האוצר מציע לשנות את הטבות המס על החיסכון הפנסיוני כתוצאה מכך ייחסכו לאוצר כ-1.2 מיליארד שקל, ובכל זאת – האוצר מנסה להסביר שהחיסכון הזה, משמע – תשלום המס שצפוי לעלות, אינו ישפיע על האזרח הקטן, אלא על אלו שמשכורתיהן גבוהות. מדובר לטענת האוצר באקט שוויוני, אבל בפועל זה ממשל לא נראה כך – לפניכם הצעת האוצר לרבות הרקע להחלטות שהתקבלו –  לנוכח חשיבותו של החיסכון הפנסיוני נקטה הממשלה במהלך העשורים האחרונים במהלכים שונים שמטרתם להסדיר היבטים שונים של החיסכון והגדלת היקפו. בין פעולות הממשלה ניתן למנות את סגירתן למצטרפים חדשים של קרנות הפנסיה הוותיקות הגרעוניות והקמת קרנות פנסיה חדשות ואיתנות מבחינה אקטוארית בשנת 2003 ; הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות בשנת 1995 ; הסטת חיסכון בקופות גמל, שקודם לכן יועד לפרק זמן של 15 שנים, לחיסכון לקצבה בגיל הפרישה באמצעות מהלכים שונים בעשור האחרון; וכן החלת הסדר חיסכון לכל השכירים במשק באמצעות צו הרחבה להסכם השכר הקיבוצי בשנת 2008 , ששיעורי החיסכון המחויבים על פיו ממשיכים לעלות גם השנה.

על פי פקודת מס הכנסה כספים שהופקדו בקופת גמל ושייעודם חיסכון לקצבה זכאים להטבות מס במועד ההפקדה. מטרת הטבות אלה היא, בין השאר, לעודד את האוכלוסייה העובדת והמשלמת מיסים בישראל להפקיד חלק מהכנסתה השוטפת לחיסכון המיועד לקצבה בגיל הפרישה, ובדרך זו להפחית את חבות המס שלה. ואולם, במתכונתן הנוכחית של הטבות המס מתקיימים מספר כשלים:

1.  מורכבות הטבות המס העומדות לזכות העובד, ובפרט אלו הניתנות לעובדים המפקידים כספים באופן עצמאי, שלא באמצעות ההפרשות האוטומטיות המבוצעות על ידי המעסיק, מורכבות ביותר ומנוסחות באופן המקשה על הציבור הרחב לרבות אנשי מקצוע מתחום המיסים והחיסכון הפנסיוני להבין אותן כראוי. מורכבות זו הופכת את ייעודן של ההטבות תמרוץ ציבור העובדים לחיסכון לבלתי מושג, שכן עובדים שאין ביכולתם להבין את ההטבה המוצעת להם אינם צפויים לנצלה.

2. רגרסיביות חלק מהטבות המס לחיסכון פנסיוני קבועות כך שההטבה עבור סכום הפקדה נתון גדולה יותר ככל שהכנסתו של העובד גדולה יותר, הן משום שהן תלויות בשיעור המס השולי שבו חייב העובד, והן משום שתקרת ההטבות גבוהה ביותר ולכן ניתן להגדיל את סכום ההפקדה ככל ששכר העובד עולה.

3.אי שיוויון בחלוקת ההטבה מתוך סך עלות ההטבה, המוערכת ב-11.5 מיליארד שקל כ-5 מיליארד שקל מנוצלים על ידי שכירים בעשירון העליון, שהכנסתם החודשית למעלה מ-20 אלף שקל.

לאור כשלים אלה, ולאחר בחינה ממושכת של המצב הקיים ושל חלופות שונות לתיקונו במשרד האוצר, גובש מנגנון ההטבות המוצע בהצעת החלטה זו. מנגנון זה יפחית את מורכבות המנגנון הקיים בכך ששלל ההטבות הקיימות כיום להפקדת העובד לחיסכון פנסיוני תוחלפנה בהטבה יחידה בעלת תקרת שכר יחידה ושיעור הטבה קבוע; יפחית את הרגרסיביות בהטבות המס הקיימות בכך שתצומצמנה הטבות הניכוי, ששיעורן תלוי בשיעור המס השולי של היחיד, ותופחת תקרת השכר שממנו נגזר סכום ההפקדה המוטב; ויפחית את אי השיוויון בחלוקת ההטבה בכך שהוא יביא להפחתת  ההטבות המוקצות למשתכרים מעל 18 אלף שקל ש"ח בחודש בלמעלה ממיליארד ש"ח, בעוד שהמשתכרים מעל השכר הממוצע במשק ומתחת ל-18 אלף שקל ש"ח יוכלו ליהנות מהגדלה בהטבה המוקצה להם ובסכום שאותו יוכלו להפקיד לחיסכון לקצבה.בהתאם לאמור מוצע לבטל את הטבות המס הקיימות בגין הפקדה של עובד לחיסכון פנסיוני,באמצעות הפקדות "במעמד שכיר" כלומר, המבוצעות עם הפקדות המעביד וכן באמצעות הפקדות "במעמד עצמאי", בין אם מדובר בשכיר המפקיד כספים לקופת הגמל שלו במנותק מהפקדות המעביד ובין אם מדובר בעצמאי שאין לו מעביד. מנגד, מוצע להותיר על כנה הטבת המס בגין הפקדות המעביד לקופת הגמל עבור עובדו, בשינויים המפורטים להלן.

