מדריכי השקעות

מלחמת המטבעות הגלובלית - מה יקרה לשקל?

פורקס - לא מה שחשבתם!
רישום לניוזלטר

כבר שנים מתחוללת מלחמת מטבעות גלובלית, ולמרות שזו לא מלחמה במובן המקובל,  גם במלחמה הזו יש חיילים, יש נשק ויש קורבנות. אולי קשה קצת לתפוס את זה כך - התרגלנו לכל מיני סוגי מלחמות ו-"מלחמת מטבעות" עדיין נשמע קצת משונה, אבל, חשוב לחדד -  מדובר במלחמה, ומהי בעצם מלחמת מטבעות?

במלחמת המטבעות שואפים להחזיק  מטבע יותר חלש משאר העולם. כל מדינה המעוניינת להיות תחרותית רוצה להוריד את עלויות היצור ולחזק את כדאיות היצוא ביחס למדינות אחרות המציעות את אותו מוצר או שירות. יש מספר דרכים לעשות זאת, כמו שיפור הפריון הנעשה בהשקעה עצומה של טכנולוגיה והכשרות. דרך קלה הרבה יותר היא פשוט להחליש את המטבע. כשהמטבע שלכם חלש, זה אומר שהעלויות עבור יצור (הנגזר ברובו משכר עבודה..) יורדות.


למדריך פורקס

לזירות פורקס


איך מחלישים את המטבע?

זה קל באופן מביך. פשוט דואגים שיהיה יותר "נזילות", או נגישות למטבע זול בשווקים ופה אנחנו נכנסים למדיניות ההרחבה הכמותית שאנו שומעים עליה עתות לבקרים. יש שתי דרכים עיקריות להרחיב  את היצע הכסף במשק, בואו נכיר אותן:

  • הפחתת ריבית – הריבית במשק נקבעת על ידי בנק ישראל ונקראת "ריבית בסיסית". בנק ישראל מוכר את הכסף של המדינה לבנקים ואלה מוסיפים 1.5% והופכים את הריבית ל"ריבית פריים" המוכרת לנו ושעומדת כרגע על 1.6% ועליה מוסיף הבנק קופון (עמלת סיכון) על פי שיקול דעתו. ריבית נמוכה במשק מעודדת לקיחת הלוואות וכידוע לקיחת הלוואות הינה "הדפסת כסף". בכל פעם שבנק מלווה הוא מגדיל את כמות הכסף במשק ולמעשה מממש את מדיניות ההרחבה.
  • הנפקת איגרות חוב ממשלתיות – למדינה יש מנדט להנפיק איגרות חוב. איגרות חוב של מדינות נסחרות בשווקים הגלובליים ומהוות הלוואה לכל דבר שיש לפדותה במועד שנקבע מראש (זה קורה בעיקר באמצעות גלגול החוב עם הלוואה חדשה). הנזילות המוזרמת למדינה עבור האיגרות מהווה הרחבה כמותית בפני עצמה. בקיצור, אפשר לומר שמדינה ממונפת (בחובות), נמצאת בסביבה של כלכלה מרחיבה.

מחלת הריבית האפסית ובארה"ב

הסיפור התחיל במשבר הדוט קום בתחילת המילניום הנוכחי. בכדי לעורר את הכלכלה האמריקאית המקרטעת הוריד נגיד הפד האמריקאי, אלן גריספן, את הריבית לרמות נמוכות (עדיין לא אפסיות..). הכול הלך יופי והכלכלה האמריקאית חזרה למסלול של ראלי רב שנים שהסתיים במשבר הסאב פריים שיצא לדרך בסוף 2007. הפעם ההתרסקות הייתה גדולה הרבה יותר כשהתוצאה - הפחתת ריבית נוספת הנושקת לאפס.

federal-funds-sp

                                גרף ריביות הפד כנגד מדד ה S&P500

הפחתת הריבית בארה"ב גררה התקפות ספקולנטים על מטבעות של מדינות שבהם הריבית היתה גבוהה יותר (כמו ישראל) במסגרת מסחר "קארי טרייד" על פערי ריביות והתחזקות התחרותיות בארה"ב ביחס לשאר העולם.

