דוח התעסוקה של חודש יוני במשק האמריקאי היה טוב מהצפוי עם תוספת של 372 אלף מועסקים חדשים, מה שהוריד מעט מהחששות למיתון, לפחות לחודש הקרוב. מצד שני, אם מישהו קיווה להאטה במתווה העלאות הריבית של הפד הרי שנכונה לו אכזבה שכן נתוני התעסוקה של יולי מחזקים את ההערכות שהעלאת הריבית הקרובה תהיה שוב בגובה של 75 נ"ב. כך מעריך אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, בסקירה שהוקדשה לאירועים הכלכליים בחו"ל.

לדבריו, האבטלה בארה"ב נותרה על 3.6% אבל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ב-0.1% ל-62.2%, מה שמלמד שלפחות במהלך יוני לא נרשמה חזרה של עובדים לשוק העבודה. נתון דומה היה ניתן לראות כבר ביום רביעי כאשר בדוח ה-JOLTS של חודש מאי התברר שלמרות ירידה מסוימת במספר המשרות הפתוחות, שוק העבודה האמריקאי עדין מייצר כמעט 2 משרות פתוחות על כל אדם שמחפש עבודה. בהתאם לכך, הלחצים לעלייה בשכר עדיין חזקים וזה עלה ב-12 חודשים שהסתיימו ביוני ב-5.1%.

מכיוון שלחצי האינפלציה שמגיעים משוק העבודה הם הסדין האדום של הפד (כמו של כל בנק מרכזי אחר היום בעולם), כל עוד לא נראה את עודף הביקוש לעובדים (משרות פתוחות לעומת מחפשי עבודה) מצטמצם, הפד לא יפסיק להעלות את הריבית.

פער זה יצטמצם, להערכת כלכלני פסגות, לקראת סוף השנה משני הכיוונים – מצד אחד המיתון, הירידות בשווקים הפיננסיים והקיטון בחסכונות יביאו עובדים רבים חזרה לשוק העבודה. מצד שני, המיתון יגרום לירידה בביקוש לעובדים, לצמצום בכוח האדם ולעלייה בשיעור האבטלה. השילוב של סימנים להאטה בשוק העבודה עם התמתנות האינפלציה מכיוון גורמי ההיצע יגרום לפד לחשב מסלול מחדש כנראה כבר בתחילת 2023.

בריטניה: כישלון הברקזיט והאינפלציה הם הסיבה לאובדן האמון בג'ונסון

באשר להתפתחויות בבריטניה, אומרים בפסגות כי אחרי שיותר מ-50 חברים ממפלגתו התפטרו, בוריס ג'ונסון התפטר מתפקידו כראש ממשלת בריטניה. כמו לכל אורך כהונתו, גם מהלך ההתפטרות של ג'ונסון לא חף מדרמות מיותרות כשראש הממשלה לשעבר מסרב כרגע להתפנות מדאונינג 10 עד שיוחלט על מנהיג חדש למפלגה השמרנית, מה שעשוי לקרות רק באוקטובר. כך או כך, בריטניה יוצאת לדרך חדשה כאשר למקבלי ההחלטות יש לא מעט נושאים בוערים על הפרק ובעיקר תהליך הברקזיט והאינפלציה הגואה.

למי שתוהה, אגב, הסיבה המרכזית לאובדן האמון בג'ונסון היא לא אותה חשיפה על חבר המפלגה שביצע מעשים מגונים בעודו שיכור כלוט ולא העובדה שג'ונסון ניסה לטייח את הסיפור. אין ספק שמדובר על סיפור עסיסי מאוד לתקשורת אבל בסופו של דבר זהו רק הקש ששבר את גב הגמל. חוסר האמון בג'ונסון וההפסדים של השמרנים בשתי מערכות בחירות אזוריות בשבועיים האחרונים הם בראש ובראשונה תוצאה של כישלון הברקזיט והאינפלציה הגואה בבריטניה, שתי תופעות שקשורות אחת לשנייה בעבותות. אם בכל העולם המחסור בעובדים שוק העבודה בא לידי ביטוי בעליית שכר ובאינפלציה הרי שבבריטניה מדובר על בעיה עמוקה יותר שכן בעקבות הברקזיט נוצר מחסור אדיר בעובדים שבעבר הגיעו מהאיחוד האירופי.

אגב, דווקא צפון אירלנד שבה הברקזיט לא מיושם כמעט בגלל הרגישות מול אירלנד והסכמי יום שישי הטוב, נהנית מאז הברקזיט מיתרון ברור, מה שעיצבן לא מעט תומכי ברקזיט במפלגתו של ג'ונסון. בהסתכלות קדימה, אי הוודאות הפוליטית בבריטניה תימשך כנראה עד סוף השנה גם אם השמרנים ימצאו מחליף וגם אם בריטניה תלך למערכת בחירות.

כך או כך, אומרים בפסגות, ניתן להניח שתהליך הברקזיט יתמתן בעקבות השינויים הפוליטיים שיהיו במהלך השנה הבאה. גם אם זה ייקח עוד זמן, בסופו של יום בריטניה תגיע, בדומה למדינות אחרות כמו שוויץ או נורבגיה, להסכמים עם האיחוד האירופי שיאפשרו לה להמשיך להיות מחוץ לאיחוד אך עם זכויות וחובות כמו של כל חברה באיחוד.

שער האירו-דולר מתקרב לשוויון

בפסגות מתייחסים גם להתפתחויות בשער החליפין אירו-דולר, אשר כמעט הגיע לנקודת השוויון בין שני המטבעות. אם בתחילת התהליך היה מדובר בעיקר על התחזקות הדולר על רקע הירידות בשווקים והחשש מהעלאות ריבית מהירות של הפד, הרי שבשבועות האחרונים (עד יום שישי) דווקא ראינו את תשואות האג"ח בארה"ב מעט יורדות ואת שוקי המניות מעט נרגעים. לכן, ניתן בהחלט לומר שהסיפור בשבועות האחרונים הוא ללא ספק ההיחלשות של האירו.

קשה לומר עד כמה המצב באירופה בעייתי מבלי להיסחף לאובר-דרמטיזציה. משבר האנרגיה באירופה ובעיקר בגרמניה רחוק מסיום ובהתאם לכך האינפלציה בגוש האירו תתמתן פחות מאשר בארה"ב. מצד שני, אם האינפלציה הגבוהה היתה אמורה להביא את ה-ECB להעלות את הריבית מהר יותר הרי שפתיחת המרווחים בתשואות האג"ח של איטליה תקשה מאוד על הבנק המרכזי לעשות את העבודה שלו מבלי להסתכן שידור חוזר של משבר החובות של 2012. במילים אחרות, ה-ECB שגם כך לא ממש מפורסם בהחלטיות שלו, צפוי להיות מהוסס יותר מתמיד שכן הוא נמצא בין הפטיש לסדן וצריך לבחור בין משבר אינפלציה למשבר חובות.

אם זה לא מספיק אז אפשר להוסיף לקלחת את משבר המזון שהולך ומתעצם באפריקה שצפוי להוביל לגלי הגירה שיגיעו ברובם לאירופה ויגרמו לחסר שקט פוליטי ביבשת.

בשורה התחתונה, אומרים בפסגות, האופק הכלכלי של ארה"ב אמנם לא משהו אבל זה של אירופה הרבה פחות טוב.

