fbpx
חדשות

אלבר תפצה רוכש רכב – "הפרה חובת גילוי נאות"

מעודכן ל-11/2019

הלקוח טען שהמכונית שנמכרה לו תקולה ואינה ראויה לנסיעה. מנגד הציגה החברה גרסה לפיה הקונה ידע כי הרכב עבר תאונה השופטת פסקה שלא די בכך ופסקה פיצויים בסך 72 אלף שקל

בית משפט השלום בתל אביב גזר לאחרונה כי על חברת "אלבר ציי רכב" לשלם פיצויים בסך 72,100 שקל ללקוח שרכש ממנה מכונית, וזאת משום שהחברה הפרה כלפיו את "חובת הגילוי".

תחילת הפרשה ביולי 2015, אז חתמו הצדדים על הסכם מכר לרכישת מכונית מסוג "פורד פוקוס" מודל 2012, תמורת 57 אלף שקל. הקונה שילם לחברה 10,000 שקל על החשבון, ויתרת התשלום הועברה אליה ישירות מ"אלבר קרדיט", שממנה נטל הלוואה למימון הרכישה. במועד הרכישה הוצג לקונה דוח בדיקה של חברת "קומפיוטסט" ממרץ 2015, שבו נטען כי הרכב תקין.

לטענת התובע, הוא חיפש "טנדר", אולם החברה הציגה לו מצג שלפיו הרכב המדובר "במצב עילאי" ובמחיר מבצע, ולכן הוא השתכנע לרכוש אותו, בלי לקחת אותו לבדיקה נוספת. בדיעבד התברר לו שהרכב תקול ולא ראוי לנסיעה. טענתו העיקרית הייתה שהחברה לא החתימה אותו בעת הרכישה על "טופס גילוי נאות" – מסמך קבוע ומחייב לפי חוק מכירת רכב משומש – ולא גילתה לו בין היתר שהרכב עבר תאונות.

על רקע זה ביקש הלקוח לבטל את העסקה בגין הטעיה, אולם אלבר סירבה. בתגובה הוא לא פרע את תשלומי ההלוואה, ולפיכך נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל והחלו הליכי מימוש. ב-2016 המכונית הועברה למגרשי אלבר קרדיט, ולבסוף היא נמכרה בהתאם לדוח שמאי ב-26,500 שקל.

בבית המשפט טענה אלבר שנציג מטעמה מסר לתובע את כל המידע לגבי המכונית, וכי הוא חתם על סעיף שבו הצהיר שהוא בדק את כלי הרכב ומוותר על כל תביעה או טענה נגד אלבר. לטענת בא כוח החברה – מדובר בתביעה טורדנית וחסרת תום לב והגורם לביטול העסקה היה חוסר יכולת של התובע לעמוד בהחזרי ההלוואה.

אולם השופטת נאווה ברוורמן קבעה כי החברה הפרה את חובת הגילוי הנאות כאמור. היא הצביעה על עדות של נציג החברה שהיה מעורב במכירה, וממנה עלה כי לא הציג לתובע טופס "גילוי נאות" וכי במעמד החתימה לא הסביר לתובע על ההיסטוריה של המכונית אלא רק הציג דוח בדיקה שבו רישום סימני פגיעה שונים, החלפת חלקים ותיקוני מעיכות ושריטות.

בפסק הדין כתבה השופטת ברוורמן: "טופס הבדיקה שעליו שמה הנתבעת יהבה, לטעמי, מהווה אפילו חלק מהטעיה מכוונת מצדה". עוד הוסיפה השופטת כי התנהלות זו מעוררת תהיות לגבי תום לבה של החברה ומהווה הפרה במסגרת השלב הטרום-חוזי, שכמוה כהטעיה המצדיקה ביטולו של ההסכם. לטעמה של השופטת, לו הציגה החברה לתובע את התמונה המלאה, הוא לא היה רוכש את המכונית.

לבסוף סיכמה השופטת: "לא ניתן להתעלם מכך שהתובע ביקש לבטל את העסקה תוך זמן סביר, ברם הנתבעת לא נעתרה לבקשתו – ולא בצדק". עם זאת, היא החליטה שמפיצוי התובע יש להפחית 20%, בשל הסיכון שלקח על עצמו כשהחליט לוותר על בדיקת הרכב, ובכך לא יצא ידי חובתו.

בתום ניתוח רכיבי הפיצוי נפסק לתובע פיצוי של 57,100 שקל, סכום שהורכב בעיקר מהשבת הכסף ששילם ומפיצוי על עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. כמו כן הוטל על החברה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

ירידת ערך רכב – כמה המכונית שלך מאבדת מערכה בכל שנה?

רכישת רכב יד שנייה - כל מה שצריך לדעת

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות