שיעור האבטלה ממשיך לרדת. במחצית הראשונה של חודש אפריל עמד אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה על 2.9% לעומת 3.7% במחצית השנייה של חודש מרץ.  כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במונחים מספריים מדובר על כ-120 אלף בלתי מועסקים במחצית הראשונה של אפריל לעומת כ-159 אלף בלתי מעסקים במחצית השנייה של מרץ.

עם זאת, שיעור התעסוקה עמד על 61.0%, לעומת 61.3% במחצית השנייה של מרץ.

במקביל פרסמה הלמ"ס את נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל שעמד בפברואר השנה על 12,052 שקל, עלייה לעומת 11,781 שקל בחודש ינואר ו-11,772 בכל שנת 2021.

מספר משרות השכיר במשק עומד על 3.833 מיליון אנשים, עליה של 16.3% לעומת פברואר 2021 בו מספר המשרות עמד על 3.296 מיליון איש, ונותר כמעט ללא שינוי לעומת ינואר 2022 שם עמד מספר המשרות על 3.831 מיליון איש.

בתחום ההייטק נמשכת חגיגת השכר. בחודש פברואר 2022 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק על 30,049 שקל, עלייה של 5.9% לעומת פברואר 2021 אז עמד על 28,365 שקל.

העובדים שמרוויחים הכי הרבה הם עובדי מחקר ופיתוח עם 40 אלף שקל, בעוד המתכנתים עם שכר ממוצע של 31.5 אלף שקל. אחריהם עובדי שירותי מידע עם 25 אלף שקל, ייצור מחשבים גם עם 25 אלף שקל, ייצור כלי תחבורה 20.7 אלף שקל, ייצור תרופות 18.3 אלף שקל ושירותי תקשורת סוגרים את הרשימה בפער ניכר עם 17.3 אלף שקל בחודש – אבל כמעט בכל התחומים מדובר בהמשך עלייה משמעותית בשכר.

הבנק האמריקאי המרכזי צפוי להעביר מחר הילוך ויעלה את הריבית בחצי נקודת אחוז, כצפוי. כך מעריך עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. לדבריו, הפוקוס של המשקיעים יהיה על נאום הנגיד ובמיוחד על פרטי צמצום המאזן שצפוי להתחיל השבוע. כלכלני הראל צופים עלייה דומה לפחות בשתי הפגישות הבאות ושהריבית הקצרה תגיע קרוב ל-3% בסוף השנה, תרחיש שברובו כבר מגולם בשוקי האג"ח. הסיבות לכך הן הציפיות הגבוהות לאינפלציה ועליית השכר שגם באה לידי ביטוי במדד עלות התעסוקה שעלה ב-4.5% ב-12 החודשים האחרונים, כאשר הצמיחה השלילית ברבעון הראשון לא תרתיע את הבנק.

עוד מציינים בהראל כי הבנק המרכזי באוסטרליה מצטרף לשאר הבנקים בשווקים המפותחים כאשר העלה את הריבית הבוקר לראשונה מאז המשבר ברבע נקודת אחוז ל-0.35% (כמו בארץ – מעל הצפי לעלייה של 0.15), ואותת שזו תחילתו של מחזור העלאות ריבית. לחצי השכר והאינפלציה הגבוהה (5.1%) תרמו לכך. בנוסף הבנק הודיע שיחל בצמצום המאזן, מוקדם מהצפוי, אך הוא לא צפוי לבצע מכירה אקטיבית של הנכנסים.

בחמישי, צופים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בבריטניה יעלה את הריבית בפעם הרביעית ברציפות. אך בניגוד לארה"ב הם צופים עלייה של 0.25% בלבד לאור ההשלכות השליליות העתידיות של המלחמה באירופה בריטניה.

בניגוד לכך (ולרוב העולם) ביפן הבנק המרכזי הותיר את הריבית ומדיניות השליטה על העקום ללא שינוי וינסה לרכוש אג"ח ללא הגבלה כדי לעמוד בכך. הבנק עדכן כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה לאור הפיחות החד ביין והזינוק במחירי הסחורות שלהערכתו תגיע ליעד ה-2% עוד השנה. אך הם לא צופים שהאינפלציה או הצמיחה החזקה תימשך ולכן ימשיכו במדינות המרחיבה עד שיראו עלייה משמעותית בשכר. בהראל מטילים ספק ביכולת של הבנק להתמיד ברכישות האג"ח לאור עליות הריבית בעולם, אך כל עוד ימשיך בכך היין צריך להמשיך ולהיחלש.

העלאת ריבית קרובה גם בישראל

באשר לתמונת המצב בישראל אומרים בהראל כי הנתונים החזקים משוק התעסוקה והפיחות בשקל מקרבים העלאת ריבית נוספת גם אצלנו.

דוח התעסוקה למרץ הצביע על המשך שיפור כאשר שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) ירד ל‑3.1% (על פי נתונים מנוכים עונתיות), קרוב לרמת השפל שנרשמה ערב הקורונה. המשך צמצום הפער בין מספר המובטלים לבין מספר המשרות הפנויות ממשיך לתמוך בעליית שכר ובהמשך עליית ריבית של בנק ישראל.

גם הפיחות החד בשקל בשבועיים האחרונים (4% מול הדולר ויציבות מול האירו) תומך בכך. הפיחות הוא כתוצאה של התחזקות הדולר בעולם לאור הירידות בשווקים והצפי לעליית ריבית מהירה של הפד. בעקבות הפיחות והעלייה במחיר הדלק במאי עדכנו כלפי מעלה את תחזית האינפלציה לאפריל ולמאי ל-0.8% ו-0.6% בהתאמה.

מליאת הכנסת התכנסה (2.5.22, א' באייר התשפ"ב) לדיון פגרה מיוחד בעקבות בקשתם של 25 חברי כנסת.

בדברי ההסבר להצעה לסדר "הממשלה מפקירה את העצמאים ולא מממשת את תכנית המענקים" נכתב כי "ממשלת ישראל רומסת כלכלית את הציבור הישראלי. מרגע השבעתה הביאה אין ספור העלאות מסים שגרמו לזינוק מטורף ביוקר המחיה. גם עכשיו לאחר שהוצגה "תכנית מענקים", לא נעשים שום צעדים למימושה והעצמאים ממשיכים להיזרק מתחת לגלגלים".