אגב, כדאי לשים לב שהיחלשות האירו עוזרת במובן מסוים לצרכן הישראלי שכן השקל נחלש מול סל המטבעות באופן מתון הרבה יותר מאשר מול הדולר. בתקופה של אינפלציה גבוהה היינו רוצים כנראה לראות את השקל שומר על יציבות ומונע לחצים נוספים לעליית מחירים מכיוון המטבע כך שבהיבט הזה לפחות, האירועים באירופה דווקא תומכים במשק המקומי.

יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף חודש יוני 2022 בסך 193,810 מיליון דולר, קיטון בסך של 5,998 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם, וירידה של 7% לעומת השיא של 2,083 מיליון דולר בדצמבר 2021. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 38.7%.

את הקיטון מסביר בנק ישראל על ידי שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-6,739 מיליון דולר.

מאידך הקיטון קוזז בחלקו ע"י:

• העברות המגזר הפרטי בסך של כ-348 מיליון דולר.
• העברות הממשלה מחו"ל בסך של כ-393 מיליון דולר.

אחרי שב-2021 בנק ישראל נאבק בהתחזקות השקל, רכש דולרים והגדיל את היתרות, באו השווקים והאינפלציה ועושים לו את העבודה. במהלך החודשים האחרונים הדולר התחזק בהתמדה מול השקל והגיע לרמה של 3.5 שקלים. ההתחזקות של המטבע האמריקאי נבעה בין היתר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה למחסור בחומרי גלם, מה שהעלה את מחירם, וגם בשל העובדה שהדולר נחשב לאפיק השקעה בטוח בעתות של משברים ואי ודאות. בנוסף, תחילתה של סדרת העלאות ריבית בארה"ב והצהרות הבנק המרכזי האמריקאי בדבר כוונתו לצמצם את המאזן שלו, דבר שיגרום להפחתת נזילות בשווקים, גורמות אף הן להתחזקות הדולר בעולם, מה שמחליש את השקל.

השאלה כיצד יפעל בנק ישראל עכשיו עם היתרות שברשותו, שעדיין מאוד גבוהות, ועד כמה יאפשר לדולר להתחזק ולשקל להיחלש.

הישראלים מעדיפים נסיעות קצרות לחו"ל, משתמשים פחות בכסף מזומן ומסתמכים יותר על טכנולוגיות תשלום חדשות. כך עולה מסקר שערכה חברת האשראי ויזה בקרב 550 ישראלים בגילאי 18 ומעלה, שבחן את הרגלי התשלום שלהם לפני, תוך כדי ואחרי הטיול.

על פי הממצאים ממוצע ימי השהות של ישראלים בחו"ל בשנת 2018 עמד על 8.9, בעוד עתה הוא עומד על 6.5 ימים, ירידה של 27%.

ממצאי הסקר חושפים שהסתמכות הישראלים על טכנולוגיות הולכת וגדלה. בתחום התשלומים, 49% מהנוסעים משלמים עם כרטיס אשראי פיזי או באמצעות ארנק דיגיטלי. מנגד, השימוש במזומן פוחת – רק 47% משתמשים כיום במזומן, בהשוואה ל-57% בשנת 2018. נתון מעניין נוסף הוא ש-37% מהנשאלים מציינים שאחד השימושים המרכזיים בטלפון הסלולרי בעת השהות בחול הוא ביצוע תשלומים והעברות כספים.

נתונים מעניינים נוספים שעלו בסקר: 63% משתמשים באתרי המלונות והלנות הפרטיות לצורך הנסיעה, 48% משתמשים באתרי השוואת מחירים ו-40% משתמשים באתרי און ליין של סוכנויות הנסיעות. כמו כן, שיעור המשתמשים באפליקציות נסיעות, ניידות וניווט בארץ היעד עלה משמעותית  – מ-13% ב-2018 ל-27% ב-2022.

להלן מספר ממצאים נוספים:

נסיעות עונתיות לחו״ל: 53% הישראלים מתכננים נסיעה בחודשי יולי-אוגוסט לחו"ל. עוד 29% יטוסו לחו"ל בחגי תשרי ועוד 17% יטוסו גם בחודשים שעד סוף השנה.

ביעדים החמים אין שינוי: אירופה ממשיכה להיות היעד המועדף לישראלים גם אחרי הקורונה – 75%  מהישראליים שיטוסו בהמשך השנה לחו"ל בחרו במדינות אירופה כיעד מועדף, ואחריהן איי יוון, קפריסין וטורקיה -20%  וארצות הברית עם 10%.

אורכה של החופשה מתקצר: 44% ישארו בחו"ל בין 4-5 לילות, 20% בין 6-7 לילות, 11% בין 8-10 לילות. כתוצאה מכך ממוצע ההוצאות של המטייל בארץ היעד ירדה ל-2,219 דולר בשנת 2022 לעומת 3,196 דולר בשנת 2018.

השימוש מזומן גם הוא ירד: בעוד שבשנת 2018 הישראלי הביא אתו בממוצע דולר 1,374 ליעד כעת הממוצע עומד על 1,120 דולר .

פחות מזומן מומר כעת לפני הנסיעה ולאחר החזרה ארצה, וסכום הכסף שנותר לאחר הנסיעה הוכפל. מספר הישראלים הממיר כסף לפני הנסיעה ירד ל-80% מ-90% בשנת 2018. בדומה לזה, מספר הישראלים שהמיר בחזרה את הכסף שנותר אחרי הנסיעה ירד ל-15% לעומת 29% בשנת 2018. למרות זאת, הממוצע של כסף מזומן שנותר אחרי הנסיעה הוכפל ואף יותר, מ-100 דולר בשנת 2018 ל- 250 דולר בשנת 2022.

שינוי קל בלבד במשיכה מכספומטים: 23% מהישראלים השתמשו בכרטיס האשראי למשיכת כסף מהכספומט לעומת 25% בשנת 2018 . ועדיין יש לציין כי 16% הרגישו שאינם בקיאים מספיק בתהליך המשיכה בכספומט בחו"ל.

כמה עולה להוציא דרכון ומה זה דרכון דיגיטלי?

הזמנתם כרטיס, ארזתם לבד ואז הטיסה בוטלה: מה מגיע לכם וכמה

הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2022 צפויה להסתכם ב-4.9%. כך צופים באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בדוח עדכון לתחזיות והמגמות המקרו כלכליות לשנת 2022.

באוצר מסבירים, לאחר התאוששות מהירה של המשק שנת 2021, הפעילות הכלכלית החלה לחזור לקצב הנורמטיבי. הצמיחה השלילית ברבעון הראשון של 2022 שיקפה את הירידה בצמיחה ביחס לרבעון הרביעי של 2021 אשר היה גבוה באופן חריג.

באשר להמשך הצמיחה מניחים באוצר כי קצבי האינפלציה גבוהים בעולם ובארץ, והמדיניות המוניטרית המרסנת שבאה בעקבותיהם, ימתנו את קצבי הצמיחה בעולם בשנת 2023. בהתאם לזאת, מעריכים באוצר כי קצב הצמיחה החזוי בשנת 2023 יעמוד על 3.5%.

