קבוצת אלקטרה, אחת הקבוצות הקבלניות הגדולות בישראל, בניהולו של איתמר דויטשר, סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות של כ-1.45 מיליארד שקל, לעומת כ-1.54 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השלישי של 2018 הסתכם בכ-86.3 מיליון שקל, לעומת כ-91.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2018 עם עליה ברווח הנקי לכ-48.1 מיליון שקל (מתוכו כ-43.4 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-47.6 מיליון שקל (מתוכם כ-43.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי לשנת 2018 הסתכם בכ-117.3 מיליון שקל, לעומת כ-128.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

צבר העבודות של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2018 הסתכם בסך של כ-11.5 מיליארד שקל. צבר ההזמנות כולל את חלקה של הקבוצה בצבר חברות כלולות ובשליטה משותפת, המטופלות לפי שיטת השווי המאזני בסך של כ-0.86 מיליארד שקל.

אלקטרה פועלת באמצעות החברות הבנות שבבעלותה, בחמישה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; שירות ואחזקה; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, ומגזר הזכיינות.

הכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל הסתכם ברבעון השלישי בכ-882.2 מיליון שקל, לעומת כ-1.01 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם ברבעון בכ-27.5 מיליון שקל, לעומת כ-58.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מסיומם של מספר פרויקטים עיקריים בתקופת הדוח, אשר בגינם נרשם מחזור הכנסות ורווח בתקופה המקבילה אשתקד.

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, רשמה הקבוצה ברבעון השלישי עליה בהכנסות לכ-90.6 מיליון שקל לעומת כ-80.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה עלה לכ-4.5 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-417 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר שירות ואחזקה הסתכמו ההכנסות ברבעון בכ-425.3 מיליון שקל, לעומת כ-435.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה גדל ברבעון לכ-42 מיליון שקל, לעומת כ-37.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום עלו ההכנסות בשיעור חד לכ-118.6 מיליון שקל, לעומת כ-80.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה טיפס ברבעון לכ-10.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר הזכיינות רשמה החברה ברבעון השלישי לשנת 2018 עליה בהכנסות לכ-17.4 מיליון שקל, לעומת כ-9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה במגזר זה ברבעון הפסד תפעולי בסך של כ-2.8 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה בע"מ: "אלקטרה מסכמת את תשעת החודשים הראשונים לשנת 2018 עם המשך מגמת הצמיחה בפעילותה ובצבר העבודות, שחצה את רף 11 מיליארד השקלים. לאחר תקופת הדיווח, דיווחנו על כניסתנו כקבלן ראשי בפרויקט לתכנון והקמה של מתקן אגירה שאובה בצוק מנרה בהיקף כספי של כ-300 מיליון דולר – פרויקט נוסף הממחיש את יכולותיה המורכבות של קבוצת אלקטרה ואת יתרונותיה בהקמת מגה פרויקטים לאומיים. במקביל אנו ממשיכים לפתח את קהילת השירות, שמעניקה כיום מגוון נרחב של שירותים תפעוליים וטכנולוגיים, הן למתחמים ומבנים, והן בתוך המשרדים ושטחי הפנים של הלקוחות. אנו רואים בפעילות זו מנוע צמיחה משמעותי לאלקטרה בשנים הבאות".

בנובמבר 2018 דיווחה אלקטרה על חתימת הסכם עם חברת אלומיי לתכנון והקמה של מתקן אגירה שאובה בצוק מנרה בהיקף כספי של כ-300 מיליון דולר. במסגרת העסקה תהיה אלקטרה הקבלן הראשי לביצוע פרויקט הקמת תחנת כוח הידרו אלקטרית בהספק של 156 מגה וואט, שהקמתו מתוכננת לתקופה של 4.5 שנים.

ביולי 2018 זכתה הקבוצה בפרויקט להקמת מנהרת התשתיות ועבודות נוספות בנמל המפרץ בחיפה. היקף כלל העבודות שתבצע הקבוצה בפרויקט מוערך בכ-370 מיליון שקל.

ישרס – שיערוכי נדל"ן ורווח הון סידר גידול של 200% ברווח הנקי ל-139 מיליון שקל

מיליון שקל. זה הרווח הנקי של גזית גלוב ברבעון השלישי. דובר על שיפור לעומת הפסד של כ-185 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

גזית גלוב מחקה מעל ל-100 מיליון שקל בגין סיטיקון, החברה אשר מנהלת את גזית גלוב בצפון אירופה. סיטיקון, הנסחרת בבורסה של הלסינקי מחזיקה בכ-20% מכלל נכסיה של גזית גלוב.

ה-NOI ברבעון הסתכם בכ-492 מיליון שקל לעומת כ-516 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ה-FFO עמד ברבעון השלישי על כ-173 מיליון שקל לעומת כ-186 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות של גזית גלוב מהשכרת מבנים הסתכמו בכ-685 מיליון שקל ברבעון השלישי, ירידה של 4.5% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. את הקיטון מסבירים בגזית גלובבמכירת נכסים במהלך 12 החודשים.