ח"כ אופיר כץ שנימק את ההצעה לסדר, נתן דוגמאות לבעלי עסקים שספגו לדבריו מכה כלכלית קשה בעקבות גל האומיקרון ונשארו בלי סיוע ובלי גב. "בזמן שהעצמאים מתאוששים ומנסים לשקם את העסק מהתקופה הקשה הם ממשיכים להיגרר למטה עד שאין לאן. ב-28.2 הודעתם שיש תוכנית והתחייבתם לסייע לעצמאים, אבל עד היום העצמאים לא ראו שקל. העצמאים גוססים כבר חודשים ואתם בממשלה יושבים על האולימפוס. הבאתם תוכנית קמצנית, מחוררת ומלאה במוקשים".
ח"כ כץ מנה את תחלואי התוכנית ואמר כי אוכלוסיות שלמות נענשות מטעמי חיסכון. "אנחנו נתמוך בתוכנית, אבל נלחם בכל כוחנו לשנותה, כי ציבור העצמאים זקוק לזה כמו חמצן. לא נוותר ונעשה הכל כדי להשיג את המיטב עבור העצמאים".

ח"כ קרן ברק אמרה: "כשמשבר הקורונה פרץ, אלוהים שמר על מדינת ישראל ואזרחיה, כי אנחנו היינו על הגה השלטון. אם זה היה קורה חלילה וחס בימים האלה של הממשלה הנוכחית לא היה פה כלום – לא עצמאים ולא שכירים. כבר בימים הראשונים טיפלנו בשכירים עם חל"ת; אנחנו לא הפקרנו אף מגזר כי אנחנו ניהלנו מדינה, וניהלנו כלכלה כששם המשחק הוא ודאות. התוכנית של הממשלה הנוכחית היא אות מתה".

השר חמד עמאר השיב: "ביום ראשון אנחנו מביאים לוועדת שרים לחקיקה את הצעת החוק לסיוע לעצמאים. אני מאמין שנצליח להעביר ושהיא תגיע כבר ביום שני לכנסת, והקואליציה והאופוזיציה יתמכו בהצעת החוק כדי להביא את הסיוע לעצמאים. אני מאמין שנצליח להעבירה בקריאה שניה ושלישית כמה שיותר מהר, כי המטרה שלנו לתת סיוע לעצמאים. מאז גל האומיקרון הממשלה הכינה תוכנית חסרת תקדים בסכום של 4 מיליארד שקל. התוכנית כללה בין היתר: גידול משמעותי במענק העבודה, הטבות מס למשפחות צעירות עובדות, הגדלת הסבסוד לצהרונים וצעדים להפחתת מחירים. כמו כן הופחת מחיר הבלו ב-50 אגורות בצעד שעלותו מיליוני שקלים".

בתום הדיון בהצעה לסדר, הצביעה מליאת הכנסת להעביר את הדיון לוועדת הכספים.

בדברי ההסבר להצעה לסדר "ממשלה כושלת שאיבדה את הרוב בכנסת נאחזת בכיסאותיה באופן לא דמוקרטי וחסר תקדים" נכתב: לאחר ניסיונותיה הרבים, לא ניתן אלא לקבוע כי הממשלה נכשלה ביציבותה ובניהולה של המדינה. בלתי מתקבל על הדעת שמפלגת רע"מ מציבה אולטימטום לממשלה ובכך מסכנת את בטחון המדינה ומאלצת את הממשלה להיאחז בקרנות המזבח- רק לשם קיומה של הממשלה. הממשלה איבדה את אמון הציבור ולכן אינה רלבנטית יותר ולא תוכל להמשיך לכהן.

ח"כ ישראל כץ נימק את ההצעה לסדר וקרא לראש הממשלה נפתלי בנט לנצל את כנס הפתיחה עם חזרתה של הכנסת מפגרת החורף ולהודיע על התפטרות מתפקידו. "אני קורא מכאן לרוה"מ נפתלי בנט להודיע על שהוא נוטל אחריות, ולמען האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ולמען השמירה על הדמוקרטיה – הוא מתפטר מתפקידו ומאפשר לנשיא המדינה להטיל על יו"ר הליכוד בנימין נתניהו להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית, בהתאם לרצון הציבור ולטובת המדינה וכדי להימנע מהליכה לבחירות נוספות. במידה שלא יעשה כן אני קורא לחברי הכנסת לקבוע תאריך מוסכם לבחירות שבהן הציבור יכריע". עוד אמר כי הממשלה לא מאפשרת למשטרת ישראל לפעול באופן חופשי לאכיפת החוק והסדר בהר הבית וכי מנסור עבאס מאיים פוליטית להפיל את הממשלה אם לא תמנע מאכיפת החוק.

ח"כ קטי שטרית אמרה: "במקום להתקדם ולהנהיג, הממשלה הזאת מפנה את ראשה לאחור ואומרת 'אבל ביבי, אבל ביבי'.. מתי תעשו כבר משהו מבלי להכניס את המשפט 'אבל נתניהו'. לא הגיע הזמן להמשיך ולהגיד 'אנחנו עכשיו נמצאים פה, להתבגר ולקחת אחריות?".
עוד אמרה: "זוהי ממשלה שפוגעת בביטחון וביהדות. זוהי ממשלה שמושתתת על שנאה, שמרכיב אותה השמאל החדש שכמותו לא היה בישראל. זוהי ממשלה הבזבזנית ביותר שהמדינה משלמת כל שקל ושקל עבורה. זוהי הממשלה המאותגרת והמסוכנת ביותר. הממשלה הכי פחות יהודית והכי פחות ציונית והכי פחות דמוקרטית ולמען עתיד מדינת ישראל אני מתפללת לסיומה של הממשלה הזאת".

השר מתן כהנא השיב: "הדיון הזה הוא מוזר ומיותר. ביום ראשון הקרוב הכנסת תחזור לקדם חוקים עבור מדינת ישראל. בין היתר, נמשיך את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית על ידי החמרת ענישה ונסדיר את סוגיית כלי הירי. טובת אזרחי מדינת ישראל עומדת לנגד עיניכם- חברי האופוזיציה, ואני משוכנע שתצביעו בעד".

בתום הדיון בהצעה לסדר, הצביעה מליאת הכנסת להעביר את הדיון לוועדת הכנסת.

פרסום התיקונים שמציע משרד הבינוי והשיכון לחוק המכר עורר סערה בקרב אנשי מקצוע, קבלנים ועורכי דין בתחום הנדל"ן. בראש התיקונים עומדת ההצעה לבטל את הצמדת מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה ולהמשיך להצמיד למדד רק את רכיב הבנייה מכלל עלות הדירה. שר השיכון זאב אלקין משוכנע כי התיקון המוצע יחסוך עשרות אלפי שקלים לציבור רוכשי דירות. מנגד, יש רבים הסבורים כי אלה לא ירוויחו דבר מהשינוי, ואולי אף ייפגעו יותר.

