תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את ספטמבר עם גיוסים של כ-5 מיליארד ₪ בקרנות המסורתיות. מנגד, נרשמו פדיונות כבדים של כ-2.8 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות. קרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח כללי רשמו החודש גיוסים של כ-4.3 מיליארד ₪ המהווים כ-85% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות- זינוק של יותר מ-50% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם.

למרות הביצועים העודפים של מדדי המניות בישראל על פני מדדי המניות בארה"ב בחודש ספטמבר, קרנות מניות בחו"ל רשמו גיוסים של כ-530 מיליון ₪- פי 6 מהגיוסים שנרשמו בקרנות מניות בישראל.

עלייה קלה בקצב הגיוסים בקרנות המחקות, זאת לאחר גיוסים של כ-1.1 מיליארד ₪ בספטמבר, בהובלת קרנות מחקות על מדד אגרות החוב הממשלתיות (310 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי המניות בארץ ובחו"ל (290 מיליון ₪).

חודש ספטמבר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, עליות במדדי המניות וקביעת שיא חדש למדד המעו"ף, ומנגד, מימושים באגרות החוב הקונצרניות ועצירה במגמת העליות של אג"ח ממשלתיות . הקרנות המסורתיות רשמו החודש גיוסים של יותר מ-5 מיליארד ₪- החודש הטוב ביותר מאז מאי השנה. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-2.5 מיליארד ₪- פי 2.5 ביחס לחודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-19 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידות שערים- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידה של עד כ-0.4%. בהמשך לתשואות השליליות החודש ולמגמה השלילית ברבעון ה-3, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש פדיונות עתק של כ-530 מיליון ₪ – ירידה קלה בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני מסתכמים לכ-1.3 מיליארד ₪.

חודש של עליות עם שיא חדש למדד המעו"ף: מדד ת"א 25 זינק החודש ב-3.5% ומדד ת"א 100 עלה ב-2.5%. מנגד ת"א 75 הניב למשקיעים תשואה שלילית של 0.8%. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש ספטמבר עם גיוסים של כ-620 מיליון ₪- לעומת גיוסים של כ-50 מיליון ₪ באוגוסט. גם החודש המשקיעים המשיכו להסיט כספים לקרנות מניות חו"ל שגייסו החודש כ-530 מיליון ₪. לעומתן, קרנות מניות בישראל וגמישות סיכמו את החודש עם גיוס של כ-90 מיליון ₪. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות המנייתיות1 מסתכמים לכ-3.6 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות נסחרו החודש ביציבות: מדד ממשלתי כללי נותר ללא שינוי, מדד ממשלתי שקלי עלה ב-0.3% ומנגד, נרשמה ירידה של 0.2% במדד ממשלתי צמוד. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-1.8 מיליארד ₪- עלייה קלה בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות הממשלתיות עומד על יותר מ-13.7 מיליארד ₪.

חודש של פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות איבדו החודש כ-2.8 מיליארד ₪- הפדיון הגבוה ביותר מאז מרץ 2009. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות הכספיות עומד על כ-3.5 מיליארד ש"ח. למרות זאת, הקרנות השקליות ממשיכות במגמת הגיוסים, אם כי בקצב נמוך משמעותית לעומת החודש הקודם. זאת, לאחר גיוס מזערי של כ-20 מיליון ₪ בסיכום חודשי ופדיון של כ-760 מיליון ₪ מתחילת השנה.

נמשכת ומתחזקת מגמת הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל אשר רשמו החודש גיוסים של כ-610 מיליון ₪- החודש החזק ביותר מאז מרץ 2006. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח חו"ל מסתכמים בכ-1.5 מיליארד ₪.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-30.09.14 כ-270.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-212.3 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-58 מיליארד ₪.

מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי הציבור הרחב והמגזר העסקי עלולים לשלם בשנת 2015 כ-183 מיליון ש"ח תוספת חריגה לארנונה, במידה ושרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה. זאת למרות שבשנה הבאה תעמוד הארנונה הארצית על שיא של 21.4 מיליארד ש"ח בעקבות תוספת ההעלאה הקבועה בחוק שתעמוד בשנה הבאה על תוספת של 0.75%.

אישורי ההעלאות החריגות נעשות ללא כל פיקוח ציבורי וללא שקיפות, ונראה כי למשרד הפנים אינטרס להסתיר את הנתונים. למרות שכבר החלו לדון בבקשות להעלאות חריגות לשנת 2015, מזה חודשיים ממתין איגוד לשכות המסחר לקבלת המידע למי נתן המשרד אישורים להעלאות חריגות לשנת 2014, אך ללא הצלחה. באיגוד אומרים כי התנהלות כזו של משרד ממשלתי היא שערורייתית ומהווה זילות בכספי המסים.

