חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי אמורה לפשט את דרך החישוב של היטל ההשבחה הנוצרת בעקבות אישור של תוכנית מפורטת אולם החשש הוא שלצד פישוט התהליך היא תביא במקרים מסויימים להתייקרות משמעותית של ההיטל.

היטל השבחה הוא מס שגובה המדינה על עליית ערכו של הנכס בעקבות שינויים שנעשו בו או בעקבות אישורה של תוכנית מפורטת אשר אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ואשר בעקבותיה עולה ערך הנכס.

למשל, אם הוועדה מאשרת תוכנית פינוי בינוי בשכונה מסויימת, הדבר מעלה את ערך הנכסים. המס של 50% מערך ההשבחה משולם על ידי המוכר בעת מימוש ההשבחה. זאת אומרת כשהוא מוכר את הדירה.

לאחרונה אושר  תיקון לחוק לפיו אין לגבות היטל השבחה בגין אישור תוכנית כוללנית בלבד אלא רק לאחר אישורה של תוכנית מפורטת, שניתן להוציא על פיה היתר בניה.

בשנים האחרונות החלו ערים שונות לאשר תוכניות מתאר  כוללניות אשר מתוות מדיניות כללית לגבי אופי הבנייה המותר באזורים שונים בערים. חלק מהעיריות האלו החלו לשלוח שומות לתושבים אף על פי שלא ניתן להוציא היתרי בניה מפורשים בהסתמך על תוכניות כוללניות אלו אלא  רק על תוכנית מפורטת.

על הבעייה שעלתה עם אישור תוכנית 5000 תינת לקרוא – כאן

התיקון לחוק בעצם יצר שני שלבים בהם נוצרת עליית ערך לנכס. האחת לאחר אישור התוכנית הכוללנית, שעליו ניתן לגבות היטל רק לאחר אישור התוכנית המפורטת ושלב שני לאחר אישור התוכנית המפורטת.

על פי החלטת היועץ המשפטי יש לעשות רק חישוב אחד. עליית ערך הנכס מאז אישור של התוכנית הכוללנית ועד לאחר אישור התוכנית המפורטת. בעצם ההנחייה החדשה הופכת את שתי התוכניות לתוכנית אחת לצורך חישוב היטל ההשבחה.

התיקון לחוק בא למנוע מצב שבו ייקבעו שומות לצורך היטל השבחה על סמך  תוכניות שאין וודאות ליישומן אבל ההחלטה של המשנה ליועץ המשפטי עלולה ליצור בעייה חדשה.

מאחר ומחירי הדירות בישראל עולים כל הזמן, יכול להיות שערך הנכס יעלה לאחר אישור התוכנית הכוללנית גם ללא קשר אליה, אלא רק מפני שיש עליה במחירי הנכסים באופן כללי. ולכן, אופן החישוב בהוראה החדשה, במצב של עליית מחירים, יביא לשומות היטל השבחה גבוהות בהרבה משומות שהיו נקבעות בשתי פעימות.

לדוגמה: מחירה של דירה בשכונה X הוא מליון שקל. כשהוועדה מאשרת תוכנית כוללנית לאשר תוספת זכויות בניה לדירות בשכונה עולה ערך הנכס ב-250 אלף שקלים. במקרה כזה יש היטל השבחה של 125 אלף שקל.

לאחר אישור התוכנית הכוללנית נרשמת עליית מחירים בשוק הדירות ודירות כאלה נמכרות לאחר שנתיים ב1.5 מיליון שקל. על 250 אלף הנוספים לא משלמים היטל השבחה כי העלייה לא נבעה משינוי הנכס או מתוכנית שאושרה.

לאחר שנתיים מאושרת תוכנית מפורטת שבעקבותיה עולה ערך הנכס בעוד 250 אלף שקלים ונקבעת שוב שומה של 125 אלף שקל, ובסה"כ ייצטרך בעל דירה בעת המכירה לשלם היטל השבחה של 250 אלף שקל על עליית ערך של 500 אלף שקל.

על פי השיטה אותה הורה המשנה ליועץ המשפטי ליישם, ייאלץ המוכר לשלם היטל השבחה גבוה יותר שכן המחיר של הדירה לאחר אישור התוכנית המפורטת גבוה ב-750 אלף שקל ממחירה לפני אישור התוכנית הכוללנית (250 אלף לאחר אישור כל תוכנית ועוד 250 אלף שקל עליית ערך ריאלית) ובסך הכל יאלץ לשלם היטל השבחה בסך של 350 אלף שקל, גבוה ב-75 אלף שקל מהשיטה הקודמת.

תיאורטית, במקרה של ירידת מחירים בשוק הנדל"ן, השיטה החדשה לא רק שתפשט את חישוב השומה היא גם תגרום להוזלת ההיטל, בדיוק כמו שתיאורטית היא גורמת להתייקרות שלו.

היטל השבחה – כמה זה? ומתי משלמים?

