היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני

מדברים הרבה על משבר הפנסיה בישראל. על כך שמדובר ב"פצצת זמן" מתקתקת. על זה שלמרבית האוכלוסיה, כשתגיע לגיל פרישה, לא יהיה לה ממה לחיות. על כך שביום שבו נצא לפנסיה תהיה לנו ירידה של כ-40% בהכנסה החודשית ובעצם נהיה רעבים ללחם. 

העצוב מכל זה הוא ש- 62% מבעלי הסדרי הפנסיה לא יודעים באילו תנאים יפרשו ו- 68% לא יודעים מה גובה דמי הניהול שהם משלמים – כך ע"פ נתונים של הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה.

איך הופכים לצרכנים פיננסים חכמים יותר? כמה דמי ניהול לשלם, כמה כסף לחסוך מדי חודש?  ובכן, נתחיל לעשות סדר בבלגן, נתחיל במושגי יסוד פנסיוניים שחשוב לשנן ולהפנים:
 "יצרנים"
כשמדברים על יצרנים בפנסיה הכוונה היא לכל אלו שמתעסקים בתחום: חברות הביטוח כמו מגדל, הפניקס, הראל מנורה וכדומה. קרנות הפנסיה כמו מבטחים, מקפת עתודות כשבהן צריכים להפריד בין חדשות לוותיקות. קרנות הפנסיה חוסכות לנו את הכספים בד"כ בזכות הפרשות שלנו והפרשות המעסיקים.
קופות גמל, הקופות בהן אנו חוסכים בד"כ כספים לפנסיה ובהן ניתן למנות את ד"ש, גדיש, תמר וכו'.
קרנות השתלמות הן קרנות לצרכי השתלמות והן גם מוכרות במס. גם להן מופרשים כספים ע"י המעסיק ועל ידינו ועליהן נמנות קרנות כמו אקסלנס, ד"ש, ילין לפידות כנרת וכו'.

סוכני הביטוח
סוכני הביטוח הם אלו שבד"כ מנהלים את הסדר הפנסיה ומתווכים בין היצרנים, למבוטחים (עובדים) ולבעל התכנית (המעסיק). המעסיק הוא בד"כ בעל התוכנית הפנסיונית שמשלם את עיקר הפנסיה ע"פ חוק. הוא אינו רשאי לקבוע את תכני ומרכיבי התוכנית הפנסיונית. העובדים הם היחידים שקובעים את תכני ומרכיבי התוכנית הפנסיונית שלהם. וחשוב לזכור את זה ולהתעקש על זה.

מוצרים פנסיוניים
תחום הפנסיה מכיל מספר מוצרים ופוליסות לצרכי פנסיה העיקריות שבהן:
פוליסת ביטוח מנהלים אותה מוכרות חברות הביטוח קרנות פנסיה ששייכות לקרנות הפנסיה
קופות גמל שהן בד"כ של בתי ההשקעות, למעט בנקים והרעיון הוא ליצור חסכון סגור שלא ניתן לפדיון לגיל פרישה.
קרנות השלמות שהן של בתי ההשקעות והן סגורות במשך 6 שנים ב"כ. (בהערת שוליים נציין שניתן לפדות את הכספים בטרם עת אבל עם קנס יציאה גבוה מאוד כך שזה לא משתלם).
עוד על קרנות השתלמות…

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
 זה נחשב לחשוב ביותר והוא מהווה נספח להסכם עבודה. סעיף זה מגדיר שיעורי הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן פנסיה. בסעיף זה נקבע כי בפיטורים או בהתפטרות כספי הפיצויים שייכים לעובד ושאין השלמת פיצויים לפי השכר האחרון. אם פוטרתם או התפטרתם ממקום העבודה חשוב ללמוד את הסעיף ולהתעקש עליו מול המעסיק.

איזון אקטוארי
זהו מנגנון חישוב הסתברותי אותו מפעילות קרנות הפנסיה שמטרתו לאזן בין הנכסים וההתחייבויות של הקרן. המנגנון לוקח בחשבון את הפרמיות והעלויות של הביטוח שנגבות מהעמיתים לעומת תשלומי התביעות והשינויים בתוחלת החיים.

מקדם המרה
מקדם זה הוא מושג שנוגע לחישוב גובה הפנסיה לפנסיונר. מקדם זה מחושב בהתאם לתוחלת החיים, מין וגיל פרישה. חישוב הפנסיה נעשה ע"י חלוקת היתרה הצבורה של המבוטח שהגיע לגיל פרישה במקדם ההמרה. נניח שצברתם מליון ש"ח בגיל פרישה ומקדם ההמרה 200. תקבלו פנסיה חודשית של 5000 ש"ח למשך כל חייכם וע"פ התוכנית לשארים.
ברבות השנים השתנו מקדמי ההמרה בישראל וזהו מקדם כאמור משמעותי לחישוב הפנסיה שלכם – לכסף שתקבלו כמשכורת חודשית בגיל פרישה.
עד לדצמבר 1989 מקדם ההמרה עמד על 144.2, המשמעות היא 6,934 ש"ח קצבה לכל מליון שח. עד 1990 המקדם השתנה ל-153.16 והקצבה למיליון שח ירדה ל-6,529 ש"ח.  מינואר 1991 ועד מאי 2001 המקדם הפך 166.63 והקצבה ירדה ל-6001 ש"ח, לכל מליון ש"ח.
מיוני 2001 ועד לדצמבר 2012 המקדמים הם מעל 200 מה שנותן פחות מ-5000 שח לכל מליון שח.
החל מינואר 2003 לא ניתן עוד להצטרף לפוליסות בעלות מקדם מובטח למבוטחים מתחת לגיל 60 מה שמהווה בעיה לדור הבא שלנו שכנראה יזדקק להוריו יותר מתמיד.

באופן כללי תוכניות הפנסיה נועדו להגן על העובדים ומשפחותיהם ולאפשר המשכיות כלכלית במקרים של: מוות, נכות הגורמת לאובדן כושר עבודה ופרישה מעבודה.

מבנה ההפרשות וחלוקת התקציב בין העובד למעביד:
פיצויים: המעביד מפריש 8.33%, העובד לא מפריש דבר.
תגמולים: המעביד מפריש בין 7.5%-5% ואילו העובד בין 7%-5%
א.כ.ע. (אובדן כושר עבודה) עד 3.5% מתוך 7.5% סה"כ עד 22.83% מהשכר החודשי שהם 2.74 משכורות שנתיות עובר למטרות פנסיה לאורך חיי עבודתנו.
הגורמים שישפיעו על גובה החסכון הפנסיוני שלנו:
גיל התחלת החסכון, רציפות ההפקדות, גיל פרישה, גובה הפרמיה החודשית לחיסכון, גובה דמי ניהול והתלגותם, ניהול הסיכון בהתייחס לגיל, תשואות והימנעות משיכת פיצויים בעזיבת עבודה.

כללים שחובה לזכור:
חשוב לכל החותמים על כל סוג של ביטוח להקפיד לענות בצורה מדויקת על כל השאלות ובצורה אמינה בהצהרת הבריאות. לא לזייף שם כי זה המקום שרבים נופלים בו וחברות הביטוח מערימות קשיים רבים בעניין.
עדיף תמיד להתמקח על תנאי הפוליסה בעת החתימה מאשר להתעמת מול סתירות בין התיק הרפואית לבין ההצהרה הרפואית בשעה שזקוקים לכספים מחברת הביטוח.