על פי הנוסחה הקבועה בחוק הארנונה מתעדכנת מדי שנה. מחצית מההתייקרות נובעת משיעור עליית המדד ומחצית מההתייקרות נובעת ממדד השכר במגזר הציבורי. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי למרות שבשנה הבאה תעמוד הארנונה על שיא של 21.4 מיליארד ש"ח, מעל ל-120 רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים  בקשות לגביית ארנונה חריגה לשנת 2015, בשיעורים שבין 3-10 אחוזים בסכום המצטבר לכ-183 מיליוני ש"ח. עוד עולה מהבדיקה כי 27 רשויות לא הסתפקו בבקשות להעלאה חריגה שהגישו בשנת 2014 והגישו בקשות שכאלה גם לקראת שנת 2015. בין הרשויות שהגישו בקשות מדי שנה, בשנתיים האחרונות נמצאות עיריות תל אביב (שחזרה בה מהבקשה בעקבות מבצע צוק איתן), חיפה, באר שבע, חולון, טבריה וכפר סבא (הרשימה המלאה מצורפת בסוף ההודעה).

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "בימים בהם משרד האוצר עושה כל מאמץ שלא להעלות מסים, ולנוכח העובדה כי בממוצע כ-60% מכלל הכנסות הרשויות מארנונה מגיע מהמגזר העסקי, על שרי הפנים והאוצר להורות לעצור לפי שעה מתן אישורים חריגים נוספים להעלאות מס הארנונה לשנת 2015. מס הארנונה הוא חלק כבד ומרכזי בעלויות של העסקים, ובעיקר של העסקים הזעירים והקטנים, הוא אינו קשור לרווח של העסק או למחזור, והוא משולם ללא כל זיקה להצלחת העסק. במיוחד בימים אלה מוטלת החובה לפעול על מנת להקל על הפעילות העסקית, ולמנוע העלאות חריגות במס הארנונה שתייקר את ההוצאות הקבועות של העסק".

כזכור, בשנת 2012 כ-70 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה בשיעורים שבין 25%-4%, בשנת 2013 כ-50 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה, זאת מעבר לשיעור ההעלאה הקבוע בחוק ובשנת 2014 הוגשו 114 בקשות לאישור חריג במס הארנונה כאשר עדיין לא פורסמו כל האישורים בגינן.

הדולר ממשיך לעלות בשבועות האחרונים, והבנקים מתיישרים למגמה ומספקים לציבור מכשירים דולריים. הבנק הבינלאומי משיק פיקדון חדש – פיקדון צמוד דולר לתקופה של שנה. הפיקדון נקוב בשקלים, אך צמוד  לשער הדולר, ומספק ריבית שנתית של 0.1%. ריבית נמוכה, אבל יש "סוכרייה"  בהתקיים תנאים מסוימים –  המשקיע יקבל בסוף התקופה שער דולר "משופר" משערו הרשמי. במידה ושער הדולר יעלה במהלך התקופה, יקבל המשקיע 110% משיעור עליית הדולר (כלומר בונוס של 10% מהעלייה – וזה יכול להיות משמעותי!); מנגד, אם שער הדולר יירד , הלקוח לא יספוג את כל הירידה, אלא 90% משיעור הירידה.

קבוצת מגדל זכתה בסוף השבוע במכרז ביטוח הבריאות הקולקטיבי של עובדי בנק הפועלים, גמלאי הבנק ובני משפחותיהם. במסגרת המכרז תעניק מגדל לעובדי הבנק וגמלאיו ביטוח קבוצתי לניתוחים, השתלות, תרופות, סיעוד והיוועצויות עם רופאים מומחים.

מנכ"ל מגדל, עופר אליהו מסר כי הזכייה, בהיקף פרמיה שנתית מוערכת של כ-20 מיליון ש"ח, מהווה נדבך נוסף במימוש האסטרטגיה של מגדל להוביל גם בביטוחי הבריאות הקולקטיבים. מגדל גברה במכרז – מהמשמעותיים בתחום, על חברות הביטוח מנורה, כלל, הפניקס ואיילון. מגדל חזרה לתחום הקולקטיבים לפני כשלוש שנים ומאז צירפה קולקטיבים רבים לתיק ביטוחי הבריאות אותו מנהלת ד"ר נאוה ניב  סרודיו, ובכללם: אינטל, ארגון עובדי צה"ל, אוניברסיטת ת"א, ועוד.

