שר האוצר האמריקאי, סטיב מנוצ'ין, התבטא בעניין הקריסה בשוק המניות בשיעור של 4% ביום -"הנפילות האחרונות בבורסות היו רק תיקון ולא השתקפות של בעיה מערכתית נרחבת ומסוכנת. השווקים נעים בשני הכיוונים, ולעתים התנודתיות חדה גם כלפי מטה".

הדברים נאמרו בראיון שנערך לקראת סיום המפגשים השנתיים של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בבאלי, אינדונזיה.

"מה שחשוב הוא שנתוני היסוד של הכלכלה האמריקאית ממשיכים להיות חזקים מאוד", הוסיף מנוצ'ין, "ואני חושב שזאת הסיבה לביצועים הטובים בשוק המניות בזמן האחרון ובשנים האחרונות. עם זאת, העובדה היא שמתרחש תיקון כלשהו לאור העליות בשוק וזה אינו מפתיע במיוחד".

ואכן – ככה שווקים מתנהגים – הם עולים ויורדים. רק שהעניין הוא שאף אחד לא יכול לדעת אם מדובר בתיקון או שתחילתה של ירידה משמעותית יותר, גם לא שר האוצר האמריקאי.

כך או כך, למרות ירידה של 4% אמש ולמרות שמתחילת החודש ירדו המדדים המובילים ב-7%-8% – צריך לזכור שאנחנו ברמות שיא, נאסד"ק ב-7,400-7,500 נקודות – זה קרוב לשיא של מעל מעל 8,000 נקודות. כלומר, בינתיים הירידות האלו, כואבות ככל שיהיו, חסרי משמעות בהסתכלות ארוכת טווח – בשנים האחרונות העלייה הממוצעת בנאסד"ק בשנה היתה מעל 25%. עלייה כזו דורשת תיקון, ולא תיקון של 4%, אלא תיקון משמעותי הרבה יותר.

 

האם הפד יעיז להעלות ריבית שוב? ולהתעמת עם טראמפ?

השווקים קורסים; טראמפ מאישם את הפד -לא היה צריך להעלות את הריבית. הם השתגעו

 



 

 

 

השווקים הקורסים לא הפריעו לאלוגן פארמה של יזם הביוטק פרופ' אריה בלדגרין לגייס 320 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר.

הצלחה מרשימה – גם ביו לא פשוט בוולסטריט; גם חברה צעירה שקיימת שנה, וגם שווי של 2 מיליארד דולר.

החברה תכננה לגייס במחיר של בין 16-18 דולר למניה, והצליחה לגייס במחיר הגבוה – 18 דולר. במקביל גדלה ההנפקה מ-16 מיליון מניות ל-18 מיליון. החברה גייסה למעשה את הסכום הגבוה ביותר בוול-סטריט של חברת ביוטק צעירה

הסיבה היא בלדגרין. בלדגרין ישראלי תושב ארה"ב  ביצע אקזיטיםמשמעותיים, האחרון והמשמעותי ביותר – חברת קייט פארה שנוסדה ב-2009 ולפני שנה נמכרה לגלייד ב-11.5 מיליארד דולר.

אלוג'ן מפתחת תרופות לטיפול בסרטן מסוג CAR-T. מדובר על תרופות שפועלות על ידי חיבור בין נוגדנים ספציפיים לגידול הסרטני, לבין נוגדנים כלליים (שמכונים תאי הרג) מסוג T. התאים האלו פחות ספציפיים אבל קטלניים לתא הסרטני. הציפיה היא ששילוב בין שני סוגי תאים אלה ייצור תרופה אחת שהיא גם מדוייקת וגם קטלנית.

החברה ביצעה ניסוי שלב I ומעריכה שתוכל להמשיך לניסוי שלב II , בסרטן מסוג לוקמיה לימפובלסטית.  החברה צפויה להתחיל ניסויי שלב II במהלך 2019.

 


אלוגן פארמה של פרופ אריה בלדגרין בדרך לוול-סטריט

פאומיקס – הניסוי הצליח אבל המשקיעים לא מרוויחים; איך זה קרה?

אופנהיימר מליצים על יורוגן – מחיר יעד של 75 דולר


 

 

 

ליאור פאוסט מנהל דסק מט"ח בבנק לאומי פרסם על רקע הירידות בשוק האמריקאי, סקירה על המצב – "לטראמפ היה נוח לשמוע את האופטימיות של הפד עד שזה הגיע לירידות בבורסה.

