באר שבע מצטרפת לטרנד הפינוי-בינוי, ופרויקט ראשון מסוג זה יוצא לדרך בעיר. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום קיבלה החלטה להפקדה של התוכנית להתחדשות של מתחם אורות בשכונה ג' בעיר.

את תכנון המתחם המשתרע על כ-60 דונם, קידמה עיריית באר שבע במסלול רשויות יחד עם הרשות להתחדשות עירונית. במסגרת התוכנית במתחם אורות יהרסו שני שיכוני רכבת הכוללים כ-112 יח"ד וייבנו סך הכל 20 בנייני מגורים בגובה שש עד עשר קומות, עם 747 יחידות דיור. התוכנית כוללת בנוסף תוספת של 7,000 מ"ר מבני ציבור, 6,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר כ-18 דונם לטובת שטחים ירוקים פתוחים כמו כן התוכנית כוללת את שימור מבנה הקולנוע 'אורות' והפיכתו למוקד ציבורי משמעותי שישמש כעוגן לפעילות במרכז השכונה

קולנוע אורות  שהוקם בשנת 1960 בתכנון האדריכל חתן פרס ישראל יעקב רכטר, פעל במשך כ-30 שנה ורבים מתושבי העיר בילו בו את זמנם. מלבד היותו מקור לבילוי ותרבות, הקולנוע נחשב גם לאייקון אדריכלי ייחודי ולחלק מזרם האדריכלות הברוטליסטית שאפיינה מבנים רבים שהוקמו בבאר שבע. לאחר סגירתו הוא נותר נטוש ועכשיו הוא יעבור הליך שימור במסגרת התוכנית.

עוד טרם קבלת ההחלטה להפקדת התוכנית בוועדה המחוזית, כבר נערך מכרז ראשון במתחם וחברת שיכון ובינוי זכתה במכרז הדיירים באחד המתחמים במסגרת התוכנית והיא תהרוס 18 יחידות דיור ותבנה במקומן 120 דירות חדשות בארבעה בניינים בני 8 עד 10 קומות. בשבועות הקרובים צפוי לצאת מכרז נוסף ליזמים למבנה המגורים השני בתוכנית ובמקומו צפויים לקום 380 יח"ד.

רוביק דנילוביץ, ראש העיר: "החלטת הוועדה המחוזית משקפת את מדיניות העירייה לקדם ולתעדף את ההתחדשות העירונית בעיר, באר שבע כמטרופולין הדרומי של מדינת ישראל זקוקה למרכז עירוני תוסס ופעיל שימשוך אליו אוכלוסייה חדשה ויספק שירותים לכל תושבי האזור. את זאת ניתן לקדם באמצעות התחדשות עירונית אינטנסיבית במרכז העיר שתצמצם את הפערים מול השכונות החדשות ותייצר, באמצעות תוכניות של עירוב שימושים, סביבת חיים עירונית אטרקטיבית ויצירת מרחב ציבורי איכותי. בעיר יש פוטנציאל חסר תקדים של התחדשות עירונית וזו העת לפעול לכך שהפוטנציאל ימומש. חברות הבנייה הגדולות כבר גילו את הפוטנציאל ואנו קוראים לחברות ויזמים נוספים להצטרף לחזון שלנו".

14 מתחמי התחדשות עירונית נמצאים בשלבי תכנון שונים 

תמר פוריה מהנדסת העיר ציינה כי מתחם התחדשות אורות הוא מתחם דגל של העירייה שצפוי להוות בשורה משמעותית לשיפור איכות החיים בשכונה ג' ומודל לפרויקטים נוספים שיבואו אחריו. מתחם אורות הוא מתחם אחד מתוך כ-14 מתחמי התחדשות עירונית הנמצאים היום בשלבי תכנון שונים על ידי הוועדה המקומית ומנהלת ההתחדשות העירונית של העירייה. תוכניות אלו יאפשרו תוספת של כ-15,000 יחידות דיור למרכז העיר וזאת כחלק מהחזון שלנו להגדיל את הצפיפות במרכז העיר , ליצור מגוון של שימושי קרקע מעורבים בליבת העיר ולעודד חיים עירוניים בכל שעות היממה. באמצעות ההתחדשות העירונית במרכז העיר אנחנו רוצים לצמצם את הפערים בין השכונות הוותיקות והחדשות ולהחזיר אוכלוסייה צעירה אל המרכז.

פרויקט הפינוי בינוי הבא שאנו ממתינים לאישורו בוועדה המחוזית הוא הפרויקט במתחם יעקב אבינו בשכונה ד', לאחר שהוועדה המקומית בבאר שבע אישרה את התוכנית בחודש אפריל השנה. מדובר במתחם הראשון במסלול יזמים בעיר שאושר על ידי הוועדה המקומית. מתחם יעקב אבינו ממוקם בשכונה ד' על שדרות רגר בסמוך לאוניברסיטה והמרכז הרפואי סורוקה. במסגרת התוכנית יהרסו 136 יח"ד וייבנו 660 יח"ד + 20,000 מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר ושטחי ציבור.

הלחצים לעליית מחירים בארה"ב ובמדינות האחרות, כולל בישראל, צפויים להישאר חזקים בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, ציפיות האינפלציה הגלומות ירדו במרבית המדינות בהשפעת חששות מפני האטה בכלכלה.

ציפיית המשקיעים לירידה באינפלציה כתוצאה מהאטה בפעילות מתבססת על הניסיון של העשור האחרון בארה"ב שבו היה קשר די הדוק בין השינויים בצריכה הריאלית לאינפלציית הליבה. לא בטוח שאפשר לסמוך על הניסיון הזה גם כעת. כפי שמראה מדד מנהלי הרכש  העולמי (Composite), הקשר בין רמת הפעילות למחירים נותק לאחרונה. מדד התפוקות נמצא במגמת ירידה ברורה, כאשר רכיב המחירים מזנק למעלה, מצב שמעלה חשש מסטגפלציה.