Smart Refinery Technologies Group מפתחת פתרונות טכנולוגיים חדשניים לייצור דלקים באמצעות פיתוח טכנולוגיית זיקוק נפט ייחודית, יוצרת את פלטפורמת הבלוקצ'יין הראשונה בעולם לתעשיית זיקוק הנפט. Smart Refinery Technologies, היא פלטפורמה התומכת בכל התהליכים בעסק החל מהייצור ועד למכירת הדלק ללקוח: ניהול ייצור ידידותי לסביבה של דלק מדרגה EURO-5 המבוסס על מודולי ייצור של קבוצת SRT. התשלום במסחר המבוזר נעשה באמצעות תשלומים מבוססי חוזים חכמים. בעלי הטוקן של SRT יוכלו לשלם על דלק באמצעות כסף קריפטוגרפי – כרטיסי תשלום המבוססים על ארנק קריפטוגרפי יתנו את האפשרות לשלם בתחנות דלק במטבע קריפטוגרפי.

הטוקן מהווה סטנדרט לתשלום עמלות מסחר, זכויות ותשלומים עבור עסקאות בתוך הרשת. תקן ה-ERC-20 לטוקן מאפשר שימוש בתשתית קיימת של רשת האית'יריום לאיפסון של טוקנים וביצוע עסקאות. מספר הטוקנים המונפקים של SRT מוגבל ל-100 מיליון טוקנים.

כל מי שקונה טוקן של SRT הופך להיות בעצם שותף בחברה שפיתחה מתקני זיקוק נפט. SRT מתכוונת להתחיל לשווק את המתקנים שלה מיד לאחר סיום ה-ICO ולהקים מתקן זיקוק אחד או שניים כבר בשנת 2018. ב-2019 מתכוונת SRT להקים בתי זיקוק נוספים בארה"ב, קזחסטן, עירק, ובנגלדש. ב-2020 מתכוונת החברה כבר להקים רת שלמה של מתקני זיקוק קטנים עד בינויים בארה"ב, קנדה, מכסיקו, סין, הודו, אינדונזיה, סוריה ,לוב, אלג'יריה, ניגריה ואנגולה.

ב-ICO הנוכחי מתכוונת החברה למכור 10 מיליון טוקנים ובסה"כ ביחד עם ה-ICO הבאים היא מתכוונת למכור 62 מיליון טוקנים. כשבכל ICO הערך של הטוקן אמור להיות גבוה יותר כשב-2020 אמור, לפי הערכת החברה, להגיע מחיר הטוקן ל-10$.

למשקיעים קטנים זוהי אפשרות בחברה בעלת טכנולוגיה ייחודית בתחום זיקוק הנפט אשר מפחיתה את העלויות של הזיקוק והפחתה של העליות יכולה להניב רווחים בתחום הזה.

קבוצת מרדית' (Meredith), שרכשה בתחילת השנה את קבוצת טיים מכרה את מגזין העסקים  פורצ'ן (Fortune) לצ'טצ'וואל ג'יארוואנון, איש עסקים תאילנדי, בתמורה ל-150 מיליון דולר.

מדובר בעסקה השנייה בחודשים האחרונים של קבוצת טיים. הראשונה היתה מכירת מגזין טיים למייסד סיילספורס מארק בניוף ולאשתו לין בתמורה לכ-190 מיליון דולר. לטיים יש קרוב ל-30 מיליון משתמשים בחודש באתר האינטרנט.  לפורצ'ן יש כ-12 מיליון משתמשים בחודש. שני המגזינים פרטיים ולכן אין מידע כספי על התוצאות הפיננסיות שלהם.

ג'יארוואנון ירכוש את פורצ'ן כהשקעה פרטית – "החזון שלנו הוא לבנות את מגזין פורצ'ן כמותג המדיה העסקית המוביל בעולם. אנחנו רוצים שיהיה תמיד נגיש ויחזיק ברלוונטיות גלובלית", אמר ג'יארוואנון והוסיף – "הביקוש למידע עסקי איכותי צומח ועם מחויבת נוספת להשקעה בטכנולוגיה ובעיתונות מבריקה ואיכותית, אנחנו מאמינים שהסיכוי לרווחיות יהיה גבוה".

 אמדוקס עלתה במסחר שלאחר הסגירה ב-3.8% בעקבות דיווח על תוצאות טובות ברבעון שהסתיים בחודש ספטמבר.  אמדוקס שהפכה לסוג של חברת IT שמתמחה בתוכנות ומערכות חיוב לקוחות, דיווחה על זכייה ראשונה בחוזה מול חברת ענק – טלקום איטליה (TIM), חברת התקשורת הגדולה ביותר באיטליה. בנוסף, דיווחה החברה על הגדלת הפעילות מול PLDT, חברת הטלפוניה של הפיליפינים.

אמדוקס גם מסרה כי תגדיל את חלוקת הדיבידנד מ-25 סנט למניה ברבעון ל-28.5 סנט למניה ברבעון. זאת ועוד –  אמדוקס מבצעת במקביל גם רכישה עצמית של מניותיה שצפויה להסתכם ב-90 מיליון דולר במהלך הרבעון.

הכנסות אמדוקס ברבעון שהסתיים בספטמבר עלו בכ-2.3% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 ל-1 מיליארד דולר. ההכנסות האלו עמדו ביעד האנליסטים.

