איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות", מתייחסת היום להחלטת הריבית של בנק ישראל. "הודעת הריבית מפתיעה, שכן הערכנו שהועדה תבחר להמתין עד לאחר פרסום מדד חודש מרץ (או לפחות מדד חודש פברואר) כדי לבחון האם הימצאות ציפיות האינפלציה לטווחים הקצרים מתחת לרף ה- 1% הינה זמנית או שמדובר בהתבססות ברמה זו", כותבת ניר.

"יתר על כן, על פי המדידות שלנו המתבססות על תשואות שוק האג"ח הממשלתי, נרשמה עליה בציפיות האינפלציה לשנתיים לאחר פרסום מדד חודש ינואר (וציינו כי זה יהיה המשתנה המכריע לקביעת הריבית), בעוד בבנק ישראל מציינים כי הציפיות נותרו ללא שינוי (ומתחת ל-1%)", מציינת איילת ניר.

ניר מוסיפה כי "ההסבר עשוי לנבוע מתקופות מדידה שונות: יתכן שבנק ישראל משווה בין ציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד לבין אלו שנמדדו לפני חודש ימים, בעת ההחלטה על הריבית חודש פברואר, בעוד אנו היינו עדים לירידה נוספת בציפיות ממועד ההחלטה על ריבית חודש פברואר ועד לפרסום מדד חודש ינואר, ולעליה בהם לאחר פרסום המדד. בחינה זו (לאורך החודש ולא בין שתי נקודות) היתה מחזקת את ההחלטה להמתין חודש חודשיים נוספים כדי לבחון האם מדובר במגמה חדשה, בעוד ההסתכלות על 2 נקודות זמן בלבד, לא מראה את השינוי ועל כן חיזקה ככל הנראה את ההחלטה להפחית את הריבית".

ניר מציינת בנוסף, כי "משתנים ריאליים שפורסמו לאחרונה לא מצביעים על צורך להפחית ריבית, שכן עולה מהם כי מתחילת השנה רמת הפעילות הכלכלית משתפרת: מדד מנהלי הרכש עלה אל מעל לרף 50 הנקודות ומצביע על התרחבות הפעילות בתעשייה; נתוני סחר החוץ המצביעים על התאוששות היצוא; המדד המשולב שפורסם אך אתמול (אם כי בבנק ישראל סייגו ואמרו כי מדובר בעליה זמנית על רקע העלייה החדה בצמיחת התוצר העסקי ברבע האחרון של 2014 שלא צפויה לחזור על עצמה)".

ניר סבורה כי "בסופו של דבר נראה, כי הייסוף בשער החליפין הוא זה שהטריד את חברי הועדה המוניטרית, בשל ההשפעות העשויות להיות לו על הצמיחה והאינפלציה העתידיים, ולכן בחרו חברי הועדה להקדים תרופה למכה ולהפחית את הריבית כבר היום. אז זהו. הגענו לתחתית. מפה הריבית יכולה רק לעלות. נכון שהועדה יכולה לנקוט בצעדים נוספים (כמו הרחבה כמותית) באם היא תידרש לכך, אך הריבית עצמה, הגיעה לרמת שפל היסטורית".

ב"יצירות" מציינים כי בנוסף להחלטה להפחית את הריבית במשק בחרה הועדה המוניטרית גם לצמצם את המרווח (הפרוזדור) שסביב ריבית בנק ישראל מרמה של 0.25%± לרמה של 0.1%±. צמצום המרווח פועל כהפחתת ריבית לכל דבר ומטרתו הגדלת הנזילות העומדת לרשות המוסדות הפיננסיים, העסקים ומשקי הבית והוזלתה. חשוב לציין, כי יש הגיון רב בצמצום המרווח כאשר הריבית נמוכה.

איילת ניר מדגישה בתגובתה כי זו לא הפעם הראשונה שבבנק ישראל עושים שימוש בפרוזדור ככלי מוניטרי:  בסוף דצמ' 2008 צומצם הפרוזדור מ- 1% ל- 0.5%; בפברואר 2009 הוא צומצם שוב ל- 0.25%; בנוב' 2010 הוא הורחב ל-0.5%. כמו כן, בסוף יולי 2014 הוא צומצם ל- 0.25%. כתוצאה מצמצום המרווח, הריבית שבה הבנקים מלווים מבנק ישראל תופחת עתה ב- 0.3% (מ- 0.5% ל- 0.2%), במקום 0.15% שהינו שיעור הפחתת הריבית המוניטרית, בעוד הריבית שהבנקים יקבלו על פיקדונותיהם תישאר ללא שינוי ברמה של 0.0%.

להערכתה של ניר "לאחר שהגיעה לרמת שפל, צפויה הריבית במשק להיוותר ללא שינוי בחודשים הקרובים".