"התגובה שלו לאירועי אמש בבורסות אולי מהירה וחריפה גם ביחס אליו, אבל נועדה לצנן באופן חד את המוטיבציה של הפד להעלות ריבית בפעם הרביעית השנה בדצמבר. העלאות הריבית הרצופות פוגעות באג'נדה של טראמפ בשתי חזיתות. האחת, שהבורסות מתחילות לרעוד. והשנייה, שהעלאות הריבית מחזקות את הדולר ומחבלות במאמצי מלחמת הסחר.

"הפד, שמעודד מאוד מהנתונים הכלכליים, התעסוקה שכוללת גם אבטלה נמוכה במושגים היסטוריים וגם גידול בשכר שמנבא לחצים אינפלציוניים, ובפועל כבר כעת התבססות האינפלציה בתוך היעד, מעוניין להמשיך בתוואי העלאות הריבית.

"כדי להכין את השווקים לכך, נשיאי הפד השונים החלו להתבטא באופן ניצי מעל כל במה בשבועות האחרונים ולסמן לשוק שההעלאה הרביעית בשנה היא עניין גמור. וכך, התשואות על אג"ח אמריקאי הרקיעו שחקים כשהתשואה ל 10 שנים זינקה ל 3.30 כמעט, ויצרה למעשה, לאחר שנים ארוכות, אלטרנטיבה לבורסה אמריקאית בהשקעות של fixed income .

"בריחת הכסף מהבורסות לשוק האג"ח מדאיגה את טראמפ והוא ינצל את כל השפעתו כדי שהשקט התעשייתי בבורסות יימשך וינסה לכופף גם את הפד תחת מרותו.

"חשוב לזכור שנשיא הפד הנכנס שהחליף את ג'נט יילן לאחר קדנציה אחת בלבד (לראשונה בתולדות הפד), הוא מינוי של טראמפ שנועד להשריש את רוח המפקד במסדרונות הפד. ומאידך לפד היסטוריה ומורשת של עצמאות מוניטארית".

"בימים הקרובים נראה עד כמה הפד נחוש לשמור על עצמאותו ועד כמה השווקים חוששים מעימות בין הממשל לפד, וכל זה כשברקע היום, יותר מבכל רגע בעשור האחרון, יש אפשרות ליהנות מתשואות סבירות גם מחוץ לבורסה, כך שהמסכים האדומים עלולים להישאר איתנו לעוד זמן מה. בנוסף הדולר עלול להחלש מול מטבעות בעולם בשל החשש מחבלה בתוואי העלאות הריבית. אל מול השקל דווקא, להערכתי יתכן ונראה את הדולר דווקא מתחזק בימים הקרובים תוך שהוא מנסה שוב את רמת ה 3.65".

 

השווקים קורסים; טראמפ מאישם את הפד -לא היה צריך להעלות את הריבית. הם השתגעו

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, נפנף מאז כהונתו בעובדה שהשווקים עולים ועולים – סימן למידת הסיפוק של המשקיעים מהשלטון שלו. אתמול הגיעה קריסה, וטראמפ לא נשאר חייב והסביר שהעלאת הריבית היתה מוגזמת וערערה את השווקים.

ככלל, עליית ריבית אינה טובה לשוקי המניות – העלאת ריבית הופכת את המכשירים הסולידיים לאטרקטיביים יותר – הפיקדונות ואגרות החוב מניבים תשואה גבוהה יותר. שוק האג"ח האמריקני היה הראשון לאותת על כך – הריבית האפקטיבית על אג"ח ממשלתי  ל-10 שנים עלה למעל 3.2% – מדובר בריבית אטרקטיבית שלא היתה בשווקים בשמונה השנים האחרונות.

מעבר לכך, עלייה בריבית מקררת את השווקים הריאלים – היא מקטינה השקעות, היא מקטינה צריכה ומפחיתה צמיחה. המשק האמריקני אמנם אמור להמשיך לצמוח, אבל הריבית ויותר חשוב – המגמה של העלאת הריבית גם בהמשך, עלולה לפגום בצמיחה.

