מדריכי השקעות

ביטקוין - איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

ביטקוין

מעודכן ל-10/2017

שער הביטקוין - נסיקה מטורפת

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי אשר נוצר בינואר 2009  ביפן, על ידי בחור או קבוצה  שמכונה סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto).נניח לצורך העניין שמדובר בבחור, אבל הכל יכול להיות - בחור, בחורה, זוג, קבוצה, אנחנו לא באמת יודעים, וכנראה שמעטים מאוד יודעים את התשובה.  נקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע הדיגיטלי. למעשה, את  הביטקוין שומרים  באמצעות תוכנה המכונה ארנק דיגיטלי שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. בעיקרון המערכת  אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים  בתשלום נגרעים מארנק המקור. שמו של הביטקוין תפס תאוצה בעיקר בגלל התנודתיות הרבה שאופפת ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא זמני של 1,186 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה כשבשנתיים שלאחר מכן הוא צנח  ל-200 דולר, ומאז חזר לעלות למעל ה-5,000 דולר -  המחיר העדכני של הביטקוין

בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים"  כמו הדולר האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה (כאן, תוכלו לקרוא את המדריך על האירו, ואת המדריך על הליש"ט),  הביטקוין מוגבל בכמות. יש בסה"כ 21 מיליון מטבעות ביטקוין  והצפי הוא שבשנת 2040 יסתיימו כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית - 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

ביטקוין - המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, אבל מה זה בעצם אומר?   המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיסית, הוא קיים על גבי מחשבים והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט. מדוב במטבע מבוזר - אין גוף שעומד מאחוריו, אין גוף ששולט בו. הוא לא כפוף לבנקים מרכזיים, אין גוף שקובע את הכמויות ואת ההפצה.  זה עניין מרכזי במטבע הוירטואלי - אין לו תלות באף ממשלה, באף מדינה, הוא לא כפוף לבנק מרכזי - הכל נוצר בעצם מרעיון של קידוד ואבטחת של היקף מטבעות, כאשר ההפצה הביקוש וההיצע נקבעים על ידי ההונים - המחיר נקבע בעצם על ידי ההמון.

אוקיי אז הוא דיגיטלי ומבוזר, אבל יש מטבעות "רגילים" מי צריך ביטקוין? הטענה העיקרית נגד הביטקוין שמדובר במטבע לא אמיתי - "זה אוויר, אין לו משמעות, אין מאחוריו בסיס אמיתי כמו שיש במטבעות אחרים". יש בזה משהו, אבל כמה הערות - זה שמדובר בכסף וירטואלי לא אומר שלא מדובר בכסף אמית. גם הכסף שאתם מכירים הוא ברובו וירטואלי, וגם אם אתם מתייחסים למטבע הפיזי ולשטרות הפיזיים הם וירטואלי0 מהבחינה שלא ברור אם יש בהם ערך, כלומר לא בטוח שמטבע השקל באמת שווה כח קנייה של 1 שקל, לא ברור ששטר של 100 דולר מייצג כלכלית כח קנייה של 100 דולר. הכל זה עניין של אמון, אמון במערכת הפיננסית והכלכלית, אמון במערכת של הבנק המרכזי, אבל תחשבו לרגע - אם זה נכון, איך זה שבמדינות רבות יש אחת לתקופה פיחות או תיסוף משמעותי מאוד במטבע, מה השתנה? האם הערך הכלכלי של המטבע לא היה נ כון קודם? הבסיס לערך המטבע המקומי הוא הנכסים של מדינה, אבל מול זה יש חובות, מול זה יש גם סחר עולמי, יש יתרונות יחסיי וההיפך חסרונות, ובמקרים רבים, המטבע המקומי לא באמת שווה את מה שאנו חושבים. שורה תחתונה - הוא שווה את זה כי זה מה שאומרים לנו, וזה מה שכולם מאמינים בו - שוב, זה כח ההמון.

ולכן, אגב, הדבר המרכזי שחשוב במערכות פיננסיות הוא אמון. ברגע שאין אמון, המערכות האלו קורסות, ברגע שלדוגמה אין אמון במערכת הבנקאית ואנשים מושכים ממנה את הכסף, המערכת הבנקאית קורסת. ברגע שלא מאמינים לבנק מרכזי ומוכרים מטבע מקומי וקונים דולרים, המטבע המקומי צונח, כח הקנייה שלו צונח.

ביטקוין - איך אפשר בלי בנק מרכזי?