גם נתוני האינפלציה שהתפרסמו בשבוע האחרון לא ממש מעידים על רגיעה:

• קצב האינפלציה השנתי של מדדי המחירים לצרכן וליצרן בארה"ב היו גבוהים מהתחזיות, כולל מדדי הליבה. הקצב ירד לעומת חודש שעבר בעיקר בהשפעות טכניות של יציאה מהספירה של עליות חריגות במחירים של סעיפים מסוימים לפני שנה, כגון מכוניות משומשות ועוד.
• ירידה בקצב האינפלציה התרחשה בעיקר במחירי המוצרים (ללא האנרגיה), כאשר קצב האינפלציה של מחירי המזון ושל שירותי הליבה, הפחות תנודתיים, ממשיכים לעלות.
• להבדיל מהירידה בציפיות האינפלציה הגלומות בשווקים, תחזית קונצנזוס של הכלכלנים לאינפלציה בבלומברג בארה"ב ובאירופה לא רק שלא ירדה לשנת 2022, אלא גם ל-2023.
• כ-70% מהעסקים הקטנים בארה"ב המשיכו לעלות מחירים גם בחודש אפריל, שיא מאז שנות ה-70.
• בסקר תחזיות העסקים לאינפלציה של ה-FED הציפיות לא ירדו. החברות הצביעו שהלחץ לעליית מחירים מהתייקרות עלויות התשומות, החומרים וכוח אדם, המשיך להתגבר גם בחודש האחרון.
• בצד הסימנים המקלים נציין את הירידה בשבוע האחרון בשיעור של כ-4% במדד CRB של חומרי גלם.

השפעת הריסון כבר מורגשת היטב

עוד אומרים במיטב כי למרות שסיכון האינפלציה לא ירד, נעצרה עליית תשואות אג"ח ותחזיות ריבית ה-FED. להערכת כלכלני מיטב, לא רק חששות מהאטה בצמיחה גרמו לכך, אלא גם התגברות נחישות שמפגין ה-FED לצמצום תנאים פיננסיים:

• נגידי ה-FED השונים, כולל הנגיד בעצמו, מפגינים בראיונות האחרונים נחישות גדולה להילחם באינפלציה. הנגיד מעריך שהריבית תעלה בקצב של 0.5% בפגישות הקרובות, מה שכבר מגולם בחוזים על הריבית.
• למרות שעליית ריבית ה-FED נמצאת רק בתחילת דרכה, ריסון בתנאים פיננסיים עד עתה היה כבר משמעותי ביותר. המחזור הנוכחי בכל הפרמטרים הוא המרסן ביותר בפער גדול מאוד מול כל הקודמים. זה לא אומר שה-FED סיים את העבודה, אך הוא מתכוון בכיוון הנכון.
• כמו כן, תהליך עליית ריבית גרם כבר להידוק חד ביותר בתנאי שוק הנדל"ן. הריבית הממוצעת על המשכנתא ל-30 שנה עלתה לרמה של כמעט 5.5%, הגבוהה מאז משבר הסאב-פריים. ריבית כה גבוהה בשילוב עם עלייה חדה במחירי הבתים כבר מקררת פעילות בשוק הנדל"ן האמריקאי.

נתוני מאקרו לא תומכים בשוק מניות "דובי"

באשר לשוקי המניות אומרים במיטב שוקי המניות רשמו שבוע נוסף של ירידות. מדד S&P 500 ירד השבוע השישי ברציפות וביום חמישי שעבר כמעט עבר לשוק דובי "רשמי" עם ירידה מצטברת של 20%. ה-Nasdaq רשם רצף של שבעה שבועות שליליים.

אי אפשר כמובן לפסול אפשרות להתדרדרות משמעותית נוספת, אך לא נראה שקיימים התנאים לשוק דובי עמוק וממושך:

• כפי שמראה ניסיון העבר בארה"ב, אחד התנאים הכמעט הכרחיים להתדרדרות ממושכת וחזקה בשוק המניות צריכה להיות הרעה בשוק העבודה. בנסיבות הנוכחיות של מחסור חמור בעובדים הסיכוי לכך לא גבוה.

בסקר הסנטימנט של העסקים הקטנים בשבוע שעבר, העסקים לא הציגו היחלשות בתוכניות לגייס עובדים.  מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן אומנם ירד, בעיקר בגלל עליית מחירים, אך הסיכוי לאובדן משרה בחמש השנים הקרובות, כפי שמעריכים אותו הצרכנים, ירד לרמה הנמוכה היסטורית.

• הרחבת אשראי צרכני ועסקי ע"י הבנקים, כפי שהצגנו בפרק הקודם, גם היא לא מסתדרת עם האטה חריפה או אף מיתון שדרוש כדי להיכנס לשוק מניות דובי עמוק.
• עצירת עליית תשואות בשוק האג"ח, למרות הפתעות לרעה בנתוני האינפלציה, צפויה לתמוך בשוק המניות.

מדיניות אפס תחלואה בסין – הסכנה העיקרית לכלכלה העולמית

באשר לסין מעריכים במיטב כי מדיניות אפס תחלואה בסין הופכת לסיכון העיקרי לכלכלה העולמית. לדבריהם, השלטונות בשנחאי הודיעו שיתחילו בקרוב להסיר בהדרגה את המגבלות. על רקע ציפייה הקלה בתחלואה ולהזרמת תמריצים, שוקי המניות בסין היו בין הטובים לאחרונה. אבל במיטב מעריכים כי כל עוד לא תתבטל מדיניות "אפס תחלואה" במתכונת הנוכחית  קיים ספק גדול שסין תוכל לחזור לפעילות כלכלית רגילה. בינתיים, הנתונים מצביעים על התדרדרות ניכרת בכלכלתה שמשפיעה על כל העולם:

• כמות המשתמשים בתחבורה האווירית וברכבות בסין ירדה במרץ לרמות שהיו בשיא תחילת המגפה ב-2020. סביר להניח שבאפריל הייתה ירידה נוספת בגלל התרחבות הסגרים.
• לאחרונה מתרחשת ירידה החדה ביותר בעשור האחרון ביבוא לסין, בפרט של חומרי הגלם. בנסיבות הקיימות זה מסייע להקטין לחצים לעליית מחירים.
• למרות הצהרות השלטונות, בינתיים לא ניכרת הזרמת תמריצים משמעותית אל הכלכלה הסינית. כמות ההלוואות הבנקאיות בחודש אפריל הייתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. גידול בהשקעות הממשלתיות לא מתקרב אל הרמות שהיו אחרי המשברים מאז.

