התיירות לארץ היא אחד מהפספוסים הגדולים של הכלכלה הישראלית – למרות כל האתרים, לרבות אתרי הקודש לכל הדתות בעולם, אנחנו לא מצליחים לייצר מהתיירות הנכנסת הרבה כסף – וחבל. אולי זה בגלל המצב הפוליטי, המצב הביטחוני, אחרי הכל, אין כאן יציבות ארוכת טווח; אולי זה העלויות הגבוהות לתיירים – אחרי הכל, בסופו של דבר זאת הכלכלה, ומסתבר שאנחנו יקרים ביחס לחלופות באזור. זו הסיבה שחלק ניכר מהתיירים מגיעים, מסתובבים והולכים לישון בירדן או מצרים. אנחנו יקרים יחסית למדינות האלו.
עם זאת, בשנת 2017 נשבר שיא בתיירות הנכנסת – 3.6 מיליון תיירים, וקצב התיירים עשוי לעלות על 4 מיליון איש בשנת 2018 – אלו מספרים יפים, והאתגר הגדול הוא להפוך את התיירים האלו לתיירים מרוצים, לתיירם חוזרים, לתיירים משלמים.
על רקע המספרים היפים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לפני חודשים אחדים קבלנו בברכה יחד את התיירת השלושה מיליון מרומניה – והיום יש 3.6 מיליון תיירים. אני מקווה שבשנה הקרובה נעבור תוך כדי השנה את ה-4 מיליון, וזה כמובן שיפור חשוב. שוק התיירות מכניס כסף למדינת ישראל, זה כמו ייצוא. זה נעשה חלק חשוב מהכלכלה שלנו, זה נותן תעסוקה ברמות שונות של האוכלוסיה, מה שהייצוא לא תמיד עושה. לכן אני רואה את זה חשוב גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הסברה – יחסי החוץ שלנו. תיירים שמגיעים הנה יוצאים עם גישה הרבה יותר חיובית למדינת ישראל ומפיצים את הדבר בעולם".
שר התיירות יריב לוין אמר "שנת 2017 הייתה נקודת מפנה היסטורית בתיירות הנכנסת לישראל. למעלה מ-3.6 מיליון תיירים שהגיעו לישראל במהלך השנה מהווים גידול של כ-700 אלף תיירים לעומת שנת 2016. זהו כמובן שיא של כל הזמנים לאחר שמעולם בעבר לא נחצה אפילו הרף של 3 מיליון תיירים זוהי תוצאה ישירה של מהפכה כוללת שבוצעה בשנתיים האחרונות אשר עיקריה: אימוץ מודל שיווקי חדשני, תמרוץ חברות תעופה לפתיחת קווים מוטי תיירות נכנסת ושיתופי פעולה שנעשו לראשונה עם סוכני התיירות הגדולים בעולם.
"המהפכה בתיירות תרמה ב-2017 תרומה עצומה למשק. לראשונה ההכנסות מתיירות נכנסת חצו את רף 20 מיליארד השקלים, תוך שנוצרו כ-25 אלף מקומות עבודה חדשים. התנופה האדירה בתיירות הנכנסת היא גם תשובה מוחצת לתנועת ה-BDS ולכל הטענות בדבר בידודה של ישראל. אני מבקש להודות לראש הממשלה נתניהו על הגיבוי המלא שנתן לי, לשר האוצר כחלון על הסכמתו להגדיל את תקציב המשרד וכמובן לעובדי משרד התיירות בראשות המנכ"ל אמיר הלוי, ליועצים המקצועיים ולצוות לשכתי".
שר התיירות יריב לוין ההדגיש שגם בהשוואה לפי חודשים, מדי חודש בשנת 2017 נשבר שיא בכניסות תיירים לאותו החודש – " התיירות הינה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי", אמר לוין והציג את ההתרומה במספרים: סך ההכנסות מתיירות נכנסת בלבד בשנת 2017 הגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה, 4 מיליארד שקל הם תוצאה ישירה מהגידול במספר התיירים ב-2017. כמו כן, כלל המועסקים הישירים בתעשיית התיירות בשנת 2017 היה 150,000 איש, מתוכם נוספו כ-25,000 משרות חדשות בשנת 2017 כתוצאה מהגידול במספר התיירים.
"בשנת 2017 החלה המהפכה במדיניות השיווק שכוללת, בין היתר, מעבר ממיקוד בתיירות צליינית לתיירות של חופש ונופש. כמו כן עברנו לשווק תתי מותגים בישראל, כמו למשל תל אביב וירושלים, ששווקו בקמפיין Two Cities One Break. המותג אילת – משווק בחורף באירופה עם סרטון של מעבר חד מכפור לשמש וחופים עם מזג אוויר נוח כל השנה. כמו כן, נעשה מעבר מפעילות שיווקית מול סוכנים קטנים אל פעילות שיווקית מול סוכנים מרכזיים בעולם כמו C Trip, פרייס-ליין, אקספידיה, טריווגו ועוד, וגם הפרסום הפך משיווקי למוטה מכר ולרכישת חבילות. המשרד החל לעבוד עם סוכני התיירות הדיגיטליים הגדולים בעולם, המקבלים כיום תשלום לפי מכירות בפועל. אנחנו מאמינים כי למהלך זה יש חלק ניכר בגידול בתיירות".
"במהלך השנה החולפת החלנו לפעול בהצלחה גדולה, תוך גידול של עשרות אחוזים בכניסות תיירים לישראל לעומת שנים קודמות במדינות כמו – סין, הודו, רומניה וכן נעשתה פניה לקהל היספני דתי.
"פעילות המשרד כללה גם מענקים לחברות תעופה בנתב"ג ובאילת, שהביאו לפתיחת 31 קווים ישירים חדשים לנתב"ג ולגידול בטיסות שבועיות מאירופה לאילת מ-4 לפני מספר שנים ליותר מ-50 בחורף הנוכחי. הפעילות הזו הביאה לגידול בטיסות הנכנסות לארץ".
עוד אמר לוין – "משרד התיירות לא מסתפק רק במאמץ השיווק בעולם ופועל להקלת רגולציה שנאלצים התיירים לעבור. בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הפנים ורשות ההגירה, הוביל משרד התיירות ביטול אגרות המוטלות על קבוצות תיירים, שינה את הגדרת "קבוצה" לחמישה אנשים, קיצר את משך ההמתנה לויזות והאריך ל-10 שנים את תוקף הויזה של תיירים מסין.
"בנושא התשתיות נרשם גידול הדרמטי שחל במספר בקשות יזמים, לאשר להם מענקים ממרכז ההשקעות במשרד התיירות, להקמת חדרי מלון חדשים. השר הציג שבשנת 2015 הוגשו בקשות להקמת 1,332 חדרים, ב-2016 ביקשו לאשר 1,936 חדרים וב-2017 הוגשו בקשות להקמת 2,538 חדרים. השר הזכיר את תחילת תכנון הרכבל בירושלים וכן את קו השייט שנפתח בין חיפה לעכו ושזוכה לפופולריות גדולה.
"אנחנו מתכננים להרחיב את פעילות השיווק, להמשיך ולפעול להקלות באשרות הכניסה לישראל, להרחיב את היצע הטיסות מיעדים רחוקים ולפעול לתקצב תוכנית להגדלת היצע חדרי המלון במטרה להוזיל מחירים וליצור ביקושים נוספים. משרד התיירות מתכוון להשלים את התיקון לחוק שירותי תיירות, שהוגש בחודש שעבר ואשר מתאים את החוק הישן לשינויים שחלו בעולם התיירות מאז חוקק לפני כ-30 שנה".
השבוע הראשון של שנת 2018 נפתח בסערה – גיוסים של כ-1.1 מיליארד שקל בימים בודדים. מסורתית תחילת השנה חזקה מאוד בשווקים הפיננסים ובתעשיות הנלוות לרבות תעשיית קרנות הנאמנות – זה לא מדעי, וזה לא בכל זנה, אבל לרוב זה אכן קרה – קוראים לזה אפקט ינואר, וזה בולט מאוד בשווקים בימים האחרונים.
קרנות הנאמנות גייסו כ-1.1 מיליארד שקל בארבעה יים בלבד – קרנות אג"ח כללי: פותחות את השנה עם גיוס גדול של כ-490 מיליון שקל. הקרנות המנייתיות: (כולל הגמישות) מפגינות פתיחת שנה חזקה: כ-430 מיליון שקל. קרנות אג"ח חברות וקרנות אג"ח מדינה: מגייסות סכום דומה של כ-110 מיליון שקל כ"א.
השבוע הראשון של שנת 2018 נפתח בעליות שערים במדדי המניות המקומיים והגלובליים. בעקבות עליות השערים בשווקים, השנה החדשה נפתחה בגיוסים בקרנות המסורתיות המסתכמים ב-4 ימי מסחר בכ-1.1 מיליארד שקל. הקטגוריות המגייסות ביותר היו אג"ח כללי (490 מ' שקל) וקרנות מנייתיות1 (כ-430 מ' שקל). תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בשבוע החולף גיוסים של כ-935 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-840 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, כ-265 מיליון שקל בקרנות המחקות, ולפדיון של 165 מיליון שקל בקרנות הכספיות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
מדריך קרנות נאמנות – כל מה שצריך לדעת
מגמה חיובית במדדי המניות: מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בשבוע החולף תשואה חיובית של עד כ-1%, ומדד ת"א 90 עלה ב-3.15%. בעקבות המגמה החיובית, הקרנות המנייתיות1 גייסו בשבוע הראשון של 2018 כ-430 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-45 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 285 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל, (כולל גיוס גדול באפיק חו"ל כללי גמיש).
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1 כגון קרנות 10/90, 20/80, המשיכו לגייס בשבוע הראשון של השנה החדשה (490 מיליון שקל), כאשר כ-465 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות, והן מובילות את טבלת הקרנות המגייסות בתחילת 2018.
אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע הקודם במגמה חיובית. מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 15%. קרנות אג"ח קונצרני רשמו בשבוע הראשון של השנה גיוסים של כ-110 מיליון שקל (כאשר כ-86 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות, וכ-26 מיליון שקל גייסו הקרנות המחקות).
אגרות החוב הממשלתיות במגמה שלילית: מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף ירידה של25%. למרות ירידות השערים, קרנות אג"ח מדינה פותחות את שנת 2018 בגיוס הנאמד בכ-110 מיליון שקל, 15 מיליון שקל מתוכן בקרנות המחקות.
פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו בשבוע הראשון של השנה פדיון של כ-165 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-75 מיליון שקל, כל הסכום נפדה מהקרנות המנוהלות, והן קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.
קרנות אג"ח חו"ל רושמות גיוס של כ-30 מיליון שקל, כאשר כל הסכום גויס בקרנות המנוהלות. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-04.01.18 כ-8 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-229.6 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-15.2 מיליארד שקל.
הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו – אמר מבקר המדינה שופט בדימוס חיים יוסף שפירא, אבל האם קיים באמת קשר בין דוחות כספיים לבין קבלת ההחלטות אצל מבקר המדינה. לכאורה אמור להיות קשר, בפועל, קשה למצוא מקרה אחד שדוח כספי של גוף ממשלתי היה הטריגר העיקרי לביקורת המדינה.
כך או אחרת, בכנס לשכת רואי החשבון בנוגע לפרסום קווים מנחים עדכניים של מבקר המדינה לרואי החשבון המבקרים בגופים ממשלתיים אמר מבקר המדינה, חיים יוסף שפירא כי :" בהתאם למדיניותי לחזק את שיתוף הפעולה בין המבקר לגופים המבוקרים וכן עם כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום הביקורת, ביקשתי לעדכן את הקווים המנחים תוך שיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, מתוך כבוד והערכה לפעולתם של רואי החשבון, הן כאנשי מקצוע אולם ביתר שאת בעומדם על משמרת ההגנה על טוהר המידות, בכובעם כשומרי סף. ואנו אחים בשמירת הסף"
מבקר המדינה ציין כי ברבות השנים פסקו הכללים שהיו נהוגים 41 שנה מלהיות מעודכנים, ובפועל יושמו יישום חלקי בלבד בלשון המעטה. המבקר ציין כי חשיבותם של הקווים המנחים נובע מכך שהם קובעים את כללים בדבר ההיקף והאופן של בדיקותיהם, כמו גם דיווחים נדרשים.
"לפיכך החלטתי שראוי לבצע רפורמה מקיפה בקווים המנחים ויזמתי הקמת צוות של עובדים בכירים ממשרדי שבחן את ההוראות לרואי החשבון המבקרים והמליץ על הכנסת השינויים המתחייבים משינויי העידן. הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו." ציין המבקר.
עוד הוסיף המבקר ואמר כי יש להניח שבתקופה הקרובה יועלו הערות לגבי אופן יישום הכללים, כמו שקורה לעתים כאשר נעשה שינוי מהותי בכל תחום. "לפיכך, הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרדי להיערך לקיום תהליך של הפקת לקחים בתום שנת העבודה 2018 ובמידת הצורך אף נשנה את ההוראות תוך כדי תנועה. לשם כך כמובן שנשמח לקבל כל הערה מצד רואי החשבון המבקרים, על מנת שנוכל לבצע את התיקונים הנדרשים בזמן אמת.".
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל יזהר קנה אמר בכנס כי "לראשונה מאז 1976 נערכה רביזיה כוללת והוגדר מחדש ההיקף והאופן של בדיקותיהם של רואי החשבון, ואפיון הדיווחים הנדרשים, בעיקר לאור העובדה שהקווים המנחים שנקבעו בשנת 1976, הפכו לבלתי מעודכנים ויושמו יישום חלקי בלבד. הכללים וההוראות עודכנו ביוזמת משרד מבקר המדינה ובשיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, והותאמו למתכונת ולמאפייני עבודתם של רואי החשבון המבקרים. בנוסף נקבעו עקרונות לעריכת הדיווחים הנדרשים, תוך שמירת אי-תלותם המוחלטת של רואי החשבון המבקרים. אני מברך על היוזמה ועל שיתוף הפעולה ביננו לבין משרד מבקר המדינה, ומקווה שרואי החשבון כשומרי סף יסייעו בעבודת הביקורת באופן מיטיבי".
לדברי רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון שנשאה את דברי הפתיחה בכנס: "הגברת השקיפות החשבונאית בפעילות הממשלה על זרועותיה, באמצעות הנגשת המידע המקיף והמבוקר ע"י רואי חשבון ,של הדו"ח החשבונאי היא חיונית בראש וראשונה למקבלי ההחלטות, היא תתרום משמעותית לביסוס מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית וכן תסייע בהנגשת הנתונים לציבור הרחב. לצד הצעדים המשמעותיים שנעשו בעשור האחרון בנושא הרפורמה בחשבונאות הממשלתית, עדין ישנם פערים, ולכן יש להשלים את הרפורמה בכל 194 הישויות הממשלתיות, המתנהלות באופן נפרד וללא ראייה עסקית – חשבונאית מאחדת. יש להשלים את הרפורמה וליישם דוחות כספיים מבוקרים ומאוחדים בכל הגופים הממשלתיים ולא רק בחלקם. 34 אחוז מהישויות עדיין לא מבוקרות. ראוי שבשנת השבעים למדינה, נערך עם הצעדים הנדרשים להכנת דו"ח חשבונאי למדינת ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם.
אנו כרואי החשבון, רואים את תפקידנו להמשיך ולסייע בהיבט המקצועי בהשלמת הרפורמה וצמצום פערים. עם זאת, על מנת שעבודת רואי החשבון תעשה כראוי, אסור לנו להתפשר על איכות מקצועית, והדבר בא לידי ביטוי בתקציב שעות ובשכר טרחה שנשחק במשך השנים, עלינו לשמור עליהם על מנת שיאפשרו לנו לעשות עבודתנו בצורה הטובה ביותר בכל מגזר ובעיקר במגזר הממשלתי שהינו בעל השפעה על התנהלות המגזר הציבורי והעסקי".
ריבוי מלווים ותיקים חופפים – בין תיקי האשראי של הבנקים עשויה להתקיים חפיפה כתוצאה מחשיפה ללוֹוים משותפים. תופעה זו יוצרת ערוץ קישוריות שדרכו זעזוע ייחודי לבנק מסויים עלול לעבור לבנקים נוספים ולהפוך למערכתי.
- במערכת הבנקאות הישראלית אין היקפים משמעותיים של חפיפה מכוּונת (עסקאות סינדיקציה), ורוב החפיפה בה אינה מכוּונת (סינדיקציה דה פקטו). היא נוצרת בין היתר עקב המגבלות הרגולטוריות על החשיפות של בנק בודד (מגבלת החשיפה ללווה, קבוצת לווים וענף), שכן אלה מאלצות לווים בעלי צורכי אשראי גדולים ללוות מכמה בנקים.
- ההסתברות שבנק יספק אשראי ללווה שקיבל אשראי מבנק/ים אחר/ים עולה עם (א) מידת האינטראקציה של הבנק עם עסקי הלווה, אם דרך הלוואות קיימות לקבוצת הלווים שהוא נמנה עימה ואם דרך היכרות עם הענף שהוא פועל בו, ו-(ב) מידת החפיפה בין תיק הנכסים של הבנק לתיק הנכסים של הבנק/ים המלווים האחר/ים.
- ניתוח הנתונים על חשיפות האשראי הגדולות ב-2005—2015 מעלה כי אומנם החפיפה בין תיקי האשראי של הבנקים בישראל ירדה, אך היא נותרה משמעותית.
תקציר הניתוח שנכתב ע"י ד"ר קונסטנטין קוסנקו, נועם מיכלסון וטל סידו:
קשרי הגומלין בין הבנקים הם ערוצים פוטנציאליים להעברת סיכונים, להעצמתם ולהפיכתם למערכתיים. האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל עוקב אחר התפתחותם של קשרים אלה. בתיבה המצורפת מתוארת המתודולוגיה המשמשת אותנו לבחינת מידת החפיפה בתיקי האשראי של הבנקים בישראל, המהווה את אחד הערוצים הללו, ומציגים ממצאים עיקריים. הניתוח מתבסס על דוחות חשיפות אשראי גדולות המדווחים לפיקוח על הבנקים אחת לרבעון בין השנים 2005-2015.
מידת החפיפה נקבעת בהתאם לדימיון בין תיקי ההלוואות של הבנקים. הדימיון גדל ככל שבתיקי ההלוואות של הבנקים השונים קיימות הלוואות שניתנות לאותן חברות. ככל שהלוואות אלה משמעותיות יותר מבחינת גודלן כך גדלה מידת הדימיון/חפיפה בין תיקי ההלוואות של הבנקים.
מהניתוח עולה כי הדימיון בתיקי ההלוואות של הבנקים בישראל ירד במהלך השנים האחרונות אך עדיין מידת החשיפה ללווים משותפים אינה מבוטלת. תופעת הדימיון בין תיקי ההלוואות נוצרה מביקוש של חברות גדולות לאשראי עבור מימון הפעילות שלהן שבנק אחד לא מסוגל לספק, וזאת למשל בשל מגבלות רגולטוריות על חשיפה ללווה בודד, לקבוצת לווים ולענף. בנוסף, היענות של בנק להיות מלווה ללווה שכבר לווה מבנק אחר תלויה, בין היתר, בגורמים הבאים: היכרות הבנק עם תחום הפעילות של הלווה, כלומר הענף בו פועל הלווה, או עם חברות אחרות הנמנות על אותה קבוצת לווים אליה הוא משתייך; העדפה להלוות לחברה אשר כבר לווה מבנק שדומה לו מבחינת הרכב תיק הנכסים – תופעה זו נמצאה גם במחקרים דומים בעולם (Love for correlation).
כאמור, חפיפה בתיקי הנכסים יוצרת קישוריות בתוך המערכת הפיננסית, דרכה זעזוע ייחודי לבנק מסוים או ללווה גדול יחסית מתעצם ומתפשט בכלל המערכת והופך למערכתי. מידת ההתפשטות והעוצמה תלויים במידת הקישוריות ובעוצמת הזעזוע הראשוני. הניתוח של תופעת התיקים החופפים והקישוריות מספק לבנק ישראל כלי נוסף לניטור וניתוח התפתחות הסיכונים במערכת הפיננסית והשלכותיהם על תפקודה.