מאפיין נוסף של הביטקוין הוא כאמור יותו עצמאי ולא תלוי במדינה ובבנק מרכזי. זה חדשני - איך בעצם אפשר לייצר מטבע בלי בנק, הרי מול המטבע יש מדינה, יש נכסים, יש הצמדה לנכס מסויים (לפחות אמור להיות, אם כי בעשורים האחרונים זה כבר  פחות רלבנטי), אלא שזה לא ממש נכון - הבנק המרכזי כבר לא מנפיק לפי מה שיש, לפי הנכסים שלו. סך המטבעות והכספים שהונפקו לא מבטא את הנכסים, זה מבטא גם חוב של הבנק המרכזי - מנפיקים כשצריך וכשהמדיניות הכלכלית מצדיקה זאת, אבל הממשעות הי אשהיקף הכסף כולל בתוכו גם חוב. אם מדינה מסוימת רוצה לגייס היא פשוט מנפיקה עוד כסף, והעברת השטרות לציבור זה בעצם סוג של הנפקה.  ערכו של הכסף הזה תלוי במדד המחירים למדד/ האינפלציה - אינפלציה בעצם שוחקת את המטבע, ערכו יורד, וזה מה שקורה לרוב (על פי זמן המדד השנתי הממוצע במדינות המערביות בעולם הוא כ-2%), כלומר הכסף שלכם נשחק. זה  מובנה במדיניות הכלכלית העולמית עם גיוסי החוב והנפקת השטרות, אבל זה לא קיים במטבע וירטואלי, ודווקא מבחינה זו אולי מדובר ביתרון לעומת המטבעות הרגילים.

ובמה שונה עוד הביטקוין ממטבעות רגילים? מעבר לכך שהביטקוין הוא מטבע וירטןאלי ומבוזר שאינו כפוף לבנק מרכזי ולמדינה מסוימת, הרי שכמות הכסף ידועה - היצע הביטקוין בטווח הארוך הינו קשיח, כמות הביטקוין הכוללת שתיוצר אי פעם הינה קבועה וידועה מראש ועומדת על 21 מיליון מטבעות (המטבע האחרון ייוצר ב-2040). המצב הזה יכול להסביר את העליות החדות בביטקוין בשנים האחרונות. הגבלת ההיצע על פי חוקי הכלכלה, עשויה לגרום למחסור בביטקוין, במיוחד כשהביקושים הולכים וגדלים. תדמיינו את המצב הבא - נניח (תיאוריטי לחלוטין כמובן) שיש בארץ רק 1,000 מחשבים ניידים - כמה היה עולה מחשב נייד? לא 4,000 שקל כמו היום, גם לא 5,000 שקל הוא היה כנראה עולה רבבות שקלים - פשוט, היו סדר גודל של 1 מיליון איש שהיו מתמודדים על 1,000 מחשבים - היצע מוגבל גורם לעליות מחירים.

הבדל נוסף בין הביטקוין והמטבעות הוירטואליים שקמו אחריו לבין מטבעות "רגילים" הוא בסליקה הכספית. המסחר בביטקוין מהיר מאוד ואפילו מיידי. במערכות הפיננסיות המסורתיות הסליקה יכולה לקחת כמה ימים במיוחד כשמדובר בהמרת מט"ח - תרגום מטבעות ממטבע למטבע.

יתרון נוסף הוא העמלות מסביב - כשאנחנו ממירים דולרים לשקלים וההיפך, אנחנו משלמים לרוב עמלה גבוהה, אבל כשממירים ביטקוין לשקלים וההיפך ההמרה אמורה להיות בעלות נמוכה. אלא שכאן יש בעיה - בינתיים מדובר עדיין בשוק בחיתולים, ולכן מספר הזירות המקומיות כאן, מספר הגופים שמחליפים את הכסף/ ממירים את הכסף, הוא קטן. זה גורם לעמלות לא נמוכות במיוחד, אם כי עדיין נמוכות מהמצב במטבעות הרגילים. עם זאת, ככל שהשוק ישתכלל, העמלות על הביטקוין יירדו עוד יותר.

איך בעצם נוצר הביטקוין ואיך מייצרים ביטקוין?

 אנחנו חוזרים למשבר הכלכלי הגדול של סוף 2008 - כאוס מוחלט, אובדן עשתונות, בנקים ענקיים נופלים, בנקים מרכזיים מאבדים אמון, מטבעות צונחים בעשרות אחוזים, מדינות נמצאות על סף קריסה פיננסית, מיליוני אנשים מאבדים את כל הונם; גופי השקעה, בתי השקעות, מאבדים את כל הונם, חברות ענק מתמוטטות לרבות בר סטרנס, מריל לינץ', AIG, פאני מיי, ועוד עשרות רבות. איך זה יכול להיות? זה בגלל נכסים רעילים - נכסים שהיו להם במאזנים שנרשמו בעשרות ומאות מיליארדי דולרים אבל בפועל היו שווים אפס! זה בגלל שהתופעה הזו גרמה לציבור ולמשקיעים שלא להאמין במערכת הפיננסית.  על רקע המשבר שנחשב למשבר השני בגודלו בהיסטוריה אחרי המשבר של 1929, החליט אותו בחור (או קבוצה) - Satoshi Nakamoto לייצר מטבע חדש שלא נמצא בשליטת הממשלות, לא בשליטת בנקים מרכזיים. מטבע שלא ניתן לשליטה על ידי מדינות - אי אפשר להפרטי, אי אפשר להנפיק, אי אפשר לפחת את ערכו. המטבע הזה - הביטקוין לא יופץ על ידי גורם ממלכתי כלשהו והוא יהיה מבוסס על טכנולוגיה מתחום הקריפטוגרפיה (הצפנה) וההפצה והמסחר בו יהיו דרך הרשת.