הרכב הצמיחה החזויה בישראל מראה שגם בשנת 2022 הצמיחה צפויה להיות מובלת על ידי הגידול בצריכה הפרטית. לדברי האוצר, הצמיחה בשנת 2021 עלתה בקצב מהיר של 11.6%, וזאת כפיצוי על צמצום אפשרויות הצמיחה בתקופת הקורונה. בשנת 2021 שוק העבודה ההדוק תומך בהמשך הצמיחה ברכיב זה, וזאת לצד ההשפעה השלילית של ההתפתחויות הכלכליות בעולם. להערכת האוצר, השפעות אלה יבואו לידי ביטוי בעיקר בשנת 2023.

היצוא צפוי להמשיך ולצמוח בעיקר לאור פעילות ענף ההייטק. הירידות בשוקי ההון בעולם ובייחוד במניות הטכנולוגיה שהחלו בסוף 2021 הורידו את השווי של חברות ההייטק המקומיות, ובאוצר צופים התמתנות מסוימת בפעילות בסקטור זה, לאחר צמיחה מהירה מאוד שחוו ענפי ההייטק מאז שנת 2020. ההשקעות שבוצעו בענפים אלה בשנת 2021 וברבעון הראשון של 2022 תרמו משמעותית לגידול בהכנסות המדינה ממסים גם במחצית הראשונה של 2022.

תחזית הכנסות המדינה העדכנית לשנת 2022, עודכנה כלפי מעלה ועומדת כעת על 456.6 מיליארד שקל. נתון זה גבוה משמעותית מהתחזיות הקודמות.

באשר לאינפלציה, אומרים באוצר כי שיעור האינפלציה בישראל עומד על 4.1%, נכון לחודש מאי 2022, והוא נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. התחזית לשנת 2022 עומדת על 4.2%, ולשנת 2023 על 3%.

ברקע העלייה בתחזית האינפלציה ניצבות בין היתר המלחמה באירופה, שמובילה לעלייה במחירי החיטה והאנרגיה העולמיים, והמדיניות הסינית של "אפס סובלנות לקורונה", שגורמת להמשך שיבושים בשרשראות האספקה.

באוצר מדגישים כי התחזית נעשתה בסביבה עם רמת חוסר ודאות גבוהה וקיימים סיכונים משמעותיים אשר יכולים להשפיע הן על הצמיחה והן על ההכנסות, רובם לשלילה.

התפתחות המלחמה באירופה והסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבותיה, שכבר גרמו לזעזוע בשוק האנרגיה והסחורות, עלולה להביא לפגיעה חמורה בצמיחה העולמית ולאינפלציה ממושכת אשר ישפיעו על המשק הישראלי. מנגד, המצב הגאו-פוליטי בעולם מהווה הזדמנות להגדלת היצור הביטחוני.

כמו כן, עלולים להופיע וריאנטים חדשים של קורונה אשר יעילות החיסונים נגדם תהיה פחותה, וההתמודדות עמם עלולה להשפיע על הפעילות הכלכלית.

המשך שיבושים בשרשרות אספקה ועלייה במחירי השילוח צפויים לתרום ללחצים אינפלציוניים בעולם ובארץ מנגד, במידה שתהיה הקלה משמעותית בעומסים בנמלים ייתכן כי הצמיחה תעלה על הציפיות.

מצב החירום האקלימי ממשיך להוות איום כבד על הכלכלה העולמית ובכלל זה על כלכלת ישראל. סיכון זה מתווסף לסיכונים נוספים בהגברת הלחץ על שרשרות האספקה העולמיות וכן מוסיף אי ודאות לתחזית.

בנוסף לסיכונים הגלובליים, קיימים גם סיכונים שמקורם במצב הכלכלי והגאו-פוליטי בארץ. בין אלה ניתן למנות החמרה במצב הביטחוני, השפעת המגמות הגלובליות על ענף ההייטק, עלייה משמעותית בשיעורי האינפלציה בארץ ושינוי מגמה בשוק העבודה.

שלושה מתחמי התחדשות עירונית עתידים לקום בעיר יהוד. זאת לאחר שאושרו בוועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)

התוכנית, שקודמה על ידי קבוצת "כתב" בשיתוף עיריית יהוד, כוללת 3 מתחמים אשר ממוקמים בלב העיר הוותיקה: ברחובות קדושי מצרים, ביאקובסקי, ויצמן והרצל.

התוכנית כוללת הקמת 1,154 יחידות דיור שיוקמו ב-14 מבנים בני 9 עד 17 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור בתוכנית, 230 יוקצו עבור דירות קטנות. בנוסף ליחדות הדיור, התוכנית מקצה שטח של 3.5 דונם לטובת הקמת בית ספר יסודי חדש ברחוב בהרצל, 1,500 מ"ר עבור שטחי מסחר, כ-25,000 מ"ר עבור שטחי ציבור, ו-5 דונם עבור גינות ופארקים שכונתיים.

כיום מצויים בתחום התוכנית, 15 בנייני רכבת בני 3-4 קומות ובהם 330 יחידות דיור, במצב תחזוקתי ירוד, שיפונו לטובת הפרויקט החדש.

בנוסף, התוכנית שמה דגש על שדרוג המרחב הציבורי באמצעות הרחבת מדרכות רחבות מלוות בנטיעת עצים ליצירת רצף צל, מערך פארקים שכונתיים, ושבילי הולכי הרגל, על מנת ליצור רשת הליכה מיטבית אשר מחברת בין השטחים הפתוחים הסובבים וכן יצירת נגישות למבני הציבור הסמוכים ושבילי אופניים.

התוכנית שאושרה הינה פועל יוצא של "תוכנית ליבת העיר" אשר קידמה עיריית יהוד לאור תהליכי התחדשות עירונית משמעותיים שעוברת העיר. תוכנית זו הציבה לה למטרה ליצור "אזור מגורים עירוני דינאמי המהווה אבן מרכזית בפסיפס העירוני והמעניק לתושביו איכות חיים גבוהה, מרחב ציבורי משוכלל ומאפשר העצמה אישית וקהילתית".

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הותמ"ל, שלומי הייזלר: "היום הוועדה אישרה תוכנית שמהווה נדבך נוסף ומשמעותי בתהליכי התחדשות עירונית שמתרחשים בלב העיר יהוד מונוסון. התוכנית זכתה לתמיכת התושבים והרשות המקומית ומהווה בשורה לדיירים המתגוררים במתחם באמצעות הגדלת היצע יחידות דיור בעיר הוותיקה יחד עם שדרוג של מערך הפארקים והשבילים ברשת העירונית.

שליחה אנונימית בתפוצה רחבה של מסרוני פישינג ומכירת קנאביס הפכה לתופעה רחבה ומטרידה, ממש מכת מדינה. מסרונים אלו מהווים מטרד משמעותי לציבור, ובחלקם אף משמשים לגניבת פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי ואף עלולים לעודד ילדים ובני נוער לצרוך סמים. על רקע פניות רבות שהתקבלו בנושא, משרד התקשורת מפרסם שימוע במטרה להביא לצמצום משמעותי של התופעה המטרידה.

האסדרה החדשה של משרד התקשורת מציעה לחייב את חברות הסלולר להפעיל מנגנונים שיחייבו את זיהוי שולח המסרונים (אימות חזק מראש), יגבילו שליחת מסרונים בתפוצה רחבה באופן אנונימי ויסייעו בזיהוי גורמים עוינים ומטרידים.