המשנה למנכ"ל מגדל וראש תחום חיסכון ארוך טווח, בריאות ושירותים רפואיים בקבוצה, גיל יניב, הביע סיפוק רב על הזכייה במכרז – מהגדולים שהתקיימו השנה בתחום, הודה לבנק הפועלים ועובדיו על האמון ביכולותיה של מגדל בתחום ביטוחי הבריאות בכלל וניהול הקולקטיבים בפרט, וציין כי הזכייה הינה אבן דרך משמעותית בהמשך פיתוח תחום הבריאות והשירותים הרפואיים במגדל.

ראשי התיבות של המילה מח"מ הם משך חיים ממוצע של איגרת החוב. המשמעות היא בעצם: הזמן הממוצע של תשלומי הריבית ופרעונות הקרן שאיגרת החוב תשלם עד למועד פרעונה המלא. לפיכך, מה שבעצם ישפיע עליה הוא מחירה של איגרת החוב, ומועדי פרעונות האג"ח. אבל דבר נוסף גם עלול להשפיע על המח"מ והוא הריבית. כשהריבית נמוכה יש אינטרנס לכולם לעלות את המח"מ ולדחות תשלומים כי הכסף זול. ואז המח"מ מתארך (ככל שתשלומי האג"ח יהיו קצרים יותר כך גם המח"מ). אם הקרן תשלם את תשלומי הריבית במועד אחד, המח"מ יהיה ארוך. אם הקרן תשלם את הריבית בתשלומים במועדים שונים המח"מ ילך ויתקצר. האינטרס של חברות בד"כ בשוק של ריביות יורדות, הוא לדחות תשלומים. בשוק של ריביות עולות ואינפלציה האינטרס יהיה הפוך. חברות תרצנה לשלם את החוב כמה שיותר מהר כדי להימנע מתשלומים יקרים.

האם במח"מ ארוך תמיד התשואה תהיה חיובית?

לא בהכרח. בשנה האחרונה נוכחנו לגלות,  כי תשואת האג"ח בתקופה של ריבית יורדת ואינפלציה אפסית בהשוואה בין שתי קבוצות קרנות אג"ח שקלי: בין אג"ח לטווח ארוך לבין אג"ח לטווח קצר הראתה כי למח"מיש השפעה על התשואה. בתקופה שבין  2013-2014 הקרנות עם המח"מ הארוך השיגו תשואה גבוהה יותר באופן בולט לעומת הקרנות עם המח"מ הקצר. חשוב לזכור שמדובר בתקופה בה הריביות בשוק היו מאוד נמוכות והלכו וירדו. אבל לא בטוח שהמצב יישאר כזה תמיד. במצב שבו הריביות עולות והאינפלציה דוהרת, המח"מ ארוך דווקא יהווה בעיה. אג"חים עם מחמ"מים ארוכים עלולות לספוג הפסדים קשים. והמח"מים הקצרים יעדיו על תשואות גבוהות יותר.

כשהריביות עולות והכסף מתייקר גם יש חשש להחזרי האג"ח ובעיקר האג"ח מתייקרת. ומכאן שהמח"מ הופך בעייתי וקשה יותר לניבוי או חישוב, שכן הוא האינדיקטור שמודד את השינוי במחיר אגרת החוב כתוצאה מהשינוי בתשואה לפדיון הקרן. דבר נוסף שחשוב להבין הוא שככל שהמח"מ ארוך יותר, האיגרת תהיה רגישה יותר לשינוי בתשואה ובשוק אינפלציוני וריביות גבוהות הרגישות עולה ועולה ולכן אגרות חוב בשוק כזה תהיינה מסוכנות יותר ורגישות יותר לשינוי במחיר ובתשואה.

דירקטוריון הבורסה אישר ביום חמישי השקת נגזרים (אופציות וחוזים עתידיים) על מדד ת"א-100. הנגזרים החדשים מצטרפים לאלו הקיימים על מספר נכסי בסיס – מדד ת"א-25, מדד ת"א-בנקים, שער שקל-דולר, שער שקל-אירו ו-10 מניות מתוך מדד ת"א-25. הנגזרים על מדד ת"א-100 יחלו להיסחר ביום ה', 29 בינואר 2015.