"החלטה אומללה"

לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, " מדובר בהחלטה אומללה שמוסיפה שמן למדורה ותעלה את מחירי הדירות. הדבר עלול לקרות בדיוק כפי שקרה לאחר שהזהרנו את הממשלה מהעלאת מס הרכישה. הממשלה הנוכחית עושה את אותן טעויות של הממשלות הקודמות ובמקום לגבש תוכנית מקיפה שתתמודד עם הכשלים שמעלים את מהמחירים, היא בוחרת לייצר רגולציה פופוליסטית, תוך הטעיית הציבור, כאילו היא הולכת לחסוך לו כסף. אזכיר שבשנת 2021 מחירי הדירות החדשות עלו בכ-18% ומדד תשומות הבניה עלה ב-6% בלבד – האם רוכשי דירות הפסידו באמת או להיפך? אינני מבין מדוע אצה הדרך לממשלה הזו לבחור בכלים שלא יפתרו דבר. אי הצמדת מחיר הקרקע למדד תשומות הבנייה יוביל לחישוב הסיכון של עליית מחירי הקרקע בתוך מחירי הדירות, דהיינו לעליית מחירי דירות. כל רגולציה שמטילה עונשים וקנסות נוספים בעת איחור במסירת דירות תוביל לכך שקבלנים לא ייקחו סיכון שיהיה עליהם להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם כשרגולטורים לא יעמדו בזמני התגובה הנדרשים, ולכן ההתחייבות שלהם תהיה לזמן בנייה ארוך יותר שיתממש. שוב בממשלה באים לברך ויוצאים מקללים".

"מהלך פופוליסטי"

לדברי עו"ד דורון אריאל, מומחה למקרקעין ויו"ר הועדה לבנקאות ופיננסים בלשכת עורכי הדין, "תזכיר החוק שפורסם היום עוסק בכמה תחומים, שכולם מהווים לדעתי מהלך פופוליסטי ולא ראוי שנועד לייצר כותרות בלבד. כל פעם נכנס שר שיכון חדש ועושה מהלך פופוליסטי אחר נגד הקבלנים ולכאורה למען רוכשי הדירות, אבל משיג את התוצאה ההפוכה. הרגולטור לתפיסתי איבד שליטה לחלוטין, אני סבור שהוא צריך להפסיק ולחבוט בקבלנים ולהתמקד ביצירת דירות חדשות ובהפשרת קרקעות, ובפתרון הבעיות של הליכי התכנון והרישוי, ולא להתעסק רק בקבלנים בצורה פופוליסטית ובזויה. הגיע הזמן שהקבלנים יקימו על כך קול זעקה.

"ראשית, בניתוק רכיב הקרקע מההצמדה למדד תשומות הבנייה, ייווצר מצב שהרוכשים יידרשו להשיג הון עצמי גבוה יותר ולא תתאפשר פריסת תשלומים של 20:80, כי הקבלנים ידרשו מהרוכשים לשלם להם על רכיב הקרקע מראש ולא יאפשרו להמתין עד למסירה. שנית, חיוב הקבלנים לשלם על האיחורים גם אם לא בהכרח הם קשורים אליהם עצמם – יוביל לייקור נוסף של הדירות. ממילא כבר כיום הקבלנים מחויבים לשלם על איחורים שנגרמו בגללם והם מגלמים זאת במחיר הדירה, אז למה להחמיר עוד יותר בכך שהקבלן יצטרך לשלם על כל איחור ולא משנה מה הסיבה? ומה קורה אם הדירה כבר מוכנה למסירה, אך חברת החשמל או כיבוי אש למשל לא נותנים אישור? למה שהיזם יספוג את התשלום על איחורים כאלה שלא קשורים אליו?

"דבר נוסף הוא הביטול של תשלום שכר הטרחה של עורך הדין בסך 5,000 שקל. המחוקק כבר הוריד את גובה התשלום לסכום זה, כשבפועל המחיר יקר בהרבה והקבלנים מגלמים גם אותו במחיר הדירה, ועכשיו גם רוצים להוריד את זה. זה בלתי נתפס.

"לתפיסתי הפתרון צריך להיות כמה שפחות התערבות של המחוקק בשוק הנדל"ן, אבל המחוקק שלנו הוא איש של פאניקה וכל יום מוציא הוראת חוק חדשה וכל יומיים מתקן את חוק התכנון והבנייה וחוק המכר. בכל העולם מחירי הנדל"ן עולים ואפילו יותר מישראל, בקנדה, באוסטרליה, בארה"ב בלונדון, אבל הם לא מתקנים את החוקים כל יום".

"הצעת החוק תזיק לרוכשים"

לדברי אירית הופר-שרייבר, בעלים ומנכ"ל משותף באינהאוס שיווק נדל"ן: "על אף שמטרתו של שר השיכון לסייע לרוכשי הדירות ראויה, בפועל צפויה הצעת החוק להזיק לרוכשי הדירות בטווח הקצר. כידוע, מדד תשומות הבניה אינו משקף נאמנה את ההתייקרויות הממשיות בתחום הביצוע, אשר התייקרו בשיעור חד יותר משמעותית בשנתיים האחרונות. לכן, על אף שהצמדת רכיב עלויות הבניה לבדו למדד תשומות הבניה נשמעת הגיונית, בפועל היא צפויה להביא את הקבלנים לתמחר את הדירות החדשות שבבניה במחיר גבוה יותר מלכתחילה על מנת להגן על עצמם מפני הפסדים, וכך תוביל להתייקרות נוספת במחירי הדירות.

"גם הסעיף אשר מחייב את הקבלן לשלם לרוכש מיידית עבור כל איחור במסירה, בלי קשר לשאלה מהי סיבת האיחור, היא הצעה בעייתית בלשון המעטה, וגם לה צפויה להיות תוצאה אחת ברורה – זמני מסירה שייקבעו על ידי הקבלנים מראש למועד מאוחר יותר, על מנת לצמצם את החשיפה לקנסות. יש לומר שכבר היום זמני המסירה ארוכים משמעותית מבעבר. אם עד לפני 3-4 שנים עמד זמן המסירה הממוצע של דירה בבניין בן 10 קומות על 24 חודשים מתחילת ביצוע, היום אנחנו כבר מדברים על 40 חודשים, והצעת החוק רק תחמיר את המצב".

"בא לברך ויצא מקלל"

לדברי עו"ד אמיר דרמר, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד עורכי דין צבי שוב, "חלק מהתיקונים המוצעים אכן נדרשים אולם חלקם עלולים ליצור מצב ש'בא לברך ויצא מקלל' ולפעול הלכה למעשה לרעת הרוכשים.