ה-NOI המיוחס לחברוה לרבעון עמד על 418 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

חיים כצמן, מנכ"ל גזית גלוב מסר: "החברה מציגה שיפור מתמשך בתוצאות התפעוליות שלה עם עלייה נוספת בתפוסת הנכסים שלנו ועליה מתמשכת בשכר הדירה שאנו גובים כמו גם גידול במכירות של דיירי הנכסים שלנו. אנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה שלנו להגדלת רכיב הנדל"ן הפרטי, מכירת נכסים שאינם נכסי ליבה ורכישת נכסים במיקומים שאינם ברי תחליף שיניבו לנו תשואות עודפות לאורך זמן. בנוסף, מתחילת השנה  מיחזרה החברה מעל לכ- 2 מיליארד שקל חוב לזמן קצר בריבית ממוצעת של 5.5% בחוב לזמן ארוך ובריבית של כ-2.78%, מהלך אשר יביא לחסכון של כ-40 מיליון שקל בשנה בהוצאות המימון שלנו, תוך הארכת מח"מ החוב שלנו מ-4.1 שנים ל- 4.6 שנים. אנו ממשיכים לשמור על רמת נזילות גבוהה וליום המאזן היו בידי החברה וחברות בבעלותה המלאה יתרות נזילות וקווי אשראי מאושרים ובלתי מנוצלים בהיקף של כ- 4 מיליארד שקל, ונכסי מקרקעין לא משועבדים בהיקף כ- 5.1 מיליארד שקל".

גזית גלוב רכשה מרכז מסחרי בסביון בתמורה ל-116 מיליון שקל

דלתא גליל, המייצרת ומשווקת מוצרי הלבשה תחתונה, ג’ינס ומוצרי הלבשה עליונה ממותגת ויצרנית עבור חברות מובילות של מוצרים לגברים, נשים, גרביים, הלבשת ילדים, פנאי והלבשת Activewear,  סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות בסך של כ-370.8 מיליון דולר, עלייה של 9% לעומת מכירות בסך של כ-340.3 מיליון דולר ברבעון מקביל ב-2017. את הצמיחה במכירות מסבירים בדלתא בגדיול בהנסות של דלתא ארה"ב, מתחום פעילות דלתא מותגים אירופאים (אשר כולל את פעילות Eminence) ודלתא ישראל.

הרווח הנקי בנטרול הוצאות הקשורות ברכישת פעילות Eminence והוצאות ארגון מחדש ברבעון השלישי של 2018 עלה ב-15% והסתכם ב-16.6 מיליון דולר לעומת 14.5 מיליון דולר ברבעון מקביל ב-2017. הרווח המדולל למניה לפני סעיפים חד פעמיים ברבעון השלישי של 2018 עלה ב-15% והסתכם ב-0.65$ לעומת 0.57$ ברבעון מקביל ב-2017.

במקביל לפרסום התוצאות הכריזה טבע כי תשלם דיבידנד על סך כ-3.4 מיליון דולר לבעלי מניותיה.

מניית דלתא נסחרת כעת ללא שינוי בשער של 102.2 מיליון שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק בסך של כ-2.6 מיליארד שקל.

החברה מעדכנת את התחזית לשנת 2018 ומעריכה כי סך מכירותיה בשנת 2018 יסתכמו לכדי 1,475 עד 1,495 מיליון דולר, גידול של 8% עד 9% לעומת 1,368.1 מיליון דולר בשנת 2017.

עוד מעריכה החברה כי הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) יסתכם לכדי 127-130 מיליון דולר, גידול של 10%-12% לעומת 115.9 מיליון דולר בשנת 2017.

הרווח הנקי בשנת 2018 יסתכם לכדי 57-60 מיליון דולר, גידול של 12%-18% לעומת 50.7 מיליון דולר בשנת 2017.

הרווח התפעולי בשנת 2018 יסתכם לכדי 97-99 מיליון דולר, גידול של 11%-13% לעומת 87.4 מיליון דולר בשנת 2017.

סך הרווח המדולל למניה בשנת 2018 יסתכם לכדי 2.23$-2.34 $, גידול של 12%-18% לעומת 1.98$ בשנת 2017.

הרווח התפעולי לפני סעיפים חד פעמיים ברבעון השלישי של 2018 עלה ב-10% והסתכם בכ-26.7 מיליון דולר לעומת כ-24.3 מיליון דולר ברבעון מקביל ב-2017. הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2018, אשר כלל הוצאות הקשורות ברכישת פעילות Eminence והוצאות ארגון מחדש בסך כולל של כ-9.6 מיליון דולר, ירד ב-29% והסתכם בכ-17.0 מיליון דולר לעומת 24.2 מיליון דולר ברבעון מקביל ב-2017.

הרווח התפעולי לפני סעיפים חד פעמיים בתשעת החודשים הראשונים של 2018 עלה ב-2% והסתכם ב-55.9 מיליון דולר לעומת 54.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה ב-2017. הגידול ברווח התפעולי לפני סעיפים חד פעמיים נובע בעיקר מגידול ברווח הגולמי עקב איחוד לראשונה של תוצאות Eminence המאופיינות בשיעור רווח גולמי גבוה מהממוצע בחברה.

מנכ"ל דלתא גליל תעשיות, אייזק דבח: "אנו מאוד מרוצים מעוצמת המודל העסקי המבוזר שלנו, אשר התבטאה בצמיחה של 9% במכירות ועלייה של 10% ברווח התפעולי לפני סעיפים חד-פעמיים. אנו מראים תוצאות חזקות בדלתא ארה"ב ושיפור משמעותי בתוצאות דלתא ישראל. אנו מציגים מאזן איתן, ונשארים מחויבים להשקעה במוצרים ומשאבים חדשים בכדי להשיא תשואה ארוכת טווח לבעלי המניות שלנו".