שרגא בירן, בעל השליטה בעבר בקבוצת הריבוע הכחול/ מגה, ומעורכי-הדין העשירים בישראל, חשב שהוא לא צריך לשלם מס על הכנסותיו מהשכרת דירות – מדובר על 24 דירות, אבל בירן סבר שמדובר בהכנסות פסיביות, ולכן אין בהן עניין עסקי ולכן הן פטורות. שטויות כמובן, אבל רק שהעניין הגיע לבית המשפט העליון התקבלה הכרעה סופית.
בירן ישלם מס בשיעור המוטל על "עסק" בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בת"א, בירושלים וברחובות, ולא מס מופחת בגין השכרת דירות באופן פרטי – כך קבעו שופטי ביהמ"ש העליון שביטלו את הכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי בירן ישלם מס בשיעור מופחת של 10% בלבד כמשכיר פרטי של הדירות (השכרה פאסיבית). המשמעות של הכרעת העליון עוד מיליוני שקלים שבירן צריך לשלם, ובצדק, והמשמעות העקיפה היא נגד אותם משתמטים שמסוגלים לטעון שפעילות של עשרות דירות להשכרה היא לא עסק – אז מה היא כן – תחביב?
ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישה רשות המסים על הכרעת המחוזי בעניינו של בירן, וערעור נוסף שהוגש בעניינם של האחים דפנה ודן לשם שירשו 24 דירות ו-4 נכסים עסקיים מאביהם המנוח, והשכירו את כל הנכסים הללו – תמורת כחצי מיליון שקל בשנה לכל אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי קבע כי גם הם ישלמו מס מופחת בשיעור של 10%, המוטל על אזרחים המשכירים דירות ונכסים באופן פרטי. העליון קיבל את שני הערעורים שהגישה רשות המיסים, וקבע כי גם בירן וגם האחים לשם ישלמו מס על השכרת הדירות כמי שמפעילים "עסק" ולא כבעלי דירות פרטיים, הזכאים למס המופחת.
בעל נכסים רבים בירושלים נעצר בחשד כי העלים הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו בגין השכרתם.
בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו ושחרורו בערבות של חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני ₪ בגין השכרת נכסים רבים שבבעלותו שעליהם לא דיווח. את החקירה בתיק ביצעה יחידת חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום.
כמפורט בבקשת המעצר, יחידת החקירות קיבלה מידע לפיו לחשוד, משה יעקובוף (75) מירושלים, בניין דירות ברחוב אדוניהו המלך וכל הדירות בו מושכרות בשכר דירה חודשי, מבלי שהחשוד מדווח על כך לרשות המסים. ליעקובוף נשלח טופס הצהרה על נכסים (5329) בו היה אמור להצהיר על נכסים שבבעלותו, אך למרות שקיבל את המכתב, לא ענה החשוד למכתב ולא השיבו לרשות המסים. החשוד זומן לחקירה במס הכנסה אך לא הופיע בטענה כי אינו מרגיש טוב.
השבוע, הגיעו חוקרים מהיחידה לחנות בעיר על מנת לזמן את שוכר החנות לתת עדות בתיק, ומצאו שם את יעקובוף ובנו. החשוד נלקח לחקירה בה הודה כי בבעלותו 2 דירות בפסגת זאב, וילה המושכרת לישיבה בשכונת מעלות דפנה, נכס המחולק ל- 5 דירות ברחוב אדוניהו המלך, חנות ברחוב פינס ודירה בשכונת קריית משה. מהחקירה עולה כי כל הנכסים מושכרים החל משנת 2008 ואין בגינם דיווח לרשות המסים. על פי הודאת החשוד, סך ההכנסות הלא מדווחות בתקופה זו עומד על כ- 1,800,000 ₪.
בנק לאומי מצטרף לשורה של גורמים שסבורים ששער החליפין של הדולר נמוך מדי, ומתחת לנקודת האיזון. היה זה אלכס זביזנסקי כלכלן המקרו של מיטב שאמר בראיון להון שהוא חוזה בשנת 2018 התחזקות של הדולר, אבל בפועל, רוב הכלכלנים סבורים כך. גם הכלכלנים בסקירה מעודכנת סבורים שהדולר בכיוון מעלה
"הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי בסקירה מעודכנת, "התרחבות זו ממתנת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".
נתון שיא בקצב האכלוס במע"ר תל אביב` כ 320,000- מ"ר ב- 2017.
קצת האכלוס (Take Up) נטו, של משרדים Class A, במע"ר ת"א, שבר את כל השיאים בחציון השני של 2017 ועמד על כ- 230,000 מ"ר, לעומת 88,000 מ"ר בחציון הראשון. תוספת שטחי המשרדים בחציון הנוכחי עמדה על כ- 320,000 מ"ר (מגדלי אלון עם כ- 120 אלף מ"ר ועזריאלי שרונה עם כ- 116 אלף מ"ר). ב- 12 החודשים האחרונים קצב האכלוס הסתכם בכ-320 אלף מ"ר, נתון ללא אח ורע! ושוב, עיקר הביקושים הגיעו מחברות ההייטק. כך עולה מהמחקר הדו שנתי שעורכת חברת אינטר ישראל יועצי נדל"ן, המהווה את זרוע הפעילות המקומית של חב' Cushman & Wakefield הבינלאומית ,הנחשבת לאחת משלוש פירמות ייעוץ הנדל"ן הגדולות והמובילות בעולם.
מתוך היצע השטחים שהתווספו, אוכלסו כ- 67%, דבר שהוריד את שיעור התפוסה בחציון הנוכחי לכ- 92% לעומת החציון הקודם בו השיעור היה כ- 96% (כולל בני ברק ורמת החייל).
"בחציון הנוכחי נרשמה עליה נוספת של כ- 4.4% בדמי השכירות במע"ר ת"א, אשר הגיעו בממוצע ברמת גמר לכ- 104.4₪ למ"ר (לא כולל בני ברק ורמת החייל) לעומת כ- 100 ₪ למ"ר בחציון הראשון של 2017. כזכור, בחציון הקודם ראינו ירידה של 1% ביחס לחציון השני של 2016 וכעת, ניתן לייחס את העלייה לביקושים החזקים. ", מסביר יורם בלומנטל, שותף באינטר ישראל. "כאשר כוללים את בני ברק ורמת החייל, דמי השכירות עומדים בממוצע על כ- 97.8 ₪ למ"ר לעומת כ- 94 ₪ למ"ר בחציון הקודם, עליה של כ- 3.7%, זאת למרות יציבות בדמי השכירות בשני האזורים הללו".
סקירת שוק המשרדים של אינטר ישראל יועצי נדל”ן למחצית השנייה של 2017 התבססה על כ- 2.9 מיליון מ”ר שטח משרדים ביותר מ- 150 מגדלים יוקרתיים בגוש דן. לצורך הניתוח הסטטיסטי נלקח מדגם שכלל 87 מגדלים בשטח כולל של כ-2.2 מיליון מ"ר. מגדלים המשמשים דייר בודד או מספר מצומצם של דיירים ואין בהם תחלופה של דיירים, לא נלקחו במדגם.