"לדוגמא, ביטול שכ"ט עורך דין שמצד אחד יינתק לחלוטין את הקשר בין פעולות עורך הדין בפרויקט, שחלקן נעשות לטובת הרוכשים, כדוגמת רישום בית משותף ורישום זכויות ומצד שני סביר שהעלויות יגולגלו בפועל על הרוכש בדרך של העלאת מחיר הדירה הנרכשת.

"קביעה לפיה כמעט בכל מצב היזם ישלם פיצויים במקרה של איחור במסירת הדירה גם אם זה נגרם שלא בשליטתו, עלולה לגרום ליזם לקחת מראש שולי בטחון גבוהים יותר כך שגם בפרויקטים שהוא יכול היה לקבוע מועד מסירה מוקדם הוא יקבע מועדים רחוקים שיגדרו את הסיכון שלו לאחר במסירה ולשלם פיצויים בהתאם לחוק.

ראוי שהמחוקק יבחין בין פעולות נדרשות כדי להגן על הרוכש ביחסים הבסיסיים, שאינם שוויוניים, בינו לבין היזם לבין מהלכים שמתערבים בשוק החופשי ובסופו של דבר עלולים לפגוע בצורה עקיפה ברוכשי הדירות ובמערכת היחסים המשפטית והמסחרית שבין שני אנשים פרטיים".

מחשבון מדד תשומות הבנייה 

משרד השיכון, בראשות השר זאב אלקין, ממשיך לקדם את התיקונים שיזם בחוק המכר, בראשם ביטול הצמדת מחיר הדירה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה. זאת בעקבות עלייה ניכרת שנרשמה בשנה האחרונה במדד וגרמה לייקור של מחירי הדירות.

כעת פרסם המשרד להערות הציבור את עיקרי הנושאים שבתיקון:

1. הגבלת הצמדת מחירי הדירות: נכון להיום נהוג להצמיד את מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה. על כן, הרוכש משלם את עליית המדד על כל רכיבי מחיר הדירה, גם כאלה שאינם מושפעים מהמדד כגון הקרקע, הרווח היזמי והמע״מ.
   על פי תזכיר החוק המוצע, יזם יוכל לבצע הצמדה רק של רכיב הבנייה מכלל עלות הדירה וזאת רק עד למועד המסירה שנקבע בחוזה ולא עד מועד המסירה בפועל. יתרת הסכום לא תוצמד כלל. הסכום שיוצמד למדד ייקבע בהתאם לעלות בנייה למ"ר, וזאת לפי חלוקת אזורים בישראל ולפי סוגי הבנייה כפול שטח הדירה, כפי שמופיע בחוזה המכר.
2. פיצוי בגין איחור במסירת דירה:החוק מצמצם את הפטור מתשלום פיצוי לרוכש במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש. משכך, הרוכש יהיה זכאי לקבל פיצוי על איחור במסירה בכל מקרה שאינו באחריותו.
3. איסור גביית הוצאות משפטיות: נכון להיום, ניתן לגבות מרוכש הדירה, בנפרד ממחיר הדירה, תשלום בגין הוצאות משפטיות המשולמות ישירות לעורך דין מטעם המוכר. הסכום מוגבל לסך של 5,114 שקל. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכר טרחה עבור עורך הדין, מעבר לעלות הדירה עצמה.

לדברי השר אלקין, "מרגע כניסתי לתפקיד אמרתי שיש לשנות את חוק המכר על מנת להגן על רוכשי הדירות אל מול הקבלנים והיזמים. תיקון החקיקה המוצע הוא תוצאה של עבודת מטה מורכבת אשר בוצעה במשרד על ידי האגפים השונים, תוך קיום שיח משמעותי עם כלל הגורמים הרלוונטיים בשוק הנדל"ן. אני מאמין שתיקון החוק עתיד להביא עסקאות מכר הוגנות יותר בשוק הנדל"ן בישראל, יחד עם ודאות עבור הרוכשים".

לדברי אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, "התיקון לחוק המכר מגיע בזמן קריטי עבור עשרות אלפי רוכשי דירות שצפויים לקנות את דירתם בזמן הקרוב. חוקי המכר לא עודכנו מזה 5 שנים והגיעה העת להסיר מהם את האבק ולתקן מה שצריך. אני רוצה להודות לכל הגורמים שלקחו חלק בעבודה ומאמין שבקרוב נצליח להכניס את התיקון לספר החוקים במדינת ישראל".

מחשבון מדד תשומות הבנייה

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מאריך את ההקלה שקיבלו הבנקים ביחס המינוף במהלך משבר הקורונה, עד סוף 2023.

על פי הודעת הפיקוח על הבנקים, בראשות יאיר אבידן, לנוכח השפעת משבר הקורונה על נכסי התאגידים הבנקאיים והגידול המתמשך בפיקדונות התאגידים הבנקאיים המופקדים בבנק ישראל, נמשכה ברבעונים האחרונים השחיקה ביחס המינוף של המערכת הבנקאית.

כמענה לצורכי המשק ועל מנת לתמוך בהמשך התאוששות הכלכלה, הפיקוח על הבנקים מאריך את תוקף ההקלה שנקבעה בהוראת השעה (הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 250) בה נקבעה הפחתה של חצי נקודת אחוז ביחס המינוף, עד ליום 31.12.23. לאחר מועד זה יידרשו התאגידים הבנקאיים לשוב בתוך שני רבעונים ליחסי המינוף שנדרשו טרם הוראת השעה.

יחס המינוף של הבנקים הוא ההון העצמי לעומת סך הנכסים וההתחייבויות. בשגרה נדרשו הבנקים להציג יחס מינוף של 5% לפחות, כאשר שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי – נדרשו ליחס מינוף גבוה יותר של 6%. בעיצומו של משבר הקורונה, לקראת סוף שנת 2020, קיבלו  הבנקים הקלה של חצי אחוז ביחס המינוף על מנת לאפשר להם לסייע למשקי הבית ולעסקים במהלך התקופה הקשה. ההקלה ההיא הוגדרה כזמנית, והיתה אמורה להימשך עד מרץ 2021. כעת נראה כי היא ממשיכה להתארך.

בדומה למגמה מתחילת השנה, חודש אפריל נפתח בתנודתיות גבוהה בשווקים, אבל בסיומו התנודתיות כבר הפכה לירידות חדות באופן מובהק. אבל למרות המגמה השלילית, סגרה תעשיית קרנות הנאמנות את אפריל עם גיוסים של 150 מיליון שקל.