בזק מדווחת על ירידה בהכנסות ברבעון השלישי שהסתכמו בכ-2.30 מיליארד שקל לעומת כ-2.42 מיליארד שקל ברבעון השלישי אשתקד, ירידה בשיעור של כ-4.7%.

הרווח הנקי של בזק ברבעון השלישי הסתכם בכ-234 מיליון שקל לעומת כ-322 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, ירידה של כ- 27.3%. את הירידה ברווח הנקי מסבירים בבזק בעיקר מהירידה ברווח התפעולי אשר קוזזה בחלקה ע"י הקיטון בהוצאות מסים.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכם בכ-429 מיליון שקל, לעומת כ-544 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, ירידה של כ- 21.1%.

ה- EBITDA ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכם בכ- 976 מיליון שקל (שיעור EBITDA של 42.4%) לעומת כ- 980 מיליון שקל (שיעור EBITDA של 40.6%) ברבעון השלישי אשתקד, ירידה של כ- 0.4%.

שלמה רודב, יו"ר בזק, מסר כי "אנו ממשיכים להתקדם ביישום תכנית אסטרטגית חדשה של קבוצת בזק, המקיפה את הפעילויות בכל החברות. התכנית נותנת מענה לאתגרים עימם מתמודדת הקבוצה ולצרכים העתידיים המתהווים בסביבת שוק התקשורת, זאת בתוך המגבלות הרגולטוריות המורכבות המוטלות על החברה.

"לאחרונה, פתחנו במו"מ עם ועדי העובדים בחברות הבנות על מנת לאפשר, בהסכמה, מהלכי התייעלות בחברות הבנות, yes, פלאפון ובזק בינלאומי, מתוך הבנה כי יש צורך בהתייעלות לאור מצב השוק, החברות, הדרישות להשקעות גדולות בתשתיות ורמת התחרותיות בשוק. במקביל, אנו מקדמים בבזק קווי המשך פרישה של עובדים, בהתאם לתנאי ההסכם הקיבוצי.

"בנוסף, החברה מנהלת תהליך בחינה מסודר להקמת תשתית אינטרנט אולטרה מהירה מבוססת סיבים אופטיים, תוך הידברות עם הרגולטור. לבזק יש תשתית תקשורת מצויינת, המספקת קצבים גבוהים לכל בית בישראל, מקריית שמונה ועד אילת. כפי שהתרחש בעבר, גם כעת בזק היא היחידה שיכולה לקדם את ישראל לרשת התקשורת של הדור הבא בפריסה כלל ארצית וזאת בזכות המצויינות של החברה ופריסתה בכל רחבי ישראל".

חברת בזק קווי סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות  שהסתכמו בכ-1.043 מיליארד שקלים. הרווח התפעולי בפעילות הקווית הסתכם בכ-451 מיליון שקל לעומת כ-492 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, ירידה של כ-8.3%.

ה-EBITDA בפעיות הקווית ברבעון השלישי הסתכם בכ-669 מיליון שקל לעומת כ-678 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, ירידה של כ-1.3%.

מספר קווי האינטרנט כולל קווים סיטונאיים הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-1.66 מיליון, דומה לרבעון השני 2018. בסיס הקווים הנמכרים במסגרת השוק הסיטונאי ממשיך במגמת צמיחה והסתכם בכ-617 אלף קווים, גידול של כ-17 אלף קווים לעומת הרבעון הקודם. בשנה האחרונה גדל מספר לקוחות השוק הסיטונאי בכ-133 אלף לקוחות.

בוקר טוב, בזק – לאן נעלם ההון? למה ירדו הרווחים?

חברת רני צים מרכזי קניות, בניהולו של רני צים, סיימה את הרבעון השלישי עם עלייה בהכנסות בשיעור של כ-10.6% לכ-10.6 מיליון שקל, לעומת כ-9.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מהחברה נמסר כי עיקר הגידול נובע מאיכלוס שטחים בהרחבות שבוצעו במרכזים המסחריים במעלות ובית שאן, ומעלייה בשיעורי התפוסה במרכז המסחרי בבית שאן.

לפני מספר שבועות הודיעה החברה כי תקים במשותף עם מידאס השקעות בנדל"ן ובשותפות עם יואב קפלן, מרכז קניות בעיר טירה בעלות הקמה של כ-30 מיליון שקל. המרכז המתוכנן ישתרע שטח של כ-11,000 מ"ר המרכז המסחרי יכיל כ-5,000 מ"ר שטחי מסחר.

הרווח הנקי ברבעון השלישי לשנת 2018 הסתכם בכ-4.6 מיליון שקל, לעומת כ-6.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקרה מכך שאשתקד כללה החברה הכנסה משמעותית כאמור מעליית ערך נדל"ן  להשקעה.

