הכלכלה העולמית הולכת לשנים ארוכות של צמיחה חלשה ומחירים עולים. כך מזהיר הבנק העולמי.
הבנק חתך את תחזית הצמיחה השנתית שלו פעם נוספת ל-2.9% לעומת תחזית צמיחה של 4.1% שפרסם בינואר ותחזית מונמכת של 3.2% שפרסם באפריל. הבנק הסביר כי "הצמיחה הנמוכה תימשך כנראה לאורך העשור הבא בגלל חולשה בהשקעות ברוב חלקי העולם".
נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס הזהיר כי "הסיכון של סטגפלציה הוא משמעותי ובעל פוטנציאל לערער כלכלות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית… קיים סיכון חמור לתזונה לקויה, רעב גובר ואף מחסור חמור במזון בחלק מהאזורים". מלפאס הוסיף ואמר כי אם התחזיות הגרועות ביותר יתממשו, הצמיחה הגלובלית במהלך השנתיים הקרובות עלולה ליפול לסביבות אפס.
נכון לעכשיו, מצוי העולם תחת לחצי אינפלציה גוברים, על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגורמת למחסור בחלק מחומרי הגלם ולעלייה במחירי האנרגיה כתוצאה מסנקציות שהוטלו על רוסיה, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. גם המשך השיבושים בשרשרות האספקה הגלובליות בגלל סגרי הקורונה המתמשכים בסין תורמים את שלהם לעליית המחירים.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם, כולל בנק ישראל, פתחו במהלך של העלאת ריבית על מנת לצנן את האינפלציה, אך לא ברור מהו הקצב המתבקש ועד כמה יועיל המהלך. אלא שהעלאת ריבית חדה ומהירה מדי עלולה בשלב מסוים לחנוק את הצמיחה ולגרום למיתון שיגרום בתורו לעצירה של השקעות, שיובילו לעלייה באבטלה כי חלק גדול מכוח האדם כבר לא יידרש, וכך נוצרת סטגפלציה.
אחת מתקופות הסטגפלציה המפורסמות בהיסטוריה של ארה"ב, התרחשה בשנות ה-70, כאשר אמברגו שהטילו מדינות אופ"ק על הנפט הוביל לעלייה חדה במחירו, מה שליבה את האינפלציה וחנק את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, היה אז פול וולקר אשר בחר להתמודד עם הסיטואציה באמצעות ריביות גבוהה למשך תקופה ארוכה. המדיניות שנקט וולקר שלחה לעברו חצי ביקורת מחודדים, אבל בסופו של התהליך נחלצה ארה"ב מהמצב הבעייתי.