בחלוקה לקרנות אקטיביות או פסיביות, הקרנות האקטיביות המסורתיות סיימו את החודש עם פדיון קל, יחסית למתרחש בשווקים, של כ-510 מיליון שקל, בעוד בתעשייה הפסיבית נרשם דווקא גיוס כולל של כ-450 מיליון שקל, כאשר עיקר הגיוס מגיע מהקרנות המחקות אשר גייסו כ-305 מיליון שקל. קרנות הסל הוסיפו לגיוס עוד כ-145 מיליון שקל.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו באפריל בקטגוריית מניות בארץ הן בקרנות האקטיביות והן בקרנות הפסיביות  – כנראה על רקע העמידות היחסית של השווקים בארץ לעומת הנפילות הקשות בשוקי ארה"ב – והן ביחד גייסו כ-900 מיליון שקל.

סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש אפריל בכ-3.6 מיליארד שקל שמהווים ירידה של כ-0.9% מכ-387.4 מיליארד שקל לכ-383.8 מיליארד שקל, ירידה שנובעת מתשואה שלילית של כ-1% בסך של כ-3.75 מיליארד שקל וגיוס קל של כ-150 מיליון שקל.

הגוף הגדול בהיקף הכספים המנוהלים בתעשיית הקרנות הוא מיטב שמנהל 60.8 מיליארד שקל. מיטב ספג בחודש אפריל פדיונות בסך 501 מיליון שקל בהמשך לפדיונות בסך 564 מיליון שקל בחודש מרץ. הגוף השני בגודלו, קסם, מנהל 53 מיליארד שקל ובאפריל גייס 106 מיליון שקל, אחרי פדיונות של 259 מיליון שקל במרץ.

מגדל שוקי הון במקום השלישי, עם היקף נכסים מנוהלים של 48.8 מיליארד שקל, והוא המוביל ביצירות בקרנות נאמנות עם גיוסים סך 383 מיליון שקל בחודש אפריל בהמשך ליצירות של 111 מיליון שקל בחודש מרץ.

מי שמוביל בגיוסים מתחילת השנה וגם באפריל הוא בית ההשקעות ילין לפידות שמנהל רק קרנות נאמנות אקטיביות ועקף בחודשים האחרונים את המתחרה הצמוד אלטשולר שחם. באלטשולר ממשיכים לסבול מפדיונות קשים שהסתכמו ב-733 מיליון שקל בחודש אפריל ומתחילת השנה בכ-3.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה – פדיונות של 2.47 מיליארד שקל

את השליש הראשון של 2022 פתחה תעשיית קרנות הנאמנות במגמה מעורבת עקב ריבוי אירועים כלכליים מתגלגלים כמו האינפלציה הדוהרת בארה"ב, אירופה וישראל, מלחמת רוסיה-אוקראינה וכמובן שינוי במדיניות הריבית ברחבי העולם.

בסיכום השליש הראשון של 2022, נרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות פדיונות בסך כולל של כ-2.47 מיליארד שקל. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות: כ-4.2 מיליארד שקל, בעוד הקרנות הפסיביות גייסו סכום של כ-1.75 מיליארד שקל.

השקעה פסיבית או אקטיבית? מדדים או בחירת מניות?

רישיון שירות מידע פיננסי יאפשר לבעליו גם מתן שירות ייזום תשלומים לציבור. זאת התוספת שפרסמה רשות ניירות ערך להוראה לנותן שירות מידע פיננסי במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות של בעלי רישיון גם לשירותי ייזום תשלומים המהווה שירות משלים לשירות מידע פיננסי.

הרשות פרסמה את התוספת להוראה להערות הציבור והן יתקבלו עד 14 ביוני 2022.

שירות ייזום תשלומים הוא אמצעי תשלום חלופי המגוון את דרכי התשלום לבתי עסק וזאת ללא צורך בשימוש בכרטיס אשראי. השירות מאפשר ללקוח להעביר תשלומים מחשבון הבנק שלו, באופן פשוט ונוח וללא צורך בהזנת פרטי מקבל התשלום באופן ידני.  הלקוח נדרש רק לאשר באופן מקוון את הוראת התשלום מול הבנק שלו.

בסוף חודש פברואר 2022 פרסם בנק ישראל תיקון לנוהל בנקאי תקין מספר 368 המאפשר בין היתר, פעילות של ייזום תשלומים בחשבונות בנק גם לשחקנים חוץ בנקאיים, בתנאי שהם מפוקחים על ידי אחד מהמאסדרים הפיננסיים וקיבלו ממנו אישור ייעודי לצורך כך.

לצורך מתן שירותי ייזום התשלומים, ישתמשו בעלי הרישיון, המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, בתעודה דיגיטלית שהונפקה להם על ידי הרשות. כמו כן, בעלי הרישיון יקבלו גישה למקורות מידע, והכל בהתאם לסטנדרט בנקאות פתוחה של בנק ישראל.

לדברי יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, "רשות ניירות ערך פועלת לאפשר לציבור שירותים פיננסיים מתקדמים ולהגביר את התחרות בשוק הפיננסי, בהתאם לסטנדרטים המובילים בעולם. הוספה של ייזום תשלומים תפתח את השוק, תרחיב את אפשרויות התשלום הקיימות היום ותפשט את תהליך התשלום עבור הציבור ועבור העסקים. פעילות ייזום התשלומים תרחיב עבור חברות הפינטק אפיק חדש לצד שירותי מידע פיננסי, שיהיו בתוקף כבר בחודש יוני הקרוב".

הטמעת שירותי מידע פיננסי היא אחד הנושאים שרשות ניירות ערך מקדמת, במטרה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית, כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה. תחום שירותי מידע פיננסי צפוי להעניק לציבור בישראל אפשרויות חדשות לנהל את כספו בצורה דיגיטלית, מונגשת, פשוטה ויעילה.

במסגרת שירות מידע פיננסי יוכל נותן השירות להציע ללקוחות מגוון שירותים כמו ריכוז מידע פיננסי ממקורות מידע פיננסי שונים, השוואת עלויות, העברת מידע לגופים פיננסיים לשם קבלת הצעות מחיר מתחרות להתקשרות עבור הלקוח; וכן ייעוץ בדבר התנהלותו הכלכלית של הלקוח.

עם סיום גל התחלואה החמישי (גל האומיקרון), וחזרת הפעילות הכלכלית ושוק העבודה למצבם האיתן ששרר טרם משבר הקורונה, המדד המשולב לחודש מרץ עלה ב-0.2%. כך פרסם בנק ישראל.  לדברי הבנק המרכזי, נראה, שעד כה, המלחמה באוקראינה, שהביאה לעלייה ניכרת במחירי הסחורות, לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות הריאלית של ישראל.