הרווח של ענקית הבילינג הסתכם ב-140.2 מיליון דולר (99 סנט למניה), בהשוואה לרווח של 137.4 מיליון דולר (רווח למניה של 94 סנט) ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הרווח היה מעט מעל ממוצע תחזיות האנליסטים.

מניית החברה נסחרת במכפיל רווח היסטורי של כ-17.

החברות הישראליות בוול-סטריט – מועדי פרסום הדוחות ותחזית הכנסות ורווחים

מכפיל רווח – מה זה? איך מחשבים אותו? ואיך הוא עוזר לנו להחליט איזו מניה לקנות?

 גארי ברנט, הבעלים והמנכ"ל של אקסטל מפתיע את שוק ההון – אקסטל שגייסה בשוק ההון כ-1.65 מיליארד שקל בשתי סדרות אג"ח,  מקדימה  את תשלום הקרן הראשון על האג"ח מסדרה א'.

אקסטל תשלם את תשלום הקרן הראשון בסכום של 525 מיליון שקל (מחצית מהקרן כולה) במחצית השנייה של חודש נובמבר או בתחילת חודש דצמבר. המועד המקורי היה 31 בדצמבר 2018.

במקביל, הריבית שאמורה להיות משולמת יחד עם הקרן ב-31 בדצמבר, בסכום של 25.7 מיליון שקל, תוקדם גם כן. הריבית תחושב כאילו מלא הוקדמה, אך התשלום יוקדם – כלומר, המשקיעים באג"ח מקבלים את הריבית המקסימלית רק מוקדם יותר מהצפוי. לכאורה חדשות טובות, אפילו טובות מאוד, אבל כשחושבים על זה מה בעצם קרה כאן – הקדמה של חודש אחד. כלומר, הסיכוי להחזר היה גבוה גם כך, והמחזיקים קיבלו את הכסף חודש אחד קודם – זה יותר מהכל אקט של יחסי ציבר מוצלחים, אבל לא של מהלך כלכלי אמית – אין לו קשר ליכולת ההחזר של החברה בעתיד.

כך או אחרת,  האג"ח מסדרה א' של אקסטל נסחרת בתשואה לפדיון של 8%. האג"ח מסדרה ב' נסחרת  בתשואה של  מעל 12%.

אקסטל מחלקת דיבידנד של 50 מיליון דולר – פגיעה גדולה במחזיקי האגח

אקסטל בהסכם מימון של 500 מיליון דולר; אגרות החוב עולות

וויסות הבנקים חוזר? לאומי קונה לאומי והעולם שותק       

בנק לאומי מתערב כל יום במסחר במניות בנק לאומי – הוא רוכש מניות ב-7.5 מיליון שקל; האם זה וויסות? איך זה משפיע על החלטות המשקיעים ועל מחיר המניה? ולמה הפקוח על הבנקים לא צריך לאשר לבנקים לרכוש מניות של עצמם?

בנק לאומי בשיא – התוצאות הכספיות בשיא, מחיר המניה בשיא, ובקרב הצמוד על ההובלה מול פועלים, לאומי מנצח. שווי השוק של הבנק שלנו (כן, אנחנו – הציבור – בעלי המניות בבנק), הוא כ-36 מיליארד שקל, מעל השווי של פועלים – כ-34 מיליארד שקל.

הקרדיט הוא בראש וראשונה למנהלת – רקפת רוסק עמינח חתומה על הביצועים האלו. אך מבלי לגרוע מההישגים, צריך גם להגיד שהפיקוח על הבנקים מאוד עוזר לבנקים להרוויח. בשם היציבות על המערכת הבנקאית הוא בעצם מונע תחרות אמיתית ומשמר ואף מטפח את הרווחים של הבנקים.  אבל זה לפעם אחרת. הפעם, אנחנו מפוקסים על לאומי.

לאומי כאמור בשיא, אבל בדרך לשיא חזרנו, לאחת מנקודות השפל של מערכת הבנקאות המקומית ושוק ההון בכלל. חזרנו לוויסות מניות הבנקים. לא מזמן אישרו בפיקוח על הבנקים מהלך שנראה טריוויאלי בחברות נסחרות – רכישה עצמית. הם הסכימו שבנק יקנה את המניות של עצמו.

עד היום, ובמשך 35 שנה, היה מדובר בטאבו מוחלט. הטראומה של משבר מניות הבנקים בשנת 1983, היתה קשה מנשוא. אף אחד לא רצה להחזיר את הסיבה למשבר. אף אחד לא חשב שבנק יכול לקנות את המניות של עצמו, זה הרי "שורש הרע" –  הרכישות האלו/ הוויסות, הם אלו שניפחו אז את מניות הבנקים, הם אלו שגרמו בסופו של דבר למשבר הפיננסי הכי גדול שהיה במשק המקומי.

והנה, בשקט יחסי, החלו השאלות לצוץ – למה לא בעצם? למה חברות מכל הסוגים רוכשות מניות של עצמן ולבנקים אסור? לכאורה אין סיבה, אבל בנק זה לא "חברה רגילה". בנק זה מתווך בכסף שיכול לעשות בכסף שנמצא אצלו עוד כסף (לקבל על זה ריבית), ויכול גם (אחרי האישור) לקנות מניות של עצמו. אבל לקנות מניות של עצמך בכסף של אחרים, של הציבור, זה בעייתי, זה פתח לצרות.