לדברי רובי גולדנברג ,סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים: "השקת הנגזרים על מדד ת"א-100 היא צעד משמעותי בהרחבת מגוון הנגזרים הנסחרים בבורסה. הנגזרים החדשים צפויים לתרום לשכלול המסחר, לשיפור הנזילות בכל המניות הכלולות במדד ת"א-100 ולהגדלת מחזורי המסחר במניות ובנגזרים. מאחר שמדד ת"א-100 נתפס כמייצג את הכלכלה הישראלית, בפרט בעיני המשקיעים הזרים, הנגזרים החדשים צפויים להגדיל את אטרקטיביות ההשקעה בבורסה בתל-אביב, גם למשקיעים אלו".

בסקירה השבועית של בית ההשקעות לידר , מציינים כלכלני בית ההשקעות כי מספר המכירות של דירות חדשות ירד ב-42% בשנה האחרונה, וגרם לירידה גם – בפעילות בענפים הנלווים: רהיטים, כלי בית, הובלה, ועוד. בלידר סבורים כי יתכן שההמתנה ליישום חוק מע"מ אפס פוגעת יותר בצמיחה מאשר "צוק איתן".

בלידר מעדכנים מטה את תחזית האינפלציה ל-1.2% ב-12 החודשים הקרובים. זאת, בעקבות הסבירות להוזלת מחירי החשמל בחודש ינואר בשיעור של 15%. בנוסף, מניחים בבית ההשקעות התייקרות של 8% במחירי הפירות והירקות בשל שנת השמיטה.

עוד מציינים בסקירה, כי נדמה שבנק ישראל נחוש למנוע ייסוף מתחדש. במצגת מאקרו של בנק ישראל נאמר: "ייתכן שכדי לעודד את הפעילות ולהעלות את האינפלציה תידרש הפחתת ריבית ו/או נקיטה של צעדים מרחיבים נוספים". לידר סבורים כי בנק ישראל מעדיף לחכות להתבהרות מצב המשק וסביבת האינפלציה לאחר המלחמה לפני החלטה על הורדת ריבית נוספת, ומציינים כי להערכתם בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית ב-2015, ואולי לא יעלה לפני 2016.

בבואכם לנתח תשואה של קרנות נאמנות כדאי שתבדקו גם את המח"מ (משך חיים ממוצע) שלהן

מאת: איציק קופלוב

כדי לבדוק האם יש למח"מ השפעה על תשואת האג"ח בתקופה של ריבית יורדת ואינפלציה אפסית בצענו השוואה בין שתי קבוצות קרנות אג"ח שקלי: בין אג"ח לטווח ארוך לבין אג"ח לטווח קצר. תוצאות ההשוואה מראות באופן מובהק את השפעת המח"מ על התשואה. בתקופה: 2013-14 הקרנות עם המח"מ הארוך השיגו תשואה גבוהה יותר באופן בולט לעומת הקרנות עם המח"מ הקצר.

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת פיסבוק, קרנות נאמנות:

https://www.facebook.com/groups/Fundbw/

הכותב אינו יועץ השקעות. הכתבה הינה לידיעה בלבד ואינה בגדר יעוץ לביצוע פעולות השקעה.

ההכותב כתבה אינההכהככל

אקסלנס מציעה קופות גמל וקרנות השתלמות עוקבות מדד. המכשירים האלו, שנקראים גם מכשירים פסיביים שכן אין צורך לנהל אותם בצורה אקטיבית, אלא פשוט לייצר מעקב אחרי מדדים מסוימים, פופולאריים מאוד בהשקעות לטווח קצר (בעיקר תעודות סל, אך גם קרנות נאמנות), ובשנים האחרונות הפכו לפופולאריים גם בהשקעות לטווח ארוך.

הרציונל בבחירת מכשירים כאלו הוא שקשה (ואף בלתי אפשרי) על פני זמן להכות את השוק, ואם מנהל ההשקעות לא יכול להכות את השוק עדיף להשקיע במדד עצמו.

מנגד, יש טענות ומחקרים שמצדדים בגישה השנייה – שניהול אקטיבי מספק תשואה עודפת על פני זמן. כך או  אחרת, הפניקס היו מהבולטים שהציעו חיסכון ארוך טווח צמוד למדדים, ועכשיו גם אקסלנס מציעה אפיקים כאלו – אקסלנס גמל משיקה שורה של מסלולי קופות גמל וקרנות השתלמות שינוהלו במכשירים עוקבי מדדים, לרבות – מסלול כללי, מסלול מניות, מסלול אג"ח ועוד. אחד היתרונות במסלולים כאלו הוא דמי ניהול שאמורים להיות נמוכים, בינתיים באקסלנס מציעים – 0.8% שזה בהחלט לא נמוך.