במסגרת האסדרה, מפיץ מסרונים המשתמש במערכות הפצת מסרונים יחויב לעבור אימות חזק ואמין ולהזדהות באמצעות שיחת וידאו מול גורם אנושי בה ימסור את שמו, כתובתו ויציג תעודות או מסמכים המזהים אותו. בנוסף, יתבצע אימות על כרטיס האשראי שבאמצעותו נרכשה חבילת ההפצה לאחר בדיקה שהכרטיס אינו גנוב. כמו כן, חברות הסלולר לא יאפשרו את הפצת המסרונים באמצעות הנייד למנויי פריפייד בכמות העולה על 50 מסרונים ליום. מנגנונים אלו יקלו על המשטרה להגיע לשולחי המסרונים, מה שירתיע את המפיצים ויצמצם את התופעה.

בנוסף, שוקל המשרד לקבוע מגבלות על המסרונים שמקורם בחו"ל, כך שמסרונים אלו לא יוכלו להגיע עם כותרת המתחזה למספר ישראלי או עם שדה מזהה שהוא טקסטואלי כך שלא ניתן יהיה לזהותם. במשרד התקשורת סבורים כי האסדרה המוצעת תביא לצמצום משמעותי בתופעת מסרוני הפישינג ומסרוני הקנאביס תוך מספר חודשים.

האסדרה מציעה לצמצם את יכולת ההפצה האנונימית של מסרונים בתפוצה רחבה, ללא עיון או התערבות בתוכן ההודעה, ובכך לאזן בין חופש הביטוי של השולח אל מול ההגנה על האזרחים מתופעה זו.

שר התקשורת, יועז הנדל: "החלטנו לצאת למלחמת חורמה בתופעת מסרוני הקנאביס והפישינג שאין ישראלי שלא סובל ממנה. אנחנו מסדירים את המימון והשקיפות כדי לצמצם דרמטית את תופעת מסרוני פישינג והצעות רכישת הקנאביס. משרד התקשורת בראשותי ימשיך להיות קשוב ולסגור פרצות המאפשרות לפגוע ולהטריד את הציבור בישראל. לעת עתה אני ממליץ לנהוג בזהירות הנדרשת, לא להשיב להודעות ממקורות לא ידועים או למסור פרטים אישיים כמו כרטיסי אשראי ולא ללחוץ על לינקים חשודים״.

מנכ״לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "אנחנו רואים לאחרונה יותר ויותר תופעות פליליות כמו מכירת סמים, התחזות והונאות באמצעות מסרונים. לא נאפשר לגורמים עלומים ומפוקפקים להציף מדינה שלמה בהודעות ספאם, מדובר במטרד של ממש ואנחנו נחושים לשים לזה סוף. האסדרה החדשה תקבע מנגנונים שמחייבים את השולח להזדהות, להזין כרטיס אשראי ולא תהיה אפשרות להפיץ מסרונים באופן אנונימי, מה שיצמצם דרמטית את התופעה שבה מנגישים באופן חופשי ויזום סמים לילדינו״.

אמות מידה פיננסיות הנהוגות באג"ח חברות סחירות בישראל אינן מגבילות במיוחד וההסתברות להפרתן הינה נמוכה. כך עולה ממחקר שנערך בבנק ישראל על השימוש באמות מידה פיננסיות (financial covenants) באג"ח סחירות בישראל. אמות מידה פיננסיות הן תנאים חוזיים המגבילים את ההתנהגות הפיננסית של הלווים ומפרטים סנקציות במקרה שהלווה חורג ממדדים מסוימים .

עוד עולה מהמחקר כי הפרות בפועל של אמות מידה מתרחשות לעתים רחוקות והפרה ראשונית בדרך כלל לא גוררת השלכות חמורות לחברה הלווה בהתאם לכתוב בחוזה האג"ח: במהלך משבר הקורונה רק כ-9% מהאג"ח הפוטנציאליות הגדילו את תשלומי הריבית כתוצאה מהפרת אמת מידה פיננסית. הגידול בשיעור הריבית כפי שהתחייב מתנאי האג"ח היה מתון בהשוואה לעלייה בתשואה לפדיון של האג"ח באותו זמן בשוק.

בנוסף, אומדן השפעת המחיר בהשוואה בין אג"ח שכוללות אמות מידה פיננסית לבין אג"ח ללא מגבלות דומות מצביע על כך שלשילובן של אמות מידה פיננסיות בשטר הנאמנות אין השפעה משמעותית על עלות מימון החוב.

המחקר מסיק שהשימוש באמות מידה פיננסיות, שהפך רווח בעקבות ההנחיה הרגולטורית, לא מתמרץ במידה מספקת ניטור הדוק יותר של אג"ח סחיר על ידי הגופים המוסדיים, ואף לא התקשרות (engagement) שכיחה יותר של המלווים והלווים לאחר הנפקת האג"ח וטרם הגעתה של החברה הלווה לחדלות פירעון.

ד"ר אנה ססי-ברודסקי, מחטיבת המחקר בבנק ישראל, מסבירה את  הרקע לעריכת המחקר: משקיעים מוסדיים המנהלים חסכונות לטווח ארוך, כגון קרנות פנסיה, נוטים להיות מפוקחים באופן הדוק במדינות רבות. בכל הנוגע למדיניות ההשקעה שלהם, הרגולציה נוטה לקבוע כללים כמו מגבלות השקעה בסוגי נכסים מסוימים ואיסור על פעילויות שעלולות להיות כרוכות בניגוד עניינים. בישראל מתקיימת רגולציה ייחודית המיושמת על מנהלי חיסכון לטווח ארוך בישראל – הדרישה לכלול אמות מידה פיננסיות בהסכם החוב של אג"ח חברות. רגולציה זו יוצאת דופן משום שהיא כרוכה בהתערבות בתנאים החוזיים המשמשים מנהלי חיסכון פרטיים בחוזי החוב שלהם עם לווים תאגידיים. יכולת הווידוא של הרגולטור בסוג זה של רגולציה עשויה להיות מוגבלת: עצם נוכחותן של התניות בשטרי הנאמנות אינה אינפורמטיבית לגבי הערך הכלכלי שלהן.

המניע להתערבות הרגולטורית שיושמה במסגרת המלצות "ועדת חודק" ב-2010, היה הרצון לגרום למשקיעים מוסדיים לפעול מול חברה שהנפיקה אג"ח ונכנסה למצוקה פיננסית בשלב מוקדם, כשהיא עדיין מצויה במרחק מה מחדלות פירעון של ממש, ובכך גם להגביל נטילת סיכונים ע"י החברות הלוות. מטרת המחקר הייתה לבחון אם הרגולציה הצליחה להשפיע על הניטור ואופי ההתקשרות בין החברות הלוות לבין המשקיעים לטווח ארוך בשוק אג"ח החברות הסחירות בישראל לאורך חיי החוב.