בת”א נסקרו שישה צירי מע”ר (מרכז עסקים ראשי( מרכזיים – רוטשילד, שאול המלך, ציר החוף, מנחם בגין, יגאל אלון ורמת החייל. בנוסף נסקרו ציר הבורסה בר”ג, וה– BBCבבני ברק.
התחזיות בדבר ירידה משמעותית בדמי השכירות, תאלצנה לחכות
כאמור, בחציון הנוכחי התווספו שטחי משרדים מפוארים – class A – בשטח של כ- 320,000 אלף מ"ר. מתוך ההיצע החדש כ- 67% כבר אוכלסו, דבר המלמד על ביקוש אדיר וחסר תקדים לשטחי משרדים, בחלקו כבוש, שהתפרץ עם השלמת בנייתם של מגדלי היוקרה החדשים בת"א.
פייסבוק, אמזון, איירון סורס ואחרים, יחד עם חברות החללים המשותפים, עומדות בראש רשימת השוכרים של השטחים שהצטרפו בחציון השני של השנה. חלק ניכר מהשוכרים הגדילו את שטחי המשרדים שלהם באופן משמעותי ובכך תרמו לאכלוס שנרשם בחציון זה, כמו גם לעלייה בדמי השכירות במע"ר תל אביב. לאור זאת, התחזיות שצפו ירידה משמעותית בדמי השכירות, עקב הצפי לעודף שטחי משרדים לא התממשו.
ציר רוטשילד – דמי השכירות הממוצעים מזנקים לרמה של כ- 117 ₪ למ"ר, לעומת כ- 112 ₪ למ"ר כפי שנרשמו בחציון הקודם (עליה של יותר מ- 4%). כך, ממשיך הציר לשמור על רמת המחירים הגבוהה ביותר. שיעור השטחים הפנויים בציר רוטשילד הינו הנמוך ביותר עם כ- 1.4%, דבר אשר יכול להסביר את עליית דמי השכירות.
ציר שאול המלך – בניגוד לחציון הקודם בו נרשמה ירידת מחירים באזור, בחציון הנוכחי נרשמה עליה של כ- 1% כאשר המחיר הממוצע עלה לכ- 108 ₪ למ"ר לעומת כ-107 ₪ למ"ר בחציון הקודם. בעוד ששנים שומר ציר שאול המלך על היותו שני לציר רוטשילד בדמי השכירות הממוצעים, כעת תופס את מקומו בהפתעה, ציר מנחם בגין.
ציר מנחם בגין – בציר זה נרשמה העליה החדה ביותר (כ- 8%), כאשר דמי השכירות הממוצעים עומדים על כ- 115 ₪ למ"ר לעומת 106 ₪ למ”ר בחציון הקודם. שיעור השטחים הפנויים רשם גם הוא עליה חדה לכ- 10.8% לעומת כ- 3% בחציון הקודם וזאת בעקבות מגדלי היוקרה החדשים באזור זה הכוללים את מגדלי הארבעה ועזריאלי שרונה.
ציר יגאל אלון – ירידה נוספת של כ- 1% בדמי השכירות הממוצעים לרמה של כ-97 ₪ למ"ר לעומת כ- 98 ₪ למ”ר בחציון שלפניו. שיעור השטחים הפנויים זינק לרמה של כ- 16.5% לעומת כ- 0.6% בחציון הקודם וזאת בעקבות השלמת בנייתם של מגדלי אלון TLV.
מתחם הבורסה ברמת-גן – לאחר ירידה בחציון הקודם, בחציון המסוקר שמר האזור על רמת מחירים קבועה של כ-91 ₪ למ"ר.
בקו החוף – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר
בבני ברק – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר
מחיר למשתכן: 7,324 משקי בית זכו בהגרלת דצמבר
שר האוצר, משה כחלון: "הנתונים מוכיחים- הזוגות הצעירים מסרבים ליפול בפח של האינטרסנטים ומביעים פעם אחר פעם אמון מלא בתכנית מחיר למשתכן. אנחנו מתכוונים להמשיך עם התכנית בכל הכח ולהציף את הארץ לאורכה ולרוחבה בדירות בהנחות של מאות אלפי שקלים".
שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: ״מי שנוסע ברחבי הארץ יכול לראות את המנופים של התחלות הבנייה ברחבי הארץ. משרד הבינוי והשיכון פועל במלוא המרץ לחתימה על הסכמי גג בערים השונות. נמשיך לפעול למען אותם הזוגות הצעירים בהובלת פתרונות דיור ראוי בישראל״.
בחודש דצמבר 2017 הגרילו 7,401 זוגות צעירים ויחידים דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". להגרלה הגדולה של דצמבר נרשמו 29,320 משקי בית – 8,098 זכאי סדרה א' ו- 21,222 זכאי סדרה ב'. כמו כן, 11,267 משקי בית נרשמו להגרלה בעיר בה מוגדרים כבני מקום, מתוכם 2,888 זכאי סדרה א' ו-8,379 זכאי סדרה ב'. סה"כ זכו 7,324 משקי בית.
בסוף השבוע הושלם הליך שליחת תוצאות הגרלת דצמבר אל כלל הנרשמים – סה"כ זכו 7,324 משקי בית בהגרלת דצמבר – 4,600 זוכים מסדרה א' ו-2,724 זוכים מסדרה ב'. מתוך כלל הזוכים, 2,697 משקי בית זוכים המוגדרים כבני מקום.
מנתוני ההרשמה עולה כי היישובים המבוקשים ביותר לפי סדר יורד הם: באר יעקב (עם 8,816 נרשמים), בית שמש (6,285), מודיעין (6,141), מבשרת ציון (5,490), ירושלים (5,478), וראש העין (5,208). 11,011 משקי בית נרשמו ליישוב אחד בלבד. 6,253 משקי בית נרשמו לשני ישובים ו-11,954 משקי בית נרשמו לשלושה ישובים. הצירופים הכי מבוקשים בהרשמה לשלושה ישובים לפי סדר יורד הם: מודיעין-מבשרת ציון- ירושלים (897 משקי בית), מבשרת ציון-ירושלים-בית שמש (621 משקי בית) וגן יבנה-באר יעקב-אשקלון (566 משקי בית).
דירות שנותרו לאחר הגרלה זו ייצאו להגרלות המשך, אשר ייפתחו להרשמה מחודשת עבור זכאי כל הסדרות ועבור משפרי דיור.
תכנית "מחיר למשתכן" הינה תכנית הדגל של הממשלה בתחום הבינוי והשיכון. ההיקפים הינם בסדרי גודל חסרי תקדים בישראל, ואנו עדים לאמון ציבורי גבוה בתכנית עם למעלה מ-116,000 משקי בית שכבר הנפיקו אישורי זכאות, ואליהם מצטרפים מדי יום עוד ועוד נרשמים.
מעודכן ל-03/2018
מערכת הון יצאה לפגוש את אלכס זבז'נסקי ממיטב דש כדי לשמוע מה הוא חושב על שנת 2018. אז לפני שנספק לכם את הראיון המלא, הנה כמה תובנות –
זביז'נסקי סבור שאגרות החוב הקונצרניות מסוכנות – לא כולן, אבל כמכלול מדובר באפיק שהוא סבור שצריך להיות בו בחשיפה נמוכה יחסית. עם זאת, שוק המניותלהערכתו לא עושה סימנים של חולשה.
כששאלנו אותו מה עלול להיות הטריגר לירידות הוא מנה שלושה, אבל סייג: "אף פעם לא יודעים באמת מה הטריגר לירידות, אלא רק לאחר הירידות, ובכל מקרה לדעתי אנחנו לא נמצאים במצב שהיה ב-2008, לא רואה תרחיש של ירידות חריפות בשווקים". ובכל זאת, אלכס – מהם הגורמים שעלולים לעורר משבר בשווקים?
"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים"
"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים" – אומר אלכס ומוסיף – ארה"ב נמצאת בצמיחה יחסית גבוהה כבר כמה שנים, השוק שם יקר וזה מעלה סיכון להתחממות יתר בכלכלה, משם לאינפלציה, עלייה בריבית, שחיקה ברווחיות החברות ופגיעה בשוק המניות. הסיכון הזה אגב עלה עם הרפורמה במס בארה"ב, שאמורה לתת דחיפה נוספת לשווקים ולכלכלה.
"סין – ההתפתחויות בסין בהחלט עלולות לגרום שינוי מגמה בשווקים. סין נמצאת במצב של חובות גדולים מאוד, שהתנפחו מאוד מאז המשבר הכלכלי ב-2008. הממשלה הסינית דחפה למשק שם הרבה מאוד כסף, מה שיצר הרבה עיוותים, חובות רעים ושוק נדל"ן מנופח. הסינים מתחילים לאותת שהם רוצים לטפל בזה, הם מפחדים שאחרת זה ייגמר במשבר. כלכלת סין כל כך גדולה כיום בנוף העולמי, שמספיק שתרד קצת כמות הכסף שנכנסת לשם – וכולם ירגישו את זה.
"אירועים פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מלחמות, מתיחות פוליטית וצבאית, כפי שראינו ב-2017 בצפון קוריאה ועם רוסיה. יש מספיק סיבות שעלולות להצית אירועים כאלה".
משבר כזה לא עלול להוביל לקריסה מוחלטת בשווקים?
"לא,לא. אלה לא אירועים שאמורים לגרום קריסה מוחלטת, אבל אני חייב לסייג. קריסה מוחלטת בדרך כלל מתרחשת כאשר אף אחד לא מצפה לה או צופה אותה.אי אפשר לצפות קריסה מוחלטת. אם אני בודק טריגרים שיכולים לגרום לקריסה, לדוגמא מצב שוק הנדל"ן בארצות הברית ערב נפילת השווקים ב-2008 – אני לא מזהה כיום שוק ספקולטיבי כל כך, שנמצא ברמות מחירים כה גבוהות שאם יתפוצץ יגרום לכל העולם לרדת למטה. אני לא רואה טריגר כזה על השולחן, אבל כפי שציינתי, אלה דברים שקשה מאוד לחזות אותם. מבין שלוש הנקודות , שלושת הגורמים שיכולים לגרום למשבר אני חושב שהעניין של סין הוא המשמעותי ביותר".
מדברים בארה"ב על אשראי צרכני גבוה – בלי כיסוי. זו לא בועה?
"אני חושב שדווקא המצב הפיננסי של הצרכן האמריקני השתפר מאוד בשנים האחרונות וזה בלט גם בשנה החולפת. יש לו הרבה פחות חובות ביחס להכנסה. בהלוואות סטודנטים ובהלוואות לרכב כן יש סימני בועה, אבל צריך להזכיר בהקשר הזה שבהלוואות לסטודנטים אנשים חייבים כסף בעיקר לממשלה ולא לבנקים, כך שהסיכון לנפילת בנקים נמוך יחסית.
"בשוק ההלוואות לרכב אמנם יש כמובן לווים לא טובים, שיתקשו להחזיר כסף, אבל זה לא משתווה מבחינת סדרי הגודל למה שהיה בשוק הסאב-פריים. גם הרגולטורים הפעם לא קפאו על השמרים, הרבו בחקיקה וחיזקו את הבנקים, גם באירופה אגב. לכן, נראה כי הסיכוי למשבר קשה כיום קטן יחסית. מה שכן צריך לציין, שאם חלילה יתרחש משבר, אין כיום נשק לטפל בו: הריביות ברמה מאוד נמוכה בכל העולם והבנקים המרכזיים יתקשו לתת מענה ראוי למשברים".
אתה לא חושב שיש בועה בשווקים הפיננסיים?
"לא הייתי קורא לזה בועה, בטח שלא באופן כללי ועל כל השווקים. יש תחומים מסוימים, ניירות מסוימים, שכן יקרים מדי ואפשר לקרוא להם בועה, אבל צריך לזכור שהעליות הללו מבוססות על שיפור בכלכלה העולמית בשנה האחרונה, על עלייה ברווחיות של החברות, על אופטימיות יותר גדולה ועל גידול בהשקעות של החברות ובהתאמה גידול ברווחים של החברות, כך שלהגיד שלעליות הללו אין בסיס בכלל? לא הייתי אומר את זה. אבל כן הייתי אומר שי ש תחומים שצריכים להיות פחות חשופים עליהם, למשל תחום הנאג"ח הקונצרניות".
ובכל זאת, הדעה הרווחת היא שהמחיירם בשווקים הפיננסים לא זולים – גם בשוקי המניות וגם בשוקי האג"ח?
"נכון, המחירים בשווקים הפיננסים לא זולים, נדרשת גישה זהירה לתיק ההשקעות. המשקיע צריך לבחור חשיפה תיק בהתאם ליכולת שלו לסבול הפסדים. אבל, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מחוץ לשווקים. אם ניקח לדוגמא את תחום הטכנולוגיה, נכון שלפי התמחור הסטנדרטי של לקחת רווחים עתידיים ולנסות לראות כמה זה שווה היום – החברות יקרות. אבל בואו נזכור שאנחנו בתקופה של מהפכה טכנולוגית, הדברים משתנים בצורה קיצונית, הענפים משתנים בצורה קיצונית. כל מיני פיתוחים כמו רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית, נכנסים לתוך המודל העסקי של החברות ומשנים אותו. קשה מאוד לתמחר מה שיקרה בעוד שנה-שנתיים-שלוש, בוודאי שבעוד עשר שנים מהיום. לכן, הייתי ממשיך להיות חשוף לתחום הטכנולוגיה".
מהם הם לדעתך האפיקים שכדאי לברוח ב-2018?
"אנחנו תלויים מאוד במה שיקרה בעולם, אלא אם כן יקרה בישראל אירוע משנה תחזיות. מבחינת שוק המניות, הקשר שלנו לעולם חזק והדוק, אולם מבחינת האג"ח הקונצרניות קצת התפצלנו: השוק שלנו מתנהג פחות בזהירות, יש עליות שערים והנפקות. והמחירים אצלנו קצת יותר יקרים.