בישראל – מגמת ההתרחבות נמשכת

באשר למצב בישראל אומרים כלכלני מיטב כי לדבריהם סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש אפריל הצביע על המשך התרחבות בפעילות המשק. הציפיות לפעילות בכל הענפים חיוביות. לא מורגשות מגבלות מיוחדות להזמנות לשוק המקומי וליצוא בענפי השירותים והתעשייה.

גירעון הממשלה צפוי להתרחב במחצית השנייה

באשר לגירעון הממשלתי אומרים במיטב כי הגירעון התקציבי הנמוך של הממשלה בשיעור של 0.6% באפריל היה לא רק תוצאה של גידול בגביית המיסים, אלא גם של הוצאות נמוכות.

הוצאות הממשלה בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו בכ-29.1% מסך ההוצאה השנתית המתוכננת. רמה זו הכי נמוכה בשנים האחרונות למעט שנת 2020 שבמהלכה התקציב הוגדל משמעותית כדי להתמודד עם השלכות המגפה. לפיכך, בחודשים הנותרים עד סוף השנה צפוי גידול מהיר בהוצאה הממשלתית.

סך הכנסות הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של השנה מהוות כ-42% מסך ההכנסות המתוכננות בשנת 2022, לעומת  32%-35% שהיו נהוגות בתקופה מקבילה בשנים 2016-2021.   גידול בהכנסות צפוי להתמתן בחודשים הבאים גם בגלל התפוגגות האפקט של יציאה מתקופת המגפה וחזרה לפעילות נורמאלית וגם בגלל התקררות שכבר מורגשת בתחום ההיי טק שממנו נגבו הרבה מיסים בשנה שעברה.

כתוצאה מהעודפים בתקציב, יתרות המזומן בקופת האוצר עלו לראשונה מעל 100 מיליארד שקל. סכום זה גבוה בכ-60 מיליארד שקל מהרמות שהיו נהוגות לפני המגפה. לאור היתרות הגבוהות, הנפקות האוצר צפויות להיות קטנות.  קיימת גם אפשרות סבירה שהאוצר יחליט על הקלות לציבור, במיוחד נוכח ההתפתחויות הפוליטיות.

כ-13,890 דירות חדשות נמכרו ברבעון הראשון של 2022, ירידה של 12.4% לעומת הרבעון הרביעי של 2021. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחינת נתוני המגמה מראה כי מחודש נובמבר 2021 עד מרץ 2022 נרשמה ירידה בקצב של 1.9% בחודש לאחר שמחודש מרץ 2021 עד אוקטובר 2021 נצפתה עלייה בקצב של 2.4% לחודש.

נראה כי העלאת מס הרכישה למשקיעים שנקבעה בנובמבר 2021 עשתה את שלה, והם רכשו פחות.

עוד עולה מהנתונים כי ברבעון הראשון של 2021, כ-23.5% מסך הכמות המבוקשת של דירות חדשות היו במחוז המרכז וכ-20.8% היו במחוז תל אביב לעומת 12.4% במחוז ירושלים ו-12.2% במחוז חיפה.

היישובים בהם נמכרו יותר מ-700 דירות ברבעון הראשון של 2022 הם תל אביב עם 961 דירות, ראשון לציון עם 812 דירות, ירושלים – 739, אשקלון – 719 ובית שמש עם 709 דירות שנמכרו.

בראש רשימת היישובים שבהם חלה עלייה במכירות דירות חדשות ברבעון הראשון של 2022 לעומת הרבעון הרביעי של 2021 נמצאות מבשרת ציון, בית שמש, באר שבע, ראשון לציון, ראש העין וחולון.

היישובים העיקריים שבהם נרשמה ירידה במכירת דירות חדשות ברבעון הראשון של 2022 לעומת הרבעון הרביעי של 2021 הם באר יעקב, קריית אונו, נתיבות, גבעת שמואל, רעננה ורמת גן.

האם העולם בדרך למיתון? זאת השאלה שרבים שואלים את עצמם בימים אלה. סגרי הקורונה המתמשכים, בעיקר בסין, והמלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, גרמו לשיבושים בשרשרות האספקה ולמחסור בחומרי גלם, שיחד עוררו את האינפלציה מתרדמה ארוכת שנים שבה היתה שרויה. תחילה סברו קברניטי הבנקים המרכזיים בעולם, ובראשם ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי, כי מדובר בתופעה זמנית שתחלוף ככל שהעולם יחזור לשגרה אחרי הקורונה והעדיפו לשבת על הגדר. אך ככל שחלף הזמן, הפנימו בבנקים המרכזיים כי כנראה שלא מדובר בתופעה חולפת אלא בשינוי קבוע, ואז פנו להשתמש בכלי הראשון בעומד לרשותם במאבק באינפלציה – הריבית. בארה"ב העלה הפד את הריבית כבר ארבע פעמים, ונכון לעכשיו כעת היא עומדת על 3.75%-4%, כאשר העלאות נוספות צפויות. הבנק האירופי המרכזי, אשר התמהמה קשות עם העלאת הריבית, עשה זאת לבסוף לראשונה בחודש יוני וכעת עומדת הריבית בגוש האירו על 2%, וגם שם סוף מהלך ההעלאות לא נראה בינתיים באופק. גם בנקים מרכזיים נוספים, כמו בנק אוף אינגלנד, העלו את הריבית מספר פעמים. גם בישראל עלתה הריבית באפריל לראשונה אחרי ארבע שנים, והיא עומדת כעת על 3.25% וברור לכול כי המשך יבוא.

