fbpx
הרהורי בורסה

בוקר טוב, בזק – לאן נעלם ההון? למה ירדו הרווחים?

בוקר טוב, בזק – לאן נעלם ההון? למה ירדו הרווחים?

בזק של היום היא חברה עם הון דק, מינוף גדול, חולשה בהכנסות, ירידה דרמטית ברווחים התפעוליים, והוצאות מימון שעשויות לעלות; לא פלא שאף אחד לא ממש מתעניין בה, אבל לסבתא – אינטרנט זהב, דווקא יש מחזרים – הכיצד? 

אף אחד לא באמת רוצה עכשיו את בזק – אם היה מכרז למכירת השליטה בבזק עצמה, ספק אם היו מתמודדים. אבל את אינטרנט זהב שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק, דווקא רוצים, וההסבר פשוט.

רכישת השליטה באינטרנט זהב בתמורה לכמה מאות מיליוני שקלים (השקעה ובעיקר התחייבות עתידית)  מקנה שליטה בבזק שנסחרת בקרוב ל-12 מיליארד שקל ומרוויחה עדיין בקצב של כ-1.2 מיליארד שקל (12 חודשים אחרונים). כסף יחסית קטן קונה חברה גדולה, ואם זה מוכר לכם, זה בגלל שהשיטה הזו מאוד פופולארית בשווקים הפיננסים – כסף קטן שמתחבר למימון בנקאי ובעיקר מימון ציבורי, קונה חברות גדולות. אם זה מצליח – סבבה, כולם נהנים, בעיקר בעל השליטה. אם זה נכשל – ההשקעה (הקטנה יחסית) הולכת לאיבוד, והציבור משלם את המחיר.

זה גם קרה כבר פעמיים בסבבים קודמים בבזק. בעלי שליטה רכשו את החברה בעזרת מינוף גדול. הם משכו דיבידנדים גדולים מהחברה דרך לקיחת מימון בחברה, כדי להחזיר את המינוף שלהם והם הצליחו להרוויח בגדול. קרן איפקס, חיים סבן ומורי ארקין עשו את זה בהצלחה גדולה. גם אלוביץ' הצליח, רק שבדרך הוא הסתבך בחקירה של רשות ניירות ערך והמשטרה על עסקה לא כשרה של מכירה מכיס לכיס תוך כדי השארת רווח גדול בכיס שלו. אלוביץ מכר את YES  לבזק במחיר מופקע. בזק אמנם נפגעה, אבל זה סוד המינוף – אתה מחזיק בשליטה, אבל בשיעור קטן בהון, כך שההפסד של בזק בטל לעומת הרווח שלך מהעסקה.

ולמרות שזה נוח מאוד להאשים את בזק, ואת הסחרור סביב החקירה של הרשות בנפילה של אלוביץ' (הנפילה הכלכלית), מי שבאמת הפילה אותו היא חלל (כפי שפורסם בטור קודם).

אז לקנות את השליטה בסבתא - אינטרנט זהב זה מעניין, אבל לרכוש את השליטה בבזק ישירות זה ממש לא מעניין, ויש לכך סיבות טובות.

בוקר טוב, בזק

בזק היא אחת מיצרניות המזומנים הגדולות בבורסה, אבל השנה היא התעוררה למציאות חדשה. בזק המוגנת, הפכה להיות בזק המותקפת. עד לפני שנה אף אחד "לא התקרב" לבזק, במיוחד   הרגולטור שאיכשהו נמנע מלהצר את רווחיה לטובת הציבור. עכשיו, החברה המוגנת הזו הפכה להיות שק חבטות של כולם, והרגולטור פתאום הפך להיות אמיץ ולהוציא כל כמה חודשים תקנה שפוגעת בחברה, לטובת הציבור.  איפה הוא היה כל השנים האחרונות? נכון, שעכשיו זה זמן נוח - הקשר  בין אלוביץ לראש הממשלה נתניהו נחקר, וברור שאין מסרים ישירים ומסרים סמויים. אולי גם בעבר לא היו מסרים כאלו, אבל כנראה שנשבה  רוח המפקד במסדרונות של משרד התקשורת – עכשיו יש שם רוח חדשה – להילחם בכוח העודף של בזק לטובת התחרות (והציבור). זה נהדר, רק שהעיתוי צורם ובינתיים הרבה סוסים ברחו מהאורווה.

תראו מה קרה ב-10 שנים - בזק לפני 10 שנים בדיוק (רבעון ראשון של 2008) היתה חברה שמוכרת בקצב של 12 מיליארד שקל ומרוויחה 1.6 מיליארד שקל.

אז נסחרה החברה ב-14 מיליארד שקל וכיום היא נסחרת ב-12 מיליארד שקל, רק שמאז מאז החברה חילקה לבעלי מניותיה מעל 20 מיליארד שקל – הצפת ערך מרשימה לבעלי המניות, אבל הפחתת ערך משמעותית לחברה עצמה.