דמי ניהול:
גם בתחום הפנסיה יש חשיבות לדמי הניהול כיצד גובים דמי ניהול מכל אותן קרנות פנסיה?

מסתבר שדמי הניהול נגבים הן מהפרמיה השוטפת והן מהצבירה וחשוב לבדוק זאת בטרם מסכמים עם קרנות הפנסיה. אפשר כמבן גם להתמקח על הסכומים. בנוסף חלו רפורמות משמעויות בתחום. ב-27 לפברואר 2012, התקבלה החלטה בוועדת הכספים, להפחתת דמי הניהול. לפיכך דמי הניהול שנגבים הם כדלקמן:
בקופת גמל אין דמי ניהול מפרמיה שוטפת. מהיתרה הצבורה נגבים עד 2%.
חברות הביטוח גובות בין 0-13% דמי ניהול וחשוב לבדוק זאת ומהיתרה הצבורה עד 2%.
קופות גמל וחברות ביטוח גבות עד 4% מהפרמיה השוטפת.

החל משנת 2013 ההפרשה מהקופות היא עד 1.11% מהיתרה הצבורה, מ-2014 עד 1.05% או 9 ש"ח הגבוה ביניהם מהיתרה הצבורה.

 מקרן הפנסיה ההפרשה היא עד 6% מהפרמיה השוטפת ועד 0.5% מהיתרה הצבורה ובקרן השתלמות 0% מהפרמיה השוטפת ועד 2% מהיתרה הצבורה. כאמור חשוב לבדוק דמי ניהול.
ההבדלים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים

הנתונים ממאמר זה באדיבות  מיק יועצים פנסיונים [email protected]

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל אומר לקראת ההחלטה על הריבית כי , "השילוב הבלתי אפשרי של משק במיתון עם מדדים שליליים וסכנת דפלציה, ובד בבד משבר דיור ללא תקדים, מחייב הפעם פעולה משולבת של הנגידה ד"ר קרנית פלוג עם משרדי האוצר, השיכון ויתר משרדי הממשלה. מצד אחד על הנגידה פלוג ובנק ישראל להוריד מידית את הריבית ל-0, שער ריבית שאין לו תקדים בהיסטוריה הכלכלית של ישראל.

הורדה זו הינה מחויבת מציאות לאור הצורך לנסות ולעורר את המשק לפעילות ולהמשיך לדחוף את שער הדולר למעלה. לצד פעולה זו הנני ממליץ לנגידה ולבנק ישראל לייצר הרחבה כמותית, זאת באמצעות רכישת אג"ח ומט"ח, זאת בנסיון לעורר לחצים אינפלציוניים. אסור לשכוח כי ללא מדד הדיור, נמצא המשק הישראלי בפועל במצב של מדד שלילי ודפלציה, מצב שהינו בעייתי ביותר ובעל סיכון התדרדרות למיתון עמוק.

לצד זאת על ממשלת ישראל, ובראש וראשונה משרד האוצר בתיאום עם משרד השיכון להרגיע מידית את שוק הנדל"ן ולייצר בו פעילות מאוזנת, זאת על ידי צעדים דרמטיים של הורדת מיסוי לקבלנים ויזמים ולא להסתפק בצעד הנקודתי ומעורר המחלוקת של מע"מ אפס שממילא כבר מיצה את עצמו עוד לפני שבכלל אושר. רק הורדת מיסוי שכזאת על חומרי בנייה, אגרות למיניהן זאת לצד הבאה מידית של כ-20 אלף עובדים זרים מיומנים שיזרימו גם דם חדש לשוק הנדל"ן וגם יביאו בסופו של דבר לזירוז הבנייה וקיצורה, ובכך יוזילו עוד יותר יותר את עלויות הבנייה לקבלנים וליזמים, יביאו הן לגידול בהתחלות הבנייה והן להוזלות מחירים. בד בבד יש מקום להגן על לוקחי משכנתאות שבשנים האחרונות לקחו משכנתאות ענק וקיים סיכון שלא יוכלו לעמוד בהחזר, ובמיוחד לאור תרחיש אפשרי של העלאת הריבית מחדש בעוד שנתיים-שלוש. אני מצפה שבנק ישראל והממשלה ייסגרו על "עסקת חבילה" שכזאת שבסופו של דבר גם תרים את המשק הישראלי על הרגליים וגם תאושש את שוק הנדל"ן המקרטע".

היקף המשכנתאות החדשות שניתנו בחודש אוקטובר יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל, כך פורסם הערב בגלובס. על פי גלובס ההערכה הזו של המערכת הבנקאית. היא לכאורה נתון חלש יחסית – 17% נמוך יותר לעומת הממוצע ב-12 החודשים האחרונים שעמד על 4.2 מיליארד שקל לחודש, וכן נמוך לעומת אוקטובר המקביל, שעמד על 4.4 מיליארד שקל. אלא שבפועל, על רקע החגיחם וימי החופש באוקטובר, נראה שלא מדובר בחולשה. בבנקים מציינים כי מדובר דווקא בנתון חזק יחסית, לאור העובדה שבחודש אוקטובר היו מעט ימי עבודה בשל החגים. "בממוצע ניתנות משכנתאות בהיקף של כ-200 מיליון שקל ביום. כך שבאוקטובר בגלל החגים חסרו 4 ימי עבודה, ושלושה ימים נוספים שהם חול המועד, והבנקים עבדו רק חצי יום. כך שבהחלט ייתכן שאם היו באותם הימים ימי עבודה מלאים, היינו מגיעים למשכנתאות של 4.5 מיליארד שקל אם לא יותר", מעריך גורם בכיר במערכת הבנקאית. להערכת אותו גורם, כאשר תיכנס לתוקפה תוכנית מע"מ 0%, נראה נתונים גבוהים במיוחד בשוק.

לכתבה המלאה בגלובס

פייננשל טיימס בכתבה על שוק הנדל"ן המקומי, בדגש על שוק הנדל"ן בת"א, מסביר שמחירי הדירות בארץ נובעים גם מביקושים של יהודי התפוצות, בעיקר יהדות צרפת – "ישראל, ששטחה הוא משהו בין אל-סלבדור וסלובניה, הפכה באופן פרדוקסלי למקלט מבטחים פיננסי וחברתי ליהודי התפוצות, בייחוד צרפת. תל אביב מתאפיינת בערכי נדל"ן שהם ממהירי הצמיחה בעולם. האם זהו מצב בר-קיימא? לפי שעה, הבועה ממשיכה להתרומם מעל השוק הלוהט הזה, ללא סימן לדאגה כלשהי. הרנסנס של העיר ת"א בעשור האחרון הביא איתו תהילה והצלחה למסעדות , לחיי הלילה ולסצנת האמנות שלה. תל אביב היא האזור המאוכלס בצפיפות הגבוהה ביותר בישראל, עם ממוצע של 7,522 תושבים לקמ"ר, בהשוואה ל-5,750 תושבים לקמ"ר בירושלים. שוק הדירות היוקרתיות של ת"א עלה ב-75.4% בחמש השנים עד הרבעון הראשון של 2014, לפי מחקר של סוכנות הנכסים הבריטית נייט פראנק – ובכך עקף את לונדון, דובאי, פאריז וניו יורק.  קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהמחירים גבוהים באופן לא מציאותי, וכי הבועה חייבת לפקוע".