ההתחלה היתה קשה ומייאשת, במשך שנתיים זה היה גימיק בלבד,  כמעט בלי מסחר, כמעט בלי פעילות. אבל כאמור מאז הביטקוין הפך לטרנד חם מאוד, וקהילת המאמינים בו הלכה וגדלה, כשבמקביל קמו זירות מסחר בביטקוין, זירות למתן הלוואות בביטקוין, אתרי מידע ותוכן, אתרי הנפקת מניות כנגד ביטקוין ועוד. השאלה הגדולה - מה יהיה הלאה? האם הביטקוין יהפוך למטבע פופולארי? האם המטבעות הוירטואליים יהפכו למטבעות פופולאריים? יותר ויותר מומחים סבורים שהמטבעות האלו יישארו כאן ויהפכו לחלק מהמסחר הריאלי השוטף - ישתמשו בהם בחניות, ברשת יתאפשר להמיר אותם למטבעות אחרים בקלות, לעשות בהם הכל - כמו כסף רגיל. לא ברור מה יעלה בגורלו של הביטקוין שהוא עדיין המטבע המוביל, פשוט כי התעשייה משתכללת ועמה היקף הטכנולוגיות לכריית מטבעות ומספר המטבעות - בעולם יש כיום מעל 10 מטבעות וירטואליים, ולא בטוח שזאת המטרה, ולא בטוח שזה יהיה המצב בהמשך, אבל כאמור נראה שהרעיון  - מטבע וירטואלי, יהפוך לחלק משגרת העסקים.

וכל זה התחיל מ-Satoshi Nakamoto שאגב, שנה אחרי יצירת המטבע פשוט נעלם לחלוטין. Satoshi הפיץ עם השקת הביטקוין את "התנ"ך" של המטבע הוירטואלי. מי שמעוניין להרחיב יכול לקרוא את המסמך ההיסטורי והחשוב מתורגם לעברית - bitcoin (ותודה למני רוזנפלד)

 טוב זו היתה ההתחלה, מה קרה מאז? מאז החלו מפתחים עצמאיים לשכלל את שיטת ההצפנה ולכרות מטבעות - כריית מטבעות היא בעצם ייצור של מטבעות חדשים על ידי אנשים וגופים שעוזרים לייצר שיטות הצפנה מתמטיות מסובכות.כאן, אנחנו מוכרחים להודות, יש א-סימטריה במידע - מי הם הגופים האלו? מה הם בעצם מפתחים? למה זה טוב? למה הם מתוגמלים בביטקונים עבור העבודה הזאת? התהליך הזה לא שקוף לחלוטין ולא ברור לחלוטין לרוב הגדול של המשתמשי והצרכני בביטקוין; נסביר איך זה עובד, ותשפטו בעצמכם - כריית מטבעות נעשית על ידי חברים/ כורים שתורמים כח חישוב של החומרה שלהם לרשת הביטקוין ומתחרים בין כורים נוספים על פתירתן של בעיות מתמטיות מורכבות. המחשב שמצליח לפתור ראשון את הבעיה, מתוגמל כפרס במטבעות ביטקוין חדשים שנוספים למחזור.

הכח החישובי הוא המנוע של המטבע הדיגיטלי, הוא יוצר את תהליך ההצפנה והאבטחה של הביטקוין, והוא אחראי על ביצוע ואישור של  העסקאות המתקיימות ברשת הביטקוין. תחרויות החישוב האלו מפיקות בלוק כאשר כל בלוק הוא שרשרת של  העיסקאות האחרונות שבוצעו ברשת (בלוק של שרשרת = בלוקצ'יין, הנה מדריך בלוקצ'יין). הבלוק מהווה את התשתית שבלעדייה אין בעצן זכות קיום למטבע. כלומר, יש כאן עניין טכנולוגי של הצפנה, רישום, ייחוס ושיוך של המטבע שנעשה באופן שוטף על ידי מתכנתים/ כורים.

אבל האם הכורים האלו יכולים לנצל את הביקוש העצום למטבע ולווסת את המחירים? האם הם יכולים לקבוע את שכרם - שכן הוא בביטקוינים? האם הם תמיד ישתתפו במשחק? ובכן, אם הביטקוין יהיה במחיר נמוך וה יקבלו סכום קטן בעבור העבודה, סביר שהם לא ישתתפו במשחק. עכשיו שהביטקוין נמצא ברמה של רבבות אחוזים ממחירו בתחילת הדרך, כנראה שאכן יש מוטיבציה. העניין של הנפקת ביטקוינים מוסדר - זה קצב ליניארי עד 2040, כך שמבחינה זאת נראה שלא יכולה להיות הונאה או תרמית (הנפקה ביתר וכו'), אבל הסוגייה הטכנולוגית, לא ברורה לגמרי - לא ברור עד כמה הטכנולוגיה שולטת במטבע, האם היא יכולה לווסת את המחיר, האם היא יכולה להתריע על כל פרצה, האם הכורים שבעצם בונים את ההגנות, לא יהיו יום אחד בצד של הפורצים? האם זה מאובטח לחלוטין?   כל מי שאומר לכם שהכל ידוע וברור ובטוח, כנראה שלא מבין או שלא יודע את התמונה המלאה. האמת היא שהדברים האלו לא באמת מובנים, לא באמת מפוקחים, אין רגולציה שיכולה באופן אובייקטיבי לבחון את הליך הפקת המטבעות האלו.