עכשיו, בזק מוכרת בקצב נמוך מ-10 מיליארד שקל ומרוויחה בקצב של קצת מעל 1 מיליארד שקל (ראו טבלה). עיקר השינוי בהיקף הפעילות ובמיוחד ברווח היה בשנה האחרונה, כאשר ממש לא מזמן – לפני רבעונים ספורים – קצב הרווחים היה קרוב ל-2 מיליארד שקל.

הרווח ברבעון האחרון מעלה כמה תובנות -

  • מקור הרווח של בזק הוא בתקשורת הנייחת ובפעילות התקשורת הפנים ארצית
  • כל יתר המגזרים מרוויחים סכומים שוליים ביחס למגזר התקשורת המקומית
  • חלה הרעה בכל המגזרים בבזק

השאלה הגדולה – מה הלאה? ולמרות שבזק סיפקה תחזית טובה להמשך, יש סיכון גדול שהיא תתקשה לעמוד ביעדים. אבל לפני היעדים התוצאתיים, מבט מהיר על המאזן.

המאזן של בזק היום לעומת אז, מלמד את החומרה שבעצימת עיניים – עצימת  העיניים של הרגולטור, עצימת העיניים של הגופים המוסדיים, עצימת העיניים של בית המשפט, ושל גופים נוספים שהיו אמורים לשמור על הכסף שלכם. בזק של היום היא חברה עם הון של 2.4 מיליארד שקל על היקף מאזן של 18.9 מיליארד שקל – ההון שלה מהווה רק  12.8% מהמאזן! אז ההון העצמי הסתכם ב-5 מיליארד שקל על מאזן של 15.2 מיליארד שקל – ההון היווה 32.6% מהמאזן. הירידה ביחס האיתנות הפיננסית נובע מחלוקת רווחים והון (הפחתת הון) על ידי לקיחת חובות – זו לא טובת החברה, זו טובת בעלי השליטה.

בעלי השליטה בבזק, פשוט סחטו אותה. הם הוציאו ממנה את כל הרווחים, ודאגו גם להפשיט אותה מהון העצמי. הם פנו לבית המשפט וביקשו במילים פשוטות למשוך את  הכספים המיוחסים להון  (הפחתת הון), והצמידו לבקשה להם, הערכה מלומדת שאומרת במילים פשוטות – "אל דאגה, הפחתת ההון לא תיפגע ביכולת ההחזר של החובות". כולם האמינו בזה – אפילו המוסדיים שבעצם מימנו את הדיבידנדים והפחתות החוב הענקיות דרך גידול מפואר בהיקף אגרות החוב.

אם תרצו – בעלי השליטה בעצם החליפו את החוב שלהם לחוב של החברה עצמה. תרגיל אמנם מוכר, אבל מלהיב כל פעם מחדש. אז אגב, בזמן אמת, היו כמה שהבינו את התהליך וחששו מהבאות – ותבעו את השבת הכספים שבזק חילקה. קוראים לזה דיבידנדים אסורים, אלא שבית המשפט לא הסכים עם התובעים.

 בזק – תרחיש האימה

הבעיה הגדולה עם התרגילים האלו שמתישהו החשבון מוגש. לפעמים זה 10 שנים אחרי, אבל חשבון זה חשבון וצריך לשלם על הנאות עבר. בזק של היום, בגלל ההתעללות שעשו בעלי השליטה במאזן שלה, הפכה לחברה מאוד מסוכנת. יש לה חוב מאוד גדול לשרת, אין לה כרית ביטחון של הון עצמי, כל ירידת מדרגה בפעילות, משפיעה משמעותית על הרווח, ולמרות שזה נראה לרובכם, אם לא כולכם, רחוק, בזק יכולה להגיע למצב של ירידה דרמטית ברווחים וכשזה קורה בלי הון ועם מינוף גדול, הבנקים, הגופים המוסדיים והמשקיעים, הופכים להיות סקפטיים, והחששות עולים, וכשהחששות עולים, הריבית על החוב עולה, והיכולת למחזר את החוב יורדת.

התרחיש הזה, ממש לא תרחיש מקובל – רוב האנליסטים יגידו לכם שהתוצאות הצפויות של בזק יהיו טובות, אם כי פחות מבעבר. רק מה שהם אולי לא לקחו בחשבון הוא שהסחרור סביב בזק כבר לא ממש בשליטתה.

בזק הרוויחה ברבעון 260 מיליון שקל אחרי הוצאות מימון של 100 מיליון שקל. המדהים הוא שלפני עשור הוצאות המימון ברבעון גם היו 100 מיליון שקל, אבל על חוב הרבה יותר קטן. זה ברור - הריבית ירדה. אבל, עוד שנה, שנתיים, ושלוש שבזק תמחזר חלק מהחוב היא תעשה את זה באותה הריבית? כנראה שלא. בבזק אמנם מאוד צמודים לשירות החוב וגלגולו, ומראש הם דואגים להתחייבויות של בנקים ומוסדיים להשתתף במימון ובהנפקות חוב. אבל, בלי קשר למצבה של החברה – הריבית אמורה לעלות. היא תעלה יותר עם החברה תדווח על הרעה נוספת בעסקים, ואז אותם 100 מיליון שקל ברבעון יכולים להתנפח – כל 1% בריבית זה עוד כמה עשרות מיליונים של הוצאות מימון ברבעון.