להרחבה בעיתון גלובס

צבי סטפק ממיטב דש שואל: האם בנק ישראל יודע משהו שאנחנו לא יודעים? לדבריו, יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה כנראה מחר, לבין מה שכדאי לעשות.

סטפק מציין כי "מחר עתיד בנק ישראל להודיע את החלטת הריבית שלו. ההערכות של חלק מן החזאים בשוק, וגם שוק המק"מ משקף זאת, הן שבנק ישראל יפחית את הריבית בשיעור שינוע בין 0.1% ל-0.25% כדי לעודד את המשך הפיחות ולתרום לצמיחת המשק.

"בנוסף, נשמעו לאחרונה הערכות שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות בשוק ההון כחלק ממהלכי מדיניות מוניטארית מרחיבה מתוך ארגז הכלים שנותר לבנק ישראל ושאליו התייחסה לאחרונה הנגידה קרנית פלוג. כאמור, יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה, כנראה, מחר, לבין מה שכדאי לעשות.

"ניתן אמנם למצוא גורמים לא מעטים שיתמכו בהחלטות אלה, ובהם – חולשת כלכלת אירופה, ירידת מחירי הסחורות, רגיעה בשוק הדיור בישראל, אינפלציה נמוכה וציפיות נמוכות לאינפלציה עתידית, ועוד כהנה וכהנה. ואולם, אם אכן אלה הן כוונות בנק ישראל, תהיה זו, להערכתנו, טעות גדולה.

"אין שום צורך בהפחתת הריבית במשק, אבל עוד יותר מכך, אין שום צורך ברכישת אג"ח ממשלתיות, כפי שעשה בנק ישראל ב-2009. אז היו הנסיבות הכלכליות הגלובליות והמקומיות שונות לחלוטין מאשר כיום, וגם התשואות לפדיון היו גבוהות לאין ערוך לעומת התשואות היום.

"צעד מעין זה של רכישת אג"ח ממשלתיות, לא רק שישדר פאניקה מפני מיתון במשק הישראלי, אלא יביא לניפוח נוסף ומזיק של מחירי אגרות החוב הממשלתיות ובעקבותיהן של אגרות החוב הקונצרניות, אותן אגרות חוב שבנק ישראל הזהיר את הציבור מפניהן רק לאחרונה מחשש לבועה במחיריהן.

"יתרה מכך, ספק אם במצב הנוכחי יש לבנק ישראל תמונה ברורה של מצב המשק הישראלי והגלובלי. להערכתנו, הגישה שהמשק עומד בפני כניסה למיתון והוא כבר כיום מצוי בהאטה של ממש, אינה נכונה. נתוני המשק מהרבעון השלישי של השנה, של תקופת המלחמה ואחריה, אינם חד משמעיים, ובעיקר אינם מייצגים. ההרחבה התקציבית, יחד עם הריבית האפסית כבר כיום, פיחות השקל שאמור, להערכתנו, להימשך, כל אלה יתמכו בצמיחת המשק בשיעור של כ-3% ב-2015.

"אחת ממטרות בנק ישראל היא להחזיר את האינפלציה לתחום היעד של 1% עד 3%. מדד המחירים לצרכן ירד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.3%, ובנטרול מחירי הדיור, הירידה מסתכמת ב-1.2%. הזרמת נזילות למשק וריבית אפסית אמורים להביא לעלייה במדד המחירים, אלא שגם בעניין זה חשוב להכיר בכך שחלק ניכר מהאינפלציה השלילית נובעת מירידת מחירי הסחורות בעולם (הנפט, כמשל), וחלק – מהגברת התודעה הצרכנית ורגישותה למחירים. ובכלל, האינפלציה בישראל יודעת להיות מתעתעת והיא תנודתית מאוד.

"מכל הסיבות האלה, בנק ישראל צריך בהחלטה מחר שלא לשנות דבר. גם החלטה שלא להחליט (על שינוי) היא החלטה, ובמקרה זה, זוהי ההחלטה המתבקשת", סיכם סטפק.

מיטב דש מפרסמים היום סקירת מאקרו ושווקים שבועית, ואומרים כי נתוני הייצוא התעשייתי לא מצביעים על התאוששות. גם יבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה ממשיך לרדת. סנטימנט המגזר העסקי ממשיך להיות נמוך.

האינדיקאטורים שעולים ממדד אמון הצרכנים מצביעים על שיפור מסוים במצב הצרכנים לעומת שנה שעברה. מדיניות הריבית הנמוכה גורמת להגברת התוכניות לביצוע רכישות גדולות.

מיטב דש מעריכים שקיים סיכוי גבוה להורדת הריבית ע"י בנק ישראל בהחלטתו הקרובה לשיעור של 0.10%-0.15%. למרות סימני שאלה רבים ביחס לתוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להפתיע וליישמה בחודשים הקרובים.

מלבד תוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להקטין הנפקות מק"מ. כמו כן, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, עשוי בנק ישראל להעביר מסר שהריבית לא תעלה זמן רב.

במיטב דש מעריכים כי ה-FED צפוי להפסיק את הרכישות בישיבתו הקרובה, אך להעביר מסר מרגיע ביחס להעלאת הריבית. התוואי העתידי של ריבית ה-FED שמגולם בשווקים הפיננסיים נמוך משמעותית לעומת התחזיות האחרונות של נגידי ה-FED.

באירופה מתגבשת תמיכה להגדלת השקעות, תוך עלייה מסוימת בגירעונות הממשלתיים.

ניכרת ירידה כללית בסביבת האינפלציה בעולם, כולל אינפלציית הליבה. מצב זה צפוי לשמר מדיניות מוניטארית מרחיבה.

מיטב דש ממשיכים להעדיף את החשיפה לשוק המניות האמריקאי ולשווקים המתעוררים. בנוסף, הם ממליצים על מח"מ של כ- 4 שנים בתיק האג"ח.

כלכלני מיטב ממליצים עדיין לדבוק בהטיית התיק לאפיק השקלי, אך מומלץ להגדיל בהדרגה חשיפה לאפיק הצמוד, בעיקר בחלק הארוך. כמו כן, הם ממליצים על חשיפה לאפיק הקונצרני באמצעות האג"ח בדירוגי ה-AA.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פרסמה טיוטת תקנות שלפיהן קופות החולים יציעו פוליסת סיעוד אחידה לחבריהן, שתאפשר מעבר חופשי של מבוטחים בין קופות חולים. כצעד משלים להסדרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי, קבעה הממונה תנאים להצטרפותם של מבוטחים מבוגרים שלהם פוליסות סיעוד קבוצתיות שלא חודשו, לביטוח קבוצתי לחברי קופות החולים.

מספר המבוטחים בתכניות הסיעוד הקבוצתי של קופות החולים עומד על כ- 4 מיליון מבוטחים. ביטוחים אלו ייחודיים ומפוקחים באופן הדוק על-ידי אגף שוק ההון על מנת להבטיח את יציבותן בטווח הארוך. על פי המצב כיום, התכניות של קופות החולים שונות זו מזו, לרבות בגובה גמלת הסיעוד ובמשך תקופת הזכאות לגמלה. ההבדלים בין התכניות מקשים על המבוטחים להשוות בין תכניות אלו ועלולים לפגוע ביכולתו של אדם לבחור את התכנית המתאימה עבורו. כמו כן, ההבדלים גורמים לקופות החולים למקד את התחרות ביניהן בנושא הביטוח הסיעודי על חשבון התחרות בשירותים בסיסיים שהקופה מחויבת לספק למבוטחיה לפי חוק.