הרווח הגולמי (רווח מהשכרת נכסים והפעלתם) עלה ברבעון השלישי בכ-14.7% לסך של כ-8.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-7.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי לשנת 2018 הסתכם בכ-7.6 מיליון שקל, לעומת 9.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח התפעולי נבעה בעיקרה מהעובדה, שאשתקד כללה החברה בדו"חותיה הכנסה בסך של כ-8.8 מיליון שקל בגין עליית ערך נדל"ן. בנטרול השפעת השינויים בשווי הנדל"ן להשקעה בדוחות המאוחדים של החברה, היה מסתכם הרווח התפעולי ברבעון הנוכחי בכ-8.4 מיליון שקל, לעומת כ-0.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עייקרי תוצאות תשעת החודשים הראשונים לשנת 2018

ההכנסות תשעת החודשים הראשונים לשנת 2018 עלו בכ-11% לכ-29.5 מיליון שקל, לעומת כ-26.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול נובע מאיכלוס שטחים בהרחבות שבוצעו במרכזים המסחריים במעלות ובית שאן, ומעלייה בשיעורי התפוסה במרכז המסחרי בבית שאן.

הרווח הגולמי (רווח מהשכרת נכסים והפעלתם) בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2018 עלה בכ-12.9% לסך של כ-22.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-20.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2018 הסתכם בכ-15.2 מיליון שקל, לעומת כ-21.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח התפעולי נובעת מירידת ערך נדל"ן להשקעה בגין השקעות במרכזים המסחריים בערד ובית שאן, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד נרשמה הכנסה בגין עליית ערך, בעיקר בגין הקרקע באגם מונפורט, ובסך כולל של כ-10.5 מיליון שקל. בנטרול השפעת השינויים בשווי נדל"ן להשקעה בדוחות המאוחדים של החברה, היה מסתכם הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2018 בכ-17.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2018 הסתכם בכ-7.0 מיליון שקל, לעומת כ-11.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הירידה ברווח נובעת מהירידה ברווח התפעולי, כאמור, בעיקר כתוצאה מהכנסה שנכללה אשתקד בגין סעיף שינויים בשווי נדל"ן להשקעה.

לדברי רני צים, מנכ"ל רני צים מרכזי קניות: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של 2018 עם המשך גידול ברווח מהשכרת נכסים והפעלתם, זאת כתוצאה מיישום מוצלח של מדיניות החברה להשבחה מתמדת של נכסיה. בין היתר ביצענו איכלוס שטחים בהרחבות שבוצעו במרכזים המסחריים במעלות ובבית שאן, וכן רשמנו עלייה בשיעור התפוסה במרכזים אלו ל-100%. במגזר הערבי, השקנו בסוף הרבעון השני את המרכזים המסחריים באום אל פאחם וירכא ששיעור התפוסה בהם הינו קרוב ל-100%, מציגים פדיונות מרשימים ומבחינתנו מהווים חלון ראווה להמשך התרחבות החברה במגזר הערבי. בהקשר זה, לאחרונה הודענו על חתימת הסכם להקמת מרכז מסחרי בטירה בהיקף של 5,000 מ"ר בנוי. בתוך כך, אנו ממשיכים להתקדם בתכנון ופיתוח פרויקט ייחודי בכפר-סבא, הכולל שטחי משרדים ומסחר, ולהערכתנו  מהווה פוטנציאל עסקי משמעותי עבור החברה".

קבוצת צים אחזקות הוקמה בסוף שנות ה-90 על ידי רני צים (קבוצת רני צים אחזקות), ופועלת כיום בתחומי הנדל"ן המסחרי באמצעות צים סנטרס ובתחום הקמעונאות באמצעות אופיס דיפו.

רני צים מרכזי קניות פועלת בתחום ההקמה והניהול של מרכזים מסחריים, רכישה, ייזום והשבחת קרקעות בישראל. הקבוצה מתרכזת בפיתוח מרכזים בפריפריה ויש בבעלותה 6 מרכזי קניות בערד, נתיבות, בית שאן, מעלות, אום אל פחם וירכא. החברה תתמקד בשנים הקרובות בפיתוחו של פרויקט "Life Style כפר סבא" וכן בפיתוחם של פרויקטים מסחריים ולוגיסטיים במגזר הערבי, בו מקימה ומתכננת החברה 4 מרכזי קניות נוספים. רני צים, המכהן כיו"ר ומנכ"ל החברה, הינו יזם ותיק בשוק הישראלי, ובין היתר הקים את רשת חנויות המזון "כמעט חינם" שנמכרה בשנת 2012 לפי שווי של כ-350 מיליון שקל.  

ויקטורי – המכירות עלו ב-5% ל-426 מ' שקל; הפדיום בחנויות זהות גדל ב-3%

ויקטורי רשת סופרמרקטים הפועלת כרשת שיווק קמעונאי בתחום המזון בשיטת הדיסקאונט, מדווחת על צמיחה רבעונית בפעם ה-11 ברציפות.

במקביל לפרסום התוצאות הודיעה ויקטורי כי תחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה בסך של 10 מיליון שקל.

המכירות ברבעון השלישי 2018 הסתכמו בכ-426.2 מיליון שקל, עלייה של 5% בהשוואה ל-406 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2017. העלייה במכירות מיוחסת לפתיחת סניפים חדשים ולעלייה בפדיון חנויות זהות.

הפדיון בחנויות זהות במהלך הרבעון השלישי 2018 גדל בכ-3% הפדיון הממוצע למ"ר בחנויות זהות במהלך הרבעון עמד על 8.2 אלף שקל למ"ר, בהשוואה לפדיון ממוצע של 7.9 אלף שקל למ"ר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי 2018 הסתכם בכ-106.2 מיליון שקל, עליה של 9.2% בהשוואה ל-97.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2017. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי 2018 עלה ל-24.9% מהמכירות, בהשוואה ל-24% ברבעון המקביל בשנה שעברה. הגידול בשיעור הרווחיות הגולמית, נבע בעיקרו משיפור תנאי הסחר עם הספקים, שינוי תמהיל בסל הקניה של הצרכנים ושינוי המחרתי בתחום האינטרנט.