הבנקים (וגופים פיננסים בכלל) שולטים על כספי ציבור בכמות גדולה בערך פי 10 מההון שלהם. השליטה הזו מאפשרת להם תיאורטית לרכוש מחר בבוקר את כל המניות שלהם. אבל מה המשמעות של רכישה כזו? שהציבור בעצם נתן לבנק הלוואה לקנות את עצמו. זה לא מה שהציבור רצה, זה מסכן את הבנק וזה מסכן את הכסף שלנו.

אז הבנקים יגידו – אנחנו קונים במזומנים שלנו ולא בכספי הלקוחות, ופרקטית זה נכון. אבל, מזומנים זה מזומנים – הבנק קונה בכסף שלו, האם אפשר להגדיר איזה כסף שימש לרכישה? ויותר חשוב – האם אפשר להבטיח שהבנק ישתמש רק בכספו שלו?

אז הבנקים והפיקוח על הבנקים יגידו וזה גם נכון –  שיתאפשרו רכישות עצמיות שאינן בהיקפים גדולים, ועדיין – למרות הליברליות, הפתח הזה שמתאפשר לבנקים, מסוכן. זה מתחיל בקטן, וזה יכול לגדול. יש מקומות שלא צריך לספק פתח/ פרצה כזו.

35 שנה למשבר מניות הבנקים, לך תזכור

בשנות ה-80 המוקדמות, כולם כמעט קנו מניות של בנקים. אלו היו מניות בטוחות. הן סיפקו תשואה כמו שעון, ותשואה גבוהה. כולם היו מרוצים – הבנקים נהנו מתמחור נדיב, המשקיעים נהנו מרווחים גבוהים. הבועה הזו נמשכה כמה שנים טובות. אבל בסוף זה התפוצץ – אי אפשר להיות במצב בועתי עד אינסוף.

הבועה הזו התנפחה בזכות ויסות – רכישה עצמית שוטפת של מניות.  מנהלי הבנקים החליטו לקנות את המניות של עצמן באופן שוטף בבורסה, כדי…להעלות את המחיר. הציבור שקיבל עצות מ…יועצי ההשקעות בבנקים הזרים כספים למניות שרק עולות ועולות וכך נוצר מומנטום ענק סביב המניות האלו.

מאז נאסר כאמור לבנקים לרכוש את המניות של עצמם, כשלאחרונה על רקע רצון של בנק לאומי לקנות את המניות של עצמו, התקבל אישור לכך.

בנק לאומי יצא בתוכנית רכישה ל-2% מהון המניות שלו בהיקף של כ-700 מיליון שקל. הוא כבר קרוב לסיומה, ומהזווית של בעלי המניות בבנק זה נהדר. אבל שימו לב לטבלה המצורפת.

הבנק מזרים מדי יום ביקושים למניות שלו. הבנק בעצם מאותת למשקיעים וסוחרים – אני כאן, כל יום. הבנק משנה את כללי המשחק – הוא הופך לאחד הפעילים במניות שלו עצמו.

הפעולה הזו יוצרת ציפייה. נכון שהיא לא אינסופית. אבל מאות מיליונים של רכישות כאלו על פני חודשים רבים, זה בהחלט פקטור נוסף שמשפיע על המסחר ועל המחיר של המניה. זה  שינוי כללי המשחק בתקופה זו במסחר סביב מניית בנק לאומי ובכלל סביב מניות הבנקים.

המשקיעים והמשקיעים הפוטנציאלים רואים בזה (ובצדק) יתרון של לאומי מול בנקים אחרים. מעבר להתערבות במסחר ולסוג של "כרית ביטחון" חלקית (הבנק מזרים ביקושים מדי יום), יש כאן הבעת אמון – הבנק מאמין בעצמו וקונה את המניות, ויש כאן אצל חלק מהמשקיעים ציפייה להמשך – זה מצליח אז למה לא להמשיך עם המהלך.

אבל מה קרה בעצם – בזעיר אפין קרה מה שקרה לפני 35 שנה – וויסות. וויסות מאוד חלקי, וויסות נקודתי, אבל כשבנק קונה כל יום (כמעט) מניות של עצמו ב-7.5 מיליון שקל, אני מוטרד. האם הוא קונה את המניות בהוראה אחת גורפת בפתיחת המסחר בשער מסוים שבעצם אומר לשוק – זה שער המינימום להיום? האם הבנק מזרים כל חצי שעה הוראה ומקפיץ את המניה למעלה. האם הבנק מתערב רק שיש במהלך המסחר ירידה כלפי מטה? או האם הבנק רוכש בסוף יום המסחר בסכום קבוע במחיר גבוה?

אין לי תשובות לשאלות האלה, וגם לפיקוח על הבנקים ככל הנראה אין תשובות וחבל.

