מדריכי תעודות סל

תעודות סל - כל מה שצריך לדעת

קרדיט: shutterstock
התראות במייל

תעודות סל - כל מה שצריך לדעת, הוא מדריך מקיף שכולל את הרציונל, היתרונות והחסרונות  של מכשיר ההשקעות הפופולארי - תעודות הסל.

התעודות הן מכשירים עוקבי מדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט - אי אפשר להכות/ לנצח את המדדים, ולראייה - מנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופןו אקטיבי - רוכשים ומוכרים ניירות ערך באופן שוטף, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד/ האינדקס. ואם כך - אז למה לא לקנות מכשיר פאסיבי שפשוט עוקב אחרי האינקדס.

הרציונל הזה משכנע יותר ויותר אנשים לעבור למכשירים פאסיביים. תעודות הסל הן המכשיר הפאסיבי מוביל בארץ, אבל לצידן יש את הקרנות המחקות ואת קרנות הסל (שאמורות להגיע גם אלינו, בינתיים אפשר ליהנות מהן רק בחו"ל, בעיקר בבורסה האמריקאית). תעודות הסל נהנות מעבר לרציונל חזק, גם מדמי ניהול נמוכים במיוחד (ברוב המקרים) משקיפות ופשטות (ועל כל בהמשך...) 

אבל, מול הרציונל הבאמת חזק הזה, יש בכל זאת גופי השקעות שמצליחים לנצח את המדד ולאורך זמן. נכון, הם בודדים, הם ממש לא מעידים על הכלל, אבל הם קיימים.  כמכלול - המחקרים תומכים בגישה הפאסיבית, מחקה המדדים, אבל לפני  שנתעמק במכשירים האלו, מה זה בעצם מדדים?

מדדי מניות / אינדקסים

מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. במילים פשוטות - מדד הוא סל של ניירות ערך בהתאם לקריטריון או קריטריונים מסוימים, שהבולט בהן הוא שווי שוק.  כל מדד הוא למעשה ריכוז של מספר ניירות ערך כאשר כל שינוי במחיר נייר ערך הכלול במדד משפיע על המדד לפי משקלו היחסי של נייר הערך. המדדים משמשים להבין מה קרה בשוק המניות? מה קרה במניות המובילות? מה קרה באגרות החוב הקונצרניות? וכו'. מעבר לכך, המדדים מבטאים כלי הערכה חשוב לביצועים של מנהלי קרנות נאמנות ותיקי השקעה אחרים, השינוי במדד הוא סוג של בנצ'מרק/ מדד ייחוס - מנהל קרן השיג תשואה של 8% והמדד הרלבנטי עלה ב-10%, משמע - תשואת חסר של מנהל ההשקעות.  

המדדים  העיקרים בבורסה בת"א  הם על אגרות חוב ומניות.  שוק האג"חים המקומי מכוסה על ידי מדדי התל בונד השונים (כמות שונה של אג"ח בכל סדרה - 20, 40, 60) המורכבים מאגרות חוב קונצרניות, וכן יש את מדדי האג"ח הממשלתי . שוק המניות  המקומי מתמקד במדדים העיקריים –  מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 שעוקבים אחרי 25 ו-100 המניות הגדולות (מבחינת שווי שוק) בבורסה המקומית, וכן יש מדדים נוספים לרבות מדד יתר 50 (50 המניות הבאות בתור מבחינת שווי שוק). השווי הכולל של המניות המרכיבות את המדדים בבורסה בת"א  מהווה למעלה מ 90% משווי כל המניות בבורסה. 

בנוסף למדדים המפורטים, קיימים בבורסה מדדים ענפיים: משקיעים המעוניינים לעקוב אחר ענפים ספציפיים יכולים לעשות זאת  באמצעות המדדים הענפיים של הבורסה. המדדים המרכזיים בקבוצה זו תל טק 15; ת"א פיננסים 15,  נדל"ן 15 הכוללים את 15 החברות הגדולות ביותר בכל אחד מהענפים האלו. 

לכל אחד מהמדדים המוזכרים וכן למדדים נוספים (לרבות מדדי מניות בחו"ל ומדדי אג"ח בחו"ל) יש שורה של תעודות סל עוקבים (לצד קרנות מחקות  עוקבות).

מהן תעודות סל? יתרונות וחסרונות

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN  ) הן מכשיר פיננסי העוקב אחרי  מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות ; המכשירים האלו  נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות. למעשה, תעודות סל מאפשרות  למשקיע בהן, להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות  (אבל זה כמעט ולא קורה) או לחילופין לקבל את שוויין הכספי.  במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).

תעודות סל  הן תעודות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

היתרונות העיקריים בתעודות הסל הן: נזילות  (ניתן לממש את תעודת הסל במשך כל רגע בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור ( מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

החיסרון הבולט של תעודות הסל: סיכון המנפיק; תעודת סל היא כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות ולכן  קיים סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות אין סיכון כזה (סיכון המנפיק); לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר באחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.

חיסרון נוסף של תעודות הסל הוא בעובדה הפשוטה שהמחיר בשוק אינו בהכרח זהה למחיר ההוגן של התעודה. איך זה אפשרי? הנה הפרטים - תעודת סל משקיעה כאמור במדד מסויים, אבל התעודה עצמה נסחרת באופן שוטף בבורסה ומחירה נקבע בין קונים ומוכרים  מרצון - מי אמר שהם יבצעו עסקה בדיוק במחיר הכלכלי? בפועל, מי שלהוט למכור יכול לעשות זאת במחיר נמוך מהמחיר ההוגן של התעודה, וההפך - מי שמעוניין מאוד לקנות עשוי לעשות זאת במחיר העולה על המחיר ההוגן.

בפועל, המסחר בתעודות הסל נעשה במקרים מסוימים בחלקו ובמקרים אחרים ברובו על ידי הגופים המנפיקים את התעודות. הגופים האלו מחוייבים שתהיה נזילות בתעודה ולכן הם תמיד ידאגו לקנות ולמכור כך שכל מי שירצה למכור או לקנות יוכל לעשות זאת, אבל השאלה היא באיזה שער? הם (בתפקידם כעושה שוק) רוצים כמובן להרוויח, והם תמיד ירצו למכור גבוה יותר משוויה של התעודה, ולקנות במחיר נמוך יותר משוויה של התעודה. כלומר אם לשם המחשה, השווי ההוגן של התעודה הוא 100, אז הם לא יופיעו בספר הפקודות של התעודה כמבקשים לקנות בשער 100, אלא הם יעשו זאת, (רק לשם הדוגמה?) בשער 99.5, ואם תהיה עסקה הם מייד ירוויחו את ההפרש - 0.5. ולמה שתהיה עסקה? כאמור יש כאלו שלהוטים למכור. זה פועל גם לצד השני, והמרווחים האלו, אגב, הם חלק מאוד גדול מהרווח של חברות תעודות הסל (קסם, מיטב-דש, פסגות והראל).

שוק תעודות הסל, נכון למרץ 2016 מנהל כ-100מיליארד שקל, שזה עדיין מתחת לקרנות שמנהלות כ-250 מיליארד שקל, אבל תעשיית התעוודת גדלה בקצב מרשים יותר מהקרנות, ומעבר לכך, תחום הקרנות המחקות שנספר תחת הקרנות נאמנות, הוא בעצם מקביל מאוד לתעודות הסל (מכשיר פאסיב), ולכן, אם סופרים נכון ומכניסים את הקרנות המחקות מתחת למכשירים הפאסיביים אז הפער מצטמצם - כ-130 מיליארד שקל במכשירים פאסיביים לעומת כ-230 מיליארד שקל בקרנות המנהלות.

מנהלי תעוודת הסל הבולטים הם מיטב-דש, קסם של אקסלנס ופסגות עם כ-30% לכל אחת, ורביעית הראל עם היתר.

תעודות סל בחסר (תעודה בחסר / תעודת שורט): מכשיר פיננסי שביצועיו "הפוכים" לביצועי סל ניירות ערך, מט"ח או סחורה המשמשים כנכס בסיס. כלומר, ירידה במדד אחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערך התעודה וההיפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד

מכשיר זה יכול לשמש כתחליף למכירה בחסר (שורט) של סל מניות או לרכישת אופציית פוט הנמצאת עמוק בתוך הכסף. בתנאי התעודה נקבע כי אם המדד יגיע לשער של 80% מקבוע מסוים שנקבע בתשקיף,  תבצע החברה פדיון כפוי מוקדם של התעודה. תעודות בחסר על מדד ת"א 25, למשל, יכולות להוות תחליף נוח למכירה בחסר של המניות הכלולות במדד.

קיימים מספר סוגים של  תעודות סל בחסר. הסוג הראשון,  תעודה בחסר / אופציית מכר. בתעודה זו  המחיר נקבע על ידי החסרת נקודות המדד ממחיר המימוש של התעודה. לתעודה זו מוגדר מנוף תעודה בחסר שמבטא את היחס בין שיעורי השינוי במחיר המדד למחיר התעודה; המנוף משתנה בהתאם לשינוי במדד: ככל שהמחיר עולה המנוף עולה. בתעודת חסר נקבע מנגנון פקיעה אוטומטית: ברגע שמחיר המדד מגיע ל 80% ממחיר המימוש הקבוע של התעודה מתקיימת פקיעה אוטומטית (וזאת למנוע מינוף גבוה מדי).