טראמפ ממש לא אהב את המהלך האחרון של הבנק המרכזי, וגם את המהלכים הקודמים של העלאות הריבית, ולצד הירידה בשוק המניות האמריקאי, שמתרחבת גם לשווקים באסיה ובאירופה, טראמפ פשוט כעס – "אני חושב שה'פד' השתגעו. ה'פד' עושים שגיאה. הם מהדקים את החגורה חזק מדי. השתגעו".



 

אין עשן בלי אש: מניית רדקום (RDCM) צנחה , ואחרי כמה שבועות הגיע ההסבר הרשמי – הנמכת תחזית.

לפני כשלושה שבועות צנחה מניית רדקום, המספקת פתרונות לניטור ובחינה של תעבורה ברשתות תקשורת, בכ-30%. לכאורה ללא הסבר רשמי, אבל אחרי כמה שעות טובות, העריכו בתקשורת האמריקאית שהירידה נובעת מהחששות שסופת הטייפון שפגעה בפיליפינים תשפיע לרעה על עסקי רדקום עם חברת התקשורת בדינה שהיא לקוחה גדולה שלה (30% מההכנסות).

הנהלת רדקום קיימה אז שיחת וועידה והבהירה שלטייפון אין  השפעה על התוצאות, אך רמזה כי קיימת האטה בצמיחת עסקי ה-NFV (network functions virtualization).

מסתבר שזו לא סתם האטה, זו צניחה ענקית בהכנסות.

בשיחת וועידה מאתמול עדכנה הנהלת החברה כי השנה תסתיים עם הכנסות של 33-35 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת ל-43-47 מיליון דולר. מדובר בירידה של עד 12% בהכנסות לעומת שנה קודמת. בתחזית הקודמת דובר על צמיחה של עד 26%.

ההכנסות ברבעון השלישי יתכווצו ל8-8.5 מיליון דולר  ירידה של עד 25% ביחס לרבעון קודם. ברבעון האחרון צפויה ירידה דרמטית נוספת להכנסות של כ-4-5 מיליון דולר.

על רקע התחזית המאכזבת, ירדה מניית החברה ב9% והיום היא ממשיכה ליפול ב-4%, למחיר של 9.5 דולר המבטא שווי של 130 מיליון דולר.

רדקום, מקבוצת רד של האחים זהר ויהודה זיסאפל, מספקת פתרונות לניטור ובחינה של תעבורה ברשתות תקשורת. בתגובה צנחה אתמול מניית רדקום בנאסד"ק ב-9.1% במחזור מסחר גדול למחיר של 9.9 דולר, שפל של כמעט שלוש שנים, שמשקף לחברה שווי שוק של 135 מיליון דולר (השלימה ירידה של 43% בתוך פחות מחודש).

"אנחנו נשארים בטוחים באסטרטגיה העסקית שלנו", אמר מנכ"ל רדקום, ירון רבקאי, "ה-NFV הוא תחום חשוב וצומח, והתפקיד של רדקום בתחום הזה ובמעבר ל-NFV הוא חשוב.

"יש הערכה גורפת בתעשיית התקשורת ש-NFV הוא העתיד.  ספקיות תקשורת רבות נמצאות באותו שלב של התפתחות ותכנון של מעבר ל-NFV. הן נאלצות להתמודד עם ביקוש בלתי נגמר לצריכת דאטה ולמהירות גבוהה יותר, בזמן שה-ARPU (הכנסה חודשית ממוצעת ממנוי) נשחק. הלחץ הזה הוא שמניע את ספקיות הסלולר לעבור ל-NFV, טכנולוגיה שבסופו של דבר חוסכת להן עלויות משמעותיות

"עם זאת, התהליך לוקח זמן משום שספקיות הסלולר מנסות להבין מהי הגישה הטובה ביותר למעבר. כמעט כל ספקיות התקשורת הגדולות מעוניינות להטמיע NFV, אך יש שוני בקצב ההטמעה. קבלת ההחלטות ותהליך הטמעת טכנולוגיה לוקחים זמן רב יותר מהצפוי, ומחזורי המכירות שלנו מתארכים".

השאלה אם זה יגלוש ל-2019 נשארה פתוחה – "התשובה היא שאני לא יודע לחזות את זה באופן מלא וברור. אני מצפה מחלק מהדברים שנדחו בשנת 2018 להתממש ב-2019 ולהשפיע לטובה על המספרים ב-2019, אך אני לא יודע להעריך את הקצב של 2019 כולה".