וכמה נתונים מעניינים בהקשר זה - כל 10 דקות נוצר בלוק, שעלותו 25 ביטקוין. בסה"כ מייצרים ביום 3,600 ביטקוין, כשכיום יש מעל 13 מיליון ביטקוין במחזור.  אגב, בעקבות הביטקוין נוצרו קרוב ל-400 מטבעות וירטואלים, אבל רובם ככל הנראה ייעלם - רק 10 מטבעות בערך נחשבים משמעותיים, אם כי ממש לא ברור שכולם יישארו - ההבדלים בין המטבעות האלו הם בעיקר בכרייה ובטכנולוגיה.

ביטקוין - אפשר לשלם במקדונלדס'?

נכון לשנת 2017, הערכות עדכניות הן ש-300-400 אלף עסקים ברחבי העולם מקבלים  את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים. החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia  מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה ששווה מעל 2 מיליארד דולר Newegg  וכן מספר חברות תעופה מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים נסיונות חקיקה לגביו. רוב הרשתות הגדולות עדיין לא מאפשרות תשלום במטבע וירטואלי, אבל זה מתקדם לשם, כאשר גם הבנקים המרכזיים בעולם טענו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות המרה של המטבע הוירטואלי, לרבות הגדרת השימוש בו. זה יחייב את הגופים האלו לפקח על המטבע, וזה דווקא עשוי להיות טוב לרוב המעורבים בביטקוין - החשש הגדול שקיים כיום לגביו הוא חוסר הפיקוח וחוסר הבהירות לגבי עתידו. רגולציה עשוי להסדיר את העניין ולהקטין את החשש של אנשים מלהשתמש במטבע. 

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לשימוש. אלא שבשנים האחרונות הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים וגם ציבור המשתמשים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה, כשבמקביל החלו גופים רבים לאשר שימוש במטבע - גם בארץ, למרות שזה עדיין "בקטנה" יש מסעדות, בתי קפה, שאפשר להשתמש ולרכוש דרכם במטבע הוירטואלי.

השקעה בביטקוין

 רוצים לרכוש ביטקוין? רוצים להשקיע בביטקוין. אז ראשית - זהירות! זה מסוכן. שנית, מסתבר שיש כמה אפשרויות

כספומטים - יש כבר שלושה כספומטים פעילים לקבלת ביטקוין - דיזינגוף 99 (הידוע דווקא כסרט) אחוזת בית 1 הם המרכזיים. אגב, באחוזת בית יש גם כנסים של ביטקוין. בימי ראשון בערב מתכנסים המאמינים והמתעניינים  במטבעות הוירטואליים מעבירים מידע, משתפים הערכות, שומעים תובנות, וחוזרים הביתה עם הבנה עוד יותר עמוקה על הביטקוין. הקבוצה הזו הולכת וגדלה, ונראה שבקרוב קבוצות נוספות יצוצו.

ובחזרה להשקעה בביטקוין - אפשר לרכוש כאמור דרך כספומטים, אבל רגע לפני כן, יש לעשות כמה פעולות - להוריד אפליקציה שתשמש ארנק דיגיטלי. בארנק מאוחסנים המטבעות הוירטואליים שלכם. יש מספר אפליקציות ואתרים שמהווים פלטפוטרמה טובה לארנק דיגיטלי, לרבות -  MyCellium ו־Blockchain.

אחרי שמורידים את האפליקציה, פותחים כמובן חשבון משתמש, שהוא בעצם סוג של חשבון בנק, ובשלב הבא מקבלים מפתח ציבורי ומפתח פרטי. המפתח הציבורי הוא מעין כתובת פתוחה לשימושים מול אחרים, לדוגמה - זו תהיה הכתובת שתעבירו למי שמעביר אליכם מטבעות וירטואליים. המפתח הפרטי הוא פרטי, הוא הכתובת שקיימת רק אצל הבעלים של החשבון ודרכה ניתן להיכנס לחשבון ולבצע פעולות.