הבעיה היא שכאשר הריבית עולה, הצמיחה בסכנה, וכאשר הריבית עולה במהירות, דבר שעלול לקרות שכן קצב האינפלציה בארה"ב למשל עומד על יותר מ-8%, שיא של כמעט 40 שנה, הסכנה גדלה והופכת מהאטה למיתון של ממש. נתוני הצמיחה בארה"ב בשני הרבעונים הראשונים של 2022 אומנם הצביעו על התכווצות של התוצר – אינדיקטור מובהק של מיתון, אבל ברבעון השלישי כבר נרשמה צמיחה צנועה של 2.6% ושוק העבודה האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה, כך שהעלאות הריבית עומדות להימשך יותר ממה שצפו בתחילת המהלך.

זה השלב שבו אנחנו נמצאים היום, כאשר הבנקים המרכזיים עלו על מסלול של העלאות ריבית, אך לא ברור כמה זמן הוא יימשך ובאיזה קצב, ועל כן איום המיתון מרחף במשנה תוקף מעל השווקים ומעל ראשי המשקיעים.

אבל ראשית, מהו מיתון? מקובל להגדיר מיתון כמצב של צמיחה שלילית של המשק במשך שני רבעונים ברציפות. אם הירידה חמורה ומתמשכת, זה עלול להשפיע על כלל ענפי המשק וכן על כלכלות אחרות. למיתון יכולות להיות סיבות רבות, כמו מלחמות, אסונות טבע, גירעונות ממשלתיים מתמשכים, השקעות כושלות ואירועים לא צפויים אחרים.

אז איך לנהל את הכסף ואת ההשקעות במצב הזה?

אנשים רבים נוטים להילחץ כשמיתון מגיע, והחשש לגורל השקעותיהם והונם גורם להם למכור החזקות ולהתנזל, וזה חבל. למעשה, למרות החששות בעת מיתון, כאשר משק כבר שרוי במצב הזה, מדובר פעמים רבות דווקא בהזדמנות. מי שמניח שמדובר במצב זמני, שייפתר אחרי תקופה מסוימת – קצרה יותר או ארוכה יותר, והמשק יחזור לצמיחה, יכול לנצל את החולשה כדי להצטייד בהשקעות בניירות ערך, נדל"ן ואפיקים אחרים במחירים נמוכים יחסית, ולהמתין לגלגל שיתהפך, למחירים שיעלו, ואז כמובן – להרוויח.

כלומר, בעצם תקופת הביניים, זאת שבה מתחילים להרגיש היחלשות בצמיחה ומתחילים להתעורר החששות ממיתון אבל הוא עדיין לא קורה בפועל, היא השלב שבו הכי כדאי לעדכן את ההשקעות כדי להיות מוכנים במצב הכי טוב לתחתית ולמזער הפסדים.

להתכונן למיתון

איך עושים את זה?

המפתח בתקופה הזאת הוא להשקיע בדברים יותר בטוחים.

אחת האפשרויות הנפוצות היא השקעה במתכות יקרות, ובעיקר בזהב. מאז ומתמיד הזהב היווה עוגן בתיקי השקעות והוא נתפס כסחורה בטוחה בעלת ערך אמיתי כשהשווקים מזדעזעים. ההשקעה בזהב מונעת מהתפיסה הרווחת שתמיד יהיו ביקושים למתכת היקרה ולכן היא לא תאבד מערכה אפילו בתקופות קשות. השקעה בזהב יכולה להתבצע בכמה דרכים – החל מרכישה ישירה של מטילי זהב פיזיים, דבר שפחות מקובל כיום, ועד רכישת ניירות ערך וחוזים על הסחורה.

אסטרטגיה נוספת שכדאי לנקוט כהכנה למצב של מיתון היא לגוון את תיק ההשקעות בניירות ערך. זה הזמן לאתר מניות של חברות שמנוהלות היטב, בעלות חוב נמוך, תזרים מזומנים טוב ומאזן חזק. מניות שאינן מחזוריות מגיבות טוב במיתון ויש סיכוי שמחיריהן יעלו למרות המצב הכלכלי המאתגר.

כדאי להעדיף מניות "הגנתיות" של חברות שפועלות במגזרים "בטוחים", כך שתמיד יהיה להן ביקוש כמו שירותי בריאות וטלקום, שבהם הרווחים והדיבידנדים די צפויים. מניות צמיחה, שמגלמות הבטחות וסיכוי גדול לרווח לצד סיכון מוגבר פחות מומלצות בתקופות של מיתון (מניות צמיחה או מניות ערך?), וכדאי להפחית את ההחזקה בהן. מה שבטוח הוא שהוכח כי בטווח הארוך שוקי המניות עולים וההשקעה במניות משתלמת, כך שאם תצליחו לקחת נשימה עמוקה ולהמתין, רוב הסיכויים שהצמיחה תתחדש ואתם תרוויחו.

אפיק נוסף שעשוי להוות מקלט מפני הטלטלות בשווקים הוא אג"ח ממשלתיות. מדובר על איגרות חוב שמדינה מנפיקה, לעומת אג"ח קונצרניות שחברות מנפיקות. בעוד חברה, גדולה וחזקה ככל שתהיה, יכולה לפשוט רגל, הרי שפשיטת רגל של מדינה היא פחות סבירה. לכן, מי שמאמין למשל, שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, יכול למצוא באג"ח ממשלתיות שלה מקום בטוח לשים בו את כספו ולמזער הפסדים (השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת).

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

החשב הכללי פרסם מכרז להקמת קרן הלוואות למודרי אשראי. מדובר בניסיון נוסף להקים קרן כזאת, לאחר שלפני שנתיים פורסם מכרז אבל הקרן לא הוקמה לבסוף. הרעיון להקים קרן נבע מהתחייבות של האוצר שניתנה כבר לפני שש שנים על רקע אישור חוק נתוני אשראי, אשר מגדיר מעוטי יכולת כסיכון. האוצר ביקש להקים קרן שתשמש כערבות להלוואות למי שיתקשה לקבל אשראי בעקבות מאגר נתוני האשראי.

במכרז החדש שפורסם, בהובלת אגף החשב הכללי, הופרדו שירותי הליווי הכלכלי משירותי ההלוואות והמכרז נפתח לכלל נותני האשראי במשק, בהם גם גופי אשראי חוץ בנקאי, שיוכלו להוביל את הפעילות.

במסגרת המכרז ייבחר נותן אשראי שיהיה אחראי על כל תהליך מתן האשראי, חיתום והתפעול השוטף. הגוף שייבחר יהיה זכאי להגנת מדינה בשיעור שבין 70%-90% על כל הלוואה שלא תיפרע ועד לסך מקסימלי של 45 מיליון שקל על כלל תיק האשראי.

כאמור, לפני כשנתיים פורסם המכרז הראשון להקמת הקרן, אולם המכרז נעשה בשיטה שונה. כעת, לאחר תהליך הפקת לקחים ובחינה נרחבת של שוק האשראי והאפשרויות המכרזיות, שבוצעו על ידי ועדת המכרזים בראשות גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, פורסם המכרז הנוכחי. התהליך לווה על ידי ועדת הכלכלה והעומד בראשה, שראו את החשיבות במתן מענה לאוכלוסייה זו.

בנוסף, ייבחר גוף לשירותי ליווי כלכלי לזכאי ההלוואות במסגרת הקרן שיסייע לשיפור מצבם הכלכלי ודירוג האשראי שלהם. בתוך כך סיוע בבניית תקציב בר קיימא למשק הבית, המלצות לטיפול בחובות, בחינה והדרכה למיצוי זכויות והמלצות עתידיות בנושא שיפור ההתנהלות הכלכלית.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "אני רואה חשיבות רבה בהקמה של קרן הלוואות לבעלי דירוג אשראי נמוך ומברך על פרסום המכרזים המהווים צעד מרכזי לקראתה. נעשתה עבודת מטה מקיפה לטובת הקמת קרן שתסייע לשיפור המצב הכלכלי של הזכאים, ותכלול הגנת מדינה בשיעורים משמעותיים".

 סגן בכיר לחשב הכללי, גיל כהן: "כפי שהתחייבנו בוועדת הכלכלה בכנסת ולאחר עבודה מאומצת של כלל השותפים בתהליך, אנו קוראים לכלל הגופים הרלוונטיים להגיש הצעות במסגרת המכרזים שפורסמו לטובת פעילות ייחודית זאת. אנו מאמינים כי הקרן להלוואות לבעלי דירוג אשראי נמוך תוקם בהקדם ותיתן את המענה הראוי לזכאים".

האינפלציה בארה"ב עמדה על קצב שנתי של 8.3% באפריל. מדובר בקצב מעט יותר איטי לעומת 8.5% שנרשם בחודש מרץ, אך גבוה מתחזיות האנליסטים שצפו ירידה לקצב של 8.1%. מדובר בקצב האינפלציה הגבוה ביותר בארה"ב זה כמעט ארבעים שנה.

מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) עלה ב-0.3% באפריל, העלייה הקלה ביותר זה שמונה חודשים.

עם זאת, אינפלציית הליבה, בנטרול רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים, טיפסה ב-0.6% באפריל, פי שניים לעומת 0.3% בחודש הקודם. בחישוב שנתי עמד מדד הליבה באפריל על 6.2%, לעומת התחזיות של 6%.

הגורמים לעלייה הם התייקרות במחירי שירותי תיירות כמו טיסות ובתי מלון, וכלי רכב חדשים.

הקפיצה הזאת באינפלציית הליבה מאותתת כי יש עדיין דרך לפני שהאינפלציה תרוסן ותחזור לרמות יותר הגיוניות. פירוש הדבר הוא כי קרוב לוודאי שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, לא עומד להוריד את הרגל מהגז של הריבית, הכלי העיקרי שלו במאבק באינפלציה.

במרץ העלה הפד את הריבית בארה"ב לראשונה אחרי ארבע שנים ובאפריל העלה אותה פעם נוספת. כעת עומדת הריבית בארה"ב על 0.75%-1%, כאשר השווקים צופים בין שתיים לשלוש העלאות נוספות בשיעור של חצי אחוז כל אחת עד סוף השנה.

האינפלציה בארה"ב הרימה ראש עוד ב-2021 על רקע מחסור בחומרי גלם שנבע משיבושים בשרשרות האספקה בעקבות סגרי הקורונה. בתחילה סבר הפד כי מדובר בסטייה זמנית מתוואי האינפלציה, אך ככל שחלף הזמן הפנימו בבנק המרכזי כי האינפלציה כאן כדי להישאר.

כעת יש הסבורים כי הפד התמהמה מדי לפני שהחליט להתחיל במהלך של העלאות ריבית, וכי ברמות האינפלציה הנוכחיות יקשה עליו לרסן אותה מבלי להשקיע את ארה"ב במיתון.

אב טרי? מזל טוב, הרחבת את המשפחה, אבל זאת לא הסיבה היחידה לשמוח. שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מרב מיכאלי מקדמים חופשת לידה לאבות בתשלום מלא כחלק מתקציב המדינה הקרוב. במסגרת המתווה הצפוי תינתן חופשת לידה לאבות החל מהשבוע ה-15 ללידה. המתווה המלא יסוכם עד להגשת התקציב לממשלה ב-16 ביוני. סוכם כי חופשת הלידה לאבות תימשך לפחות 14 יום ובתנאי שהאישה תחזור לעבודתה.

