מדריכי השקעות

ככה תבנו תיק השקעות (בעצמכם)

צילום: shutterstock
מעודכן ל-07/2017

 

מהן גישות ההשקעה המקובלות? ומהן היתרונות הגדולים (והחסרונות) של השקעה באופן עצמאי? ואיך בונים תיק השקעות?

יש לכם כסף ואתם רוצים להשקיע אותו. אז אתם בטח יודעים שבהשקעות הסולידיות תקבלו קצת מעל האפס. הפיקדונות הם אפיק בטוח, סולידי, שמניב כמה עשיריות אחוז בשנה, פה ושם אם אתם בעניין של השקעה ארוכת טווח, יש תשואות של כמה אחוזים לשנה, אבל בהנחה שאתם לא רוצים לסגור את הכסף, התשואות מאוד נמוכות.

ככה זה עובד – סיכון הולך יחד עם סיכוי – רוצים  ביטחון תתפשרו על תשואה נמוכה, רוצים תשואה תיקחו סיכונים.

באפיקים המסוכנים יותר, רוב הציבור לא רוצה לגעת בעצמו , הוא מעדיף שמנהלי ההשקעות ינהלו בשבילו את הכסף, והוא מוכן לשלם בשביל זה לא מעט – דמי ניהול שיכולים במקרים רבים (במיוחד כשהריבית נמוכה) לגזול את כל התשואה.

וזה לא רק עלויות, זה גם שליטה על הכסף שלכם – אם אתם משקיעים בקרן נאמנות, אתם לא ממש יודעים מה הקרן מחזיקה בכל נקודת זמן – אתם לא יודעים לרוב מה חלוקת הנכסים של הקרן (איזה שיעור בכל אפיק) , וגם לא מה הרכב הקרן (מה ניירות הערך הבולטים – המידע נמסר בעיכוב של שלושה חודשים). נכון, אתם יודעים מה התחום של הקרן, אבל קרן אג"חית יכולה להחזיק סוגים שונים של אג"ח, וכבר היינו בסרט הזה במשבר הקודם – אג"ח יכול להיות מכשיר מאוד מסוכן!.

השקעה עצמאית מוזילה את העלויות, ונותנת לכם שליטה על הכסף שלכם . אתם יודעים בכל רגע נתון מה ואיפה יש לכם, אתם יכולים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלכם במהירות – אתם פשוט אחראים על הכסף שלכם. אז למה לא עושים את זה? ואיך עושים את זה?

למה הציבור לא משקיע ישירות בבורסה?

הציבור מעדיף לנהל את הכסף דרך מנהלי השקעות כי הוא פשוט לא מבין בזה וחושש מזה. אבל האמת רחוקה מכך – השקעות זה ממש לא תחום מורכב, והאמת שאין דבר כזה מומחים – אף אחד  לא יודע יותר טוב ממכם מה צפוי להיות, אין נביאים, יש רק כאלו שמתיימרים להיות נביאים. כל החוכמה זה לפזר נכון את ההשקעות ולהימנע עד כמה שאפשר מטעויות.

איך עושים את זה?

בעולם ההשקעות יש שתי גישות  ההשקעה – הגישה האקטיבית, לפיה על המשקיע/ מנהל ההשקעות להיות אקטיבי כדי לייצר תשואה. המשקיע מנהל באופן שוטף את תיק ההשקעות על ידי רכישה ומכירה של ניירות ערך שונים. הגישה הזו מקובלת אצל רוב הקרנות נאמנות – הקרנות למעשה מנהלות את הכסף שלנו באופן אקטיבי – מנהלי הקרנות  מנתחים דוחות כספיים  ואירועים עסקיים ומחליטים אם לקנות או למכור ניירות ערך. המטרה שלהם היא להניב תשואה. כאן תוכלו לקרוא את מדריך קרנות הנאמנות שלנו. מנגד -  קיימת הגישה הפסיבית שפשוט עוקבת באופן פאסיבי לחלוטין אחרי מדדים. בשוק ישנם מוצרים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות, ופשוט ניתן לרכוש אותם ולקבל את תשואת המדד. כאן יש הסבר על תעודות סל וכאן יש הסבר על קרנות מחקות