אז רק לאחר הורדת אפליקציה והפעלת הארנק הדיגיטלי, ניתן לרכוש ביטקוין - אפשר כאמור בכספומטים. זה נוח, זה מהיר, כשהאפשרות היחידה בשלב זה, היא הפקדת מזומנים וקבלת ביטקוין לארנק הדיגיטלי.  כדי לרכוש ביטקוין צריך להציג תעודה מזהה. אם יהיו לכם בעיות בתפעול, ולרוב יש, אז הצוות יעזור לכם - להוריד אפליקציה, לפתוח ארנק וכו'. הבעיה בכספומטים היא העמלה - מדובר על עמלה של 3% עד 5%  מהיקף העסקה - הרבה כסף. משיכת מזומנים מכספומט היא בעמלה נמוכה משמעותית.

אפשרות נוספת לרכישת ביטקוין היא רכישה מאדם אחר - זו בינתיים השיטה הנפוצה בארץ, בעולם זה כבר הכספומטים והזירות (כבר נגיע אליהם).  יש הרבה קבוצות ביטקוין בפייסבוק, יש הרבה מידע על אנשים שרוצים למכור ואנשים שרוצים לקנות, ויש מפגשים בינהם לצורך עסקאות (מפגשים פיזיים, מפגשים "טלפוניים"). אבל במקרים רבים ההצעות למכירה הן של כמויות גדולות (ביטקוין אחד כבר שווה לא מעט כסף).  בכל מקרה, אם מצאתם מוכר, מומלץ להיפגש איתו במקום ציבורי פנים אל פנים ולקבוע את המחיר מראש כאשר השער המייצג אמור להיות אחד מהשערים בבורסות המובילות לדוגמה - Bistamp. העברת הביטקוין לוקחת עד 10 דקות. חשוב להבין - כל עוד לא קיבלתם אישור דיגיטלי, אישור העברה לארנק הדיגיטלי, ההעברה לא הושלמה. אז אתם צריכים לחשוב טוב לפני שאתם נפרדים מהמזומנים שלכם - צריךם להיות תזמון העברה עד כמה שיותר הדדי.

חוץ מרכישה ומכירה לאנשים פרטיים, יש חלפנים. זו אפשרות מעין מאובטחת יות ר- החלפן לא יברח עם הכסף (ככל הנראה), אבל העלות כאן היא 4%-5% מהיקף העסקה.אלא שכאן אתם יכולים להתמקח - עסקאות גדולות ייהנו מעמלה נמוכה יותר.

והאפשרות הפופולארית ביותר בעולם (וכנראה שבקרוב גם כאן) - זירות מסחר, אתם קונים דרך הזירה, ויש כבר עשרות רבות של זירות מסחר במטבעות וירטואליים  - זה פשוט יחסית, העמלה לרוב נמוכה יותר.  חשוב לזכור שפלטפורמות מסחר שונות נפרצו בשנים האחרונות, ולכן חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה. מאז 2015 המצב נראה בטוח יותר בשוק זירות המסחיר, אבל חשוב לרוכשים ומוכרים וסוחרים בכלל, לדעת עד כמה הזירה מאובטחת, uאם יש ביטוח במקרים מסוימים.

לאחרונה נכנסה לתחום זירת המסחר פלוס 500 (Plus500), זירת מסחר של ישראלים (מניות החברה נסחרות בלונדון) שנחשבת לאחת הגדולות בעולם. בבפלוס 500 מאפשרים לסחור בביטקוין עד רמת מינוף של פי 30, והממשעותצ היא שאתם יכולים השקיע 1 אלף שקל ולקבל יכולת להשקעה בסך של 30 אלף שקל - הבעיה שתנודה של כמה אחוזים כלפי מטה מחסלת לכם את הפוזיציה , אבל מנגד - אפשר להרוויח והרבה.

דרך ההשקעה עקיפה בביטקוין היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit  או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו pluS500, וכן באמצעות ETF (קרן סל) שמאפשרת השקעה עקיפה בביטקוין - Bitcoin Investment Trust (GBTC) - מדובר בהשקעה הנוחה ביותר לרוב האנשים, בדיוק כפי שקונים מניה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת אלא משתדלת, ולרוב זה די די מצליח לה.  הסימבול של הקרן  רק נחדד את הנקודה הוא - GBTC, תצטרכו את הסימבול לצורך ביצוע עסקאות - הנה נתונים ומידע נוסף על קרן הסל על הביטקוין וכאן המקום להזכיר שהביטקוין עלה המון, הוא אחת ההשקעות הטובות של השנתיים האחרונות, וכלל לא בטוח שמה שעולה ימשיך לעלות!

האם ההשקעה חייבת במס? 

נניח שסחרת בביטקוין והרווחתם - האם זה חייב במס הכנסה בארץ? ובכן - זו שאלה מעניינת, בפועל רבים מאוד לא מדווחים על העסקאות האלו ולא משלמים מס, אבל על פי טיוטא של רשות המיסים - המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות בהן כמו לפעילות מט"ח - המרה , אחקה וכו', אלא יש להתייחס לפעילות במטבעות האלו כפעילות במניות, ופעילות במניות מחוייבת במס. לטיוטא הזו יש השלכות גדולות מאוד על קהילת המשתמשים במטבע, הרי חלק גדול מהם קונה לגישתו מטבע, לא השקעה ספקולטיבית, לא מניות; חלק מהם גם משתמש במטבע לצרכים שוטפים - ישיבה במסעדה, וכו'. אז זה לא בדיוק מניה.

