קרנות נאמנות או קרנות סל?
קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה המועדף היום על הציבור. מדובר במעל 1,000 קרנות שמאפשרות לציבור לבחור השקעה במה שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, אצל מי שהוא רוצה. הבעיה שבמקרים רבים הניהול האקטיבי בקרנות הנאמנות לא מספק את הסחורה. מחקרים מחזקים את ההערכה שמנהלי השקעו לא יכולים לאורך זמן להכות את השוק, לנצח את המדדים. כלומר, קרן נאמנות יכולה לספק תשואה עודפת על פני מדד הייחוס, אבל לא לאורך זמן, ולכן מתחזקים בשנים האחרונות המכשירים הפסיביים עוקבי המדדים – תעודות הסל, הקרנות המחקות, וקרנות הסל. כאן תוכלו לקרוא על תעודות הסל, וכאן על הקרנות המחקות. הפעם, נשווה בין קרנות הנאמנות, לבין קרנות הסל – המכשיר הפופולארי בארץ, לעומת המכשיר הפסיבי שכבר כאן אחרי רפורמת 2018. תעודת הסל כמשפחה נגמרה; מה שחי הוא קרן סל וקרן מחקה.
אז מתחילים – קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה פופולארי ונוח – המשקיע רוכש קרן נאמנות שמנהליה עושים עברו את העבודה – הם מחפשים השקעות, הם בוחרים את האלוקציה (פיזור) של ההשקעות, הם מנווטים את ההשקעות בתקופות סוערות ובתקופות רגועות. יש לזה מחיר – דמי ניהול, ויש בזה סיכון – מי אמר שמנהל ההשקעות אכן מצליח להשיג תשואה עודפת. אז זה, שבמקרים רבים, כך עולה ממחקרים אקדמאיים, ניהול ההשקעות האקטיבי לא משיג את תשואת המדד – מדד המניות עולה בשנה ב-7% ואילו הקרן נאמנות מניבה 5%, זה לא תמיד, זה לא בכל הקרנות ולא בכל התקופות, אבל במחקרים ארוכי טווח מצאו שלאורך זמן רק מעטים מכים את השוק (מצליחים לייצר תשואה עודפת על פני המדד), ואם כך – מי צריך אותם? על הרקע הזה קמה תעשיית קרנות הסל (ETF ) ותעשיית תעודות הסל (ETN ) שלקחו נתחים מתעשיית הקרנות המנוהלות. תעודות הסל היו המוצר המקומי עד 2018; מאז הוסבו לקרנות סל ואינן נסחרות כתעודות. עם זאת, יודגש שיש מנהלי השקעות שכן מצליחים לייצר תשואה עודפת. נכון, הם מעטים, אבל גם 15%, אולי 25% מהשוק, זה שוק לא קטן – כלומר, מי שמחפש, בודק ומוצא, יכול בכל זאת למצוא את קרנות הנאמנות שלאורך זמן סיפקו תשואה עודפת על פני המדד (ולקוות שהן יעשו זאת גם בשנים הבאות).
זה למעשה ההבדל המהותי בותר בין קרנות הנאמנות ובין קרנות הסל, אבל זה לא ההבל היחיד, הנה ריכוז ההבדלים בין קרנות נאמנות וקרנות סל –
- שיטת הניהול – ניהול אקטיבי בקרנות נאמנות מנוהלות לעומת ניהול פסיבי (עוקב מדדים) בקרן סל ובקרן מחקה
- דמי ניהול – העלויות בקרנות המנוהלות גבוהות משמעותית מדמי הניהול בקרן סל ובקרן מחקה
- שקיפות – בקרנות נאמנות יש דיווח בדיעבד (כמה חודשים אחרי סוף חודש או סוף רבעון) על הנכסים שהקרן משקיעה בהן; בקרן סל ובקרן מחקה המשקיע יודע מה האחזקות.
- שיטת המסחר – בקרנות נאמנות מתקיים מסחר פעם אחת ביום על פי המחיר בסוף יום (יש מקרים שניתן לסחור פעמיים – שני שערים). כלומר, משקיע מזרים הוראה במהלך היום, עד שעה מסוימת – 11:00, 13:00 תלוי בקרן, ואז הוא מוכר או קונה בהתאם לשער שנקבע בסיום המסחר. המשקיע הזה חשוף להתנהלות המסחר במהלך היום והוא לא יכול להגיב לאירועים שהיו במהלך היום. מנגד, קרנות סל (ETF ) ותעודות סל (ETN ) נסחרת במהלך כל יום המסחר, בדומה למניה. קרן מחקה מקבלת שער אחד ביום. תעודת סל כמכשיר חי אין.
מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות
עוד בנושא מדריכי תעודות סל
עוד בנושא: מדדי אג"ח חדשים – תל בונד שקלי, בנקים, ביטוח, נדל"ן ועוד – כל מה שצריך לדעת, תעודות סל בחסר – הדרך שלכם להמר נגד המגמה; יכול להיות משתלם, אבל מסוכן!.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מתי ניהול אקטיבי עשוי להיות הגיוני
רוב המחקרים שהמדריך מזכיר מראים שקשה לנצח את המדד לאורך זמן. עם זאת, יש תחומים שבהם אין מדד זמין, או שהמדד לא מתאים למטרת המשקיע, ושם קרן מנוהלת עשויה להיות הפתרון.
גם משקיע שמעדיף מדדים יכול להחזיק חלק קטן בקרן אקטיבית, אם הוא מבין את העלות ואת הסיכון.
הכלל הוא לבחון כל קרן לפי התשואה נטו מול חלופה פסיבית באותו תחום.
חשוב לבדוק גם את מדיניות ההשקעה הכתובה של הקרן המנוהלת, כדי לדעת אם המנהל רשאי לשנות כיוון באופן חד.
משקיע שמחזיק כמה קרנות מנוהלות במקביל עלול לקבל בפועל תיק שדומה למדד, אבל בעלות גבוהה יותר.
שאלות ותשובות
? כמה קרנות נאמנות פועלות בישראל לפי המדריך?
המדריך מזכיר יותר מאלף קרנות, שמאפשרות לבחור כמעט כל תחום השקעה. המגוון הרחב מקשה לפעמים על הבחירה.
? מה הבעיה המרכזית שהמדריך מצביע עליה בקרנות מנוהלות?
במקרים רבים הניהול האקטיבי לא מצליח לספק תשואה עודפת לאורך זמן. מחקרים מחזקים את ההערכה שקשה לנצח את המדדים לאורך שנים.
? מה המשקיע מקבל תמורת דמי הניהול בקרן מנוהלת?
מנהלים שמחפשים השקעות, קובעים את הפיזור ומנווטים את התיק בתקופות סוערות. השאלה היא אם התוספת הזו שווה את המחיר.
? מתי קרן מנוהלת עשויה להיות עדיפה על מכשיר פסיבי?
לפי המדריך, יש תחומים שאין בהם מדד זמין, או שהמדד לא מתאים למטרת המשקיע, ושם קרן מנוהלת עשויה להיות הפתרון. הכלל הוא לבחון כל קרן לפי התשואה נטו מול חלופה פסיבית באותו תחום.
? מתי קרן מנוהלת עשויה להיות הגיונית?
לפי המדריך, בתחומים שבהם אין מדד זמין, או כשהמדד לא מתאים למטרת המשקיע. גם משקיע שמעדיף מדדים יכול להחזיק חלק קטן בקרן אקטיבית, אם הוא מבין את העלות ואת הסיכון.
דוגמה: נניח שתיק של 300,000 שקל מחולק כך: 80% בקרנות סל ו-20% בקרן מנוהלת. אם הקרן המנוהלת גובה 1.2% והסל 0.2%, העלות השנתית הממוצעת של התיק כ-0.4%, כלומר 1,200 שקל. תיק שכולו מנוהל היה עולה 3,600 שקל.
הצעדים המומלצים:
- לבדוק אם יש מדד לתחום.
- להשוות תשואות נטו.
- להגביל את משקל הקרן המנוהלת.
- לבדוק את העלות הכוללת.
- לבחון את ההחלטה כל שנה.
האם יש קרנות אקטיביות שמנצחות?
יש, אבל קשה לזהות אותן מראש.
מה עדיף למשקיע מתחיל?
בדרך כלל פיזור רחב בעלות נמוכה.
האם תשואות עבר מעידות על העתיד?
לא בהכרח.
כדי לבחון את הנושא "מתי ניהול אקטיבי עשוי להיות הגיוני" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר בהשפעת דמי ניהול בקרנות נאמנות ובנוסף מחשבון תיק מנוהל.
עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.