כיום, מעבר של מבוטחים מקופה לקופה עשוי לפגוע בכסוי הסיעודי שלהם הנקבע, על פי גיל ההצטרפות לתוכנית. בנוסף, מבוטח שהצטרף לקופה בגיל צעיר ועבר לקופה אחרת בגיל מבוגר נדרש לעבור בחינה מחדש של מצב בריאותו, ועלול שלא להתקבל לביטוח סיעודי בקופה החדשה. לכן, המצב כיום עלול למנוע ממבוטחים, בעיקר ממבוטחים מבוגרים, לעבור בין קופות חולים.

טיוטת התקנות קובעת מוצר אחיד לביטוח סיעודי לחברי כל הקופות והוראות למעבר של מבוטחים בין הקופות. בכך הטיוטה מאפשרת:

 להגביר את השקיפות למבוטחים בנוגע לכיסוי הביטוחי שלהם ולאפשר השוואה בין התוכניות השונות.

 להסיר את חסמי המעבר בין קופות החולים ולאפשר מעבר חופשי של מבוטחים בין הקופות ללא פגיעה בזכויות הביטוחיות של המבוטחים.

 לשפר את רמת השירות הניתן על ידי חברות הביטוח.

 למקד את התחרות בין הקופות בשירותי הבריאות הבסיסיים.

 לשפר את היקף הכיסוי למצטרפים מבוגרים.

בנוסף, במסגרת הפוליסה האחידה, מאפשרת הממונה למבוטחים בגילאים 60 ומעלה שלהם פוליסות סיעוד קבוצתיות שלא חודשו, להצטרף ללא בחינה של מצב רפואי קודם לביטוח הקבוצתי של קופות החולים. למבוטחים אלה נקבעה תקופת המתנה נוספת לעומת שאר המבוטחים ועלות ביטוח גבוהה מזו של מבוטחי הקופות. צעד זה יבטיח למבוטחים בגילאים אלו כיסוי הולם לכל החיים במחירים סבירים ונמוכים משמעותית מפוליסות הפרט המשווקות כיום.

כמו כן, הממונה הודיעה כי תשקול לאשר לקבוצות מסוימות שהיו מבוטחות עד כה בביטוח סיעוד קבוצתי, להמשיך לערוך ביטוח קבוצתי עבור המבוטחים הקיימים כיום. זאת בכפוף לכך שאותן קבוצות יציגו מודל ביטוחי ארוך טווח יציב שיבטיח את הזכויות הסיעודיות של כל מבוטחי הקבוצה, תוך שימת דגש על פרמיות שמאפשרות זמינות של הביטוח לכל מבוטחי הקבוצה, הצעירים והמבוגרים, למשך כל החיים.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "מהלך זה מסדיר את שוק הביטוח הסיעודי הקבוצתי שמקיף כ- 4 מיליון מבוטחים. הפתרון עונה לבעיית המעבר בין הקופות, מייתר את הצורך בהשוואה בין תכניות מורכבות, משפר את השירות למבוטח ומעניק כיסוי ביטוחי ראוי במחיר סביר למבוטחים מבוגרים שנותרו ללא ביטוח זמין".

ערן סיב, יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, התרעם על הזלזול במקצועות הכפיים של השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. סיב טוען שאסור לזלזל במקצועות הכפיים כגון פחחים, נגרים חרטים וקבלני שיפוצים. "לא כולם יכולים ורוצים להיות אקדמאיים. חובה עלינו לעזור לאותם צעירים שאינם מסוגלים להיות אקדמאיים, ולהכשיר אותם למקצועות כפיים בבתי ספר מקצועיים שיסייעו להם להשתלב בשוק העבודה".

סיב קורא לממשלה לפתוח בתי ספר מקצועיים לכל עבודות הכפיים במדינת ישראל כגון: חרטות, נגרות, רתכות, חשמל, אינסטלציה פחחות, בניה ושיפוצים ועוד. "דבר זה ישפר את התעסוקה במשק, ויקל על מצוקת העובדים המקצועיים החסרים כיום. בענף הבניה לדוגמא חסרים כ-15,000 עובדים מקצועיים. לדעתי יש רצון בקרב משוחררי צבא ללמוד מקצועות אלו בתמיכת ועידוד מדינת ישראל. מקצועות אלו עדיין לא עברו מן העולם מכיוון שמכונות ומחשבים עדיין לא יכולים להחליפם".

מיטב-דש מפרסמת הבוקר את תשואות קופות הגמל וההשתלמות שבניהולה. על פי הנתונים קופת גמל כליית השיגה בספטמבר תשואה נומינאלית של 0.45% ומתחילת השנה 5.94%. קרן ההשתלמות הכללית של החברה השיגה בספטמבר תשואה של 0.6% ומתחילת השנה תשואה של 8.87%. הקרנות מנהלות נכסים בהיקף של כ-5 ו-4 מיליארד ₪ בהתאמה.

קרן ההשתלמות מיטב-דש חכם המנהלת נכסים בכ-9 מיליארד ₪ השיגה בספטמבר תשואה נומינאלית של 0.4% ומתחילת השנה 5.8%. ואילו מיטב –דש גמל חכם השיגה בספטמבר תשואה של 0.55% ומתחילת השנה 6.1%. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח

צפויה הורדת ריבית מחר (או בחודש הבא) במטרה להחזיר בהדרגה את האינפלציה אל תחום היעד ע"י המשך פיחות בשקל". כך עולה מעיקרי סקירת המאקרו השבועית של יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון. יחד עם זאת, אומרים בלידר כי "לאור המצב היציב של המשק הישראלי והמשך גידול בצריכה הפרטית, בשלב זה לא נדרשת הרחבה כמותית (QE)".

עוד עולה מעיקרי הסקירה, כי היצוא הישראלי המשיך לרדת ברבעון ג’, אך שילוב של שיפור בהזמנות ליצוא, פיחות ריאלי וצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית בארה"ב תומכים בשיפור ב-2015.

התמסורת של שער החליפין על האינפלציה נאמד על ידי לידר ב-10%-12%, כך שכל פיחות של 10% בשקל תורם כאחוז באינפלציה.

להערכת כלכלני בית ההשקעות, מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב-0.3%, זאת על רקע ירידה חדה במחירי הדלקים. הם עדיין צופים אינפלציה שנה קדימה מעל מרבית החזאים (1.2%), זאת בשל השפעת הפיחות שצפוי להימשך להערכתם, ועלייה מתונה במחירי הדיור.

קרן ההשתלמות של חברת הביטוח מגדל השיגה בחודש ספטמבר תשואה של 0.17%. מתחילת השנה השיגה קרן זו תשואה של 4.89%. הקרן מנהלת נכסים בסכום של 11.4 מיליארד ₪. בקופות הגמל דיווח מגדל כי קרן תגמולים כללי השיגה בחודש ספטמבר תשואה של 0.23% בעוד שמתחילת השנה היא עלתה ב-4.73%. הקרן מנהלת נכסים בסכום של 1.34 מיליארד ₪.

בקרן מקפת, קרן הפנסיה של החברה נרשמה תשואה של -0.43% ומתחילת השנה היא עלתה ב- 4.91%. הקרן מנהלת נכסים בשווי 41.7 מיליארד ₪. קרן מקפת משלימה, המנהלת נכסים בכחצי מיליארד ₪ השיגה בספטמבר תשואה של .38% ומתחילת השנה 4.75%.

מעודכן ל-11/2022

שער הביטקוין – נסיקה מטורפת

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, או קריפטוגרפי, אשר נוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי בחור או קבוצה שמכונה סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). נניח לצורך העניין שמדובר בבחור, אבל הכל יכול להיות – בחור, בחורה, זוג, קבוצה, אנחנו לא באמת יודעים, וכנראה שמעטים מאוד יודעים את התשובה. נקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע הדיגיטלי. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק דיגיטלי שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. בעיקרון המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור. שמו של הביטקוין תפס תאוצה בעיקר בגלל התנודתיות הרבה שמאפיינת אותו ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא זמני של 1,186 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה כשבשנתיים שלאחר מכן הוא צנח ל-200 דולר, ומאז חזר לעלות עד לכ-20,000 דולר בתחילת 2018 ומאז הוא עולה ויורד, כשבסוף שנת 2020 הגיע לשיא של יותר מ-40,000 דולר ליחידה ובסוף 2021 כבר נסק עד יותר מ-60,000 דולר. אלא שמאז, בגלל הטלטלות בשווקים כתוצאה מהאינפלציה והעלאות הריבית וכתוצאה מזעזועים ספציפיים בשוק הקריפטו, צנח הביטקוין יחד עם המטבעות הדיגיטליים האחרים בעשרות אחוזים ונכון לנובמבר 2022 הוא נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים – המחיר העדכני של הביטקוין

בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים" כמו הדולר האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה (כאן, תוכלו לקרוא את המדריך על האירו, ואת המדריך על הליש"ט), הביטקוין מוגבל בכמות. יהיו בסופו של דבר בסך הכל 21 מיליון מטבעות ביטקוין בלבד והצפי הוא שעד שנת 2040 תסתיים כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

ביטקוין – המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, אבל מה זה בעצם אומר? המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיסית אין מטבעות או שטרות, אלא הוא קיים על גבי מחשבים בלבד והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט. מדובר במטבע מבוזר – אין גוף שעומד מאחוריו, אין גוף ששולט בו. הוא לא כפוף למדינות או לבנקים מרכזיים, אין גוף שקובע את הכמויות ואת ההפצה. זה עניין מרכזי במטבע הווירטואלי – אין לו תלות באף ממשלה, באף מדינה, הוא לא כפוף לבנק מרכזי – הכל נוצר בעצם מרעיון של קידוד ואבטחת של היקף מטבעות, כאשר ההפצה הביקוש וההיצע נקבעים על ידי ההמונים – המחיר נקבע בעצם על ידי ההמון, כלומר רק על ידי הביקוש והאמון במטבע.

אוקיי, אז הוא דיגיטלי ומבוזר, אבל יש מטבעות "רגילים", מי צריך ביטקוין? הטענה העיקרית נגד הביטקוין היא שמדובר במטבע לא אמיתי – "זה אוויר, אין לו משמעות, אין מאחוריו בסיס אמיתי כמו שיש במטבעות אחרים". יש בזה משהו, אבל כמה הערות – זה שמדובר בכסף וירטואלי לא אומר שלא מדובר בכסף אמיתי. גם הכסף שאתם מכירים הוא ברובו וירטואלי, וגם אתם מתייחסים למטבע הפיזי ולשטרות הפיזיים כווירטואלים מהבחינה שלא ברור אם יש בהם ערך, כלומר לא בטוח שמטבע השקל באמת שווה כוח קנייה של 1 שקל, לא ברור ששטר של 100 דולר מייצג כלכלית כוח קנייה של 100 דולר. הכל זה עניין של אמון, אמון במערכת הפיננסית והכלכלית, אמון במערכת של הבנק המרכזי. אבל תחשבו לרגע – אם זה נכון, איך זה שבמדינות רבות יש אחת לתקופה פיחות או ייסוף משמעותי מאוד במטבע? מה השתנה? האם הערך הכלכלי של המטבע לא היה נכון קודם? הבסיס לערך המטבע המקומי הוא הנכסים של מדינה, אבל מול זה יש חובות, מול זה יש גם סחר עולמי, יש יתרונות יחסיים וההיפך – חסרונות, ובמקרים רבים, המטבע המקומי לא באמת שווה את מה שאנחנו חושבים. שורה תחתונה – הוא שווה את זה כי זה מה שאומרים לנו, וזה מה שכולם מאמינים בו – שוב, זה כוח ההמון.

ולכן, אגב, הדבר המרכזי שחשוב במערכות פיננסיות הוא אמון. ברגע שאין אמון, המערכות האלו קורסות. לדוגמה, ברגע שאין אמון במערכת הבנקאית ואנשים מושכים ממנה את הכסף, המערכת הבנקאית קורסת. ברגע שלא מאמינים לבנק מרכזי ומוכרים מטבע מקומי וקונים דולרים, המטבע המקומי צונח, כוח הקנייה שלו צונח.

ביטקוין – איך אפשר בלי בנק מרכזי?

מאפיין נוסף של הביטקוין הוא כאמור שמדובר במטבע יותר עצמאי שאינו תלוי במדינה ובבנק מרכזי. זה חדשני – איך בעצם אפשר לייצר מטבע בלי בנק? הרי מול המטבע יש מדינה, יש נכסים, יש הצמדה לנכס מסוים (לפחות אמורה להיות, אם כי בעשורים האחרונים זה כבר פחות רלוונטי). אלא שזה לא ממש נכון – הבנק המרכזי כבר לא מנפיק לפי מה שיש, לפי הנכסים שלו. סך המטבעות והכספים שהונפקו לא מבטא את הנכסים, זה מבטא גם חוב של הבנק המרכזי – מנפיקים כשצריך וכשהמדיניות הכלכלית מצדיקה זאת, אבל המשמעות היא שהיקף הכסף כולל בתוכו גם חוב. אם מדינה מסוימת רוצה לגייס היא פשוט מנפיקה עוד כסף, והעברת השטרות לציבור זה בעצם סוג של הנפקה. ערכו של הכסף הזה תלוי במדד המחירים לצרכן/האינפלציה – אינפלציה בעצם שוחקת את המטבע, ערכו יורד, וזה מה שקורה לרוב (על פי זמן המדד השנתי הממוצע במדינות המערביות בעולם הוא כ-2%), כלומר הכסף שלכם נשחק. זה מובנה במדיניות הכלכלית העולמית עם גיוסי החוב והנפקת השטרות, אבל זה לא קיים במטבע וירטואלי, ודווקא מבחינה זו אולי מדובר ביתרון לעומת המטבעות הרגילים.

