מדריכי צרכנות    

כרטיס מתנה ושובר לחנוכה: כמה זמן הם בתוקף ואיך מחדשים כרטיס שפג

חמש שנים לפחות, חידוש לחמש או לעשר שנים, הודעות לפני פקיעה, וההבדל בין כרטיס מתנה, תו קנייה ושובר זיכוי

מבחר כרטיסי מתנה של רשתות שונות פרושים על שולחן
כרטיסי מתנה (צילום: Tom Eppenberger Jr., ויקימדיה)

כרטיס מתנה, תו קנייה ושובר זיכוי נראים כמו אותו דבר: פיסת פלסטיק או קוד בטלפון שאפשר לקנות בו. מבחינת החוק אלה שלושה דברים שונים, עם כללי תוקף שונים. לקראת חנוכה ומתנות החג ממקומות העבודה, כדאי לדעת לאיזו קטגוריה שייך מה שנמצא בארנק, כמה זמן הוא בתוקף, ומה אפשר לדרוש כשהתוקף פג.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

מה ההבדל בין כרטיס מתנה, תו קנייה ושובר זיכוי?

כרטיס מתנה רב רשתי, מהסוג שמונפק על ידי חברות כרטיסי אשראי או חברות שירותי תשלום ומתקבל במגוון חנויות, מוסדר בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק). התקנות חלות על אמצעי תשלום שאינו מיועד למשלם מסוים, שאפשר לצבור בו עד 1,500 שקל, שאינו ניתן לטעינה חוזרת ושבו החיוב מיידי מול היתרה. רבים מכרטיסי המתנה שעובדים מקבלים בחג שייכים לסוג הזה.

תו קנייה מוגדר בחוק הגנת הצרכן כמסמך או כרטיס שנרכש בכסף ומאפשר לרכוש אצל עוסק בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס שמיועד לסוג מסוים של מוצר או שירות בלבד. שובר זיכוי הוא מה שהחנות נותנת כשמחזירים מוצר ולא מגיע החזר כספי. לפי החוק, הכללים של שובר זיכוי חלים גם על שובר מתנה, הפתק שמצורף למתנה כדי שאפשר יהיה להחליף אותה.

כמה זמן כרטיס מתנה בתוקף?

לפי התקנות, המנפיק לא רשאי להגביל את תוקף הכרטיס לפחות מחמש שנים. יש חריג אחד: שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים, שלא נקוב בו סכום כספי, למשל "ארוחה זוגית" או "טיפול ספא". שובר כזה חייב להיות בתוקף לפחות שנתיים, בתנאי ששולמו עבורו יותר מ-50 שקל.

תו קנייה בסכום נקוב חייב להיות בתוקף לפחות חמש שנים ממועד ההנפקה, לפי סעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן. אם המנפיק רוצה להגביל את התוקף, עליו לציין על התו, באותיות ברורות ובולטות, את שמו, את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף. שובר זיכוי חייב להיות בתוקף לפחות שנתיים מיום מסירתו, ואסור להגביל את מימושו, גם לא במבצעים.

מה קורה כשהתוקף של כרטיס מתנה פג?

כאן נמצא השינוי החשוב בתקנות. מחזיק בכרטיס שתוקפו פג רשאי לבקש לחדש אותו, והמנפיק חייב לחדש לתקופה נוספת של חמש שנים מתום התוקף. אם היתרה בכרטיס עולה על 150 שקל, החידוש הוא לעשר שנים מתום התוקף. המנפיק צריך לאפשר את החידוש באופן פשוט ונוח. החידוש לא חל על שובר למוצר או לשירות מסוים שלא נקוב בו סכום.

המשמעות היא שכסף שנשאר בכרטיס לא נעלם ביום שהתוקף פג. מי שמצא בארון כרטיס ישן עם יתרה יכול לפנות למנפיק ולבקש חידוש.

איך זה נראה בפועל?

נניח שעובדת מקבלת בחנוכה 2026 כרטיס מתנה רב רשתי בסך 400 שקל, ותוקפו חמש שנים, עד דצמבר 2031. היא משתמשת ב-220 שקל ושוכחת את הכרטיס. ביתרה נותרו 180 שקל.

כל עוד היתרה עולה על 50 שקל, המנפיק חייב לשלוח לה הודעה על קיום הכרטיס, היתרה והתוקף, אם אפשר לאתר אותה במאמץ סביר. ההודעה נשלחת לפחות פעם בשנה, ועוד פעם חודש לפני תום התוקף, כלומר בנובמבר 2031. אם התוקף פג, היא יכולה לבקש חידוש. מאחר שהיתרה עולה על 150 שקל, הכרטיס יחודש לעשר שנים מתום התוקף, עד דצמבר 2041. אילו נשארו בכרטיס 120 שקל, החידוש היה לחמש שנים, עד דצמבר 2036. הודעה נוספת נשלחת חודש לפני תום התקופה שבה אפשר לבקש את החידוש.