לגבי הפיליפינים אגב, החברה לא תושפע כלל מהטייפון – גלוב טלקום הפיליפינית שאחראית על 305 מההכנסות מזמינה בקצב החזוי.

בחודשיים האחרונים עזבו את רדקום שלושה סמנכ"לים – קרן רובננקו, סגנית נשיא לשירותים מקצועיים; הראל גבעון שעזב את תפקיד סמנכ"ל עסקים (Chief Business Officer) וסמנכ"ל הכספים רן ורד.



 

חברת הסייבר, אימפרבה (IMPV) שהקימו ב-2002 שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי, נמכרת לקרן ההשקעות – Thoma Bravo  ב-2.1 מיליארד דולר.

אימפרבה על המדף כבר שנתיים, ובתקופה זו היא די מאכזבת את המשקיעים – החברה בקושי צומחת ועדיין מפסידה. בהתאמה המניה היתה "רגועה" בשעה שמניות הסייבר זינקו בממוצע ב-50% היא כמעט ולא עלתה.

גם ה"מנהיג" של החברה – קרמר כנראה לא ממש התלהב ממנה. לפני כשנה הוא מכר מחצית מהחזקותיו באימפרבה בתמורה ל-90 מיליון דולר. החזקתו אחרי המימוש הסתכמה בכ-100 מיליון דולר.

על פי ההסכם הנוכחי יקבלו בעלי המניות של אימפרבה סכום של 55.75 דולר למניה – מניית החברה מזנקת ב-28% ל-55.2 דולר. עדיין קיים פער של 1%, אבל זה בהחלט סביר על רקע הזמן שיש עד להעברה הסופית, והסיכון שמסיבה כלשהיא העסקה לא תצא לפועל.

כך או אחרת, אימפרבה הודיעה כי מועצת המנהלים של החברה אישרה את העסקה פה אחד.

 

מעודכן ל-10/2018

תחום המכשור הרפואי מזנק בוול-סטריט ועל הדרך גם החברות הישראליות בשיא – מזור נמכרה בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר!, וישראליות נוספות לוטשות עיניים לוול-סטריט.

המעוניינים להיחשף לתחום יכולים לעשות זאת דרך קרן הסל iShares Medical Device ETF IHI . הקרן הזו כוללת מניות של חברות מכשור רפואי והיא השיגה תשואה של 33% מתחילת השנה (נכון לאוקטובר 2018).

חברות הציוד רפואי עשיות להיות השקעה אלטרנטיבית להשקעה בחברות הפארמה הגדולות. הן פונות מעין לאותו השוק, אבל בעוד שחברות הפארמה הגדולות הן חברות ערך, הרי שחברות המכשור הרפואי הן ברובן חברות צמיחה.

על פי בית ההשקעות אופנהיימר – 10 החברות הגדולות בתעודת IHI צפויות לצמוח בהכנסות בשיעור של 11.4% ב-2018 ו-6.2% בשנת 2019, על מכירות של 163 מיליארד דולר ו-171 מיליארד דולר, בהתאמה. זאת בהשוואה לצמיחה נמוכה משמעותית בחברות הגדולות – הצמיחה בחברות מדד S&P 500 היא סביב 5%.

הרווחיות התפעולית של חברות המכשור הרפואי, על פי בית ההשקעות אופנהימר,  עומדת על 18% גבוה ביחס לתחומים אחרים.

יתרון בתחום המכשור הרפואי הוא בתהליך המיזוגים והרכישות. חברות רבות נרכשות על ידי הענקיות בתחום, והדבר נעשה בפרמיה על מחיר השוק – המשמעות: תשואה שנובעת מרכישות.  תחום הציוד הרפואי חווה קונסולידציה משמעותית מאז שנת 2016, עם היקף עסקאות שיא ופרמיות גבוהות. לפי נתוני בלומברג, היקף העסקאות העולמי הכולל בענף, הכולל עסקאות שהוכרזו ואלה שהושלמו, עומד על כ-117 מיליארד דולר ב-2018 (לעומת 132 מיליון דולר ב-2017 ו-139 מיליון דולר ב-2016).

קרן הסל iShares Medical Devices ETF, –  IHI, הא קרן משוקללת שווי שוק, שעוקבת אחרי 59 מניות של ציוד רפואי שנסחרות בוול-סטריט. 10 המניות העיקריות של ה-ETF מהוות 61.2% מסך שווי המדד. אין מניה שמהווה יותר מ-10% מהקרן. מדטרוניק (MDT), היא המניה הגדולה ביותר בסל.



