fbpx
מדריכי צרכנות

איך מסמנים מחיר: תכירו את החוק שהרשתות הישראליות מנסות להסתיר

[update_

מצאתם בסניף של רשת בינלאומית בארץ תווית עם מחיר במט"ח? אתם זכאים לשלם את המספר הנקוב בשקלים – למשל 50 שקל, כשהפריט נושא תג מחיר של 50 אירו

החוק להגנת הצרכן חושב עלינו הצרכנים, כך מסתבר, ודואג גם לפרטים הקטנים – וכל מה שנשאר לנו זה להכיר אותו. סוגיית הצגת מחירים בשקלים בלבד היא אחד הסודות שרוב הצרכנים אינם מכירים ויופתעו מאוד לגלות.

לכן, כדאי שתדעו ותזכרו, כי על פי חוק הגנת הצרכן, אי הצגת המחיר בשקלים או הצגת מחיר במטבע חוץ לצד המחיר בשקלים, עלולה להטעות את הצרכן, ולכן החוק מחייב את החנויות להציג מחיר בשקלים בלבד, ואף מאפשר לצרכן לשלם בפועל את סכום המט"ח הנקוב על התווית, אבל בשקלים.

כך למשל, על חולצה שמחירה 30 אירו, אתם זכאים על פי החוק לשלם בקופה 30 שקל בלבד. נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? אולי, אבל בדיקה מעלה כי אכן כך הדבר. הצגת מחיר במט"ח נחשבת לעבירה פלילית, מכיוון שהיא מטעה את הצרכן.

"כל עוסק מחויב להציג על גבי מוצר את מחירו הכולל של המוצר ובשקלים דווקא", מסבירה עו"ד יעל כהן שוואט מהמחלקה המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות. "כל הצגה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם דרישת החוק, למעט מקרים מיוחדים בודדים, שאליהם יש התייחסות בדין" (כרטיסי טיסה וחבילות תיירות, דיוטי פרי וכדומה). "לפיכך, אם מצוין על המוצר מחיר אחד והוא במטבע זר, הצרכן רשאי להניח כי מדובר במחיר המוצר בשקלים, והוא זכאי לדרוש את המוצר בסכום הנקוב על התווית ובשקלים".

אולם למרות שהחוק שריר וקיים, מסתבר שהרשתות השונות לא תמיד מקפידות לכבד אותו. כך למשל מספרת א' מהקריות, שבמסגרת שופינג חורפי נכנסה לרשת האופנה זארה ומדדה מעיל שנשא את תג המחיר 79.90 אירו. כשהגיעה לקופה דרשה לשלם 79.90 שקל (ולא אירו), בהתאם לחוק הגנת הצרכן – שכאמור מחייב חנויות בישראל לפרסם את המחירים בשקלים בלבד. אך למגינת לבה, סירב מנהל הסניף לבקשתה והבהיר כי על הרשת לבדוק את טענתה, בבדיקה שאורכת שלושה שבועות, ובה יצפו בחומרים ממצלמות האבטחה בחנות, כדי לוודא שהיא לא הסירה בעצמה את מדבקת המחיר בשקלים.

בתלונה שהגישה למועצה הישראלית לצרכנות, כתבה א' כי באתר החברה לא מצוינת מדיניות זו. "החברה עברה על החוק, בכך שהמוצר לא נמכר במחיר שהוצג, כפי שקובע החוק", כתבה בתלונה והוסיפה: "אם הרשת טוענת שלקוח יכול להסיר מדבקה כלשהי שהסתירה את המחיר, אז שלא תעבוד עם מדבקות על מחירים כשידועה לה הרגישות לכך, או שתיקח אחריות למעשים אלו".

התלונה של א' כמובן אינה התלונה היחידה מסוג זה שהוגשה השנה למועצה הישראלית לצרכנות, בכל הנוגע לסימון מחירים בשקלים. גם ס', שביקשה לקנות חגורה שעליה מחיר באירו בסניף פול אנד בר (מקבוצת זארה ישראל) באחד הקניונים, התבשרה כי תוכל לרכוש את החגורה רק לאחר בדיקת קב"ט. לטענת הלקוחה, החברה לא טיפלה בתלונה בצורה משביעת רצון, וכשנאמר לה כי היא יכולה לחזור לסניף ולרכוש את המוצר על פי מחירו באירו, המוצר כבר אזל ממלאי החנות.

רשתות אופנה בינלאומיות כמו זארה, מנגו ואחרות, מפרסמות את המחיר בשקלים כמדבקה על תווית המחיר המקורית של פריט הלבוש, מאחר שהפריט מגיע מחו"ל עם המחיר במט"ח. ברוב המקרים מודבק המחיר בשקלים על גבי המחיר במט"ח, כך שהוא מכסה אותו. אך לפעמים המחסנאי שמדביק את המחיר בשקלים מפספס, והמחיר באירו נשאר גלוי לעין.

ומה קורה כשהמדבקה עם המחיר בשקלים מונחת באופן שמאפשר לראות בבירור את שני המחירים? במקרה כזה אגב נחשפים גם פערי המחירים בין ישראל לאירופה, לרעת הלקוח הישראלי, בדרך כלל, שנדרש לשלם לעיתים עשרות אחוזים יותר.

בית המשפט התייחס לסוגיה הזו כבר לפני כעשר שנים, כשפסק נגד חברת קסטרו במקרה שבו הוצגו מחירים בשקלים לצד מחירי מט"ח. "להוספת מחיר במטבע זר פוטנציאל מטעה במיוחד, שכן המחירים באירו ו/או בדולר של ארה"ב, נמוכים בהרבה מהמחיר בשקלים חדשים", כתבה השופטת דורית רייך-שפירא בפסק הדין. "אי בהירות במחיר או בגובה ההנחה היא דרך קלה וזולה במיוחד שבה יכול ספק להביא את הצרכן לרכישה, תוך ניצול חולשתו של הצרכן בדרך שאיננה הוגנת".

גופים החשודים בהונאה לא יוכלו לסלוק אשראי

מהן זכויות הצרכנים ואיך ללמוד צרכנות נבונה

מעוניינים בבר מים תמי4 לבית שלכם? השאירו פרטים וקבלו הצעה אטרקטיבית

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות