סביבתית לחלק מהדוח החודשי, כמו שהצרכן רואה כמה הוציא. כשהצרכן רואה שסעיפים מסוימים בהוצאות שלו אחראים לחלק גדול מהפליטות, הוא יכול להחליט אם לשנות הרגלים. המדידה מבוססת על מתודולוגיה שמעריכה פליטות לפי סוג הקנייה, ולכן היא הערכה ולא מדידה מדויקת.
שאלות ותשובות
? מה מציע כרטיס DO?
לפי המדריך, הכרטיס מציג ללקוח הערכה של טביעת הפחמן של הקניות שלו ומציע חלופות. הדגש הוא על ההשפעה הסביבתית ולא על מידע פיננסי.
? על איזו מתודולוגיה הכרטיס מתבסס?
לפי המדריך, הוא מתבסס על מדד שפיתח בנק פיני לחישוב ההשפעה הסביבתית של כל קנייה. המדד מתרגם כל רכישה להשפעה סביבתית משוערת.
? איפה הוקם המיזם?
לפי המדריך, המיזם הוקם בשבדיה והושק בשיתוף מאסטרקארד. כך המיזם משלב תשלום עם מודעות סביבתית.
? האם מידע על פליטות משנה הרגלי צריכה?
מידע כזה עשוי לעודד צרכנים לבחור מוצרים אחרים, אבל ההחלטה נשארת אצל הצרכן. החיסכון הכספי הוא תוצאה אפשרית, לא מובטחת.
? מה בודקים לפני שמצטרפים לכרטיס עם מטרה חברתית?
בודקים את העמלות ואת התנאים כמו בכל כרטיס. מטרה סביבתית לא מבטלת את הצורך בהשוואת עלויות.
לצד ההיבט הסביבתי, כדאי לבדוק גם את התנאים הפיננסיים של כרטיס כזה: דמי כרטיס, עמלות והטבות. כרטיס עם מטרה טובה עדיין צריך להתאים לתקציב.
השאלה הגדולה היא אם מידע כזה באמת משנה התנהגות לאורך זמן, או שהוא מעניין רק בחודשים הראשונים אחרי ההצטרפות.
דוגמה: נניח שצרכן מגלה בדוח החודשי שהוצאות הדלק שלו אחראיות לחלק הגדול ביותר מההערכה של טביעת הפחמן. אם יעבור לתחבורה ציבורית פעמיים בשבוע, הוא עשוי לחסוך, נניח, 150 שקל בדלק בחודש, וגם להקטין את הפליטות שנרשמות על שמו.
האם ההערכה של טביעת הפחמן מדויקת?
היא מבוססת על ממוצעים לפי קטגוריית קנייה, ולכן נותנת כיוון כללי ולא מספר מדויק לכל מוצר.
האם כרטיס כזה זמין בישראל?
יש לבדוק את זמינות השירות ואת התנאים מול המנפיק לפני שמנסים להצטרף.
מה עושים בפועל
- לבדוק אילו נתונים הכרטיס מציג ואיך הם מחושבים.
- להשוות את דמי הכרטיס והעמלות לכרטיס הנוכחי.
- לזהות את שתי קטגוריות ההוצאה עם ההשפעה הגדולה ביותר.
- להגדיר יעד חודשי קטן לשינוי הרגלים ולבדוק אותו.
להרחבה באתר: עמלות כרטיסי אשראי בחו"ל עולות; עמלת עסקה ממוצעת – 3%!