 

מעודכן ל-07/2021

הזינוק המדאיג במחירי הדיור – שהתעצם בעקבות משבר הקורונה – ניפץ עבור זוגות רבים את פנטזיית רכישת הדירה. מחירי הדירות שעוד קודם לכן היו גבוהים להחריד, לאחר עשור ומעלה שבהם התייקרו במאות אחוזים, נסקו בחודשים האחרונים, ובחינה מהירה של מדד תשומות הבנייה תשקף לנו שהסוף עדיין לא נראה באופק.

וכשחלומות נגוזים, זה בדיוק הזמן המתאים להחליף אותם באחרים, ואם בפתרונות דיור עסקינן, אז למה לא להיות יצירתיים ולשקול אופציות מחוץ לקופסה – כמו למשל מגורים בקרוואן?

אז אמנם מדובר בטרנד שהחל עוד הרבה לפני הקורונה, אך השנה האחרונה, על שלל הסגרים והריחוק החברתי שהביאה עימה, נתנה "פוש" נוסף למשפחות רבות בישראל להיסחף במגמה הזו ולהתנסות בהרפתקה. אפשר פשוט לחבר את הבית לרכב ולגור איפה שרוצים. המחיר – מאוד נוח. 

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

חיסכון בכסף

היתרון הגדול ביותר במעבר למגורים בקרוואן הוא החיסכון המשמעותי בעלויות המחייה. נכון שיש השקעה חד פעמית אבל היא זניחה ביחס לרכישת דירה. מגורים בקרוואן חוסכים את הצורך בנטילת משכנתא או בתשלום שכר דירה שנוגסים חלק גדול מההכנסה הפנויה של אנשים. גם כל ההוצאות האחרות קטנות. אין תשלום ארנונה ומיסי נדל"ן שונים וגם הוצאות החשמל והמים יורדות בעשרות אחוזים.

מדובר בחיסכון שוטף של אלפי שקלים רבים – סדר גודל של 5 אלף שקל  ויותר.

אתם בוחרים את השכנים

המגורים בקרוואן מאפשרים ניידות. כשגרים בדירה או בבית רגילים קשה לעשות מעברים ושינויים וכשמגיע פתאום לבניין דייר חדש שאוהב מאד לעשות קריוקי, אז איזו ברירה יש? אם גרים בדירה שכורה אז אולי זה קצת פחות בעיה, אבל עדיין צריך למצוא דירה אחרת לעבור אליה ואם מדובר בדירה שבבעלותנו? זה בכלל סיפור. להתחיל את כל הסיפור של מכירת הדירה ורכישת דירה חדשה רק בגלל שכן שמרעיש? עם קרוואן פשוט מכניסים את המפתח לסוויץ' ומתרחקים כמה מאות מטרים מהמקום.

לזוגות צעירים ללא ילדים זה בכלל פתרון מעולה. אפשר לעבור ממקום למקום עד שמוצאים את המקום שהמתאים לנהל את החיים בו. נמאס אחרי כמה זמן? פשוט ממשיכים למקום הבא.

מגורים בטבע

לא חייבים לחנות עם הקרוואן בעיר. אם בא לכם להתרחק מהמולת העיר ולהתקרב לאמא אדמה יכול להיות שזה הפתרון בשבילכם. לא חייבים להרחיק עד לגליל העליון או לנגב כדי להתמקם בלב הטבע. אם מתרחקים חצי שעה מגוש דן ניתן למצוא שטחים פתוחים ומדהימים ולהתמקם בהם. מעטים האנשים שיכולים להתמיד בחיים כאלו לאורך זמן. אבל גם אם מדובר בזמן קצר זו יכולה להיות להיות הזדמנות לחוות חיים פשוטים ורגועים בחייק הטבע.

יש גם חסרונות כמובן

ברור שלא הכול וורוד. מדובר במבנה קטן מאוד ולא כל אחד יכול להסתדר עם הצפיפות. נכון, אפשר לחיות איפה שרוצים וכשפותחים את הדלת כבר נמצאים בחוץ, אבל בכל זאת, זה לא בית של ממש.