כדי להעריך את ההשפעה של הרגולציה, נבחנו במאמר מבנה אמות המידה הנהוגות, תדירות הפרתן והשפעתן על תמחור האג"ח. מהמחקר עולה כי אמות מידה פיננסיות שנכנסו לשימוש רווח לאחר יישום הרגולציה מבוססות על מדדים חשבונאיים או על דירוג האג"ח. הנוהג קובע שתי השלכות אפשריות של הפרת אמת מידה – עדכון כלפי מעלה של שיעור הריבית ו/או זכות של הנושים לדרוש פירעון מידי. במקרים רבים מתקיים שילוב של שתי ההשלכות באופן מדורג – הפרה ראשונית גוררת העלאת ריבית והדרדרות נוספת מאפשרת לנושים לדרוש פירעון מידי. ממוצאי המחקר מראים כי השימוש באמות מידה פיננסיות בשוק האג"ח גדל באופן משמעותי בין התקופה שלפני יישום הרגולציה לתקופה שלאחר כניסתה לתוקף בסוף שנת 2010.

רף הפרה מקל

הניתוח מראה כי אמות מידה פיננסיות באג"ח חברות סחירות בישראל מבוססות על רף הפרה מקל בהרבה מזה שתועד עבור אמות מידה בחוב שמונפק למשקיעים פרטיים (private debt issues) בארה"ב, מה שמביא להסתברות נמוכה להפרת אמות המידה.

כאמור, הפרות בפועל של אמות מידה פיננסיות מתרחשות לעתים רחוקות והפרה ראשונית בדרך כלל אינה גוררת השלכות חמורות לחברה הלווה. במרבית המקרים, הפרה ראשונית של אמת מידה פיננסית מפעילה מנגנון של התאמת ריבית (כלפי מעלה). רק בעת הפרה מתמשכת והידרדרות נוספת במצב הפיננסי של החברה מופעל רף שני המאפשר לנושים לדרוש פירעון מידי. המחקר עוקב אחר איגרות חוב שהונפקו בשנים 2007-2015 כדי לראות באיזו תדירות מנגנון פיצוי הריבית נכנס לתוקף, ומוצא כי שיעור זה עומד על 17% מהאג"ח.

בדיקה נוספת של תדירות ההפרה של אמות מידה פיננסיות מתבצעת עבור אג"ח שנסחרו בין 1 במרץ 2020 ל-1 במרץ 2021, השנה הראשונה למשבר הקורונה. כתוצאה מהפרה, בתקופה זו ב-9% מהאג"ח בעלות אמות מידה פיננסיות עם מנגנון פיצוי ריבית עלה בפועל שיעור הריבית השנתית. שיעור הריבית גדל ב-22% בממוצע. לשם השוואה, תשואת השוק של אותן אג"ח עלתה במקביל ב-216% בממוצע בין תחילת התקופה ועד לשלב שבו הגיע שיעור הריבית לרמתו המרבית. כלומר, ה"קנס" אותו משלמות החברות שהפרו את אמת המידה בהתאם לקבוע בחוזה האג"ח "זול" ביחס למחיר שבו תמחר השוק באותו זמן את החוב של החברה. במילים אחרות, אם הייתה החברה נאלצת לממן מחדש את חובה באותו מועד, העלות שבה הייתה צריכה לעשות זאת הייתה גבוהה הרבה יותר מהגידול בריבית אותו ספגה. ניתן להניח כי קנס נמוך שכזה אינו מהווה תמריץ לחברה הלווה לפתוח את חוזה ה-אג"ח ולנהל מו"מ מול הנושים, מה שהיה מאפשר לנושים להגדיל את השפעתם על התנהלות החברה בזמן שהיא חווה הידרדרות פיננסית.

בלי השפעה משמעותית

יתרה מזאת, גם אומדן השפעת המחיר של אמות מידה פיננסיות המבוצע במאמר מעיד על כך שלשילובן בשטר הנאמנות אין השפעה משמעותית על עלות מימון החוב.

מסקנת המחקר היא כי ההוראה להשתמש באמות מידה פיננסיות לא מתמרצת במידה מספקת את הגופים המוסדיים לבצע ניטור הדוק יותר אחר הלווים בשוק אג"ח החברות הסחירות.

תיאוריית ההתקשרות הפיננסית (contract theory) טוענת כי חייבים ונושים מסכימים לשלב הגבלות בחוזי חוב כאשר העלויות לחברה הלווה הנובעות מאובדן הגמישות מקוזזות על ידי הפחתה בעלויות מימון החוב. עם זאת, תנאי הכרחי להשפעה מפחיתה של מגבלות אלו על עלויות המימון הוא שהנושים מסוגלים ומוכנים לפקח על כך שהלווה מציית למגבלות, ולנקוט בפעולות מול הלווה בעת הפרה. ההצדקה להתערבות הרגולטורית בישראל התבססה על הטענה שחוזי האג"ח בישראל טרם המשבר הפיננסי היו נוחים ללווים בשל: א) היותם של המשקיעים המוסדיים בעמדת נחיתות בהשוואה ללווים בשלב החיתום עקב בעיות תיאום; ב) ביקוש גבוה לאג"ח חברות ו-ג) חוסר ניסיון של משקיעים מוסדיים. לפיכך, הרגולציה הייתה אמורה לתקן את כשל השוק על ידי "יישור מגרש המשחקים" ודרישה מכל המשקיעים המוסדיים לשלב התניות ואמות מידה פיננסיות.

הניתוח במאמר מצביע כאמור על כך שאמות המידה הפיננסיות הרווחות באג"ח סחירות בישראל אינן מגבילות במיוחד ומופרות לעיתים רחוקות. השערת המחקר היא שהסיבה לכך נעוצה בעלויות פיקוח והתקשרות גבוהות שעומדות בפני משקיעים מוסדיים, אשר מרתיעות אותם מלנהל משא ומתן מחדש על תנאי חוזה החוב לעתים קרובות, מחוץ להליך רשמי של חדלות פירעון.

כאשר קיימים תמריצי פיקוח חזקים והיכולת לנהל משא ומתן מחדש על תנאי החוב גבוהה, כגון בחוב פרטי המוחזק ע"י מעט משקיעים, מחקר אמפירי בארה"ב מצא כי אמות מידה פיננסיות משמשות "תיל ממעיד" והפרתן מנוצלת ע"י המלווים לקיים התקשרות תכופה עם לווים ולהשפיע על התנהגות הלווים. אפריורית, בחובות הנסחרים ע"י הציבור, פחות ברור שנושים יוכלו, או יהיו מוכנים, לתקשר עם לווים ולנהל משא ומתן מחדש על תנאי החוב לעתים קרובות. ואכן, עדויות אמפיריות מחו"ל מצביעות על כך שמבנה ההתניות בחוב ציבורי שונה מחוב פרטי ומעורר הרבה פחות הפרות. חוב המונפק לציבור בארה"ב כולל בעיקר התניות מגבילות ומעט אמות מידה מבוססות ביצועים. גם ביחס להתניות מגבילות, תועד כי חוב פרטי מכיל הרבה יותר מגבלות מאשר חוב שהונפק לציבור.

