חינוך פיננסי    

א' אשראי, ב' זה בנק – איך מלמדים ילדים על כסף?

באתר שלנו אנחנו מנסים להסביר ולתת כלים איך להיות צרכן פיננסי נבון – איך לקחת משכנתא טובה, איך לפזר את ההשקעות שלכם? מה זו קרן נאמנות, מה זאת קופת גמל להשקעה, איך לחסוך לפנסיה? איזה ביטוחים לעשות ועוד. ככל שנחשפים לנושאים הכלכליים האלו בגיל צעיר יותר, כך פחות חוששים להתמודד איתם, וכך מתמודדים איתם יותר טוב.

צרכן פיננסי נבון זה עניין של חינוך – וכאן במדריכים שקשורים לחינוך פיננסי, ננסה להתמקד בחינוך פיננסי לילדים – איך בעצם לתת לילדים את הכלים הבסיסיים והכל כך חשובים להתמודד בעולם הפיננסי.

חינוך פיננסי – מאיזה גיל

בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבינים שרצוי ללמד לפחות חלק מהנושאים האלה גם בגילאים מוקדמים. הגישה הזו מבוטאת לאחרונה גם על ידי משרד החינוך עצמו, שהחליט להכניס יועצים מטעם הבנקים לבתי הספר כדי להעניק דגשים כלכליים חשובים (צעד שעורר התנגדות בקרב גורמים שחששו מניסיונות "הטיה" לכיוון בנק מסוים). כך או כך, אנחנו חושבים כאמור שחשוב להציג את המערכת הכלכלית לילדים כבר בגילאים מוקדמים יחסית – כבר כיתה ג', ד' ומעלה – בהתאם לידע ובעיקר לרצון ולמוטיבציה שלהם.

הבעיה? מדובר באתגר לא פשוט. התחום הכלכלי מורכב להבנה גם עבור המבוגרים יותר, אז בטח ובטח שלילדים, ומעבר לכך – קיים קושי  "להמיר" את המונחים והכלים הכלכליים כך שידברו לעולמם של הילדים. במדריך הבא  נציג חלק מהסוגיות המשמעותיות הראשונות שצריכות להילקח בחשבון בעת חינוך פיננסי לילדים, יחד עם דגשים ללימוד כל אחת מהן. נציין מראש שיש נושאים רבים אחרים שלא הכנסנו כאן, אבל נכניס בהמשך – הכוונה שלנו היא לספק מקום שבו הורים וגם ילדים יוכלו לקבל הבנה פיננסית טובה כדי להפוך לצרכנים פיננסים טובים.

מה זה כסף?

ההגדרה המילונית הבסיסית של כסף היא "אמצעי תשלום מוסכם המשמש לקניית סחורות, שירותים וכדומה". ברור שאם תציגו אותה לילדים בגילאים מוקדמים, הם לא יבינו ממנה יותר מדי. מה שכן אפשר לעשות בנקודת ההתחלה של חינוך פיננסי לילדים הוא להסביר להם שכסף מבטא את העיקרון של סחר חליפין, סחר בין אנשים. הילדים כן יכולים להבין משלב מסוים את העיקרון של התמורה, ואתם יכולים להיעזר בארסנל החפצים של הילד כדי להסביר זאת. תרגיל פשוט, בו אתם "מחליפים" עם הילד צעצועים שערכם הכלכלי דומה בעיניכם פחות או יותר, יכול לתת להם מושג מסוים על המערכת הכלכלית. לאחר מכן אפשר להסביר להם שממירים את אחד הצדדים בכסף שמבטא כמה הוא שווה. זה אמנם נראה מורכב, אבל אתם עשויים לגלות שבשלב מסוים הילדים מבינים למה אתם מתכוונים באופן כמעט טבעי.

את החשיפה של הילדים לכסף אפשר לעשות בגילאים מוקדמים, או אפילו כשהם מתחילים לספור וללמוד על מספרים. אם מילא מלמדים אותם לספור, למה לא לספור מטבעות או שטרות? תוך כדי אפשר להסביר להם מה פחות או יותר ניתן לקנות בכל סכום. אם הילדים לומדים בבית הספר לבצע תרגילים של אחוזים, בגילאים מאוחרים יותר, מדוע שהתרגילים האלה לא יתבססו במידה רבה על חישוב הנחות שאפשר לקבל בחנויות? התרגול הזה יכול להיות בצורה של שאלות שאתם מחברים אבל גם בביקור פיזי עם הילד בחנות בקניון השכונתי. ראיתם בחנות הילדים צעצוע שמחירו 60 ש"ח ולצידו שלט של 40% הנחה? אז אולי הילד לא למד אחוזים בבית ספר, אבל לפחות שיבין את המשמעות של הנחה – תחשבו אתם את סכום ההנחה ותסבירו לו את משמעותה למחיר הסופי.

איך הכסף מגיע לבית?

הורים רבים מוצאים את עצמם אומרים לילדים את המשפט הקלאסי "כסף לא גדל על העצים", חלקם מוצאים את עצמם מגלגלים עיניים על הקלישאה שהם אמרו בזה הרגע. בלי קשר לכך, אחרי שהילדים הבינו מה זה בדיוק כסף ומה אפשר לעשות איתו, צריך בשלב הזה להסביר להם כיצד הכסף מגיע לבית. בשלב מסוים הם לומדים לדעת במה ההורים עובדים, לפחות בחלק מהמקצועות (קל יותר להסביר לילד מה עושה כבאי מאשר יועץ לניירות ערך).

החלק הקשה הוא לבצע את ההקשר בין העבודה, או אפילו העובדה שההורים נמצאים מחוץ לבית בלא מעט שעות, לבין הכסף. אנחנו לא אומרים שאתם צריכים לנפנף בתלושי המשכורת המורכבים שלכם מול הילדים – אתם לא רוצים להפחיד אותם הרי – וגם לא לציין כמה בדיוק כמה אתם מרוויחים, אלא להסתפק במספר מלמעלה.אל תציגו את המספר עם הסבר – זה מעט, זה לא מספיק. הצגת הדברים באופן כזה עלולה לפתח אצל הילדים חששות כלכליים. בהחלט חשוב להסביר להם בשפה שלהם שאתם עובדים ( עובדים קשה ) כדי שיהיה כסף באמצעותו תוכלו לקנות מוצרים, לקנות אוכל, לשלם חשבונות חשמל, לקנות בגדים, לשלם על הבית וכדומה. כן מומלץ לקחת את הילדים מדי פעם לעבודה, לא רק בתור "בייביסיטר", על מנת שיוכלו לקבל תמונה מלאה יותר על מה שאתם עושים.

למה לא לבזבז "סתם" כסף?

בביקור עם ילדים בחנות צעצועים או ממתקים אתם צפויים לשמוע הרבה מאד ציוויים נוסח "תקנו לי" או "אני רוצה את זה". כמובן שאתם לא תוכלו לעמוד בבקשות האלה, ולכן חשוב להבין איך אפשר להסביר לילדים שצריך להציב גבולות ולא דווקא באמצע חנות צעצועים, אלא עוד לפני כן, הרבה לפני כן – כחינוך בסיסי מוקדם.  איך עושים אך זה?  אין כאן תשובה חד משמעית, ולכל משפחה מתאימים כללים אחרים לפעול על פיהם, אבל במבט על צריך להעביר מסר שאומר – הכסף שלנו משמש להוצאות רבות, ולכל הוצאה יש את החשיבות שלה, סדר עדיפות שלה, ואת ההיקף שלה – לא נקנה סוכריות בכל המשכורת שלנו כמובן, אבל כן נקנה ממתקים בסכום (ר קלצורך המחשה) של 50 שקל בחודש. לקנות עכשיו את הסוכריות האלו זו לא הוצאה נכונה (ובטח ובטח שמדובר בסוכריות)

יש מגוון רחב של טיעונים שאפשר להשתמש בהם. הטיעון הכלכלי אומר שיש סכום כסף מקסימלי שאפשר להוציא באותה חנות. זו גם הסיבה שרבים ממליצים לא לקנות עם הילדים בחנויות באשראי אלא במזומן. הגדירו מראש סכום כסף שאתם נכנסים איתו לחנות (או לפחות סכום שאתם אומרים לילדים שאתם נכנסים איתו) והסבירו לילדים שצריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לנצל אותו. מומלץ לא להתבסס רק על יכולות החישוב הכלליות שלו אלא לבצע עימם חישובים כל העת. אם התקציב היה 50 שקלים ובחרתם ספינר שמחירו עשה שקלים, חשבו יחד עם הילד שלכם את מה שנותר לכם. ככה ניתן לתפוס מספר ציפורים במכה אחת.

אתם יכולים ללמד את הילד שלכם לא לרכוש את כל החנות באמצעות טיעונים מתחומים שונים לחלוטין. אם מדובר בממתק, הרי שעם כל הפיתוי שלו צריך להסביר לילד – מעבר להיבט הכספי – למה הוא לא בריא. כאשר הילד מעוניין שתרכשו לו צעצוע, אפשר להזכיר לו שיש לו כבר במגירה צעצוע דומה או שאין לו מקום בחדר ליותר מדי צעצועים. כמובן שחשוב להסביר בצורה רגועה וחינוכית. לא בהכרח כדאי "לשחק להם על המצפון" כל פעם שהם שוכחים את האור דלוק בחדר שלהם, אבל בהחלט להבהיר שהפעלת חשמל כרוכה בסכום כסף מסוים המתווסף להוצאות הכלליות של הבית ושל המשפחה.

אתם צריכים להסביר לילדים שחשוב לשמור על הכסף לא רק ברמת הקניות הנקודתיות. צריך להציג בפניהם חלק מההוצאות ולהבהיר להם, בשפה שהם מבינים, שלכל דבר יש את המחיר שלו. תהיה זו החלטה נכונה לשתף אותם בחלק מהדילמות המאפיינות כל משפחה מבחינה כלכלית. נניח שמחליטים להקציב סכום של 200 שקלים לבילוי המשפחתי ביום השבת (גם אם באופן תיאורטי בלבד), אפשר להעמיד כמה אופציות העומדות ברמת המחירים הזו: סרט, הליכה למסעדה, ביקור במשחקיה וכן הלאה. בקניון, דוגמא נוספת, אפשר לתת לילדים להחליט מה הם עושים עם המטבעות הקטנים: נניח אם הם מעדיפים בארבעה שקלים לשחק בארבעה משחקי וידאו, או שמא בשני משחקים אבל לקנות גם ממתק. בלי קשר לעובדה שבדרך זו מלמדים את הילדים על תעדוף, קבלת החלטות וקביעת סדר עדיפויות, מראים להם שסומכים עליהם ושרואים אותם כשותפים לתהליכים הנעשים בבית. הדבר עשוי להביא להעלאה משמעותי בביטחון העצמי של הילדים.

עצה חשובה נוספת היא להציג חזית אחידה שלכם, שני ההורים, ביחס לכסף ולבזבוזים. כאשר יש הורה שאומר לבקשות הילד "לא", ולעומתו ההורה השני נוטה להסכים, נוצר מצב לא בריא. כל הורה צריך לתמוך בהחלטות של הצד השני.

חשיבותה של השוואת מחירים

השוואת מחירים היא אחד הכלים הכלכליים החשובים ביותר שיש. בדרך כלל אנחנו מבצעים אותה כשזה נוגע להוצאות גדולות ולהחלטות כלכליות משמעותיות, אבל מומלץ לתת לה מקום גם במסגרת החינוך הפיננסי של הילדים. העיקרון כאן פשוט: כשמחליטים מה קונים לילד בקניון, לדוגמא, חשוב לעבור בין מספר חנויות בחיפוש אחר אותו הפריט. כאן כבר אתם עשויים להבחין יחד עם הילדים שלכם בפערים (גם אותם אפשר כמובן לחשב).

בסכום הכסף שנחסך באמצעות החיסכון אתם יכולים לקנות מיד מוצר נוסף, מה שיאפשר להסביר לילדים את הערך של החיסכון: בזכות התנהלות כלכלית נכונה, הרווחתם יותר. ניתן גם להעביר את הכספים לחיסכון, עליו נרחיב בהמשך. כמובן שבשלב מסוים צריך להסביר לילדים שלא תמיד מה שהכי זול הוא גם הכי מומלץ, אבל זה כבר שיעור כלכלי אחר..