מה השתנה במרץ 2026?

תיקון לתקנות שפורסם ב-22 במרץ 2026 העלה את הסף לחובת ההודעה מ-20 שקל ל-50 שקל, כלומר המנפיק חייב לשלוח הודעות רק כשהיתרה עולה על 50 שקל. לגבי כרטיסים שהונפקו לפני פרסום התיקון, חובת ההודעה חלה רק כשהיתרה עולה על 100 שקל. שוברים למוצר או לשירות מסוים בלי סכום נקוב שהונפקו לפני כן ממשיכים לפעול לפי הכללים הקודמים.

התקנות קובעות גם הגנות נוספות. כשכרטיס אבד או נגנב, המנפיק צריך לפעול לשחזר את היתרה ולהקפיא את השימוש בכרטיס, לבקשת מי שנראה כמחזיק בו כדין, אלא אם הוא לא יכול לזהות את הכרטיס במאמץ סביר. כשמבטלים עסקה שבוצעה בכרטיס, ההחזר חוזר כיתרה לכרטיס, למעט באמצעי תשלום מבוסס נייר. התקנות האלה בתוקף עד יולי 2028.

מה לבדוק כשקונים כרטיס מתנה לאחרים?

מי שקונה כרטיס מתנה כדאי שיבדוק שלושה דברים. הראשון הוא מי המנפיק, ובאילו רשתות וחנויות הכרטיס מתקבל בפועל. השני הוא התוקף שמופיע בתנאים, שלא אמור להיות קצר מחמש שנים בכרטיס בסכום נקוב. השלישי הוא אם יש עמלות, למשל על הנפקה או על משלוח. מי שמעניק שובר לחוויה מסוימת, כמו ארוחה או טיפול, צריך לזכור שהתוקף המינימלי שלו קצר יותר, שנתיים בלבד, ושלא חלה עליו חובת החידוש.

מומלץ גם לצרף למתנה את פרטי הרכישה, או לשמור אותם, כדי שהמקבל יוכל לפנות למנפיק אם הכרטיס יאבד. התקנות מחייבות את המנפיק לפעול לשחזור יתרה של כרטיס שאבד או נגנב, אבל לשם כך הוא צריך להיות מסוגל לזהות את הכרטיס.

שאלות נפוצות

מה קורה לכרטיס אם הרשת שבה הוא מתקבל נסגרה?

בתו קנייה, החוק קובע שאם ניתן נגד המנפיק צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא ניתן לרכוש בתו ממועד מתן הצו. בכרטיס רב רשתי, סגירה של חנות אחת לא מבטלת את האפשרות לקנות ברשתות אחרות. סיפור של רשת שנקלעה לקשיים מופיע בכתבה על עונות וגאמפ.

קניתי בשובר זיכוי מוצר זול יותר. מקבלים עודף?

אם ההפרש לא עולה על 5% מהסכום בשובר או על 100 שקל, לפי הנמוך מביניהם, הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן. בהפרש גדול יותר נשארת יתרה בשובר.

אפשר להמיר כרטיס מתנה למזומן?

התקנות לא מחייבות את המנפיק להמיר כרטיס למזומן. ההגנה שלהן היא בתוקף, בחידוש ובהודעות.

מה עם כרטיס של רשת אחת?

כרטיס שמיועד לרכישה בעסק אחד בסכום נקוב נחשב בדרך כלל תו קנייה לפי חוק הגנת הצרכן, ועליו חל תוקף מינימלי של חמש שנים. מי שלא בטוח לאיזו קטגוריה שייך הכרטיס יכול לבדוק בתנאי השימוש שעל גביו או באתר המנפיק.

מה לעשות עם הכרטיסים בארנק?

כדאי לעבור על כל הכרטיסים והשוברים, לבדוק את היתרה ואת התוקף ולרשום אותם במקום אחד. כרטיס שפג תוקפו כדאי לחדש מיד, ולא לחכות לסוף התקופה שבה אפשר לבקש. כשקונים כרטיס מתנה במבצע, כמו בבלאק פריידי, כדאי לבדוק מראש מי המנפיק ובאילו חנויות הוא מתקבל. ומי שמחזיר מוצר שקנה, ימצא את זכויותיו במדריך ביטול עסקה.

הנוסח המחייב מופיע בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022, על תיקוניהן, ובסעיפים 14ז ו-14ח לחוק הגנת הצרכן.