והנה המחשה – נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות ונניח שחלק מהסכום אנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 100 – אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות אלו, או להשקיע בתעודת סל על ת"א 100 (עוקבת אחרי ת"א 100). מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוה יותר ממד ת"א 100, ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד (לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות). האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול גרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 100. בדקנו את התשואות של קרנות נאמנות בקטגוריות של ת"א 25 ות"א 100  מול מדד הייחוס, ולפחות בשנים האחרונות, השקעה בתעודות סל עדיפה

 

ההקדמה הזו חשובה מאוד כי כך בעצם מתחלקים היום אפשרויות ההשקעה – אקטיביות או פאסיביות. מנהלי תיקים, מנהלי קרנות נאמנות לרוב בוחרים בשיטה האקטיבית; בתעודות הסל והקרנות המחקות השיטה כאמור פאסיבית, אבל רגע, אם כך, האם צריך בכלל מנהל השקעות?

אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות הערך, דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי, והבנת כללי המשחק . לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך  הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף שלנו. רק צריך לקוות שהם אכן יפיקו תשואה עודפת (ויש, פה ושם,  גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל).

אבל, רגע – אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי, ואנו רוצים לקבל את תשואת  המדדים (לרבות מדד מניות, מדדי אג"ח ועוד), אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד.  רק חשוב להדגיש, אתם צריכים לנתח ולהגדיר את  רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה לבחור את תעודות הסל/ קרנות מחקות, ורק כדי להמחיש – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך, ככל שאתם יותר זהירים אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה, והתייעצות עם מומחים –  אתם חייבים לדעת את גבולות הגזרה שלכם, ובמילים פשוטות מה יהיה משקל המכשירים המסוכנים  בתיק שלכם.

וסיכום ביניים – השקעה באופן עצמאי אפשרית בשתי הגישות – בגישה האקטיבית – בניירות ערך ספציפיים, אבל אז אתם צריכים להכיר היטב את כללי המשחק בשוק ההון, את ניירות הערך, היתרונות והחסרונות של כל נייר, ולהבין ולנתח את החברות הנסחרות. מנגד, בגישה הפאסיבית רצוי שתבינו את כללי המשחק ותכירו את המכשירים הפיננסים, אבל לא נחוצה רמת עומק כמו בגישה האקטיבית.

בשתי הגישות אתם צריכים לדעת להגדיר את רמת הסיכון שלכם, ולחלק נכון את ההשקעות על פני אפיקים מסוכנים ולא מסוכנים.

בניית תיק השקעות

בשלב הראשון אתם צריכים להגדיר את התשואה שאתם מעוניינים בה (היעד/ מטרה) , את הסיכון שאתם מסוגלים לשאת ואת טווח ההשקעה שנקבע בהתאם לאילוצים הכספיים שלכם. למעשה, ככל שטווח ההשקעה שלכם גדול יותר אז כמובן שצפוי שתרוויחו יותר (תשואה על תשואה – ריבית על ריבית), וכן יש באפשרותכם דווקא לקחת סיכון גדול יותר.

החשש ממכשירים מסוכנים נכון רק כשההשקעה היא לטווח קצר. בפועל, השקעה במניות שנחשבת אפיק מסוכן מספקת תשואה העולה על תשואת האפיקים הסולדים. ככה זה כאמור עובד – סיכון הולך עם סיכוי, ולאורך זמן אם הגדלתם את הסיכון צפוי שתרוויחו יותר.

לאורך זמן שוק המניות המקומי מספק תשואה של 7% בשנה, תשואה גבוה לסיכון גדול. אבל הבעיה שזה נכון לטווח של שנים רבות, ולא לטווח קצר – בטווחים של שנה הכל יכול לקרות – מניות הן מכשיר מאוד תנודתי לטוב ולרע; וככל שאופק ההשקעה גדל מתכנסים לתשואה הממוצעת, ולכן ככל שההשקעה נעשית לזמן ממושך יותר הסיכוי שתיהנו מתשואת מניות נאה עולה.