תעודות בחסר מסוג אחר הן תעודות שורט ממונפות יומי.תעודות אלו ממנפות את השינוי בנכס הבסיס; מחיר התעודות הוא מכפלה של השינוי היומי בנכס הבסיס במספר קבוע כלשהו (עד לפי 3). המינוף הקבוע הוא יומי ולא מצטבר (לא תקופתי) ומכאן שהשינוי במחיר התעודה ביחס לשינוי במדד (לאורך זמן) יכול להיות שונה מהמינוף היומי. תעודות ממונפות אינן פוקעות באופן אוטומטי. 

סוג נוסף של תעודות בחסר שנסחרות בבורסה המקומית - תעודות שורט ממונפות חודשי. תעודות אלו בדומה לתעודות היומיות מכפילות בקבוע מסוים את השינוי בנכס הבסיס ובכך למעשה מגדילות את החשיפה (ההופכית). החישוב של התשואה ביום מסוים בתעודות החודשיות הוא חישוב במצטבר: במהלך החודש התשואה של התעודה היא מכפלה של התשואה של המדד במינוף; זה כמובן לא מחייב שבכל יום ויום התשואה של התעודה תהיה תשואת המדד כפול הקבוע (המינוף היומי יכול להיות שונה מהותית מהמינוף החודשי). בתעודות אלו נעשה מדי חודש איזון חודשי, כלומר, החזרה למינוף הקבוע.

תעודות לונג ממונפות: בדומה לתעודות השורט הממונפות, קיימות גם תעודות לונג ממונפות שפועלות על פי אותו המנגנון: יומי וחודשי. תעודות לונג יומי: החישוב נעשה מדי יום ביום; תעודת הסל תספק תשואה כפולה (או משולשת, תלוי במכפיל) מהמדד; התשואה של התעודה במצטבר יכולה להיות כמובן שונה מתשואת המדד במצטבר כפול המכפיל.

תעודת לונג חודשי: החישוב נעשה במצטבר: בכל רגע נתון התשואה החודשית של התעודה תהיה תשואת המדד כפול המכפיל; התשואה היומית של תעודת הסל יכולה להיות שונה משמעותית מתשואת המדד כפול המכפיל החודשי.

תעודת סל מול קרן סל

במהלך השנים הקרובות צפויה הבורסה לאפשר מסחר בקרנות סל (ETF Exchange Traded Fund); מדובר בקרנות שיהוו תחרות לתעודות הסל; הקרנות האלו יסחרו באופן שוטף בדומה לתעודות הסל ויהיו בדומה לתעודות עוקבי מדדים.  היתרון הבולט של תעודות הסל על פני קרנות הסל המיועדות הוא המחויבות שלהן להשיג ולספק למשקיעים את תשואת המדד; ואילו החיסרון הבולט של תעודות הסל ביחס לקרנות הסל הוא בנוגע לסיכון המנפיק: המשקיע בתעודת הסל חשוף לסיכון פיננסי של חברת תעודות הסל ואילו המשקיע בקרנות הסל לא חשוף כלל למצבו הפיננסי של מנהל הקרנות. בעולם אגב, קרנות הסל הן הרבה יותר פופולאריות מתעודות הסל, ויש סוגים שונים של קרנות סל לא דווקא עוקבות מדדים. תוכלו לקבל הרחבה על קרנות סל - כאן 

תעודות סל מול קרנות מחקות

תעודות סל הן המכשיר הפאסיבי הראשון שהגיע לארץ. זה היה בתחילת שנות ה-2000. זה התחיל בתאלי 25 של פסגות (אז פסגות אופק) ונמשך בתעודות הסל של קסם מקבוצת אקסלנס שהושקו בצורה מוגברת משנת 2004, כשבמקביל הקימו בתי ההשקעות הגדולים האחרים (או שרכשו) חברות ופעילויות בתחום. הציבור אהב את תעודות הסל שהציגו כאמור רעיון שונה - הם  הבטיחו למשקיעים את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול) כשמעבר לכך,הן כאמור בעלות יתרונות נוספים -  הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מקרנות הנאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד.