פיזור ההחזקה בקרב נושים רבים בחוב ציבורי יוצר בעיות תיאום חמורות שיפריעו לכל ניסיון למשא ומתן מהיר ויעיל על שינוי תנאי חוזה החוב. הסדר התגמול של מנהלי קרנות חיסכון לטווח ארוך בישראל ונטייתם להחזיק רק בחלק קטן מהערך הנקוב של סדרת אג"ח, מרמזים שמנהלים יתפסו רק חלק קטן מהתועלת הנובעת מניטור או מהתקשרות תכופה עם לווים. חוב פרטי וחוב סחיר לתאגידים עשויים להיראות כמו תחליפים (בוודאי שמתקיימת תחרות מסוימת ביניהם), אבל ההבדלים בשימוש ובמבנה של אמות מידה ממחישים שבשני השווקים ננקטים פתרונות שונים לבעיית המידע הא-סימטרי בין מלווים ללווים. בעוד בחוב לא סחיר תהיה ריכוזיות גבוהה של הנושים לצד מעקב והתקשרויות תכופות עם לווים, נושים באגרות חוב סחירות ציבוריות מעדיפים לפזר את השקעותיהם בין נכסים רבים ובכך להקטין את הסיכון הכולל.

רשות המסים פתחה את האפשרות להגיש בקשות לקבלת מענק סיוע לעסקים אשר נפגעו בשל התפשטות זן האומיקרון. המענק עבר בחקיקה ביוזמתו של שר האוצר אביגדור ליברמן, ואושרה על ידי מליאת הכנסת. במסגרת זו יוכלו להגיש בקשה לקבלת מענק עסקים קטנים ובינוניים לרבות מלכ"רים בעלי מחזור שנתי של 18 אלף שקל ועד 80 מיליון שקל בשנה, שחלה ירידה של לפחות 25% במחזור הפעילות שלהם בחודשים ינואר-פברואר 2022, ביחס לתקופות הבסיס כהגדרתן בחוק.

לצורך עמידה בתנאי הזכאות וחישוב המענק, על העסקים להגיש את כל הדוחות התקופתיים למע"מ, והדוחות השנתיים למס הכנסה, הנדרשים לצורך חישוב המענק. הגשת הבקשות למענק תבוצע באמצעות טופס מקוון באתר רשות המסים. עוסק יחיד שמחזור עסקו בשנת הבסיס היה עד 300 אלף שקל יגיש בעצמו את הבקשה באזור האישי שלו, וזמן הטיפול בבקשות עוסקים אלו לא יארך יותר משבוע אחד.

יתר בעלי העסקים יכולים להגיש את הבקשה בעצמם או על ידי מייצג מטעמם. במקרה זה, אם הבקשה הוגשה בהתאם להנחיות, זמן הטיפול בבקשות עוסקים אלו הוא עד 100 ימים. כמו כן, במקרה זה, אם התביעה הוגשה במועד, אך נדרשו הבהרות ו/או השלמות לגביה, תועבר לעוסק מקדמה של עד 60% מהסכום לו זכאי בהתאם לשיקול דעת המנהל, עד להשלמת הטיפול בבקשה. עם השלמת הטיפול תשולם יתרת המענק לחשבון הבנק המצוין בטופס, לאחר שנוכתה ממנה המקדמה ששולמה. העוסקים, יקבלו מידע על כל פעולה שתתבצע במהלך הטיפול בבקשה באמצעות הודעת טקסט ודואר אלקטרוני.

את הבקשה למענק ניתן להגיש החל מיום שלישי ה-5.7.2022 ועד ליום שני ה-10.10.2022.

להגשת הבקשות ולפרטים נוספים אודות מסלולי המענק ותנאי הזכאות ניתן להיכנס לאתר רשות המסים:

https://www.gov.il/he/service/business-omicron-assistance

מעוניינים לפתוח עסק משלכם? עליכם לקחת בחשבון כי מדובר בתהליך מורכב אשר טומן בחובו לא מעט שלבים, אותם תצטרכו לצלוח על מנת לאפשר לעסק לשגשג ולהשיג את מטרותיו המקצועיות והכלכליות. על מנת לנהל עסק בהצלחה יתרה ולאפשר לו לשרוד בזירה התחרותית בה הוא נמצא, על בעלי העסקים לפתח מיומנויות ניהוליות רבות, אשר יאפשרו לו סט כלים מקצועי איכותי למדי, לצורך התמודדות עם סיטואציות מורכבות לאורך הדרך בו העסק יפעל.

הגורמים המשפיעים על שגשוג וצמיחה עסקית

עולם העסקים הינו קשוח ורווי סיטואציות קשות שיש להתמודד עמן בהצלחה יתרה ולמנוע קריסה כלכלית. כל בעל עסק, חייב לשלוט בזירה העסקית בה הוא בחר לפעול ולהבין את כיצד ניתן למצב את העסק ולמנוע את שקיעתו. ישנם גורמים רבים אשר עלולים להשפיע על יכולות השגשוג והצמיחה העסקית והם:

1. היעדר גיוס הון ראשוני – עסקים רבים נפתחים בטרם עת, עוד לפני שהצליחו לגייס הון ראשוני, אשר יאפשר להם חמצן עסקי בתקופה הפעילות ההתחלתית. עסק אשר אינו מחזיק בהון נזיל אשר יאפשר לו פעילות שקטה לפחות בשנה הראשונה שהיא לדעת כולם, השנה הקשה ביותר בה עסקים רבים נסגרים לאחר פתיחתם, לאותו עסק יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לשרוד מבחינה כלכלית.
2. היעדר ניסיון ניהולי ומקצועי – בעלי עסקים רבים, פותחים עסק, מבלי לבנות תכנית עסקית מקיפה אשר תבלול בתוכה הוצאות והכנסות עתידיות וכמובן את הכדאיות הכלכלית בפתיחת העסק. לא בכדי, לפי נתוני לשכת התעשייה והמסחר, מבין כלל העסקים אשר נפתחים בשנה הראשונה, לפחות 90 אחוזים מהם, יסגרו כבר באותה השנה.
3. אפליית עסקים קטנים – עסקים קטנים, אינם מקבלים אשראי מהבנק כפי שמקבלים עסקים גדולים. קיימת אפליה לרעה של אותם עסקים קטנים באמצעות הבנקים אשר חוששים לתת להם הלוואה מחשש לאי עמידה בהחזר ההלוואה וכך נוצרים מצב שתנאי המימון שעסקים קטנים מקבלים, הינם מופרכים ובלתי הגיוניים, אל מול התנאים שחברות גדולות מקבלות.

פיתוח מיומנות ניהוליות – תנאי הכרחי להצלחה עסקית

ניהול עסק הינה פעולה מאוד מורכבת אשר מאגדת בתוכה נושאים רבים וכה קריטיים להצלחה העסקית, בהם יש לשלוט ולפתח את המיומנויות הנדרשות שיסייעו בעמידה בהצלחה ביעדים שנקבעו. המיומנויות הניהוליות השונות שבהן כל בעל עסק חייב לשלוט ביד רמה ואשר יובילו אותו להישגים ולהצלחות עסקיות הן:

