לפי OECD בשנים 2020 ו-2021 הצמיחה בישראל תהיה בשיעור נמוך מאוד במונחים היסטוריים, של 2.9% בלבד.
מדובר בהורדה חדה של התחזית משנה שעברה שעמדה על 3.3%. השינוי הזה מראה על שינוי תפיסה שלפיו מדובר לא במשבר חולף אלא בכניסה להאטה, עקב האתגרים הרבים של ישראל, ובהם המצב הביטחוני, השיתוק עקב חוסר היכולת להקים ממשלה והגירעון התופח.
"הביקושים המקומיים יאטו ככל ששוק העבודה ימשיך להתקרר, התמריצים הממשלתיים הולכים ודועכים וחוסר הוודאות בשל מלחמות הסחר מכבידה על העלייה בהשקעות", כותביםבארגון וכי "תחילת יצוא הגז למצרים בשנים הקרובות תשפר את מאזן הסחר ותתמוך בצמיחת המשק. הצמיחה עשויה להיות חזקה יותר אם פיתוח שדות הגז יהיה מהיר יותר, יבוא האנרגיה יופחת והיצוא יגדל. לעומת זאת, יסוף השקל המתמשך והמתחים הגיאו-פוליטיים המוגברים יפגעו בצמיחה של ישראל, כאשר הביקושים המקומיים של המשק עשויים להאט במהירות רבה יותר אם הממשלה החדשה תבצע את ההתאמות התקציביות הנחוצות (קיצוצים והעלאות מסים) שאינן נכללות בתחזיות הבסיס".
ירידה בקצב הצריכה
עוד עולה מהדוח, כי נרשמת ירידה מתמשכת ועקבית בקצב העלייה של הצריכה הפרטית, מרמה של 3.6% ב-2017, לרמה של 3% בלבד ב-2021.
גם העלייה בהשקעות במשק צפויה להגיע לשפל של 1% בלבד ב-2020, ולהתאושש במעט ל-1.8% ב-2021 – נתון נמוך לעומת 4%-5% בשנים הקודמות.
גם היצוא יאט, מעלייה של כמעט 6% ב-2018, לרמה של 4.5% ב-2019 ו-3% בלבד ב-2020, כאשר התאוששות צפויה רק ב-2021 – ל-3.5%. את התקווה תולה הארגון ביצוא גז ממאגר לווייתן.
לאחר שנים של ירידה באבטלה חוזים בארגון עלייה מתונה בשיעורי האבטלה, שתגיע השנה לשפל של 3.9%: ב-2020 היא תעלה ל-4.1% וב-2021 היא שוב תעלה ל-4.3%.
הגירעון הממשלתי יזנק ביותר מ-4%
לא רק משקי הבית, גם הממשלה לא במצב מזהיר, הגירעון צפוי לזנק השנה ליותר מ-4% ולהתמתן מעט במהלך השנתיים הבאות, ואילו החוב של ישראל יתפח רמה של 65% (ב-2017 עמד החוב על כ-60% בלבד).האינפלציה תגיע ל-1.7% עד 2021 ואז נראה שבנק ישראל כנראה יעלה את הריבית בהדרגה.
"הצמיחה נותרה חזקה וקרובה לשיעור הפוטנציאלי; הייצור התעשייתי נותר חסון ורכישות באמצעות כרטיסי אשראי ממשיכות להתרחב בקצב נאה; אמון העסקים והצרכנים נותר יציב למרות אי הוודאות הפוליטית הממושכת; היצוא מתחזק למרות יסוף השקל וההאטה בסחר העולמי, וזאת כתוצאה מהביצועים חזקים בשירותי התיירות וההייטק", כתבו.
ההמלצות: ביטול פטורים ממס והעלאת גיל הפרישה
לצד הנתונים יש גם המלצות: "על הממשלה החדשה להתמקד בשמירה על מרווחי תמרון תקציביים, תוך מתן אפשרות להגדלת ההוצאות בתחומים המשפרים את הלכידות החברתית ואת הפריון",
"יש צורך בהידוק המדיניות התקציבית, כדי להחזיר את החוב למסלול של ירידה ולהבטיח מרחב תמרון במידה והסיכונים המאיימים על המשק יתממשו".
כלכלני ה-OECD ממליצים על ביטול פטורים "לא יעילים",, ממס, ובאמצעות הטלת אגרת גודש. בצד ההוצאות, ב-OECD ממליצים על העלאת גיל הפרישה של נשים ל-67, פעולה ש"תביא את הגירעון התקציבי לרמה בת-קיימא".
עוד ממליצים על: "חיזוק הרפורמות המבניות על ידי שיפור התשתיות, במיוחד בתחבורה הציבורית; הגברת התחרות בענפים מוגנים; והעצמת ההכשרה המקצועית והחינוך בקרב המגזר הערבי והמגזר החרדי". הצעד האחרון הוגדר כקריטי להגדלת הפריון בישראל, שהוא מהנמוכים במערב.