מדינות העולם נאלצות "לבלוע" את הדולר החלש וזה כולל את סין שרכשה כמויות עצומות של אג"ח ארה"ב וערב הסעודית. גוש היורו נאלץ לבצע הרחבה משל עמו ובאחרונה יפן עברה לריבית שלילית ומדובר בחידוש עולמי. זאת אומרת שהמדינה משלמת לכם כדי שתקחו הלוואות. בואו נגיד את זה יותר ברור – מהיום האשראי ביפן יותר זול כסף מזומן!!

למעשה אפשר לומר שארה"ב יצאה את בעית החוב הרעיל שלה למדינות אחרות ואלה נאלצו לבצע הרחבה כמותית ולהחליש את המטבעות שלהן בהתאם. אז מה עם ישראל?

מלחמת המטבעות וישראל

בשונה ממעצמות כלכלה גדולות, הכלים המוניטריים העומדים בידי בנק ישראל להחלשת השקל, דלים יחסית. בנק ישראל רוכש דולרים מידי פעם והוריד את הריבית לרמות אפסיות, אבל זה לא ממש עזר - יש לנו שקל חזק. בזמן האחרון הדולר מתעורר בעקבות תכנית העלאת הריבית בארה"ב (שכרגע לוטה בערפל..) ומדובר בחדשות טובות עבורנו.

מבט טכני על הצמד שקל/דולר

dolar

גרף חודשי של הדולר שקל

לאחר ראלי של מספר חודשים, במהלך 2016, שבהם גירד הדולר את אזור ההתנגדות של 4 שקלים לדולר, ראינו ירידה אגרסיבית לאזור התמיכה ב-3.86. ניתן לראות בגרף כי השקל מגיב היטב לשני הממוצעים הנעים 50 וכן 200. כמו כן הצמד שקל לעומת דולר נמצא כרגע במכירות יתר. לכן, מנתחים טכניים סבורים שהצמד ינוע לאיזור ממוצע נע 50 וירד דרומה כשהיעד הקרוב הינו 3.75 שקל לדולר. מה בהמשך? הכל תלוי במדיניות הפד בעניין הריבית בארה"ב. בתחזית מעודכנת ועל רקע המשך הדשדוש בריבית, ירד הדולק מול השקל למתחת ל-3.7 שקל (בתחילת 2017). השאלה אם בשלב זה הדולר הפך לאטרקטיבי היא שאלה ללא תשובה ברורה

תכנית מסחר

מכיוון שהכיוון הוא דרומה, עדיף, להערכת מנתחים טכניים, לאסוף דולרים בכל תיקון ונגיעה באיזורי ההתנגדות, אבל יש סיכון גדול בהסתמכות על מנתחים טכניים. המט"ח רחוק מלהתנהג על פי החליל שלהם, הוא מפתיע, ובגדול.

סיכום זמני בהחלט

במלחמת המטבעות המפסידים הגדולים זה מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים, כשכול מדינה שואפת להיפגע פחות מחברותיה. הפגיעה נעשיית באמצעות התהדקות טבעת חנק של צמיחה חלשה ודיפלציה. אך עושה רושם שמשהו לגמרי לא עובד עם השיטה, הריביות הולכות ויורדות ואילו הצמיחה והאינפלציה ממשיכות להיות אפסיות בכל העולם.

אנחנו נמצעים בעיצומו של ניסוי כלכלי גדול שאף אחד לא יודע מה יעלה בסופו, כנראה שיטה כלכלית אחרת ואולי הוגנת יותר. דבר אחד בטוח, עד אז יוחלשו מטבעות העולם ועיוותים כלכליים (בועות נכסים בעיקר..) יצוצו מימין ומשמאל ויזעזעו את הכלכלות שוב ושוב, גם בישראל

רוצה להבין ולהכיר את שוק ההון  – אבישי עובדיה (רו"ח), פרשן בגלובס, מרצה על שוק ההון ובעל האתר,  מעביר קורס של 24 שעות – מי שלא מרוצה לא משלם! –  מלא פרטים ונחזור בהקדם 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

השאר תגובה