מעבר לכך, ככל שהרווח התפעולי נשחק, הוצאות המימון הופכות להיות מרכיב כבד ומכביד יותר – מימון של 100 מיליון שקל על רווח תפעולי של 660 מיליון שקל זה לא מי יודע מה,  אבל מימון של 100 מיליון על רווח תפעולי של 460 מיליון זה כבר משמעותי יותר – וזה מה שקרה ברבעון האחרון לעומת המצב לפני 10 שנים.

הרווח התפעולי של בזק בסכנה מכמה כיוונים – פתיחת התחרות בשוק הסיטונאי בטלפוניה הקווית, עלול לפגוע משמעותית במקום שבו בזק עושה את הקופה הגדולה. פלאפון בדומה למתחרות שלה – סלקום ופרטנר לא מצליחה להתאושש, ובחודשים האחרונים סובלת מהתחרות מול אקספון כשההערכה הרווחת היא שמחירי הסלולר לא יתאוששו. פלאפון סיימה את הרבעון ברווח קטן.

התקשורת הבינלאומית הצליחה להרוויח 24 מיליון שקל, אבל זה משמעותית פחות מבעבר, כשבמקביל נרשמה ירידה חדה במכירות.  ואחרונה חביבה - YES   - הרעה תפעולית משמעותית ובשורה התחתונה מאוזנת בקושי, כשהשוק הזה כבר לא כפי שהכרנו בעבר – הוט ו-YES בלבד, אלא עם תחרות מצד סלקום פרטנר וגם מול נטפליקס הגדולה.

קחו את המצב ברבעון, "תלבישו" את המגמה, ותקבלו חולשה בתוצאות, וזה יכול להיות כואב, אם כי, זה לא בהכרח יקרה מחר בבוקר. אולי החברה תעבור את הרבעון השני, ואולי גם את השלישי והרביעי, אבל זה צפוי לקרות, וכשזה כאמור קורה בחברה ממונפת עם הון דק, זה כואב בריבוע.

וזה עוד לא הכל. המאזן של בזק מפחיד בעיקר בגלל ההון הדק, אבל גם בגלל הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין שמסתכמים בכ-2.7 מיליארד שקל.  בזק מחזיקה במאזן שלה מוניטין בסך של 1.3 מיליארד שקל בגין פלאפון. הסכום הזה מגובה בהערכת שווי שלוקחת בחשבון שהחל מאמצע 2019 יחזרו המחירים בשוק הטלפוניה לעלות. רק שכניסת אקספון טרפה את הקלפים, וממש לא בטוח שזה יקרה – המניות של סלקום ופרטנר ירדו בכ-30% בחודשים האחרונים, והשאלה אם הערכת השווי עדיין תקפה.

בנוסף יש לבזק נכסים לא מוחשיים שנובעים מרכישת YES לרבות קשרי לקוחות ומותג. אבל בהינתן שברבעון הראשון היתה הרעה דרמטית בתוצאות של YES, האם לא צריך למחוק את המספרים האלו (לפחות בחלקם). הרי הנכסים האלו הוערכו תחת תרחיש מסוים, ושווים מגיע מהיכולת שלהם לייצר הכנסות ורווחים בעתיד. אך אם החברה מפסידה, איפה כאן הערך ואיפה כאן הנכס? YES יכול להיות מותג מוכר וטוב, אבל אם הוא מפסיד, הוא שווה משהו בספרים?

מחיקות עתידיות של מוניטין ונכסים לא מוחשיים, אם וכאשר יהיו, יערערו  עוד יותר את ההון הדק של החברה. למזלה – אין לה קובננטים מול הבנקים ומחזיקי החוב (קובננטים פיננסים), אחרי הכל, מי בכלל היה מאמין שבזק תאבד את ההון שלה, ותרד משמעותית ברווחים.

ולמרות התרחיש הזה, צריך גם לזכור שבזק היא בכל זאת גורילה מקומית  עם יתרונות לגודל, וגם שיש שלה ביד עוד כמה קלפים – מתישהו צפוי שתוסר ההפרדה המבנית בינה לבין הבנות ואז החיסכון שבסינרגיה יהיה ענק. זה קלף חשוב, אבל בימים שבהם כולם מחפשים להוכיח שהם אנטי בזק, זה לא פשוט לתת לחברה הקלות.

תעריפי בזק יורדים - איפה הייתם עד היום?

בזק - הסיפור האמיתי

למה נפל אלוביץ?


 

מלאו פרטים וקבלו הצעה אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות