ד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי סבור שהשקל ימשיך להתחזק. בסקירה של כלכלני לאומי מצביעים בבנק על חוזקות יחסיות של המשק המקומי ביחס לשווקים אחרים בעולם, ומשדרים אופטימיות מסוימת להמשך – "בשנים האחרונות מתקבלים בהתמדה נתונים חיוביים משוק העבודה הישראלי. שיעור האבטלה התייצב על רמה נמוכה בראייה היסטורית לצד עלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. התפתחויות אלה, ניכרות גם בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64). בהקשר זה, נציין כי לחוסנו של שוק העבודה יש חשיבות רבה בתמיכה בפעילות הצריכה הפרטית, אשר מהווה את מנוע הצמיחה המוביל של המשק בתקופה האחרונה בה היצוא סובל מחולשה בהשפעת ההאטה הכלכלית בעולם.

"ביצועיו הטובים יחסית של שוק העבודה הישראלי בולטים אף בהשוואה בינלאומית. שיעור האבטלה בישראל נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה ומדינות גוש האירו (ראה/י תרשים). האבטלה בישראל נמוכה גם מזו של מספר מדינות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה כגון: הרפובליקה הצ'כית, הונגריה, סלובקיה, סלובניה ועוד. חיזוק נוסף לחוסנו של שוק העבודה בישראל, מתקבל מהשוואה בינלאומית של שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מתוך האוכלוסייה) בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64), אשר בישראל הינו גבוה ביחס למרבית המדינות המוזכרות.

"עם זאת, על אף שהמשק הישראלי התייצב על שיעור תעסוקה גבוה יחסית לעולם, ישנן בישראל עדיין קבוצות אוכלוסייה בהן שיעורי התעסוקה נמוכים – דבר המהווה חסם לעליית הצמיחה הפוטנציאלית של המשק. בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל פרסם לאחרונה את סקירתו לגבי ההתפתחויות הכלכליות בתקופה שבין אוקטובר 2014 למרץ 2015, בה נטען כי על הממשלה ליצור תמריצים וכלים להגדלת שיעור התעסוקה והעלאת השכר בקרב האוכלוסיות המוחלשות. זאת, במטרה לתמוך בצמיחה ברת-קיימא של המשק, תוך צמצום תחולת העוני ורמת אי-השוויון. בין הכלים האפשריים שהציע בנק ישראל נכללים: שיפור מערכת החינוך, הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה, שיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה והכשרות מקצועיות ממוקדות. יישום צעדים אלו ואחרים עשוי לסייע גם בשיפור "איכות התעסוקה" ובפרט רמתם המקצועית של העובדים, מיצוי פוטנציאל ההון האנושי, פריון העבודה, והתמורה לעבודה.

"במבט קדימה, הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה לצד העלייה בשיעור התעסוקה, בשילוב עם עלייה בשכר הנומינאלי הממוצע למשרת שכיר, מהווים נתונים חיוביים שעשויים לתמוך בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית גם בחודשים הבאים. להערכתנו, בשנת 2015 צפויה הצריכה הפרטית לגדול ריאלית ב-4.7%.

השקל תוסף אל מעבר לנקודת שיא העוצמה של סוף יולי 2014. בטווח הארוך, צפוי השקל להמשיך ולהתחזק

"ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי, בשילוב עם דברי הנגידה כי פחתה ההסתברות לצעדים מרחיבים לא קונבנציונאליים (לאור מיצוי הכלים המוניטאריים המקובלים), הובילו להתחזקות נוספת של השקל. התחזקות זו, מחקה לחלוטין (תוך פרק זמן קצר מאוד יחסית לעבר) את הפיחות שנוצר בעקבות הפחתת הריבית של בנק ישראל ב-23.2.15 לרמתה הנוכחית (רמת שפל היסטורית של 0.1%).

יתרה מזו, השקל תוסף אל מעבר לנקודת שיא העוצמה, של סוף יולי 2014 (ראה/י תרשים). נתונים אלה עשויים ללמד כי הפיחות במחצית השנייה של 2014, נוצר ככל הנראה על רקע השפעה דומיננטית זמנית של גורמי "טווח קצר", בעוד בטווח הארוך שליטתם של הגורמים הבסיסיים התומכים בשקל חזק הינה משמעותית יותר.