בנוסף לכך, אמנם מדובר בפתרון זול יחסית אבל טבעם של עצמים שנגררים ממקום למקום הוא להתבלות מהר יחסית, ולכן צריך לקחת בחשבון שיש לרענן את הקרוואן מדי פעם. אבל היי – גם בית משפצים לפעמים.

בנוסף אסור לשכוח שמדובר בכלי תחבורה וככזה הוא דורש רישוי וטיפול במערכות המכניות שלו על מנת שיוכל לנוע על הכביש.

כמה עולה קרוואן?

כיום ניתן למצוא קרוואנים במגוון גדלים וברמות גימור שונות. קרוואן חדש לשישה אנשים ניתן למצוא בכ-70 אלף שקל. מדובר בקרוואן מאובזר אך בסיסי. מחירי קרוואנים מפוארים יכולים להגיע למאות אלפי שקלים.

אבל לא חייבים לקנות חדש. ישנו שוק לא קטן של קרוואנים משומשים ושם ניתן למצוא קרוואנים המתאימים למגורים גם בכ-40 אלף שקל. אם רוצים משהו מפואר ניתן למצוא קרוואנים גדולים ממש המספקים את כל הפינוקים שצריך בכ-150 אלף שקל. 

אבל אם אתם עדיין לא סגורים על הרעיון, אפשר בינתיים לשכור קרוואן לחופשה קצרה – שאולי תעזור לכם להחליט. כך למשל, תמורת 800 שקל ללילה (ואף פחות) תוכלו לקבל קרוואן מאובזר המתאים ל-5 אנשים – ולמקם אותו בכל מקום שתבחרו.

אז בא לכם לעשות שינוי?! נמאס לכם לשלם ארנונה? ויותר חשוב, אתם לא מסוגלים לעמוד במחירי הדירות המטורפים. אז  אולי זה הפתרון – פשוט, להכניס את המפתח לאוטו ולגור בקרוואן איפה שבא לכם.

האם ירושלים תעלה על מפת המגורים המשותפים של WeWork ?!


 

מלגות שאנשי אקדמיה מקבלים מאוניברסיטאות בחו"ל עבור מחקרם חייבות במס בארץ – כך קבע  בית המשפט העליון. זה נכון, זה צודק, ובכל זאת במשך שנים אנשי אקדמיה גם הבכירים שבהם לא שילמו מס על מלגות כאלו.

בית המשפט הכרי במחלוקת שהתעוררה בין רשות המסים לבין  חוקרים, פרופסורים ידועי-שם שטענו כי אינם חייבים במס על מלגות מחקר בחו"ל.

השלושה הוזמנו על-ידי אוניברסיטת ניו-יורק לשהות בה במהלך שנה אקדמית, כחוקרים במכונים חדשים שנפתחו בה – מכון שטראוס ומרכז תקווה. כל אחד מהם קיבל מלגה מהאוניברסיטה – בסכומים נאים –  75 אלף דולר עד 100 אלף דולר עבור 10 חודשי שהייה בניו-יורק.

הסכומים האלו דוחו לרשות המסים בישראל כסכום פטור ממס הכנסה. במקרים רבם זה עבר (מבלי לשלם מס). הפעם, פקיד השומה החליט למסות את הפרופסורים על המלגות שקיבלו. הם הגישו ערערים לבית המשפט המחוזי שביטל את הערעור ותמך בפקיד השומה, וכעת בעליון – נקבע שוב: מלגות שמקבלים מאוניברסיטאות בחו"ל חייבות במס הכנסה.

נו באמת, זה לא ברור.  השופט ניל הנדל, ציין כתב בפסק הדין – "בסיס המס בישראל רחב ומכניס תחת כנפיו הכנסה מכל מקור שלא נשלל במפורש. על-פי הדין בישראל, מקורות ההכנסה החייבת הם כאלה המתאפיינים בפוטנציאל לחזרתיות, כ'עצים המפיקים פירות'; הם אינם כוללים מתנות ומציאות, אשר לא ניתנות כתמורה לשימוש בגורמי ייצור שונים, ופיצויים מסוימים. בענייננו. הכספים שקיבלו המערערים מהמוסדות ניתנו להם במסגרת משלח-ידם כחוקרים באקדמיה, ועל כן מהווים הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) לפקודה".

"הקביעה הזו תואמת את בסיס מס ההכנסה הרחב. לא מדובר בהכנסה אשר נעדרת מקור, אלא בהכנסה שהתקבלה מהעץ שגידלו וטיפחו המערערים במשך השנים – מומחיותם המחקרית והמוניטין האקדמי שלהם".