עמדת רשות המיסים אינה חקיקה, והיא אינה מגובה בפסיקה, פשוט אין עדיין פסיקה בעניין, אבל היא כמובן חשובה, אך לדברי עורכי דין בתחום היא עדיין לא תורה מסיני - כאן תוכלו להרחיב בנושא

סוגים של מטבעות וירטואלים

בעקרון את המטבעות הווירטואלים מחלקים לשלושה סוגים:

1. רשת סגורה, מטבעות שנצברים באותה רשת בה נעשה בהם שימוש ואין אפשרות להמירם למטבעות אחרים כמו הדולר.

2. זרימה חד כיוונית בה ניתן להמיר מטבע מדינתי במטבע וירטואלי אבל לא ניתן להמיר חזרה.

3. זרימה דו כיוונית כמו בביטקוין בה ניתן להמיר למטבעות וירטואלים למדינתיים ובחזרה.

מערכת ביצוע תשלומים בביטקוין

לצד היותם של הביטקוין שנמצאים ברשותו של אדם מטבעות, קיימת מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים בביטקוין. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע, מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו, הדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד העבירו תשלום בינהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא ביטפיי והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

עלויות השימוש בביטקוין

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה, אם כי, ככל שהשוק גדל העלויות יורדות. יש כאלו שטוענים כי שיטת הכרייה גם היא נוגסת בעלויות ויכולה להגיע לאחוזים בודדים מגובה העסקה. מדובר בעלות עקיפה דרך הגדלת מספר הביטקונים, אבל ככל שכמות הביטקונים עולה, אז עלויות הכרייה היחסיות יורדות, וזה מה שקרה בשנים האחרונות. אם זאת ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל סביר להניח שהמחיר ירד.

השקעה בביטקוין

ישנן כמה אפשרויות להשקיע בביטקוין: השקעה ישירה - רכישה וקניית המטבע עצמו בזירת מסחר אינטרנטית. ישנן מספר מערכות מסחר שכאלו:   BTC-E , BTC CHINA  ועוד. חשוב לזכור שפלטפורמות מסחר שונות נפרצו בשנים האחרונות, ולכן חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה. מאז 2015 המצב נראה בטוח יותר בשוק זירות המסחיר, אבל חשוב לרוכשים ומוכרים וסוחרים בכלל, לדעת עד כמה הזירה מאובטחת,ו אם יש ביטוח במקרים מסוימים. 

דרך ההשקעה העקיפה היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit  או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו pluS500, וכן באמצעות ETF (קרן סל) שמאפשרת השקעה עקיפה בביטקוין - Bitcoin Investment Trust (GBTC) - מדובר בהשקעה הנוחה ביותר לרוב האנשים, בדיוק כפי שקונים מניה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת אלא משתדלת, ולרוב זה די די מצליח לה.  הסימבול של הקרן  רק נחדד את הנקודה הוא - GBTC, תצטרכו את הסימבול לצורך ביצוע עסקאות - הנה נתונים ומידע נוסף על קרן הסל על הביטקוין וכאן המקום להזכיר שהביטקוין עלה המון, הוא אחת ההשקעות הטובות של השנתיים האחרונות, וכלל לא בטוח שמה שעולה ימשיך לעלות!  

האם ההשקעה חייבת במס? 

נניח שסחרת בביטקוין והרווחתם - האם זה חייב במס הכנסה בארץ? ובכן - זו שאלה מעניינת, בפועל רבים מאוד לא מדווחים על העסקאות האלו ולא משלמים מס, אבל על פי טיוטא של רשות המיסים - המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות בהן כמו לפעילות מט"ח - המרה , אחקה וכו', אלא יש להתייחס לפעילות במטבעות האלו כפעילות במניות, ופעילות במניות מחוייבת במס. לטיוטא הזו יש השלכות גדולות מאוד על קהילת המשתמשים במטבע, הרי חלק גדול מהם קונה לגישתו מטבע, לא השקעה ספקולטיבית, לא מניות; חלק מהם גם משתמש במטבע לצרכים שוטפים - ישיבה במסעדה, וכו'. אז זה לא בדיוק מניה.

עמדת רשות המיסים אינה חקיקה, והיא אינה מגובה בפסיקה, פשוט אין עדיין פסיקה בעניין, אבל היא כמובן חשובה, אך לדברי עורכי דין בתחום היא עדיין לא תורה מסיני - כאן תוכלו להרחיב בנושא

רגולציה

הנושא הרגולטורי מאתגר במיוחד ודורש לא מעט חשיבה. הבנקים המרכזיים הכריזו בשנה החולפת שהם בוחנים אם וכיצד להשתמש במטבע הוירטואלי, אך זה עלול להיות סוג של תחרות למטבע המקומי הנקוב, ונראה שהם ממש לא אוהבים את הרעיון הזה. מה גם שבעיני רבים מדובר בבועה שהתנפחה מעבר לכל פרופורציה. גם המדינות עצמן, השלטון לא ממש אוהב את הביטקוין - סין למשל אסרה על מסחר ושימוש במטבעות וירטואלים, דבר שזעזע את הביטקוין ומטבעות נוספים למשך תקופה, אם כי עושה רושם שהם התגברו על המכה הזו.