ההבדל המרכזי בין שתי נקודות השיא שצוינו, נובע בעיקרו מהשונות הגדולה בהתפתחות שער החליפין של השקל מול שני המטבעות העיקריים (הדולר והאירו) מסוף יולי 2014 ועד היום. כתוצאה מכך, התמהיל הפנימי בין שני המטבעות העיקריים שונה לחלוטין בין שתי נקודות השיא. כך, ב-1.8.14 עמד שער החליפין שקל/דולר על 3.42 ש"ח לדולר, והשקל/אירו עמד על 4.57 ש"ח לאירו. לעומת זאת, כיום (29.6.15) עומד שער החליפין שקל/דולר על כ-3.8 ש"ח לדולר, והשקל/אירו על 4.23 ש"ח לאירו. דהיינו, השקל אמנם התחזק בכ-0.5% מול הסל בתקופה הנידונה, אולם במקביל חל פיחות של כ-11% בשער השקל מול הדולר, בעוד מול האירו חל תיסוף של כ-8%. יתכן כי מצב זה, בו השקל נמצא אמנם בנקודת שיא העוצמה, אולם בתמהיל הנוכחי של אירו חלש ודולר חזק יחסית לסוף יולי 2014, הוא מצב "נסבל" יותר עבור המשק הישראלי מאשר נקודת השיא אשתקד. זאת, לאור העובדה כי הדולר הינו מטבע מרכזי במשק הישראלי, המשמש ברוב עסקאות סחר החוץ (שימש ב-86% מתוך סך עסקאות היצוא ב-2014), ועל כן פיחות השקל מול הדולר מהווה התפתחות חיובית עבור רוב היצואנים הישראליים. בשל כך, וגם לאור ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב, ובגושים כלכליים אחרים עמם הסחר מבוסס על הדולר, עיקר הגידול בפעילות היצוא צפויה להתרכז סביב ה"גוש הדולרי".

"במבט קדימה, גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק גם בשנים הבאות, ובכללם: עודף גדול של נכסים במטבע חוץ למשק הישראלי על פני התחייבויות, עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, השקעות ריאליות ישירות הזורמות מחו"ל לישראל, הפקת הגז מקידוח תמר (ובעתיד גם מקידוחים אחרים, ובכלל זה לשם יצוא), ועלייה, אם כי איטית, בפער הריבית של ישראל מול חלק מן המדינות המפותחות בעולם בשנים הבאות (בפרט כלפי אירופה ויפן). במקביל, בנק ישראל צפוי להמשיך ולפעול בשוק המט"ח בכדי למתן את התיסוף, ובכלל זה לא מן הנמנע שאם ימשך תיסוף השקל, לצד התממשות של זעזועים כלכליים גלובליים, תתכן הפחתת ריבית נוספת ל-0% בחודשים הקרובים. אולם, כפי שציינו בסקירות קודמות, בהיעדר שילוב של כלים נוספים להתמודדות עם הכוחות ארוכי הטווח הפועלים לתיסוף השקל, בעיקר מתחום המדיניות התקציבית, מגמת התחזקות השקל צפויה להימשך.

האצה מחודשת בקצב גידול הרכישות בכרטיסי אשראי במאי. הפעילות צפויה להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים

"הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש מאי השנה בשיעור ריאלי של 1.3% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).

בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על מגמת עלייה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי מתחילת השנה. כך, בתקופה שבין החודשים ינואר-מאי השנה חלה עלייה של 7.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 8.8% בחודש מאי 2015 בהשוואה למאי אשתקד, לאחר עלייה מתונה יותר של 7.3% בחודש אפריל. למעשה, בשבעה מתוך תשעת החודשים שבין ספטמבר אשתקד ועד חודש מאי השנה, קצב הרכישות היה גבוה מהממוצע הרב שנתי (ראה/י תרשים), דבר המשקף התרחבות בפעילות הרכישות.

העלייה בחודש מאי נבעה מעלייה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה), בין היתר, הודות לגידול ברכישות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ככל הנראה על רקע הפעילות המואצת בשוק הדיור. עליות מתונות יותר נרשמו ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות, ומוצרים ושירותים אחרים. מנגד, חלה ירידה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה) כתוצאה מירידה ברכישות של שירותי טיסות ותיירות ופנאי.

העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים, לצד ריביות נמוכות, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, בשילוב עם נתונים חיוביים יחסית משוק העבודה (כפי שהוסבר בפסקה הראשונה), מעידים על שיפור אפשרי במצבם הכלכלי של משקי הבית. על רקע זה, הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים".

.