הפרופסורים –  דוד קרצ'מר, עדיאל שרמר וישי בר, ייצטרכו כמובן לשלם את המס.  ומי הם הפרופסורים?

שימו לב – פרופ' בר, הוא מומחה לדיני מסים. הוא היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ובעבר היה מועמד לתפקיד מנהל רשות המסים. נו, מה הוא היה אומר בתור מנהל רשות המיסים אם מישהו היה טוען שמלגה מחו"ל אינה חייבת במס? הכל עניין אישי, והכי כנראה תלוי "בפוזיציה".

פרופ' בר הוא מרצה וותיק בתחום דיני המסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פרופ' קרצ'מר, מתמחה במשפט חוקתי, עם דגש על זכויות אדם במשפט בינלאומי ובמשפט בינלאומי הומניטרי. הוא נמנה  עם מייסדי ארגון "בצלם" והאגודה לזכויות האזרח. זכויות האזרח זה נהדר, אבל לאזרח יש גם חובות לרבות חובת תשלום מס הכנסה על הכנסות, שכר ומלגות.

קרצ'מר שימש ומשמש כחבר בגופי זכויות אדם, כמו ועדת זכויות האדם של האו"ם. הוא כיהן כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית,  באוניברסיטת אלסטר בצפון אירלנד ובמרכז למשפט ועסקים ברמת-גן.

פרופ' שרמר הוא היסטוריון. המומחיות שלו היא  בתקופת בית שני והתלמוד. הוא מלמד במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.


העלימו מס ב-43 מיליון – מס הכנסה הגיש כתב אישום

מס על עבודה של ישראלים בחול – כל מה שצריך לדעת


 

 

ראדא קיבלה בשבועות האחרונים הזמנות חדשות  של מכ"מים מתוצרתה של כ-5 מיליון דולר. ראדא עוסקת בפיתוח, ייצור, שווק ומכירות של מכ"מים יבשתיים טקטיים לשימושי הגנת כוחות, גבולות ומתקנים אסטרטגיים, ומערכות אוויוניקה (כולל מערכות ניווט אינרציאליות) למטוסי קרב וכטב"מ.

מניית החברה רושמת כעת עלייה של כ-3% במסחר המוקדם לשער של 2.9 דולר למניה.

ברבעון השני דיווחה ראדא על הכנסות בסך של כ-6.6 מיליון דולר – עלייה של כ-25% לעומת הרבעון המקביל ב-2017.

מראדא נמסר כי ההזמנות הינן עבור המכ"מים מבוססי התוכנה של ראדא להגנה מפני פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת טווח (C-RAM), ולמערכות הגנה כנגד כלי טיס בלתי מאוישים (Counter-UAV) והגנה אווירית לטווחים קצרים (SHORAD). עוד נמסר מראדא כי כל ההזמנות התקבלו מלקוחות חדשים. לקוחות חדשים אלו הינם לקוחות אסטרטגיים בתחום המערכות הצבאיות, וההזמנות שהתקבלו משקפות מכירות ראשונות אשר בעקבותיהן ראדא מצפה לקבלת הזמנות המשך משמעותיות בעתיד.  ראדא צפויה לספק הזמנות אלו עד לסוף 2018.

ביולי דיווחה ראדא כי ראדא על הזמנות מכ"מים בהיקף של 3.5 מיליון דולר מלקוח צבאי אמריקאי. דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "הזמנות אלו הן פירות של מאמצינו המתמשכים בפעילות הפיתוח העסקי בעולם. בעובדה שהזמנות אלה מהוות חדירה ראשונית ללקוחות חדשים גלום פוטנציאל משמעותי להזמנות עתידיות בהיקפים גדולים. שוק המכ"מים הטקטיים הוא שוק חדש ומתפתח, ואנו צופים הזמנות המשך מלקוחות אלה בעתיד הקרוב לאור הצרכים המיידיים שלהם לפתרונות אותם אנו מציעים".

אורד תרשום רווח הון של 4.5 מיליון שקל לאחר שחתמה על הסכם למכירת האחזקות בחברה אשר ריכזה את פעילותה במערב אירופה בתמורה לכ-7.1 מיליון שקל.