במה שונה עוד הביטקוין ממטבעות רגילים? מעבר לכך שהביטקוין הוא מטבע וירטואלי ומבוזר שאינו כפוף לבנק מרכזי ולמדינה מסוימת, הרי שכמות הכסף ידועה – היצע הביטקוין בטווח הארוך הוא קשיח, כמות הביטקוין הכוללת שתיוצר אי פעם קבועה וידועה מראש ועומדת על 21 מיליון מטבעות (המטבע האחרון צפוי להיות מיוצר ב-2040). המצב הזה יכול להסביר את התנודות החדות בביטקוין בשנים האחרונות. הגבלת ההיצע על פי חוקי הכלכלה, עשויה לגרום למחסור בביטקוין, במיוחד כשהביקושים הולכים וגדלים. תדמיינו את המצב הבא – נניח (תיאורטי לחלוטין כמובן) שיש בארץ רק 1,000 מחשבים ניידים – כמה היה עולה מחשב נייד? לא 4,000 שקל כמו היום, גם לא 5,000 שקל. הוא היה כנראה עולה רבבות אלפי שקלים – פשוט, היה סדר גודל של 1 מיליון איש שהיו מתמודדים על 1,000 מחשבים – היצע מוגבל גורם לעליות מחירים.

הבדל נוסף בין הביטקוין והמטבעות הווירטואליים שקמו אחריו לבין מטבעות "רגילים" הוא בסליקה הכספית. המסחר בביטקוין מהיר מאוד ואפילו מיידי. במערכות הפיננסיות המסורתיות הסליקה יכולה לקחת כמה ימים במיוחד כשמדובר בהמרת מט"ח – תרגום מטבעות ממטבע למטבע.

יתרון נוסף הוא העמלות מסביב – כשאנחנו ממירים דולרים לשקלים וההיפך, אנחנו משלמים לרוב עמלה גבוהה, אבל כשממירים ביטקוין לשקלים וההיפך ההמרה אמורה להיות בעלות נמוכה. אלא שכאן יש בעיה – בינתיים מדובר עדיין בשוק בחיתולים, ולכן מספר הזירות המקומיות כאן, מספר הגופים שמחליפים את הכסף/ממירים את הכסף, הוא קטן. זה גורם לעמלות לא נמוכות במיוחד, אם כי עדיין נמוכות מהמצב במטבעות הרגילים. עם זאת, ככל שהשוק ישתכלל, העמלות על הביטקוין יירדו עוד יותר.

איך בעצם נוצר הביטקוין ואיך מייצרים ביטקוין?

נכון לשנת 2022, הערכות עדכניות הן שעשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים. החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה ששווה מעל 2 מיליארד דולר Newegg וכן מספר חברות תעופה מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו. רוב הרשתות הגדולות עדיין לא מאפשרות תשלום במטבע וירטואלי, אבל זה מתקדם לשם, כאשר גם הבנקים המרכזיים בעולם טענו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות המרה של המטבע הווירטואלי, לרבות הגדרת השימוש בו. זה יחייב את הגופים האלו לפקח על המטבע, וזה דווקא עשוי להיות טוב לרוב המעורבים בביטקוין – החשש הגדול שקיים כיום לגביו הוא חוסר הפיקוח וחוסר הבהירות לגבי עתידו. רגולציה עשוי להסדיר את העניין ולהקטין את החשש של אנשים מלהשתמש במטבע. 

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לשימוש. אלא שבשנים האחרונות הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים וגם בקרב ציבור המשתמשים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה, כשבמקביל החלו גופים רבים לאשר שימוש במטבע. גם בישראל, למרות שזה עדיין "בקטנה", יש מסעדות ובתי קפה שאפשר לשלם בהם במטבע הווירטואלי.

השקעה בביטקוין

רוצים לרכוש ביטקוין? רוצים להשקיע בביטקוין? אז ראשית – זהירות! זה מסוכן. שנית, מסתבר שיש כמה אפשרויות –

כספומטים – יש כבר חמישה כספומטים פעילים לקבלת ביטקוין –

אגב, ב"שגרירות הביטקוין בישראל" יש גם כנסים של ביטקוין. בימי ראשון בערב מתכנסים המאמינים והמתעניינים במטבעות הווירטואליים, מעבירים מידע, משתפים הערכות, שומעים תובנות, וחוזרים הביתה עם הבנה עוד יותר עמוקה על הביטקוין. הקבוצה הזו הולכת וגדלה, ונראה שבקרוב קבוצות נוספות יצוצו.

ובחזרה להשקעה בביטקוין – אפשר לרכוש כאמור דרך כספומטים, אבל רגע לפני כן, יש לעשות כמה פעולות – להוריד אפליקציה שתשמש ארנק דיגיטלי. בארנק מאוחסנים המטבעות הווירטואליים שלכם. יש מספר אפליקציות ואתרים שמהווים פלטפורמה טובה לארנק דיגיטלי, לרבות MyCellium ו־Blockchain.

אחרי שמורידים את האפליקציה, פותחים כמובן חשבון משתמש, שהוא בעצם סוג של חשבון בנק, ובשלב הבא מקבלים מפתח ציבורי ומפתח פרטי. המפתח הציבורי הוא מעין כתובת פתוחה לשימושים מול אחרים, לדוגמה – זו תהיה הכתובת שתעבירו למי שמעביר אליכם מטבעות וירטואליים. המפתח הפרטי הוא פרטי, הוא הכתובת שקיימת רק אצל הבעלים של החשבון ודרכה ניתן להיכנס לחשבון ולבצע פעולות.

רק לאחר הורדת אפליקציה והפעלת הארנק הדיגיטלי, ניתן לרכוש ביטקוין – אפשר כאמור בכספומטים. זה נוח, זה מהיר, כשהאפשרות היחידה בשלב זה היא הפקדת מזומנים וקבלת ביטקוין לארנק הדיגיטלי. כדי לרכוש ביטקוין צריך להציג תעודה מזהה. אם יהיו לכם בעיות בתפעול, ולרוב יש, אז הצוות יעזור לכם – להוריד אפליקציה, לפתוח ארנק וכו'. הבעיה בכספומטים היא העמלה – מדובר על עמלה של 3% עד 5% מהיקף העסקה – הרבה כסף. משיכת מזומנים מכספומט היא בעמלה נמוכה משמעותית.

אפשרות נוספת לרכישת ביטקוין היא רכישה מאדם אחר, והיא בינתיים השיטה הנפוצה בארץ, כאשר בעולם זה כבר הכספומטים והזירות (פירוט – בהמשך). יש הרבה קבוצות ביטקוין בפייסבוק, יש הרבה מידע על אנשים שרוצים למכור ואנשים שרוצים לקנות, ויש ביניהם מפגשים, גם פיזיים, גם "טלפוניים", לצורך ביצוע עסקאות. אבל במקרים רבים ההצעות למכירה הן של כמויות גדולות של המטבע. בכל מקרה, אם מצאתם מוכר, מומלץ להיפגש איתו במקום ציבורי פנים אל פנים ולקבוע את המחיר מראש כאשר השער המייצג אמור להיות אחד מהשערים בבורסות המובילות לדוגמה – Bistamp. העברת הביטקוין לוקחת עד 10 דקות. חשוב להבין – כל עוד לא קיבלתם אישור דיגיטלי, אישור העברה לארנק הדיגיטלי שלכם, ההעברה לא הושלמה. אז אתם צריכים לחשוב טוב לפני שאתם נפרדים מהמזומנים שלכם – צריך להיות תזמון העברה עד כמה שיותר הדדי.

