חדשות    

אקסלנס: אנו עומדים לפני הצמיחה העולמית המהירה ביותר מאז שנות ה-60'

מעודכן ל-04/2021

רוחות של שינוי – הכלכלן הראשי של בית ההשקעות: "ה'בום' הכלכלי לא רק נראה טוב אלא גם מרגיש טוב. משקי הבית שוחים בחסכונות"

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, כותב בסקירתו היומית כי הכלכלה העולמית צפויה לצמוח השנה בקצב המהיר מאז שנות ה-60', וזאת לפי תחזיות קרן המטבע.

"השיא של השנה צפוי להתרחש ברבעון השני (11.7%), בחודשים אפריל-מאי, כלומר ברגעים אלה ממש", כותב כהנוביץ ומציין: "האמת, זה די מרגיש ככה! עסקים מדווחים על התרוממות מטורפת בביקושים (סקר מנהלי הרכש בתעשיה בארה"ב בשבוע שעבר זינק ל-64.7, הגבוה מאז תחילת שנות ה-80) ויום שישי האחרון הביא איתו נתונים על גיוס עובדים עצום שניפץ את התחזיות והביא להערכות שעוד השנה שיעור האבטלה שם ייפול לקידומת 4".

לדבריו של הכלכלן הראשי, "ה'בום' הכלכלי לא רק מרגיש טוב, אלא גם נראה טוב; משקי הבית 'שוחים' בחסכונות כמו שלא שחו מעולם, עלויות המימון זולות, העושר זולג בקצב מהיר ביותר גם ל-50% התחתונים ומחירי הנכסים מחוברים למציאות הזאת ומזנקים בפראות. לא סתם השנים האלה זכו לשימוש חוזר בכינוי "שנות ה-20 השואגות".

אולם מסתבר שלצד השאגות נשמעים גם קולות מוטרדים: כהנוביץ מצטט את יו"ר קרן המטבע שהתריעה בשבוע שעבר כי "יותר מדי מדינות נשארות מאחור", וזאת לדבריו בעיקר בגלל חוסר נגישות לחיסונים והיעדר יכולת לממן תמריצים. להערכת הקרן, עד שנת 2024 התפוקה העולמית עדיין תהיה נמוכה ב-3% מכפי שהוערך שתהיה לפני המגיפה.

טענה נוספת שכהנוביץ מציג היא כי הכלכלה המשגשגת של ארה"ב אומנם מושכת אחריה את הביקוש העולמי, אך גם מביאה איתה עלויות חוב גבוהות יותר. כלומר, גם אם ארה"ב לא 'תחנוק' את עצמה בהידוק התנאים הפיננסים, היא עדיין עלולה לחנוק מדינות אחרות.

גורם מדאיג נוסף הוא המחיר העתידי של התמריצים הנרחבים, אשר נשענים בעיקר על חובות שכבר זכו לכינוי 'העברת העושר הגדולה בהיסטוריה', אשר יכבידו על הצמיחה של הטווח הארוך:

כהנוביץ טוען כי הגבול שבין גיוס חובות מתבקש לצליחת הקורונה, ובין הפקרות תקציבית מיטשטש, ו"נראה שממשלות מנצלות את הלגיטימציה לפזרנות ולשבירת מסגרות החוב, כדי להעביר תוכנית כלכליות תחת פחות קריטריונים של יעילות".

לטענתו, "התוכנית החדשה תחת הנשיא ביידן להשקעה בתשתיות, בתעשייה ובמו"פ, בהיקף של כ-2.2 טריליון דולר במשך העשור ועוד כ-0.4 טריליון הטבות מס, כנגד העלאת החוב והעלאות מיסים, אולי נראית נוצצת על הנייר, אבל מספר הפעמים בהיסטוריה שבהן לקיחת כסף בהיקף משמעותי מהשקעות והוצאות של המגזר הפרטי לטובת הוצאה ציבורית היו רעיון מוצלח הן לא רבות", כך הוא מזכיר.

ומה קורה אצלנו? האוצר בישראל העריך אתמול כי הגירעון המצטבר בשנת הקורונה (בין מרץ 2020 למרץ 2021) עומד כבר על כ-180 מיליארד שקל, כ-12.6% מהתוצר. כלומר, הממשלה לקחה עד כה חוב של בערך 72 אלף שקל בשם כל משק בית. חלק מזה נועד כמובן לתשלום על החיסונים, לאנשים שהוצאו לחל"ת, לעסקים שנפגעו. ועדיין יש תחושה שהרבה ממנו פוזר בצורה לא יעילה והגיע לידיים הלא נכונות, סובר כהנוביץ ומוסיף: "פתאום הרעיון של שליחת הכסף ישירות וללא הבחנה לכלל הציבור, נראה כמו אפשרות לא רעה כל כך".

האינפלציה תזנק

בנוגע לאינפלציה, כהנוביץ מציין כי למרות שהיא עדיין נמוכה מאד, היא צפויה לעלות בחודשים הקרובים בצורה חדה. בסקירתו הוא מפרט כי כלכלני גולדמן למשל צופים כעת שאינפלציית הליבה בארה"ב, PCE, תגיע בחודש אפריל לשיא של 2.3% ומספר כותרת שלו לשיא של 2.90% בחודש מאי. מדד הליבה של ה-CPI צפוי להגיע ל-2.3% והכותרת שלו ל -3.66%, שניהם בחודש מאי.

הוא מסביר כי האינפלציה מושפעת משלושה גורמים: עליות במחירי הסחורות, התייקרות ההובלה מסין ומחסור בשבבים, ובשני הראשונים מגמת העליות החדה נעצרה כבר מאז אמצע חודש פברואר. כעת, קרטל אופ"ק החליט לראשונה מאז תחילת הקורונה לחזור להגדיל תפוקה, וכהנוביץ מסיים בתהייה – האם הדבר אומר משהו על המחיר?

השוק מגלם העלאות ריבית; באקסלנס סבורים שזה לא יקרה

הכלכלן הראשי של אקסלנס- איך הבחירות ישפיעו והאם הדולר ימשיך לרדת