צעד זה נועד לצמצם את פערי השכר בין גברים לנשים בשוק העבודה ולאפשר לאבות את הזכות להורות פעילה ולקשר קרוב שבין אב לתינוק/ת, וכן לאפשר לכל ילדה וילד את הקשר הקרוב עם שני ההורים. המתווה החדש צפוי להיות מאושר במסגרת תקציב המדינה הקרוב ויחל משנת 2023. תנאי הזכאות לאבות יהיה זהה לזה של נשים ויעמוד על 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים האמורים.

צעד זה מתווסף לשורת צעדים שמקדמת הממשלה לשילוב נשים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בגיל הרך, בדגש על התאמת גיל הפרישה מעבודה של נשים לעלייה בתוחלת החיים.

במדינת ישראל ישנן כ-180 אלף לידות בשנה, מהן כ-130 אלף נשים זכאיות לתשלום בתקופת ההורות והלידה. כיום עומדת תקופת ההורות והלידה לנשים בישראל על 15 שבועות בתשלום מלא והיא ניתנת לאם. על פי החוק הקיים, יכול האב להחליף את האם ב-7 מתוך 15 השבועות, אולם זאת על חשבון האם, ובתנאי שהאם יוצאת לעבוד באותו פרק זמן. בפועל, רק כ-1% מסך הגברים מממשים אפשרות זו.

על פי מחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שכרן של אימהות לאחר לידת הילד הראשון צונח בכ-30%, בעיקר בשל צמצום היקף המשרה; אך גם עשור לאחר מכן היא נמוכה בכ-28% ביחס לאבות. במסגרת המחקר הומלץ מפורשות על יישום מתווה חופשת לידה לאבות כפתרון אפשרי לצמצום הפערים המגדריים בטווח הארוך.

גם ארגון ה-OECD ממליץ על תקופת לידה לאבות ככלי מדיניות מרכזי לצמצום פערי השכר המגדריים. בנוסף, חופשת לידה לאבות תאפשר חזרה מהירה יותר של האם לשוק העבודה, ונמצא כי זמן הטיפול הצמוד של האב מיטיב עם התינוק/ת ומקדם את חוסנם והתפתחותם. חופשת הלידה לאבות גם מקטינה את התמריץ השלילי להעסקת אימהות, שעדיין קיים.

שר האוצר, אביגדור ליברמן:"מדינת ישראל צריכה תקציב והכלכלה הישראלית צריכה ודאות. אחד מאבני היסוד של התקציב לשנת 2023 הוא צמצום פערים בחברה הישראלית ולכן אני שמח להוביל יחד עם השרה מרב מיכאלי מתן חופשת לידה לאבות בתשלום מלא. הצעד יאפשר לאבות את הזכות להורות פעילה ולקשר קרוב יותר עם התינוק או התינוקת ויקטין את התמרוץ השלילי להעסקת אימהות. אזרחי ישראל יודעים שיש כאן ממשלה שדואגת להם, לרווחתם ומשדרגת באופן משמעותי את איכות החיים שלהם".

שרת התחבורה מרב מיכאלי: "המון חזיתות כל הזמן. מאוד נדיר שיש דבר אחד, שינוי אחד שיכול להשפיע על הרבה חזיתות בבת אחת. חופשת לידה לאבות היא שינוי בדיוק כזה. בחופשת הלידה, מתחזק הקשר בין הורה לילדה או הילד, גם מתעצבים התפקידים המגדריים וגם עולם העבודה מתעצב בחופשת הלידה. עכשיו הם יתעצבו באופן שוויוני בהרבה. חופשת לידה לאבות היא דרישה של מפלגת העבודה בהסכמים הקואליציוניים. אכן שר האוצר ואני דיברנו על זה כבר לפני התקציב הקודם והיו הרבה סיבות יש כאלה שהוא לא הזכיר אות אבל עכשיו סוף סוף – הצלחנו״.

חופשת לידה, דמי לידה וזכויות אחרות – המדריך המלא

הפנמתם כבר את טרנד ה-NFT? עכשיו תוכלו לרכוב עליו גם בישראל.

במסגרת מכירה פומבית בבית המכירות הפומביות "תירוש"  שתוקדש לאמנות עכשווית, תיערך, לראשונה בישראל, מכירה של עבודות NFT. זהו ניסיון ראשון של בית המכירות "תירוש"  להציג לקהל עבודות שהן נכס השקעתי ומניב בשוק הבינלאומי. המכירה הפומבית של בית המכירות הגדול ביותר בישראל, תירוש, היא תקדימית גם לאור העובדה שתוקדש לאמנות עכשווית בלבד וגם מאחר שזוהי הפעם הראשונה שבית המכירות יעבוד בשיתוף עם הגלריות החשובות בישראל לאמנות עכשווית, כמו גלריה גבעון, גלריה גורדון, גלריה זימאק וגלריה חזי כהן, שלוקחות חלק בפרויקט ויציגו את האמנים המצליחים ביותר בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי. בין האמנים שעבודותיהם יועמדו למכירה נמצא רון ארד שעבודתו חצתה את המיליון הדולר במכירה הפומבית האחרונה שנערכה בבית המכירות פיליפס ביוני האחרון, וז'ויה צרקסקי שקבעה שיא חדש לאמנית עכשווית כאשר עבודתה נמכרה ב-80,000 דולר בנובמבר השנה.

הועדה לבחירת העבודות שיוצעו  במכירה גם היא יוצאת דופן : גיא פינס, רני רהב, מעצבת האופנה מיה נגרי, מעצב הפנים ינאי פישר-גוטמן, ואוצרת האמנות של בנק דיסקונט, שולמית נוס. זאת במטרה להתנתק מהמכירות המסורתיות בהם רק אוצרים מוזיאלים ומומחים לאמנות בחרו את היצירות.