חוץ מרכישה ומכירה לאנשים פרטיים, יש חלפנים. זו אפשרות מעין מאובטחת יותר – החלפן לא יברח עם הכסף (ככל הנראה), אבל העלות כאן היא 4%-5% מהיקף העסקה. עם זאת, כאן אתם יכולים להתמקח – עסקאות גדולות ייהנו מעמלה נמוכה יותר.

האפשרות הפופולרית ביותר בעולם (וכנראה שבקרוב גם בישראל) היא זירות מסחר (לעמוד זירות מסחר). אתם קונים דרך הזירה, ויש כבר עשרות רבות של זירות מסחר במטבעות וירטואליים – זה פשוט יחסית, העמלה לרוב נמוכה יותר. חשוב לזכור שפלטפורמות מסחר שונות נפרצו בשנים האחרונות, ולכן חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה. מאז 2015 המצב בטוח יותר בשוק זירות המסחר, אבל חשוב לרוכשים, מוכרים וסוחרים בכלל, לדעת עד כמה הזירה מאובטחת, ואם יש ביטוח במקרים מסוימים.

לאחרונה נכנסה לתחום זירות המסחר פלוס 500 (Plus500), זירת מסחר של חברה ישראלית (מניות החברה נסחרות בלונדון) שנחשבת לאחת הגדולות בעולם. בבפלוס 500 מאפשרים לסחור בביטקוין עד רמת מינוף של פי 30, והמשמעות היא שאתם יכולים להפקיד אלף שקל ולקבל יכולת להשקעה בסך של 30 אלף שקל. הבעיה היא שתנודה של כמה אחוזים כלפי מטה מחסלת לכם את הפוזיציה, אבל מנגד אפשר להרוויח והרבה.

דרך ההשקעה עקיפה בביטקוין היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו Plus500, וכן באמצעות ETF (קרן סל) שמאפשרת השקעה עקיפה בביטקוין – Bitcoin Investment Trust) GBTC) – מדובר בהשקעה הנוחה ביותר לרוב האנשים, בדיוק כפי שקונים מניה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת אלא משתדלת, ולרוב זה די מצליח לה. הסימבול של הקרן הוא – GBTC, תצטרכו את הסימבול לצורך ביצוע עסקאות – הנה נתונים ומידע נוסף על קרן הסל על הביטקוין , וכאן המקום להזכיר שהביטקוין עלה המון עד סוף 2021 ומאז צנח באחוזים רבים, כך שכמו כל השקעה גם השקעה בביטקוין כרוכה בסיכון.

האם ההשקעה חייבת במס? 

נניח שסחרתם בביטקוין והרווחתם – האם זה חייב במס הכנסה בארץ? ובכן – זו שאלה מעניינת. בפועל רבים מאוד לא מדווחים על העסקאות האלו ולא משלמים מס, אבל על פי טיוטה של רשות המיסים – המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות בהן כמו לפעילות מט"ח – המרה , החזקה וכו', אלא יש להתייחס לפעילות במטבעות האלו כפעילות במניות, ופעילות במניות מחויבת במס. לטיוטה הזו יש השלכות גדולות מאוד על קהילת המשתמשים במטבע, הרי חלק גדול מהם קונה לגישתו מטבע, לא השקעה ספקולטיבית, לא מניות; חלק מהם גם משתמש במטבע לצרכים שוטפים – ישיבה במסעדה, וכו'. אז זה לא בדיוק מניה.

עמדת רשות המיסים אינה חקיקה, והיא אינה מגובה בפסיקה, פשוט אין עדיין פסיקה בעניין, אבל היא כמובן חשובה, אך לדברי עורכי דין בתחום היא עדיין לא תורה מסיני וצפויות עוד התפתחויות בנושא יחס הבנקים בישראל למטבע הביטקוין ולמטבעות וירטואליים בכלל- כאן תוכלו להרחיב בנושא

סוגים של מטבעות וירטואליים

בעיקרון את המטבעות הווירטואליים מחלקים לשלושה סוגים:

1. רשת סגורה, מטבעות שנצברים באותה רשת בה נעשה בהם שימוש ואין אפשרות להמירם למטבעות אחרים כמו הדולר.

2. זרימה חד כיוונית בה ניתן להמיר מטבע מדינתי במטבע וירטואלי אבל לא ניתן להמיר חזרה.

3. זרימה דו כיוונית כמו בביטקוין בה ניתן להמיר למטבעות וירטואליים למדינתיים ובחזרה.

מערכת ביצוע תשלומים בביטקוין

לצד היותם של הביטקוין שנמצאים ברשותו של אדם מטבעות, קיימת מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים בביטקוין. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע, מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו, הדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך עובדת האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד ומעבירים תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא ביטפיי והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

עלויות השימוש בביטקוין

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה, אם כי ככל שהשוק גדל העלויות יורדות. יש כאלו שטוענים כי שיטת הכרייה גם היא נוגסת בעלויות ויכולה להגיע לאחוזים בודדים מגובה העסקה. מדובר בעלות עקיפה דרך הגדלת מספר הביטקוינים, אבל ככל שכמות הביטקוינים עולה, אז עלויות הכרייה היחסיות יורדות, וזה מה שקרה בשנים האחרונות. עם זאת, ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהמחיר יירד.

רגולציה

הנושא הרגולטורי מאתגר במיוחד ודורש לא מעט חשיבה. הבנקים המרכזיים הכריזו שהם בוחנים אם וכיצד להשתמש במטבע הווירטואלי, אך זה עלול להיות סוג של תחרות למטבע המקומי הנקוב, ונראה שהם ממש לא אוהבים את הרעיון הזה. מה גם שבעיני רבים מדובר בבועה שהתנפחה מעבר לכל פרופורציה. גם המדינות עצמן, השלטון, לא ממש אוהב את הביטקוין. סין למשל אסרה על מסחר ושימוש במטבעות וירטואליים, דבר שזעזע את הביטקוין ומטבעות נוספים למשך תקופה, אם כי עושה רושם שהם התגברו על המכה הזו.

הרגולציה על הביטקוין ככל שתהיה היא בעייתית וזאת בגלל שהמקור של המטבעות האלו הוא מאוד עמום. אין כאן מדינה שהנפיקה מטבעות, אין מול המטבעות האלו ערך אמיתי, זה משחק בסחר חליפין בלי שיש סחר מהצד השני – זה ממש לא משחק סכום אפס. אין באמת כיסוי למטבע, ובהגדרה מדינות לא אמורות להיכנס לתחומי שאין בהם משמעות כלכלית – זה הרי סוג של בורסה ללא חוקים ואפילו הימורים.

על כל פנים, מכיוון שלביטקוין אין השפעה ישירה על מדדים בעולם או על הרכב נכסים, כי אין מוצר עוקב אחר הערך שלהם שנסחר בבורסה כל שהיא, לא ניתן לקבל הלוואות בנקאיות באמצעותו והוא לא מטבע בנקאי לגיטימי. השפעת הביטקוין על על נכס הבסיס מצומצמת, ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. כיום עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפוך ללגיטימי כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת, ללא ספק המטבע תופס תאוצה וכנראה שלא תהיה לבנקים ברירה אלא לקבל אותו בסופו של דבר.

בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים ניתן למנות את הנושאים הבאים:

1. מיסוי שטרם הוגדר.

2. סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות.

3. מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים נועזים.