הרגולציה על הביטקוין ככל שתהיה היא בעייתית וזאת בגלל שהמקור של המטבעות האלו הוא מאוד עמום. אין  כאן מדינה שהנפיקה מטבעות, אין מול המטבעות האלו ערך אמיתי, זה משחק בסחר חליפין בלי שיש סחר מהצד השני - זה ממש לא משחק סכום אפס. אין באמת כיסוי למטבע, ובהגדרה מדינות לא אמורות להיכנס לתחומי שאין בהם משמעות כלכליחת - זה הרי סוג של בורסה ללא חוקים ואפילו הימורים.  

על כל פנים, מכיוון שלביטקוין, אין השפעה ישירה על מדדים בעולם או הרכב נכסים, כי אין מוצר עוקב אחר הערך שלהם שנסחר בבורסה כל שהיא, לא ניתן לקבל הלוואות בנקאיות באמצעותו והוא לא מטבע בנקאי לגיטימי. השפעת הביטקוין על על נכס הבסיס מצומצמת ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. כיום עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפך לגיטימי כך שמדובר בסיכון השקעתי. אם זאת ללא ספק שהמטבע תופס תאוצה וכנראה שלא תהיה לבנקים ברירה אלא לקבל אותו בסופו של דבר.

בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים ניתן למנות את הנושאים הבאים:

1. מיסוי שטרם הוגדר.

2. סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות.

3. מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים נועזים.

4. יכולת גורמי אכיפת החוק ללמוד את הנושא, לחקור עבריינים ולהרשיע אותם.

5. סכנת הלבנת הון. אי יכולת מעקב אחר העברות הון.

6. עקיפת הגבלות תנועה כספיות.

7 סכנת מסחר לא חוקי - חוסר בשקיפות.

9. סכנת פרטיות המשתמשים במידה וכתובת הארנק האלקטרוני פומבית והסוחר לא מודע לכך.

 אבל הסכנה הגדולה ביותר של הביטקוין היא לא מגיעה דווקא מחוסר רגולציה, אלא מעניין פשוט ובסיסי - האם המטבע הזה שווה בכלל? ואיך ניתן לאמוד את שוויו?  האם יש גיבוי לסכומים הגדולים של הנפקות המטבע הוירטואלי? זה ממש לא ברור. לא סתם הבנקים המרכזיים בעולם נמנעים בינתיים לאמץ את המטבע, הם מתייחסים אליו בחשדנות הראויה. לחלק מהם הוא נראה מאוד ערטילאי ומעין סוג של הונאת פונזי גדולה. אז נכון שחלק  הולך וגדל של משתמשים מצטרף, אך זה לא מבטיח גושפנקא שלא מדובר בסוג של מעין "הונאה גדולה".

בשנים האחרונות התרבו ההערכות שאין באמת גיבוי למטבע הוירטואלי, אבל מנגד - טוענים המצדדים כי ככל שנעשות במטבע יותר עסקאות כך הליגיטימיות שלו גדלה, וכך גם הערך שלו גדל.  ימים יגידו מי צודק והאם מדובר במטבע ליגיטימי או בלון שיתפוצץ. בינתיים, הושקה טכנולוגיה שכנראה מחזקת את המטבעות הדיגטליים - הבלוקצ'יין. מדובר בטכנולוגייה מאובטחת שמחליפה בעצם את הצורך בגורם מתווך - בנקים. המערכת הזו יודעת לשמור את המידע, את התנועות והיתרות הבנקאיות של כל גוף, ויודעת לאבטח אותו בצורה מיהמנה. כאן תוכלו לקרוא את המדריך על הבלוקצ'יין

ביטקוין - מושגים

 כל מי שרוצה להבין את התחום, לקנות ביטקוין, להשתמש בביטקוין, להיות חלק מהמשחק העולמי של מסחר במטבעות וירטואליים כדאי שיכיר את המושגים הבאים -

ארנק דיגיטלי: ארנק וירטואלי שמכיל את המטבעות הוירטואלים שלכם, מדובר למעשה על תוכנת מחשב הנמצאת במחשב מקומי או בשרת שמאפשרת אחזקה וניהול של מטבעות דיגיטליים.