ובלי קשר לתשובות, השאלות האלו מבטאות את הבעייתיות שבהתערבות יומיומית במסחר. גם במניה שיש בה מחזור מסחר של 100 מיליון שקל,  המחיר בסופו של דבר נקבע על ידי מחזור נמוך, גם של מיליוני שקלים. כלומר, הטיעון בשליפה בעד המשך הרכישות האלו – זה לא סכום מאוד גדול מסך המחזור, לא תופס. ראשית – הוא ממש לא קטן (ראו את הטבלה המצורפת) ושנית – השאלה מתי ואיך קונים.

ועל רקע זה,  אנא תסגרו את הוויסות הזה. נכון, זו אפליה לרעה של הבנקים מול חברות אחרות, אבל גופים פיננסים לא צריכים לקנות את המניות של עצמן.  רוצים להחזיר את הכסף לבעלי המניות שלהם? שיחלקו דיבידנדים.

   האם וויסות מניות הבנקים יכול לחזור?

האם הבנקים המקומיים הם השקעה טובה? בעד ונגד

לאחר שהוסר איום השביתה הכללית במשק ביום רביעי, שוב מכניסים את אלו האמורים לצאת או לחזור מהארץ. הפעם מתכוונים עובדי ראשות שדות התעופה לקיים אסיפות הסברה ביום ראשון הקרוב. אסיפות הסברה אלו עלולות לגרום שיבושים קשים בלוח הטיסות הנכנסות והיוצאות בנמל התעופב במרכזי של ישראל.

וועד עובדי רשות שדות התעופה יוצר את המשבר הנוכחי על רקע דרך העסקתם של כאלף עובדי קבלן העובדים בנתב"ג בעיקר בתחומי הניקיו והאבטחה. לטענת וועד העובדים, עובדי הקקבלן האלו ניו אמורים להיקלט לעבודה כעובדים מן המניין ברשות שדות התעופה. מוועד העובדים נמסר כי למעשה רשות שדות התעופה לא קלטה עובדים כלל, וכי המשא ומתן שהתקיים בין הרשות לוועד עלה על שרטון ולא נרשמה בו התקדמות. מהוועד נמסר כי לא נותרה לו ברירה ולכן יתקיימו כנסי הסברה לעובדים ביום ראשון. מאחר והעובדים לא יהיו זמינים לבצע את המשימות השונות שלהם בשדה התעופה, עלולים להיגרם שיבושים קשים בלוח הטיסות.

על פי ההסכמים שנחתמו עם וועד העובדים של הרשות אמורים בכל שנה כ-50 עובדים להתקבל לרשות כעובדים מן המניין. בוועד טוענים כי אף אחד מעובדי הקבלן לא נקלט וכי המצב הוא בלתי נסבל מבחינתם. הוועד מתכוון להעדכן את העובדים בישיבות ההסברה על מצב המשא ומתן עם הרשות.

ההנחה היא כי הצדדים יעדיפו להגיע להסכמות על מנת למנוע את השיבושים ביום ראשון וכי בסופו של דבר תימנע הפגיעה בלוח הטיסות.

חברת אבטחת המידע סייברארק מסיימת את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות שעקפו את תחזיות האנליסטים בפעם הרביעית ברציפות ומספקת תחזיות מצויינות להמשך.

שער המניה מזנק כעת במסחר הטרום פתיחה בכ-16% לשער של 83.3 דולר למניה.

מאז תחילת השנה עלה שערה של המניה בכ-65%.

הרווח הנקי של סייברארק זינק כמעט פי 4 לכ-8.1 מיליון דולר והרווח למניה עומד על 0.48 סנט למניה גבוה בהרבה מתחזיות האנליסטים לרווח למניה של 0.27 דולר למניה.

ההכנסות של סייברארק עלו בכ-31% לכ-84.65 מיליון דולר לעומת תחזית אנליסטים שעמדה על 78.75 מיליון דולר. את עיקר הגידול למכירות תרמה מכירת הרישיונות שהסתכמה בכ-48.13 מיליון דולר, גידול של כ-29% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 ומכירות התחזוקה והשירותים שצמחו בכ-33% לכ-38.5 מיליון דולר.

בסייברארק צופים עלייה בהכנסות ברבעון האחרון של 2018 של בין 18% ל-20% ל-94.75 עד 96.25 מיליון דולר, ובשנה כולה של כ-26% לבין 328.9 ל-330.4 מיליון.

כמו כן צופים בסייברארק רווח של 59 סנט למניה ברבעון הרביעי של השנה, בעוד האנליסטים חזו רווח של 51 סנט למניה ברבעון הרביעי השנה.

הרווח הגולמי עלה גם הוא בשיעור חד של כ-35% לכ-72.5 מיליון אשר היווה כ-85.65% מהמכירות. אודי מוקדי, מנכ"ל ויו"ר סייברארק, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הביצועים ברבעון השלישי עקפו את התחזיות שלנו בסעיפי ההכנסות והרווחיות כאחד. הביצועים החזקים משקפים את התכנית העסקית של החברה בתחומי השיווק והמכירות".

רבעון חזק לסייברארק; אופנהיימר מעלה את מחיר היעד ל-75 דולר

באופנהיימר מרוצים מההתקדמות של רדוור למודל עסקי מבוסס ענן; מעניקים מחיר יעד של 30 דולר

המנכ"ל החדש של פריגו, מורי קסלר,  שמונה לפני כחודש הוא המנכ"ל השלישי של החברה שמונה בשלש השנים האחרונות ונראה שגם הוא לא ממש מצליח להרים את החברה על הרגליים.