"אם הייתי צריך לסמן תחום, אפיק שבו הייתי נזהר במסחר בישראל, זה זה תחום אגרות החוב הקונצרניות. זה לא אומר שלא צריך להיות בתחום הזה, אלא שכדאי להיות בו בצורה יותר שקולה וזהירה. באופן קטגורי, הייתי נזהר יותר ב-2018 באפיק אגרות החוב, הייתי הולך לאפיק הזה במשקל נמוך יחסית בתיק, גם בארץ וגם בחו"ל.
"אנחנו נמצאים במצב של צמיחה משתפרת. נראה גם קצת עלייה באינפלציה, לא בטוח שבישראל, אבל בארצות הברית ואולי גם במקומות אחרים. הבנקים המרכזיים בחו"ל מתחילים לזוז עם הריבית: ראינו כמה העלאות ריבית בארה"ב, ראינו גם בקנדה וזה יימשך ב-2018. זו לא סביבה נוחה לאגרות חוב וצריך לזכור גם שתשואות האג"ח ברמה מאוד נמוכה, כך שפוטנציאל הרווח שלהן לא סימטרי מול פוטנציאל ההפסד".
האם יש מניות או סחורות ספציפיות, שאתם רואים בהן פוטנציאל גדול?
"המשקיעים צריכים לשים דגש על חברות הצמיחה. אלו בדרך כלל חברות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה ומוצרים בני קיימא עם צמיחה מחזורית. אלה התחומים שאמורים להניב רווחים עודפים. בארה"ב, על רקע הרפורמה במס שעומדת לעבור כנראה, עדיף להיות מוטה למניות בתוך ארה"ב כי שם נמצאות החברות שמשלמות מס גבוה ואמורות לקבל, כתוצאה מהרפורמה, את ההטבה הכי גדולה מבחינת שיעורי המס. מבחינה גיאוגרפית, מעניין במיוחד להיות חשופים לאירופה ויפן, ארה"ב אולי כבר קצת יקרה, שם מומלץ להיות יותר זהירים".
מה יקרה לשקל-דולר ב-2018?
"השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל. והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי.
"דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות:
- צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו.
- בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל.
- כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל.
"לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח".
לרפורמה של טראמפ יש סיכוי להשפיע על תחומי המט"ח?
"יכול להיות מצב שבו חברות אמריקניות המתלבטות איפה להקים מפעל חדש, בארה"ב או בישראל, יעדיפו עכשיו את ארה"ב, בהנחה ששיעורי המס מאוד דומים. זה אכן יכול להקטין את שטף הדולרים שזרם אל המשק הישראלי בכל מיני השקעות".
בראייה גלובלית, מדובר על טריליוני דולרים שיחזרו הביתה לארה"ב. מה יקרה?
"אם הכספים האלה לא יושבים בחו"ל בדולרים, אז החברות שמחזירות אותם הביתה יכולות לקנות דולרים ולחזק את הדולר. מעבר לכך, עולה השאלה: מה יעשו החברות עם הכסף, אחרי שיחזירו אותו לארה"ב וישלמו מס בשיעור מופחת? מהניסיון של אמצע שנות האלפיים, הכסף הלך בעיקר לתשלומי דיבידנד ורכישה בחזרה (BUY BACK), ופחות מכך להשקעות. אם לא ייעשו התאמות בחקיקה שידחפו חברות להשקיע, אני חושש שהכסף הזה פשוט יתפזר בין בעלי המניות ורובו לא יגיע לפעילות כלכלית ריאלית".
הביטקוין – זו אכן בועה שתתפוצץ?
"אי אפשר להתייחס היום למחיר הביטקוין ולהגיד אם זו בועה או לא בועה, כי אין שום קנה מידה שמבטא איזה שווי של מדינה או חברה. עם זאת, ההתנהגות של מחיר הביטקוין – עלייה של עשרות אחוזים ביום ואלפי אחוזים בכמה חודשים – היא התנהגות מאוד לא בריאה. האם בסופו של דבר השער יתייצב ונראה פעילות אמיתית יוצאת מהתחום הזה, לא סתם ניפוח שערים – קשה לי להגיד כרגע. אני קצת סקפטי בעניין זה ולכן גם למשקיעים כדאי לקחת את העניינים מה שנקרא בפינצטה ולא לשים שם חסכונות".
מבחינה זו, גם הדולר הוא מטבע בלי כיסוי?
"לא, מאחורי הדולר עומדת הכלכלה האמריקנית. מאחורי הביטקוין אין איזו יישות שאנחנו יכולים להצביע עליה. צריך להגיד: בינתיים, ההבטחות של הביטקוין לא מתקיימות. הביטקוין היה אמור להיות כסף, להחליף את מערכת התשלומים הקיימת ולהחליף את מערכת העברת הכספים שפועלת כיום במערכת הפיננסית ומייצרת לה רווחים עצומים. אבל, כרגע, לקנות עם ביטקוין משהו זה יכול להיות רק למטרת יחסי ציבור, כי אף אחד לא ישתמש במטבע שיכול לזוז 20% או 30% ביום, כדי לקנות כוס קפה.
"העברות כספים בין המדינות? גם פה יש בעיה, כי הטכנולוגיה של הביטקוין לא כל כך זולה ולא כל כך מהירה. בינתיים, המתחרים של הביטקוין במערכת הפיננסית המסורתית פועלים במרץ והעלויות של העברת כספים הצטמקו ב-25% בחמש השנים האחרונות".
איזה קצב צמיחה נראה בישראל ב-2018?
"כמעט כל המדינות בעולם צמחו ב-2017 בקצב גבוה יותר מאשר ב-2016. בישראל תהיה כנראה צמיחה יותר נמוכה ויש לזה כמה סיבות: קודם כל, שוק הנדל"ן שקפא. כמו כן, בישראל הייתה גאות בהלוואות בשוק הפרטי ובדרך כלל אחרי תקופה כזו יש האטה ורואים פיגורים בהחזר ההלוואות. הסיבה השלישית היא ייצוא הסחורות, שסובל מהשקל החזק.
"אני מניח שב-2018 נראה עוד האטה בצמיחה בישראל, בהשוואה לשנה שעברה. לא מדברים על משבר או מיתון, אבל כן על האטה בצמיחה. מבחינת הריבית, אנחנו לא רואים התעוררות באינפלציה והשקל ממשיך להיות חזק, כך שלבנק ישראל אין שום סיבה להתחיל להעלות ריבית, בטח כשהצמיחה הולכת להיות יותר נמוכה. לכן, כרגע נראה שבנק ישראל יכול להגיע למשבר, שאני לא יודע מתי הוא יקרה, עם אותה ריבית אפסית – וזו גם בעיה".
איך אתה רואה את 2018 בשוק המניות הישראלי?
