"ועדת הכספים תעשה כל שביכולתה על-מנת לסייע לעצמאים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים. כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, מאוחדים בצורך לסייע לעצמאים", כך הצהיר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בישיבה מיוחדת שהוא יזם לטובת השוואת זכויות העצמאים בענייני פנסיה, ביטוח לאומי, מיסוי ועוד. גפני לנציגי הממשלה מהאוצר, רשות המיסים, משרד הכלכלה וביטוח לאומי: "הטיפול בנושא העצמאים צריך לשנות פאזה, יהיה כאן צונאמי של חקיקה ויוזמות של חברי כנסת. לא ניתן להפקיר עוד את בעלי העסקים הקטנים. נהיה אקטיביים בעניין. שמח שכל המפלגות שמו להן למטרה לקדם את העסקים הקטנים".

ברקע לישיבת ועדת הכספים היום, קיימות מספר יוזמות לחקיקה פרטית בנושא, בין השאר של חברי הכנסת אלי כהן (כולנו) ורועי פולקמן (כולנו), מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וחברי כנסת נוספים. גפני עצמו שחתום ואף שותף ליוזמות חקיקה למען העצמאים הודיע, כי בכוונתו לרכז את כל היוזמות לכלל חקיקה אחת שתרכז את כל המרכיבים הנדרשים להטבת מצבם של העצמאים. "עד היום", אמר גפני, "לא עלה בידי הוועדה, גם בקדנציות הקודמות, לקדם די הצורך את הנושא, מלבד מספר תיקוני חקיקה פה ושם, כגון ביטול חישוב מס מאוחד לבני זוג שעובדים יחדיו שהפלה לרעה את בנות הזוג, אבל עתה נפעל בנחישות לשינויים מרחיקי לכת בתחום. חייבים להעניק לעצמאים רשת ביטחון. אין להם דמי אבטלה, לא פיצויי פיטורין ועוד הרבה דברים מובנים מאליהם כשמדובר בשכירים".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "נדרשים שינויים בתפיסה. אין הבנה למציאות של העצמאים. לא ניתן להשאיר אותם בלי רשת ביטחון בסיסית שהמדינה נותנת לכל עובד אחר. יש ליישר קו בין עצמאים לשכירים בנושא הפקדות סוציאליות והטבות סוציאליות. גם ביטוח לאומי, חופשת לידה וכד'. זה לא ייפגע בהתחשבנות השנתית עם רשויות המס. תמיד דואגים לכמה זה יעלה לאוצר, אך לא בודקים כמה יעלה לכולנו אם עסקים רבים יקרסו ללא רשת ביטחון. נדרש רצון פוליטי שכאן ועכשיו הולכים לפתור את הבעיה. בית המשפט כבר קבע ש'שוויון עולה כסף'".

נשיא לה"ב, אהוב רצאבי: "מנתוני הביטוח הלאומי; 35% מהעצמאיים מרוויחים שכר מינימום ורק 60% מגיעים לשכר הממוצע. התנועה לכיוון עיסוק עצמאי בעולם הולכת וגדלה. באנגליה 40% בישראל רק 7%. המדינה חייבת לדאוג ליכולת הקיומית של העצמאיים. מגזר שמעסיק כ- 1.2 מיליון מועסקים. יש לסייע לעצמאי הקטן ולא לעצמאי מסוג יצחק תשובה. בכל חוק שמקדמים, המדינה צריכה לבחון איך הוא משפיע על עצמאיים; העלאת ארנונה, מאבק בהון השחור וכד'. וכן על מוסר תשלומים (שוטף+) שיכול לגזור את דינו של עסק".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "מדובר בחלק גדול מהמגזר העסקי אך המדינה מתייחסת אליהם כבן חורג. זה מכלול של המון בעיות בעסקים הקטנים. 60 אלף עסקים קטנים נסגרו ב- 2014. צריך להחזיר את האנרגיה לכלכלה בישראל וזה במידה רבה באמצעות העסקים הקטנים והבינוניים. בראש וראשונה לפתור את בעיית האשראי. 900 מיליארד ₪ אשראי לאחוז וחצי חברות, חצי מהבנקים חצי מהמוסדיים. 98.5% לעסקים קטנים; כ- 67 מיליארד ₪. זה עינוי לייזום עסק בישראל. 60% – 70% מהזמן אנשים מבלים מול הרשויות. זה חייב להשתנות".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "יש אפלייה בחישוב דמי הלידה. עצמאיות מופלות בכך לרעה, גם במילואים. שני חיילים שמשתחררים אחד יהיה שכיר ישלמו אותו הדבר ויקבלו אותו הדבר. יש המון בעיות  ואלו רק דוגמאות. מהלך חקיקתי מקיף חייב להתייחס לכל הבעיות הללו".

ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "גם העצמאי הוא בן-אדם. לא דמי אבטלה, פיטורין, דמי מחלה וכד'… יש לבנות מנגנון איזון שייתן רשת ביטחון".  ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "אנחנו צריכים להיות מעשיים ולהשיג משהו קונקרטי. אחת הבעיות שעוזרים לעצמאים שנפלו אך רוצים שלא ייפלו. הפתרון צריך להיות לשנים ולהתחיל בדברים שניתן להשיג כבר בטווח הקרוב".     ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "העסקים הקטנים הם שמניעים את השוק שלנו אך לא מכתיבים אותו. הם מייצרים את המסחר בישראל אך לא את התנאים בשוק, שזה עושים בעלי העסקים הגדולים והמדינה. כלומר, בעל העסק הקטן נתון למניפולציות של בעל העסק הגדול. עלינו להיות ערים לכך. אנחנו מגיעים לסיטואציה שעסקים קטנים לא יכולים לעבוד עפ"י חוק ויש לעודד אותם, למשל בהעסקת עובדים, יש לתת הטבות על-כך. אנשים מגיעים לביטוח לאומי ולרשויות המס ונתקלים באטימות. פקידים שלא רואים אותך כאדם אלא כמספר. יש רוח 'התעמרותית' בהמון עסקים קטנים. לעסקים הגדולים יש סוללות רואי חשבון. כשאני נתקל ביחס מכפיר יורד לי החשק לשלם מיסים ולפעול עפ"י חוק ואפילו להמשיך להפעיל את העסק".

דוגמה חיה לקשיים עימם מתמודדים בעלי עסקים קטנים, סיפק נציג עצמאי, יבואן של תכשירים קוסמטיים, שחר שקורי: "רישיון עסק עולה המון כסף, משרד הבריאות דורש רישיון כללי לתמרוקים. הרישיון הכללי הזה לוקח לי להשיג בין שלושה לארבעה חודשים. ואז חמישה שישה חודשים לא מרוויח כסף. לא ניתן לשרוד. יש המון אגרות של משרד הבריאות, 1,337 ₪ לכל תמרוק 136 ₪ לכל צבע, אח"כ בדיקות מעבדה. רק על תמרוק אחד ויש כבר תו תקן באירופה או בארה"ב. ואני מחכה 4-5 חודשים. אני מוציא 80 אלף ₪ בשנה רק על אגרות ואם פוסלים מרכיב אחד הכל מהתחלה. כל זה כאשר שמונה חודשים עוד לא הרווחתי כלום על מוצר מסוים". סגן שר האוצר לשעבר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש החלטה שתקן רשמי אירופאי או אמריקאי יוכר בישראל. אבל משרד הכלכלה מתנגד. חייבים לטפל בזה.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "כמעט בכל ה-OECD  לא רק שאין אפלייה לעסקים קטנים אלא קיימים מנגנונים לעידוד והדוגמה הכי טובה ארה"ב. בישראל לא רק שאין את זה אלא בדיוק ההיפך אפלייה כנגד עסקים קטנים וכד'. גם בתחום של עידוד תעסוקה, עידוד השקעות הון שלא מגיעות וכד'. שלב ראשון יש לתקן את האפליות בתחום האשראי, בהכשרה מקצועית (קיימת בעיה), בתחום החדשנות (המדען הראשי), העלאת הפיריון, הממשק עם הרשויות במכרזים ועידוד עסקים".      ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "שוק העסקים הקטנים זה העתיד, כי היום אתה יכול לעבוד מהבית. הדורות משתנים והרצון להיות חלק מתאגיד ענק הולך ומשתנה".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "בעיה קשה, שכל בעל עסק האחריות שלו היא לעסק, היא שעומדת בראש סדר העדיפויות שלו על חשבון חסכון לפנסיה וכד'. ולכן כשנופלים נותרים ללא כלום. כמו שהמדינה אילצה את השכירים צריך פתרון לא וולנטרי, חייבים גם כאן עם גמישות מיוחדת".