זמן ההשקעה מתחבר לפרמטר חשוב מאוד שאתם צריכים לשקלל בבניית התיק שלכם – הסיכון. אתם צריכים להגדיר את הצרכים הכלכליים שלכם ובהתאמה עד כמה אתם מסוגלים להפסיד הן כלכלית והן פסיכולוגית. זו לא בדיקה פשוטה –  המספרים והחישוב הכלכלי אולי פשוטים, אבל מי באמת יודע כמה הוא מסוגל להפסיד? מה תעשו אם תפסידו 20% בחודש? 30%? 50%?

כל אחד צריך לקבוע את סף ההפסד הכלכלי והנפשי שלו, אגב, וורן באפט המשקיע האגדי אמר לפני שנים רבות שהוא לא נכנס להשקעות אם הוא לא מסוגל לשאת הפסד של 50%, ובאותה השיחה הוא אמר שחלק גדול מהשקעותיו ירדו אפילו משמעותית לפני שהוא הרוויח עליהן.

בשלב הבא תצטרכו להקצות את ההשקעות שלכם על פני אפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. השיטה כאן מזכירה את שמפט חז"ל -  "לעולם ישלש אדם כספו".  ככל שאתם מסוגלים לאת סיכון גדול יותר כך תפנו יותר לאפיקים המנייתים וההיפך. מומלץ מאוד כמובן לפזר – כלומר, לחלק את התיק לאפיקים שונים – מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, לצד סולידייים מאוד.

בשלב הבא תפזרו את ההשקעה בתוך כל אפיק/ סוג נכס על פני מספר ניירות ערך/מכשירים. אל תשימו את כל הביצים בסל אחד, אם החלטתם להשקיע שליש מהתיק במניות אז לא להשקיע את כל השליש כמובן במניה אחת וגם לא בשתי מניות (אלא במספר גדול של מניות או בתעודות/ קרנות מחקות עוקבות מדדים).

הרעיון של הפיזור פשוט – ככל שהפיזור גדל כך הסיכון קטן. יש פגיעה בתחום מסוים אוקיי, המניות יורדות אבל לא כל התיק. יש ירידות בבורסה הסינית, אוקיי לא נעים, אבל לא כל התיק סופג, למרות שיש מתאם משמעותי בין השווקים הפיננסים.

עד כאן התיאוריה. בפועל, צריך להרכיב תיק השקעות שבנוי בעיקר משני חומרי הגלם העיקריים של השווקים הפיננסים – מניות ואגרות חוב. אפשר לעשות זאת באופן ישיר, ואפשר לעשות זאת באופן מקיף וכוללני דרך תעודות סל// קרנות מחקות על האינדקסים שמספקות כאמור תשואה של מדד מניות מסויים.

איך משקיעים בפועל?

קודם כל צריך לעשות היכרות עם הבורסה. הבורסה היא זירה שבה נפגשים  קונים ומוכרים של ניירות ערך. המוצר הנמכר ביותר בבורסה הוא  אגרות חוב, אבל המוצר הפופולארי ביותר הוא המניות שהן גם מסוכנות יותר. ישנם ניירות ערך נוספים –  אופציות, תעודות סל, וקרנות נאמנות. הנה הסבר על כל אחד מהמכשירים -

השקעה במניות 

מניה היא  שטר בעלות על חלק מחברה, ומאפשרת מעין שותפות גם עם בחלק יחסית קטן, בחברה. ככל שבעל מניות מחזיק יותר מניות כך מעמדו מתחזק . המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. נניח לדוגמה חברה שיש בה 1000 מניות ואתם מחזיקים ב-10 מניות ממנה – החלק שלכם בהון ובשליטה הוא 10 מתוך 1,000 – משמע 1% בהון ובשליטה.

מניה מקנה למחזיק זכות לדיבידנדים וכן היא מאפשרת להשתתף באספות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה.