4. יכולת גורמי אכיפת החוק ללמוד את הנושא, לחקור עבריינים ולהרשיע אותם.

5. סכנת הלבנת הון. אי יכולת מעקב אחר העברות הון.

6. עקיפת הגבלות תנועה כספיות.

7 סכנת מסחר לא חוקי – חוסר בשקיפות.

9. סכנה לפרטיות המשתמשים במידה שכתובת הארנק האלקטרוני פומבית והסוחר לא מודע לכך.

אבל הסכנה הגדולה ביותר של הביטקוין לא מגיעה דווקא מחוסר רגולציה, אלא מעניין פשוט ובסיסי – האם המטבע הזה שווה בכלל? ואיך ניתן לאמוד את שוויו? האם יש גיבוי לסכומים הגדולים של הנפקות המטבע הווירטואלי? זה ממש לא ברור. לא סתם הבנקים המרכזיים בעולם נמנעים בינתיים מלאמץ את המטבע, והם מתייחסים אליו בחשדנות הראויה. לחלק מהם הוא נראה מאוד ערטילאי ומעין סוג של הונאת פונזי גדולה. אז נכון שיותר ויותר משתמשים מצטרפים, אך זה לא מבטיח גושפנקא שלא מדובר בסוג של "הונאה גדולה".

בשנים האחרונות התרבו ההערכות שאין באמת גיבוי למטבע הווירטואלי, אבל מנגד טוענים המצדדים כי ככל שנעשות במטבע יותר עסקאות כך הליגיטימיות שלו גדלה, וכך גם הערך שלו גדל. ימים יגידו מי צודק ואם מדובר במטבע לגיטימי או בבלון שיתפוצץ. בינתיים, הושקה טכנולוגיה שכנראה מחזקת את המטבעות הדיגיטליים – הבלוקצ'יין. מדובר בטכנולוגיה מאובטחת שמחליפה בעצם את הצורך בגורם מתווך – בנקים. המערכת הזו יודעת לשמור את המידע, את התנועות והיתרות הבנקאיות של כל גוף, ויודעת לאבטח אותו בצורה מהימנה. כאן תוכלו לקרוא את המדריך על הבלוקצ'יין

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

איך קונים ביטקוין

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים – אבל מה הלאה?

ביטקוין – מושגים

עדכונים

נובמבר 2022 – הביטקוין נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים. הסיבות – ראשית, טלטלות בשוקי ההון העולמיים כתוצאה מהתפרצות אינפציונית שגררה העלאות ריבית מצד בנקים מרכזיים, מה שמעורר חששות מפני מיתון בכמה מדינות. שנית, זעזועים בשוק הקריפטו עצמו, כתוצאה מקריסות של פלטפורמות מסחר כגון צלזיוס הישראלית-אמריקאית בחודש יולי ובורסת FTX בתחילת נובמבר.

פברואר 2021 – אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השנייה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון לפברואר 2021, ביטקוין אחד שווה 57,000 דולר.

אוגוסט 2018 – ביטפארמס, הנסחרת בבורסה בת"א והכור מטבעות ביטקוין בקנדה, מפרסמת דוחות ראשונים מאז שנכנסה לבורסה – הרווח במחצית הראשונה של 2018 הסתכם ב-5 מיליון דולר (הרחבה כאן)

יוני 2018 – פריצת אבטחה בזירת מסחר גדולה – הביטקוין יורד ב-10% ל-6,800 דולר – (להרחבה)

מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.

"בארה"ב ייש בעיות פריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.

"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.

לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".

הביטקוין יירד ל-100 דולר – "הסבירות שבעוד עשור מחיר הביטקוין יירד ל-100 דולר, גבוהה יותר מזו שהוא יעלה ל-100 אלף דולר", אומר קנת' רוגוף, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. אני חושב שבעוד עשר שנים הביטקוין יהיה שווה לשבריר ממה שהוא שווה כיום". רוגוף אמר זאת בראיון ל-CNBC והמשיך – "אם שמים בצד את האפשרות של הלבנת כספים והעלמת מס, שימושיו של המטבע הם מאוד מצומצמים".

פברואר 2017 – ביל גייטס: הביטקוין הורג. גייטס המייסד והרוח החיה מאחורי מיקרוסופט אמר על הביטקוין – "לא כל הנוצץ זהב – תרתי משמע – הטרנד החדש של השקעה בכריית מטבעות וירוטאליים עלול להיות הרסני יותר מאשר כל פיתוח טכנולוגי אחר. התכונה העיקרית של המטבעות הווירטואליים היא האנונימיות שלהם. אני לא חושב שזה דבר טוב. היכולת של ממשלות לאתר הלבנת כספים, העלמת מסים ומימון גופי טרור היא דבר טוב. כרגע, מטבעות וירטואליים משמשים לקניית משככי כאבים כמו פנטניל וסמים אחרים, כך שהטכנולוגיה הנדירה הזו גרמה להרבה מוות בצורה ישירה יותר".

אוקטובר 2017 – מנכ"ל ג'יי פי מורגן מכנה את רוכשי הביטקוין – טיפשים גמורים, אבל מנגד הבנק עצמו נכנס לתחום המטבעות הוירטואליים – ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ההשקעות מהמובילים בעולם אמר כבר לפני חודש כי הביטקוין הוא הונאה, וכעת הוא אומר – "אם אתה מספיק טיפש לקנות ביטקוין, אתה תשלם בעתיד את המחיר". מנגד אמר דיימון כי הוא מעריך את טכנולוגיית ההבלוקצ'יין, שהיא בעצם מערכת טכנולוגית לרישום ותיעוד העסקות שעומדת מאחורי הביטקוין.

 בנק ההשקעות עצמו דווקא הביע כוונתו לעסוק במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין – "אנחנו עם ראש פתוח ביחס לפוטנציאל העתידי של השימוש במטבעות דיגיטליים שנמצאים תחת רגולציה ובקרה מתאימה ראויה", אמרה מריאן לייק, סמנכ"לית הכספים של בנק ההשקעות – "נצטרך לראות מה קורה עם התפתחות המטבעות הוירטואליים, זה בהתהוות".

אוקטובר 2017 – הביטקוין מתקרב לשער של 6,000 דולר והשאלה אם מדובר בבועה או במטבע אמיתי מתחדדת. "הגיע הזמן שהרגולטורים והבנקים המרכזיים בעולם יתחילו להתייחס ברצינות מלאה וכובד ראש למטבעות דיגיטליים – אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בתחילת החודש. לדברי לגארד, מוסדות פיננסיים גלובליים – בנקים בתי השקעות, חברות ביטוח וכלל המוסדות הפיננסים, מסתכנים בכך שהם לא עוקבים ומתעדכנים אחרי המטבעות הווירטואליים, ובעיקר לא מבינים את הטכנולוגיות הפיננסיות שמתחילות להשאיר מוצרים ושירותים פיננסים מאחור. זו אמירה חזקה ומשמעותית שנותנת גושפנקא למטבעות הוירטואליים, אבל לא בהכרח למחיר הביטקוין. לגארד נמנעה מלהתייחס לשאלת המחיר והתמקדה בטכנולוגייה ובמהות של המטבע הדיגיטלי.

ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע

מאי 2017 – המטבע הדיגיטלי, הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע.

הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.

ביטקוין – זירות מסחר