עוד לדברי בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (פברואר), מדד הפדיון בשירותים (פברואר) ויבוא התשומות לייצור (מרץ). שיעור המשרות הפנויות במרץ נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה (מרץ) ויצוא הסחורות (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

בנוסף, הודיע בנק ישראל כי המדד המשולב לחודש פברואר עודכן כלפי מעלה (מהתכווצות קלה, להתרחבות מתונה), וזאת בהשפעת הנתונים החיוביים שפורסמו על הייצור התעשייתי והפדיון בשירותים.

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

הבנק האמריקאי המרכזי יעלה את הריבית בקצב מהיר בחודשים הקרובים, אבל לקראת סוף השנה ימתן את המסרים הניציים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, חודש אפריל הסתיים בפלאשבקים של פיצוץ בועות עבר בשווקים כאשר מדד הנאסד"ק ירד במהלך החודש בכמעט 13%, החודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008. מניות הטכנולוגיה הגדולות שהובילו את העליות בשנתיים האחרונות וגרמו ללא מעט פעילים בשוק לדקלם שוב ושוב את המשפט "הפעם זה שונה", הראו שגם הפעם זה כנראה ממש לא שונה וירדו בחדות. אחרי חודש שכזה השאלה שכולם שואלים את עצמם היא האם זה כבר זמן טוב לקנות את הירידות או שיהיה זמן טוב יותר לעשות זאת בעתיד? תשובה ברורה לכך אין לאף אחד כמובן, אומרים בפסגות, אבל בהתחשב בכך שמדיניות הפד היא כנראה הגורם מס' 1 לירידות, הם מנסים להעריך כיצד היא תיראה בחודשים הקרובים.

לדבריהם, כבר תקופה ארוכה שהם מבחינים בין האינפלציה שמגיעה מצד הביקוש לזו שמגיעה מצד ההיצע. להערכת כלכלני פסגות ההבחנה הזו קריטית משתי סיבות:

1. אינפלציה שמגיעה מצד ההיצע היא בהגדרה זמנית. נכון, הזמניות הזו יכולה להימשך זמן רב אבל ברגע שמחירי האנרגיה ו/או המזון יפסיקו לעלות, הפקקים בנמלים יתחילו להיפתח ומפעלי השבבים יחזרו לייצר בתפוקה מלאה האינפלציה תרד בחדות. בפסגות מדגישים כי לא צריך שמחירי האנרגיה, המזון, הרכבים והשינוע ירדו כדי שהאינפלציה תרד שכן אינפלציה היא השינוי במחיר ולא רמת המחיר עצמה. מחישובים שהם ערכו, רק סעיף האנרגיה והרכבים יגרעו מהאינפלציה כ-3.5% ברגע שיפסיקו לעלות. אם מוסיפים את מחירי המוצרים בני הקיימא שמושפעים מאוד ממחירי השינוע הרי שמדובר על כ-4% ואולי אף יותר. אם בטעות תירשם ירידת מחירים בחלק מהסעיפים הללו (למשל ברכבים מדובר על תחזית די בטוחה) הרי שהאינפלציה תרד עוד יותר מכך.
2. הפד שינה את המדיניות שלו מאדישות לפאניקה רק ברגע שהחלו סימנים לאינפלציה בצד הביקוש ובעיקר לכך ששוק העבודה הדוק. אינפלציה כזו היא הכל חוץ מזמנית שכן מדובר על תהליך שמזין את עצמו – עליית שכר מובילה להעלאת מחירים שמובילה לדרישות לעליית שכר וחוזר חלילה. הפד יודע שהתהוות של תהליך כזה היא מסוכנת לאמינות שלו ולכן הוא עושה כל מה שביכולתו כדי לעצור אותו בעודו באיבו.

אז איפה אנחנו עומדים בכל אחת מהגזרות הללו שואלים בפסגות ומנסים לענות:

לדבריהם, לגבי צד ההיצע התמונה פחות טובה מכפי שהם העריכו לפני חודש או חודשיים. ראשית, מדיניות הקורונה של הממשל הסיני ממשיכה להיות מחמירה והסגרים מתחילים לתת את אותותיהם. סין סגרה את הפעילות במפעלים רבים ובנמלים כך ששרשראות האספקה העולמיות ימשיכו להיות בעייתיות בתקופה הקרובה. מספר האוניות שעוגנות מחוץ לנמלים בלוס אנג'לס חזר לעלות וצפוי אף לזנק כשסין תסיר את הסגרים והסחורות שמחכות בנמלים בסין ישלחו בבת אחת לשאר העולם. אגב, למי שחושב שסין נהנית מהסגרים האלו אז החדשות האחרונות שמגיעות על היווצרות שוק שחור רחב (אישורי נהיגה בשנחאי נרכשים ב-2000 דולר ויותר על ידי קמעונאים שרוצים לשנע סחורות ללקוחות שלהם) ואי שקט חברתי מתחילות להזכיר תקופות פחות טובות של סין. שנית, המתח בין רוסיה לאירופה רק מתגבר עם עצירת הגז לפולין עד כדי כך שגרמניה הסכימה במהלך שבוע שעבר ליישם באופן הדרגתי סנקציות על הנפט הרוסי. התחממות מזג האוויר והגדלת יבוא הנפט לאירופה מהמתחרים (בעיקר מאבו-דאבי) מאפשרים לאירופים להיות ניציים יותר במאבק הזה, מה שיתמוך במחירי האנרגיה גם בתקופה הקרובה.

מנגד, לדברי כלכלני פסגות, בצד הביקוש הולכים ומתגברים הסימנים להאטה שעשויה להפחית את הלחצים האינפלציוניים במחצית השנייה של השנה. התכווצות התוצר ברבעון הראשון נובעת ממגוון גורמים אבל היא גם מאותתת על ההאטה בביקוש כאשר צריכת המוצרים התכווצה ב-0.1% וצריכת השירותים עלתה בעיקר בזכות זינוק בצריכת שירותי בריאות בגל האומיקרון. מעבר לכך, הפער בין עליית המחירים וההאטה בצריכה יביא בשלב כלשהו שאינו רחוק, להערכת פסגות, להקלה גם על לחצי השכר. דוגמא טובה לתהליך כזה ניתן לראות בענף המלונאות בארה"ב, שם המחירים עלו לשיא של כל הזמנים (ממוצע של 146 דולר ללילה למי שמתכנן נסיעה), 10.9% גבוה יותר מהרמה שלפני הקורונה. מצד שני,  שיעור התפוסה עדיין נמוך ב-6.2% מהרמה שלפני הקורונה. עליית המחירים הכללית ובעיקר עליית השכר לא מותירה כרגע ברירה לבעלי המלונות אבל ברור גם שתהליך כזה לא יחזיק מעמד ובשלב כלשהו נראה שחלק מהמלונות ייסגרו, היצע העובדים בתחום יגדל ועליית המחירים תאט.