במכירה תהיה אפשרות לשלם כמקובל, במטבע קריפטו, אבל תיפתח האפשרות לשלם גם בשקלים ובדולרים. עבודות ה-NFT שיוצעו למכירה הם של האמנים קוקטית, שירלי שור,TAG , ומורן ויקטוריה סבג שהם חלוצי אמנות ה-NFT בישראל. אמנים נוספים שעבודותיהם יוצגו למכירה פומבית הם סיגלית לנדאו, יאיוי קוסמה, מיכל רובנר, מרים כבסה, ג'ף קונץ, ויק מוניז. מדובר באמנים בעלי ביקוש רב  בשוק הישראלי והבינלאומי.

 מה זה NFT?

NFT הוא קיצור של Non Fungible Token ובעברית – אסימון חסר תחליף, ובעצם סוג של מטבע ייחודי וחד פעמי. מדובר על נכס וירטואלי שמבוסס לרוב על טכנולוגיית הבלוקצ'יין את'ריום, שהוא מטבע קריפטוגרפי כמו הביטקוין המפורסם. אפשר להפוך כל דבר ל-NFT – החל ביצירת אמנות, דרך זכויות יוצרים על שיר ועד בניין מגורים. כולם יכולים להמשיך לבקר במוזיאון ולצפות בתמונה וכולם גם יכולים להמשיך להאזין לשיר, אבל מבחינת הרוכש רכישת הנכס כ-NFT מקנה לו בעלות דיגיטלית על הנכס ומבהירה שהוא הבעלים שלו. הרעיון הוא שמכאן והלאה אפשר לסחור בנכס הדיגיטלי, כלומר הוא הופך לסוג של סחורה, כך שהבעלים מקווה ומאמין שיוכל למכור אותו בסכום גבוה מזה שבו שהוא הפך ל-NFT, ולהרוויח כסף.

ברושם ראשוני צפיפות בתוך ערים נשמעת אולי כמו דבר שלילי, אבל יש לה גם צדדים חיוביים כמו צמצום השימוש ברכב, הקטנת זיהום האוויר והתניידות נוחה יותר. זאת הסיבה שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לאשר את העדכון בהוראות הצפיפות בתמ"א 35, שעיקרו ארגון מחדש של המרחב הבנוי, וזאת בהתאם למתווה שהגיש מינהל התכנון.

צפיפות המגורים בישראל נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. באתונה, לדוגמה,  צפיפות המגורים הממוצעת גבוהה פי שניים ויותר מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב, והצפיפות של פריז גבוהה פי שלושה ושל ברצלונה פי ארבעה.

אישור העדכון הוא מהפכה תכנונית וסביבתית ויש לו השפעה ישירה על איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים רבים ומגוונים יותר בתחומי שכונת המגורים בהם מוסדות שונים ותחבורה ציבורית איכותית, מעודדת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל צפיפות של 30,000-20,000 נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות ומאפשרת צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה והקטנת זיהום האוויר בעיר.

לאחר שהוצגו בפניה עיקרי כיווני החשיבה והשאלות העומדות בבסיס הבחינה, התרשמה המועצה כי העיסוק בארגון מחדש של סביבת המגורים וזאת בהתאמה להיקפי האוכלוסייה החזויים במדינת ישראל, נמצא בלב העשייה היומיומית של מערכת התכנון וראוי כי השיח בעניינו יורחב ויתייחס למרחב החיים המלא של התושב – בעיר או בכפר, בלב המטרופולין או בפריפריה. על הבחינה לעסוק בהיבטים של איכות תכנון – צפיפות נטו מול ברוטו, נפחי בנייה, עירוב שימושים בסביבת החיים, מרחקי הליכה, התניידות, נגישות ועוד. הכל במטרה להתכנס לכדי מערכת עקרונות והנחיות תכנון אשר תכוון לתוצר תכנוני המשקף צפיפות ואינטנסיביות נכונה ומיטבית.

שרת הפנים איילת שקד: "כחלק מההערכות להכפלת האוכלוסייה במדינה, אישרה היום המועצה הארצית שינוי חשוב להגדלת הצפיפויות בערים. שינוי זה יתרום לתוספת משמעותית של יחידות דיור במרחב העירוני, תוך התבססות על מערכת תחבורה עתירת נוסעים מיטבית ויעילה. הנחתי את מינהל התכנון לקדם גם את השינוי המדרש במגזר הכפרי והוא יובא לדיון בהקדם".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי בהוראות  תמ"א 35 יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, זאת, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים".

בחודש אפריל 2022 נרשם יבוא בהיקף של 27,611 כלי רכב (פרטיים) לעומת 22,659 באפריל 2021, עלייה בשיעור של 21.9%. כך עולה מנתונים שפרסמה רשות המסים. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב–741 כלי רכב לעומת 783 באפריל 2021, ירידה של 5.4%. העלייה ביבוא כלי רכב נוסעים מוסברת בחלקה על ידי יבוא גבוה יחסית של כלי רכב באפריל 2022. עדיין קיים מחסור עולמי בייצור כלי רכב. עם זאת, החודש ככל הנראה בעקבות המלחמה באוקראינה, קיימת הסתה של שיווק כלי רכב למדינות אחרות בעולם, בין היתר, לישראל.

בחודשים ינואר-אפריל 2022 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-90,200 לעומת 77,077 בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של 17.0%. יבוא כלי רכב מסחרי עלה ב-27.3% בתקופה זו והגיע להיקף של  5,089. העלייה ביבוא כלי רכב נוסעים נובעת מהקדמת יבוא לדצמבר 2020, ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק ושינוי במיסוי כלי רכב היברידיים, על חשבון הרבעון הראשון של 2021.

ירידה ביבוא מוצרי חשמל לבנים

בחודש אפריל 2022, בהשוואה לאפריל 2021, נרשמה ירידה ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים. במקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים חלה ירידה של 30.1%, 35.2%, 29.6% ו-13.9% בהתאמה.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל 2022 נמצא יבוא של מוצרי החשמל הלבנים בירידה בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. יבוא של מקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 15.8% , 15.2%, 14.7% ו- 13.0% בהתאמה.

ביבוא טלוויזיות נרשמה עליה בשיעור של 29.4% באפריל 2022 לעומת אפריל 2021. במצטבר ישנה עליה מתונה יותר בשיעור של 14.0%.

עלייה ביבוא סיגריות באפריל

באפריל 2022 עלה יבוא סיגריות בשיעור של 10.8%, לאחר ירידה מחודש נובמבר 2021.

ערך יבוא טבק אחר, הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, ירד באפריל 2022 בשיעור של 3.0% לעומת אפריל 2021. חלק מהירידה מוסבר ע"י חזרה לרכישות בחו"ל. הכנסות ממס קניה על טבק אחר ירדו בשיעור של 9.0%.

בסך הכל ערך כלל היבוא בחודש אפריל 2022 הסתכם בכ–8.2 מיליארד דולר, עלייה של 19.4% לעומת ערך היבוא באפריל 2021.

נתוני מגמה מצביעים על עלייה בערך יבוא החל מיולי 2020.

מנתוני מרץ 2022 עולה כי נרשמה עליה בכמויות השיווק של בנזין וסולר בשיעורים של 3.2% ו- 23.5% בהתאמה. העלייה בשיווק סולר נובעת בחלקה משינוי חקיקה במיסוי ממסים.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להורות על עריכת תוכנית מתאר ארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75).

ההחלטה לקדם את התוכנית הינה בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים הבינמשרדית אשר מונתה לעסוק בנושא והגישה את המלצותיה ביוני 2021, ובהמשך להחלטת הממשלה לעניין אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה מיום 6.3.22.

התוכנית שתקודם בשיתוף מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, הינה על השטח המצוי בלב מטרופולין חיפה והיא מהווה פוטנציאל להעצמה משמעותית של הערים במפרץ חיפה והמטרופולין כולה. מדובר בפרויקט מורכב ביותר שמצריך ראייה כוללת ומשולבת, בחינת חלופות ומתן מענה למיקום למגוון התשתיות הארציות המצויות כיום במפרץ בכללן תשתיות הנצרכות לתפקוד משק האנרגיה.

התוכנית החדשה תהווה בסיס לשינוי הדרגתי של לב המטרופולין ומטרתה שיפור איכות החיים וחיזוק העירוניות במפרץ חיפה באמצעות הסבת תעשיית הזיקוק והמפעלים הנלווים לה לתעסוקה מגוונת בסמוך ובשיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה בחיפה, המשתלבת עם תוספת משמעותית של יחידות דיור בלב המטרופולין.

הכנת התמ"א מהווה את המסגרת התכנונית הנדרשת על בסיס העקרונות שהותוו בהחלטת הממשלה ובדו"ח המלצות ועדת המנכ"לים הבין משרדית בהן גובשה אסטרטגיה ממשלתית, עקרונות פעולה לפיתוח וקידום מפרץ חיפה והתמודדות עם מפגעים וזיהומים הקיימים במפרץ אשר אינם מאפשרים פיתוח עירוני ומטרופוליני בר-קיימא.

התמ"א תעסוק בין השאר בנושאים כמו יצירת רקמה עירונית רציפה בין הקריות לעיר חיפה, חיזוק כלכלי של העיר חיפה ומטרופולין חיפה, פיתוח פארק מטרופוליני הנסמך על נחלי האזור, חיבור העיר לים ולנמל ופינוי מטרדים ושיפור איכות הסביבה.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "ההחלטה שהתקבלה היום הינה צעד חשוב בדרך לשינוי פני מפרץ חיפה והמטרופולין הצפוני של המדינה. מדובר בהליך שיוביל לעירוניות וחיזוק מעמד האזור כמוקד בלתי מעורער ויחבר את הקריות וחיפה  לכדי מוקד מאוחד.  התוכנית תקודם על בסיס חלופת מינהל התכנון אשר הוצגה בוועדת המנכ"לים המאזנת בין תוספת המגורים לבין תוספת תעסוקה על מנת להותיר את אזור המפרץ כעוגן תעסוקתי למרחב המטרופוליני".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני  מברך  על  אישור  התכנית  שמהווה  אבן  דרך  נוספת  בשינוי פני  מפרץ  חיפה והתאמתו  לצורכי  הערים  ותושביהם ולעידן  החדש תוך  הפחתת  סיכונים סביבתיים  ויצירת  מרקם  עירוני  חדש המשלב  מגורים ותעסוקה".

הגירעון השנתי כאחוז מהתוצר המשיך להתכווץ וירד מתחת ל-1% לרמה של 0.6% בסוף אפריל, המשקף ירידה של 0.7 נקודות אחוז ביחס לחודש הקודם. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.

זהו החודש הרביעי ברציפות שבו נרשם עודף תקציבי, והפעם של כ-8 מיליארד שקל, כך שהעודף המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-32 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-26.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

באוצר מסבירים כי גם החודש הירידה בגירעון כאחוז מהתוצר נובעת בעיקר מירידה בהיקף הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי, לצד גידול משמעותי ומתמשך בצד ההכנסות.

הכנסות המדינה באפריל – 36.5 מיליארד שקל

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בכ-36.5 מיליארד שקל באפריל, עלייה של 11% לעומת אפריל 2021. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-20% לעומת אשתקד והגבייה ממסים עקיפים ומאגרות נותרה ללא שינוי. העלייה בהכנסות ממסים ישירים מוסברת ברובה על ידי גידול משמעותי במס הכנסה חברות.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו הכנסות המדינה בכ-156 מיליארד שקל לעומת 122.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-9%, וההכנסות מאגרות עלו ב-7%.

סך הוצאות הממשלה באפריל עמדו על כ-32.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות ב-134.6 מיליארד שקל, המשקפים קיטון של כ-15.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.