הרווח למניה של פריגו ברבעון השלישי עמד על 1.09 דולר למניה גבוה מתחזית האנליסטים שעמדה על 1.05 דולר למניה. אבל עדכון התחזיות כלפי מטה מפיל את שער המניה.

שער המניה יורד כעת בכ-8% ל-251.3 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של כ-35.1 מיליארד שקל.

פריגו דיווחה על ירידה בהכנסות וברווח הנקי ומעדכנת בפעם השנייה ברציפות את התחזית לרווח למניה של 66 עד 88 סנט למניה לשנה כולה, לעומת תחזית קודמת לרווח למניה של 2.1 דולר.

בפריגו מעדכנים גם את תחזית הרווח המתואם למניה ל-4.45-4.65 לעומת תחזית של 4.95 שניתנה ברבעון הקודם.

ההכנסות של פריגו ירדו ברבעון השלישי לכ-1.13 מיליארד דולר, ירידה של 8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. הכנסותאלו לא עמדו  בציפיות האנליסטים שחזו לחברהה הכנסות של 1.17 מיליארד דולר.

הרווח הנקי של החברה ירד מ197 מיליון דולר בשנה שעברה ל150 מיליון דולר בלבד, ירידה של 24%.

באופנהיימר מרוצים מההתקדמות של רדוור למודל עסקי מבוסס ענן, כאשר הכנסות ממנויים מהוות נתח של 63% מכך ההכנסות. באופנהיימר מציינים כי נייס מתחילה לזכות בעסקאות גדולות מהעבר, וממשיכה להנות מתרומה הולכת וגדלה של שיתוף פפעולה עם סיסקו, תוך שיפור שיעורי רווחיותה. באופנהיימר משמרים את המלצת Outperform עם מחיר יעד של 30$, בהתבסס על באופנהיימר מציינים כי רדוור פרסמה תוצאות חזקות שעקפו את תחזיות הקונצנזוס, וצופה המשך השיפור ברווחיות גם ברבעון הבא. נייס נהנית מביקושים חזקים ממגזר ארגוני ברחבי העולם, במיוחד בשוקי אירופה ואסיה, זאת לאחר קשיים שהעיקו על אזורים אלה בעבר. למרות שפעילות החברה חוותה דחיות של מספר עסקאות במהלך הרבעון השלישי, נוכח גידול בהיקפים וברמת מורכבות של העסקאות, החברה ציינה שיפור בסגירת העסקאות לאחרונה. באופנהיימר סבורים כי התקדמות בתחום הענן ובשיתופי פעולה אסטרטגיים (במיוחד מול סיסקו) יובילו להמשך מגמת הצמיחה בעתיד ומשמרים את המלצתנו על Outperform עם מחיר יעד של 30$.

שער המנייה של רדוור נקבע אמש על 24.44 דולר למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר.

ברבעון השלישי 2018 הציגה רדוור הכנסות של 58.8 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%, עם רווח נקי של 0.15$ למניה, מעל הקונצנזוס של 58.1 מיליון דוולר ו-0.11$ למניה. שיעורי הרווח הגולמי והתפעולי עלו לעומת הרבעון המקביל, ב-84 נ"ב וב-862 נ"ב בהתאמה. ההכנסות החוזרות מהוות נתח של כ-60% מסך המכירות, ובכך משפרות את רמת הנראות העסקית. החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של 8.8 מיליון דולר, והגדילה את קופת המזומנים ל-382 מיליון דולר, או כ-7.9$ למניה.

בתמהיל ההכנסות, המגזר הארגוני, האחראי על 68% מכך מכירות רדוור, רשם צמיחה מואצת בקצב שנתי גבוה של כ-26%, בין השאר בזכות ההתקדמות בשיתוף פעולה מול סיסקו. לעומת זאת, מגזר הטלקום הציג ירידה שנתית של כ-12%. בחלוקת הכנסות גיאוגרפית, חלה צמיחה גבוהה באזורים מחוץ לארה"ב, באירופה (צמיהח של 28%) ובאסיה פסיפיק (צמיחה של 14%), כאשר רמת ההכנסות מארה"ב היתה דומה לרבעון המקביל.

סעיף ההכנסות הנדחות רשם האטה בקצב הצמיחה, עם צמיחה שנתית של כ-8%, עקב דחיית מספר עסקאות במהלך הרבעון השלישי. הנהלת רדוור העריכה כי הסיבה לכך היא הגידול בהיקף ובמורכבות העסקאות, וציינה כי מרבית העסקאות נסגרו במהלך חודש אוקטובר. באופנהיימר מעריכים כי הדבר משקף את התקדמותה של רדוור בשוק הענן, עם הרחבת שוק היעד הפוטנציאלי לפתרונותיה.

ההתמקדות בענן, אנליטיקס ובינה מלאכותית איפשרה לנייס להציג שוב תוצאות חזקות אשר עקפו את תחזיות האנליסטים.

ההכנסות (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 גדלו ל- 356.4 מיליון דולר, גידול של 9.1% לעומת 326.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.  האנליסטים חזו לנייס מכירות בסך של 351.46 מיליון דולר.

רווח נקי: הרווח הנקי (Non-GAAP) ושיעור הרווח הנקי (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 גדלו ל- 71.6 מיליון דולר ו- 20.1%, בהתאמה, לעומת 58.9 מיליון דולר ו- 18.0% בהתאמה ברבעון השלישי של 2017.

רווח למניה בדילול מלא: הרווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא ברבעון השלישי של 2018 גדל ב- 17.9% ל- 1.12 דולר לעומת 0.95 דולר ברבעון השלישי של 2017. האנליסטים חזו לנייס רווח למניה של 1.07 דולר.

כמו כן, מעלה נייס את תחזית סך ההכנסות (Non-GAAP) והרווח לשנת 2018 וצופה שהכנסותיה לשנת 2018 יהיו בטווח שבין 1,450 מיליון דולר לבין  1,466 מיליון דולר. תחזית הרווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא בשנת 2018 היא בטווח שבין 4.53 דולר לבין 4.69 דולר.

התחזית כוללת את רכישתה של חברת Mattersight. קצב ההכנסות השנתי הצפוי שלה הינו בטווח של 32 מיליון דולר עד 38 מיליון דולר.

רווח גולמי: הרווח הגולמי (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 גדל ל- 252.1 מיליון דולר לעומת 232.5 מיליון דולר  ברבעון השלישי של 2017. שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 היה 70.7% לעומת 71.2% ברבעון השלישי של 2017.

רווח תפעולי: הרווח התפעולי (Non-GAAP) ושיעור הרווח התפעולי (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 גדלו ל- 90.8 מיליון דולר ו- 25.5%, בהתאמה, לעומת 78.3 מיליון דולר ו- 24.0% בהתאמה ברבעון השלישי של 2017.

נייס עוסקת במתן פתרונות תוכנה, הן ברישיונות תוכנה והן בענן, המאפשרים לארגונים לנקוט בפעולה הבאה הטובה ביותר באמצעות כלים אנליטיים המנתחים מידע מובנה ושאינו מובנה. הפתרונות של נייס מסייעים לארגונים לשפר את חוויית הלקוח, להבטיח ציות לרגולציה, להיאבק בפשיעה פיננסית ולשמור על נכסים.

"תוצאות הרבעון השלישי של 2018 משקפות את המשך היישום המוצלח של האסטרטגיה שלנו המתמקדת בענן, אנליטיקס ובינה מלאכותית, אשר הוביל לצמיחה חזקה בהכנסות וברווח למניה. אנו צופים סיומת חזקה לשנת 2018, ומעלים את הצפי של קצב הכנסות שנתי מענן ל- 550 מיליון דולר, לעומת צפי קודם שעמד על 500 מיליון דולר, תוך המשך גידול הריווחיות", אמר ברק עילם, מנכ"ל נייס.

מר עילם המשיך, "CXone, פלטפורמת הענן הפתוחה שלנו אשר צברה נוכחות מרשימה בשוק ובקרב לקוחותינו וזכתה להכרה ולהערכה רבה מצד אנליסטים בתעשייה בפרק זמן של מעט יותר משנה מאז שהושקה, היוותה אמצעי מרכזי ליישום האסטרטגיה שלנו לשוק ה – Customer Engagement. כעת, אנו ממשיכים באופן דומה עם פלטפורמת X-Sight אשר הושקה לפני שבועות ספורים. X-Sight הינה ה- platform-as-a-service הראשונה בשוק ה- financial crime and compliance המשלבת מוצרי אנליטיקס מתקדמים, בינה מלאכותית ואוטומציה, והכל בענן.

"ברור כי אסטרטגיית הפלטפורמה מגלמת את ההווה והעתיד של נייס. עם X-Sight ו- CXone, יש לנו שתי פלטפורמות ענן, פתוחות ומובילות שוק שיסייעו להמשך הובלה בשווקי היעד ההולכים וגדלים שלנו".

עיקרי התוצאות הפיננסיות (GAAP) לרבעון השלישי שהסתיים ב- 30 בספטמבר:

הכנסות:  ההכנסות ברבעון השלישי של 2018 גדלו ב-10.4% ל- 356.2 מיליון דולר, לעומת 322.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.

רווח גולמי: הרווח הגולמי ושיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2018 גדלו ל- 232.7 מיליון דולר ו- 65.3%, בהתאמה, לעומת 207.4 מיליון דולר ו- 64.3%, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2017.

רווח תפעולי: הרווח התפעולי ושיעור הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2018 גדלו ל- 46.7 מיליון דולר ו- 13.1%, בהתאמה, לעומת 33.1 מיליון דולר ו- 10.3%, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2017.

רווח נקי: הרווח הנקי ושיעור הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2018 גדלו ל- 39.3 מיליון דולר ו-11.0%, בהתאמה, לעומת 26.2 מיליון דולר ו- 8.1%, בהתאמה ברבעון השלישי של 2017.