המניות נרשמות בבורסה במקביל להנפקת החברה. החברה בעצם מוכרת חלק מהאחזקה בה (שיעור מסוים מהאחזקה בה) בתמורה לסכום מסוים שנכנס לקופת החברה ומשמש אותה בעסקיה השוטפים. מאז ההנפקה המניות של החברה נסחרות באופן שוטף, ומחירן נקבע בהתאם לקונים ולמוכרים.

מדובר בשוק לכל דבר ועניין – המוכרים והקונים משגרים פקודות הוראה לקניית ומכירת המניות והבורסה מפרסמת את 5 הקונים ומוכרים הראשונים, ברגע שיש מפגש מתבצעת עסקה – המוכר מכר את המניות והקונה רכש את המניות, ונקבע שער, כך באופן רציף מתנהל המסחר שמושפע כמובן מאירועים ספציפיים שקורים בחברה, ומושפע גם מאירועים שונים שמתרחשים בשוק המקומי ובשווקים הגלובליים.

השקעה באגרות חוב

אגרות חוב הן סוג של הלוואה. החברות מנפיקות אגרות חוב לציבור כשבעת ההנפקה (במסגרת התשקיף) הן מגדירות את תנאי אגרות החוב – סוג האגרת, הצמדה - אם יש, לכמה שנים, מה הריבית, מתי הפירעונות ועוד.

ואיך זה עובד? נניח שחברה הנפיקה אגרת חוב לשנתיים בהיקף של 20 מיליון שקל. תנאי האגרת – ריבית שקלית של 5% בשנה המשולמת בכל שנה. קרן האגרת נפרעת בסוף התקופה.  אזי, החברה בפועל תשלם את הריבית בכל סוף שנה – 1 מיליון שקל (5% של 20 מיליון שקל) אחרי שנה ראשונה, ו-1 מיליון שקל בסוף שנה שנייה. הקרן – 20 מיליון שקל, תפרע אחרי שנתיים.

מול החברה המנפיקה את האג"ח יש את מחזיקי האג"ח – הם מקבלים 5% ריבית אחרי שנה – 1 מיליון שקל, סכום זהה אחרי שנתיים, ו-20 מיליון שקל של פירעון הקרן אחרי שנתיים.

אגרות החוב נסחרות באופן שוטף בבורסה והם מתנדנדות לפי גורמים שונים – ספציפיים שנוגעים לסיכון של החברה עצמה וסיכון שירות החוב שלה, וכללים – נתוני מקרו, הריבית בשוק ועוד. ככל שהסיכון של החברה גדל אזי התשואה על אגרות החוב תעלה והמשמעות היא שהמחיר יירד. מנגד, ככל שהסיכון קטן, אז מחיר האג"ח עולה.

אגרות החוב הנסחרות בבורסה מחולקות לאגרות חוב ממשלתיות שנחשבות הבטוחות ביותרולכן הריבית עליהן נמוכה במיוחד, ואגרות חוב קונצרניות – של החברות, ששם התשואה לפדיון קשורה לרמת הסיכון. בשוק יש אגרות חוב מכל הסוגים – אגרות צמודות למדד, אגרות חוב שקליות, אגרות חוב דולריות. המשקיע יכול לבחור אגרות חוב ספציפיות או להשקיע דרך האינדקסים. יש שורה ארוכה של מדדים על אגרות חוב ועל כל מדד כזה יש מספר תעודות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחריו.

עד כאן הכלים התיאורטיים והפרקטיים להשקעה באופן עצמאי. כאן, תוכלו לקבל תמונה רחבה יותר על השקעה באופן עצמי ועצמאי.

האם הכסף שלכם מושקע בהתאם לרמת הסיכון המתאימה לכם? לבדיקת ההשקעות הפיננסיות שלכם – מלאו פרטים (ללא התחייבות וללא עלות!)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

2 תגובות

  • השאלה אם בזמן של ירידות כמו עכשיו הציבור מסוגל צלנהל את התיק שלו באופן רציונלי. כאן יש חשיבותצ גדולה למנהל תיקים מנוסה. אני מהתחום מנהל תיקים אז אולי אני לא אובייקטיבי, אבל אני חושב שיש לתפקיד מנהל ההשקעות ערך גדול ורוב הציבור לא יכול לבד.