מדריך קרנות עוקבות

הריבית הנמוכה צפויה להימשך עד סוף 2015 – כך על פי כלכלני חטיבת המחקר בבנק ישראל. הכלכלנים מעריכים כי שיעורי הצמיחה במשק יהיו 2.3% ו3% בשנים 2014 ו-2015 בהתאמה.
על פי כלכלני חטיבת המחקר, רוב האינדקטורים הכלכליים מצביעים על האטה בפעילות הכלכלית ברבעון השני והשלישי של 2014. ייתכן שכדי לעודד את הפעילות הכלכלית ולהעלות את האינפלציה תידרש הפחתת ריבית ו/או נקיטה של צעדים מרחיבים נוספים.
על פי חטיבת המחקר, מבצע "צוק איתן" גרע כ-0.4% מצמיחת התוצר. פגיעה שמתבטאת בעיקר בצריכה הפרטית וביצוא של שירותי תיירות. ביחס לשנת 2015 הרי שלמרות שהצמיחה גדלה, הרי שרוב האינדיקטורים מצביעים על רמת פעילות נמוכה מהרמה הפוטנציאלית.

היכנסו כאן – לעדכון מס הרכישה בינואר 2015

לכתבה אחרונה  בנושא – מתנה למשקיעים – מדרגות מס רכישה לא יעודכנו!

במשרד האוצר מחפשים כסף לסגור את הבור התקציבי ובין היתר הם מבטלים הקלות במיסוי בתחום הנדל"ן. באוצר החליטו לבטל את השינוי במדרגות מס רכישה שאמור היה להיכנס לתוקף  בתחילת 2015 בקשר לרוכשי דירה נוספת/ משקיעים בנדל"ן. ביטול העדכון אמור להוסיף לקופת האוצר כ-200 מיליון שקל.

החל מ-2015 רוכש דירה נוספת/ משקיע בנדל"ן היה אמור לשלם 3.5% מס רכישה על השווי שעד 1,089,435 שקל, בפועל משקיע/ רוכש דירה נוספת ישלם על השווי שעד 1,123,910 שקל. על  השווי שבין 1,089,435 שקל ועד 4,642,750 שקל היו אמורים הרוכשים לשלם מס רכישה 5%  ובפועל, בגלל ביטול השינוי, על השווי שבין 1,123,910 ועד 3,371,710 שקל ישולם מס בגובה 6% ומ-3,371,710 ועד 4,642,750 שקל מס הרכישה יעמוד על 7%.

שתי המדרגות הנוספות  לא ישתנו –  עד 15,475,835 יהיה מס רכישה של 8%  ומעל סכום זה עולה מס רכישה ל-10%.

למדריך מס רכישה

בנק אגוד מציין בסקירתו השבועית כי "לאחר מספר שבועות שבהם רשם הדולר התחזקות מול המטבעות העיקריים, נרשמה עצירה, וביומיים האחרונים הדולר אף נחלש. נתוני המאקרו שפורסמו בשבועיים האחרונים בארה"ב היו מעורבים. נתוני המאקרו שפורסמו באירופה היו חלשים. במסחר שקל-דולר, אחרי שבשבועיים האחרונים טיפס הדולר עד לרמה של 3.69 שקל, ביומיים האחרונים הוא נחלש מול השקל ועומד סביב הרמה בה נסחר לפני שבועיים – 3.64 שקל לדולר.

במהלך השבועיים האחרונים המשיכו הדיונים באוצר על תקציב המדינה לשנת 2015 וניכרת התקדמות והתגברות על מספר מכשולים שגרמו לאווירה שלילית בדיוני התקציב". באגוד מעריכים כי נקודות תמיכה לדולר נמצאות ב-3.558 שקל לדולר ו- 3.402 שקל לדולר, ונקודות ההתנגדות נמצאות ב- 3.695 שקל לדולר וב- 3.732 שקל.

ביחס לשוק האג"ח הממשלתי אומרים במחלקת המחקר של בנק אגוד כי "כרגע אנו רואים יותר מחוללי הפחתת מחירים לטווח הקרוב, אך ממליצים לשמור על איזון בין האפיק השקלי לצמוד". באגוד מתייחסים גם להשקה הקרובה של מדד תל בונד ריבית משתנה (ב-2 בנובמבר), אשר יכיל 16 אג"ח קונצרניות בריבית שקלית משתנה הכלולות במאגר התל בונד – ומציינים כי "ההשקעה עשויה להגביר את הסחירות של אגרות מסוג זה ואף לעודד הנפקות עתידיות של אג"ח כאלו".