אורד נסחרת בבורסה בתל אביב בשער של כ-150 אגורות למניה המשקף לה שווי שוק של כ-107 מיליון שקל. בשנה האחרונה רשמה המניה ירידות חדות ושערה נמוך היום בכ-50% משער המניה ביולי 2017.

אורד התקשרה בהסכם עם בעל מניות שותף בחברה נכדה של החברה, Glosec NL BV, למכירת מלוא אחזקותיה, בשיעור של 51%, בחברה הנכדה Glosec NL BV , הפועלת בתחום מערכות אלקטרומכניות ומתח נמוך בהולנד. האחזקות יימכרו לשותפים בעסקה אשר תשולם בשני תשלומים עד סוף שנת 2018.

עוד הוסכם במסגרת ההסכם כי החברה לא תתחרה בפעילותה של החברה הנכדה בהולנד במשך 5 שנים ממועד חתימת ההסכם וכן כי הזכות לשימוש בשם Glosec בהולנד יהיה לחברה הנכדה בלבד.

לאחרונה הודיעה אורד כי הגיעה להסכמה עקרונית עם חברת EDF Renewables Israel, לפיה תקים בעצמה ובאמצעות חברת-הבת סולארפאוור, עבור EDF, מערכות סולאריות קרקעיות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לייצור חשמל, בהספק מותקן כולל של כ-28 מגה-וואט באזור קיבוץ כפר מנחם שבשפלת יהודה, וכן תעניק שירותי תפעול ותחזוקה למערכות למשך 10 שנים ממועד הפעלתן, וזאת בתמורה כוללת בסך של כ-55 מיליוני שקל.

ביולי האחרון דיווחה אורד כי חברה בת שלה המוחזקת במשותף עם חברה מקומית באפריקה זכתה בפרויקט לביצוע עבודות ביטחון והגנת מתקנים בתחום האנרגיה במזרח אפריקה, בסך של כ-20 מיליון שקל.

חברת אורד, אשר נמצאת בשליטתם של משפחת אדורם וסולג פיתוח מתמחה בביצוע פרויקטים, מכירת ציוד ומתן שירותים בתחום המתח הנמוך למערכות ביטחון, מערכות שליטה ובקרה והגנה היקפית, מערכות גילוי וכיבוי אש בהתקנת מערכות סולאריות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לייצור חשמל, ובמתן שירותי גמר למערכות האלקטרו מכאניות. בין לקוחות של אורד נמנים גופים ממשלתיים כגון משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות והביטחון, גופים בתחום התעשייה הביטחונית וגופים ציבוריים גדולים אחרים. לאורד הסכמים בלעדיים עם יצרנים בינלאומיים והיא המשווקת הבלעדית של מערכות גילוי אש ופריצה של חברת Siemens.

 הנגיד החדש ינהיג מדיניות ניצית יותר – כך מעריכים בלידר שוקי הון.  להערכתם הנגיד החדש ירצה ללמוד את הנושא המוניטארי בזמן הקרוב. ולכן – "לא צפויה העלאת ריבית בטווח המיידי.

"הנגיד הבא, פרופ’ אמיר ירון, הוא בעיקר כלכלן אשר מתמחה בתחום הריאלי, צמיחה לטווח הארוך, ובעיקר הנכסים הפיננסים", אומר יונתן כץ מלידר שוקי הון, וממשיך – "לפי הפרשנות שלנו, מי שמסתכלים בעיקר על בפעילות הריאלית וערכם של הנכסים אמור לתמוך בריסון מוניטארי במשק הישראלי בו אין בעיית צמיחה וקיים חשש לניפוח ערכם של הנכסים השונים. סביר להניח שהוא ירצה ללמוד את הנושא המוניטארי בישיבות הקרובות, מה שלא תומך בהעלאת ריבית בטווח המיידי. יחד עם זאת, הרכב הוועדה החדש ללא קרנית פלוג מחזק את הגישה היותר ניצית בוועדה ואמיר יקשיב לגישה זו. לסיכום, נראה לנו שהוא ינהיג מדיניות מוניטרית מעט יותר ניצית לעומת קרנית פלוג".

מה זה אומר בשפה פשוטה ? בלידר מעריכים שאמנם הריבית לא תעלה בטווח המיידי, אבל כן תעלה בטווח של החודשים הספורים ובכלל – הנגיד יתשמש יותר בכלי הריבית ולא יחשוש שהריבית תדכא צמיחה