רווח למניה בדילול מלא: הרווח למניה בדילול מלא ברבעון השלישי של 2018 גדל ל- 0.62 דולר לעומת 0.42 דולר ברבעון השלישי של 2017.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ויתרת מזומנים: תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השלישי של 2018 היה 87.0 מיליון דולר. נכון ל-30 בספטמבר 2018, יתרות המזומנים ושווי המזומנים, וכן השקעות לטווח קצר וארוך הסתכמו ב- 656.3 מיליון דולר. סך החוב הסתכם ב- 453.9 מיליון דולר.

בישראל פועלות היום כ-100 חברות בתחום הקנאביס והן לא ממתינות ללגליזיציה בשוק המקומי או לאישורים ליצוא (אם כי אלו יקלו עליהן מאד).

טוגדר, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב,  תחל לפעול בגרמניה בתחום הקנאביס הרפואי לאחר שחתמה על הסכם מפורט לרכישת השליטה בחברה גרמנית, בעלת רישיון למסחר סיטונאי בתרופות נרקוטיות ממשרד הבריאות והרווחה בגרמניה ובין היתר קנאביס רפואי.

המניה של טוגדר עולה בתגובה להודעה בכ-6.3% לשער של 6.9 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של 314 מיליון שקל.

טוגדר תרכוש 50.01% מהחברה הגרמנית תמורת 2 מיליון יורו שתועמד כהלוואה ותוענק לה בהתאם לצרכי החברה הגרמנית ובהתאם להחלטת דירקטוריון החברה הגרמנית. מימון ההלוואה לחברה הגרמנית יבוצע על ידי החברה, בבוא העת, על ידי הנפקת הון או על ידי גיוס חוב. השלמת העסקה כפופה, בין השאר, לביצוע בדיקת נאותות מלאה לחברה הגרמנית בתקופה שלא תעלה על 40 ימי עבודה.

השלמת העיסקה הופך את טוגדר לבעלת שליטה בהפצה של קנאביס רפואי בגרמניה באופן מיידי הן באמצעות הגידולים מהחוות שלה והן מייבוא והפצה של מוצרי קנאביס רפואי המיוצרים על ידי חברות בינלאומיות אחרות.

החברה פועלת מיידית  בכיוון זה, לייבא כ-100 ק"ג של תפרחות מיובשות של קנאביס רפואי מצד שלישי לתוך גרמניה. להערכת החברה, רכישת החברה הגרמנית תאפשר לחברה (בעקיפין) למכור 1 גרם תפרחת מיובשת תמורת 10-12 יורו לגרם ישירות לבתי מרקחת בגרמניה.

כמו כן, החברה הגרמנית מבצעת מחקר ופיתוח של זנים ייחודיים של קנאביס רפואי, אשר הגיעו במקור מהרי ההימלאיה לגרמניה והיא חוקרת את השפעת הזנים שבבעלותה על מחלות שונות במטרה לייצר קניין רוחני ייעודי מבוסס פטנטים.

גרמניה מהווה את אחד השווקים המרכזיים והגדולים של שוק הקנאביס הרפואי העולמי, ורכישת השליטה בחברה הגרמנית תעניק לה יתרון משמעותי אל מול מתחריה ברחבי העולם, תעמיד אותה בשורה אחת עם יצרניות וספקיות הקנאביס הרפואי המובילות בעולם ותסייע לממש אסטרטגיה של יצירת הכנסות ורווחים ממספר טריטוריות ברחבי העולם.

את עסקת הרכישה ליוותה עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק – זהבי המתמחה בשיתופי פעולה ועיסקאות בינלאומיות בשוק הקנאביס

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר: "חתימה על ההסכם המפורט לרכישת החברה הגרמנית ממצבת אותנו בשורה הראשונה של חברות הקנאביס הרפואי הבינלאומיות כיוון שהיא תאפשר לנו לייצר הכנסות בגרמניה וביסוס עוגן  לפעילות מסחרית באירופה. כבר היום אנו פועלים לרכישת קנאביס רפואי מגורמים בינלאומיים באירופה, תוך שימוש ברישיון הייבוא וההפצה של החברה הגרמנית במטרה להפיצו לבתי מרקחת בגרמניה. בנוסף, בכוונתנו לייצר קניין רוחני באמצעות קידום המחקר והפיתוח של החברה הגרמנית, המפתחת זנים ייחודים ובוחנת השפעתם על מחלות שונות. אנו מאמינים כי יצירת ההכנסות והצלחת המחקר והפיתוח של החברה הגרמנית יובילו ליצירת ערך לבעלי המניות של טוגדר".

עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק – זהבי: "העסקה שנחתמה היום מהווה דוגמא ליכולות של החברות הישראליות בשוק הקנאביס. אנו פוגשים מידי יום חברות מכל העולם הפונות ורוצות להיות חלק מההצלחה הזאת. בעקבות החתימה על ההסכם תוכל טוגדר לגדל ולמכור את מוצרי הקנאביס הרפואי שלה בגרמניה ללא הסכמים עם גורמי הפצה אחרים וזוהי בשורה שכן מדובר בחברה ישראלית מתחוםהקנאביס שתהיה בעלת רישיון הפצה בגרמניה".

כחלון מנסה לדחוף את יצוא הקנאביס הרפואי; מנסה להגיע לפשרה עם השר ארדן