עשר שנים אחרי שהבריטים הצביעו על עזיבת האיחוד האירופי, ראש הממשלה אנדי ברנהאם הודה שהניסוי לא עבד כמו שקיוו. בשבוע של ועידת הלייבור הוא אמר שהמצב הנוכחי לא מספיק טוב, ושאלה אם משאל עם על חזרה עשוי להופיע במצע הבחירות הבא, ענה שזה אפשרי. לא הבטחה, לא לוח זמנים, אבל גם לא סגירת דלת. מדובר בשינוי טון חד: כשהתמודד על הנהגת המפלגה, ברנהאם התחייב שלא לפתוח מחדש את הוויכוח על הברקזיט.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
תזכורת קצרה
ביוני 2016 הכריעו הבריטים בפער קטן, 52 מול 48 אחוזים, לעזוב את האיחוד. ראש הממשלה דאז, דייוויד קמרון, שתמך בהישארות, התפטר למחרת. אחריו באו שנים של מו"מ מתיש, הסכמים שנפלו בפרלמנט ובחירות שהוקדמו, ובריטניה עזבה רשמית בתחילת 2020. ההסכם שנחתם בסוף אותה שנה שמר על סחר בלי מכסים, אבל הוסיף מכס, טפסים ובדיקות שעד היום מכבידים על עסקים קטנים בשני צדי התעלה.
מה בדיוק על השולחן?
ברנהאם מנה כמה דרכים: להשאיר את היחסים כפי שהם, להיכנס לאיחוד מכס שיבטל את בדיקות המכס על סחורות, להצטרף לשוק האחיד כמו נורבגיה, או ללכת עד הסוף ולחזור כחברה מלאה. כל אחת מהן מחייבת ויתור אחר, מהסכמי סחר עצמאיים ועד קבלת כללים שנקבעים בבריסל.
למה דווקא עכשיו?
הכלכלה הבריטית לא קיבלה את הדחיפה שהובטחה בקמפיין של 2016. יש הערכות שלפיהן התוצר קטן היום בכמה אחוזים טובים ממה שהיה בלי היציאה, הליש"ט לא חזרה לשער שלפני ההצבעה, וגם ההגירה, שהייתה הנושא המרכזי של מחנה העזיבה, דווקא עלתה. במקביל התחלפו בלונדון שבעה ראשי ממשלה בעשור, וברנהאם עצמו נכנס לתפקיד בקיץ בלי בחירות.
אז למה לא מחר בבוקר?
קודם כול, הבחירות הבאות צפויות ב-2029, וברנהאם לא מתכוון להקדים אותן. שנית, לא ברור שיש בציבור רוב לחזרה, גם אם רבים מאוכזבים מהתוצאה. שלישית, אירופה לא תפתח את הדלת בחינם: מדינה מצטרפת מתחייבת עקרונית לאירו ולתנועה חופשית של עובדים, וכל 27 החברות צריכות לאשר. בבריסל זוכרים גם את התנודתיות הפוליטית של השנים האחרונות, ואת האפשרות שממשלה אחרת בלונדון תהפוך את הכיוון שוב.
ומה זה אומר לשווקים?
המניות הבריטיות נסחרות כבר שנים בהנחה מול וול סטריט, ובשוק מעריכים שיחסים קרובים יותר עם אירופה יכולים לתמוך בליש"ט ובמניות המקומיות. אירופה היא עדיין שותפת הסחר הגדולה של בריטניה, וכל הקלה בגבול מתורגמת לעלויות נמוכות יותר ליצואנים וליבואנים. מצד שני, גבולות פתוחים הם רחוב דו סטרי: במדינה עם מסים גבוהים, הם יכולים להקל גם על כסף ועל אנשים לצאת.
היציאה עצמה לקחה יותר מחמש שנים, מהמשאל ועד ההסכם הכלכלי. דרך חזרה, אם בכלל תיפתח, צפויה להיות ארוכה עוד יותר. התחנה הבאה היא פסגה בין בריטניה לאיחוד שמתוכננת להמשך השנה.