מוצע להחליף את ההסדרים הקיימים כך שהפקדת העובד לקופת גמל המיועדת לקצבה עבור עצמו תהיה זכאית להטבת זיכוי בשיעור של 35% מההפקדה. מוצע כי האמור יחול הן לגבי הפקדות לחיסכון פנסיוני והן לגבי רכישת כיסויים ביטוחים של לביטוח חיים ולביטוח אובדן כושר עבודה. במילים אחרות, חבות המס של העובד תקטן בסכום השווה ל-35% מהסכום אותו הפקיד לקופת הגמל. בנוסף, מוצע כי הטבה זו תינתן להפקדה שסכומה המרבי יהיה 15% מהכנסתו החייבת של העובד, עד להכנסה שנתית השווה לפי 20 השכר הממוצע במשק (כיום כ-180 אלף שקל בשנה או כ-15 אלף שקל בחודש) ומסכום זה יופחת הסכום שהפקיד המעביד לקופת גמל עבור העובד שזכה להטבות מס. כך למשל, שכיר ששכרו החודשי לפני מס הוא 10 אלף שקל ש"ח בחודש ומעסיקו הפקיד עבורו 5% משכרו 500 ש"ח לקופת גמל, רשאי להפקיד עוד 1000 ש"ח לקופת גמל ולקבל בעבור הסכום שיפקיד זיכוי במס הכנסה השווה ל-35% מהסכום שיפקיד. בנוסף, מוצע כי בגין הכנסתו של עמית במעמד עצמאי, הוא יהיה זכאי להפקדה של 5% נוספים משכרו, עד התקרה כאמור.

מאחר שמטרתו העיקרית של חיסכון פנסיוני הוא חיסכון לגיל פרישה ובשים לב לעלות הכרוכה ברכישת כיסויים ביטוחים מוצע להגביל את רכישת הביטוחים האמורים לשיעור של עד 5% מהכנסתו החייבת של היחיד, או מהתקרה השנתית, הנמוך מביניהם.

עבור הפקדות המעביד לקופות גמל ניתנה הטבה. כיום, הפקדות אלה זכאיות להטבה עד לשיעור של 7.5% משכרו של העובד, עד לשכר בגובה ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. מוצע להגביל את השכר שממנו נגזרת ההטבה המוטבת לאותה תקרת השכר – 15 אלף שקל.

בעת שהסתיימה העסקתו של עובד מועברים לזכותו הכספים שנצברו לזכותו בקרן הפיצויים, ומתרחש אירוע מס בגין כספים אלה. עובד המבקש להחיל רצף קצבה על כספי הפיצויים החייבים במס, נדרש כיום לפנות בבקשה לפקיד השומה שלא לחייב את העובד במס בגין משיכת כספי הפיצויים ולאפשר לו להפקידם לחיסכון לקצבה.

לנוכח חשיבותו של החיסכון הפנסיוני, במטרה לאפשר ליחידים לדחות את ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי, מוצע לקבוע שכברירת מחדל, כספי הפיצויים ייועדו בעת עזיבתו של העובד את מקום העבודה לחיסכון לקצבה, אלא אם ביקש העובד למשוך אותם במועד פרישתו. בהקשר זה מוצע להגביל את הסכומים שניתן לייעד כאמור לפעמיים סכומי הפיצויים שניתן למשוך בפטור, וזאת כדי למנוע דחיית מס שאינה לתכלית הגדלת החיסכון הפנסיוני. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של משיכת כספי הפיצויים שלא בדרך של קצבה בתקופה שלאחר שלושה חודשים ממועד הפרישה מעבודה של היחיד, או ממועד פטירתו, לפי העניין, תחוייב בתשלום מס במועד המשיכה לפי שיעור המס השולי שחל על היחיד במועד הפרישה מעבודה )שבו היה עליו לשלם את המס אלמלא נדחה.