1. ניהול תקציב – כל עסק חייב לבנות תקציב אשר יכלול בתוכו סעיפים שונים הקשורים להוצאות והכנסות עתידיות ולוודא כי ההכנסות תמיד יהיו מעל ההוצאות ולא להיפך, שכן הדבר יוביל לקריסה כלכלית ולחוסר כדאיות עסקית.
2. ניהול דוח רווח והפסד – זהו אולי הדוח החשוב ביותר להצלחה העסקית שלכם. דוח רווח והפסד, מייצג באופן המובהק ביותר, את כלל ההוצאות וההכנסות החודשיות שלכם ומחשב עבורכם את מידת הרווחיות העסקית בכל חודש וכן בכל שנה. באמצעות דוח רווח והפסד אשר ניתן לערוך בקלות וללא בזבוז זמן, באמצעות הקופה הרושמת לעסקים של ״אומגה קופות״ למשל , ניתן לקבל החלטות, לקבוע מדיניות כלכלית חדשה ולמזער נזקים כלכליים.
3. שיווק ופרסום עסקי – על מנת שעסק יוכל לשגשג ולהצליח בזירה העסקית בה הוא פועל ומנסה לפלס את דרכו להצלחה, עליו לפעול בערוצי השיווק והפרסום השונים, במטרה להגיע לפלח השוק בו הוא רוצה לפעול ולגייס לקוחות. שיווק נכון ואפקטיבי, יוביל לגידול ניכר במכירות ולהצלחה עסקית.
4. ביזוריות ניהולית – מנהל טוב, חייב לבזר כמה שיותר סמכויות ניהוליות ולמנוע ריכוזיות יתר של סמכויות בידיים שלו, אשר ימנעו טיפול מעמיק ויסודי בתהליכים ובבעיות השונות שהעסק מתמודד עמם בכל יום. יש לזכור כי ריכוזיות יתר, תמנע מבעל העסק, לפעול למען פיתוח עסקי והגדרת יעדים חדשים להשגה.

היכונו לעוד פקקים בתל אביב. פרויקט תשתית נוסף יוצא לדרך בעיר שהפכה לאתר בנייה אחד גדול עם עבודות הרכבת הקלה ופרויקטי פינוי-בינוי שצצים שפטריות אחרי הגשם.

השבוע (תחילת יולי 2022) החלו עיריית תל-אביב–יפו , משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון בעבודות לשדרוג המקטע המערבי של מחלף השלום – מדרך מנחם בגין ועד רמפת איילון דרום. השדרוג יכלול פיתוח של המרחב העירוני לטובת הולכי הרגל, משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי האופניים והקורקינטים.
העבודות תבוצענה בימים ראשון – חמישי, משעה 07:00 עד השעה 18:00 ותימשכנה כ-8 חודשים.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "דרך השלום היא אחד מצירי התנועה הראשיים שמובילים לתוך תל אביב- יפו וממנה, כך  ששדרוג המרחבי התחבורתי בה ישרת לא רק את תושבות ותושבי העיר אלא גם את היוממים הרבים שמגיעים לעירנו מדי יום. על ידי פיתוח מקטע זה אנו הופכים ציר תנועה עמוס נוסף למרחב עירוני מזמין, ששם את הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות".

מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: "מחלף השלום משרת עשרות אלפי הולכי רגל, רוכבי אופניים, נוסעי רכבת ישראל ואוטובוסים, ונהגי הרכב הפרטי. העבודות משקפות את סדרי העדיפויות של המשרד לעודד הליכתיות באמצעות מרחב מזמין, מוצל, וקישוריות לאמצעי תחבורה משלימים ובני קיימא – אופניים ותחבורה ציבורית".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה והבטיחות בדרכים: "אנו שמחים לצאת לדרך עם פרויקט משמעותי וחשוב ביותר בצומת הכי סואן במדינה. שנים רבות נוסעי הרכבת, משתמשי התחבורה הציבורית, הולכי הרגל ורוכבי האופניים לא קיבלו את היחס הראוי במקום שמהווה שער כניסה לעיר. בסיום העבודות ההתניידות במחלף תהיה מכבדת עבור כלל משתמשי הדרך, עם מדרכות רחבות ושבילי אופניים מוצללים לצד נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים".

מחלף השלום הוא בין המחלפים העמוסים בישראל. מדובר בציר שמחבר בין הרשויות תל אביב – יפו, רמת גן וגבעתיים. המחלף מהווה שער כניסה לאלפים רבים המגיעים לתל אביב- יפו מדי יום מכל רחבי המדינה דרך תחנת רכבת השלום והכבישים המחברים.

במסגרת השלב הראשון של עבודות שדרוג מחלף השלום, ייסללו נתיבי תחבורה ציבורית לשני הכיוונים לצד פיתוח מרחב תחנות אוטובוס; ייסללו שבילי אופניים בטיחותיים, מופרדים ומוצלים לשני הכיוונים; מרחב עירוני מחודש שיכלול מדרכות רחבות ומונגשות, ספסלים, פחי אשפה, מתקני עגינה לאופניים ולקורקינטים, לצד עשרות עצים חדשים שיינטעו לאורך התוואי; וכן יתווספו סככות הצללה בגשר חיים לנדאו (מזוהה כ"גשר השלום") לרווחת משתמשי הדרך. צפי סיום עבודות השלב הראשון באפריל 2023.

השדרוג מתבצע כחלק מהמדיניות של עיריית תל אביב-יפו להיפוך הפירמידה – לפיה במקום הראשון מוצבים הולכי הרגל, אחריהם נמצאים משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי הכלים הדו גלגליים ובתחתיתה הנוהגים ברכב הפרטי – אנו שמים דגש על פיתוח המרחב העירוני וקידום פרויקטי תחבורה רבים שיספקו לתושבים ולמבקרים בה מגוון אפשרויות תחבורתיות להתניידות מהירה, נוחה, זולה, בריאה ובטוחה, בדומה לנעשה בערים המובילות בעולם.

קורקינטים בתל אביב – הכל על אפליקציות הקורקינטים החשמליים

800 יחידות דיור החלו להיבנות במחוז ירושלים בתקופה שבין אפריל 2021 למרץ 2022 דירות במסגרת התחדשות עירונית (פינוי בינוי, תמ"א 38-1 ותמ"א  38-2). מדובר במספר כפול מהתחלות הבנייה בתהליכי התחדשות עירונית במחוז ירושלים בתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעובדו על ידי החברה לפיתוח והתחדשות עירונית.

עוד עולה מהנתונים שבפינוי בינוי החלו להבנות 170 יחידות דיור השנה לעומת 20 בלבד בתקופה המקבילה, בתמ"א 38-1 החלו להבנות 260 יח"ד לעומת 219 יח"ד בתקופה המקבילה ובתמ"א 38-2 החלו להבנות 359 יח"ד לעומת 166 יח"ד בתקופה המקבילה

איילת קראוס שותפה, ומנהלת שלוחת ירושלים של החברה לפיתוח והתחדשות עירונית מציינת שעל אף העלייה הגדולה במספרים, עדיין הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית בירושלים לא ממומש עד הסוף. בשנה האחרונה החלו להבנות במחוז ירושלים כ- 5500 יח"ד חדשות, כך שההתחדשות העירונית מהווה רק כ-14.5% מהתחלות הבנייה במחוז ירושלים. לשם השוואה, במחוז תל אביב ההתחדשות העירונית מהווה כמעט מחצית מהתחלות הבנייה.

על פי מרשם מבנים ודירות של הלמ"ס, נכון ליוני 2021 קיימות בירושלים כ-240,000 יח"ד. אמנם חלקן נבנו רק בעשורים האחרונים ואינן זקוקות להתחדשות אולם עדיין ישנן עשרות אלפי דירות בירושלים שאותן יש לחדש בעשורים הקרובים, ולכן חייבים להגביר את קצב ההתחדשות בעיקר באמצעות פרויקטים של פינוי בינוי שמאפשרים חידוש של מתחמים שלמים ומתן מענה לצורכי הדיירים השכונה והעיר.