האינפלציה תדעך לקראת תחילת 2023

 לכן, מעריכים בפסגות שלקראת סוף השנה וביתר שאת בתחילת 2023 נראה את האינפלציה מתחילה לדעוך. בצד ההיצע התהליך עשוי להתעכב ולא להיות מהיר וחד כפי שהעריכו בפסגות קודם לכן, אבל לדבריהם בכל מקרה ניתן להניח ירידה של כ-2.5%-3% מצד זה. בכל מקרה, מה שבאמת מעניין את הפד זה צד הביקוש ופה צפוי להירשם השינוי המהותי ביותר שישפיע על מדיניות הפד.

בשורה התחתונה מעריכים בפסגות שבחודשים הקרובים הפד ימשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר מאוד (50 נ"ב ביום רביעי והסתברות גבוהה להעלאה של 75 נ"ב ביוני) אך גם שלקראת סוף השנה המסרים שלו יהיו פחות ניציים. קריאות הרגעה מצד הפד או אפילו היווצרות של ציפיות לכאלו צפויות להקל גם על השווקים ובעיקר על שוק המניות.

השקל עדיין חזק

לדברי כלכלני פסגות, השקל ראוי להיחשב כחזק למרות שהוא נחלש מול הדולר באופן משמעותי בתקופה האחרונה. ההשפעה של השינויים בדולר בעולם על שער החליפין היתה ותמיד תהיה כנראה חזקה יותר מהשפעה האירועים המקומיים כך שמראש לא היה לשקל סיכוי רב. לעומת זאת, אם מסתכלים על הפיחות בשקל מול הדולר מתחילת המגמה (4.8%) הרי שמדובר על פיחות מתון לעומת מטבעות אחרים כאשר האירו, היואן והין למשל פוחתו בשיעורים של 8.2%, 5.3% ו-14.4%, בהתאמה. האם השקל ימשיך להיות חזק (לעומת מטבעות אחרים) גם בתקופה הקרובה? לא בטוח בכלל אומרים בפסגות. האירועים האחרונים בסקטור הטכנולוגיה העולמי צפויים להשפיע גם על ענף ההייטק הישראלי וניתן בהחלט להניח שכמות הכסף שזרמה לישראל ממשקיעים זרים בשנתיים האחרונות (בהשקעות ישירות ופיננסיות) תפחת באופן משמעותי.

מהיום, נשים העובדות כשכירות ומושפעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, יכולות לממש את זכאותן למענק עבודה בתנאים משופרים. כך הודיעה רשות המסים.

כזכור, לאחר שנים שבהן עמד גיל הפרישה לנשים על 62, נחקק באוקטובר 2021 חוק  שלפיו גיל הפרישה לנשים יעלה מ-62 ל-65 בהדרגה במשך 11 שנה.

על פי הודעת רשות המסים, שכירות שנולדו לאחר ה-1 בינואר 1960, גילן מעל 60 והן עומדות בקריטריונים שנקבעו בחוק יכולות מהיום להגיש בקשה לקבלת מקדמה על חשבון מענק העבודה עבור שנת 2022, אם הכנסתן החודשית הממוצעת גבוהה מ-800 שקל ונמוכה מ-7,760 שקל.

המקדמה היא בשיעור של 60% מסכום המענק המלא ותשולם ב-4 פעימות: הראשונה תוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, השנייה ב-15 ביולי של אותה שנה, השלישית ב-15 באוקטובר של אותה שנה והרביעית ב-15 בינואר של השנה העוקבת. יתרת המענק תשולם במועדים הקבועים בחוק.

המקדמה מהווה הטבה ייחודית ביחס ליתר הזכאים והזכאיות, אשר מקבלים את המענק כולו במהלך השנה שלאחר השנה המזכה. לצד המקדמה מעניק החוק הטבות נוספות לנשים המושפעות מהעלאת גיל הפרישה, כמו שיעורי מענק מוגדלים וטווח הכנסה מזכה מורחב לעומת יתר האוכלוסייה, אשר זכאית  למענק רק כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת גבוהה מ-2,130 שקל ונמוכה מ-7,030 שקל.

נשים עצמאיות העומדות בקריטריונים יוכלו להגיש בקשה למענק עבור שנת 2022 החל מה-1 בינואר 2023 ולאחר שיגישו את הדו"ח השנתי. המענק לעצמאיות ישולם במועדים הקבועים בחוק: פעימה ראשונה ב-15 ביולי 2023, פעימה שנייה ב-15 באוקטובר 2023, פעימה שלישית ב-15 בדצמבר 2023 ופעימה רביעית ב-15 בפברואר 2024.

את הבקשה למענק ניתן להגיש דרך המערכת המקוונת.

הירידות במניות הטכנולוגיה בארה"ב, בפרט הישראליות, מסמנות היחלשות צפויה בפעילות המשק הישראלי.

בינתיים, הנתונים הכלכליים במשק, כולל בשוק העבודה, רמת הביקושים במרבית הענפים והייצור התעשייתי ממשיכים להצביע על התרחבות בפעילות. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, קיים קשר הדוק לאורך שנים בין הביצועים של מדד BlueStar Israel Global Technology Index, שכמובן מושפע מהנאסד"ק, לבין הצמיחה בישראל.

קיימים סימנים שהזירה הטכנולוגית המקומית כבר מתקררת. כפי שמדווח אתר geektime, בחודש מרץ גייסו סטארט אפים ישראליים סכום נמוך יותר מאשר במרץ 2021 כאשר אפריל היה אחד החודשים החלשים ביותר בשנים האחרונות. קיימים גם סימנים לקיפאון מסוים בכמות משרות שכיר בתחום ההייטק.

עם זאת, ייתכן שהפעם עודפי החיסכון המשמעותיים בידי המגזר הפרטי ירככו את ההשפעה על הצמיחה של היחלשות במגזר הטכנולוגיה. גם מצבו הכללי של שוק העבודה שבו חסרים עובדים בתחומים רבים אמור לספק תמיכה לפעילות המשק.

צריכים לציין גם שמדד ת"א 125 התנתק מהירידה החדה במניות הטכנולוגיה הישראליות בניגוד למגמת ארוכת הטווח של קורלציה גבוהה ביניהם. קשה לצפות להמשך ניתוק הקשר לאורך זמן.

בינתיים, אומרים במיטב דש, שוק העבודה בישראל המשיך להתחזק בחודש מרץ. שיעור האבטלה בהגדרה המסורתית ירד לתחתית היסטורית של 3.4%. שיעור האבטלה הרחב ירד מ-5.4% ל-4.9%. הירידה בשיעור האבטלה התרחשה תוך יציבות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיעור התעסוקה (מועסקים מסך האוכלוסייה בגילאי העבודה) חזר לרמות טרום המגפה.

מדד הפדיון בכלל ענפי המשק במחירים קבועים ממשיך לעלות הרבה מעל המגמה ארוכת הטווח. המכירות בענפי המסחר גם הן גבוהות מהמגמה, במיוחד במסחר הסיטונאי. המכירות החזקות של החברות במשק מסבירות חלק מהגידול בהכנסות ממסים, וחלק ממגמת עליית המחירים.

עוד אומרים במיטב דש כי נתוני המכירות בכרטיסי אשראי, שכוללים את חודש מרץ, משקפים שינוי בתמהיל קניות הצרכנים בעקבות ירידה בתחלואה והסרת המגבלות. רכישות מוצרים שונים (ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה) שהיו פופולריים מאוד בתקופת המגפה, מתחילות להיחלש, ייתכן גם בהשפעת חזרה של הנסיעות לחו"ל. לעומת זאת, אחרי הירידה בדצמבר וינואר, בפברואר ובמיוחד במרץ נרשמה קפיצה בהוצאות לשירותי פנאי ובילוי, תיירות ואירוח.  התגברות צריכת השירותים צפויה להוביל לעלייה בביקוש לעובדים בענפים אלו שהנם עתירי כוח אדם.

מדד אפריל יעלה ב-0.9%; האינפלציה השנתית – 3.6%

באשר למדד חודש אפריל אומרים כלכלני מיטב דש כי בעקבות עלייה במחירי הפירות והירקות באפריל ופיחות השקל הם העלו את התחזית למדד חודש אפריל מעלייה בשיעור של 0.8% ל-0.9%. התחזית השנתית עלתה ל-3.6%.

ארה"ב: הנתונים הכלכליים השוטפים די חזקים

באשר לעולם אומרים במיטב דש כי הנתונים הכלכליים השוטפים בארה"ב די חזקים וכי כמות התמריצים שניתנו במהלך השנתיים האחרונות עדיין מספיקה כדי להתמודד עם גורמי הסיכון החדשים שהופיעו לאחרונה.

דבריהם, ההוצאה הצרכנית הריאלית בארה"ב צומחת בדיוק בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצרכנים עדיין צורכים מוצרים מעל המגמה ארוכת הטווח והשירותים מתחתיה, אך הפערים נסגרים בהדרגה. ההכנסה הריאלית של משקי הבית ממשיכה להישחק ולאיים על המשך גידול בצריכה הפרטית. כדי לתמוך ברמת הצריכה, משקי הבית מקטינים את שיעור החיסכון שירד באפריל ל-6.2% לעומת ממוצע של כ-7.5% בשנתיים שקדמו למגפה. בנוסף, מציינים במיטב דש כי

שוק הנדל"ן בארה"ב נחלש. ניכרת ירידה במכירות הבתים החדשים והקיימים בהשפעת עלייה חדה במחירים והתייקרות המשכנתאות.

החברות האמריקאיות ממשיכות להגדיל השקעות. ההשקעות בציוד צמחו ברבעון הראשון בשיעור של 15.3%, ההשקעות בקניין רוחני ב-8.1%.  לעומת זאת, ההשקעות במבנים ירדו.

באשר לאינפלציה בארה"ב, אומרים במיטב דש כי האינדיקטורים האחרונים מסמנים שהאינפלציה לא צפויה להתמתן משמעותית בקרוב

נתון האינפלציה העיקרי אחריו עוקב ה-FED, PCE Core, רשם ירידה בקצב שנתי בחודש מרץ לראשונה בשנה האחרונה מ-5.3% ל-5.2%. המדד הכללי עלה מ-6.3% ל-6.6%, מעט נמוך מהתחזיות.

אולם, הנתונים האחרים שהתפרסמו בשבוע שעבר מצביעים שהלחצים לעליית מחירים לא נחלשים משמעותית: סקרי שלוחות ה-FED לאפריל מראים שהמחירים אותם שילמו העסקים שוב חזרו למגמת עלייה. Employment Cost Index  עלה ברבעון הראשון מעל התחזית והגיע לקצב שנתי של 4.5%, הגבוה מאז תחילת המדידה לפני 20 שנה. מדד זה מצביע שהאינפלציה בארה"ב כבר השתרשה בשוק העבודה.

במיטב דש מעריכים כי ה-FED צפוי לבצע סדרה של העלאות ריבית בשיעורים של כ-0.5%. לדבריהם, נתוני מאקרו די טובים, שעדיין לא מעידים על חולשה בביקושים, צפויים כמעט בוודאות לתמוך בעליית ריבית ה-FED בשיעור של 0.5% בישיבתו השבוע. עלייה זו כבר מגולמת בשווקים. החוזים מגלמים שה-FED יעלה ריבית ב-4 פגישות הקרובות עד ספטמבר ב-2% במצטבר מהרמה הנוכחית. על רקע זה, התשואות הארוכות בעקום האג"ח האמריקאי שוב התקרבו ל-3%. להערכתנו, עליית התשואות עדיין לא הגיעה לסיומה.

ה-ECB צפוי להיכנע

אשר לאירופה אומרים במיטב דש כי הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 0.2%, דומה לרבעון הרביעי של 2021. למעט גרמניה, בשאר המדינות העיקריות שיעור הצמיחה ירד, כאשר באיטליה הצמיחה ירדה למינוס 0.2% והכלכלה הצרפתית לא צמחה כלל.

למרות הצמיחה הנמוכה, האינפלציה באירופה ממשיכה לעלות. שיעור אינפלציית הליבה עלה מעל התחזיות ל-3.5%, הגבוה מאז הקמת גוש האירו.

סיכון האינפלציה באירופה מתגבר גם בגלל ההיחלשות המהירה של האירו ששערו ירד באפריל כמעט ב-5%  כתוצאה מהרחבת פערי הריביות בין ארה"ב לאירופה. גם המטבעות האחרים נחלשו בחדות ביחס לדולר, בייחוד היין היפני. גם היחלשות היין תואמת במדויק את הרחבת פערי התשואות בין ארה"ב ליפן.

להערכת כלכלני מיטב דש, הבנק המרכזי האירופאי יתחיל להעלות ריבית באחת הפגישות הקרובות.