"כפי שאמרתי: בשוק המניות כאן אני מצפה לשוק חיובי יחסית, אבל צריך להדגיש: הרמות גבוהות וצריך להיזהר לא לקחת חשיפות גבוהות. בשוק אגרות החוב בישראל בכלל, ובפרט הקונצרניות, הייתי נזהר ומקפיד על משקל נמוך בתיק, סלקטיביות גבוהה והרבה שיקול דעת".
https://www.hon.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98/
אחרי שאושר חוק שוטף +30 שמקל על העסקים הקטנים, שרי הכלכלה והאוצר יגישו לכנסת תקנות שיקלו גם על קבלנים קטנים. על פי התקנות המתבקשות – בעבודות קבלניות קטנות ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, אמר במקביל להנעת התקנות – " העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ביותר במשק הישראלי. חוק שוטף +30 שנכנס לתוקף ביולי האחרון והתקנות הנוכחיות נועדו לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים הפועלים מול הממשלה והרשויות המקומיות, במטרה לעגן את זכותם לקבל תמורה על עבודתם בזמן! אין לקבל מקרים בהם המדינה וגופים ציבוריים מעכבים את התשלומים לספקים, על אחת כמה לאור העובדה שהתועלת למדינה מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הנגרם לגופים עסקיים בכלל ולפרטיים בפרט".
ועל מה בעצם מדובר? שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר מעבירים תקנות שמקצרות את ימי האשראי לקבלים קטנים לשוטף +30 בעבודות קבלניות קטנות בהיקפים עד 75,000 שקל. חוק מוסר תשלומים לספקים שיזם שר הכלכלה והתעשייה, בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הרפורמות, התקבל ב-30.3.17 ונכנס לתוקף ב-30 ביולי השנה. בכל הנוגע לעבודות קבלניות, החוק קובע כי תשלום עבור עבודות אלו יתבצע בתנאי תשלום של שוטף +70 כאשר מדובר בעסקאות של הממשלה או שוטף +80 כאשר מדובר בעסקאות של הרשויות המקומיות. הסיבה לימי האשראי ארוכים יותר נובעת מרמת מורכבות גבוהה של אותן עבודות ומתהליכי בקרה ארוכים יותר שנדרשים לשם אישור חשבון ותשלום עבורו.
עם זאת, בעבודות קבלניות קטנות, (דוגמת קבלני עבודות בינוי הנדסיות – שיפוצים, הנגשה, עפר) אין צורך בפרקי זמן ארוכים כל כך לביצוע בקרה ולכן יש מקום להקל על קבלנים שמבצעים עבודות קטנות ולקבוע ימי אשראי של שוטף +30. התקנות החדשנות שמביא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן קובעות כי בעבודות קבלניות שהיקפן אינו עולה על 75,000 ₪ ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.
כיום, 67% מהעסקים הקטנים שמספקים שירותים למדינה מקבלים את התמורה על כך באיחור שמגיע לעיתים עד שלושה חודשים ואף יותר. עלות לקיחת האשראי של עסק קטן יכולה להיות עד פי שתיים מהעלות שיש לגוף ציבורי ולמדינה ולכן הנטל של סחיבת חובות גבוה במיוחד לעסק קטן ובינוני.
מטרת החוק נועדה לעגן את זכותם של העסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן. מבין הגופים המחויבים במוסר התשלומים מול העצמאיים: משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות, תאגידים מקומיים, מועצות דתיות, בנק ישראל ועוד.
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: ימי אשראי ארוכים פוגעים בראש ובראשונה בעסקים קטנים שמקבלים את האשראי היקר ביותר במשק, ולכן ממשלה וגופים ציבוריים אחרים צריכים להיות הראשונים לאמץ ימי אשראי קצרים יותר ולא להפיל על העסקים הקטנים את הנטל המימוני. אנחנו עומדים לקצר את ימי האשראי לספקים נוספים במשק".
כחלק מיישום מסקנות דוח טרכטנברג החל היום השלב הראשון בבניית מתחם מעונות לסטודנטים בהיקף של 16 אלף מ"ר ביפו הפרויקט ימומן וייבנה באמצעות סולל בונה. "אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו", בירך נשיא המכללה, פרופ' שלמה בידרמן.
באקדמית תל אביב יפו הונחה היום (שלישי) אבן הפינה להקמת מעונות הסטודנטים החדשים. במכללה יוקמו 400 יחידות דיור, שיכילו 439 מיטות וייתנו פתרון דיור נגיש וזול לסטודנטים של המכללה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בכ-180 מיליון שקלים, הוא חלק מיישום דוח טרכטנברג שנכתב בעקבות המחאה החברתית ב-2011.
"אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו. המעונות יאפשרו לסטודנטים רבים מחוץ לעיר לגור בלב העניינים וגם תהיה להם תרומה כלכלית וחברתית משמעותית מאוד לקהילת יפו ודרום ת"א", בירך נשיא האקדמית תל אביב יפו, פרופ' שלמה בידרמן.
"לפרויקט המעונות חשיבות ראשונה במעלה בהנגשתה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובהקלת מצוקת הדיור של צעירי ישראל", הוסיף מנכ"ל המכללה, בני אלון.
בניין המעונות החדש, שישתרע על פני 16 אלף מ"ר, יכיל גם שטחי מסחר ושירותים נלווים. מחירי השכירות בו צפויים להיות נמוכים ב- 20%-35% ממחירי השוק, כאשר הדירות מגיעות מרוהטות ומאובזרות והסטודנטים פטורים מתשלום ועד בית.
הקמת המעונות באקדמית ת"א-יפו התאפשרה בזכות מענק של כ-15 מיליון שקלים ממשרד האוצר, באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). רשות מקרקעי ישראל נרתמה גם היא והעמידה את הקרקע ללא עלות. הפרויקט ייבנה בשיטת (Design, Build, Operate, Transfer) DBOT באמצעות שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות בע"מ, שתתכנן, תקים, תפעיל ותתחזק את הפרויקט למשך 24.5 שנים. הקמת הפרויקט תמומן מהון עצמי של סולל בונה ומימון של בנק דיסקונט.
הפרויקט יכלול, בין היתר, חדר עיון, מועדון סטודנטים, מכבסה, חדרי אופניים, חדרי מנהלה ושירותים נוספים לסטודנטים. בנוסף, ייבנה בו חניון תת קרקעי. במפלס הרחוב ייבנו שירותי מסחר, לרווחת הסטודנטים והתושבים.
על פי התכנית, שהוכנה על ידי קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, גימורי המבנים יהיו בחיפוי אבן ושילוב צבעוניות התואמת את מבני המכללה הקיימים. בתכנית ניתן דגש מיוחד להשתלבות במרחב העירוני הסובב את הקמפוס ולסוגיית הנגישות והמבנים יותאמו גם לבעלי מוגבלויות. מערכת חימום המים של המעונות החדשים תפעל באמצעות אנרגיה סולרית. התאורה במרחבים הציבוריים תהיה חסכונית, על פי הנחיות העירייה