הפתרון להאצת תהליכי ההתחדשות בעיר וקיצור משך ביצוען הוא הגדלת היקף הפרויקטים המקודמים בהתאם לעקרונות המודל החברתי: עבודה בשיתוף פעולה מלא עם בעלי הדירות, תוך זהות אינטרסים מלאה עימם והתייחסות לבעלי הדירות כאל בעלי הקרקע המקבלים את ההחלטות בעצמם לגבי עתידם.

בעקבות החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית במשק ב-0.5%, העלאה שלישית ברציפות, כלכלני בתי ההשקעות מנסים להעריך מה יקרה בישיבה הבאה של הבנק המרכזי ועד מתי יימשך מהלך ההעלאות.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב: הריבית תעלה ב-0.5% גם בפעם הבאה

מהחלטה להחלטה בנק ישראל נהיה יותר מוטרד מהאינפלציה. עצם העלאת ריבית ב-0.5%, למרות שמדד המחירים האחרון לא היה גבוה מהתחזית, למרות שציפיות האינפלציה ירדו ולמרות שחלה הרעה משמעותית בפעילות הכלכלית בעולם, אומרת שהדאגה מפני בריחת האינפלציה מתגברת. בנק ישראל מחק מההודעה את ההגדרה "הדרגתית" לתהליך עליית ריבית גם כי אי אפשר לקרוא לקצב העלאות ריבית שהיה עד עתה כהדרגתי וגם כי הוא לא בטוח שהתהליך בהמשך יהיה באמת הדרגתי.

בנק ישראל מוטרד יותר מהשפעת עליית השכר על האינפלציה ומציין שהשכר הממוצע בניכוי השפעת הרכב המועסקים חצה את המגמה. כמו כן, בנק ישראל רואה את מה שקורה בתחום האינפלציה במדינות האחרות, שבחלק גדול מהן האינפלציה פשוט יצאה מהשליטה.

להערכתנו, למרות עליית ריבית בשיעור יחסית גבוה, בנק ישראל עדיין "מאחורי העקום". המשק הישראלי נמצא בפאזה מוקדמת לעומת המדינות האחרות בהתפתחות האינפלציה. אם בארה"ב ומדינות נוספות האינפלציה כבר בשיא או אף מאחורי השיא, בישראל השיא צפוי רק בעוד מספר חודשים. בישראל עדיין אין סימנים ברורים של ירידה בביקושים שעשויים לקרר לחצי אינפלציה.

מלבד העובדה שישראל נמצאת בשלב מוקדם יותר בהתפתחות הצמיחה והאינפלציה, יש לבנק ישראל עוד בעיה ייחודית שקשורה לשער החליפין. התנהגותו מתואמת לחלוטין עם התנהגות של שוק המניות האמריקאי. לבנק ישראל כמעט אין השפעה עליו, למרות שהוא הפך לגורם אינפלציוני משמעותי. היחלשותו של השקל בכ-5% מול הדולר מאז החלטת הריבית הקודמת לבדה מוסיפה כ-0.5% לאינפלציה השנתית. אם שוק המניות יוסיף לרדת, בנק ישראל יצטרך להעלות ריבית עוד יותר חזק, למרות שהירידה בשוק המניות תהיה כנראה על רקע היחלשות בפעילות הכלכלית.

על פי התחזית שלנו, עד להחלטת הריבית הבא ב-22/8  המדדים של יוני ויולי צפויים להעלות קצב האינפלציה ל-4.7%. מאוד סביר שה-FED יעלה ריבית ביולי (27/7) בעוד 0.75%. בנסיבות אלו, גם בהחלטה הבאה בנק ישראל עשוי להעלות ריבית ב-0.5% ל-1.75%.

שורה תחתונה: אנו מעריכים שהריבית עשויה לעלות גם החלטה הבאה ב-0.5%. בעוד שנה הריבית צפויה להיות נמוכה מעט מהתחזיות של בנק ישראל ולעמוד על 2.25%-2.5% בהשפעת האטה במשק ובלימה בקצב עליית הריבית על ידי הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם בסוף 2022-תחילת 2023.

אורי גרינפלד, אסטרטג ראשי, פסגות: ההעלאות ייפסקו ב-2023

כצפוי, בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נ"ב לרמה של 1.25%.

שני גורמים מרכזיים, להערכתנו לפחות, שתמכו בהחלטה מעבר לנתוני האינפלציה היו השקל ושוק הדיור.

בכל הנוגע לשקל, בבנק ישראל מציינים כי השקל נחלש מול הדולר ב-5.1% ומול הסל ב-3.6%. להערכתנו, בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות.

במבט קדימה, בבנק ישראל כותבים כי "הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית", הם כותבים כי קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה. על פי הבנק, האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 3.3% והריבית תעלה ל-2.75%. תחזית זו מחזקת את ההערכה שלנו כי גם בחודש אוגוסט הם יעלו את הריבית ב-50 נ"ב.

העלאת הריבית והמשך העלתה עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות. גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה "רגילה" לכל צורך יצטרך לשלם יותר ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023.

עם זאת, במבט ל-2023, התמתנות הצריכה והיחלשות האינפלציה בגלל מיצוי של השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, בנק ישראל יעצור כנראה את העלאות הריבית לקראת אמצע השנה, מה שיחזור לתמוך בכלכלה ובשוק ההון.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר, הראל ביטוח ופיננסים: הריבית – 2.75% בעוד שנה

לאחר מהלכים של 0.25, ו-0.4 נקודת אחוז בנק ישראל העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-1.25% (המהיר ביותר מאז 2011), הרחיב את פרוזדור האשראי לבנקים המסחריים לחצי נקודת אחוז, ואותת שתהליך עליית הריבית רחוק עדיין ממיצוי. הגורמים המרכזיים לכך הם האינפלציה הגבוהה שתישאר כך לפחות בשנה הקרובה, האצת עליות הריבית בעולם שתרמה לפיחות בשקל וחוזקו של שוק העבודה.

להערכתנו, אם בהמשך החודש נראה העלאות של חצי אחוז ויותר של הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארה"ב, סיכוי גבוה שנראה העלאה של חצי אחוז גם בהחלטה הבאה (22 באוגוסט).

במקביל, חטיבת המחקר של הבנק עדכנה רק בחצי נקודת אחוז כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנתיים הקרובות ל‑5% השנה ו-3.5% ב-2023 (התחזית שלנו נמוכה יותר). זו עדיין צפויה להיות צמיחה מהירה יותר מהצמיחה במרבית השווקים המפותחים בהם ראינו עדכונים משמעותיים יותר כלפי מטה. תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-4.5% ברבעון האחרון השנה, אך הם צופים התכנסות לכיוון גבולות היעד במהלך 2023. לאור הגורמים הללו, חטיבת המחקר צופה שהריבית תעמוד על 2.75% בעוד כשנה (1.5% בתחזית הקודמת), רמה דומה לתוואי שכרגע מגולם בשווקים.