הרווח התפעולי לפני הוצאות (הכנסות) אחרות ברבעון השלישי 2018 הסתכם בכ-12.8 מיליון שקל, עליה של 20.2%, בהשוואה ל-10.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עקב העלייה במכירות וברווח הגולמי. שיעור הרווח מפעולות רגילות לפני הוצאות (הכנסות) אחרות ברבעון השלישי 2018 עלה ל-3%, בהשוואה ל-2.6% בתקופה המקבילה בכ-2017.

הרווח הנקי לרבעון השלישי 2018 הסתכם בכ-9.7 מיליון שקל, עלייה של 24.5% בהשוואה ל-7.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. שיעור הרווח הנקי עלה והסתכם בכ-2.3% בהשוואה ל-1.9% ברבעון המקביל אשתקד.

אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי: "אנו ממשיכים להציג תוצאות שיא, זה הרבעון ה-11 ברציפות, עם עלייה עקבית בהיקף המכירות והרווחים. לצד הצמיחה, התוצאות משקפות שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים עם רווחיות גבוהה יותר, בין השאר על רקע עליה בפדיון בחנויות זהות ובפדיון הממוצע למ"ר. העליה בהיקפי הפעילות מחזקת את מעמדנו בשוק ותורמת להמשך השיפור בתנאי הסחר.

"כיוון שאנו רואים במכירות באינטרנט ערוץ אסטרטגי להגדלת המכירות ושיפור הרווחיות, הובלנו ברבעון השלישי של 2018 מהלך התייעלות ניכר בתחום זה שהביא אותה על סף איזון. אנו ממשיכים ביישום תוכנית התייעלות זו, וצופים כי כבר במהלך הרבעון הרביעי 2018 נציג איזון תפעולי בתחום האינטרנט לכל הפחות.

"הנזילות הגבוהה, בהיקף של כ-100 מיליון שקל, מייצרת עבורנו בסיס איתן להמשך התרחבות מואצת, אם באמצעות פתיחת סניפים מתוכננים ואם באמצעות רכישת סניפים נוספים. אנו מחוייבים להמשך המגמה החיובית המשתקפת בתוצאות הרשת, זאת תוך יצירת ערך עבור כלל בעלי המניות."

ויקטורי חתומה על הסכמים לפתיחת ארבעה סניפים נוספים ברחוב הארבעה בתל אביב, בחדרה, בחיפה וברמת גן, ומעריכה כי הסניפים ברחוב הארבעה בתל-אביב ובחיפה יחלו לפעול עד סוף 2018, והסניפים ברמת גן ובחדרה יחלו לפעול ברבעון הראשון 2019. החברה ממשיכה לבחון את המשך הרחבת הרשת באמצעות רכישת פעילות מרכולים ברחבי הארץ.

ויקטורי השיקה אתר האינטרנט בינואר 2017 במהלך הרבעון האחרון נקטה ויקטורי מהלך להתייעלות בתחום האינטרנט. אשר לדברי החברה הביא כבר במהלך רבעון זה לכמעט איזון תפעולי. בויקטורי רואים בתחום האינטרנט כלי אסטרטגי להגדלת המכירות ושיפור הרווחיות ומעריכה שהמשך תכנית ההתייעלות תביא כבר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2018 לפחות לאיזון תפעולי בתחום האינטרנט.

ויקטורי, המעסיקה מעל ל-2,500 עובדים, מפעילה היום 47 סופרמרקטים (לא כולל הסניף האינטרנטי), המשתרעים על שטחי מכירה של כ-52 אלפי מ"ר בפריסה ארצית. בעלי השליטה בחברה הם חיים רביד, המכהן כסמנכ"ל כספים, אייל רביד, המכהן כמנכ"ל החברה ואברהם רביד, המכהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי.

לעשות קניות בסופר דרך האינטרנט – כמה עולה? ואיפה זול?

רגולציה בתחום ה-ICO רשות ניירות ערך האמריקאית מגדירה ICO כהנפקת ניירות ערך. מה זה בעצם אומר? שהנפקת מטבעות דיגיטליים חדשים תצטרך לעמוד בתנאים של הנפקה רגילה, דהיינו מעבר של רשות ניירות ערך על בקשה לצאת להנפקה ועל התשקיף כולו. עד עכשיו לא היה ממש תשקיף בהנפקות ICO אלא דפים (White Paper ) שבהם היו נקודות מרכזיות בקשר לגיוס הכספים.

הרגולציה הזו מגיעה במקביל לנפילת השוק של המטבעות הדיגיטליים, ואולי היא אחת הסיבות לירידה הזו. ברגע שנוצרה רגולציה, צפוי כי מספר ההנפקות יילך ויצטמצם, ושוק ה-ICO יילך וייקטן.

כך או כך, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה לשתי חברות סטארט-אפ שהיו במסלול של ICO לרשום את הנפקות המטבעות הדיגיטליים שלהן כהנפקות של ניירות ערך. מדובר בפעם הראשונה שבה ה-SEC נקטה פעולה מסוג זה.