בלוקצ'יין: בלוק מידע; קובץ מידע שמכיל את המיידע והרישום של כל העיסקאות שבוצעו אי פעם ברשת הביטקוין. מדובר על בלוק על גבי בלוק, בלוקים רבים של עסקאות שמרכיבים את השרשרת הגדולה של רישום עסקאות הביטקוין, כשבאופן הזה כל המידע הזה רשום וידוע בכל רגע. זה הבסיס למסחר ולהפצה של המטבע הוירטואלי - הרישום והמידע, ככה הכל ידוע - אם דני קנה ביטקוין עם מספר מסויים, ידוע שיש ביטקוין עם רישום כזה שנמצא בזירה כזו, ומאחרויה עומד ני - שהוא אגב לא נחשף. זאת גם הסיבה שחלק מסוים מהיקף העסקאות בביטקוין נעשה על ידי גופים שרוצים להלבין הון, ולהפוך את הכסף שלהם ללגיטימי.

מטבעות פיאט (Fiat):  מטבע שנובע מתוקף חוק מדינה. מדובר על המטבעות "הרגילים" הפיזיים - שקל, דולר, ליש"ט וכו'.

כתובת דיגיטלית: לכל מטבע יש כתובת -רצף תווים (בין 27 ל 34 תווים) המורכב מאותיות אנגליות ומספרים ומהווה כתובת יחודית שבה יש כמות של ביטקונים.  כדי לפתוח את הכתובת צריך מפתח ייחודי שנמצא אצל בעל המטבע. הנה דוגמה לכתובת דיגיטלית: 568syi2Z9ZooiFrGYJxYGdDvF5Uvjj9JL.

ומפתח פרטי: 7hhhJAuKcucHGqWVgUIa4g1haE0ilcwwm6ddddWhhUDo.f1s4Ndghy

זירת מסחר למטבעות דיגיטליים: אתרי אינטרנט שמאפשרים דרך פלטפורמה של מסחר דיגיטלי לבצע קניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים מול מטבעות דיגיטליים ו/או ומטבעותרגילים/ מטבעות פיאט.


עדכונים

אוקטובר 2017 - מנכ"ל ג'יי פי מורגן מכנה את רוכשי הביטקוין - טיפשים גמורים, אבל מנגד הבנק עצמו נכנס לתחום המטבעות הוירטואליים -  ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ההשקעות מהמובילים בעולם אמר כבר לפני חודש כי הביטקוין הוא הונאה, וכעת הוא אומר - "אם אתה מספיק טיפש לקנות ביטקוין, אתה תשלם בעתיד את המחיר". מנגד אמר דיימון כי הוא מעריך את טכנולוגיית ההבלוקצ'יין, שהיא בעצם מערכת טכנולוגית לרישום ותיעוד העסקות שעומדת מאחורי הביטקוין.

 בנק ההשקעות עצמו דווקא הביע כוונתו לעסוק במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין - "אנחנו עם ראש פתוח ביחס לפוטנציאל העתידי של השימוש במטבעות דיגיטליים שנמצאים תחת רגולציה ובקרה מתאימה ראויה", אמרה מריאן לייק, סמנכ"לית הכספים של בנק ההשקעות - "נצטרך לראות מה קורה עם התפתחות המטבעות הוירטואליים, זה בהתהוות".

אוקטובר 2017 - הביטקוין מתקרב לשער של 6,000 דולר והשאלה אם מדובר בבועה או במטבע אמיתי מתחדדת. "הגיע הזמן שהרגולטורים והבנקים המרכזיים בעולם יתחילו להתייחס ברצינות מלאה וכובד ראש למטבעות דיגיטליים - אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בתחילת החודש. לדברי לגארד, מוסדות פיננסיים גלובליים - בנקים בתי השקעות, חברות ביטוח וכלל המוסדות הפיננסים, מסתכנים בכך שהם לא עוקבים ומתעדכנים אחרי המטבעות הווירטואליים, ובעיקר לא מבינים את הטכנולוגיות הפיננסיות שמתחילות להשאיר מוצרים ושירותים פיננסים מאחור. זו אמירה חזקה ומשמעותית שנותנת גושפנקא למטבעות הוירטואליים, אבל לא בהכרח למחיר  הביטקוין. לגארד נמנעה מלהתייחס לשאלת המחיר והתמקדה בטכנולוגייה ובמהות של המטבע הדיגיטלי.

ספטמבר 2017 - רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות -  "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של  לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים - לא להאמין - 5,000 דולר למטבע

מאי 2017 - המטבע הדיגיטלי,  הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד  הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע.

הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.

האם הכסף שלכם מושקע בהתאם לרמת הסיכון המתאימה לכם? לבדיקת ההשקעות הפיננסיות שלכם – מלאו פרטים (ללא התחייבות וללא עלות!)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דבי קאופמן

דבי קאופמן

כתבת ופרשנית מנוסה בתחומי הכלכלה, במיוחד בתחומי ההשקעות ושוק ההון.

השאר תגובה

3 תגובות

  • כל מיני מומחים שהביטקוין יקר ובינתיים הוא רק עולה. איזה מומחים ואיזה נעליים, למי אכפת אם בסוף המטבע ייעלם, בינתיים כבר שנים חברים שלי מרוויחים הון עתק ואני מפחד בגלל המומחים