דמי כיס

ההחלטה להעניק לילדים דמי כיס לשימושם הפרטי נראית מובנת מאליה אצל רוב ההורים משלב מסוים. ואכן, יש לדמי הכיס הרבה יתרונות. הם מראים לילד שלכם שאתם סומכים עליו להתנהל נכון עם הכסף (גם אם בסכומים קטנים), מאפשרים לו להרגיש מהי אחריות וגם לקבל החלטות מושכלות מה לעשות עם הכסף הזה: הילד יכול לשים לב למשל שרכישה של צעצוע מסוג מסוים תביא לכך שהוא יצטרך לוותר על הדבר המדליק ההוא שיש לכולם, ושבזבוז הכסף יביא לכך שהוא יצטרך להמתין עד להקצבה הבאה. הבעיה העיקרית כאן היא להציב גבולות, כי ילד שמקבל 20 שקלים בשבוע יכול להגיד בשלב מסוים את מילת ה"עוד" הבלתי נמנעת. כששומרים על שגרה קבועה של דמי כיס מאפשרים לילד לסגל התנהלות נכונה לגביו. אם אחרי כמה פעמים הוא סיים את התקציב תוך יום או יומיים, בפעמים הבאות הוא עשוי להיות בעל מוטיבציה לשמור את הכסף ליותר זמן או לדברים חשובים יותר בעיניו.

רק אתם יכולים לדעת כמה אתם רוצים להעניק לילד שלכם בתור דמי כיס. ההמלצה הכללית היא לחשוב מה הילד ירצה לרכוש ומה סכום כסף הגיוני לתת לו, תוך כדי שלוקחים בחשבון את הגיל שלו ואת הצרכים שעשויים להיות לו בהתאם לכך. לכן מומלץ להגדיר בדיוק למה דמי הכיס מיועדים: ממתקים בדרך הביתה, בילויים וכן הלאה. רצוי מאד לתת לילד את דמי הכיס במועדים קבועים (שיכניסו סדר, יתנו לו משהו לצפות לו ויקטינו את הסיכויים לניג'וסים בשאר השבוע) ובסכומים קבועים.

חיסכון

כבר מגילאים מוקדמים יחסית רצוי להסביר לילד שלכם את החשיבות של החיסכון, אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר של חינוך פיננסי לילדים ובכלל. אתם יכולים לקנות לו בתור התחלה קופה בצורה ידידותית כלשהי בה הם יאספו את המטבעות והשטרות. כדי שהילדים יראו את הקופה כחלק אינטגרלי מהחיים שלהם, ועל מנת שלא יחששו להשתמש בה מכיוון שהם "שייכת לעולם המבוגרים", אתם יכולים לשבת עם הילדים ולקשט אותה קצת.

התפקיד שלכם הוא אמנם לתת לילד אחריות בלעדית על הקופה, אבל בהחלט לסייע ב"תחזוקה" שלה. מדי פעם בצעו את מלאכת הספירה של הכסף שיש בקופה יחד עם הילדים שלכם, מה שגם יאפשר להם להבין שהיא גדלה עם הזמן ויעלה את תחושת הגאווה שלהם (בלי קשר לעובדה שזהו תרגול נוסף בחשבון). כדאי להסביר לילדים שהסכומים האלה אמורים להישאר לאורך זמן או אפילו לשמש למטרה עתידית כלשהי. חשוב שתהיה הפרדה בין הסכומים שחוסכים לבין ההוצאות השוטפות של הילד, שבדרך כלל מסתכמות בדמי הכיס.

גם מבוגרים רבים לא ממש מבינים את נושא הריבית על סכומי כסף, כך שציפייה שהילדים שלכם יבינו את זה צפויה להסתיים באכזבה. מה שכן, אתם יכולים לתרגל עם החיסכון של הילדים צדדים מסוימים של הריבית – שגם ילמדו אותם למה כדאי לחסוך. אפשר להגדיר איתם "הסכם" במסגרת אם הם ישמרו על סכום X בקופה למשך תקופה Y, הם יקבלו תוספת קטנה לחיסכון שלהם. בדרך זו יגדל האינטרס שלהם לשמור על הכספים שבקופה, תוך כדי כך שהם ילמדו מדוע דחיית סיפוקים כוללת עבורם לא מעט יתרונות.

 

 

HON TV