בצווים שפרסמה רשות ניירות ערך האמריקאית, היא מודיעה  כי הגיעה להסדרים עם חברת CarrierEQ, המוכרת גם בשם Airfox, ועם חברת Paragon Coin, שבמסגרתם שתי חברות הסטארט-אפ ירשמו את אסימוני הקריפטו (טוקנים) שלהן כניירות ערך, ישלמו החזר כספי למשקיעים בהנפקות שלהן, ישלמו קנסות של 250 אלף דולר ויגישו דוחות תקופתיים לרשות לפחות למשך השנה הקרובה

הביטקוין, המטבע הוירטואלי המוביל נופל כמו אבן בשבועות האחרונים והוא יורד מתחת ל-5,000 דולר – שפל של 13 חודשים. הביטקוין, רק נזכיר עמד על כ-20,000 דולר רק לפני 11 חודשים. מאז הוא הספיק לאבד כ-75% מערכו. במקביל ירדו כל המטבעות האחרים וכן חלה עצירה כמעט מוחלטת בשוק ה-ICO – שוק הנפקות מטבעות הקריפטו.

שוויו של הביטקוין (מכלול המטבעות המונפקים) עומד על כ-90 מיליארד דולר, וכלל שוק הקריפטו ( מעל 2,000 מטבעות) מסתכם בכ-160 מיליארד דולר. עדיין מספרים גבוהים.

גם הריפל יורד בשיעור חד וכך גם האת'ר. שווי השוק של את'ר כ-16 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של כ-20 מיליארד דולר לריפל.

המטבע הרביעי מבחינת שווי שוק הוא הביטקוין קאש שמוערך בכ-10 מיליארד דולר.

הנפילות בימים האחרונים מנוגדים להערכות של מספר כלכלנים/ חזאים שהעריכו כי הביטקוין עשוי להיות בדומה לזהב מפלט בשעת צרה בשווקים. להערכתם, ירידות בשווקים יגרמו לכך שאנשים יחפשו מוצרים שאינם קשורים ותלויים בשווקים הפיננסים והביטקוין נתפס כאחד מהם. עם זאת החודשיים האחרונים מלמדים שזה לא כך (לפחות בינתיים). השווקים בירידה חדה (הנאסד"ק איבד 14% מהשיא) והביטקוין אינו חוף מבטחים, אפילו ההיפך – הוא יורד בשיעור חד יותר מהירידה במדדי המניות. בקיצור ממש לא השקעה דפנסיבית, ממש לא מוצר שיבטיח את ההשקעה בעת משבר כללי או פיננסי.

ICO  – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

ביטקוין – מטבע אמיתי או בלון שיתפוצץ

רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ועיריית תל אביב פרסמו שוב, זו הפעם השלישית, מכרז לשני מתחמים במסגרת פרויקט מחיר למשתכן באזור מגרש מכבי יפו הישן. המכרז כולל 939 דירות, מהן 557 במסגרת תכנית "מחיר למשתכן", 382 לשוק החופשי ו-7 יוקצו לדיור הציבורי.

בתחילת ספטמבר פורסם המכרז הראשון אשר כלל שלשה מתחמים. למכרז ניגשה רק חברה קבלנית אחת, שותפות של אקרו נדלן ואשדר, אשר יבנו במתחם 343 דירות מהן 163 דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.

למכרז השני שנערך מספר שבועות לאחר מכן לשני המתחמים הנותרים לא נרשם אף מתחרה והוא נכשל.

המכרז הנוכחי מתייחס לשני מתחמים המשתרעים על שטח של כ-17 דונם. במתחם א' ישווקו 299 דירות במסגרת תכנית מחיר למשתכן, 228 דירות לשוק החופשי ו-3 לטובת המדינה.

במתחם ב' ישווקו 258 דירות במסגרת "מחיר למשתכן", עוד 154 דירות לשוק החופשי ו-4 נוספות למדינה.

המתחמים כלולים בשכונה המתוכננת במסגרת תוכנית תא/2725 – מכבי יפו. תוכנית זו, שפורסמה לתוקף על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בדצמבר 2017, משתרעת על שטח של כ-160 דונם וכוללת בסה"כ כ-1,459 דירות, מהן כ-120 יחידות לדיור מיוחד, כ-180 דירות להשכרה וכ-292 דירות קטנות.

אחד הגורמים שעיכבו בעבר, וכנראה גם עכשיו את הצלחת פרסומם והצלחתם של המכרזים הוא פינוי של כ-80 פולשים או דיירים מוגנים במתחם, אשר מחזיקים בקרקע למטרות מגורים או עסקים. מול כ-40 מחזיקים נקבע פיצוי מוסכם בעוד שעם כ-40 עדיין לא הושג הסדר. היזמים אשר ייזכו במכרז יאלצו להתמודד עם המחזיקים הנותרים. ייתכן שהעניין לא יעכב את השיווק או מתן היתרי הבנייה אך ייתכן שהדבר ייגרום לעיקוב מימוש הפרוייקט.

ברשות מקרקעי ישראל מציינים כי "מימוש הפרויקט יהווה מנוף משמעותי לכל האזור החדש, למרכז יפו, למשפחות ולאוכלוסיה הצעירה המעוניינות להקים את ביתן באזור, וכן יתרום להרחבה משמעותית של היצע הדיור לאוכלוסייה המקומית, באזור המתחדש המשמש גם מרכז בילוי ופנאי הכולל את מגרש הכדורגל של מכבי יפו".

כניסה לדירה בשכירות נראית פעולה פשוטה. כבר בחרנו את הדירה, חתמנו על חוזה, העברנו ערבויות, העברנו את הרהיטים ואנחנו מתמקמים. משלמים שכר דירה בכל חודש ולכאורה זהו.

אבל, יש פן בהשכרת דירה שצריך לשים אליו לב אחרת הוא עלול לעורר בעיות קשות ואלו החשבונות השוטפים.

ברוב החוזים הסטנדרטיים, האחריות על תשלום החשבונות השוטפים כגון מים, חשמל, ארנונה וכו' מוטלים על שוכר הדירה והוא אמור לשלם אותם לרשויות באופן מסודר.

ככה זה עלול להיראות גם לאנשים שמשכירים דירה. מצאתם שוכר, חתמתם חוזה, הוא נכנס לבית והתשלום עובר בכל חודש לבנק ואין צורך להתעסק עם החשבונות השוטפים. הרי בחוזה כתוב בבירור שזה באחריות השוכר.

אז זהו, קורים לא מעט מיקרים שאנשים נכנסים לדירה שכורה ואז מתחילות בעיות. המים מפסיקים לזרום בברזים, הטלפון מנותן ואין חשמל פתאום. מה קרה?!

אחרי מספר טלפונים מתברר שהשוכרים הקודמים לא שילמו חשבונות באופן סדיר והשאירו חובות מאחוריהם.

איזה תשלומים מותר למשכיר להטיל על השוכר?

ישנם תשלומים שבעל הדירה יכול לדרוש מהשוכר את האחריות על התשלום שלהם, וזאת על פי החוק. חוץ מדמי השכירות המשכיר יכול לדרוש מהדייר בנכס להיות אחראי על תשלומי הארנונה, תשלומים עבור צריכה של שירותים כמו חשבון מים, חשמל, גז וחימום. תשלומים לצורך אחזקה שוטפת כמו תשלומי וועד בית או תשלום לחברת הניהול.

המשכיר אינו רשאי לדרוש מהשוכר לשלם על רכישה או השבחה של מערכות או מתקנים קבועים המשרתים את הדירה המושכרת כמו למשל התקנת מערכת אינטרקום חדשה או כל שיפוץ שעושה וועד הבית בבניין. כמו כן המשכיר אינו רשאי לדרוש מהשוכר תשלום ביטוח עבור ביטוח מבנה של הדירה.

מה קורה כשהשוכר הקודם לא שילם?

אם אתם משכירים דירה, התייחסו לעניין החשבונות בכובד ראש. אל תסתפקו בדרישה שהשוכר ישאיר אצלכם צ'ק ביטחון, שבאמצעותו תעשו שימוש במקרה שלא ישלם את החשבון.

על פי החוק במקרה שבו צרכן של חברת חשמל משכיר דירה, מבקש להעביר את הזכות לקבלת חשמל לשוכר דירה, עליהם לפנות ביחד או לחוד בבקשה להעברת חוזה החשמל על שם השוכר. כל עוד לא נעשתה העברת הצרכנים ולא נרשם חוזה חדש על שמו של שוכר הדירה, ימשיך משכיר הדירה להיות אחראי לתשלומי החשמל השוטפים של הנכס.

ולא רק זה, במידה ויש שוכר חדש בנכס והשוכר הקודם השאיר חובות, רשאית חברת חשמל לאחד את החוב של הדירה המושכרת עם חשבון החשמל של בית מגוריו של המשכיר.

גם בעניין תשלומי ארנונה שלא שולמו, רשאית הרשות המקומית לגבות חוב ארנונה שלא שולם על ידי השוכר מבעל הדירה' וזהו הכלל גם לעניים חשבון הגז והטלפון.

הפיתרון – העברת בעלות על השירותים

הפתרון המוצלח הן למשכירים והן לשוכרים הוא להודיע לכל אחת מספקיות השירותים על חוזה השכירות החדש. באמצעות פעולה פשוטה זו מגינים על עצמם משכירי הנכס מנטילת אחריות על תשלום תקין ושוטף של התשלומים ומעבירים אותה לשוכרים אשר מעתה יצטרכו להתנהל מול הרשות או החברה שמספקת את השירותים. במידה ולאחר שהשוכרים עזבו את הנכס נשארו להם חובות פתוחים, נותני השירותים ינהלו את ההליכים לגביית החוב מולם ולא מול בעלי הנכס.

השוכרים מצד שני, מגינים על עצמם מפני ניתוקים לא צפויים ומפניי יחוס חובות של שוכרים קודמים ותהיה אפשרות לחייב אותם רק על התקופה בה גרו באמת בנכס המושכר.

שכירות של חלק בנכס – לבקש קבלה

במקרה של שכירות של חלק בנכס, האחריות על תשלום החשבונות השוטפים מוטלת על בעלי הנכס והם צריכים לגבות את החלק היחסי של החשבון מהשוכרים. החוק מחייב את המשכירים לתת לשוכרים קבלה המעידה על תשלום חלקם בחשבון והיא צריכה לכלול את סכום התשלום, מועד התשלום, התקופה עליה בוצע התשלום, והחלק של התשלום מהחשבון המלא. לשוכרים כדאי מאד לשמור את הקבלות האלו אשר יהוו עדות במקרה של תביעות תשלום עתידיות.

עונתיות בשכר דירה – מתי כדאי לשכור דירה? בקיץ או בחורף?

קבוצת ישרס תחום הנדל"ן המניב של הקבוצה רשם NOI (הכנסות נטו משכר דירה) של כ-76.83 מיליון שקל ברבעון השלישי, גידול של כ-6% לעומת כ-72.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ב-NOI נובע בעיקר מעלייה בהכנסות הנכסים בנתניה ובהר חוצבים.

ה-FFO המותאם (הריאלי) שרשמה החברה ברבעון השלישי עלה ב-7% ל- 40.6 מיליון שקל לעומת 37.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי של ישרס עלה ל- 138.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 46 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. הגידול המשמעותי ברווח הנקי נובע מהשיפור בהכנסות וברווחיות מהפעילות, לצד פרמטרים חד פעמיים: הקבוצה רשמה עלייה של כ- 103.9 מיליון שקל בערך הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה עקב שיערוך לראשונה לשווי שוק של הקרקע במתחם אוליבקס בפתח תקווה

בנוסף, החברה רשמה במהלך הרבעון רווח של כ-27 מיליון שקל ממימוש אחזקותיה בחברת גט"י רם (הגנים הטכנולוגיים בגבעת רם), תמורת 58 מיליון שקל.

בשבוע שעבר פורסם כי חברת הבת של ישרס מוכרת לקבוצת אביב ולני גרופ את זכויותיה בקרקע של פרויקט משרד החוץ בירושלים, למעט קרקע עליה ייבנו 12 יחידות דיור ו-12 יחידות משרדים, בתמורה לכ-161 מיליון שקל וכן 25% מכלל התמורה שיקבל הרוכש מרוכשי יחידות הדיור בפרויקט שיוקם, אשר מוערך בכ – 170 מיליון שקל. ישרס מעריכה את הרווח לפני מס מהעסקה בכ-48 מיליון שקל והוא יוכר בדו"חות הרבעון הרביעי.

שלמה איזנברג, יו"ר ישרס: "הרבעון השלישי משקף את המשך הצמיחה בהכנסות וברווחיות הפעילות, לצד רווחים חד פעמיים גבוהים שרשמנו בעקבות מימוש האחזקות בגט"י רם ושערוך מתחם אוליבקס בפתח תקווה. הרווחים החד פעמיים ברבעון אינם כוללים עדיין את מכירת הקרקע במשרד החוץ בירושלים, שהרווח ממנה צפוי להיות מוכר ברבעון הרביעי. עסקת משרד החוץ תואמת את אסטרטגיית הקבוצה לצמצם את הפעילות בתחום המגורים".

מקבוצת ישרס נמסר כי היא פועלת לפיתוח תיק הנכסים המניבים שלה, בשתי דרכים האחת רכישת כסים מניבים, והשנייה העיקרית בפיתוח ובניית קרקעות, אשר נמצאות בבעלותה. להלן פירוט הקרקעות הנמצאות בשלבים של פיתוח תכון ובבניה המיועדות להקמת נכסים מניבים. סה"כ הנכסים הנמצאים בבנייה מסתכמים בכ-28.5 אלף מ"ר בתוספת כ – 2,000 מקומות חניה. סה"כ ההשקעה בבנייה בשנים 2021-2018 תסתכם בכ-610 מיליון שקל (לא כולל שווי קרקע בספרים בסך של כ-168 מיליון שקל).  

בשנת 2010 הזדעזע הציבור כשכדורגלן העבר אבי כהן נהרג בתאונת קטנוע. הסתבר אז שמותו הטראגי היה נמנע אילו היה חובש קסדה מלאה ולא "קסדת חצי" המגנה רק על חלקו העליון של הראש.

שמונה שנים לאחר אותה תאונה, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה תקנה, האוסרת על השימוש בקסדת חצי בעת הרכיבה על אופנועים, קטנועים וטרקטורונים. זאת, במטרה להגביר את בטיחותם של רוכבי הרכב הדו-גלגלי בישראל. התקנה צפויה להיכנס לתוקף לאחר פרסומה ברשומות, בתוך כחודש וחצי.

התקן הישראלי אינו מאפשר כיום ייבוא של קסדות חצי, מאחר והן אינן עומדות בתקינה האירופאית. בשנים האחרונות ניסה משרד התחבורה לאסור גם את השימוש בקסדות חצי, אולם קשיים משפטיים מנעו את תיקון התקנות. לאחר שנמצא פתרון, בשיתוף עם משרד המשפטים ומכון התקנים הישראלי, התאפשר תיקון התקנה.

יצוין כי קסדת החצי מכסה את החלק העליון של הראש בלבד, דבר הגורע מיעילותה להגן על הרוכב מפני פגיעת ראש במקרה של תאונת דרכים או החלקה. הצעת החוק החדשה קובעת כי הקסדות נדרשות לכסות לפחות עד לאוזניים, ובכך הן גורעות את קסדות החצי מהתקינה הישראלית.

התקנות החדשות יחייבו גם את רוכבי הרכינוע, סגוויי והובר בורד בחבישת קסדת אופניים וברכיסתה. תיקון זה מתבקש לאור התופעה שבה הרוכבים חובשים את הקסדה אך אינם רוכסים אותה כראוי. במצב של תאונה, הקסדה נשמטת מראשם ואינה מגינה עליהם.

לפני כשבועיים אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק תידון בקרוב בועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.