הכניסה של תעודות הסל למגרש המקומי, חייבה את מנהלי קרנות הנאמנות להיכנס לשוק עם מוצר פאסיבי, וזה קרה החל משנת 2008, אז הושקו קרנות מחקות ראשונות. הקרנות המחקות נהנות מדמי ניהול אפסיים, משקיפות, מקבלת המחיר ההוגן (להבדיל מהתעוודת שהמחיר נקבע בשוק ויכול להיות שונה ממחירה ההוגן/ הכלכלי של התעודה)  והן בפרוש מהוות תחרות הולמת לתעודות הסל (להרחבה על קרנות מחקות - היכנסו כאן).

עם זאת, תעוודת הסל עדיין מנפנפות ביתרון הסחירות על פני היום כולו (הקרנות לא סחירות על פני היום, אלא פעם אחת ביום - שער אחד ביום) ובהבטחת תשואה זהה למדד (בעוד הקרנות המחקות לא מחוייבות בדיוק לתשואת המדד, אלא מחוייבות לעשות את כל המאמצים להגיע לתשואת המדד).

המלחמה הזו עושה רק טוב לצרכן הישראלי שבינתיים מקבל את ההשקעות הפאסיביות במקרים רבים באפס דמי ניהול.

תעודות סל ועדכון מדדים

תעודות סל הן כלי אוטומטי; אין באמת ניהול של נכסים ואנליזה של מניות; מדובר בכלי שעוקב באופן מדויק אחרי המדד. המעקב הזה מצריך אחת לתקופה בעת שיש עדכון של מדדי הבורסה, לערוך שינויים בסל ההשקעות; הבעיה היא שעל התעודה ברגע נתון להצטייד מיד בנכסים שנכנסו למדד או להגדיל חשיפה לנכסים ששיעורם במדד עלה ובמקביל להתפטר מנכסים שיצאו מהמדד או נכסים ששיעורן במדד ירד. כתוצאה מכך, ביום עדכון המדדים (במסחר הנעילה) יש במקרים רבים תנועות חריגות בניירות הערך; תנועות שמנוצלות על ידי משקיעים מוסדיים ופרטיים אחרים שמרוויחים למעשה על חשבון המשקיעים בתעודות הסל.

ולסיום - נסכם ב-5 נקודות 

1. תעודות סל הן מכשיר עוקב מדדים (מכשיר פסיבי) שנולד מהרציונל שלא ניתן לנצח את המדד , ולכן כדאי להשקיע במוצרים שמחקים אותו

2. המכשירים הפסיביים כוללים גם קרנות מחקות וקרנות סל

3. היתרונות הגדולים של תעודות הסל והמכשירים הפסיביים בכלל - עלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים)

4. תעוודת הסל נהנות גם ממסחר שוטף/ רציף בבורסה, מנזילות (המנפיקים מחוייבם לכך), משקיפות, ופשטות - מוצר שקל לכלום להבין אותו!

5. לא לשכוח יש גם חסרונות לתעודות ובעיקר - סיכון המנפיק, אם קורה משהו למנפיק לא בטוח שהכסף יחזור. הסיכון הזה בינתיים (15 שנים של תעשייה מקומית) תיאורטי, וסביר שהוא יישאר בגדר תיאוריה.

למתעניינים בהשלמת מידע - ניתן להיכנס לקטגוריית מדריכי תעודות הסל שלנו` ומי שמעוניין (ובצדק) לתרגם את התיאוריה המפורטת כאן (ובמקומות אחרים) לפרקטיקה, אנו מציעיםן לו להיכנס לעמוד תעודות הסל של גלובס  בו מפורטות כל תעודות הסל הנסחרות בשוק, לרבות מידע ספציפי עליהן - המדד עליו הן עוקבות, דמי הניהול, התשואה ועוד. חשוב בהקשר זה לחדד עוד נקודה אחרונה לסיום - יש תעוודת שמנטרלות את שער הדולר או החשיפה למט"ח בכלל. כלומר השקעתם בתעודה על הנאסד"ק בעיקרון יש חשיפה לדולר (שוק המניות האמריקאי מתנהל כמובן בדולרים), אבל מנהלי תעודה דואגים שתקבלו את התשואה השקלית ללא קשר לעלייה או ירידה בשער הדולר. זה מתאים למי שלא רוצה להיחשף לסיכוני מטבע. במקביל יש גם תעוודת סל שלא מנטרלות את החשיפה, כלומר, אתם כמשקיעים בתעודות תהנו או תסבלו מעלייה או ירידה בשער המטבע. כל אחד ובחירתו.

שם מלא:

ת.ז (לא חובה):

טלפון:

מייל:

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש באתר



על המחבר

אבישי בן משה

השאר תגובה

5 תגובות